קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר חיים מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, מה צריך לעשות, למי לפנות לאן להפנות, על מה צריך לעבוד ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול שמצטייר לנגד העיניים. אבל בבחירות של יומיום אני מסתבכת, מול הצורך לבחור שטיח, מסגרת לתמונה, מה לבשל לשבת או מי גיבורת האור שלי אני נכנסת ללופים חסרי מוצא.

קשה לי לבחור גיבורות, בכלל קשה לי עם בחירות. תנו לי משבר מסכן חיים והכל בהיר וברור לי, לאן להפנות ומה סדר העדיפויות. במצבי משבר אני רואה דברים בבהירות, כמו ציור בחול. אבל בבחירות יומיום אני מסתבכת

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

השנה הכל שונה וגם הבחירה שלי לחג היתה קלה וחד משמעית. גיבורות האור שלי השנה הן המשוררת נלי זק"ש והמתרגמת דינה פון שוורצה מסתאי שתרגמה את ספרה של זק"ש "תהילים של לילה".

עטיפת הספר "תהילים של לילה"

נלי זק"ש היתה משוררת יהודיה גרמניה שזכתה בפרס נובל לספרות יחד עם ש"י עגנון. לא למדנו עליה בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. אולי כי היא היתה אישה, אולי כי היא היתה ניצולת שואה וזה לא התאים לאתוס הישראלי, אולי כי בעקבות השואה היא סבלה ממשברים נפשיים וטופלה בבתי חולים פסיכיאטרים בשבדיה.  מעשה התרגום של שיריה הוא מעשה של חסד גדול. חסד עם זק"ש, חסד עם השירים וחסד איתנו הקוראות והקוראים שירה בעברית.

הסופרת אלנה פרנטה מקדישה פרק בספרה "המצאות מזדמנות" למעשה התרגום, אותו היא תופסת כתהליך דו כיווני בין השפה והעולם:

"הגיבורים היחידים שלי הם המתרגמות והמתרגמים, אני אוהבת את המתרגמים במיוחד כשהם קוראים נלהבים ומציעים תרגומים. הודות להם האיטלקיות נוסעת בעולם ומעשירה אותו, והעולם עם הלשונות הרבות שבו חוצה את האיטלקיות ומשנה אותה. המתרגמים הללו נושאים לאומים לתוך לאומים אחרים, הם הראשונים שמתמודדים עם אופני הרגשה מרוחקים. אפילו השגיאות שלהם מעידות על מאמץ חיובי. התרגום הוא הישועה שלנו, הוא מחלץ אותנו מהבאר שבתוכה, לגמרי במקרה הזדמן לנו להיוולד….אבל אילו יכולתי הייתי משקיעה את עצמי בכל השפות ומניחה לכולן לחלחל לתוכי. אפילו גוגל טרנסלייט המסוכן עם הרשימה הארוכה של השפות הבאות והולכות מנחם אותי. אנחנו יכולים להיות הרבה יותר ממה שנפל בחלקנו להיות".

את הספר "תהילים של לילה" קבלתי במהלך תקופת החגים. יש לי מנהג לקרוא בזמן התפילה ספרי שירה חדשים. כך מצאתי את עצמי במהלך תפילת החג במניין מאולתר קורונה בין הדשא והעצים, כשספר התורה העטוף בטלית מונח על שולחן מלבני, קוראת בשקיקה את ההקדמה שהמתרגמת כתבה לספר "תהילים של לילה".

זהו מסמך עשיר, מרתק ועמוק. המתרגמת היא גם פסיכולוגית קלינית ובדברי הפתיחה שלה לספר היא משלבת בסיפור חייה של זק"ש תובנות פסיכולוגיות עמוקות. תוך כדי קריאה הייתי עם נלי זק"ש בברלין התרבותית, בגטו, בעבודות הכפייה ובמכתב הזועק לעזרה אותו כתבה לכלת הנובל סלמה לגרלף.

המתרגמת היא גם פסיכולוגית קלינית, ובדברי הפתיחה לספר שילבה תובנות פסיכולוגיות עמוקות. תוך כדי קריאה הייתי עם נלי זק"ש בברלין, בגטו, בעבודות הכפייה ובמכתב הזועק לעזרה שכתבה לכלת הנובל סלמה לגרלף

זק"ש הכירה את הסופרת המכובדת כבר מנעוריה, העריצה אותה והתכתבה עימה. בצר לה, כשהעולם החשיך ואיים לסגור עליה, היא פנתה בבקשת הצלה ללגרלף. הקריאה נענתה, נלי ואמה הוברחו לשבדיה ומצאו מקלט בדירה קטנה של הקהילה היהודית.

ביד אומנית מתארת המתרגמת את תהליך הגדילה וההתפתחות של ילדה-נערה משוררת שהמילים, השירים והספרות עבורה הן בית והן בסופו של דבר חבל ההצלה שלה. ברית של מילים כרותה בינה ובין העולם, והברית הזו פוצעת ומצילה בו זמנית. ההקדמה מלמדת על רבדיה העמוקים של  השירה, על התנפצות השפה ועל היצירה אחרי ובתוך השבר שאינו בר חלוף. כותבת בשפה בהירה על הפצע, על שולי הפצע ועל חולי ויצירה המשמשים בערבוביה.

במקביל לקריאת התורה שמעתי את מקהלת הנודדים, את מקהלת הניצולים, את ים הבדידות השוקט בזמן הנקישה על הדלת.

לנגד עיני ראיתי את רות הניצבת בצומת הנדודים ואת אברהם ושרה הבונים בתים כשפניהם אל השמש, לעבר האל. במקביל לאמירת מזמור שיר ליום השבת ולדוד ה' אורי וישעי קראתי שוב ושוב את השיר "תהילים של לילה" מתוך הכריכה הכחולה המשובצת באותיות זוהרות.

כשאני עטופה בטלית התגלגלתי עם נלי בגלגולי העולם שעברה מאפלת ברלין ועד הזכיה בנובל, בגלגולי המשברים והאשפוזים והדלתות המסתובבות של חייה.

ארץ ישראל / נלי זק"ש

מֶרְחָבַיִךְ נִמְדְּדוּ בִּימֵי קֶדֶם
עַל יְדֵי קְדוֹשַׁיִךְ,  שֶׁחָצוּ אֶת קַו הָאֹפֶק.
אֲוִיר הַשַּׁחַר שֶׁלָּךְ נֶחֱלַם עַל יְדֵי בְּכוֹרֵי הָאֵל,
הֲרָרַיִךְ, שִׂיחַיִךְ
עָלוּ בִּנְשִׁימַת-לֶהָבָה
שֶׁל קִרְבַת סוֹד אֲיֻמָּה.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
חֶלְקַת-כּוֹכָבִים נִבְחֶרֶת
לַנְּשִׁיקָה הַשְּׁמֵימִית!

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כָּעֵת כְּשֶׁעַמֵּךְ חֲרוּךְ הַמָּוֶת
בָּא אֶל עֲמָקַיִךְ
וְכָל הַהֵדִים קוֹרְאִים בִּרְכַּת אָבוֹת
לְמַעַן הַשָּׁבִים,
וּמְבַשְּׂרִים לָהֶם בְּאוֹר נְטוּל צֵל
שֶׁכָּאן הָלְכוּ אֵלִיָּהוּ וְהָאִכָּר אַחֲרֵי הַמַּחְרֵשָׁה,
וְהָאֵזוֹב בַּגַּן צָמַח
וּכְבָר הִגִּיעַ לְחוֹמַת גַּן עֵדֶן –
הֵיכָן שֶׁהַמִּשְׁעוֹל הַצַּר בֵּין כָּאן לְשָׁם
בּוֹ הָאֵל נָתַן וְלָקַח כְּשָׁכֵן
וְהַמָּוֶת לֹא נִזְקַק לְעֶגְלַת קָצִיר.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כָּעֵת כְּשֶׁעַמֵּךְ הַבּוֹכֶה שָׁב אֵלַיִךְ
מִכַּנְפוֹת תֵּבֵל
כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת מִזְמוֹרֵי דָּוִד בְּחוֹלוֹתַיִךְ
וְלָשִׁיר בַּעֲרֹב יוֹם עֲמָלוֹ
אֶת מִלַּת הַשַּׁבָּת, 'וַיְכֻלּוּ' –
כָּעֵת נִצֶּבֶת אוּלַי אֵיזוֹ רוּת חֲדָשָׁה
וּבְעָנְיָהּ מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים
בְּצֹמֶת נְדוּדֶיהָ.

זהו אחד השירים המוארים בספר, שמרבית שיריו טבולים בשחור כהה. השיר, כמו חייה של זק"ש, נע בין אוויר השחר ואור נטול צל לבין עם חרוך מוות ובכי, בין נשיקה שמימית לעמק הבכא. באומנות שאין לה שיעור מתארת זק"ש את המשעול הצר בין כאן לשם בו המוות לא נזקק לעגלת קציר.

השיר, כמו חייה של זק"ש, נע בין אוויר השחר ואור נטול צל, לבין עם חרוך מוות ובכי, בין נשיקה שמימית לעמק הבכא. באומנות שאין לה שיעור מתארת זק"ש את המשעול הצר בין כאן לשם, בו המוות לא נזקק לעגלת קציר

בקוראי את השיר "ארץ ישראל" הבנתי שהמתרגמת עצמה הינה איזו רות חדשה, בעוניו של העולם מלקטת שעורים ושירים. הלב שלי נמלא תודה. תודה על האפשרות לגעת במציאות נצחית, כרוכה בכחול עמוק ובאותיות זוהרות. תודה על האפשרות להזין את הרוח במזון העשיר והעל זמני של עולם השירה.

בימים של מגיפה וחולי גופני, דתי, תרבותי ומוסרי – הספר "תהילים של לילה" הוא מגדלור בים סוער וחשוך, הזוקף את הנפש ואת הרוח. הוא פותח בפנינו דלת להיות הרבה יותר ממה שנפל בחלקנו להיות.

הטור מוקדש באהבה לחברתי הטובה הפסיכולוגית והמתרגמת דינה פון שוורצה מסתאי לכבוד השקת ספר השירים "תהילים של לילה / נלי זק"ש", שניתן לרכוש בהוצאת "קשב לשירה".

ד"ר אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". מרצה בתוכנית סוגיות חיים, היברו יוניון קולג'. נשואה, אם וסבתא.