מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ – בטעות יסודו

בנימין נתניהו ומאיר בן שבת (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בנימין נתניהו ומאיר בן שבת

מינוי ראש שב"כ החדש עומד הפעם בפני ביקורת ציבורית שלא הייתה בעבר. ולא רק ביקורת ציבורית. גם בתוך שב"כ, בקרב מנהלים בכירים, קיימת אי שביעות רצון רבה ממי שסומן להיות ראש שב"כ הבא, מאיר בן שבת, המשמש כיום כראש המטה לביטחון לאומי ( מל"ל) ובעבר היה ראש אגף בשב"כ (ראש מרחב דרום).

מינוי ראש שב"כ החדש עומד הפעם בפני ביקורת ציבורית שלא היתה בעבר. ולא רק ביקורת ציבורית. גם בתוך שב"כ, בקרב מנהלים בכירים, קיימת אי שביעות רצון ממי שסומן להיות ראש שב"כ הבא, מאיר בן שבת

מאחר ומדובר במינוי של בעל תפקיד בולט במגזר הביטחוני, לפני ההתייחסות להתאמתו של בן שבת לתפקיד, ראוי לבחון איך הדברים נעשו בעבר כדי לקבל פרספקטיבה נכונה על אופן ביצוע של המינוי כפי שמשתמע הפעם.

נקודת המוצא היא כי בישראל, בניגוד לכל הדמוקרטיות המערביות, ראש הממשלה הוא השר הממונה ישירות על שב"כ (וגם על המוסד), ובתוקף חוק שב"כ מ-2002, מינוי ראש שב"כ נמצא בסמכותו בלעדית של ראש הממשלה כנאמר בחוק:

"ראש שירות הביטחון הכללי (בחוק זה – ראש השירות) ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה".

בהיסטוריה של מדינת ישראל לא קרה שהממשלה לא קיבלה את המלצת ראש הממשלה לאישור ראש שב"כ.

מזה שנים רבות מקובל, כי ראש שב"כ ממונה לתפקיד לאחר ששימש בתפקיד סגן ראש שב"כ. מקובל גם שראש השב"כ המכהן מציג בפני ראש הממשלה מספר מועמדים ( שניים-שלושה) וראש הממשלה הוא המחליט. בד"כ ראש שב"כ המכהן ממליץ על מועמד מסוים, ובטרם החלטתו הסופית של ראש הממשלה הוא מביא הדבר לידיעת ראש השירות המכהן.

להלן בחינה היסטורית קצרה של מינויי ראש שב"כ מאז אמצע שנות ה-70:

בשנת 1974 עמד ראש שב"כ יוסף הרמלין לסיים את תפקידו בו שימש כ 10 שנים לאחר שקודם לכן שימש סגנו של עמוס מנור. המועמד הטבעי להחליף את הרמלין ומומלצו, היה אברהם אחיטוב ששימש כסגן ראש שב"כ והיה אחראי על ההיערכות המוצלחת של שב"כ בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים.

מחוץ לשירות הועלתה האפשרות למנות לתפקיד את האלוף רחבעם זאבי (גנדי), שהשתחרר מצה"ל והיה מועמד לתפקיד יועץ ראש הממשלה  למלחמה בטרור.  הרמלין נפגש עם ראש הממשלה יצחק רבין והסביר כי חשוב שבראש שב"כ יעמוד מי שמכיר את הארגון מבפנים ושימש גם כסגנו. כתוצאה מכך התמנה אחיטוב לראש שב"כ.

מזה שנים רבות מקובל, כי ראש שב"כ ממונה לתפקיד לאחר ששימש בתפקיד סגן ראש שב"כ. מקובל גם שראש השב"כ המכהן מציג בפני ראש הממשלה מספר מועמדים (שניים-שלושה) וראש הממשלה הוא המחליט

כאשר עמד אחיטוב לסיים את התפקיד ב- 1980, הוא הביא בפני ראש הממשלה מנחם בגין שני מועמדים – דויד רונן ששימש בתפקידים בכירים במגזר הערבי אך לא היה סגן ראש השירות ואברהם שלום ששימש כסגנו של אחיטוב. ראש הממשלה קיבל את המלצת אחיטוב למנות את אברהם שלום.

יעקב פרי, ששימש כסגנו של יוסף הרמלין, שחזר לפרק זמן כדי לשקם את שב"כ אחרי פרשת קו 300, מונה לראש שב"כ ב-1988 ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר.  היה זה מינוי טבעי של מי שצבר ניסיון רב בסיכול טרור.

כאשר פרי עמד לסיים את תפקידו הוצגו בפני ראש הממשלה רבין שני מועמדים – האחד, גדעון עזרא, ששימש כסגן ראש שב"כ והיה בעל ניסיון רב שנים ונהנה מיוקרה רבה בשב"כ, וכרמי גילון שלא שימש כסגן ראש שב"כ, שהניסיון המבצעי שלו היה קצר והתמחותו לא הייתה במלחמה בטרור. גילון התמנה לתפקיד ראש שב"כ בהמלצת יעקב פרי דבר שעורר תהייה רבתי בתוך שב"כ. בעקבות רצח רבין נאלץ גילון לפרוש מתפקידו לאחר שוועדת שמגר קבעה כי  הוא כשל בניהול שב"כ וכך נאמר:

"גילון לא שקד במידה הנדרשת ולא פיקח כנאות על הארגון, ההיערכות, הדריכות, הכוננות והפעולה התקינה…. והחלטתו להתפטר משקפת את דעתנו".

לאחר דוח וועדת שמגר החליט ראש הממשלה שמעון פרס שיש להביא מועמד מבחוץ כדי להחזיר את שב"כ למסלול. לראשונה בהיסטוריה של הארגון התמנה לתפקיד אדם מבחוץ, האלוף (במיל.) עמי איילון, שהיה חסר ניסיון בעבודת המודיעין ובמיוחד בתחום המרכזי של שב"כ: סיכול טרור.

לקראת סוף תקופת כהונתו של איילון מונה אבי דיכטר לסגנו, וב-2000 הוא מונה ע"י ראש הממשלה ברק לתפקיד ראש שב"כ. דיכטר היה בעל ניסיון מוכח בסיכול טרור וגם בתחום האבטחה. בכך חזר שב"כ לדפוס שהיה מקובל שנים רבות – למנות לראש הארגון אדם בעל ניסיון רב ששימש קודם לכן כסגן ראש הארגון.

לאחר דוח וועדת שמגר החליט רה"מ פרס להביא מועמד מבחוץ כדי להחזיר את שב"כ למסלול. לראשונה בהיסטוריית הארגון התמנה לתפקיד אדם מבחוץ, האלוף (במיל.) עמי איילון, שהיה חסר ניסיון בעבודת המודיעין ובסיכול טרור

כך גם קרה בסוף כהונתו של יובל דיסקין, שירש את דיכטר כראש שב"כ בשנת 2005 לפי החלטת ראש הממשלה שרון, לאחר ששימש כסגנו של דיכטר והכיר מקרוב את תחום סיכול טרור, לא רק מתפקידיו בשירות אלא גם מתקופת השאלתו למוסד.

כאשר הגיע המועד למנות מחליף לדיסקין התעוררה בעיה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נדרש ראש הממשלה נתניהו למנות ראש שב"כ. המועמד המוביל שהומלץ ע"י דיסקין, היה יצחק אילן, ששימש כסגן ראש שב"כ. אילן קיבל לפתע הודעה שלא ימונה לתפקיד. יורם כהן, ששימש תקופה מסוימת כסגן ראש שב"כ, היה כבר בחופשת שחרור לאחר שלא הומלץ לתפקיד. ואז לפתע הוא הוזמן לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, ולאחר מכן נמסר כי התמנה לתפקיד ראש שב"כ. התפרסמו ידיעות שניסו להסביר את פניית הפרסה של ראש הממשלה, לפיהן נתניהו הושפע משיקולים פוליטיים לאור ביקורת על התנהלותו של יצחק אילן כלפי המתנחלים וגורמי ימין כאשר שימש כאחראי על סיכול חתרנות במגזר זה. הדברים אושרו בזמנו על ידי יצחק אילן ז"ל.

המינוי של נדב ארגמן ב-2015, היה במידה מסוימת שונה. המועמד המוביל לתפקיד היה רוני אלשיך ששימש כסגן ראש שב"כ. אך לאחר שאלשיך הסכים לשמש מפכ"ל המשטרה, התמנה ארגמן לתפקיד ראש שב"כ. ארגמן, בניגוד לאלשיך, לא הגיע מתחום סיכול הטרור אלא מהתחום המבצעי ומהאבטחה.

הכוונה למנות את מאיר בן שבת מהווה שינוי מהותי מדפוס שהיה מקובל בשב"כ מעת הקמתו. בן שבת אינו מומלצו של ראש שב"כ המכהן. בן שבת לא שימש בתפקיד סגן ראש שב"כ, ולאמיתו של דבר ניסיונו הניהולי לא כולל אחריות כלל ארגונית וחוצת-ארגון.

בנוסף לכך, לאורך תפקידו של בן שבת כראש המל"ל הועלו נגדו טענות על כך שעסק בנושאים פוליטיים, כמו פגישתו עם הרב דרוקמן בשליחות נתניהו כדי למנוע את פרישת הבית היהודי מהממשלה, לאחר שקודם לכן שוחח עם יועצו של ראש הממשלה נתן אשל. מנהל המשמעת בנציבות העיר לבן שבת על התנהלותו.

"מצאתי לנכון לחדד בפני מר בן שבת את חובתו להקפיד הקפדה יתירה להיזהר מכל מעשה היכול להתפרש כמעשה שהינו בתחום הפוליטי מפלגתי".

בנוסף, שמו נקשר באחת הפרשיות הביטחוניות שאירעו בשנים האחרונות: הריגתו של  יעקוב אבו אל־קיעאן באום אל חיראן (ב-2017). התברר כי המידע על כך שההרוג היה מקושר לדאעש, מידע שלא היה מבוסס, ובדיעבד התברר כבלתי נכון – הגיע למערכת הפוליטית, אל השר אריה דרעי, ישירות מבן שבת, שהיה מפקד מרחוב דרום של שב"כ, ורק משם לראשי המשטרה ואל השר לביטחון פנים ארדן.

זוהי התנהלות בלתי מקובלת וחריגה מאד בשב"כ, שבו רק ראש השב"כ מאשר קשר עם הדרג המדיני. בנוסף, מידע זה שהועבר לדרעי היה בניגוד לעמדת אנשי שב"כ שחקרו את האירוע במקום והעריכו מיד שלא מדובר בפיגוע.

הכוונה למנות את בן שבת מהווה שינוי מהותי מהדפוס המקובל בשב"כ מעת הקמתו. הוא אינו מומלצו של ראש שב"כ המכהן, ולא שימש סגן ראש שב"כ. נסיונו הניהולי לא כולל אחריות כלל ארגונית, ולאורך תפקידו כראש המל"ל הועלו נגדו טענות שעסק בנושאים פוליטיים

נראה כי מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ אינו נעשה מטעמים ענייניים. לבן שבת אין את הניסיון הדרוש למילוי תפקיד מרכזי זה. זו גם הסיבה להתנגדות הפנימית בשב"כ  למינויו. בנוסף על כך, המנוי מריח גם משיקולים פוליטיים אסורים של ראש הממשלה. כלל הנימוקים שהועלו כולל הניסיון שהצטבר לאורך שנים רבות בדבר התהליך הרצוי למינוי זה, מצביע על כך שמוטב היה לו מינוי מאיר בן שבת לראש שב"כ לא היה מתרחש.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לשכת ראש הממשלה: ממתינים לחוות דעתו של מנדלבליט

ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת ● בסוריה הודיעו כי קיבלו חיסונים ממדינה ידידותית ויתחילו לחסן צוותי רפואה ● בשני ינחתו בישראל הנוסעים הראשונים שיוכלו לקבל צמיד מעקב במקום להכנס לבידוד במלונית

עוד 27 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה