כבר בתחילת הסגר הראשון, בחודש מרץ, החליטו חברותיה לכיתה של ענבל, בת ה-12, להקים קבוצת וואטסאפ בנושא אכילה בריאה. הן החליטו להקדיש את הזמן בבית לאימוני כושר, לחתוך במתוקים ולחזק את המורל האחת של השנייה באמצעות הקבוצה המשותפת. למרות שענבל הייתה במשקל תקין היא נענתה לאתגר.

ההורים של ענבל שמחו שהיא עושה ספורט בבית, ומכינה מאכלים בריאים לכל המשפחה. עם הזמן החברות של ענבל איבדו עניין בנושא התזונה וקבוצת הוואטסאפ הפסיקה לפעול, אבל ענבל המשיכה להעמיק בו. בהעדר מסגרות חינוכיות ומפגשים חברתיים, העיסוק בתזונה הפך להיות הדבר העיקרי שהפיג את השיעמום. עוד ועוד מאמרים בנושא תזונה בריאה, עוד ועוד מתכונים, עד שהעיסוק באוכל הפך לאובססיבי.

ענבל איבדה עניין בלימודים בזום, בשיחות ובמפגשים עם חברות, וכל תחומי העיסוק שלה הצטמצמו רק לאוכל, משקל וקלוריות. אחרי שהורידה 4 קילו ממשקלה, ירידה משמעותית לילדה בגילה, ההורים החלו לדאוג ופנו לרופא המשפחה. הרופא אבחן כי לענבל דופק נמוך, וכי היא נמצאת בתת תזונה. הסכנה בדופק נמוך בילדים היא דום לב, והרופא שלח אותה לחדר מיון.

מרגע זה נכנסה ענבל להליך טיפול אינטנסיבי בהפרעת האכילה שפיתחה – טיפול רפואי לייצוב מצבה, טיפול בנזקים שנגרמו לגוף וטיפול נפשי על מנת לעזור לה להתמודד עם האובססיה והפחד שפיתחה כלפי האוכל.

אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הגיל של המטופלים הולך ויורד (צילום: iStock)

הדוגמא של ענבל מבוססת על סיפורי ילדות וילדים, בנות ובני נוער, אשר הגיעו לטיפולה של פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית, בתקופת הקורונה.

"ילדה עם מקרה כזה כבר לא תוכל לצאת לבד מההפרעה שפיתחה. בהתחלה הפעילות הגופנית עושה לה הרגשה טובה. היא מקבלת חיזוקים חיוביים מהסביבה, היא גאה בתהליך שהיא עושה והיא מתרגלת לתחושת הבטן הריקה והמקרקרת. עם הזמן הגישה שלה לאוכל הופכת נוקשה יותר ויותר, האוכל הופך לאויב שלה וכל הליך האכילה מתחיל לעורר פחד, תחושת ההיי מתחלפת בעצבות ודיכאון", מסבירה פרופ' פניג את ההליך הרגשי שעוברים ילדים ובני נוער כאשר הם מפתחים הפרעות אכילה.

"בהתחלה הפעילות הגופנית עושה לה הרגשה טובה. היא מקבלת חיזוקים חיוביים, גאה בתהליך שהיא עושה ומתרגלת לתחושת הבטן הריקה. עם הזמן כל הליך האכילה מתחיל לעורר פחד, ותחושת ההיי מתחלפת בעצבות"

בחודשים האחרונים עדה פרופ' פניג לעלייה משמעותית במספר הפניות למסגרות הטיפוליות של בית חולים שניידר מצד ילדים ובני נוער שפיתחו הפרעות אכילה בתקופת הקורונה.

פרופ' סילבנה פניג (צילום: באדיבות דוברות מרכז שניידר)

"אני רואה עלייה של 20% לפחות בפניות אלינו, לעומת מספר הפניות בימי השגרה. כ-80% מכלל המטופלים שלנו פיתחו הפרעות אכילה מאז שהחל משבר הקורונה. מרבית המטופלים מעל גיל 12 ומרביתן בנות. אבל יש אחוז הולך וגדל של בנות שמגיעות אלינו עוד לפני ההתפתחות המינית, כבר בגילאי 9-10. הגיל של המטופלים הולך ויורד. הסיכוי של ילד שמגיע לטיפול להבריא ולצאת לגמרי מההפרעה עומד על כ-75%. ככל שתופסים את ההפרעה מוקדם יותר ופונים לטיפול, הסיכוי להבריא גדל".

פרופ' פניג מסבירה כי יכולת השליטה על הגוף, על מה שנכנס לפה, על תשוקות ועל דחפים, היא אחת הדרכים שמאמצים ילדים ובני נוער כדי להתמודד עם משבר הקורונה. "העדר מסגרת והשינוי המשמעותי בשגרה היומית, ההתכנסות בתוך הבית והיעדר פעילות חברתית נורמטיבית, הלחץ של ההורים, כל אלה מכניסים את הילדים למתח.

"יש אחוז הולך וגדל של בנות שמגיעות
אלינו עוד לפני ההתפתחות המינית, כבר בגילאי 9-10. הגיל של המטופלים הולך ויורד. הסיכוי של ילד שמגיע לטיפול להבריא ולצאת לגמרי מההפרעה עומד על כ-75%"

"בתקופה כזו אחת הנטיות של המתבגרים יכולה להיות לארגן לעצמם מסגרת מובנית של אכילה ופעילות גופנית, שיכולה לעזור להם להתמודד עם המצב, אבל כשזה עובר גבול מסוים, שהוא מאוד דק, זה הופך להיות מנגנון פתולוגי והפרעה שמחייבת טיפול".

"מעגל קסמים" אובססיבי

גם ד"ר טל שניר, מנהלת מרפאת מתבגרים בבי"ח דנה דואק לילדים, איכילוב מזהה עלייה במספר הפניות של בני נוער עם הפרעות אכילה, בייחוד עם אנורקסיה נרבוזה, הפרעה מסוכנת המאופיינת בדיאטה קיצונית וירידה חדה במשקל.

"מספר הפניות שקיבלנו בנושא הזה בחודש האחרון משתווה למספר הפניות שאנו רגילים לקבל בתקופה של חצי שנה", אומרת שניר. "ייתכן שניתן לייחס את המספר הרב להתעוררות מוקדמת של ההורים, שנוכחים בבית יותר ואוכלים ביחד עם הילדים, כך שפרק הזמן שההפרעה נמצאת מתחת לרדאר קצר יותר, וההורים שמים לב להפרעה מוקדם יותר.

יחד עם זאת, העיסוק באוכל הוא נתיב התמודדות ידוע עם חרדה, בדידות וקשיים חברתיים. אפילו דינמיקה משפחתית שמקבלת עוצמות גבוהות בתקופת הקורונה יכולה להוביל להפרעות אכילה בגיל ההתבגרות", מסבירה ד"ר שניר.

לדבריה, בגיל ההתבגרות יש רגישות ביולוגית מיוחדת לשינויים בתזונה ובפעילות הגופנית. ברגע שהמאזן הקלורי העדין משתנה, וחלה ירידה במשקל, מתלווה לזה תפיסה של "בריאות" או "יופי", נוצר מעגל קסמים שגורם לשינוי תודעתי ועיסוק אובססיבי בנושא.

"עצם העיסוק בנושא של כושר ותזונה בגיל הזה יכול להידרדר בקלות להפרעת אכילה. מספיק שבסגר הראשון הנערה התחילה לעשות יוגה ופילטיס אונליין, וההורים ששמחו שהיא עושה ספורט, לא שמו לב שהיא עושה את זה במשך שלוש שעות רצוף. כי היא מסתגרת בחדר, וכבר לא צריכה לצאת לפעילות של הצופים או לחוגים ולא פוגשת חברות. זה הופך להיות כל עולמה.

"טיפלתי בילדה בכיתה ז' שהלכה בעידוד ההורים למאמנת כושר, והמאמנת הסבירה לה על תזונה בריאה, אמרה לה להוריד פחמימות, ואפילו צילמה אותה לפני כדי לצלם אותה אחרי הירידה במשקל. הנערה קיבלה את המסר שאם היא מתאמנת זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באיך שהיא נראית. הנערה פיתחה הפרעת אכילה כי מעצם הפרת המאזן הקלורי והירידה במשקל, המוח המתבגר נתפס לחשיבה לא תקינה לגבי האוכל".

אילוסטרציה. הפרעות אכילה בקרב בני נוער. הנורות האדומות צריכות להידלק אצל ההורים הרבה לפני הירידה במשקל (צילום: iStock)

ילדים ובני נוער לא צריכים לרדת במשקל

לדברי מומחים, ירידה מהירה במשקל בקרב ילדים ובני נוער מסכנת את בריאותם מכיוון שהיא גורמת להאטה בדופק ועלולה לגרום לדום לב. הדבר נכון גם לילדים עם עודף משקל.

"ברגע שמתרחשת ירידה של 10% או אפילו 5% מהמשקל עלולה להתעורר הפרעה בדופק גם כשמשקל אחרי הירידה תקין, וזה מסוכן". מדגישה פרופ' פניג. "לפני גיל 12 זה לא בא בחשבון שילדה או ילד יעשו דיאטה. ילדים שצריכים להתפתח אמורים לעלות במשקל ולא לרדת. לגבי ילדים שסובלים מעודף משקל שגורם לסיבוכים רפואיים צריך להתייעץ עם מומחים בתחום, ולהיות בהשגחה רפואית. גם אצל בני נוער צריך שתהליכים אלה יהיו מלווים באנשי מקצוע מתאימים".

"לפני גיל 12 זה לא בא בחשבון שילדה או ילד יעשו דיאטה. ילדים שצריכים להתפתח אמורים לעלות במשקל ולא לרדת. לגבי ילדים שסובלים מעודף משקל שגורם לסיבוכים צריך להתייעץ עם מומחים, ולהיות בהשגחה רפואית"

ד"ר שניר מציינת כי הפרעת האנורקסיה נרבוזה במשקל תקין בקרב בני נוער מסוכנת לא פחות מהמחלה שמופיעה בתת משקל, ואף קשה יותר לטיפול. "אנחנו רואים לא פעם נער או נערה שהשילו הרבה קילוגרמים בפרק זמן קצר והגיעו למשקל תקין, אבל הם בתת תזונה.

"התסמינים הם אותם תסמינים – נשירת שיער, דופק נמוך, הפסקת מחזור. פגיעה במערכות הגוף היא אותה פגיעה, רק שיותר קשה להביא את המתבגרים להבנה שהם זקוקים לטיפול ועליה במשקל כי הם טוענים שהמשקל שלהם תקין. הם לא מבינים שבשביל הגוף שלהם המשקל הזה לא תקין והם חייבים לעלות".

ד"ר טל שניר (צילום: סיון עזרא)

הנורות האדומות צריכות להידלק אצל ההורים הרבה לפני הירידה במשקל. צריך לשים לב לכל שינוי בהרגלי אכילה שהילד חווה באופן עצמאי. פניג: "ילד שהופך להיות צמחוני או טבעוני, ילד שמפסיק לאכול מתוקים. ההורים צריכים להיות מעורבים בחיי הילד, להבין מאיפה זה נובע ולשים לב שהתפיסה לגבי האוכל לא נעשית נוקשה מדי. צריך לשים לב גם אם מצב הרוח של הילד משתנה באופן פתאומי.

"אם הילד פתאום מרגיש שקר לו והוא צריך להתלבש גם ביום חם, אם המחזור של הילדה מפסיק, החזה שלה נעלם וגם הירכיים, אלה כבר סימנים של תת תזונה".

על פי המומחים, על ההורים לעודד את הילדים לאורח חיים בריא בצורה מעשית ובשיתוף פעולה עמם. להנחיל זמני ארוחה מסודרים, להכין מאכלים בריאים לכל המשפחה, לעשות פעילות גופנית עם כל המשפחה ולא לאכול מול המסכים.

"ההורים צריכים להבין גם שמה שמתאים למבוגרים בני 40-50 לא מתאים למתבגרים. אם מתבגר רואה את ההורים עושים דיאטה וספורט ומצטרף אליהם  זה גם מסוכן. כי זו פיזיולוגיה שונה לגמרי. ההורים צריכים להיות מאוד זהירים ולא להעיר הערות לגבי הנראות של המתבגרים, לא לכנות את האוכל בשמות גנאי ולא לעודד מתבגרים לירידה במשקל. משם הדרך להפרעות אכילה קצרה מאוד", אומרת ד"ר שניר.

אילוסטרציה. לפעמים הדרך לטפל בילדים עם הפרעות אכילה היא לטפל בכל המשפחה (צילום: iStock)

המתנה של חצי שנה לטיפול

הטיפול בהפרעות אכילה בילדים ובני נוער משלב אנשי מקצוע בתחום הרפואה, התזונה והטיפול הנפשי (פסיכולוגים ופסיכיאטרים).

"זה חייב להיות טיפול שמשלב את כל התחומים. פסיכולוג לבד לא יוכל לשכנע את הילד לעלות במשקל, תזונאית לבד לא תוכל לתת לו תפריט ולצפות שהוא יעלה במשקל, וזה לא מספיק שהרופאים יטפלו בנזק הרפואי הגוף", אומרת פרופ' פניג.

מסגרת הטיפול מותאמת בהתאם לחומרת המצב של הילדים, כאשר השאיפה היא כמה שפחות להוציא אותם מהתפקוד הרגיל בקהילה. קיימת מסגרת מרפאתית, קיים אשפוז יום ואשפוז מלא במקרים קשים.

"ההורים מהווים חלק מאוד חשוב ואף קריטי בטיפול. הם מקבלים את ההדרכה כיצד לעזור לילד, ובלי ההורים המומחים כמעט חסרי אונים. לפעמים הדרך לטפל בילד הוא לטפל בכל המשפחה", מציינת פרופ' פניג.

פרופ' פניג, האם המערכת הציבורית ערוכה לתת מענה לעליה בביקוש לטיפול בהפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער?

"מאז שיצאה לפועל הרפורמה לבריאות הנפש ביולי 2015, עבר גם הטיפול בהפרעות אכילה מהאחריות של משרד הבריאות לקופות החולים, ונעשה שיפור מסוים אך לא מספיק. גם לפני משבר הקורונה השירותים האלה לא סיפקו את הצרכים במלואם, היום המחסור החריף.

"התורים לקבלת הטיפול ארוכים מאוד, והשירותים הקיימים באופן כללי לא מספקים. כל המסגרות אצלנו מלאות. ילדים ובני נוער שפונים אלינו צריכים להיות בהמתנה של חודש עד 6 חודשים. בתקופה הזו המצב שלהם יכול כמובן להידרדר. לבית החולים שניידר יש שירות למקרים דחופים, אז ילדים במצב קריטי יוכלו לקבל התערבות ראשונית וטיפול חירום, אך לא נוכל לטפל בהם באופן רציף ובהרחבה".

"התורים לקבלת הטיפול ארוכים, והשירותים הקיימים לא מספקים. כל המסגרות אצלנו מלאות. ילדים ובני נוער שפונים אלינו צריכים להיות בהמתנה של חודש עד 6 חודשים. בתקופה הזו מצבם יכול להידרדר"

מה על ההורים לעשות במקרה שזיהו הפרעה אצל הילד?

"כדאי מאוד לפעול בשלבים מקודמים ולא לחכות לרגע אחרון. כדאי בשלב ראשון להתייעץ עם רופאי הילדים שיש להם ידע בסיסי בנושא והם יכולים לעזור. הרופא יכול לעקוב וגם להפנות לעזרה נקודתית של תזונאית. למסגרות היעודיות כמו מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה ניתן להגיע בהפניה של רופא או פסיכולוג ובאמצעות טופס 17 מקופת החולים.

"לדעתי, בהעדר תקציבים למערך בריאות הנפש, על משרד הבריאות להכשיר רופאי ילדים לטפל בנושא של הפרעות אכילה", מסכמת פניג.

משרד הבריאות: כל מסגרות האשפוז בתפוסה מלאה

תגובת משרד הבריאות: "בשנים האחרונות פעל משרד הבריאות לחיזוק מערך הטיפול בתחום הפרעות האכילה. כחלק ממאמץ זה רושתה הארץ בטיפולי יום ייעודיים לתחום זה בפריפריה ובמרכז, כך שבהשוואה לתחומים אחרים בבריאות הנפש ראה התחום קפיצת מדרגה משמעותית.

"האגף רואה בטיפול היום את החולייה הטיפולית המהותית החסרה והחשובה ברצף הטיפולי, ממשיך וימשיך לפעול בנושא.

"כתוצאה ממשבר הקורונה חלה עלייה גלובלית בשיעור של כ-30% במספר הפניות החדשות בבריאות הנפש, ויש לשער כי המתח והלחץ אשר נלוו למשבר הנוכחי גרמו להחמרה של הפרעות נפשיות, לרבות הפרעות אכילה.

"רצף הטיפול בהפרעות אכילה כולל בנוסף למרפאות בבתי חולים ובקופות חולים, גם 14 מסגרות של טיפולי יום ייעודיים לטיפול בהפרעות אכילה – שהינן מסגרות יומיות אינטנסיביות. חלה הרחבה משמעותית שלהן בשלוש השנים האחרונות ביוזמה ועידוד של משרד הבריאות, וצפויה המשך פתיחה של מסגרות נוספות גם בשנה הבאה.

"אשפוז ייעודי להפרעות אכילה מתקיים בבתי החולים הדסה בירושלים, שיבא תל השומר, זיו בצפת, וסורוקה באר שבע. כל מסגרות האשפוז וטיפולי היום בתפוסה מלאה. הרחבה נוספת של טיפולי היום צפויה לצמצם את הצורך באשפוז מלא ואת תורי ההמתנה לאשפוז.

"אנו פועלים בימים אלו לתוספות תקצוב ולפרסומו של סטנדרט של זמני המתנה אשר יבטיח את זמינות המערך בכללותו לתושבי מדינת ישראל, לרבות תחום הפרעות האכילה.