צבי האוזר, מירי רגב ואוסנת מארק (צילום: פלאש90)
פלאש90

הח"כים בוועדה לבחירת שופטים לקחו הימור שנכשל, ועכשיו הם מכפילים אותו

מירי רגב, אוסנת מארק וצבי האוזר בחרו משיקולים שונים שלא להשתתף בישיבת הוועדה לבחירת שופטים, ועכשיו זועקים חמס כששאר חברי הוועדה קיבלו החלטות בלעדיהם ● העתירה שהגישו רגב ומארק לבג"ץ לא רק מופרכת משפטית, אלא שהיא גם מגוחכת מבחינה פוליטית שכן העמדה שהן מציגות עשויה לפגוע דווקא במעמד הפוליטיקאים בוועדה ● פרשנות

היעדרם של שלושה פוליטיקאים מישיבת הוועדה לבחירת שופטים, שהתקיימה שלשום בלשכת שר המשפטים בירושלים, מאיימת להפוך לאחת מנקודות השיא המשונות, והמטופשות, בעימות המתמשך שבין המערכת הפוליטית לבין בתי המשפט.

השלושה – השרה מירי רגב וחברי הכנסת אוסנת מארק וצבי האוזר – נעדרו בהפגנתיות מישיבת הוועדה, תוך שהניחו שהיעדרותם תנטרל את עבודתה של הוועדה. אך ההימור נכשל – וכעת הוא מוכפל.

אמש הגישו רגב ומארק – נראה שהן פועלות יחד בתיאום מלא, כאשר האוזר משתף פעולה רק באופן חלקי – עתירה לבג"ץ. בעתירה, שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אבי הלוי, מתבקש בג"ץ לקבוע כי כל ההחלטות שקיבלה הוועדה בטלות, וכי אף שופט לא ימונה ולא יקודם בשל המינויים שביצעה הוועדה.

לא רק שהעתירה עצמה מופרכת מבחינה משפטית, היא גם מגוחכת מבחינה פוליטית, שכן עצם נקיטת העמדה הזו עשויה להסב נזק ניכר דווקא למעמדם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים.

השופט עבאס עאסי (צילום: הנהלת בתי המשפט)
השופט עבאס עאסי (צילום: הנהלת בתי המשפט)

כל הסאגה סביב ההיעדרות של מארק, האוזר ורגב נסובה סביב הדיון בקידומו של השופט עבאס עאסי מבית משפט השלום בירושלים, לבית המשפט המחוזי. על-פי הפרסומים, טענו השלושה כי מדובר בשופט "אנטי ציוני".

בעבר דן השופט עאסי בתביעת לשון הרע שרגב הייתה צד לה – והוא פסק נגדה. עאסי מונה שלשום למחוזי, על אפם וחמתם של השלושה, אחד מ-61 מינויים שעליהם הספיקה הוועדה להחליט.

עתירתן של רגב ומארק הגיעה לשופט העליון ג'ורג' קרא, שקבע כי הפרקליטות והכנסת יגיבו לבקשה לצו-ביניים (המקפיא את תוקף המינויים עד להכרעה בעתירה) עד היום (שלישי) אחר הצהריים, ובתוך שבוע תוגש התגובה לעתירה כולה. ממילא, אף מינוי חדש לא ייכנס לתוקף עד לטקס ההשבעה המסורתי בבית הנשיא, עניין שלוקח כמה שבועות לארגן.

הליכוד נותר במיעוט

הצעד שנקטו רגב ומארק הוא אחד הרגעים המדהימים של חוסר שיקול דעת מצד פוליטיקאים, שלכל הפחות אמורים להתנהל בצורה מושכלת.

בעתירה הן טוענות כי נעדרו מישיבת הוועדה לא בשל נסיבות אקראיות, אלא מאחר שהוברר להן כי "בכוונת החברים בוועדה לפעול בדרך כוחנית ואגרסיבית, ולהתעלם לחלוטין מעמדת נציגי הכנסת ועמדתה של שרת התחבורה, תוך שימוש ברוב האוטומטי העומד לרשותם ובאמצעות דילים שנסגרו מראש, ללא כל הפעלת שיקול דעת".

או בקיצור – לראשונה זה כמה שנים, נציגי הליכוד בוועדה לבחירת שופטים נותרו במיעוט, וכעת הם מזילים דמעות על כך שההחלטות המתקבלות מנוגדות לעמדתם. את המצב הזה מכנות רגב ומארק "פגם מהותי היורד לשורשו של הליך המינוי".

לראשונה זה שנים, נציגי הליכוד בוועדה נותרו במיעוט, וכעת הם מזילים דמעות על כך שההחלטות המתקבלות מנוגדות לעמדתם. את המצב הזה מכנות רגב ומארק "פגם מהותי היורד לשורשו של הליך המינוי"

כידוע, בוועדה לבחירת שופטים מכהנים תשעה חברים – שלושה שופטי בית המשפט העליון (אחת מהם היא הנשיאה); שני שרים (אחד מהם הוא שר המשפטים, והוא יו"ר הוועדה); שני חברי כנסת; ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

טענתן של רגב ומארק, כי הישיבה הייתה בלתי חוקית וכל ההחלטות שהתקבלו בה בטלות, מתבססת על סעיף 4(ג) לחוק יסוד השפיטה, המסדיר את עבודת הוועדה לבחירת שופטים, וקובע כי "הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה".

לפי הטענה, הסעיף הזה אינו מתייחס לחברות בוועדה, אלא להתייצבות לישיבה ספציפית (קוורום). במילים אחרות, שהיעדרות של שלושה מחברי הוועדה עשויה לנטרל את הוועדה ולמנוע ממנה להתכנס ולקבל החלטות בדבר מינויים חדשים.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

זו טענה שהיא גם שגויה, וגם הרסנית ממש מבחינת האינטרס של הפוליטיקאים עצמם.

היא שגויה מאחר שהסעיף המדובר מתייחס להקמת הוועדה ובחירת החברים בה – ולא במתכונת ישיבותיה. כללי העבודה של הוועדה נקבעו במקום אחר בספר החוקים – חוק בתי המשפט.

למעשה, אם רגב, מארק והאוזר היו מתפטרים מהוועדה במקום רק להיעדר מהישיבה, אז אכן סעיף 4(ג) היה רלוונטי שכן מספר חברי הוועדה היה פוחת מתחת לשבעה.

למעשה, אם רגב, מארק והאוזר היו מתפטרים מהוועדה במקום רק להיעדר מהישיבה, אז אכן סעיף 4(ג) היה רלוונטי שכן מספר חברי הוועדה היה פוחת מתחת לשבעה

היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, הגישה לשר המשפטים אבי ניסנקורן חוות דעת בנושא לפני כשלושה שבועות, וזו נשלפה שלשום ברגע המתאים. לפי רקובר, משמעות הסעיף היא ש"אם מכהנים בוועדה פחות משבעה חברים, מטעם זה או אחר, החוק קובע כי היא אינה רשאית למלא את תפקידה הסטטוטורי ואינה יכולה לפעול".

לדעת רקובר, המספר המינימלי של חברים שצריכים להשתתף בישיבת הוועדה לבחירת שופטים, על-מנת שזו תיחשב לישיבה חוקית, הוא חמישה – כלומר, המספר המינימלי שמהווה רוב של חברי הוועדה.

מהיכן היא מסיקה זאת? התשובה נמצאת בסעיף 20 לחוק הפרשנות, שזהו נוסחו: "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם, כשרה אם נעשתה בידי רובם". האם זהו הסעיף המתאים להסתמך עליו, והאם הוא הוביל את רקובר לפרשנות הנכונה?

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

תשובה אפשרית אפשר למצוא בפסק דינו של בג"ץ מדצמבר 2001, שעסק בוועדה למינוי קאדי מד'הב בבתי הדין הדרוזיים. גם ועדת המינויים בהתאם לחוק בתי הדין הדרוזיים מונה תשעה חברים, ובישיבה שקיימה הוועדה ההיא בשנת 2001 השתתפו שישה מתשעת החברים – ממש כמו בוועדה לבחירת שופטים שלשום.

בג"ץ פסק אז כי "אין ממש בטענת העותרים לפיה הוועדה לא יכלה לפעול אלא אם ינכחו בדיונים ובהצבעות כל חבריה על פי דין. אין לקבוע בהכרח כי כל חברי הוועדה הנדרשים לשם קיומה, יידרשו גם ליטול חלק בכל פעולותיה לשם הקניית תוקף להן".

מהי, אם כך, דרישת הנוכחות (קוורום) המינימלית בוועדה לבחירת שופטים? במקרה של ועדת המינויים לבתי הדין הדרוזיים, בית המשפט שאל את עצמו האם סעיף 20 לחוק הפרשנות עוסק בדרישת הנוכחות בדיון, או ברוב הנדרש לצורך הצבעה מבין הנוכחים בדיון, והחליט שלא להחליט.

רקובר, בחוות דעתה מהחודש שעבר, מציעה לבחור בפרשנות המחמירה של הסעיף, ולקבוע כי "נדרשת נוכחות של רוב חבריה החוקיים של הוועדה, דהיינו חמישה חברים ומעלה".

רקובר, בחוות דעתה מהחודש שעבר, מציעה לבחור בפרשנות המחמירה של הסעיף, ולקבוע כי "נדרשת נוכחות של רוב חבריה החוקיים של הוועדה, דהיינו חמישה חברים ומעלה".

מארק שלחה עוזר

הנה מהלך האירועים בשעות אחר הצהריים והערב של יום ראשון השבוע, בבניין משרד המשפטים בירושלים, שם מתכנסת הוועדה, בלשכתו של שר המשפטים:

תשעת חברי הוועדה הוזמנו לישיבה כבר לפני כשלושה חודשים, והיו אמורים להתייצב בשעת הדיון – חמש אחר הצהריים.

בשעה היעודה התברר שרק שישה מחברי הוועדה נמצאים – נשיאת העליון אסתר חיות והשופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן, שני נציגי לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה ואילנה סקר, וכמובן שר המשפטים ניסנקורן עצמו.

שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: גילי יערי/פלאש90)
שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: גילי יערי/פלאש90)

חברי הוועדה החליטו להמתין לבואם של שלושת החברים הנוספים, עוד כ-15 דקות. לאחר שהזמן חלף, החליטו להתחיל בישיבה ולהתחיל בביצוע המינויים הנדרשים.

צריך לזכור כי מדובר בישיבה שנייה של הוועדה בהרכבה החדש, לאחר קרוב לשנתיים שבהם לא הייתה קיימת הוועדה לבחירת שופטים בשל תקופת הבחירות האינסופית ששררה החל מדצמבר 2018, שבה לא פעלה הוועדה כלל. החוסרים בשופטים בכלל הערכאות גדולים, ועל הפרק עומד מילוי של מאות תקנים פנויים.

היעדרותם של רגב, מארק והאוזר לא באה בחלל ריק. מתברר שהאוזר פנה לפני הישיבה לניסנקורן והתנה את השתתפותו בדיון בכך שסדר היום של הוועדה ישונה, כך שחלק מהמועמדויות לא יועלו לדיון. ניסנקורן סירב, והאוזר בחר שלא להגיע.

רגב ביררה, דקות אחדות לפני תחילת הדיון, מה הקוורום הנדרש לשם קיום דיון בוועדה. הוסבר לה שבהתאם לחוות הדעת של רקובר, נוכחות של חמישה חברים מספיקה – אך היא בכל זאת בחרה שלא להגיע.

רגב ביררה, דקות אחדות לפני תחילת הדיון, מה הקוורום הנדרש לשם קיום דיון בוועדה. הוסבר לה שבהתאם לחוות הדעת של רקובר, נוכחות של חמישה חברים מספיקה – אך היא בכל זאת בחרה שלא להגיע

מארק הגדילה לעשות ושלחה את אחד מעוזריה למשרד המשפטים בטרם תחילת הישיבה, אך היא עצמה לא הופיעה.

ששת חברי הוועדה שנכחו בדיון הוציאו בסיום הדיון הודעה, ולפיה "חברי הוועדה שנכחו בדיון קיבלו החלטה לקיים את הדיון כמתוכנן, לאחר שלא מצאו שקיימת הצדקה להיעדרות של שלושת חברי הוועדה, לבד מטעמים שאינם ענייניים ובכללם רצון לסיכול עבודת הוועדה".

מארק ורגב שלחו מצידן מכתב לניסקורן, שבו חזרו על טענתן בדבר "משבר אמון הקיים בנושא הוועדה לבחירת שופטים" ועל כך ש"הוועדה פועלת מבלי שנציגי הריבון, הרשות המחוקקת, נוכחים בה".

עוזר דווקא לשופטים

כאמור, הצעד של רגב ומארק אינו רק שגוי, אלא גם הרסני מבחינתן, ומבחינת הנציגות הפוליטית כולה בוועדה לבחירת שופטים. שהרי, מה העמדה העומדת בבסיס הטענה שלהן? שכל שלושה חברים בוועדה, המחליטים להיעדר מישיבותיה, יכולים לנטרל את הוועדה מלקבל החלטות.

לא די בכך שהוועדה לבחירת שופטים משותקת כליל מפעילות מרגע שהוכרזה רשמית תקופת בחירות – על ידי קבלת חוק התפזרות הכנסת בקריאה שלישית, או מרגע שהוראה סטטוטורית אחרת כופה הליכה לבחירות, למשל אי העברת תקציב במועדו.

כעת, לשיטת נציגות הליכוד בוועדה לבחירת שופטים, יכול מיעוט מבין חברי הוועדה לכפות עליה שיתוק. השופטים, שנאלצו בתקופת איילת שקד כשרת המשפטים לצפות במאות החלטות בדבר מינויים של שופטים מתקבלות בניגוד לעמדתם, יודעים היטב שאין למיעוט בוועדה אפשרות לשתק אותה.

השופטים, שנאלצו בתקופת איילת שקד כשרת המשפטים לצפות במאות החלטות בדבר מינויים של שופטים מתקבלות בניגוד לעמדתם, יודעים היטב שאין למיעוט בוועדה אפשרות לשתק אותה

אם עמדה זו הייתה מתקבלת, היה הדבר נותן דווקא בידי השופטים כוח אדיר למנוע כל מינוי שיפוטי שהם אינם חפצים בו.

נכון להיום, נתון בידי כל שלושה מחברי הוועדה הכוח למנוע מינויים לבית המשפט העליון – תיקון לחוק בתי המשפט הקרוי "חוק סער", על שם יוזמו גדעון סער, קובע כי מינויים לעליון יתקבלו רק ברוב של שבעה מתשעה חברי הוועדה, ופירוש הדבר זכות וטו דה-פקטו לשופטים.

אם יש סקטור כלשהו מבין הסקטורים המיוצגים בוועדה, שיש סבירות גבוהה שיפעל כגוף אחד, אלה השופטים. מתן זכות וטו דה-פקטו לכל שלושה מנציגי הוועדה לבצע מינויים לכל ערכאה שהיא ייתן כוח רב דווקא בידי השופטים בוועדה, יותר מאשר בידי הפוליטיקאים.

עוד 1,426 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

בכיר ברע״ם: לא מגיבים לדברי סמוטריץ׳ כדי לא להרוס מהלכים

סמוטריץ׳ על האפשרות כי ממשלה של בנט - לפיד משרתת את בניית כוחו בציונות הדתית: ״לא הכל פוליטיקה״ ● ח״כ אורית סטרוק: חושבת שזה אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו, מקווה שבנט שומר על אנשיו״ ● הקבינט המדיני-בטחוני צפוי להתכנס היום לראשונה מאז פברואר ● מאות בהפגנה מול הקריה במחאה על הטיפול בהלומי קרב

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה