אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
"יש בושה ברווחה, וזו תוצאה של דיכוי האוכלוסיות המוחלשות"

שירותי הרווחה בקריסה מוחלטת

ראיון

כ-23% מהמשפחות בישראל סובלות מחוסר בטחון תזונתי, כולל 800 אלף ילדים ● חן אריאלי, מחזיקת תיק הרווחה בתל אביב, רואה מקרוב את אלפי הנפגעים מצמצום הקצבאות וההפרטה השיטתית של שירותי הרווחה ● "אנחנו מאוד אוהבים לחשוב על עצמנו כמדינה שלא מפקירה אף אחד, אבל צר לי להגיד - זה קשקוש" ● כעת היא מציעה להרחיב את מעגל הזכאות - ולהיפטר מהבושה

"משבר הקורונה הוא קודם כל משבר חברתי כלכלי, זה בכלל לא משבר בריאותי", אומרת חן אריאלי. "יותר מדי מדברים על כן סגר, או לא סגר וחיסונים, אבל אף אחד לא מדבר על תכנית יציאה מהמשבר. לא מדברים על זה שאנחנו בעיצומו של אחד המשברים הגדולים שידענו במדינת ישראל ושאנחנו עדיין לא יודעים לאן האדוות שלו יגיעו", היא מוסיפה.

אריאלי חברה בצוות המומחים של המשבר, שקיבץ אנשי מקצוע מתחומים אזרחיים שונים כדי להציע פתרונות שעשויים להוציא את ישראל מהבוץ הבריאותי-כלכלי-חברתי. היא עצמה פעילה בקהילה הגאה, ושימשה לפני כמה שנים כיו"ר אגודת הלהט"ב.

בכובע הנוכחי שלה היא גם אמורה להיות כתובת לפתרון, כמחזיקת תיק הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית תל אביב, שבה היא משמשת בשנתיים האחרונות סגנית ראש העיר אחרי שרצה ברשימת רוב העיר בבחירות 2018.

חן אריאלי
חן אריאלי

"הקורונה חשפה באופן מטריד ועמוק ליקויים קיימים במנגנון הרווחה. זה לא שהיינו במדיניות רווחה סדורה והמשבר הזה נפל עליה. יש פה הזדמנות פז לרפורמה עמוקה במדיניות הרווחה ולטפל בכשלים עמוקים", אלא שזה לא קורה. נייר מדיניות שניסחה יחד עם ד"ר סמי זועבי, קורא לתפוס את ההזדמנות של הקורונה לשינוי עומק במדיניות הרווחה.

ראשית, היא מציעה לשנות את המיתוג. "יש בושה ברווחה, וזו תוצאה של דיכוי אוכלוסיות מוחלשות, וצריך לשנות את התדמית, כי כרגע זה לא אלקטורט. אני מהמרת שבבחירות הקרובות רווחה לא תעסיק אף אחד, ואנחנו מאוד אוהבים לחשוב על עצמנו כמדינה שלא מפקירה אף אחד, ושאצלנו לא מתים ברחובות אבל צר לי להגיד – זה קשקוש מוחלט.

"זו תוצאה של צמצום קצבאות ותכניות שלא נותנות חכות אלא פלסטרים לבעיה לא פתורה של הפרטת השירותים וצמצום המענים לאורך השנים. השירותים החברתיים בישראל חנוקים, וכשמגיע משבר כזה אנחנו משלמים את המחיר. הרבה מושגים שמשמשים את מדיניות הרווחה ונקבעו לפני כמה עשורים צריכים להתנער מהאבק. אנחנו צריכים לכתוב מחדש את פרק הרווחה בספר של מדינת ישראל".

חלוקת סלי מזון לנזקקים. שיעור המשפחות שחיות בעוני זינק לשליש, בהשוואה לחמישית לפני הקורונה (צילום: יחצ Custom)
חלוקת סלי מזון לנזקקים. שיעור המשפחות שחיות בעוני זינק לשליש, בהשוואה לחמישית לפני הקורונה (צילום: יחצ Custom)

להרחיב את מעגל הזכאות

המחיר שעליו אריאלי מדברת השתקף בעוצמה מבהילה בדוח העוני שפרסם בשבוע החולף ארגון לתת. 422 אלף משפחות חדשות במצוקה כלכלית ושיעור המשפחות שחיות בעוני זינק לשליש, בהשוואה לחמישית לפני הקורונה.

מעמד הביניים מתכווץ במהירות והצורך של האוכלוסייה בסיוע זינק ב-70%. כ-23% מהמשפחות בישראל סובלות מחוסר בטחון תזונתי, כולל 800 אלף ילדים. לפי נתונים שמסר ל"זמן ישראל" משרד הרווחה, באוקטובר האחרון נרשם זינוק של כמעט 70% בפתיחת התיקים בלשכות הרווחה, ביחס לחודש המקביל אשתקד.

המספרים של העוני והמצוקה לא דומים למצב שלפני המשבר, אך גדולים ככל שיהיו, קשה לראות דרכם את האנשים שחווים את המצוקה הכלכלית והבריאותית. ברשתות החברתיות אפשר למצוא פוסטים רבים, בעיקר של אימהות לילדים, שמבקשות למלא את המקרר, או להצטייד במטרנה וחיתולים. הבקשות האלה לעזרה לא מופנות ללשכות הרווחה, אלא למספרי טלפון של אנשים פרטיים שמפעילים מחסני אוכל.

ההשתתפות של המדינה בתקצוב עמותות מוסדרות המסייעות בחלוקת מזון, מסתכמת באחוזים בודדים מהתקציב הכולל שנדרש לפעילותן. המשבר הביא לכך שחלק מהיוזמות לחלוקת מזון נותרו בידיים ריקות. את השינוע של האוכל מספקות העמותות בעצמן, והן נעזרות לשם כך בהרבה מאוד מתנדבים עם רכבים פרטיים.

במלים אחרות, רשת הביטחון של המדינה לא מתפקדת בייחוד במה שקשור למזון. גם כשכבר הוחלט לתקצב מכרז גדול לתלושי מזון, התברר שהוא כולל קריטריון זכאות עקום של הנחות בארנונה, שניתן בשיעורים גדולים החרדים.

חלוקת סלי מזון. השתתפות המדינה בתקצוב עמותות המסייעות בחלוקת מזון, מסתכמת באחוזים בודדים (צילום: מיכל ניר)
חלוקת סלי מזון. השתתפות המדינה בתקצוב עמותות המסייעות בחלוקת מזון, מסתכמת באחוזים בודדים (צילום: מיכל ניר)

ההצעה הראשונה של אריאלי היא להרחיב את מעגל הזכאות לרווחה ולהוציא ממנו בהדרגה את רכיב הבושה, שכן המשבר הנוכחי חשף את העובדה שגם אוכלוסיות חזקות זקוקות לרשת ביטחון. "ברור שאנשים לא רוצים להיות לקוחות רווחה, כי הם נתפסים כחלשים, בעוד שבמדינה מתוקנת כל אזרח זכאי לשירותי רווחה.

"זה דיון פילוסופי ופרקטי, צריך לשנות את כל שאלת הזכאות ששיטת הרווחה הישראלית מבוססת עליה. השאלה ׳מי זכאי?׳ צריכה לרדת מהשולחן, כי כולנו משלמים מסים ואזרח מצפה שכשיזדקק לשירותים האלה הוא יהיה זכאי להם. כרגע המדיניות כל כך קלוקלת שאנחנו נזקקים לרווחה וניגשים אליה רק כשמצבנו מאוד גרוע, ואנחנו מתדרדרים לקצה התהום".

"השאלה ׳מי זכאי?׳ צריכה לרדת מהשולחן, כי כולנו משלמים מסים ואזרח מצפה שכשיזדקק לשירותים האלה הוא יהיה זכאי להם. כרגע המדיניות כל כך קלוקלת שאנחנו נזקקים לרווחה וניגשים אליה רק כשמצבנו מאוד גרוע"

לטענתה, שירותי הרווחה היו אמורים להיות מונגשים בשלבים מוקדמים יותר, כדי למנוע מאיתנו להידרדר למצבים קשים, ככה ש"אם היתה פה מדיניות רווחה מתוקנת גם ה-422 אלף משפחות חדשות שמדברים עליהן בדוח העוני היו במצב אחר".

מענק עבודה חודשי

כך למשל, היא מציינת את המדיניות בשוק העבודה שהיתה שגויה מתחילת המשבר, אבל עדיין יכולה להשתנות. "מיהרנו להוציא אנשים לחל"ת שלא מעודד חזרה לעבודה. יש מעסיקים שאומרים ׳אין לנו עובדים׳. צריך לתת מענקי עבודה באמצעות מס הכנסה שלילי. אי אפשר לסמוך על המעסיקים בעניין הזה. צריך להתערב ומענק עבודה מתאים לזה, אבל ההיקף שלו כרגע מצומצם ורמת המיצוי שלו נמוכה, כך שהוא מגיע לכיסי הזכאים רק שנה אחרי שהם נזקקים לו. כדי שזה ימלא תפקיד בעידן פוסט קורונה, התשלום צריך להיות חודשי וכתוספת ישירה לשכר".

כדוגמא נוספת לכשל שאפשר לתקן, היא מביאה גם את המקרה של העובדים הסוציאלים, שיצאו לחל"ת בסגר הראשון כי לא הוגדרו כעובדים חיוניים. "באיזה עולם שבו יש משבר כל כך קשה במדינה כמו הקורונה והעבודה הסוציאלית לא מוגדרת כעבודת חירום? זה מראה שתפיסת הרווחה שגויה מהיסוד. בוא נשווה את זה להכרה הציבורית של הרופאים. אין שום הכרה ציבורית דומה לזו לעובדות הסוציאליות, שהן לא פחות בחזית מכל רופא שעוזר לנו להתמודד עם הקורונה.

"שולחים את העובדות הסוציאליות לעמוד בחזית מול אנשים בקשיים גדולים ולא מציידים אותן בכלים של מדיניות רווחה מתוקנת שמותאמת לעידן של היום, וזה מייצר אלימות, סכנת חיים וזילות לתפקידי הרווחה".

"שולחים את העובדות הסוציאליות לעמוד בחזית מול אנשים בקשיים גדולים ולא מציידים אותן בכלים של מדיניות רווחה מתוקנת שמותאמת לעידן של היום, וזה מייצר אלימות, סכנת חיים וזילות לתפקידי הרווחה"

לצד מענקי העבודה הישירים שישולמו בזמן אמת, אריאלי מציעה להרחיב את ההשקעה בהשתלבות בעבודה. "משבר הקורונה מציף דיבור כזה על העניים החדשים, מי הם? אנשים כמוני וכמוך שעבדו, ופתאום שנה לא עובדים ועסקים נסגרים, שלא לדבר על 100 אלף עובדי המסעדנות שאני לא יודעת מה קורה איתם, והאם הם התווספו ל-400 אלף המובטלים הקיימים. יש פה משבר שאנחנו עדיין לא מבינים את גודלו, ואפשר היה להתמודד איתו אם היה לנו מערך מספיק גדול של הכשרות מקצועיות".

אמנם קיימות תכניות הכשרה מקצועית כבר היום, כגון נושמים לרווחה, אשת חיל ומרכזי ריאן, אך ההשקעה הממשלתית בהן נמוכה, ומעגל המשתתפים מצומצם.

גם בהקשר הזה הממשלה התנהלה בחדלון מטריד, ולאחר חודשים שבהם התקציבים לכך התעכבו, רק בחודש שעבר שר האוצר סיכם סוף סוף על הקמת מנהלת להכשרה מקצועית. העיכוב בהעברת הכסף נבע מכך ששר האוצר, ישראל כ"ץ, רצה שהמנהלת הזו תהיה תחת משרדו ולא במקומה המסורתי, משרד העבודה.

שר האוצר, ישראל כ״ץ מבקר בשוק מחנה יהודה. משמאל: משה ליאון ראש העיר ירושלים. נובמבר 2020 (צילום: Yonathan Sindel/Flash90)
שר האוצר, ישראל כ״ץ מבקר בשוק מחנה יהודה. משמאל: משה ליאון ראש העיר ירושלים. נובמבר 2020 (צילום: Yonathan Sindel/Flash90)

"כרגע יש קריסה בתכניות הקיימות שמיועדות לקבוצות שמתמודדות עם קשיים רבים במיוחד, כמו אנשים עם מוגבלות, חרדים ונשים ערביות", אומרת אריאלי. "יש קבוצות נוספות שצריך לתת עליהן את הדעת, כמו אנשים שלא עבדו תקופה ממושכת וחיים בעוני ומתמודדים עם קשיים חברתיים, התכניות הספורות שקיימות.

מי שנפגעו יותר במשבר הקורונה, הן הנשים, שבסגר השני היוו יותר 60% מהנרשמים החדשים בשירות התעסוקה. הנשים יצאו מהר יותר לחל"ת ממקצועות כמו הוראה, קמעונאות ושירותים, וגם כשהוסרו ההגבלות הרבה מהן נאלצו להישאר בבית כדי לטפל בילדים בשעה שמערכת החינוך עדיין היתה סגורה. המשמעות היא הרחבת הפער המגדרי בשוק העבודה.

נשים יצאו מהר יותר לחל"ת ממקצועות כמו הוראה, קמעונאות ושירותים, וגם כשהוסרו ההגבלות הרבה מהן נאלצו להישאר בבית כדי לטפל בילדים. המשמעות היא הרחבת הפער המגדרי בשוק העבודה

"נשים הן אוכלוסיה שתמיד ראשונה לשלם את המחיר. אני שמה לרגע בצד נושאים של אלימות נגד נשים שעלו במאות אחוזים בתקופת הקורונה. אבל גם בנושאי תעסוקה, נשים מהוות אחוז גבוה בהרבה מהמובטלים, ושכשיש משבר – הן הראשונות שמוצאות לחל"ת. הרבה מהן עובדות בעבודה סוציאלית, כמורות או גננות, ובכל התחומים הטיפוליים האחרים, וגם ככה הן מרוויחות פחות, הן פחות מאוגדות ויש להן פחות זכויות.

"ברגע שסוגרים את האזרחים בבתים שלהם, ולא מביאים בחשבון שיש אנשים שהבית הוא לא מקום בטוח עבורם, כמו נשים או ילדים שסובלים מאלימות מינית, ויש נשים שברגע שאתה סוגר אותן בבית, אתה מממש את האיום הכי גדול עליהן. גם כאן, בגלל שאין מדיניות סדורה של טיפול במניעת אלימות נגד נשים בישראל, והכספים שהוקצו לתכנית הלאומית בנושא הזה תקועים במסדרונות הממשלה במשך כמה שנים טובות, אנחנו פוגשים את המשבר במצב מועצם ומסוכן.

"הקורבנות הראשונות של המגפה היו שתי נשים שנרצחו כבר בחודש מרץ, וראינו עוד נשים שנרצחו במהלך השנה והמספרים גדלים, וזה עוד לפני שספרנו את העלייה במספר הפניות למשטרה. השטח מדווח שהמקלטים לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום. המצב לא טוב".

לצד הנשים, בראש הנפגעים בשוק העבודה היו צעירים ונוער, שמאוימים בהעסקה נצלנית ולא קיבלו את הזכות לחינוך. אריאלי צופה שהמדינה תישא בהשלכות של המשבר על הדור הצעיר גם בשנים הבאות.

"בוא נדבר על נוער בסיכון וצעירים שזו גם קבוצה שסובלת משמעותית מהמשבר הזה. בתוך שנתיים-שלוש נתמודד עם תופעות חדשות של צעירים בעוני שכדאי כבר עכשיו, כשאנחנו יודעים לזהות את זה, לעשות הסתכלות מחודשת למענים שיש, ולפרוס תכניות קצרות וארוכות טווח שמתמודדות עם מה שעומד לבוא".

אילוסטרציה, איור במרכז לנוער בסיכון (צילום: באדיבות עלם)
אילוסטרציה, איור במרכז לנוער בסיכון (צילום: באדיבות עלם)

הרגל הרביעית של החברה האזרחית

כמי שנושאת תפקיד בעיריית תל אביב, היא מצדדת בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות. "התמזל מזלי ואני בעירייה חזקה, שהעומד בראשה מוביל את פורום 15, ויודע לקחת את המושכות לידיים שלו כשצריך. אנחנו מודעים להשפעה והכוח שלנו על ערים אחרות במדינה, אבל זה לא גורע מהעובדה שעדיין יש מעט סמכויות לרשויות המקומיות.

"השלטון הלאומי מחזיק בידיים שלו סמכויות שלא ברור למה הן לא ניתנות הלאה, כמו למשל טיפול במחקר האפידמיולוגי או בדיקות קורונה. ברגע שיש הדבקה בשכונות עם צביון מיוחד, השלטון המקומי יודע לטפל בזה הרבה יותר טוב. המדינה לא צריכה להתעסק ברזולוציות האלה. היא צריכה להיות גוף מפקח ולא מוציא לפועל, כי הרשויות יודעות לנהל את השלטון באזורן ולהיות בשיח עם התושבים".

עיריית תל אביב היא הרשות המוניציפלית החזקה בישראל ועם תקציב שוטף של כ-5.5 מיליארד שקל בשנה ונכסי נדל"ן בשווי של מיליארדים, למעשה מדובר באחד הארגונים הכלכליים העוצמתיים בישראל.

עם כל הכוח של העירייה, עדיין מבקשים מתנדבים שיסיעו אוכל לנזקקים ויעשו קניות לקשישים. גם אלי מתקשרים.

"תקציבי הרווחה מועברים ממשרד הרווחה. אלה לא הרשויות המקומיות שמחליטות. הסמכות נמצאת בידי משרד הרווחה, וגם התכניות בידיהם. הרשויות לא יכולות לעשות מה שהן רוצות. אם המשבר לימד אותנו משהו, זה שהחברה האזרחית היא הרגל הרביעית בשולחן מתפקד ברשות מקומית, והמדינה צריכה לקחת אחריות על ארגוני החברה האזרחית ולהבין שהם כלי סיוע, בטח בזמנים משבריים, כמו הקורונה שתפסה את כולנו בלתי מוכנים וכמובן גם בשוטף.

"גם היום הרבה עמותות מפעילות מתקנים של משרד הרווחה. כלומר, השיטה בישראל שהמדינה פחות לוקחת אחריות על החברה האזרחית שהיא רגל שלא יכולים בלעדיה. אנחנו חושבים שצריכים להקים בכל עיר שולחן חמ"ל שכולל נציגות של פיקוד העורף, רשות מקומית, חברה אזרחית מקומית ומשרד הבריאות. הארגונים האלה חיוניים והמדינה צריכה לעזור להם לעמוד על הרגליים ולהתקיים, כי הם חלק ממה שעוזר לנו להיות חברה תקינה שיש בה חוסן".

מקלט לנשים מוכות (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מקלט לנשים מוכות (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

כדוגמא לכישלון שנובע לדעתה מחוסר הרצון של השלטון המרכזי לשחרר קצת חבל לרשויות המקומיות, היא מביאה מפעל רווחה אחד, שלא עבד במשך חודשים רבים במהלך המשבר.

"מפעל ההזנה לילדים בבתי ספר הוא יופי של פרויקט. יש סגר, אין משרד חינוך, אין אנשים שעובדים בתוך המנגנון הזה, והילדים האלה כבר 8 חודשים לא מקבלים אוכל. אחרי שני סבבי סגר ארוכים, כשכולם צופים שיהיה עוד אחד כזה לפחות, משרד החינוך לא משכיל למצוא פתרון להזנת הילדים שזכאים לארוחה חמה לפי חוק.

"בקצה של כל הדבר הזה יש ילדה בכתה ב' שזכאית לארוחה חמה וכמעט שנה לא מקבלת אותה כי בית הספר סגור. זה למשל, קורה כי משרד החינוך לא יודע לדבר עם משרד הרווחה ועם החברה האזרחית בעיר שיכלה לטפל בזה. למה לא להעביר את זה למנהלי בתי הספר, שיקבלו את הארוחות ויעשו יום חלוקה? כל כך הרבה פתרונות יכלו להיות פה, אבל משרד החינוך כבר 8 חודשים בתוך המשבר ולא מוצא פתרון. זה כשל. המדינה מקבלת ציון נכשל בטיפול במשבר הזה.

"כל עוד יש ילדים רעבים שלא קיבלו את הארוחות שמגיעות להם על פי חוק, המדינה כשלה. כל עוד יש 400 אלף מובטלים שאין להם תכניות תעסוקה אנחנו כשלנו בטיפול במשבר הזה".

"משרד החינוך לא משכיל למצוא פתרון להזנת הילדים שזכאים לארוחה חמה לפי חוק. בקצה של כל הדבר הזה יש ילדה בכתה ב' שזכאית לארוחה חמה וכמעט שנה לא מקבלת אותה כי בית הספר סגור"

Miriam Alster/Flash90
מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה במניעת רצח נשים
עוד 1,874 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים

התנ"ך של הנסיך

התנ"ך של הנסיך לא מתחיל בפסוק:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".

אין בו עשר דיברות, מוסר, רוח אלוהים והוא גם לא כתוב בעברית. התנ"ך של הנסיך הוא ספרו של ניקולו מקיאוולי שנכתב באיטליה, בשנת 1513, בביתו הכפרי לא רחוק מפירנצה והוא מוקדש לנסיך לורנצו המפואר.

הנסיך

הספר הנסיך נחשב לספר המחשבה המדינית הראשון בעידן המודרני. קיסינג'ר מהלל ומצדיק את הריאל פוליטיק המקיאווליסטי ומסביר שבמצבים קיצוניים צריך לפעול כפי שמקיאוולי המליץ כדי לשרוד.

הספר חוקר את טבע הכוח והשלטון במדינות, או בשפתו של מקיאוולי, שאולי מתאימה גם לישראל של 2020 ו-2021 – בנסיכויות. ההגות של מקיאוולי נתפסה כריאליזם פוליטי שעושה הפרדה חדה בין מוסר ופוליטיקה.

על פי הריאל פוליטיק של מקיאוולי, שאותו אימץ קיסינג'ר בשנות השישים והשבעים, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. אין זה משנה אם המהלכים מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו, הוא הצודק בתוצאה הסופית. מקיאוולי ממליץ לנסיך להשתמש בכל האמצעים, חנופה, הסתה וכוח על פי הצורך, כדי לשמר את שלטונו.

בריאל פוליטיק של מקיאוולי, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים – מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו הוא הצודק בתוצאה הסופית גם אם זו הושגה באמצעי חנופה, הסתה וכוח

לספר היתה השפעה עצומה על החשיבה המדינית האירופאית ובעיקר על דיקטטורים מיליטריסטים.

הריאל פוליטיק של מקיאוולי

תרגום הפתיח של הסרט:

"אני מרגיש כבוד גדול להשיא לך עיצה לקראת כניסתך לתפקידך החדש. אני יכול להציע לך מספר כללי אצבע שאני מאמין שהזמן והניסיון הוכיחו כנכונים: פעל באומץ לב בתחילה. לציבור יש זכרון קצר שיגרום להם לשכוח את ההצלחות של קודמיך והם יתרשמו מנחישותך. העמד את ההגנה על מעמדך וכוחך בראש סולם העדיפויות שלך, ללא זה תהיה חסר ערך. היה נחוש אבל הישאר גמיש. זכור, כמה מהמתנות הגדולות של האל הן הבטחות שהופרו".

הספר "הנסיך" תמציתי ומחולק ל-26 פרקים קצרים, המוקדשים לנושאים שעליהם הנסיך צריך לתת את הדעת כדי לתפוס ולשמור על שלטונו. והנה מספר קטן של דוגמאות לריאל פוליטיק של מקיאוולי:

1

אין זו חובתו של הנסיך לשמור את הבטחתו כשזו עשויה לגרום לו נזק. כיוון שבני האדם רעים ומושחתים ואינם מקיימים מה שהבטיחו לנסיך אין הנסיך חייב לקיים את הבטחותיו.

2

יחד עם זאת, אסור לנסיך להיות חסר הגנה של החוק והמשפט, כדי ליפות בהם את הפרת הבטחותיו. העמדת הפנים והפגנת כבוד לדת חשובה לשמירת מעמדו של הנסיך.

3

נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום השלטון בידיו וכל האמצעים ראויים לשם כך. הכל ישבחו אותם כי את לבו של ההמון תופסים תמיד מראה העיניים וההצלחה.

4

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות. מקיאוולי ממליץ לנסיך להחליש את בעלי העוצמה ולתת הגנה לאלו שאין להם עוצמה.

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות

הוא נותן דוגמה מההיסטוריה של רומא העתיקה: הרומאים הקפידו לכבוש ארץ, להקים בה מושבות, לרצות את בעלי העוצמה הפחותה ולדכא את בעלי העוצמה.

5

על פי מקיאוולי המורא של האזרחים מהנסיך חשוב, אהבתם פחות, אבל חשוב מאוד שלא ישנאו אותו.

6

לנסיך יכולות להיות בעיות פנים ובעיות חוץ. את בעיות החוץ צריך לפתור ע"י צבא חזק. שקט מבחוץ מביא ליציבות פנים. קנוניות פנים ניתן למנוע אם העם מרוצה. אם הנסיך יהיה אהוב על הציבור הם לא יהיו שותפים לקנוניות נגדו. מקיאוולי ממליץ לנסיך להיות נדיב כלפי העם ולבזבז נכסיהם של זרים כי זה אינו ממעט את כבודו, אלא אדרבה, הולך ומגדל אותו. בזבוז נכסיו שלו עשוי להזיק לו.

הנסיך האמריקאי  – קיסינג'ר

יתכן שקיסינג'ר, שהעריץ את מקיאוולי העניק לנתניהו כשי עותק של ספר הנסיך באחת מפגישותיהם במשך השנים והעביר לנתניהו את הלפיד של הריאל פוליטיק המקיאווליסטי.

לפני מספר חודשים נתלה שלט חוצות עם תמונת ענק של נתניהו ועליו הכיתוב – האהוב. הכי טוב לנסיך שיהיה אהוב. אם לא אהוב, שיהיה ממנו מורא, אבל אסור לנסיך שיהיה בוז או שנאה כלפיו. כך כתב מקיאוולי. אולי זו הסיבה שנתניהו נלחץ כל כך מההפגנות נגדו ועושה הכל כדי להפסיקן.

סער ובנט יעשו היסטוריה או שיהיו כגנץ ואשכנזי?

אריה דרעי כבר הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בבחירות האחרונות דרעי ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו, לתדהמת ציבור הבוחרים של כחול לבן.

דרעי הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים מעשים מעוררי כעס בעם. דרעי כבר ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו

הלחץ של נתניהו ודרעי על סער ובנט רק התחיל, ולא בטוח שהם לא יתהפכו כגנץ ואשכנזי, שהעבירו מאות אלפי קולות של בוחרי כחול לבן לבלוק של נתניהו. אולי זה תרגיל. נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום שלטונו וכל האמצעים ראויים.

אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

 מצד שני, על פי תוצאות סקר בחירות מהשבוע שעבר, יהיו לסער, לפיד, בנט, ליברמן, הורוביץ, חולדאי וגנץ ביחד 63 מנדטים. אם אלו יהיו תוצאות הבחירות, וחברי כנסת נבחרים לא יעברו לבלוק של נתניהו ברגע האמת, הם יוכלו להרכיב ממשלה ולהביא מהפך היסטורי כמו זה של מנחם בגין, ויצמן ושרון ב-1977.

עוד חודשיים וקצת נדע את התשובה. האם זו תהיה חזרתה של מדינת ישראל הדמוקרטית עם ממשלה מתפקדת, כנסת פעילה, תקציב מדינה 2021 ויציאה מהמשבר השלטוני המתמשך, או המשך הריאל פוליטיק של הנסיכות המושחתת, המרושעת, המקיאווליסטית ומלחמתה המתמשכת במוסדות השלטון הדמוקרטי, במשרד המשפטים, ביועץ המשפטי לממשלה, בבתי המשפט ובחוקי המדינה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער

בגין: "להפסיק את ההתקפות החריפות והגסות, נגד המוסדות הממלכתיים, להחליף את השלטון" ● הליכוד: "סער יכול לצרף את מי שהוא רוצה, רונאלדו, קרדישיאן, אין לו ממשלה בלי לפיד והשמאל" ● הפרקליטות דוחה בקשת נתניהו לדחיית משפטו: "מופרכת וסוטה מהחוק" ● יאיר גולן: "הסכם גרעין של ביידן ישמור על בטחון ישראל" ● משרד החינוך יצא בשורת הקלות לתלמידים בבחינות הבגרות ● פוגלמן: "לא לפרסם סקרים בשיטות לא מוכרות"

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

על חיסונים ופוליטיקת זהויות

לצד המילים הטובות שנכתבו, ובצדק, על פרויקט החיסונים של ישראל, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות רבות.

לצד המילים הטובות על פרויקט החיסונים הישראלי, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות

זה התחיל בפרסום מטריד אודות נתוני החיסונים לקורונה במנה הראשונה: ככל שאתה משתייך לקבוצה בעלות מדד סוציו-אקונומי גבוה יותר, כך גדל דרמטית הסיכוי שלך להתחסן, וזאת ביחס הפוך לאזרחיות ואזרחים המשתייכים לאשכול נמוך יותר. וכל זה על רקע נתוני התחלואה המעלים תמונת מצב הפוכה לגמרי ולפיה שיעורי התחלואה גבוהים מצויים בעיקר ביישובים המשתייכים לאשכול תחתון., במילים אחרות ופחות מכובסות: עניים מחוסנים פי כמה פחות מעשירים.

זה המשיך בהחלטתו של השר לביטחון הפנים – ובניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – שלא לאפשר לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך שהוא מעמיד בסכנה את חייהם של אסירים בקבוצות סיכון. השר אוחנה מעדיף להתעלם, כנראה, מהרעיון שעונשי מאסר אמנם שוללים חירות אך בשום אופן אינם פוגעים בזכות לבריאות. מעניין מה חושב על ההחלטה הזאת שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר אריה דרעי, להזכירכם, שותפו הקבוע והאוהד של הבוס של אוחנה.

ואז התבשרנו על החלטה אומללה נוספת של משרד הבריאות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן החיסונים לעובדי בתי החולים. ע"פ ההחלטה, הרופאים והרופאות, האחים והאחיות ועובדי המנהלה ואף דוברי בתי החולים יחוסנו מיד, יחד איתם יחוסנו שאר העובדים במחלוקות הקורונה, וזה מצוין. אך יתר עובדי הקבלן של בתי החולים לא זכאים כרגע להתחסן. וכך, בהחלטה שערורייתית ובלתי מתקבלת אחת, הופך שם המבצע "נותנים כתף"- לבדיחה עלובה ולא מצחיקה.

מעבר לציפייה מצוות הרופאים והרפואה לסרב להחלטה נוראית ולא הוגנת שכזאת, זועקת לשמיים ההבנה, כי בעיניהם של מקבלי ההחלטות, מדינת ישראל מחולקת לשווים יותר ושווים פחות, הרבה פחות.

עצם ראיית עובדי הקבלן כעובדים שקופים ותו לא, עבדים מודרניים, שגם בימי שיגרה לא זוכים ליותר ממינימום יחס ושכר, מעוררת חלחלה ותחושת גועל עצומה. אך לא פחות היא מעוררת שאלות לגבי רמת ההבנה של מקבלי ההחלטות במלחמה בנגיף – על, ובכן, היכולות של הנגיף עצמו.

זה המשיך בהחלטת השר לביטחון הפנים – בניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – לא לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך סיכון חייהם. מעניין מה חושב על זה שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר דרעי

כי מבחינת ההיגיון הפשוט, הקורונה כבר לימדה אותנו שיעור חשוב: היא איננה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגותו של הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, להותיר עובדי בית חולים ללא חיסון, מה שמסכן בוודאות את חיי החולים, ובייחוד את אלה שעדיין לא חוסנו ואת שאר הצוותים הרפואיים?

הרי גם אם נניח את נושא המוסריות בצד, מדובר בלוגיקה בסיסית: מדובר בעובדים השוהים שעות ארוכות בבתי החולים, באים במגע עם חולים, גם אם אינם עובדים במחלקות קורונה. כשהם ייפגשו עם יתר העובדים הקבועים שהתמזל מעמדם וחוסנו, או עם הציוד הרפואי, או עם החולים שלא התחסנו או שאינם יכולים להתחסן מסיבות שונות, מה הועילו "חכמים" בתקנתם?

מקרים כאלו הינם מיקרוקוסמוס למה שבעיני ליברטאנים נתפס כעניין של בחירה ומקדש את חירות האדם. בסופו של דבר, בעיניהם, זה הכול עניין של יחסי עובד ומעביד ותו לא. אבל האמת היא שמדובר בהיררכיה מעמדית ברורה.

בסוף, מדובר בפוליטיקת זהויות ידועה, הרואה הבדל בין אדם לאדם גם בשיאה של מגיפה עולמית. הניאו-ליברלים מאמינים בחשיבות ההון לפני האדם, מרגישים בנוח לתעדף מתן חיסונים לישובים מבוססים עם אחוזי תחלואה אפסיים על חשבון כאלה שנולדו ביישוב הלא נכון, עם תחלואה גבוהה, למגזר הלא נכון, והמועסק, בד"כ, בתנאי עבדות של קבלן.

זה יכול להיות עובד ניקיון שלוקח חלק פעיל במלחמה הזו ושתפקידו למנוע זיהומים במקומות הכי רגישים לכך, וזה יכול להיות מאבטחים שעובדים שעות רבות מאוד תמורת מעט מאוד כסף בשמירה על כולנו. זה יכול להיות גם ההורים, הסבים והסבתות שלנו, תושבי ותושבות הפריפריה הגאוגרפית והמעמדית. זה הקופאיות, נהגי אוטובוס, עובדי רווחה (שלא נספרים כבר שנים). וזה גם הסרת האחריות על חיסונם של תושבי עזה והגדה, על כל ההשלכות שבדבר.

הקורונה לימדה אותנו שאינה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגות הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה להותיר חלק מעובדי בתי החולים ללא חיסון?

מה שמשותף לכל אלה, לכל המקרים האלה – היא ההבנה הפשוטה שההגנה עליהם, היא בסופו של דבר הגנה על כולנו.

והנה לכם, על רגל אחת, על מה שבאמת צריכות להיות הבחירות האלה.

מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 685 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה