"יד ושם" הוא ליבו של זיכרון העם היהודי את השואה, החורבן, האנטישמיות, הגזענות ושנאת האדם שעוללו הנאצים ועוזריהם. בראש "יד ושם" חייבת לעמוד דמות נקייה מכל רבב של גזענות והתנשאות כנגד אדם או עם – בעיניים ישראליות וגם בעיני אומות העולם.
"יד ושם" הוא ליבו של זיכרון העם היהודי את השואה, החורבן, האנטישמיות, הגזענות ושנאת האדם שעוללו הנאצים ועוזריהם. בראשו חייבת לעמוד דמות נקייה מכל רבב גזענות והתנשאות כנגד אדם או עם
כל מי שהגיע עם ניצול שואה ל"יד ושם" חש ברגש היראה והכמעט קדושה ביחס שלו למקום. אנשים שאיבדו את משפחותיהם וכל עולמם רואים ב"יד ושם" שילוב של בית קברות, בית כנסת, גטו, רכבות ושטעטל. תיעוב הניצולים כלפי הגרמנים הנאצים ועוזריהם עומד ביחס הפוך לרצון שלהם לשמור על צלם אנוש.
מול כל אלו עומדת ההחלטה התמוהה של ממשלת ישראל למנות לתפקיד יו"ר "יד ושם" את אפי איתם.
ממשלת ישראל לא היתה ממנה לראשות "יד ושם" מישהו שהיה מכנה יהודים "פצצות מתקתקות" או "סרטן". לא היינו מוכנים לקבל שממשלת פולין תמנה מנהל למוזיאון באושויץ מישהו שאומר כי:
"את היהודים צריך לגרש מאירופה בן לילה, ולצבא יש את היכולת לעשות זאת".
כיצד היינו מגיבים למנהיג מוסלמי דתי שהיה דורש במסגד בניו יורק, זמן קצר לאחר אסון התאומים, ומסביר לקהל שמה שקרה באותו יום היתה דרכו של אללה לחזור לזירת העולם ולעורר את העולם למלחמת דת?
הרצון שלנו לא להשוות שום דבר למה שעוללו לנו הנאצים, ולהוקיע לנצח כל מי שמעז לנסות ולהקביל, מוביל למינויים הזויים דוגמת המינוי שעומד על הפרק.
מה נספר לחוקרי השואה הבינלאומיים שידברו איתנו על טיהור אתני ואז יצטטו את מי שאמר:
"ערביי יהודה ושומרון צריכים לדעת שאם בשטח שלהם יתרחש תהליך לבנוניזציה, אז גם התגובה תהיה דומה לזו שהיתה בלבנון. מה עשינו בלבנון לפני חודש? גירשנו מיליון איש מביתם והרסנו 15 אלף בתים".
כיצד נפתח את "יד ושם" ל-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, שעליה אמר אפי איתם את הדברים הבאים:
"אני אומר שערביי ישראל הם במידה רבה הפצצה המתקתקת מתחת לכל הסדר הדמוקרטי והישראלי שבתוך הקו הירוק. כבר היום בגליל ובנגב נוצרת אוטונומיה דה-פאקטו שלהם, אשר עלולה להפוך את מדינת ישראל שבפועל לבועת גוש דן, למין מדינת צינור כזאת: מדינה של כביש ירושלים-תל אביב-חיפה. לכן אני אומר שבפני מדינת ישראל עומד כאן איום קיומי המתאפיין בכך שהוא איום חמקני. ואיומים חמקניים טבעם שהם דומים לסרטן".
מה שלא מקובל עלינו לא מקובל גם בעולם הנאור.
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך במעגל אוניברסלי" (עמוס עוז).
הרצון שלנו לא להשוות דבר למה שעוללו לנו הנאצים, ולהוקיע לנצח כל מי שמעז לנסות ולהקביל, מוביל למינויים הזויים. מה נספר לחוקרי השואה הבינלאומיים שידברו איתנו על טיהור אתני ואז יצטטו את אפי איתם?
אבי מורי שמואל דב גבריהו-גוטסמן, זכרונו לברכה, שהיה אוד מוצל מאש, כתב את הדברים הבאים:
"השרידים גמרו אומר: אנו נחיה! היינו ונהיה יהודים ובני אדם טובים, מקיימי מצוות ומעשים טובים, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים, בין שאתה ריבונו של עולם תרצה בכך ובין לאו! על כורחך נהיה יהודים…לעולם לא נתדרדר חלילה לתהום שפלותם של המרצחים הגרמניים ועמיתיהם" (תולדות יהודי קזמארוק והסביבה, 1992).
הקברניטים של "יד ושם" חייבים לייצג מתוקף אישיותם ונסיונם את השילוב העדין והמורכב של זיכרון השואה ונוראותיה ואת הניצולים שביקשו לשמור על צלם אנוש, רחמנות וגמילות חסדים. אפי איתם אינו מייצג דבר מן הדברים האלו.
ד"ר גדי גבריהו הוא יו"ר ארגון "תג מאיר", הנאבק בפשעי שנאה.
הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:
״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.
לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.
הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם
ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.
והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.
כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?
אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם?
בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.
ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק
אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.
איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.
פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה
צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.
צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה
הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.
דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.
ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.
מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.
כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.
חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:
- ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
- בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.
בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.
מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני
הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.
לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.
עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"דוקטור" גדי גבריהו, כמו בגוורדיה שלו במערכת מרץ, אינם יכולים לראות אדם עם כיפה בתפקיד כזה ממלכתי. גבריהו, של נעלך בפני תת אלוף אפי איתם שחינך דורות של תלמידים וחיילים. מעולם לא עשית למען עם ישראל את השמינית ממה שאפי איתם עשה ופעל במשך שנות דור בצהל. אני לא מאשים אותך. אתה הגעת מהמכללה האיסלמית שבגבעת רם בירושלים, שם קיבלת חינוך אחר. כל שבוע אנחנו שומעים מ"דוקטור" כלשהו או "פרופסור" כלשהו דברי דיבה על אפי איתם. תם זמנכם. תמה תקופת מפא"י. תתרגלו גם למינויים אחרים מהאנשים ש"גנבו" לכם את המדינה. לא אתפלא, אם בשבוע הקרוב , יקום עוד שמאלן חמוץ שיטען כי אפי איתם איננו מתאים לתפקיד, משום שרימה אותו במשחק גולות כשהיו שניהם בכיתה א'.
הבעיה עם אנשים שרוצים להיות על אנושיים מבחינה מוסרית היא שהם מסוכנים לעצמם ולסובבים אותם. הנאצים היו בני אדם ששנאו יהודים בדיוק כמו הפלסטינים. אם הפלסטינים היו יכולים גם הם היו עושים את מה שעשו הנאצים. להיות אגרסיביים כלפי הפלסטינים זה לא אומר שאתה לא מוסרי, זה אומר שאתה אוהב את עצמך מספיק בכדי לדעת שהפלסטינים הם סכנה לכל יהודי כל עוד הם מחזיקים בתפישת עולם נאו נאציות שאומרות שיש להשמיד את כל העם היהודי בישראל.
דוקטור לחוסר אמינות.. ניצולי שואה שרובם בני 80 פלוס אינם מתעניינים מי יושב ראש הנהלת יד ושם. בגיל שלהם הדבר האחרון שמעסיק אותם זה מי מנהל מוסד כלשהו.הלהג שלך פוליטי בלבד ושום קשר קלוש ביותר ב"רצון" ניצולי השואה. להסתתר מאוחרי גבם של קשישים שרובם אינם מודעים בכלל לסביבה שלהם בטח לא מי מנהל מה,ותחת זו לפרסם בלבול מוח מוחלט, זו שפלות מתחת לכל ביקורת.