משרד הבריאות ממליץ לחסן גם אוכלוסיות שלא נכללו בניסויי החיסון

פרסום ראשון פרוטוקול ניסויי חיסון הקורונה מפרט אילו בעלי מחלות נבדקו ומותר וכדאי להם להתחסן, ואילו לא נכללו בניסוי ● אבל מסמך שהוציא משרד הבריאות מתעלם מהרשימה וקובע: "ניתן ומומלץ לחסן חולים כרוניים ומדוכאי חיסון" מבלי להבחין ביניהם ● מחבר המסמך, ד"ר טל ברוש: "החיסון לא מסכן אותם, הם עלולים למות מקורונה, שיתחסנו" ● ד"ר חגי לוין: "כדאי להתייעץ עם רופא, ולא לסמוך על המלצות כלליות"

קופסאות המכילות את החיסון נגד קורונה מוכנות למשלוח במפעל הייצור של פייזר במישיגן. 13 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Morry Gash, Pool)
AP Photo/Morry Gash, Pool
קופסאות המכילות את החיסון נגד קורונה מוכנות למשלוח במפעל הייצור של פייזר במישיגן. 13 בדצמבר 2020

מסמך רשמי של מזכיר הצוות לניסויי קורונה במשרד הבריאות, ד"ר טל ברוש, שהופץ לצוותים הרפואיים ולתקשורת ממליץ באופן גורף להתחסן נגד קורונה גם לחולים במחלות כרוניות ולאנשים עם כשלים במערכת החיסונים. זאת, תוך התעלמות מאנשים בעלי מחלות ומוגבלויות שחברות התרופות פייזר ומודרנה לא בדקו עליהם את החיסונים ולכן אין מידע מדעי כיצד החיסון ישפיע עליהם. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

החיסונים נגד קורונה נבדקו בהליך מסודר וזהיר, שחברות התרופות מחויבות בו על פי חוק. כחלק מכך השתתפו בניסויים חולים במחלות כרוניות ובעלי מוגבלויות, כדי לבדוק אם החיסון יעיל לגביהם ואינו מסכן אותם.

בשיחה עם זמן ישראל בשבוע שעבר, האימונולוגית נטע סופר צור הבהירה כי "אם למישהו יש מחלה או מוגבלות שהחיסון נוסה בהצלחה על אנשים שלוקים בה, הוא יכול להתחסן. אם הוא לא נוסה, הוא לא יכול להתחסן.

"מטבע הדברים, אי אפשר לנסות את החיסון על כל המחלות והמוגבלויות. כל חברה בונה את הניסוי שלה אחרת, ומכינה רשימה משלה הכוללת את קבוצות האוכלוסייה שלא השתתפו בניסוי ולא יתחסנו עד שלא ינוסו".

בפרוטוקולי הניסוי של פייזר ושל מודרנה מופיעות הרשימות של המחלות, המוגבלויות, המצבים הרפואיים וקבוצות הגיל שהשתתפו בשלב השלישי של הניסוי, ולכן מותר וכדאי להם להתחסן. לצד רשימה זו יש רשימה של אלה שלא השתתפו בשלב השלישי של הניסוי בחיסון, ולכן אין מידע מדעי לגביהם.

מרגרט קינן בת ה-90, המטופלת הראשונה בבריטניה שקיבלה חיסון נגד קורונה של חברת פייזר, השבוע. דצמבר 2020 (צילום: Jacob King/Pool via AP)
מרגרט קינן בת ה-90, המטופלת הראשונה בבריטניה שקיבלה חיסון נגד קורונה של חברת פייזר, השבוע. דצמבר 2020 (צילום: Jacob King/Pool via AP)

נוסף על ילדים מתחת לגיל 12, נשים בהריון ואנשים שכבר אובחנו כחולי קורונה, מופיעה במסמך רשימה מצומצמת של מחלות ומוגבלויות שלא השתתפו בניסוי – ורשימה ארוכה של מחלות ומוגבלויות שכן השתתפו בניסוי.

ואולם, במסמך שהכין ד"ר ברוש – המשמש כמנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד ומרכז הצוות הלאומי לטיפול במגיפות – הרשימות הללו, וקיומם של חולים ומוגבלים ספציפיים שאין לגביהם מידע מדעי, אינם מופיעים וכלל אינם מוזכרים.

במסמך שפרסם ד"ר ברוש, המשמש כמנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד ומרכז הצוות הלאומי לטיפול במגיפות, חולים ומוגבלים שאין לגביהם מידע מדעי, אינם מופיעים וכלל אינם מוזכרים

המסמך של ברוש מעלה את השאלה "האם ניתן לחסן חולים כרוניים ואנשים מדוכאי חיסון?" ועונה:

"אוכלוסיות אלו נמצאות בסיכון גבוה מאוד למחלת COVID-19 קשה ולתמותה, ולכן יפיקו את מרב התועלת מהחיסון. לפי הנתונים נראה שלפחות לגבי חולים עם מחלות רקע שכיחות ויציבות, יעילות החיסון היא גבוהה מאוד. אין עדיין נתונים על מחלות רקע קשות (לדוגמא חולי דיאליזה, חולים עם מחלות מתקדמות של הכבד וכיוב'), ואין נתונים על יעילות במדוכאי חיסון.

"הניסיון מחיסונים אחרים מראה שבחולים אלו יעילות חיסונים נמוכה יותר מאשר בשאר האוכלוסייה, אך עדיין קיים תועלת משמעותית מחיסון. לפיכך ניתן ומומלץ לחסן חולים כרוניים ומדוכאי חיסון", מסכם המסמך (ההדגשה במקור).

המסמך מציין, איפוא, ב"אותיות הקטנות" שלו, כי חלק מהמחלות הכרוניות לא נבדקו בניסוי – אך בכל זאת מתעלם מהעובדה הזאת, וממליץ באופן גורף לחסן אותם.

מחבר המסמך: "החיסון לא מסכן את החולים"

ד"ר טל ברוש הסביר לזמן ישראל: "דנו בכך בוועדת המומחים בנושא החיסונים. זה נכון שאין ייצוג של אנשים עם מחלות מסוימות בניסוי החיסונים. אפשר, כמובן, לחכות שיעשו עליהם מחקר, כמה זמן שייקח, חודשים ושנים. אבל בינתיים יש קורונה, ואלה אנשים שחלקם בסיכון גבוה מהקורונה, ובכל יום שעובר הם עלולים לחלות ולמות או להיפגע קשות מהמגפה.

"החיסון של פייזר ושל מודרנה איננו נגיף חי מוחלש, אלא חתיכת RNA בלבד. הוא לא יכול להשתולל בגוף של החולים ולסכן אותם. לכן, החיסון בטוח עבורם, הוא לא מסכן אותם כמו שהוא לא מסכן אנשים אחרים.

"החיסון של פייזר ושל מודרנה איננו נגיף חי מוחלש, אלא חתיכת RNA בלבד. הוא לא יכול להשתולל בגוף של החולים ולסכן אותם. לכן, החיסון בטוח עבורם, הוא לא מסכן אותם כמו שהוא לא מסכן אנשים אחרים"

"מבחינת היעילות, היעילות של חיסונים היא פחותה עבור אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, ואנחנו לא יודעים אם החיסון יהיה יעיל עבורם. אבל שאלת היעילות פחות קריטית כרגע. אנשים חוששים להתחסן בגלל המחשבה על הסיכון, לא בגלל שאלת היעילות. בהחלט ייתכן שהחיסון יהיה פחות יעיל עבורם. אנחנו מחסנים אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת נגד שפעת ודלקת ריאות, כל חורף, למרות שאנחנו יודעים שהחיסון לא כל כך יעיל עבורם, כי המחלות הללו מסכנות דווקא אותם מאוד".

היית ממליץ לאדם עם בעיות במערכת החיסונית, או למישהו שסובל ממחלה שהחיסון לא נוסה עליה להתייעץ עם רופא משפחה?
"לא, אני לא ממליץ על כך. זה נחמד תמיד להתייעץ עם הרופא, אבל לא כל רופאי המשפחה הם מומחים לנושא הזה, ולא הייתי משאיר את זה לשיקול דעתם. ההמלצה החד-משמעית שלי לאנשים הללו היא שיתחסנו".

מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)
מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)

לא למדו מהתקדים הבריטי

עם תחילת מבצע החיסונים בבריטניה, התגלה כי שני אנשים עם רקע אלרגי שחוסנו לקו בתגובות אלרגיות. אנשים שהיו להם תגובות אלרגיות לחיסונים בעבר לא שותפו בניסויים נגד קורונה, ומאחר שהעובדה הזו צוינה בפרוטוקול הניסוי, הרשויות בבריטניה יכלו להזהיר אותם מראש, אך הן התעלמו מכך.

המסמך הישראלי של טל ברוש מציין בהקשר הזה:

"ממבצע החיסון בבריטניה דווח על שני מקרים של תגובה אנפילקטית במחוסנים עם רקע אלרגי קשה ידוע. לאור זאת המליצו רשויות הבריאות הבריטיות להימנע ממתן החיסון לאנשים עם היסטוריה של אנפילקסיס מתרופות, חיסונים או מזון. לקראת מבצע החיסון בישראל, ועד קבלת מידע נוסף בנושא, יהיה צריך להימנע משימוש בחיסון במי שסבל בעבר מתופעות אלרגיות מיידיות קשות (הלם אנפילקטי, לרינגאדמה, ברונכוספזם, אנגיואדמה וכו')".

במילים אחרות, המסמך של ברוש מפיק את הלקח הישיר מהאירוע שהתרחש בבריטניה ומזהיר בעלי אלרגיות שלא להתחסן. עם זאת, הוא אינו מתייחס לאזהרות דומות, שנמצאות בפרוטוקול החיסונים של פייזר ומודרנה, בנוגע למחלות כרוניות מיוחדות ומוגבלויות שלא שותפו בניסוי.

ד"ר חגי לוין (צילום: באדיבות האונברסיטה העברית)
ד"ר חגי לוין (צילום: באדיבות האונברסיטה העברית)

"מדובר במסמך ראשוני וכך צריך להתייחס אליו, ולקחת אותו בעירבון מוגבל", אומר לזמן ישראל האפידמיולוג ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, "הדברים עוד ישתנו תוך כדי החיסון, יש כאן דילמות אמיתיות ומציאות מורכבת, ולא צריך לקחת מסמך אחד ולהתייחס אליו כאל 'כזה ראה וקדש'".

מדובר במסמך של משרד הבריאות שיצא לתקשורת והופץ לצוותים רפואיים ככזה.
"לא בדיוק, וזה לא באמת משנה, זה רק מסמך שכתב רופא בתוך מציאות שמשתנה כל הזמן".

"ברירת המחדל צריכה להיות שכמה שיותר אנשים יתחסנו", מדגיש לוין, "למי שיש מחלות כרוניות נפוצות, כמו אסטמה וסכרת וכו', מומלץ מאוד להתחסן, אלה מחלות שנבדקו בניסוי, ורבים מהחולים הכרוניים הם בדיוק אלה שנמצאים בסיכון להיפגע ולמות מקורונה וחשוב שיתחסנו.

"למי שיש מחלות כרוניות נפוצות, כמו אסטמה וסכרת וכו', מומלץ מאוד להתחסן, אלה מחלות שנבדקו בניסוי, ורבים מהחולים הכרוניים הם בדיוק אלה שנמצאים בסיכון להיפגע ולמות מקורונה וחשוב שיתחסנו"

"למי שיש מחלות מיוחדות, כאלה שיוצרות בעיות במערכת החיסונית, אנשים שעברו השתלות, חולים במחלות אוטו-אימוניות – כדאי להתייעץ עם רופא, ולא לסמוך על מסמכי המלצה כלליים. אני לא ממליץ לאף אדם מבוגר להימנע מחיסון בלי להתייעץ עם רופא. ברירת המחדל של כולם צריכה להיות – אם רופא לא ממליץ בפירוש אחרת – להתחסן".

אחות מכינה חיסון נגד קורונה לאדם הראשון בצפון אירלנד שקיבל את החיסון של חברת פייזר. דצמבר 2020 (צילום: Liam McBurney/Pool via AP)
אחות מכינה חיסון נגד קורונה לאדם הראשון בצפון אירלנד שקיבל את החיסון של חברת פייזר. דצמבר 2020 (צילום: Liam McBurney/Pool via AP)

ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,015 מילים ו-1 תגובות
סגירה