הפרעות אכילה בילדים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
עלייה חדה במספר בני הנוער שפיתחו הפרעות אכילה בתקופת הקורונה

דור הקורונה: אובססיית משקל ואוכל כבר בגיל 12

בריאות

כ-80% מהמטופלים במערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר פיתחו הפרעות אכילה מאז שהחל משבר הקורונה, מרביתם מעל גיל 12, ורובן בנות ● גם מנהלת מרפאת מתבגרים בבי"ח דנה מדווחת על עליה בפניות ● אבל כל המסגרות לטיפול בהפרעות אכילה כבר מלאות, והמתנה לתור יכולה להימשך עד חצי שנה ● משרד הבריאות: "פועלים לתוספות תקצוב ונפרסם סטנדרט של זמני המתנה"

כבר בתחילת הסגר הראשון, בחודש מרץ, החליטו חברותיה לכיתה של ענבל, בת ה-12, להקים קבוצת וואטסאפ בנושא אכילה בריאה. הן החליטו להקדיש את הזמן בבית לאימוני כושר, לחתוך במתוקים ולחזק את המורל האחת של השנייה באמצעות הקבוצה המשותפת. למרות שענבל הייתה במשקל תקין היא נענתה לאתגר.

ההורים של ענבל שמחו שהיא עושה ספורט בבית, ומכינה מאכלים בריאים לכל המשפחה. עם הזמן החברות של ענבל איבדו עניין בנושא התזונה וקבוצת הוואטסאפ הפסיקה לפעול, אבל ענבל המשיכה להעמיק בו. בהעדר מסגרות חינוכיות ומפגשים חברתיים, העיסוק בתזונה הפך להיות הדבר העיקרי שהפיג את השיעמום. עוד ועוד מאמרים בנושא תזונה בריאה, עוד ועוד מתכונים, עד שהעיסוק באוכל הפך לאובססיבי.

ענבל איבדה עניין בלימודים בזום, בשיחות ובמפגשים עם חברות, וכל תחומי העיסוק שלה הצטמצמו רק לאוכל, משקל וקלוריות. אחרי שהורידה 4 קילו ממשקלה, ירידה משמעותית לילדה בגילה, ההורים החלו לדאוג ופנו לרופא המשפחה. הרופא אבחן כי לענבל דופק נמוך, וכי היא נמצאת בתת תזונה. הסכנה בדופק נמוך בילדים היא דום לב, והרופא שלח אותה לחדר מיון.

מרגע זה נכנסה ענבל להליך טיפול אינטנסיבי בהפרעת האכילה שפיתחה – טיפול רפואי לייצוב מצבה, טיפול בנזקים שנגרמו לגוף וטיפול נפשי על מנת לעזור לה להתמודד עם האובססיה והפחד שפיתחה כלפי האוכל.

אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הגיל של המטופלים הולך ויורד (צילום: iStock)
אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הגיל של המטופלים הולך ויורד (צילום: iStock)

הדוגמא של ענבל מבוססת על סיפורי ילדות וילדים, בנות ובני נוער, אשר הגיעו לטיפולה של פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, בתקופת הקורונה.

"ילדה עם מקרה כזה כבר לא תוכל לצאת לבד מההפרעה שפיתחה. בהתחלה הפעילות הגופנית עושה לה הרגשה טובה. היא מקבלת חיזוקים חיוביים מהסביבה, היא גאה בתהליך שהיא עושה והיא מתרגלת לתחושת הבטן הריקה והמקרקרת. עם הזמן הגישה שלה לאוכל הופכת נוקשה יותר ויותר, האוכל הופך לאויב שלה וכל הליך האכילה מתחיל לעורר פחד, תחושת ההיי מתחלפת בעצבות ודיכאון", מסבירה פרופ' פניג את ההליך הרגשי שעוברים ילדים ובני נוער כאשר הם מפתחים הפרעות אכילה.

"בהתחלה הפעילות הגופנית עושה לה הרגשה טובה. היא מקבלת חיזוקים חיוביים, גאה בתהליך שהיא עושה ומתרגלת לתחושת הבטן הריקה. עם הזמן כל הליך האכילה מתחיל לעורר פחד, ותחושת ההיי מתחלפת בעצבות"

בחודשים האחרונים עדה פרופ' פניג לעלייה משמעותית במספר הפניות למסגרות הטיפוליות של בית חולים שניידר מצד ילדים ובני נוער שפיתחו הפרעות אכילה בתקופת הקורונה.

פרופ׳ סילבנה פניג (צילום: באדיבות דוברות מרכז שניידר)
פרופ׳ סילבנה פניג (צילום: באדיבות דוברות מרכז שניידר)

"אני רואה עלייה של 20% לפחות בפניות אלינו, לעומת מספר הפניות בימי השגרה. כ-80% מכלל המטופלים שלנו פיתחו הפרעות אכילה מאז שהחל משבר הקורונה. מרבית המטופלים מעל גיל 12 ומרביתן בנות. אבל יש אחוז הולך וגדל של בנות שמגיעות אלינו עוד לפני ההתפתחות המינית, כבר בגילאי 9-10. הגיל של המטופלים הולך ויורד. הסיכוי של ילד שמגיע לטיפול להבריא ולצאת לגמרי מההפרעה עומד על כ-75%. ככל שתופסים את ההפרעה מוקדם יותר ופונים לטיפול, הסיכוי להבריא גדל".

פרופ' פניג מסבירה כי יכולת השליטה על הגוף, על מה שנכנס לפה, על תשוקות ועל דחפים, היא אחת הדרכים שמאמצים ילדים ובני נוער כדי להתמודד עם משבר הקורונה. "העדר מסגרת והשינוי המשמעותי בשגרה היומית, ההתכנסות בתוך הבית והיעדר פעילות חברתית נורמטיבית, הלחץ של ההורים, כל אלה מכניסים את הילדים למתח.

"יש אחוז הולך וגדל של בנות שמגיעות
אלינו עוד לפני ההתפתחות המינית, כבר בגילאי 9-10. הגיל של המטופלים הולך ויורד. הסיכוי של ילד שמגיע לטיפול להבריא ולצאת לגמרי מההפרעה עומד על כ-75%"

"בתקופה כזו אחת הנטיות של המתבגרים יכולה להיות לארגן לעצמם מסגרת מובנית של אכילה ופעילות גופנית, שיכולה לעזור להם להתמודד עם המצב, אבל כשזה עובר גבול מסוים, שהוא מאוד דק, זה הופך להיות מנגנון פתולוגי והפרעה שמחייבת טיפול".

"מעגל קסמים" אובססיבי

גם ד"ר טל שניר, מנהלת מרפאת מתבגרים בבי"ח דנה דואק לילדים, איכילוב מזהה עלייה במספר הפניות של בני נוער עם הפרעות אכילה, בייחוד עם אנורקסיה נרבוזה, הפרעה מסוכנת המאופיינת בדיאטה קיצונית וירידה חדה במשקל.

"מספר הפניות שקיבלנו בנושא הזה בחודש האחרון משתווה למספר הפניות שאנו רגילים לקבל בתקופה של חצי שנה", אומרת שניר. "ייתכן שניתן לייחס את המספר הרב להתעוררות מוקדמת של ההורים, שנוכחים בבית יותר ואוכלים ביחד עם הילדים, כך שפרק הזמן שההפרעה נמצאת מתחת לרדאר קצר יותר, וההורים שמים לב להפרעה מוקדם יותר.

יחד עם זאת, העיסוק באוכל הוא נתיב התמודדות ידוע עם חרדה, בדידות וקשיים חברתיים. אפילו דינמיקה משפחתית שמקבלת עוצמות גבוהות בתקופת הקורונה יכולה להוביל להפרעות אכילה בגיל ההתבגרות", מסבירה ד"ר שניר.

לדבריה, בגיל ההתבגרות יש רגישות ביולוגית מיוחדת לשינויים בתזונה ובפעילות הגופנית. ברגע שהמאזן הקלורי העדין משתנה, וחלה ירידה במשקל, מתלווה לזה תפיסה של "בריאות" או "יופי", נוצר מעגל קסמים שגורם לשינוי תודעתי ועיסוק אובססיבי בנושא.

"עצם העיסוק בנושא של כושר ותזונה בגיל הזה יכול להידרדר בקלות להפרעת אכילה. מספיק שבסגר הראשון הנערה התחילה לעשות יוגה ופילטיס אונליין, וההורים ששמחו שהיא עושה ספורט, לא שמו לב שהיא עושה את זה במשך שלוש שעות רצוף. כי היא מסתגרת בחדר, וכבר לא צריכה לצאת לפעילות של הצופים או לחוגים ולא פוגשת חברות. זה הופך להיות כל עולמה.

"טיפלתי בילדה בכיתה ז' שהלכה בעידוד ההורים למאמנת כושר, והמאמנת הסבירה לה על תזונה בריאה, אמרה לה להוריד פחמימות, ואפילו צילמה אותה לפני כדי לצלם אותה אחרי הירידה במשקל. הנערה קיבלה את המסר שאם היא מתאמנת זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באיך שהיא נראית. הנערה פיתחה הפרעת אכילה כי מעצם הפרת המאזן הקלורי והירידה במשקל, המוח המתבגר נתפס לחשיבה לא תקינה לגבי האוכל".

אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הנורות האדומות צריכות להידלק אצל ההורים הרבה לפני הירידה במשקל (צילום: iStock)
אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הנורות האדומות צריכות להידלק אצל ההורים הרבה לפני הירידה במשקל (צילום: iStock)

ילדים ובני נוער לא צריכים לרדת במשקל

לדברי מומחים, ירידה מהירה במשקל בקרב ילדים ובני נוער מסכנת את בריאותם מכיוון שהיא גורמת להאטה בדופק ועלולה לגרום לדום לב. הדבר נכון גם לילדים עם עודף משקל.

"ברגע שמתרחשת ירידה של 10% או אפילו 5% מהמשקל עלולה להתעורר הפרעה בדופק גם כשמשקל אחרי הירידה תקין, וזה מסוכן". מדגישה פרופ' פניג. "לפני גיל 12 זה לא בא בחשבון שילדה או ילד יעשו דיאטה. ילדים שצריכים להתפתח אמורים לעלות במשקל ולא לרדת. לגבי ילדים שסובלים מעודף משקל שגורם לסיבוכים רפואיים צריך להתייעץ עם מומחים בתחום, ולהיות בהשגחה רפואית. גם אצל בני נוער צריך שתהליכים אלה יהיו מלווים באנשי מקצוע מתאימים".

"לפני גיל 12 זה לא בא בחשבון שילדה או ילד יעשו דיאטה. ילדים שצריכים להתפתח אמורים לעלות במשקל ולא לרדת. לגבי ילדים שסובלים מעודף משקל שגורם לסיבוכים צריך להתייעץ עם מומחים, ולהיות בהשגחה רפואית"

ד"ר שניר מציינת כי הפרעת האנורקסיה נרבוזה במשקל תקין בקרב בני נוער מסוכנת לא פחות מהמחלה שמופיעה בתת משקל, ואף קשה יותר לטיפול. "אנחנו רואים לא פעם נער או נערה שהשילו הרבה קילוגרמים בפרק זמן קצר והגיעו למשקל תקין, אבל הם בתת תזונה.

"התסמינים הם אותם תסמינים – נשירת שיער, דופק נמוך, הפסקת מחזור. פגיעה במערכות הגוף היא אותה פגיעה, רק שיותר קשה להביא את המתבגרים להבנה שהם זקוקים לטיפול ועליה במשקל כי הם טוענים שהמשקל שלהם תקין. הם לא מבינים שבשביל הגוף שלהם המשקל הזה לא תקין והם חייבים לעלות".

ד"ר טל שניר (צילום: סיון עזרא)
ד"ר טל שניר (צילום: סיון עזרא)

הנורות האדומות צריכות להידלק אצל ההורים הרבה לפני הירידה במשקל. צריך לשים לב לכל שינוי בהרגלי אכילה שהילד חווה באופן עצמאי. פניג: "ילד שהופך להיות צמחוני או טבעוני, ילד שמפסיק לאכול מתוקים. ההורים צריכים להיות מעורבים בחיי הילד, להבין מאיפה זה נובע ולשים לב שהתפיסה לגבי האוכל לא נעשית נוקשה מדי. צריך לשים לב גם אם מצב הרוח של הילד משתנה באופן פתאומי.

"אם הילד פתאום מרגיש שקר לו והוא צריך להתלבש גם ביום חם, אם המחזור של הילדה מפסיק, החזה שלה נעלם וגם הירכיים, אלה כבר סימנים של תת תזונה".

על פי המומחים, על ההורים לעודד את הילדים לאורח חיים בריא בצורה מעשית ובשיתוף פעולה עמם. להנחיל זמני ארוחה מסודרים, להכין מאכלים בריאים לכל המשפחה, לעשות פעילות גופנית עם כל המשפחה ולא לאכול מול המסכים.

"ההורים צריכים להבין גם שמה שמתאים למבוגרים בני 40-50 לא מתאים למתבגרים. אם מתבגר רואה את ההורים עושים דיאטה וספורט ומצטרף אליהם  זה גם מסוכן. כי זו פיזיולוגיה שונה לגמרי. ההורים צריכים להיות מאוד זהירים ולא להעיר הערות לגבי הנראות של המתבגרים, לא לכנות את האוכל בשמות גנאי ולא לעודד מתבגרים לירידה במשקל. משם הדרך להפרעות אכילה קצרה מאוד", אומרת ד"ר שניר.

אילוסטרציה. לפעמים הדרך לטפל בילדים עם הפרעות אכילה היא לטפל בכל המשפחה (צילום: iStock)
אילוסטרציה. לפעמים הדרך לטפל בילדים עם הפרעות אכילה היא לטפל בכל המשפחה (צילום: iStock)

המתנה של חצי שנה לטיפול

הטיפול בהפרעות אכילה בילדים ובני נוער משלב אנשי מקצוע בתחום הרפואה, התזונה והטיפול הנפשי (פסיכולוגים ופסיכיאטרים).

"זה חייב להיות טיפול שמשלב את כל התחומים. פסיכולוג לבד לא יוכל לשכנע את הילד לעלות במשקל, תזונאית לבד לא תוכל לתת לו תפריט ולצפות שהוא יעלה במשקל, וזה לא מספיק שהרופאים יטפלו בנזק הרפואי הגוף", אומרת פרופ' פניג.

מסגרת הטיפול מותאמת בהתאם לחומרת המצב של הילדים, כאשר השאיפה היא כמה שפחות להוציא אותם מהתפקוד הרגיל בקהילה. קיימת מסגרת מרפאתית, קיים אשפוז יום ואשפוז מלא במקרים קשים.

"ההורים מהווים חלק מאוד חשוב ואף קריטי בטיפול. הם מקבלים את ההדרכה כיצד לעזור לילד, ובלי ההורים המומחים כמעט חסרי אונים. לפעמים הדרך לטפל בילד הוא לטפל בכל המשפחה", מציינת פרופ' פניג.

פרופ' פניג, האם המערכת הציבורית ערוכה לתת מענה לעליה בביקוש לטיפול בהפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער?

"מאז שיצאה לפועל הרפורמה לבריאות הנפש ביולי 2015, עבר גם הטיפול בהפרעות אכילה מהאחריות של משרד הבריאות לקופות החולים, ונעשה שיפור מסוים אך לא מספיק. גם לפני משבר הקורונה השירותים האלה לא סיפקו את הצרכים במלואם, היום המחסור החריף.

"התורים לקבלת הטיפול ארוכים מאוד, והשירותים הקיימים באופן כללי לא מספקים. כל המסגרות אצלנו מלאות. ילדים ובני נוער שפונים אלינו צריכים להיות בהמתנה של חודש עד 6 חודשים. בתקופה הזו המצב שלהם יכול כמובן להידרדר. לבית החולים שניידר יש שירות למקרים דחופים, אז ילדים במצב קריטי יוכלו לקבל התערבות ראשונית וטיפול חירום, אך לא נוכל לטפל בהם באופן רציף ובהרחבה".

"התורים לקבלת הטיפול ארוכים, והשירותים הקיימים לא מספקים. כל המסגרות אצלנו מלאות. ילדים ובני נוער שפונים אלינו צריכים להיות בהמתנה של חודש עד 6 חודשים. בתקופה הזו מצבם יכול להידרדר"

מה על ההורים לעשות במקרה שזיהו הפרעה אצל הילד?

"כדאי מאוד לפעול בשלבים מקודמים ולא לחכות לרגע אחרון. כדאי בשלב ראשון להתייעץ עם רופאי הילדים שיש להם ידע בסיסי בנושא והם יכולים לעזור. הרופא יכול לעקוב וגם להפנות לעזרה נקודתית של תזונאית. למסגרות היעודיות כמו מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה ניתן להגיע בהפניה של רופא או פסיכולוג ובאמצעות טופס 17 מקופת החולים.

"לדעתי, בהעדר תקציבים למערך בריאות הנפש, על משרד הבריאות להכשיר רופאי ילדים לטפל בנושא של הפרעות אכילה", מסכמת פניג.

משרד הבריאות: כל מסגרות האשפוז בתפוסה מלאה

תגובת משרד הבריאות: "בשנים האחרונות פעל משרד הבריאות לחיזוק מערך הטיפול בתחום הפרעות האכילה. כחלק ממאמץ זה רושתה הארץ בטיפולי יום ייעודיים לתחום זה בפריפריה ובמרכז, כך שבהשוואה לתחומים אחרים בבריאות הנפש ראה התחום קפיצת מדרגה משמעותית.

"האגף רואה בטיפול היום את החולייה הטיפולית המהותית החסרה והחשובה ברצף הטיפולי, ממשיך וימשיך לפעול בנושא.

"כתוצאה ממשבר הקורונה חלה עלייה גלובלית בשיעור של כ-30% במספר הפניות החדשות בבריאות הנפש, ויש לשער כי המתח והלחץ אשר נלוו למשבר הנוכחי גרמו להחמרה של הפרעות נפשיות, לרבות הפרעות אכילה.

"רצף הטיפול בהפרעות אכילה כולל בנוסף למרפאות בבתי חולים ובקופות חולים, גם 14 מסגרות של טיפולי יום ייעודיים לטיפול בהפרעות אכילה – שהינן מסגרות יומיות אינטנסיביות. חלה הרחבה משמעותית שלהן בשלוש השנים האחרונות ביוזמה ועידוד של משרד הבריאות, וצפויה המשך פתיחה של מסגרות נוספות גם בשנה הבאה.

"אשפוז ייעודי להפרעות אכילה מתקיים בבתי החולים הדסה בירושלים, שיבא תל השומר, זיו בצפת, וסורוקה באר שבע. כל מסגרות האשפוז וטיפולי היום בתפוסה מלאה. הרחבה נוספת של טיפולי היום צפויה לצמצם את הצורך באשפוז מלא ואת תורי ההמתנה לאשפוז.

"אנו פועלים בימים אלו לתוספות תקצוב ולפרסומו של סטנדרט של זמני המתנה אשר יבטיח את זמינות המערך בכללותו לתושבי מדינת ישראל, לרבות תחום הפרעות האכילה.

עוד 1,742 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים

התנ"ך של הנסיך

התנ"ך של הנסיך לא מתחיל בפסוק:

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".

אין בו עשר דיברות, מוסר, רוח אלוהים והוא גם לא כתוב בעברית. התנ"ך של הנסיך הוא ספרו של ניקולו מקיאוולי שנכתב באיטליה, בשנת 1513, בביתו הכפרי לא רחוק מפירנצה והוא מוקדש לנסיך לורנצו המפואר.

הנסיך

הספר הנסיך נחשב לספר המחשבה המדינית הראשון בעידן המודרני. קיסינג'ר מהלל ומצדיק את הריאל פוליטיק המקיאווליסטי ומסביר שבמצבים קיצוניים צריך לפעול כפי שמקיאוולי המליץ כדי לשרוד.

הספר חוקר את טבע הכוח והשלטון במדינות, או בשפתו של מקיאוולי, שאולי מתאימה גם לישראל של 2020 ו-2021 – בנסיכויות. ההגות של מקיאוולי נתפסה כריאליזם פוליטי שעושה הפרדה חדה בין מוסר ופוליטיקה.

על פי הריאל פוליטיק של מקיאוולי, שאותו אימץ קיסינג'ר בשנות השישים והשבעים, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. אין זה משנה אם המהלכים מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו, הוא הצודק בתוצאה הסופית. מקיאוולי ממליץ לנסיך להשתמש בכל האמצעים, חנופה, הסתה וכוח על פי הצורך, כדי לשמר את שלטונו.

בריאל פוליטיק של מקיאוולי, המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים – מוסריים או קשים ואכזריים – מי שמצליח לנצח ולבסס את שלטונו הוא הצודק בתוצאה הסופית גם אם זו הושגה באמצעי חנופה, הסתה וכוח

לספר היתה השפעה עצומה על החשיבה המדינית האירופאית ובעיקר על דיקטטורים מיליטריסטים.

הריאל פוליטיק של מקיאוולי

תרגום הפתיח של הסרט:

"אני מרגיש כבוד גדול להשיא לך עיצה לקראת כניסתך לתפקידך החדש. אני יכול להציע לך מספר כללי אצבע שאני מאמין שהזמן והניסיון הוכיחו כנכונים: פעל באומץ לב בתחילה. לציבור יש זכרון קצר שיגרום להם לשכוח את ההצלחות של קודמיך והם יתרשמו מנחישותך. העמד את ההגנה על מעמדך וכוחך בראש סולם העדיפויות שלך, ללא זה תהיה חסר ערך. היה נחוש אבל הישאר גמיש. זכור, כמה מהמתנות הגדולות של האל הן הבטחות שהופרו".

הספר "הנסיך" תמציתי ומחולק ל-26 פרקים קצרים, המוקדשים לנושאים שעליהם הנסיך צריך לתת את הדעת כדי לתפוס ולשמור על שלטונו. והנה מספר קטן של דוגמאות לריאל פוליטיק של מקיאוולי:

1

אין זו חובתו של הנסיך לשמור את הבטחתו כשזו עשויה לגרום לו נזק. כיוון שבני האדם רעים ומושחתים ואינם מקיימים מה שהבטיחו לנסיך אין הנסיך חייב לקיים את הבטחותיו.

2

יחד עם זאת, אסור לנסיך להיות חסר הגנה של החוק והמשפט, כדי ליפות בהם את הפרת הבטחותיו. העמדת הפנים והפגנת כבוד לדת חשובה לשמירת מעמדו של הנסיך.

3

נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום השלטון בידיו וכל האמצעים ראויים לשם כך. הכל ישבחו אותם כי את לבו של ההמון תופסים תמיד מראה העיניים וההצלחה.

4

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות. מקיאוולי ממליץ לנסיך להחליש את בעלי העוצמה ולתת הגנה לאלו שאין להם עוצמה.

נסיך צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בכל מקרה, אסור לנסיך שיהיה שנוא על העם ובייחוד לא על הקבוצות החזקות

הוא נותן דוגמה מההיסטוריה של רומא העתיקה: הרומאים הקפידו לכבוש ארץ, להקים בה מושבות, לרצות את בעלי העוצמה הפחותה ולדכא את בעלי העוצמה.

5

על פי מקיאוולי המורא של האזרחים מהנסיך חשוב, אהבתם פחות, אבל חשוב מאוד שלא ישנאו אותו.

6

לנסיך יכולות להיות בעיות פנים ובעיות חוץ. את בעיות החוץ צריך לפתור ע"י צבא חזק. שקט מבחוץ מביא ליציבות פנים. קנוניות פנים ניתן למנוע אם העם מרוצה. אם הנסיך יהיה אהוב על הציבור הם לא יהיו שותפים לקנוניות נגדו. מקיאוולי ממליץ לנסיך להיות נדיב כלפי העם ולבזבז נכסיהם של זרים כי זה אינו ממעט את כבודו, אלא אדרבה, הולך ומגדל אותו. בזבוז נכסיו שלו עשוי להזיק לו.

הנסיך האמריקאי  – קיסינג'ר

יתכן שקיסינג'ר, שהעריץ את מקיאוולי העניק לנתניהו כשי עותק של ספר הנסיך באחת מפגישותיהם במשך השנים והעביר לנתניהו את הלפיד של הריאל פוליטיק המקיאווליסטי.

לפני מספר חודשים נתלה שלט חוצות עם תמונת ענק של נתניהו ועליו הכיתוב – האהוב. הכי טוב לנסיך שיהיה אהוב. אם לא אהוב, שיהיה ממנו מורא, אבל אסור לנסיך שיהיה בוז או שנאה כלפיו. כך כתב מקיאוולי. אולי זו הסיבה שנתניהו נלחץ כל כך מההפגנות נגדו ועושה הכל כדי להפסיקן.

סער ובנט יעשו היסטוריה או שיהיו כגנץ ואשכנזי?

אריה דרעי כבר הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים את המעשים המעוררים קטרוג וכעס בעם וחובה עליו לנהל בעצמו עניינים שייזקפו לזכותו. בבחירות האחרונות דרעי ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו, לתדהמת ציבור הבוחרים של כחול לבן.

דרעי הודיע שיביא את סער ובנט לממשלת נתניהו. נסיך הרי צריך להטיל על אחרים מעשים מעוררי כעס בעם. דרעי כבר ריסק את הקוקפיט של כחול לבן והביא את גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו

הלחץ של נתניהו ודרעי על סער ובנט רק התחיל, ולא בטוח שהם לא יתהפכו כגנץ ואשכנזי, שהעבירו מאות אלפי קולות של בוחרי כחול לבן לבלוק של נתניהו. אולי זה תרגיל. נסיך צריך לשקוד על ניצחונו ועל קיום שלטונו וכל האמצעים ראויים.

אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

 מצד שני, על פי תוצאות סקר בחירות מהשבוע שעבר, יהיו לסער, לפיד, בנט, ליברמן, הורוביץ, חולדאי וגנץ ביחד 63 מנדטים. אם אלו יהיו תוצאות הבחירות, וחברי כנסת נבחרים לא יעברו לבלוק של נתניהו ברגע האמת, הם יוכלו להרכיב ממשלה ולהביא מהפך היסטורי כמו זה של מנחם בגין, ויצמן ושרון ב-1977.

עוד חודשיים וקצת נדע את התשובה. האם זו תהיה חזרתה של מדינת ישראל הדמוקרטית עם ממשלה מתפקדת, כנסת פעילה, תקציב מדינה 2021 ויציאה מהמשבר השלטוני המתמשך, או המשך הריאל פוליטיק של הנסיכות המושחתת, המרושעת, המקיאווליסטית ומלחמתה המתמשכת במוסדות השלטון הדמוקרטי, במשרד המשפטים, ביועץ המשפטי לממשלה, בבתי המשפט ובחוקי המדינה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער

בגין: "להפסיק את ההתקפות החריפות והגסות, נגד המוסדות הממלכתיים, להחליף את השלטון" ● הליכוד: "סער יכול לצרף את מי שהוא רוצה, רונאלדו, קרדישיאן, אין לו ממשלה בלי לפיד והשמאל" ● הפרקליטות דוחה בקשת נתניהו לדחיית משפטו: "מופרכת וסוטה מהחוק" ● יאיר גולן: "הסכם גרעין של ביידן ישמור על בטחון ישראל" ● משרד החינוך יצא בשורת הקלות לתלמידים בבחינות הבגרות ● פוגלמן: "לא לפרסם סקרים בשיטות לא מוכרות"

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

על חיסונים ופוליטיקת זהויות

לצד המילים הטובות שנכתבו, ובצדק, על פרויקט החיסונים של ישראל, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות רבות.

לצד המילים הטובות על פרויקט החיסונים הישראלי, הגיעו החשיפות האחרונות לגבי תיעדוף במתן החיסון לאוכלוסיות מסוימות על פני קבוצות אוכלוסיות אחרות, והן מעוררות תמיהה ומעלות שאלות

זה התחיל בפרסום מטריד אודות נתוני החיסונים לקורונה במנה הראשונה: ככל שאתה משתייך לקבוצה בעלות מדד סוציו-אקונומי גבוה יותר, כך גדל דרמטית הסיכוי שלך להתחסן, וזאת ביחס הפוך לאזרחיות ואזרחים המשתייכים לאשכול נמוך יותר. וכל זה על רקע נתוני התחלואה המעלים תמונת מצב הפוכה לגמרי ולפיה שיעורי התחלואה גבוהים מצויים בעיקר ביישובים המשתייכים לאשכול תחתון., במילים אחרות ופחות מכובסות: עניים מחוסנים פי כמה פחות מעשירים.

זה המשיך בהחלטתו של השר לביטחון הפנים – ובניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – שלא לאפשר לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך שהוא מעמיד בסכנה את חייהם של אסירים בקבוצות סיכון. השר אוחנה מעדיף להתעלם, כנראה, מהרעיון שעונשי מאסר אמנם שוללים חירות אך בשום אופן אינם פוגעים בזכות לבריאות. מעניין מה חושב על ההחלטה הזאת שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר אריה דרעי, להזכירכם, שותפו הקבוע והאוהד של הבוס של אוחנה.

ואז התבשרנו על החלטה אומללה נוספת של משרד הבריאות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן החיסונים לעובדי בתי החולים. ע"פ ההחלטה, הרופאים והרופאות, האחים והאחיות ועובדי המנהלה ואף דוברי בתי החולים יחוסנו מיד, יחד איתם יחוסנו שאר העובדים במחלוקות הקורונה, וזה מצוין. אך יתר עובדי הקבלן של בתי החולים לא זכאים כרגע להתחסן. וכך, בהחלטה שערורייתית ובלתי מתקבלת אחת, הופך שם המבצע "נותנים כתף"- לבדיחה עלובה ולא מצחיקה.

מעבר לציפייה מצוות הרופאים והרפואה לסרב להחלטה נוראית ולא הוגנת שכזאת, זועקת לשמיים ההבנה, כי בעיניהם של מקבלי ההחלטות, מדינת ישראל מחולקת לשווים יותר ושווים פחות, הרבה פחות.

עצם ראיית עובדי הקבלן כעובדים שקופים ותו לא, עבדים מודרניים, שגם בימי שיגרה לא זוכים ליותר ממינימום יחס ושכר, מעוררת חלחלה ותחושת גועל עצומה. אך לא פחות היא מעוררת שאלות לגבי רמת ההבנה של מקבלי ההחלטות במלחמה בנגיף – על, ובכן, היכולות של הנגיף עצמו.

זה המשיך בהחלטת השר לביטחון הפנים – בניגוד להנחיות היועמ"ש והמלצת משרד הבריאות – לא לחסן אסירים בני 60 ומעלה תוך סיכון חייהם. מעניין מה חושב על זה שר הפנים הנוכחי והאסיר לשעבר דרעי

כי מבחינת ההיגיון הפשוט, הקורונה כבר לימדה אותנו שיעור חשוב: היא איננה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגותו של הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת, להותיר עובדי בית חולים ללא חיסון, מה שמסכן בוודאות את חיי החולים, ובייחוד את אלה שעדיין לא חוסנו ואת שאר הצוותים הרפואיים?

הרי גם אם נניח את נושא המוסריות בצד, מדובר בלוגיקה בסיסית: מדובר בעובדים השוהים שעות ארוכות בבתי החולים, באים במגע עם חולים, גם אם אינם עובדים במחלקות קורונה. כשהם ייפגשו עם יתר העובדים הקבועים שהתמזל מעמדם וחוסנו, או עם הציוד הרפואי, או עם החולים שלא התחסנו או שאינם יכולים להתחסן מסיבות שונות, מה הועילו "חכמים" בתקנתם?

מקרים כאלו הינם מיקרוקוסמוס למה שבעיני ליברטאנים נתפס כעניין של בחירה ומקדש את חירות האדם. בסופו של דבר, בעיניהם, זה הכול עניין של יחסי עובד ומעביד ותו לא. אבל האמת היא שמדובר בהיררכיה מעמדית ברורה.

בסוף, מדובר בפוליטיקת זהויות ידועה, הרואה הבדל בין אדם לאדם גם בשיאה של מגיפה עולמית. הניאו-ליברלים מאמינים בחשיבות ההון לפני האדם, מרגישים בנוח לתעדף מתן חיסונים לישובים מבוססים עם אחוזי תחלואה אפסיים על חשבון כאלה שנולדו ביישוב הלא נכון, עם תחלואה גבוהה, למגזר הלא נכון, והמועסק, בד"כ, בתנאי עבדות של קבלן.

זה יכול להיות עובד ניקיון שלוקח חלק פעיל במלחמה הזו ושתפקידו למנוע זיהומים במקומות הכי רגישים לכך, וזה יכול להיות מאבטחים שעובדים שעות רבות מאוד תמורת מעט מאוד כסף בשמירה על כולנו. זה יכול להיות גם ההורים, הסבים והסבתות שלנו, תושבי ותושבות הפריפריה הגאוגרפית והמעמדית. זה הקופאיות, נהגי אוטובוס, עובדי רווחה (שלא נספרים כבר שנים). וזה גם הסרת האחריות על חיסונם של תושבי עזה והגדה, על כל ההשלכות שבדבר.

הקורונה לימדה אותנו שאינה מבחינה בין אדם לאדם. אך כנראה שבבתי החולים יש חוקיות אחרת להתנהגות הנגיף. אחרת, איך יסבירו במשרד הבריאות מה עומד מאחורי ההחלטה להותיר חלק מעובדי בתי החולים ללא חיסון?

מה שמשותף לכל אלה, לכל המקרים האלה – היא ההבנה הפשוטה שההגנה עליהם, היא בסופו של דבר הגנה על כולנו.

והנה לכם, על רגל אחת, על מה שבאמת צריכות להיות הבחירות האלה.

מאיר מישאל-שמואלי, פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 685 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה