תלמידי ישיבה מתפללים בישיבת הר המור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
"הקבוצה הזו משפיעה הרבה מעבר לגודלה, גם מחוץ למגזר הדתי-לאומי"

ראיון על מי אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חרד"לים

הם לאומיים כמו אנשי הציונות הדתית אבל נרתעים מהקידמה והמודרניות כמו החרדים ● המספר שלהם לא גדול אבל השפעתם עצומה ● יאיר שלג מנתח בספרו החדש את תופעת החרד״לות, שעיצבה מחדש את היהדות בישראל ● בראיון לזמן ישראל הוא מסביר למה החילונים צריכים לגלות יותר עניין בחרד"לים, מדוע צריך לשים יותר פוקוס על הרב טאו - ולמה סמוטריץ' לא יעז לצאת נגדו

אין הרבה ישראלים בעלי ביוגרפיה דומה לזו של הרב צבי טאו. סיפור חייו כולל מצד אחד השפעה יסודית, משמעותית וארוכת שנים על החברה כולה, בעיקר באמצעות תלמידיו הרבים. ומצד שני – בציבור החילוני, שלא מתמצא בניואנסים הרבים המתקיימים בתוך הציונות הדתית, הוא כמעט אלמוני.

לא במקרה המשתתפים הרבים בכינוס זום שנערך בתחילת החודש ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיתון "מקור ראשון" לכבוד ספרו החדש של יאיר שלג "החרד"לים" הזכירו את הרב טאו שוב ושוב בדבריהם.

יאיר שלג (צילום: אריק סולטן/מקור ראשון)
יאיר שלג (צילום: אריק סולטן/מקור ראשון)

שלג – עתונאי ותיק, לשעבר ב"כל העיר" ו"הארץ" ובשנים האחרונות ב״מקור ראשון״; ובמקביל חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעבר השנה למכון הרטמן – מקדיש לרב האניגמטי והשנוי במחלוקת עמודים רבים בספרו. הוא מתאר את הפילוג ההיסטורי בישיבת "מרכז הרב" בסוף שנות התשעים, שבעקבותיו פרש הרב טאו ממרכז הרב והקים את המוסד הנושא את השם בעל הניחוח הנטפליקסי "ישיבת הר המור".

זו הישיבה שמובילה מאז את "האגף המיסטי" של הציונות הדתית. תלמידי הרב טאו בולטים מאוד במפעל המכינות הצבאיות, שיש לו השפעה רבה על צה"ל. רוחו שורה גם על רשת מוסדות החינוך "נעם – צביה" הכוללת היום 30 ישיבות "נעם" ו-30 אולפנות "צביה". תלמידיו הם אלה המובילים את המאבק נגד שוויון זכויות ללהט"בים, דורשים עוד ועוד הגבלות על צניעות במרחב הציבורי, ואחראיים למה שמכונה בחילונית מדוברת "הדתה".

על פי תפיסת הרב טאו ותלמידיו, כפי שמתאר שלג, המציאות כולה היא רק בבואה של מאבקים בין כוחות רוחניים שונים. כדי להצליח בעיצוב המציאות יש צורך ללמוד היטב את "המפה הרוחנית" ולדייק בכל ניואנס שלה, שכן כל סטייה קלה בהבנת המפה המסתורית הזו או בניקיון הדעת של הלומדים, עלולה לגרום לסטייה גדולה בהבנת המציאות וביכולת להתמודד איתה.

משימה זו מוטלת על אליטה של בני ישיבות, בעיקר כמובן של תלמידי "הר המור". הם נתבעים להקדיש שנים ארוכות ללימוד עולם הרוח, כי רק כך, ואולי בכלל רק על ידי תלמידיהם, הם יוכלו להשפיע על המציאות עצמה. לכן ישיבת "הר המור" והמוסדות שהקימו בוגריה מכונים "ישיבות הקו". כולן תובעות צייתנות מדוקדקת לקו התאולוגי שמעצב הרב טאו "שכן כל סטייה ממנו משבשת לחלוטין את יכולת ההבנה וההתמודדות עם המציאות".

הרב צבי טאו (צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)
הרב צבי טאו (צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)

הרב טאו עצמו מסתתר מהציבור, נפגש רק עם תלמידיו הקרובים, שמפיצים את משנתו בספרים שהם כותבים מפיו. הוא עצמו נמנע מראיונות ומחשיפה. "זה מדהים שהרב טאו כמעט ולא מוכר לציבור הרחב", אומר שלג, "זו בעיה של התקשורת, שלא הגיעה לשים פוקוס על האיש הזה. נכון שהוא מסתגר ולא משתף פעולה. ועדיין תפקידנו לגלות ולחשוף אותו לציבור".

באופן שבו אתה מתאר את הרב טאו ואת אנשי ישיבת הר המור, אני לפחות קיבלתי את הרושם שמדובר בכת.
"חד משמעית. ופה אני רוצה להגיד דבר חשוב – ככל שעוברות השנים, גם בתוך הציונות הדתית גדלה ההסתייגות מהם. ולא רק בתוך הציונות הדתית. אפילו בתוך החרד"לות עצמה. בתוך אגפים אחרים של החרד"לות.

"הדברים שאני שמעתי על הרב טאו מפי חרד"לים – שלא אמרו לי את זה לציטוט, אז אני לא יכול לצטט בשמם, אבל הם אנשים בולטים בחרד"לות שהיא לא 'הר המורית' – הם לא פחות חריפים ממה שאני ואפילו אתה היינו אומרים עליו. התבטאויות מאוד קשות עליו ועל אנשיו. גם על זה שהם הולכים לכיוון של כת.

"הדברים שאני שמעתי על הרב טאו מפי חרד"לים הם לא פחות חריפים ממה שאני ואפילו אתה היינו אומרים עליו. התבטאויות מאוד קשות עליו ועל אנשיו. גם על זה שהם הולכים לכיוון של כת"

"יש כמובן כעס ישן על עצם הפיצול של מרכז הרב. אבל גם כעסים שמתגברים עם השנים על הכיוון הבדלני שהם הולכים אליו.

"הרבנים החרד"לים שהם לא מישיבת הר המור נשארו בתוך הציונות הדתית. הם ילכו עם אנשים שיותר קרובים אליהם, כמו בצלאל סמוטריץ'. הרב טאו, לפחות מאז שנפתלי בנט הפך להיות מנהיג פוליטי דומיננטי בתוך הציונות הדתית, אמר 'זה לא אנחנו. אנחנו לא שם'. והוא בחר ללכת עם ש"ס בעיקרון. הוא מצא שש"ס יותר לאומית מהחרדים האשכנזים. אז הוא הולך איתם".

שלט של מפלגת נעם במערכת הבחירות של ספטמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
שלט של מפלגת נעם במערכת הבחירות של ספטמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כמה כוח פוליטי יש לקבוצה הזאת?
"אין לה כוח פוליטי רב. אבל יש לה השפעה בעקשנות, במסירות הנפש. הם כל הזמן מאתגרים את השיח. כשנאמני הרב טאו הקימו את מפלגת 'נעם' לפני הבחירות הקודמות, הם פרשו כי הם הבינו שהם לא עוברים את אחוז החסימה והכל יהיה פארסה.

"אז מצד אחד – הם לא העזו אפילו להתמודד. מצד שני – הם מאתגרים את השיח בזה שהם יושבים על מינהל החינוך הדתי, מטרטרים להם את הראש, תעשו ככה, אל תעשו ככה. אז גם אם מינהל החינוך הדתי לא עושה 100% מהדרישות שלהם, הוא בהחלט מושפע מהם. ומינהל החינוך הדתי מכיר היום בהרבה מאוד תלמודי תורה מהקו של הרב טאו, שהם כבר הרבה יותר קיצונים מרוב תלמודי התורה החרדיים, בעיקר בהתנגדות שלהם ללימודי חול.

"זה אחד האבסורדים. דווקא כשהחברה החרדית יותר נפתחת ללימודי החול, כי החברה החרדית מרגישה מספיק בטוחה, מגיעים החבר'ה של הרב טאו והם כל כך מפוחדים ומאוימים מהחילון ומהתרבות המערבית, שהם הולכים ומסתגרים אפילו יותר מאשר החרדים. הטרנד אצלם הוא עכשיו תלמודי תורה כמעט בלי לימודי חול בכלל".

דווקא כשהחברה החרדית יותר נפתחת ללימודי החול, מגיעים החבר'ה של הרב טאו והם כל כך מפוחדים ומאוימים מהחילון ומהתרבות המערבית, שהם הולכים ומסתגרים אפילו יותר מאשר החרדים

הציר האנטי מערבי

החרדיות הלאומית היא תפיסת עולם שמצד אחד מזדהה עם הציונות, הלאומיות, המדינה, הממלכתיות ותומכת בשירות בצה"ל ובקיום "מצוות הציונות" (ובכך היא דומה לציונות הדתית). ומצד שני מתרחקת במופגן מהפתיחות הרווחת בציונות הדתית ביחס לחיים המודרניים (ובכך היא דומה לחרדים).

רוב הציונות הדתית נוטה לאמץ ערכים אוניברסליים, כמו שוויון זכויות בין נשים לגברים ומגלה פתיחות וסקרנות כלפי התרבות הכללית המודרנית, שהיא ברובה מערבית. החרד"לים רואים בפתיחות הזו סכנה.

עטיפת ספרו של יאיר שלג, החרד"לים
עטיפת ספרו של יאיר שלג, החרד"לים

"החרד"לות אינה משפיעה כמובן רק על המגזר הציוני-דתי שהיא משתייכת אליו", כותב שלג, "לבעיות שהיא מעוררת יש גם משמעות כלל-לאומית, שכן הציונות הדתית, והחרד"לות בכללה, שואפת לעמדת הנהגה בחברה הישראלית – אם מתוך שיתוף פעולה עם אליטות אחרות ואם מתוך עמדה הגמונית.

"שלא כמו המגזר החרדי – ששותף לחרד"לות בסמכות שהוא מייחס לתורה ולהלכה ובהעמדתן מעל השיח האנושי-דמוקרטי אבל לרוב אינו שואף לשלטון הגמוני – החרד"לות מציבה אתגר לשיח הדמוקרטי בשל השילוב של השאיפה לשלטון עם תפיסת עולם שרבות מהנחותיה מנוגדות לכללי המשחק הדמוקרטיים הבסיסיים".

כשמתמקדים רק במספרים, קל להחמיץ את הסיפור. המחקר המקיף והמעמיק ביותר בנושא המחנה הדתי-לאומי הוא מחקר שכתב צוות חוקרים מן המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן ופורסם ב-2014.

על פי המחקר, כ-11% מהאוכלוסייה היהודית מגדירים את עצמם כשייכים לקבוצות מובהקות של הציונות הדתית. מתוך קבוצה זו – המונה 700-800 אלף איש, נכון ל-2014 – רק כ-12% מגדירים את עצמם חרד"לים (או כפי שהם מעדיפים לכנות את עצמם: בעלי זהות תורנית־לאומית). כלומר, שיעור החרד"לים בכלל האוכלוסייה היהודית עמד, נכון ל-2014, על כ-1.3%. פחות ממאה אלף איש. ושלג עצמו מתאר בספרו איך הם כבר נמצאים מעבר לשיא השפעתם.

בוא נעשה סדר לטובת הקורא החילוני שלא מבדיל בין כל הניואנסים והגוונים השונים על הספקטרום הציוני-דתי.
"הציונות הדתית מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות. משני הצדדים יש שתי קבוצות אידיאולוגיות מובהקות: מצד אחד החרד"לים, מצד שני הדתיים הליברלים, ובאמצע הרוב.

חרד״לים בחגיגות שמחת תורה בישיבת הר המור, 2018 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
חרד״לים בחגיגות שמחת תורה בישיבת הר המור, 2018 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

"בתוך הציונות הדתית – החרד"לים והדתיים הליברלים הם בסביבות 40%. זה משאיר לנו בערך 60% מהציונות הדתית שהם המיינסטרים של הזרם הדתי-לאומי. בספר קודם שלי קראתי להם 'הרוב הבורגני'. אלה האנשים ששתי הקבוצות מהצדדים – הליברלים והחרד"לים נאבקים על נפשם.

"איך מבדילים ביניהם? זו בעצם שאלת היסוד. הרי החרד"ל הולך עם אותה כיפה סרוגה. הוא שומר מצוות, אבל גם הציוני-דתי הרגיל שומר מצוות. החרד"לים גם ציונים לא פחות מכלל הציונות הדתית ומהעולם הציוני החילוני. בזה אין לי ספק. מדינת ישראל חשובה להם. הם רואים במדינה ערך דתי.

"אז במה הם 'חרדים'? הם קרובים לחרדים ביחס אל המודרנה. ופה צריך לדייק. מה זה המודרנה? התרבות המערבית. בהסתייגות שלהם מהתרבות המערבית הם דומים יותר לחרדים מאשר לכלל הציונות הדתית שדי זורמת עם התרבות המערבית".

זה הציר של חרדיות/ליברליות. על הציר הפוליטי של ימין/שמאל כולם נמצאים בימין.
"חד משמעית. זה אחד הדברים המרתקים. יכולת לראות במאבק על ההתנתקות נשים עם שמלות ארוכות ששומרות על כל כללי הצניעות ולצידן בחורות עם מכנסיים קצרים. הנושא הזה, של תפיסת העולם הלאומית-ימנית מאפיינת בסביבות 85% מהציבור הדתי-לאומי. יש אפילו שיגידו למעלה מזה. והיא הולכת לכל רוחב של שלוש התת-זהויות בתוך המגזר שדיברנו עליהן".

ישיבת הר המור בשכונת הר חומה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ישיבת הר המור בשכונת הר חומה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם מדובר בקבוצה כל כך קטנה, למה להתמקד בה? למה היא כל כך חשובה?
"החרד"לים מאוד משמעותיים בעיניי. קודם כל, יש להם השפעה משמעותית בתוך המגזר הדתי-לאומי בעשורים האחרונים. ובהינתן שלמגזר הדתי-לאומי יש השפעה הולכת וגוברת על החברה הכללית, אז כמובן שיש לזה גם השפעה עקיפה על החברה הישראלית בכלל.

"בעשור האחרון – קשה מאוד לדייק בתאריך, בכלל בתהליכים חברתיים קשה לדייק מתי בדיוק משהו התחיל – החרד"לים התחילו להיות פעילים ישירות בזירה הכללית. בין אם מדובר ברבנות הצבאית ותפקידה בצה"ל, בין אם מדובר על מערכת החינוך הכללית והרצון להשפיע. מה שמכונה 'הדתה'. הם פועלים כדי שתהיה יותר יהדות בתוך מערכת החינוך הכללית. יש פה נקודות שבהן הקבוצה הזו משפיעה הרבה מעבר לגודלה. הן בתוך המגזר הדתי-לאומי ובעשור האחרון גם לא מעט מחוץ לו".

"בעשור האחרון, החרד"לים התחילו להיות פעילים ישירות בזירה הכללית. יש פה נקודות שבהן הקבוצה הזו משפיעה הרבה מעבר לגודלה. הן בתוך המגזר הדתי-לאומי ובעשור האחרון גם לא מעט מחוץ לו"

בגלל השפעתם הרבה על המכינות הקדם צבאיות?
"בעניין של המכינות הגישה שלי פחות מודאגת מחוקרים אחרים, כי אני חושב שיש פה גם אלמנט חזק של סוציאליזציה שהחבר'ה האלה עוברים בתוך 'המטחנה' של החברה הישראלית.

"הפחד מההשתלטות החרד"לית על הצבא נובע במידה רבה מההנחה שאת אותה תפיסת עולם שהם מגבשים כקבוצה קטנה בתוך הישיבות והמכינות הקדם צבאיות הם יביאו כמו שהיא לצבא, וישתלטו על הצבא. לא מביאים בחשבון את תהליך הסוציאליזציה שעובר על אותם אנשים עצמם בתוך המערכות האלה".

חייל חרדי מתפלל במהלך אימון של גדוד אומר בחטיבת גבעתי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
חייל חרדי מתפלל במהלך אימון של גדוד אומר בחטיבת גבעתי (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בהקשר דומה כתבתי פעם על מלך זילברשלג, שחילונים מסתכלים עליו וחוששים מהשתלטות חרדים על התקשורת ולא מבינים שמה שהם רואים זה את השתלטות התקשורת על החרדים.
"נכון. ומי שמבינים את זה אלה החוגים הקיצוניים בתוכם. לכן הם דווקא מסתגרים. כי הם אומרים: אתם חושבים שאנחנו משתלטים על החברה? זו החברה שמשתלטת עלינו.

"כל הנורמות החדשות של החרדים – הפרדה באוטובוסים למשל – אתה אומר 'זו הקצנה חרדית. מה קרה לחרדים? הם אף פעם לא דרשו את זה ופתאום הם דורשים'. אבל זו תולדה של ההיפתחות של החברה החרדית לעולם הכללי. ואז קמים אנשים שמפחדים מהתהליך הזה.

"הרי החרדים מגדירים את עצמם על פי הפחד. מה זה חרדי? אדם פוחד. ואז הם מרגישים צורך לסגור גבולות ולהגביה חומות. אותו דבר קורה אצל חלק מהחרד"לים".

"כל הנורמות החדשות של החרדים – הפרדה באוטובוסים למשל – אתה אומר זו הקצנה חרדית. אבל זו תולדה של ההיפתחות של החברה החרדית לעולם הכללי. ואז קמים אנשים שמפחדים מהתהליך הזה"

ההשפעה שלהם גדולה בין היתר גם כי הם מכשירים הרבה יותר רבנים מחלקם היחסי באוכלוסייה.
"זה ההסבר המרכזי. ויש נקודה נוספת – החרדים, יותר מהחרד"לים, בנויים לעסקאות פוליטיות. כמו שראינו נגיד בוויכוח על מתווה הכותל. החרד"לים, לעומת זאת, במיוחד הקבוצה של הרב טאו, יש בהם משהו שהוא דוגמטי מאוד.

"אפשר לראות את זה בצד החיובי – הם אידיאולוגים ואידיאליסטים מאוד. הדוגמטיות הזאת גורמת להם לא להסתפק רק בדרישות ההלכה. תפיסת עולמם דורשת איזה סוג של טהרה וקדושה שהם הרבה מעבר לגבולות ההלכה. זה מתחיל מנושא הצניעות, שבה הם מחמירים יותר מדרישות ההלכה, ועובר גם לשאלות כמו אלה של מתווה הכותל.

"אצלם הטהרנות ותפיסת הקדושה כל כך מוחלטים, ככה שהם לא בנויים לעסקאות. לכן הם לוחמים נגדן. גם מהצד הדתי וגם מהצד הלאומי – בגלל שהם במקביל גם לאומיים מאוד, הם אומרים 'זה לא כבודו של עם ישראל לוותר על דבר כזה'".

נשות הכותל בתפילות ראש חודש ומסביבן אלפי חרדיות מפגינות נגד (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
נשות הכותל בתפילות ראש חודש ומסביבן אלפי חרדיות מפגינות נגד (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אז זו מין עמדה נפשית כזו מול העולם, שלפיה כל פשרה, מעצם היותה פשרה, היא עניין מגונה.
"באופן מעניין, בתחום הפוליטי דווקא הקבוצה של הרב טאו והר המור מגבילה את עצמה באמצעי המאבק. נניח על פינוי ישובים וכדומה".

זה בלט בימים שאחרי רצח רבין ובהתנתקות. זה עדיין נכון?
"בכל גווני הציונות הדתית אני חושב שהעמדה הממלכתית נשחקה בעקבות ההתנתקות. אז גם אצלם יש שחיקה מסוימת. אבל בתפיסת העולם הפורמלית שלהם הם נשארו עם אותה גישה עקרונית. בתפיסת עולמם לא רק ארץ ישראל קדושה, אלא גם מדינת ישראל קדושה.

"ובמקרים של התנגשות – נגיד כמו בסוגיה של פינוי ישובים – שתי הקדושות קצת מנטרלות זו את זו. ובעצם מאזנות וממתנות את אמצעי המאבק נגד מדינת ישראל בשם ארץ ישראל. כי מבחינתם שני הערכים האלה קדושים".

"בתפיסת עולמם, לא רק ארץ ישראל קדושה, אלא גם מדינת ישראל קדושה. ובמקרים של התנגשות – נגיד כמו בסוגיה של פינוי ישובים – שתי הקדושות קצת מנטרלות זו את זו. כי מבחינתם שני הערכים האלה קדושים"

צלה של במבי

יאיר שלג התחיל לערוך את המחקר על החרד"לים בעידודה של אשתו, במבי שלג, שנפטרה ב-2016 כשהיא רק בת 58.

במבי שלג הייתה אחד הקולות הבולטים בציונות הדתית. בעקבות רצח רבין הקימה את המגזין "ארץ אחרת", שנועד לאפשר שיח על שאלות דת ומדינה שיהיה מעט מורכב ועמוק יותר מהשיח הפופוליסטי והצעקני על הנושאים הללו שאפיין את ישראל באותה תקופה, ובעצם עד היום. הספר מוקדש לזכרה.

"הנושא של החרד"לים מאוד הציק לבמבי", מספר שלג, "היא ראתה בצורה מאוד חריפה את ההשפעה המתגלגלת של החרד"לים דרך הציונות הדתית על החברה הכללית. והיא ראתה בזה סכנה משמעותית. היא כל הזמן דחקה בי, כמי שעוסק בחקר הציונות הדתית, לעסוק גם בנושא הזה. כשכתבתי את ספרי הקודם על 'רנסאנס היהדות' היה בינינו ויכוח. היא חשבה שהסיפור של החרד"לים הרבה יותר חשוב".

יאיר ובמבי שלג
יאיר ובמבי שלג

למרות ש"רנסאנס היהדות" עסק בנושאים שהיו הרבה יותר קרובים לפעילות של במבי עצמה.
"נכון. אבל היא חשבה שיש פה איזו סכנה מיוחדת. אחרי שעסקתי ב'רנסאנס היהדות', החלטתי להתפנות לזה. בינתיים עברו כמה שנים. המחקר הזה לקח לא מעט זמן גם בגלל המחלה של במבי והתקופה של ההתאוששות אחרי הפטירה שלה.

"אבל אני חושב גם שבסופו של דבר יש ערך או יתרון בדיעבד להתמהמהות הזו. אם הייתי כותב את המחקר הזה לפני עשר שנים הייתי ממקד אותו כמעט בלעדית בהשפעות של החרד"לות בתוך המגזר הדתי-לאומי פנימה. התופעות של השפעת החרד"לות על החברה הכללית פחות בלטו לפני עשר שנים".

"אם הייתי כותב את המחקר הזה לפני עשר שנים הייתי ממקד אותו כמעט בלעדית בהשפעות של החרד"לות בתוך המגזר הדתי-לאומי פנימה. התופעות של השפעת החרד"לות על החברה הכללית פחות בלטו אז"

בתוך הציונות הדתית כועסים עליך בגלל המשקל הגדול שאתה נותן לרב טאו ולתלמידיו.
"בעיני הקורא התל אביבי אין הרבה הבדל בין ישיבת מרכז הרב לישיבת הר המור. אבל הן שונות. והם רבים כמו שרק בקבוצות אידיאולוגיות יודעים לריב. בקבוצות אידיאולוגיות, היריב הכי גדול שלך הוא זה שבעצם הכי קרוב אליך. כי אתה פוחד שהתלמידים שלך ילכו אליו. מהצד זה נראה מחלוקת על ניואנסים. מבפנים זה עולם ומלואו.

"ניסיתי להסביר שגם בעיניים אובייקטיביות זו לא מחלוקת על ניואנסים. גם בעיני הישראלי החילוני אלה הבדלים שאמורים להיות משמעותיים. כמו השאלה 'מי יותר פונדמנטליסטי מבחינה דתית' לעומת השאלה 'מי יותר קשוח מבחינה פוליטית'. אלה שאלות שאמורות להיות משמעותיות גם לישראלי החילוני".

בצלאל סמוטריץ' בישיבת מרכז הרב, 2 ביוני 2019 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
בצלאל סמוטריץ' בישיבת מרכז הרב, 2 ביוני 2019 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

אנחנו שוב מתקרבים לבחירות, כנראה. תהיה לחרד"לים השפעה עליהן?
"זו לא תהיה סוגיה מרכזית. הם יכולים להשפיע על המבנה של ימינה, הסיעה של בנט. האם הוא הולך או לא הולך עם סמוטריץ', שהוא הנציג המובהק של החרד"לות בפוליטיקה הישראלית. אם בנט רוצה לשמור על בייס ציוני-דתי חזק הוא צריך ללכת עם סמוטריץ', כי יש לסמוטריץ' גם לא מעט תומכים.

"בנט ישאל את עצמו אם הוא רוצה להיות רק מנהיג הבייס הציוני-דתי, או שהוא יגיד לעצמו 'בשלב הזה אני רואה את עצמי מנהיג לאומי ואז סמוטריץ' הוא ריחיים על צווארי, כי הוא מרתיע בוחרים חילונים ואפילו מסורתיים'. זו הדילמה. והיא בעיקר של בנט. ללכת עם המחנה החרד"לי או בלעדיו".

"בנט ישאל את עצמו אם הוא רוצה להיות רק מנהיג הבייס הציוני-דתי, או שהוא יגיד לעצמו 'בשלב הזה אני רואה את עצמי מנהיג לאומי ואז סמוטריץ' הוא ריחיים על צווארי'. זו הדילמה. והיא בעיקר של בנט"

מה הקשר בין סמוטריץ' לרב טאו?
"הוא לא הרב שלו. אבא של סמוטריץ' הוא רב חרד"לי בעצמו. אבל סמוטריץ' בהחלט רואה את הרב טאו בתור דמות חשובה ומשמעותית בעולם שלו. גם אם הוא לא הרב המובהק שלו בהכרח. הרב טאו הוא מישהו שלסמוטריץ' לא פשוט לצאת נגדו. הוא לא יעשה את זה. גם אם יהיו לו הסתייגויות מהבדלנות של הרב טאו או מזה שהרב טאו כבר הלך עם ש"ס. עובדה שסמוטריץ' לא הלך עם ש"ס".

נפתלי בנט בכנסת (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
נפתלי בנט בכנסת (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

אלה ניואנסים שכמעט נעלמים כשמגיעים לשאלות מדיניות.
"יש פער בין החרד"לים לבין הדתיים הליברלים גם לגבי נטיות הצבעה פוליטיות. כמעט כולם ימין – זה ברור – אבל הליברלים מרגישים מספיק בטוחים ופתוחים לחפש זהות מחוץ למגזר. חלק יצביעו לליכוד. אחרים אפילו יצביעו לכחול-לבן – הייתה שם נציגות ציונית-דתית, אפילו לא קטנה. ברור שגם הדתיים-לאומיים הליברלים בסופו של דבר ימנים.

"זה קשור לאבחנה בין 'גברי' ל'נשי' בהקשר הזה. הדבר שהכי מפעיל את הציונות הדתית לדורותיה זו תחושת הנחיתות בפני העולם החילוני, שהיא רצתה להתגבר עליה. החשש להיות מזוהה בעיני החילונים יחד עם החרדים.

"הדבר שהכי מפעיל את הציונות הדתית לדורותיה זו תחושת הנחיתות בפני העולם החילוני, שהיא רצתה להתגבר עליה. החשש להיות מזוהה בעיני החילונים יחד עם החרדים"

"העולם החילוני הרי מאוד זלזל ובז לחרדיות מראשיתה. עד היום אפשר לראות סימנים של זה, למרות שהיום זה מאוד ירד. היום כבר יש לא מעט חילונים שיסכימו שהיחס לחרדים גובל באנטישמיות. ואני באמת חושב שיש ביחס הזה אלמנטים אנטישמים.

"הציונות בראשיתה ינקה והפנימה לא מעט מהביקורות שהיו לעולם הנוכרי – כולל האנטישמי – על היהדות. מין תסמונת שטוקהולם כזו. דברים שהאנטישמים אמרו על כלל היהודים, הציונות השליכה על החרדים. אני כמובן לא הראשון שאומר את זה. אמרו את זה רבים לפני.

"הציונות הדתית, במידה רבה, גם אימצה את האתוס הזה. היא לא רצתה להיות מזוהה עם החרדים. ואז היא אימצה את האתוס ההרואי, האקטיביסטי, של הציונות. זו גבריות במובן של אקטיביזם. גם נשים מהציונות הדתית יצטרכו להוכיח את עצמן כאקטיביסטיות. זה לא האתוס החרדי של 'כבודה של בת מלך פנימה'".

יאיר שלג
יאיר שלג

תחושת הנחיתות הזו של הציונות הדתית עדיין בתוקף? נראה לי שזה משהו ששייך לעידן שכבר נגמר.
"אני חושב שבמידה לא קטנה היא עדיין תקפה".

כחילוני, אני מרגיש תחושת התנשאות מצד הציונות הדתית, הרבה יותר מתחושת נחיתות.
"אני חושב שיש פה אלמנט כפול. גם התנשאות וגם רגש נחיתות. ואפילו התנשאות שנובעת מהתחושה של הנחיתות. זה קצת כמו מה שלוי אשכול אמר פעם על החברה הישראלית כולה: שמשון דער נבעכדיקר. שמשון המסכן.

"מצד אחד יש המון כוח לציונות הדתית ומצד שני עדיין המון קורבניות. איך אומרים עלינו… מה מדברים עלינו… איך שונאים את המתנחלים… תקרא את הטקסטים שנכתבים על הדברים האלה גם עכשיו. ההתנתקות העצימה את שני הדברים האלה. גם כעס וגם התנשאות.

"מצד אחד יש המון כוח לציונות הדתית ומצד שני עדיין המון קורבניות. איך אומרים עלינו… מה מדברים עלינו… איך שונאים את המתנחלים… תקרא את הטקסטים שנכתבים על הדברים האלה גם עכשיו"

"מה אומרים על החברה החילונית? פעם הייתה לנו ביקורת עליהם מהצד הדתי אבל לפחות ראינו בהם שותפים לדרך במאבק הלאומי. עכשיו, מה יש להם? כל הזמן מסיבות וויתורים. איזה בסיס של שותפות יש לנו איתם? הם עזבו את כל הערכים. לא רק את הערכים המסורתיים אלא גם את הערכים הלאומיים. הכול הם עזבו".

ואנחנו, אומר לעצמו הציוני הדתי, נשארנו כאן כדי לשמור על הכול.
"בדיוק. ומצד שני, למרות ההתנשאות הזאת יש המון קשב והמון כעס על כל מאמר נידח בתוך העיתונות התל אביבית. 'הנה שוב קמים עלינו לכלותנו… הנה שוב השנאה הזאת…'. השניות הזו קיימת כל הזמן. מצד אחד הרצון להתנתק מהמגזר ולראות את עצמך מנהיג לאומי. ומצד שני כל הזמן להיות מחובר למגזר. כל הזמן מדברים על 'המגזר'. חילונים הרי בחיים לא יגידו 'המגזר החילוני'".

עוד 2,975 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● חוסר הסכמה בין כחול לבן לליכוד על חוק הקנסות ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 32 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

משבר הקורונה הכלכלי, כשלון הטיפול בישראל לעומת האיחוד האירופי

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מבית המשפט גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, הן בצד הבריאות והן בפגיעה אנושה בעסקים הקטנים ובכלכלה.

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מביהמ"ש גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, בצד הבריאותי והכלכלי

מעל 4400 מתים, מעל 1100 חולים במצב קשה או קריטי, נכון לתחילת השבוע.
אסור שמסע יחסי הציבור של נתניהו יאפיל על תוצאות איומות אלו.

מבחינת ההשפעות הכלכליות של הקורונה, חלק ניכר מאזרחי ישראל הידרדרו למצב קשה. יותר מחצי מיליון מובטלים, עסקים קורסים, דור של ילדים ונוער שלא למד במשך שנה, דור של נשים צעירות שמעמדן המקצועי, הכלכלי והחברתי נסוג שנים לאחור, ודור שלם של צעירים שהמדינה דוחפת לתרבות של אבטלה. כל זאת בעוד רבים מנסים להתקיים ללא הכנסה וללא עבודה, בין סגר, בידודים חוזרים, טיפול בילדים ושמירה על שפיות ובריאות.

ב-17 לינואר פורסמה "סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021" שנכתבה על ידי צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית באוצר. לפי הסקירה, התוצר בישראל בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) יעמוד ב-2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. ב-2021 שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%, ובמקרה של החמרה בריאותית שיעור האבטלה יעמוד ב-2021 על 11.6%.

ב-18 לינואר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "נתונים מסקר כוח אדם למחצית השנייה של חודש דצמבר ולחודש דצמבר 2020". לפי הסקר, הכניסה של ישראל לסגר השלישי בסוף דצמבר העלתה את שיעור האבטלה הרחב בישראל ל-13.7% עם כ-566 אלף מובטלים.

אפשר להניח כי נתוני האבטלה הראשונים לינואר, שיפורסמו בסוף ינואר, יורו על ההשלכות השליליות של הסגר השלישי בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה.

גסיסת העסקים הקטנים

מעניין לציין שבסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס:

"בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה".

בסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס: "בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ב"סקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה | דצמבר 2020" משלים את החסר: משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים.

נכון לשבוע השני של דצמבר כ-74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם, כ-45%, דיווחו על עבודה חלקית. רק מיעוט, כ-24%, המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה.

כרבע מהעצמאים, כ-26%, דיווחו בתחילת דצמבר כי נאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק. שיעור זה משקף סדר גודל של כ-130 אלף עצמאים שלא עובדים באופן זמני או קבוע.

גם הסקר הנוכחי, בדומה לקודמיו, מעלה תמונה של פגיעה קשה בהכנסות העצמאיים: כ-75% מהעצמאים מדווחים על פגיעה בהכנסתם בחודש נובמבר 2020 , מהם 57% שרשמו ירידה בהכנסתם וכ- 18% שכלל לא משכו הכנסה מהעסק.

גם שיעור הירידה בהכנסות העמיק מאז הסקר הקודם: ירידה ממוצעת של 47% בהכנסתם של העצמאים שדיווחו על ירידה בהכנסה בחודש נובמבר 2020, לעומת ירידה של 44% בחודש יוני.

הפגיעה ברמות ההכנסה בולטת בקרב העצמאים בהשוואה לשכירים: 75% מהעצמאים נפגעו בהכנסתם בחודש נובמבר 2020, לעומת 26.5% בקרב השכירים שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המדווחים שלא משכו כלל הכנסה אישית מהעסק בקרב העצמאים עומד על 18%, לעומת כ-1.5% שלא קיבלו כלל שכר בקרב השכירים.

התגובה באיחוד האירופי להשלכות הכלכליות של הקורונה

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות, לכאורה יקרה, שיש לה השלכות רחבות אבל כדאיות בטווח הבינוני והארוך. הרעיון הוא להקטין את המכה הכלכלית כך שכלכלת האיחוד האירופי תהיה מוכנה להתנעה מחדש כאשר התנאים יהיו תקינים. כדי להשיג זאת, צריך להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים.

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות שהשלכותיה רחבות אך כדאיות בטווח הבינוני והארוך: להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים, כך שכלכלת האיחוד תהיה מוכנה להתנעה מחדש כשהתנאים ישתפרו

תגובת האיחוד האירופי למשבר הקורונה הייתה מדיניות התומכת בהעסקת עובדים, בעסקים, ובכלכלה בכלל. התמיכה בהעסקת עובדים מבוססת על הגמשת מודל ההעסקה והעמקת הסבסוד הממשלתי לעובדים.

למימוש מדיניות זו, הקים האיחוד האירופי מכשיר חדש, SURE, כדי לעזור לאנשים לשמור על עבודתם במהלך המשבר. התוכנית מעניקה הלוואות בתנאים נוחים למדינות החברות הזקוקות לסייע לעובדים לקבל הכנסה ולעסקים לשמור על צוות העובדים שלהם.

Sure תומך בתוכניות עבודה לזמן קצר ובצעדים דומים אחרים, שיסייעו למדינות החברות באיחוד האירופי להגן על מקומות עבודה, ומגן על שכירים ועצמאיים מפני סיכון של פיטורים ואובדן הכנסה.

חברות יוכלו לצמצם באופן זמני את שעות העובדים או להשעות כליל את העבודה, כאשר המדינה מספקת הבטחת הכנסה בגין השעות שלא עבדו.

העצמאים יקבלו החלפת הכנסה למצב החירום הנוכחי. זה מאפשר לאנשים להמשיך לשלם את שכר הדירה, את החשבונות ואת קניות המזון שלהם ומסייע לספק יציבות נחוצה לכלכלה.

מדובר בסבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש השביעי למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, שהיו באחריות המעסיקים. כך כולם מוגנים כלכלית: העובדים אינם מפוטרים ואינם יוצאים לחל"ת (כינוי מכובס לפיטורים), המעסיקים אינם מאבדים את כוח העבודה החיוני ואינם מפסידים כסף, נפילת הביקושים נמנעת והעמקת המיתון נבלמת. רוב הממשלות נקטו עוד אמצעים, כמו סבסוד שכר דירה פרטי ומסחרי, מטפלות לפעוטות, ועוד.

התוצאה המיידית היא תחושת יציבות ואמון בממשלות החברות באיחוד, ושיעורי אבטלה נמוכים יחסית.

באיחוד האירופי ניתן סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש ה-7 למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים. כך כולם מוגנים

בישראל שיעור האבטלה בסוף דצמבר עלה לכ-13.7%, כ-566 אלף מובטלים, ועל תחושת היציבות והאמון בממשלה אין מה לדבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 842 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה