משרוקית הכלבים של הימין הגזעני

רן כרמי בוזגלו (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
רן כרמי בוזגלו

בשבוע האחרון עשה איש הליכוד רן כרמי ("בוזגלו") עוד גימיק תעמולה הומוריסטי כביכול. הוא הציע למתנגדי הממשלה, מן הסתם כולם "שמאלנים" בעיניו, קונדומים, שמא יתרבו. נו, שויין, בדיחה ישנה. השמאלנים שמאחרים להתחתן, מגדלים חתולים ומצילים כלבים במקום לעשות ילדים. זאת בניגוד לימין המסורתי, הנורמלי והפוטנטי, שמביא הרבה ילדים לעולם, כולם ימנים כמובן. גם גלית דיסטל אטבריאן כללה לא מזמן רפרנס לאותו סטריאוטיפ – הזוג הימני ש"נותן עבודה" בזמן שהשמאל מתחכם, ומביא לעולם עוד ילד.

יואב אליאסי, המכונה "הצל", העומד בראש כנופיית טרור גזענית שמפלגת השלטון מפלרטטת איתה, שיתף כמובן את החידוד והבדיחה של רן כרמי. דוברים מהמחנה שכנגד לעגו, כמה ענו תשובות מתחכמות לדעתם.

ציוץ של רן כרמי בוזגלו
ציוץ של רן כרמי בוזגלו

גמרתם לצחוק על רן כרמי? עכשיו תתחילו לקחת ברצינות: "קחו קונדומים, שלא תתרבו" זה איום בסירוס. הציבור הדמוקרטי חייב, אבל חייב, לצאת מהזחיחות הזאת, כי אנחנו מתמודדים עם "חיילים" של מחנה בעל סממנים פשיסטים מאורגן מאוד. כמה מהם נראים מגוחכים, בורים ועילגים, אבל מי שמפעיל אותם יודע בדיוק מה הוא עושה.

לפני כמה חודשים, נראה רן כרמי מריץ חבורה נלעגת למדי מצדו האחד של רחוב בירושלים לצד השני, במין תירגול לוחמה של "להגן על ראש הממשלה". לראש הממשלה יש מערך אבטחה עצום (שהולך ומתנפח; בקדנציה הראשונה שלו האיש עוד התמרמר נגד הזהירות המוגזמת שננקטה, ולדבריו העיקה על שגרת חייו וחיי משפחתו, כשהיו זוג המטופל בילדים רכים).

מתחת לקריקטורה, הם אותתו לביריונים שמזוהים עם המחנה להתכונן. "האריות של הצל" מדברים כבר שנים על "להגן על חיילי צה"ל". מפני מה בדיוק החבורה הזאת תגן על צבא גדול, מקצועי ומצוייד? בפועל, כל הרטוריקה הזאת נגמרת באותו דבר: תקיפות של שמאלנים, אמיתיים ומדומיינים, וכמובן של לא-יהודים.

מתחת לקריקטורה הם אותתו לביריוני המחנה. "האריות של הצל" קוראים כבר שנים "להגן על חיילי צה"ל". מפני מה בדיוק יגנו על צבא גדול, מקצועי ומצוייד? בפועל, הרטוריקה נגמרת בתקיפות שמאלנים, אמיתיים ומדומיינים, ולא-יהודים

האלט-רייט, הגל החדש והמתוחכם יותר של הימין הגזעני, מדבר בקודים. הקודים נקראים "משרוקית כלבים" (במקור dogwhistle) – אמירות ומלים שהקהל שלהם מבין היטב, אבל כלפי חוץ הם מיתממים, או אומרים שזאת בדיחה.

קריקטורה של הצל
קריקטורה של הצל

במקום "טוהר הגזע", מדברים על "צביון תרבותי" – של שכונה, ישוב או מדינה שלמה. במקום לקרוא לגירוש, מדברים על "מדינה אתנית". במקום "גזע", מדברים על "זהות", וגזענים רבים בארה"ב קוראים לעצמם "זהותנים" (identitarians). ואולי הכי חשוב, אלימות והסתה לאלימות נגד מיעוטים מוסווית כקריאה ל"הגנה" על הרוב.בהקשר הישראלי, במהלך מבצעים צבאיים (במיוחד ברצועת עזה), הדוברים הקיצוניים ביותר למדו להגיד "מחבלים" או "אוייבים", כשהם למעשה קוראים, כך נראה, לטבח או אפילו לרצח עם. לעתים "מתפלק" להם, אבל הם מייד מתקנים: התכוונתי רק למחבלים! כאילו שמישהו לא הבין את הרמז. כשהם מסיתים נגד פעילות פמיניסטיות או נגד נשים בכלל – הם אומרים "הרדיקליות". מה שנקרא, יכולת הכחשה (plausible deniability).

מי שעובר על עמוד הטוויטר של רן כרמי, שם לב ששוב ושוב מופיע הצירוף "השמאל החתרני" ואף "מתפרעי השמאל החתרני". אין אזכור אחד שאינו דה-לגיטימציה. את המילה "מחאה" מחליף הביטוי: "ההפיכה השלטונית האלימה". לא מזמן, ססמת הדה-לגיטימציה היתה "מפיצי מחלות" ולפניה "אנרכיסטים".

ציוץ של רן כרמי בוזגלו
ציוץ של רן כרמי בוזגלו

הניסיון להדביק למפגיני בלפור את הכינוי "פשיסטים", כנראה כמתקפה מקדימה של חוגים פשיסטיים בעצמם – כשל, ונפסק תוך שלושה ימים. בדיקות של קרן ברל כצנלסון, למשל, הראו כמה שיטתית ההכנסה הזאת של ביטויי דה-לגיטימציה לשיח הישראלי ברשת. לשיטה הזאת קוראים בארה"ב talking points.

זאת דרך לשלוט בשיח באמצעות שימוש במונחים של האלט-רייט, וניסיון לכפות את המסגור הזה על הציבור ועל התקשורת, על ידי חזרה שיטתית.

שיטוט בעמוד הטוויטר של רן כרמי, מראה את הצירוף החוזר: "השמאל החתרני" ואף "מתפרעי השמאל החתרני". אין אזכור שאינו דה-לגיטימציה. את המילה "מחאה" מחליף הביטוי: "ההפיכה השלטונית האלימה"

למתעניינים, ישנה יוצרת סרטונים אמריקאית מומלצת מאוד בשם נטלי ווין, מומחית לפילוסופיה פוליטית, שפרסמה כמה סרטונים שעוסקים באלט-רייט. אחד מהם מדבר בדיוק על הנושא הזה: עמעום השפה, טשטוש המטרות ארוכות הטווח, כדי להשיג כמה יעדים:

  • למשוך פנימה מתלבטים שנמצאים על קו התפר;
  • לבלבל את המרכז הפוליטי;
  • לגרום לשמאלנים שמבקרים אותם להיראות פרנואידים, קיצוניים, אלימים, מתנגדים לחופש הדיבור.

בסרטון הזה היא מסבירה איך בהדרגה מחליפים את הססמאות הגזעניות הישנות במילות קוד תמימות למראה ובדרישות פוליטיות קלות לעיכול.

בסרטון קודם, מחווה ל"קרנפים" של אז'ן יונסקו, ווין הציגה שלוש דמויות ארכיטיפיות: האינטלקטואל השמאלן, פעיל הימין הקיצוני החדש, ובאמצע – דוברת ה"מרכז השפוי", שנותנת צ'אנס שווה, כביכול, לכל צד להציג את טיעוניו. לצערי הסרטון אינו זמין כרגע.

אם כך, האם רן כרמי מאיים על שמאלנים ושמאלניות בסירוס מחר בבוקר? לא. אבל שימו לב: דוברים מסוגו מעלים כל מיני "בלוני ניסוי". הם סומכים על הזיכרון הקצר של הציבור. מה שנחשב כדבר שלא יעלה על הדעת לפני 5 או 10 שנים, הוא כמעט בקונצנזוס היום, לפחות במחנה הביביסטי.

האם רן כרמי יסרס שמאלנים מחר בבוקר? לא. אבל דוברים מסוגו מעלים "בלוני ניסוי" וסומכים על הזיכרון הקצר של הציבור. מה שנחשב כדבר שלא יעלה על הדעת לפני כמה שנים, הוא כמעט בקונצנזוס היום, לפחות במחנה הביביסטי

אל תגחכו. תגיבו. תכעסו. תתווכחו איתם. עוד לא נולד הפשיסט שהתפרק מנשקו בזכות אירוניה ושנינה אה-לה-וודי אלן.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 761 מילים ו-1 תגובות
סגירה