שלשום (שישי) שלח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב נוסף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש הממשלה החליפי בני גנץ. זה היה ניסיון נוסף של היועץ לתקשר עם ראשי שני פלגי הממשלה ביחס לסוגיית המינויים הבכירים, האמורים לבוא בפני הממשלה לאישורה. לראות, אולי בכל זאת אפשר לייצר מצג של מינהל תקין, לפני ההתבזות הבאה בבג"ץ.

• מכתבו המלא של מנדלבליט לנתניהו וגנץ

זהו מצבו הנוכחי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה – מצב שלמנדלבליט עצמו יש כמובן אחריות רבה להיווצרותו, אם כי לא אחריות בלעדית: ממשלת ישראל אינה מקשיבה עוד למערך הייעוץ המשפטי שלה. הדברים שנאמרים או נכתבים על ידי משפטני המדינה, אינם עושים שום רושם על הדרג הפוליטי, ולעתים גם לא על הפקידות הבכירה.

לפעמים זה מגיע לקיצוניות ההפוכה – הנחיה מטעמו של מנדלבליט משמשת מעין איתות עבור ממשלת נתניהו-גנץ לפעול בדיוק להיפך. עוד ועוד שרים, למשל אמיר אוחנה, נעזרים בייעוץ משפטי פרטי, שמייעץ להם לפעול הפוך מאשר משרד המשפטים. מתברר שהאופוזיציה השלטונית יושבת בצלאח א-דין.

עוד ועוד שרים, למשל אמיר אוחנה, נעזרים בייעוץ משפטי פרטי, שמייעץ להם לפעול הפוך מאשר משרד המשפטים. מתברר שהאופוזיציה השלטונית יושבת בצלאח א-דין

נתניהו אינו ממהר

מנדלבליט מוצא עצמו בין הפטיש לסדן: במכתביו לנתניהו וגנץ הוא שב ופונה אליהם, בתחינה ממש, כדי שייאותו לקבל עליהם את עול הדין וליישם את ההוראות המחייבות אותם להביא לאישור הממשלה מינויים שחובה לבצע: מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה, מנכ"ל למשרד המשפטים, פרקליט מדינה, מפכ"ל משטרה, ויש עוד כמה בקנה.

בדיוק כפי שהממשלה לא הייתה מעלה על דעתה להתמהמה עם מינוי רמטכ"ל ולהותיר את צה"ל ולו יום אחד ללא מפקד עליון.

מצד שני, מדי כמה ימים נאלצים אנשי הפרקליטות להתייצב בבג"ץ, ולהביע את הסכמת "המדינה" לעמדת העותרים, שלפיה על השופטים לתת פסק דין סופי, החלטי, המחייב את הממשלה לבצע את הליכי המינוי שעומד במרכז העתירה התורנית.

מדי כמה ימים נאלצים אנשי הפרקליטות להתייצב בבג"ץ, ולהביע את הסכמת "המדינה" לעמדת העותרים, שלפיה על השופטים לתת פסק דין החלטי המחייב את הממשלה לבצע את המינוי שעומד במרכז העתירה התורנית

לפני 10 ימים ניתן פסק דין המחייב את הממשלה להביא "במהירות הראויה" את המועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים – ועדת גולדברג – כשלב אחרון לפני אישור על-ידי הממשלה.

מהו בדיוק זמן סביר? לפני כשבוע כתב מנדלבליט לשר לביטחון-פנים אוחנה, וקבע כי בנסיבות העניין המהירות הראויה היא תוך חודש ממועד מתן פסק הדין. 10 ימים, כאמור, כבר מאחורינו.

ביום חמישי האחרון שוב, שידור חוזר בבג"ץ. הפעם על הפרק עתירה למינוי מנכ"ל משרד המשפטים. השר אבי ניסנקורן בחר בעו"ד שימי בראון לתפקיד המנכ"ל; בראון כבר אושר על ידי ועדת נציבות שירות המדינה בחודש אוגוסט, ונותר רק להביא את המינוי לאישור הממשלה. אבל נתניהו, משיקוליו, אינו ממהר להיענות לבקשתו של שר המשפטים לכלול את הנושא בסדר היום.

עו"ד שימי בראון מופיע בפני בג"ץ כפרקליטה של כחול-לבן, 4 במאי 2020 (צילום: צילום מסך)

גם בעתירה זו תמך היועץ המשפטי בעמדת העותרים. במסגרת תגובתו הוא גם כלל את עמדתו של נתניהו עצמו, שביקש לטעון כי קיימות מחלוקות קואליציוניות המעכבות את אישור המינוי בממשלה. השופטים הסתפקו בפסק דין קצרצר, ובו כתבו בין היתר:

"מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי הסכמות או מחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע".

גם במקרה הזה, הורו השופטים לממשלה בפסק דין סופי להביא את המינוי לאישור "במהירות הראויה". אולי נוכח הביקורת שהושמעה על פסק הדין מהשבוע הקודם, הם הוסיפו ופירטו בפסק הדין את פרשנותו של היועץ לשאלה מהירות ראויה מהי:

"בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדבר יכול להיעשות כבר בישיבת הממשלה הקבועה ליום 20 בדצמבר, ובכל מקרה יש להביא את המינוי לאישור הממשלה לא יאוחר מסוף חודש דצמבר".

אני זקוק לכם

זהו אם כך מצבו של היועץ המשפטי לממשלה. הוא נדחק למשבצת של מי שזקוק לסיוע אווירי מכיוון בג"ץ על כל צעד וכל פעולה שהוא מבקש לגרום לממשלה לבצע, כדי לעמוד בהוראות הדין. כאילו עמד בכבודו ובעצמו באולם בית המשפט, ואמר לשופטים: "אני זקוק לכם, אני צריך אתכם. לבד אינני יכול לכפות על הממשלה הזו כלום".

"יש להצר על מצב בלתי רצוי זה", קונן מנדלבליט במכתבו מיום שישי, "בו נדרש בית המשפט לחייב את הממשלה בצו שיפוטי, שעה שהממשלה נמנעת מהפעלת סמכויותיה, בניגוד לנדרש על פי דין, לפי פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה. התנהלות כאמור חותרת תחת עקרונות מרכזיים בעבודת הממשלה, בהם עקרון המשילות".

"יש להצר על מצב בלתי רצוי זה", קונן מנדלבליט במכתבו מיום שישי, "בו נדרש בית המשפט לחייב את הממשלה בצו שיפוטי, שעה שהממשלה נמנעת מהפעלת סמכויותיה, בניגוד לנדרש על פי דין"

או בתרגום לעברית פשוטה: פוליטיקאים יקרים, אתם אלה שזועקים על שלטון המשפטנים ועל התערבות שיפוטית בכל עניין. אז מדוע אינכם טורחים לפעול באופן עצמאי, כשאין הוראה שיפוטית תלויה מעל ראשיכם?

ביום חמישי הקרוב אמורה הפרקליטות להשיב, בשם היועץ המשפטי לממשלה, לעתירות בעניין הסדר ניגוד העניינים של נתניהו. במסגרת עתירות אלה קיימת גם בקשה כללית לצו המורה לנתניהו ולגנץ "להשלים במהירות הראויה את המינויים של כלל הבכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור הממשלה, וזאת לא יאוחר מהמועד שעליו יצהירו ויאושר על ידי בית המשפט".

ההרכב הבכיר של בג"ץ – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל – הוציא לפני כחודש צו על-תנאי בעתירות אלה. המועד להגשת תצהירי תשובה הוא יום חמישי הקרוב. זו גם הסיבה שמנדלבליט הזדרז להוציא את מכתבו – וגם לדברר אותו פומבית – כבר בשישי האחרון.

"אבקש את התייחסותכם למכתבי זה בדחיפות רבה", הוא כתב לשני ראשי הממשלה, "לצורך גיבוש המענה הנדרש".