ממשלות איוולת ודם

"לבנון: גבולות הדם"
"לבנון: גבולות הדם"

לקראת שידור הסדרה "לבנון – גבולות הדם" פוסט ראשון של איתי לנדסברג נבו, מיוצרי הסדרה.

כאשר הרמטכ"ל רפאל איתן אמר, עם פרוץ המלחמה בלבנון, שהיא "המלחמה על ארץ ישראל", רבים לעגו לטיפשותו. אבל הוא אמר את האמת הפשוטה. הקשה. האמת הפוליטית. לא הצבאית.

*  *  *

ממשלות לא רוצות לחשוף את מערומיהן, את טיפשותן, את איוולתן ואת מסעות המוות והדם שבהם הן מובילות את אזרחיהן. באזור הלא דמוקרטי שלנו אי אפשר לדרוש גילוי כזה מממשלות לבנון, ירדן, מצרים או סוריה. לכן רק בעוד 30 שנה יוכלו אזרחי ישראל להיחשף להחלטות ולדיוני ממשלת ישראל לגבי המאבק במגפת הקורונה. למה? פשוט. הכישלון מרוח שם על כל פרוטוקול.

ממשלות לא רוצות לחשוף את מערומיהן, איוולתן ומסעות המוות והדם שבהם הן מובילות את אזרחיהן. רק בעוד 30 שנה יוכלו אזרחי ישראל להיחשף להחלטות ולדיוני הממשלה במאבק בקורונה. למה? כי הכישלון מרוח על כל פרוטוקול

מי שיחפש אגב את החלטות ממשלת ישראל מיוני 1982, מרחק 38 שנים לאחור, יתקל בחומת אינטרנט, סליחה תקלה, או תירוצים אחרים לכך שדיוני הממשלה שהובילה אותנו לוייטנאם הלבנוני שלנו, לא חשופים גם היום.

לאורך חודשים ארוכים של תחקיר ותסריט, צילומים ועריכה של הסדרה "לבנון גבולות הדם", ניסינו להגיע אל דיוני הממשלה שקדמו למלחמה, אל הדיונים שהובילו אל העימות הבלתי נמנע, אל דיוניה בתוך ימי המלחמה, אל עמדות השרים ורמת הידע שלהם כאשר שלחו אלפי חיילים למלחמה בסבך העדתי דתי לאומי בלבנון והעלינו קדחת. ארכיון הכנסת מדווח על תקלה, ארכיון צה"ל נותן רק את סיכומי כמה ישיבות.

האינטרס ברור. טריקים ושטיקים ובלבד שהאמת תישאר קבורה ליד המחדלים.

אני זוכר כחייל מילואים ב-82' לפחות שני שרים בממשלה שנמנעו בהצבעה על היציאה למלחמה. איך אפשר להימנע? שאלתי אז את חבריי בדרך לבחמדון שבלבנון. זו מלחמה. לחיים או למוות. כיצד מקבל החלטה יכול להימנע מלקחת אחריות? לנו החיילים, אין שום אפשרות "להימנע".

אל תצפו לחשיפת דיוני הקורונה בעוד 30 שנה. מסמכי מלחמת יוה"כ החלו להיחשף רק לקראת שנת ה-40 למלחמה. לבנון היא עדיין סיפור לא פתור עבור הקהל הישראלי.

מלחמות ישראל בלבנון ולבנון עצמה הן סיפור המציאות שבה אנחנו מדממים כבר עשרות שנים ולא מבינים אותה. מוטחים בקירות הפיגועים הקשים, המבצעים והמלחמות, קוברים עוד אזרחים וחיילים, רצים להפגנה, נדהמים מעוד ראש ממשלה שעולה על דוכן הכנסת ומבטיח לרסק, לגרש, להרחיק את האיום ולפרק את אש"פ, חיזבאללה, סוריה, איראן מנשקם – לא פחות, ולדאוג ל"ביטחון ישראל". ל"ביטחון תושבי הצפון" ולעוד סיסמאות קליטות וריקות מתוכן.

מי שיחפש את החלטות ממשלת ישראל מיוני 1982, מרחק 38 שנים לאחור, יתקל בחומת אינטרנט, סליחה תקלה, או תירוצים אחרים לכך שדיוני הממשלה, שהובילה אותנו לוייטנאם הלבנוני שלנו, לא חשופים גם היום

מנהיגי ישראל לאורך השנים לא עמדו פעם אחת כדי להסביר את מורכבות המלחמה בלבנון ומניעיה. את אי יכולתם להחליט על מטרות סבירות ולקבוע מדיניות המשרתת את האינטרס של אזרחי ישראל. לא הסבירו, למשל: מדוע מחבלים פלסטינים תוקפים את תושבי אביבים מלבנון? כיצד הגיעו פלסטינים מיהודה ושומרון ללבנון והפכו אותה למשגר של פיגועים בבית שאן, בנהרייה, במעלות, במשגב עם, בכביש החוף?

בגין ושרון בבופור (ארכיון תאגיד השידור)
בגין ושרון בבופור (ארכיון תאגיד השידור)

אזרחי ישראל שביקשו שקט וביטחון לא הבינו, אולי עד היום, שהסכסוך הישראלי פלסטיני, המשיך לאחר מלחמת ששת הימים בטריטוריות אחרות. גם במינכן ובפיגועי מטוסים ובנמל התעופה בן גוריון. הבעיה הפלסטינית לא נכנעה כאשר כבשנו את יהודה שומרון ועזה. אבל איש לא אמר להם שזו הסיבה. איש לא גילה להם שהמלחמה בלבנון היא המשכה של המדיניות במקום אחר. כאשר הרמטכ"ל רפאל איתן אמר עם פרוץ המלחמה בלבנון שהיא "המלחמה על ארץ ישראל", רבים לעגו לטיפשותו. אבל הוא אמר את האמת הפשוטה. הקשה. האמת הפוליטית. לא הצבאית.

וכך ממשלות ישראל נגררו מפיגוע לתגמול וחוזר חלילה כשהן מנסות לשנות את המציאות עם עוד הפגזות, הפצצות, מבצעים בלבנון ובעלי ברית מפוקפקים ובלבד שלא יצטרכו להגן על איוולתן.

גם לאימהות זה לקח כמעט 15 שנה עד שנצרבה בהן ההכרה שהקרבנות הנופלים שם בלבנון אינם מגינים על הצפון או על המדינה, וכי יש לסיים את האיוולת ביציאה חד צדדית, כי פשוט אין מה להשיג שם מלבד עוד חללים.

מחברת הספר "מצעד האיוולת", ההיסטוריונית ברברה טוכמן, מנתה שלושה תנאים "על מנת שמדיניות תהיה מוגדרת כאיוולת" :

  • חובה שתוצאותיה השליליות ייראו בעליל בזמנה, ולא בראייה שלאחר מעשה כאשר מדינה פועלת בסתירה לאינטרס של עצמה.
  • חייבת להיות דרך פעולה חלופית, שאותה אפשר היה לנקוט.
  • המדיניות היא מדיניותה של קבוצה, לא של שליט יחיד, והיא נשארה בתוקף יותר ממשך חייו של דור פוליטי אחד.

טוכמן מזכירה בסיכום למחקרה את אטימות המוחין, הסירוב להסיק את המשתמע מסימנים שליליים, אשר עומד בבסיס כל כך הרבה מעשי איוולת.

גם לאימהות לקח כמעט 15 שנה עד שנצרבה בהן ההכרה שהקרבנות הנופלים שם בלבנון אינם מגינים על הצפון או על המדינה, וכי יש לסיים את האיוולת ביציאה חד צדדית, כי אין מה להשיג שם מלבד עוד חללים

מלחמת לבנון הראשונה נועדה לכאורה:

"לרפא את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים"

כפי שטען אז רה"מ מנחם בגין. אך בפועל, היא הולידה טראומה חדשה, עמוקה ומסובכת. טראומה ציבורית וטראומה של מקבלי ההחלטות ואף של המפקדים שלחמו בלבנון הראשונה ואח"כ בשנייה.

האיוולת שבשהות הארוכה בלבנון – משך 18 שנה מדממות – גבתה מחיר כואב בחיי חיילים וצרבה שרשרת החלטות מדיניות ומבצעיות שמאחוריהן סורסה יכולת ההחלטה של ישראל. אויביה ראו את הנסיגה והבינו את החולשה ואת הרגישות לחיי אדם. "קורי עכביש" כינה נסראללה את מדינת ישראל, עד שממשלה אחרת נאלצה ב-2006 "להשתגע" במלחמת לבנון נוספת, השנייה, כדי להחזיר את כושר ההרתעה.

בשנות הבוץ הלבנוני התחלפו בישראל מספר ראשי ממשלה ורמטכ"לים, וכולם התקשו וסירבו לצאת ממסלול האיוולת. האם זה קשור לאופי הישראלי? לתרבות? למיתוסים בין דוריים? לחולשת המנהיגות? והאם אנחנו נידונים גם בעתיד לדשדש בבוץ חיינו כאשר צריך לקבל החלטות אמיצות?

הסדרה שאודותיה אני כותב כאן, לה הייתי שותף עם הבמאי דוקי דרור ושורה של אנשי מקצוע בתחום התיעוד הטלוויזיוני, מנסה לתת תשובות ולפרוש את האירועים שהובילו למצעד האיוולת, לא רק הישראלי, בלבנון.

גם העדות השונות בלבנון שקעו במרחץ דמים כדי לנסות לשלוט במדינה המוכה או לפחות בכפרים ובאוכלוסייה שאותה הם ייצגו. גם הפלסטינים שגורשו מהשטחים לירדן ומשם ללבנון, והקימו בה מדינה בתוך מדינה, והפכו אותה לפלטפורמה למלחמה בישראל עד ש"זכו" בשנאת הלבנונים וגורשו בידי ישראל לטוניס ומשם חזרו לשטחים כשהם מסרבים שוב ושוב להצעות שונות לסיום הסכסוך. גם האמריקאים והצרפתים שניסו לעשות סדר ולשמור על היציבות וספגו פיגועי טרור קשים עד שנאלצו לברוח.

גן עדן מערבי וגיהינום מזרח תיכוני – זוהי לבנון מאז אמצע המאה שעברה ועד היום. שילוב של חופי ים אטרקטיביים ומועדוני לילה מפתים, ומנגד פיגועי תופת המוניים ומלחמת אזרחים אכזרית. כיבוש סורי, כיבוש ישראלי, השתלטות של ארגונים פלסטינים, ושוב, כיבוש ונסיגה ישראליים, וצמיחת ארגוני טרור בחסות איראנית.

בשנות הבוץ הלבנוני התחלפו בישראל רה"מים ורמטכ"לים שסירבו לצאת ממסלול האיוולת. האם זה קשור לאופי הישראלי? לחולשת המנהיגות? האם נידונו גם בעתיד לדשדש בבוץ חיינו כשצריך לקבל החלטות אמיצות?

להבין את לבנון זה להבין את המזרח התיכון – אבל הכוחות הפועלים בה והלוגיקה הפנימית שלה מעולם לא הובנו ע"י המנהיגים הישראלים. יהירות, בורות ושאיפות מגלומניות, פוליטיות ומדיניות, לשנות את הממשל בלבנון, הובילו אותם במצעד האיוולת העקוב מדם למלחמות אבודות עם אלפי חללים.

"לבנון גבולות הדם" מנסה לפענח את המציאות הזו ואת סיפור הכאוס המזרח תיכוני. את המהלכים האבדניים של הנהגות בצדדים השונים בלבנון מראשיתה. לצופה הישראלי זה יהיה מסע כואב וחושפני. התמודדות עם האמת של הצדדים האחרים במלחמה, לא רק עם "חיילנו" ולא רק עם ממשלתנו.

מרואיינים פלשתינים חושפים את כאביהם ותקוותיהם, שיעים את אפלייתם ואת מאבקיהם למען מעמד זכויות וכוח, נוצרים מדברים על מעשי הטבח שבוצעו בהם ואת אלה שהם עצמם ביצעו, חיילי מארינס המומים שגירדו את  חבריהם מתחת להריסות מטה המארינס לאחר פיגוע תופת, ואנשי CIA שהזהירו את נשיא ארה"ב שכך זה ייגמר –  "בשקי גופות".

הסיפור הזה הוא קליידוסקופ מורכב. אולי הוא יצליח להסביר גם את קבלת ההחלטות של ימינו. הסכסוך הישראלי פלשתיני עוד לא פתור, האיראנים כבר קרובים יותר לגדרות אביבים ורמת הגולן, הסורים פגועים וכועסים, חיזבאללה ממשיך לאיים, וממשלות ישראל ממשיכות להפציץ בקלישאות ומציעות לאויבנו "לא לנסות אותנו".

באמת? מה עוד לא ניסינו?

הַמִּלְחָמָה הִיא הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַמְּדִינִיּוּת,
וּדְרוֹם הַלְּבָנוֹן הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן:
עַל כֵּן אַךְ טִבְעִי שֶׁמְּדִינָה
תַּעֲרֹךְ מִלְחָמָה בִּלְבָנוֹן.
הַנְּעוּרִים הֵם הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַיַּלְדוּת,
וּדְרוֹם הַלְּבָנוֹן הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן:
עַל כֵּן אֵין טִבְעִי מִיְּלָדִים וּנְעָרִים
הַיּוֹרִים זֶה בַּזֶּה בִּלְבָנוֹן…
עַל כֵּן הַנֶּאֱמָר כְּמוֹ לֹא נֶאֱמַר,
וְעוֹד נֵצֵא לְמִלְחָמָה בִּלְבָנוֹן.
(מאיר ויזלטיר 1978)

לבנון – גבולות הדם / סדרה ב-5 פרקים, החל מיום רביעי 9.12.20 בערוץ כאן 11 בשעה 21:15. יוצרים: דוקי דרור, איתי לנדסברג נבו וריינהרט ביטס, מפיקה: ליאת אשד קמאי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ביום השני של מלחמת לבנון הראשונה הייתי ילד בן 16 שראה יותר מדי פעמים את הסרט וודסטוק, זוכר וזוכרים לי אמרתי לחברי לכיתה שלבנון תהיה ויאטנם של ישראל. שלוש שנים לאחר מכן גם אני כבר הייתי... המשך קריאה

ביום השני של מלחמת לבנון הראשונה הייתי ילד בן 16 שראה יותר מדי פעמים את הסרט וודסטוק, זוכר וזוכרים לי אמרתי לחברי לכיתה שלבנון תהיה ויאטנם של ישראל.
שלוש שנים לאחר מכן גם אני כבר הייתי כבר בין אותם שהתמודדו עם הסוריאליזם הלבנוני, הפחדים, המוות, הטירוף, ולאחר מכן מייד האינתיפאדה הראשונה שאתמול היה 33 שנה לתחילתה, ראיתי את הפרק הראשון והבנתי שישראל היא תושבת של כבוד בשכונה המפוקפקת הזו שנקראת המזרח התיכון.
הדהים אותי הקשר הישיר בין הנוצרים לבין ממשלות ישראל השונות עוד בטרם מלחמת לבנון, הקשר הזה מהדהד לי חזק את היותנו חלק מהטרוף הזה של המזרח התיכון.

כשפרצה המלחמה בלבנון, היה לי ברור ש-40 הק"מ הם שקר. היו לי ויכוים איומים, כולל עם מי שהיה חבר שלי אז והיום בעלי. שבועיים אחרי החתונה, נקרא בעלי למילואים בלבנון. גרתי אז בתל אביב והנתק ... המשך קריאה

כשפרצה המלחמה בלבנון, היה לי ברור ש-40 הק"מ הם שקר. היו לי ויכוים איומים, כולל עם מי שהיה חבר שלי אז והיום בעלי. שבועיים אחרי החתונה, נקרא בעלי למילואים בלבנון. גרתי אז בתל אביב והנתק בין החזית לעורף היה גדול מנשוא. הוא שירת באזור צור וצידון. לא היהו אז פלאפונים. שלושה שבועות לא שמעתי ממנו ובעיקר שמעתי על הרוגים ופצועים. לא ישנתי, לא אכלתי ובעיקר זעמתי. חברתי שלחה את החבר שלה לטיול באירופה אחרי שחזר מזועזע כשראה את ההתגרות בסורים. מלחמת יש ברירה שפילגה את החברה הישראלית. לעולם לא אשכח את יעקב גוטרמן האצילי , שאיבד את בנו רז על הבופור (עם הופעה מבישה של ראש הממשלה דאז מנחם בגין) ,שהפגין נגד המלחמה וזכה לנאצות. גם הוויכוחים שניהלתי עם ארז גרשטיין, בן קיבוץ של בעלי, בהם תמך תמיכה מוחלטת במלחמה הארורה הזו ומה היה הסוף כולם יודעים. במלחמה הזו והמשכה איבדנו את מיטב בנינו, הצמחנו את חיזבאללה ולא פתרנו את הבעיה הפלסטינית. חור שחור ונורא.

עוד 1,289 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,595 מילים

"ונהפוך הוא" - האתגר האמיתי

פאולו פריירה, פילוסוף החינוך הברזילאי הנודע, עסק רבות בסוגיית הדיכוי והשחרור ממנו. פריירה לא הכיר כנראה את מגילת אסתר וחג הפורים, אך ממשנתו אני למד שיש שני סוגים של "ונהפוך הוא". הסוג האחד הוא הנפוץ והמוכר מכולם – המדוכא הופך למדכא.

"כמעט תמיד, בשלב המאבק הראשון, נוטים המדוכאים עצמם להפוך למדכאים או 'מדכאים לחצאין', תחת שישאפו לשחרור. עצם מבנה מחשבתם הותנה בסתירות הטמונות במצב הקיומי הנתון, שעיצב אותם. האידיאל שלהם הוא להיות 'גבריים'; אולם 'גבר' מצטייר בעיניהם, בדמותו של המדכא. זהו דגם האנושיות שלהם".

כאשר מתעורר האדם המדוכא להאבק את מלחמת שחרורו, הוא בו זמנית גם נאבק במדכא וגם רוצה לחקות אותו. המדכא אומנם נתפס בעיניו פעמים רבות כרשע ואכזר, אבל באותה עת הוא גם מהווה מודל לאחיזה ושימוש בכוח. אם מצליח המדוכא במאבקו הצודק, הוא עלול להשתמש בכוחו החדש באותו אופן שבו השתמשו בעבר בכוח כלפיו. כך הוא למד כל חייו.

כשמתעורר האדם המדוכא להאבק את מלחמת שחרורו, הוא בו זמנית נאבק במדכא וגם רוצה לחקותו. המדכא אומנם נתפס בעיניו פעמים רבות כרשע ואכזר, אבל באותה עת הוא גם מהווה מודל לאחיזה ושימוש בכוח

דומני שזה מה שקרה לעמנו במגילה.

"בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם. נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֳחַשְׁוֵרוֹשׁ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עַל כָּל הָעַמִּים… וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם… וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם" (מגילת אסתר, פרק ט, פס' א-יג).

המגילה מספרת שמרחץ הדמים הצודק והבעייתי הזה נגמר בקרוב ל-76,000 הרוגים. הצד המשמח של "ונהפוך הוא", הוא שהנרדפים על לא עוול בכפם ניצלו, והשונאים הכוחניים הפכו למפוחדים וחלשים. הצד העצוב הוא שנתקענו בשלב הראשון של המהפכה, השלב הבעייתי. פריירה מסביר:

"כדי שלמאבק זה תהיה משמעות, אסור שבמאמציהם להשיב את אנושיותם יהפכו המדוכאים עצמם למדכאיהם של המדכאים, אלא עליהם לשקם את אנושיותם של אלה ושל אלה גם יחד. זוהי אפוא משימתם ההומניסטית וההיסטורית של המדוכאים, לשחרר את עצמם ואת מדכאיהם גם יחד".

השלב השני של "ונהפוך הוא", שלב השחרור האמיתי והעמוק מדיכוי ומאימת הרדיפה, אינו הפיכת המדוכא למדכא, כי אם שחרור ממושגי הדיכוי. המהפכה העמוקה אינה בהפיכת הנרדף לרודף, אלא בהפסקת הרדיפות. "ונהפוך הוא" מתקדם יותר הוא הפיכת צורת המחשבה ומבנה המציאות. לא עוד הבניית מציאות בה יש שולט ונשלט, מדכא ומדוכא, רוצח ונרצח, אלא ניסיון לייצר מציאות נטולת שליטה ודיכוי כוחני.

אנו זוכים לחיות בתקופה מופלאה בה הצלחנו, בני ובנות עם ישראל, לבצע את השלב הראשון של "ונהפוך הוא". יש לנו מדינה ריבונית. האתגר האמיתי המונח כעת לפתחנו הוא שנזכה להגשים ולחגוג בכל פורים את השלב השני והעמוק של "ונהפוך הוא". אמן.

"ונהפוך הוא" מתקדם יותר הוא הפיכת צורת המחשבה ומבנה המציאות. לא עוד הבניית מציאות בה יש שולט ונשלט, מדכא ומדוכא, רוצח ונרצח, אלא ניסיון לייצר מציאות נטולת שליטה ודיכוי כוחני

(הציטוטים של פאולו פריירה לקוחים מספרו "פדגוגיה של מדוכאים" ומופיעים בספר: "כל שצריך להיות אדם" – אנתולוגיה בעריכת נמרוד אלוני, בעמודים 472-3. להרחבה על משנתו של פריירה האזינו לפרק "חינוך משחרר" בהסכת "קולות של רוח" בהגשת ליאור טל שדה)

סמנכ"ל תוכן ומנחה בקולות, מגיש הפודקאסט ''קולות של רוח'', פובלציסט ופעיל חברתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 517 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

צבי האוזר: "העברת החיסונים לעזה קשורה למגעים של פטין מולא עם הרשות"

מיקי זוהר הסיר את ההתנגדות לדיון ועדת הפנים באסון זיהום הזפת ● גנץ: "נתניהו, כ"ץ והסייען אמסלם מעכבים אישור סל תרופות וקצבאות נכים" ● רון חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● צחי הנגבי: "ישראל בדרך לעימות דיפלומטי עם כמעט כל מעצמות העולם בצל ההתפייסות עם איראן" ● ישראל כ"ץ: "גנץ מונע אישור סל תרופות ומענקים לנכים. פשוט בושה"

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

בעקבות החלטת שופטי נתניהו השבוע

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע כי דיוני ההוכחות במשפט נתניהו ייפתחו שבועיים אחרי הבחירות ויימשכו שלוש פעמים בשבוע במשך כשש שעות בכל פעם. השופטים דחו את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום בתיקים 1000 ו-4000, אך הסכימו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט בענין האישור לפתיחת החקירה. סנגורי נתניהו מתעתדים לזמן את מנדלבליט לעדות בענין בהמשך.

מתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה (וכן נגד נשיא המדינה, שר, חבר כנסת, שופט, דיין או ראש עיר) הוא דרישה מהותית וקריטית שנועדה למנוע פתיחת חקירה פלילית נגד נבחר ציבור וכן נגד בעלי משרה שיפוטית סתם כך.

מתן אישור היועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד רה"מ (וכן נגד הנשיא, שר, ח"כ, שופט, דיין או ראש עיר) הוא דרישה מהותית וקריטית שנועדה למנוע פתיחת חקירה פלילית נגד נבחר ציבור או בעלי משרה שיפוטית סתם כך

מדובר בדרישה שמעוגנת בחוקי יסוד. ואכן, סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה אינו מותיר מקום לשום ויכוח: חלה חובה מוחלטת וחד משמעית לקבל אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה כדי לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן. זוהי דרישה קריטית מאין כמוה.

בפרשות נתניהו, כך קבעו השופטים, ניתן אישור פתיחת חקירה מראש בידי היועץ המשפטי לממשלה הן בפרשת 1000, הן בפרשת 2000 (על כך אין מחלוקת בין הצדדים) והן בפרשת 4000, כלומר בכל 3 פרשות האישום נגד נתניהו.

הדבר הובהר בצורה חדה בהחלטת השופטים.

לכן דרישת חוק היסוד למתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד נתניהו, היא דרישה שמולאה. הדרישה המהותית מולאה.

אלא שהדרישה המהותית מולאה בצורה פגומה טכנית. איני מקל ראש בפגם זה. אני סבור שהיה על מנדלבליט לאשר באופן רשמי מראש, בצורה כתובה ובאופן בהיר וחד, פתיחה בכל חקירה.

היה עליו לעשות כן הן בפרשת 1000 והן בפרשת 4000 (כאמור, אין מחלוקת בין התביעה להגנה לגבי אישור פתיחת החקירה מראש בפרשת 2000).

עם זאת, מבחינה מהותית, אין מחלוקת שמנדלבליט העניק אישור מראש לפתוח הן בחקירת פרשה 1000 והן בחקירת פרשה 4000. ואני מדגיש שוב: העניק אישור מראש.

מאחר שהעניק אישור מראש לפתיחת חקירה בכל פרשה אך לא בצורה כתובה ורשמית וסדורה, מדובר בפגם טכני רציני אך לא בפגם מהותי שיורד לשורשו של עניין.

לו הייתה נפתחת חקירת משטרה נגד נתניהו ללא אישורו של מנדלבליט, אז היה מדובר בפגם מהותי שיורד לשורשו של עניין.

מאחר ש-3 פרשות האישום נחקרו באישורו של מנדלבליט, לא קיים כאן פגם מהותי שיורד לשורשו של עניין.

הדרישה המהותית מולאה בצורה פגומה טכנית. איני מקל ראש בפגם זה. עם זאת, מבחינה מהותית, אין מחלוקת שמנדלבליט העניק אישור מראש לפתוח הן בחקירת פרשה 1000 והן בחקירת פרשה 4000

מנדלבליט פיקח בצורה הדוקה על פעולות החקירה. עם זאת, אני מעריך שלא ידע על הלחץ המחפיר לכאורה (שיכול להגיע עד כדי סחיטה באיומים) על ניר חפץ מטעם מי מהחוקרים בטרם הפך לעד מדינה.

על פניו, נראה שהחלטת ניר חפץ להפוך לעד מדינה, לא התקבלה אך ורק בעטיו של לחץ זה, אלא באופן מנותק ממנו, אך הלחץ המתואר אכן חמור מאין כמוהו. ייתכן שמי שהפעיל אותו, ביצע עבירה פלילית לכאורה.

בניגוד לטענות מפי מדבררי נתניהו בתקשורת, לא התרשמתי שהתביעה שיקרה לבית המשפט בנדון. ככל שקראתי את הדברים, אני מתרשם שלא נטענה שום טענה כוזבת מפי התביעה.

מאידך, כן התרשמתי כמובן שמנדלבליט אכן לא העניק אישור כתוב ומסודר ורשמי מראש כאמור לעיל – וזה פשוט לא תקין.

נדגיש: זיכויים במסגרת משפטים פליליים לא נגזרים מפגם טכני בלבד. כשבית המשפט מחליט לזכות בשל מחדלי חקירה, מדובר במחדלים שטמנו בחובם פגיעה עמוקה בזכות היסוד להליך הוגן של הנאשם (תוכלו לראות זאת בהלכת יששכרוב מ-2006 שנקבעה בידי הנשיאה בייניש וכן בהלכת חיימטוב מ-2018 שנוסחה בידי השופט אורי שהם וכן בהלכות נוספות).

על פניו, גם טענת אלוביץ' בדבר הלחץ מטעם מי מחוקריו להחלפת סנגור (כי סנגורו סבר שאין מקום שיהפוך לעד מדינה) היא טענה חמורה שיש לבדוק אותה לעומק. היא אינה משפיעה בהכרח על קבילות הראיות נגד נתניהו, מפני שאלוביץ' לא הפך לעד מדינה נגדו, אך היא יכולה להשפיע על היבטים אחרים. יש לבחון אותה לעומק.

אם ידע מנדלבליט על הליקויים הללו – זה חמור מאד. אם לא ידע (וכנראה שלא ידע), זה עדיין חמור כמובן.

נדגיש: זיכויים במסגרת משפטים פליליים לא נגזרים מפגם טכני בלבד. כשבית המשפט מחליט לזכות בשל מחדלי חקירה, מדובר במחדלים שטמנו בחובם פגיעה עמוקה בזכות היסוד להליך הוגן של הנאשם

נדגיש שהשופטים הבהירו שיבחנו בהמשך הדרך את טענות הסנגורים לגבי קבילות ראיות כאלה ואחרות. וטוב שכך. יש לשמור על זכויות הנאשמים מכל משמר.

ומספר משפטים לסיום בסוגיית האפשרות לכהן כראש ממשלה וכן כנאשם במשרה מלאה.

נטען שנתניהו יוכל לוותר על נוכחות בדיונים רבים במשפטו ולכן המשפט לא יפגע בתפקודו כראש ממשלה.

אז ככה:

א. ראשית, שופטים אינם פוטרים נאשמים באופן אוטומטי וגורף מנוכחות במשפטיהם הפליליים.

ב. קרוב לוודאי שנתניהו עצמו יבקש להיות נוכח בדיונים הרבים שבהם יעידו עדי התביעה החשובים והרבים שממוקדים בו. כלומר, אלו שעדותם עשויה להניח תשתית אפשרית להפללתו.

ג. הוא ירצה להביט בעיניהם. הוא ירצה שהם יחושו לחץ פסיכולוגי (לחץ שהוא מפעיל גם כיום בדרכים שונות. כולל הגילוי המדהים ששוחח עם עד תביעה מרכזי במשפטו: מילצ'ן. קיים חשש שהוא שיבש הליכי משפט. מדהים שהדבר לא נחקר). הוא ירצה לדבר עם סנגוריו במהלך הדיונים או לכתוב להם הערות כאלה ואחרות.

ד. אך גם אם השופטים יפטרו אותו מהתייצבות בחלק מהדיונים, ברור לכולנו שעליו להשקיע שעות רבות בתום דיוני ההוכחות כדי לשוחח עם סנגוריו וכן כדי לקרוא את תוכן הפרוטוקולים שמתעדים את העדויות. יותר מזה: הוא יהיה חייב לשבת עימם ולסייע בעדם במשך שעות להתכונן לקראת החקירות הנגדיות של העדים הבאים.

ה. לא ניתן לנהל כך מדינה. פשוט לא ניתן.

ו. חמור מכך: נתניהו מקבל שוב ושוב הכרעות בנושאים קיומיים על סמך האינטרס הפרטי, הפוליטי והמשפטי שלו, ולא על סמך שיקולי אינטרס הציבור.

לכן הצביע בעד הצעת החוק למניעת כהונת ר"מ תחת כתב אישום ב-2008.

לכן אף אמר שראש ממשלה תחת חקירות (חשוד. לא נאשם) איבד את המנדט הציבורי והמוסרי, מאחר שקיים חשש רציני שישקול שיקולי הישרדות אישיים ולא שיקולים לאומיים.

גם אם השופטים יפטרו אותו מהתייצבות בחלק מהדיונים, ברור לכולנו שעליו להשקיע שעות רבות בתום דיוני ההוכחות כדי לשוחח עם סנגוריו וכן כדי לקרוא את תוכן הפרוטוקולים שמתעדים את העדויות

אי אפשר. פשוט אי אפשר שראש ממשלה יכהן גם כנאשם במשרה מלאה. שלא לדבר על החלטתו להטיל אימה על התביעה הכללית, למנוע מינויים בכירים בשירות הציבורי, להפר את התחייבותו לבג"צ לחתום על הסדר ניגוד עניינים, לשלוח נציגות צייתניות כמו מירי רגב ואסנת מארק לוועדה למינוי שופטים, למנות מבקר מדינה שהוא יס מן, ולעשות כל שניתן כדי לסרס את הכנסת, להפחיד את מערכת המשפט, לעקר את הפרקליטות מכוחה, לרדוף את החלקים בתקשורת שאינם סוגדים לו, ולהפוך את מדינת ישראל למדינה בלתי דמוקרטית בתהליך זוחל של ארדואניזציה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים
עודכן לפני 49 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (איור: Biana Zakutnik)

נתניהו יכול לרשום לעצמו ניצחון ראשון בקרב בינו לבין שופטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ● להחלטה שניתנה אמש, להתחיל את שלב ההוכחות שבועיים אחרי הבחירות, אין כל הצדקה עניינית והיא מעידה על רצון השופטים שלא לעצבן את ראש הממשלה ● גם בשאלת הראיות, השופטים השאירו לסנגורי נתניהו פתח לדיון בהמשך הדרך בבקשות פרטניות לפסול ראיה כזו או אחרת ● פרשנות

עוד 1,178 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה