לאה, 19, מלוס אנג'לס, קליפוריה. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)
חיילים בודדים בצה"ל בעין המצלמה

בדידות פוטוגנית

צילום

בתערוכה "סדקים בכל דבר" מציג ברנט סלומוביק, רופא חדר מיון מטורונטו, פורטרטים שצילם במשך שנים של החיילים הבודדים שעזבו את מולדתם ומשפחתם הרחוקה כדי לשרת בצה"ל ● "באמצעות ההתבוננות בהם, יכולתי להבין טוב יותר את עצמי ואת הבחירות שעשיתי במהלך חיי"

במשך כמעט חמש שנים כיוון הצלם הקנדי ברנט סלומוביק את עדשת המצלמה שלו על החיילים הבודדים בצה"ל – הנשים והגברים הצעירים שמגיעים מרחבי העולם כדי לשרת בצבא ומשאירים מאחוריהם את משפחותיהם ואת מולדתם.

"כששמעתי בפעם הראשונה על החיילים הבודדים והתחלתי לקרוא עליהם, פתאום הבנתי שזאת דרך יוצאת דופן לחפש את תחושת השייכות", אומר סלומוביק בריאיון לזמן ישראל מביתו בטורונטו.

ברנט סלומוביץ' (צילום: פורטרט עצמי)
ברנט סלומוביק (צילום: פורטרט עצמי)

בכל רגע נתון משרתים כ-3,500 חיילים זרים בצה"ל, רובם מצפון אמריקה או ממדינות חבר העמים לשעבר. אחרים מגיעים מאירופה או ממדינות כמו פנמה, ארגנטינה, ברזיל, אוסטרליה, הודו ואתיופיה. מספר דומה של חיילים בודדים גדלו בישראל, ולהם אין אפילו משפחה רחוקה שתדאג להם.

"באמצעות ההתבוננות בהם, יכולתי להבין טוב יותר את עצמי ואת הבחירות שעשיתי במהלך חיי", אומר סלומוביק, שמשמש גם כרופא בחדר מיון, אחרי שעבר את הכשרתו הרפואית הראשונית בטכניון בחיפה.

חלק מהחיילים הבודדים שהגיעו מחו"ל גדלו בבתים יהודיים עם נטייה ציונית, בעוד שאחרים לא ידעו דבר על ישראל לפני שהחליטו לבוא. חלק מהחיילים הבודדים אינם יהודיים לפי ההלכה, ואחרים לא יודעים אפילו אם יש למשפחה שלהם שורשים יהודיים. כך או כך, כולם החליטו לסכן את חייהם למען מדינת ישראל.

סלומוביק, 50, פרסם לאחרונה את המונוגרפיה הראשון שלו, "סדקים בכל דבר". הספר מציג פורטרטים של חיילים בודדים מ-17 במדינות, לצד נופים שצילם סלומוביק בקרבת בסיסים צבאיים, בדרכו או בשובו מצילומי החיילים.

כותרת הספר מתייחסת לשורה משירו של לאונרד כהן, "המנון":

There is a crack, a crack in everything. That’s how the light gets in

שמואל, 19, ממילאנו, איטליה. חייל חי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
שמואל, 19, ממילאנו, איטליה. חייל חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)

המונוגרפיה כוללת 60 צילומים מתוך אלפים שצילם סלומוביק בשמונה הפעמים שהגיע לישראל מאז 2015 לטובת הפרויקט.

"סדקים בכל דבר" כולל אחרית דבר מאת הסופר והעיתונאי הקנדי-ישראלי מתי פרידמן. אחרי שקרא את "דלעת: מוצב אחד בלבנון", ספרו של פרידמן שמבוסס על חוויותיו כחייל בלבנון, סלומוביק ביקש ממנו להסביר לקוראי המונוגרפיה שלו את משמעות השירות בצה"ל, במיוחד כחייל בודד.

פרידמן נענה להצעה וכתב, "מה שמאפשר לך לעבור את השירות הצבאי, שהוא נוראי רוב הזמן, זה אנשים אחרים – החברים שלך לנשק, כמובן, אבל גם ההורים שלך, שמבשלים לך ארוחה חמה כשאתה מגיע הביתה, עושים לך כביסה, מציעים לך חמלה ואת הזיכרונות שלהם מהמדים.

"מה שמאפשר לך לעבור את השירות הצבאי,  זה אנשים אחרים – החברים שלך לנשק, כמובן, אבל גם ההורים שלך, שמבשלים לך ארוחה חמה כשאתה מגיע הביתה, עושים לך כביסה ומציעים לך חמלה"

"בניגוד לחוויית החיילות במדינות כמו אמריקה, שנלחמת את המלחמות שלה רחוק מהבית, בצה"ל אין שירות מעבר לים, וזה שהתגייסת לא אומר שאתה עוזב את הבית.

"בניגוד לסרטים הוליוודיים על הצבא, שבהם הגיבור נלחם לבדו, החיים בצבא האמיתי, ובוודאי בצה"ל, הם חיים בלשון רבים. עבור הישראלים, השירות הצבאי, וביטחונם של החיילים מהגיוס ועד השחרור, הוא פרויקט משפחתי", כותב פרידמן.

אמילי, 19, מאוזבקיסטן. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
אמילי, 19, מאוזבקיסטן. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)

בשיחות אחד-על-אחד עם יותר מ-50 חיילים בודדים שאותם פגש בביקורים בבסיסים צבאיים, שמע סלומוביק את סיפוריהם. במהרה התגלה לו שהיו גורמים שדחפו ומשכו אותם להגיע לישראל כדי לשרת בצה"ל.

עבור אלה שגדלו בבתים ציוניים ולמדו בבתי ספר ציוניים, הגיוס לצה"ל לא היה בחירה מפתיעה לגמרי. אחרים הרגישו בודדים ומנוכרים בחברה המערבית, וחיפשו תחושת שייכות בקרב חבריהם לנשק הצה"לי ובתוך חיבוקה החם של החברה הישראלית.

עבור אלה שגדלו בבתים ציוניים, הגיוס לצה"ל לא היה בחירה מפתיעה לגמרי. אחרים הרגישו בודדים ומנוכרים בחברה המערבית, וחיפשו תחושת שייכות בקרב חבריהם לנשק הצה"לי ובתוך חיבוקה החם של החברה הישראלית

"למרות הפוליטיקה הפלגנית, ישראל היא עדיין חברה מאוחדת, אפילו שבטית, אם משווים אותה למדינות בצפון אמריקה או באירופה. והצבא הישראלי הוא שבט בתוך שבט", כותב פרידמן.

פיטר, ממינסק, בלארוס. יחידת חיפוש והצלה (צילום: ברנט סלומוביץ')
פיטר, ממינסק, בלארוס. יחידת חיפוש והצלה (צילום: ברנט סלומוביק)

יש גם כאלה שנאלצו לברוח מאנטישמיות או קשיים כלכליים במדינותיהם, או רצו להתרחק ממצבים משפחתיים קשים. "נדהמתי כמה מהם ציפו לתרום, לשרת למען משהו גדול יותר מהם. אני חושב שזה משהו שמאוד חזק בקרב דור ה-Z", אומר סלומוביק. "הבגרות של האנשים הצעירים האלה, הנכונות שלהם להקריב, תחושת המטרה שלהם – זה עניין מאוד מיושן, אולד סקול, בקטע טוב".

"נדהמתי כמה מהם ציפו לתרום, לשרת למען משהו גדול יותר מהם. הבגרות של האנשים הצעירים האלה, הנכונות שלהם להקריב, תחושת המטרה שלהם – זה עניין מאוד מיושן, אולד סקול, בקטע טוב"

סלומוביק מראש לא התכוון לצלם לחימה או שגרה צבאית. באמצעות מצלמה דיגיטלית ואור טבעי, הוא רצה ליצור פורטרטים של חיילים בודדים. ברוב התמונות הוא ממקם את החיילים במרכז הפריים, במרחק ניכר מהעדשה. אין מפקדים או חברים לידם. כחיילים בודדים, הם עומדים לבד.

כל החיילים מביטים ישר אל המצלמה, למעט חייל חי"ר בן 21 בשם רפאל מאנטוורפן, בלגיה, שמפנה את גבו אל הצלם.

רפאל, 21, מאנטוורפן, בלגיה. חייל חי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
רפאל, 21, מאנטוורפן, בלגיה. חייל חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)

אחרי ששוחח עם החיילים, החליט סלומוביק, בשיתוף איתם, היכן לצלם את הפורטרטים. הנשים והגברים הצעירים הם הסובייקטים בתמונה, אבל כך גם הנוף שסביבם – בין אם זה הנגב, רמת הגולן או הגדה המערבית. סלומוביק מחבר את החיילים לסביבתם, ומבטא את החיבור שלהם לאדמה שעליה נשבעו להגן. "חיילים בודדים נלחמים על משהו שהם מאמינים בו, על משהו פיזי", הוא אומר.

גבריאל, 25, מבריסביין, אוסטרליה. משרתת בדובר צה"ל (צילום: ברנט סלומוביץ')
גבריאל, 25, מבריסביין, אוסטרליה. משרתת בדובר צה"ל (צילום: ברנט סלומוביק)

המונוגרפיה כוללת מספר קלוז-אפים של חיילים. באלו מביטים המצולמים הצידה, כמעט בכוח, מסיטים את מבטם מעדשת המצלמה. באופן אירוני, זה יוצר תחושה שהחיילים נפתחים פחות מאשר בצילומים המרוחקים.

סלומוביק אומר שבניגוד לעבודתו כרופא בחדר מיון, הצילום מאפשר לו לפרק את המרחק הרגשי עם אנשים אחרים. הוא הרגיש את זה במיוחד כשצילם את החיילים הבודדים, שעם חלקם הוא עדיין שומר על קשר.

מאז התפרצות מגפת הקורונה מצא סלומוביק פרויקט חדש שמאפשר לו לשלב את תפקידיו כרופא וכצלם, ולפרק את החסמים שהקים בעבר בין שני התפקידים האלה.

הוא צילם סצינות בבתי החולים בטורונטו שבהם הוא עובד. את הפרויקט הזה, שנקרא בינתיים "הכל חוץ מנורמלי", מצלם סלומוביק בסלולרי שלו – עם טוויסט.

"כדי למנוע זיהום, הטלפונים שלנו אמורים להיות מוגנים בתוך שקיות זיפלוק. אז החלטתי לצלם מבעד לפלסטיק", הוא מספר.

סלפי דרך הפלסטיק: ברנט סלומוביץ' (צילום: פורטרט עצמי)
סלפי דרך הפלסטיק: ברנט סלומוביק (צילום: פורטרט עצמי)

התמונות בשחור לבן ומטושטשות. "יש תחושה של אובדן הראייה המרחבית בתמונות האלה. בדיוק כך אני מרגיש כשאני מבצע את עבודתי בבית החולים בימים אלה".

"יש תחושה של אובדן הראייה המרחבית בתמונות האלה. בדיוק כך אני מרגיש כשאני מבצע את עבודתי בבית החולים בימים אלה"

בלן, 19, מקורדובה, ספרד. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
בלן, 19, מקורדובה, ספרד. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)
ג'וש, 22, מווסט קאלדוול, ניו ג'רזי. מ"פ בחי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
ג'וש, 22, מווסט קאלדוול, ניו ג'רזי. מ"פ בחי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)
סיסית, מאדיס אבבה, אתיופיה. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביץ')
סיסית, מאדיס אבבה, אתיופיה. חיילת חי"ר (צילום: ברנט סלומוביק)
עוד 897 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 1 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההופעות חוזרות, אבל האמנים בקונפליקט גדול

פרסום ראשון שובם של המופעים מול קהל מצית ויכוח חריף ● מצד אחד, המעריצים ששמחים לרגל הקאמבק ● מצד שני, יש המבקרים את העובדה שמדובר בהופעות למתחסנים בלבד ● וכך נקלע אסף אמדורסקי ללב הסערה כשהחליט להופיע רק בפני בעלי תו ירוק ● אמנים בכירים, ביניהם קורין אלאל, זאב נחמה, רשף לוי וטונה, מפרסמים היום עצומה הקוראת לממשלה לאשר בדיקות מהירות בכניסה לאולמות

עוד 872 מילים

ביטחון תזונתי - מי אחראי?

הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים.

ברור לכל בר דעת כי זה צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי ויעדי הצמיחה הלאומיים. היעדר ביטחון תזונתי פוגם בתפקוד כלל אזרחי המדינה וביכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר נכון במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובמיוחד אצל ילדים וקשישים.

ברור לכל כי ביטחון תזונתי צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי

בטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו קיים מזון בריא ומזין, הזמין לכלל אזרחי המדינה, בדרך שנותנת כבוד לנזקק ולוקחת בחשבון העדפות תרבותיות. בכדי להבטיח בטחון תזונתי במצבי משבר, כמו עכשיו – זמנים של אי-יציבות קשרי הסחר ואספקת מזון הגלובלית – יש לנקוט במספר פעולות חיוניות. אנו קוראים להבטיח את בריאות האוכלוסייה ע"י קביעת המזונות הבסיסיים, הבריאים והחיוניים לשמירה על בטחון תזונתי לאומי ולדאוג לאספקתם הרציפה במחיר שווה לכל נפש.

החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, בהקניית ביטחון תזונתי. מדינת ישראל הינה "מדינת אי" שאינה יכולה להיות תלויה בשכנותיה. על כן הינה מחויבת להבטיח חקלאות מקומית וייבוא סדיר שבכוחם לספק למזון באיכות ובכמות ראויה לתקופות ממושכות, וזאת בכדי להתמודד עם תקופות משבר, כמו גם לאפשר הנגשת מזון לכלל תושביה באופן קבוע.

כמה נתונים שצריך לדעת. לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. הסקר האחרון שערך הביטוח הלאומי (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. סקר חדש יפורסם בקיץ אבל ברור שהיום המספרים האלו הם תת-אומדן.

מי שחי בתקציב מצומצם, מצמצם גם באיכות המזון ובריאותו נפגעת. לפני הקורונה משפחה ממוצעת בשני העשירונים התחתונים (אחד מחמש משפחות) הייתה צריכה להוציא כ-65% מהכנסתה על מזון כדי לרכוש את "סל המזון" הבריא המומלץ ע"י משרד הבריאות. בפועל משפחות אלו מוציאות בממוצע רק 42% מההכנסה על מזון, משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לצרוך מספיק פירות וירקות יקרים או מקורות חלבון איכותיים (קטניות, בשר ומוצרי חלב). במקום זה מעדיפים מזון זול, מעובד, עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. התוצאה היא השמנה, ותחלואה בשיעור גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסייה.

לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. סקר הבט"ל האחרון (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. היום ברור שהמספרים האלו הם תת-אומדן

בעקבות משבר הקורונה המצב רק החמיר: 13% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מצמצמים במזון או בארוחות, ו-45% נזקקים לעזרה בהבאת מזון, תרופות ועוד. בכלל האוכלוסייה נצפתה עליה של 40%-70% בדרישה לסיוע במזון מעמותות; כ-50% אוכלים יותר חטיפים וממתקים, ואילו בין 13%-20% אוכלים פחות וחווים מחסור במזון.

לפי נתונים מעמותת "לתת", כ-656,000 משקי בית (22.6%) חווים כעת אי-ביטחון תזונתי, וזה כולל כ-799,000 ילדים (32%), מתוכם 395,000 (15.8%) חווים אי ביטחון תזונתי חמור. עוד לפני הקורונה, סקר בין לאומי של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת בר אילן דיווח שכ-10% מילדי ישראל בכיתות ו'-י' דיווחו שיש שהם הולכים לבית הספר או לישון רעבים משום שאין מספיק כסף לאוכל בבית, ולכן – כן, ילדים הולכים לישון רעבים.

מאז הקורונה, מאות אלפי ילדי גן ובית ספר יסודי, שבשגרה מקבלים ארוחה חמה ומזינה בבית הספר, בין השאר כדי לאבטח את תזונתם, הפסיקו לקבל הזנה בשל הסגירות הממושכות של מוסדות החינוך. ממצאים ראשוניים של מחקר שלנו בקרב הורים לילדי בית ספר מוצאים שעל כל משפחה שמקבלת סיוע בהזנה, יש עו שלא מקבלים משום שלא יודעים כיצד לבקש או שנמנעים מלפנות לסיוע בשל תחושת בושה.

האיוולת היא, שלמרות שקיים תקציב הוא לא יושם, משום שאין מנגנון להפעיל את המיזם כאשר בתי הספר סגורים, ולשון החוק לא מזכירה את מטרתה: מתן ביטחון תזונתי לילדים. ככל שלא מציעים פתרונות, הילדים צוברים פערים בריאותיים התפתחותיים וחברתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

עוד דיווח כי מאז פרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו50% מדווחים על קשיים כלכליים. 25% מדווחים שמצבם סביר לעומת 45% שדיווחו כך לפני שנה. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו. ידוע לפי חוק אנגל (Engel) שככל שיש ירידה בהכנסות, יש עלייה באחוז התקציב המשפחתית שיוצא לצורכי מזון.

מפרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו-50% מדווחים על קשיים כלכליים. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו

מה הממשלה עשתה להסדיר את בעיית אי-ביטחון תזונתי ורעב של ילדים? מי אחראי על הנושא העגום הזה? ומדוע הוא אינו בראש סדר היום הלאומי? בפועל, המצב מזכיר את ימי השופטים, "איש הישר בעיניו יעשה", כשאין יד מכוונת.

בין המשרדים השונים שמעורבים בטיפול בהבאת מזון לנזקקים יש למנות את הרווחה, הבריאות, החינוך, האוצר, הפנים, הביטחון, החקלאות, הכלכלה, המשפטים, המשרד לקידום קהילתי ועוד היד נטויה. משרדים אלה מקיימים ישיבות רבות משותפות עם הרבה רצון טוב אבל אין מנהיגות.

ולמה? ההיסטוריה מלמדת על תפיסות שונות אידיאלוגיות ומערכתיות. האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי ביטוח לאומי והבטחת הכנסות. לעומת אלה, אנשי בריאות הציבור והממונים על תזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלה של  של משרד ממשלתי אחד. כתוצאה מכך, נושא אי הביטחון התזונתי נותר יתום, ואף גורם לא לוקח אחריות.

מה צריך לעשות? קבוצה רחבה של אנשי אקדמיה וארגונים בחברה האזרחית  מציעים את המסגרת האופרטיבית הבאה:

1

להקים ועדת מנכ"לים המשותפת למשרדי הממשלה הרלוונטיים (כנ"ל) לשם קביעת מדיניות ממשלתית סדורה שתדאג לאבטחת הביטחון התזונתי, לזיהוי מכשולים המובילים לאי ביטחון תזונתי, ולמצוא את הדרכים להתמודד עימם. כמו כן, בדיוני הוועדה ישתתפו, לפי העניין, ראש רח"ל (רשות חרום לאומי) נציגים מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות כולל מהחברה הערבית, פיקוד העורף, המרכז לביטחון לאומי, קופות החולים, נציגים מהאקדמיה ומהמגזר השלישי.

האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי בט"ל והבטחת הכנסות. אנשי בריאות הציבור והתזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלת משרד ממשלתי אחד

2

הוועדה תוסמך על ידי הממשלה להציע פתרונות מעשיים לטפל בבעיית הביטחון התזונתי כדלקמן:

א. קביעת מנגנוני מיפוי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון וגיבוש המלצות לסיוע להן, ותוכניות מניעה ושיקום במצבי אי בטחון תזונתי.

ב. גיבוש תכנית עבודה לאומית רוחבית שתכלול תקציב ייעודי רב-שנתי. יקבעו אבני דרך ויעדים לצמצום אי הביטחון התזונתי.

ג. פיתוח מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכניות, כולל מדדי הצלחה ותפוקה, כדי להבטיח את ביצוע ההמלצות.

ד. הקמת מנגנון הסברה על בחירה ואכילה מזון בריא, מונגש ומותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה , וכן שימוש במחקר מלווה שיסייע בגיבוש ההמלצות ואופן ההסברה, ובפרסום מדדים עדכניים (dashboard).

לכולנו עניין בשינוי המצב הנוכחי. אומה הניזונה היטב היא אומה בריאה, היא אומה משגשגת ובת-קיימא.

פרופ' אהרון טרואן הוא חבר סגל בביה"ס למדעי התזונה ובמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' טרואן חוקר את השפעת התזונה והמטבוליזם על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי ובכלל זה את יישום התובנות ממדעי התזונה הבסיסיים והקליניים במדיניות תזונה, בריאות הציבור וביטחון תזונתי. צילום: לואי וייל Louis Weijl

פרופ' (אמריטוס) אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור ע''ש בראון של האוניברסיטה העברית. הוא יועץ ל-FAO של ה-UN רומא, בנושא ביטחון תזונתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים

בג"ץ הורה להכיר בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שנעשה בארץ לצורך חוק השבות

מבלי לעדכן את גלנט - סיכמו נתניהו ואדלשטיין שתלמידי ז'-י' ישובו לבתי הספר בשבוע הבא ● לוין: הירי בחבר הכנסת מחייב בדיקה מיוחדת ● איימן עודה פנה לגדי יברקן במליאה: ״הפגנו לצדכם, למה לא גינית את התקפת המשטרה באום אל פחם?״ ● נתניהו הסביר את הפקה פקה - שאשא שאשא: ״התייחסתי לפוליטיקאים ציניים שעושים דה-לגיטימציה לחיסון״

עוד 33 עדכונים

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

למקרה שפיספסת

התקנים לא עודכנו מאז שנות השבעים, ואלפים מחכים כשנה לפסיכולוג

הקורונה החריפה את המצב העגום בפסיכולוגיה הציבורית ● ילדים ממתינים לאבחון, מבוגרים מחכים לטיפולים, מאושפזים סובלים ממצוקה קשה ● נכון להיום, יש תקן ל-165 פסיכולוגים רפואיים במערכת הציבורית, כשהצורך עלה בשנה האחרונה ל-2,229 משרות ● ד"ר יובל הירש: "ההבטחות לתקציבים לא עוזרות לאלה שעכשיו חווים מחשבות אובדניות, עכשיו הם קורסים"

עוד 815 מילים

משהו רקוב בממלכת סקוטלנד

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד. ביום שני ה-22.02 פורסם כי סלמונד, יו"ר "המפלגה הלאומית הסקוטית" — להלן SNP — והשר הראשון של סקוטלנד לשעבר,  מאשים בכירים במפלגתו ומקורבים ליורשתו בתפקידים, השרה הראשונה ניקולה סטרג'ון, בקשירת קשר ובתפירת תיקים נגדו במטרה להפיג את השפעתו הפוליטית.

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד

האשמה של סלמונד היא הפיתול האחרון בעלילה סבוכה במילא, אשר תוסיף דלק לתיאוריות קונספירציה קיימות ועשויה להכתים את ה-SNP חודשים ספורים טרם הבחירות הסקוטיות. בחירות שבסופן אם וכאשר ה-SNP תזכה ברוב בפרלמנט, יש בכוונתה לערוך משאל עם שני על עצמאות מהממלכה המאוחדת.

הסיפור מתחיל באוגוסט 2018, כאשר אלכס סלמונד הוא כבר פוליטיקאי בדימוס, לאחר שהתפטר מהובלת ה-SNP ב-2014, לאחר ההפסד במשאל עם שנערך בספטמבר, ולאחר שהפסיד את מושבו קצר הימים בפרלמנט הבריטי בבחירות 2017. לעיתונות מודלף שממשלת סקוטלנד פתחה בחקירה משמעתית בגין שתי טענות להטרדה מינית נגד סלמונד מצד שתי עובדות במשרדו, המתוארכות לשנת 2013, כשהוא היה השר הראשון של סקוטלנד — לצורך העניין תפקיד המקביל למושל בארה"ב.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות שהשיקה ניקולה סטרג'ון, זכרו את השם, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP אשר נחשבה לבת טיפוחיו. המדיניות החדשה מאפשרת לממשלה לחקור טענות של הטרדה מינית נגד שרים לשעבר, לרבות שרים של ממשלות קודמות, מדיניות שסלמונד טוען שנכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו.

כאשר עצם קיום החקירה מתפרסם, החקירה כבר פועלת מספר חודשים. בעתיד יתגלה שסטרג'ון וגורמים בכירים נוספים, כגון בעלה פיטר מורל מזכ"ל המפלגה וראש הסגל שלה ליז' לויד, היו מעורבים בחקירה וקיימו דיונים לא מתועדים בביתם של סטרג'ון ומורל.

התקנון המיניסטריאלי של סקוטלנד מחייב שכל השיחות הרשמיות עם השרה הראשונה יתועדו בפרוטוקול או בזיכרון דברים, שבהערת צד מעלה שאלות על האם ומתי בני הזוג סטרג'ון ומורל צריכים לדאוג לתיעוד כשהם מדברים ביניהם על עבודה.

שבוע לאחר מכן סלמונד פותח בקמפיין לגיוס כספים להגשת תביעה נגד הממשלה הסקוטית, שלטענתו זיהמה את התהליך ומנעה מצוות ההגנה שלו גישה למידע במטרה להבטיח את אשמתו. תוך יומיים הוא גייס 100 אלף פאונד.

ב-8 ינואר 2019 בית המשפט פוסק לטובת סלמונד וקובע שהממשלה הסקוטית אכן קיימה חקירה מזוהמת ושהיא מינתה חוקר בעל היכרות מוקדמות עם המתלוננות. לסלמונד הוענקו פיצויים בסך חצי מיליון פאונד. במקום סוף הסיפור העלילה מכאן מסתבכת.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות, שהשיקה ניקולה סטרג'ון, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP שנחשבה לבת טיפוחיו. מדיניות שלטענת סלמונד נכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו

ב-24 בינואר סלמונד נעצר על ידי המשטרה והואשם ב-14 עבירות ביניהן: 9 עבירות של תקיפה מינית, 2 עבירות של תקיפה מגונה — מדרג נמוך יותר של תקיפה מינית, ו-2 עבירות של ניסיון לביצוע אונס. 9 מהעבירות, כולל שני הניסיונות לביצוע אונס, בוצעו לכאורה במעון הרשמי.

המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020 וב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת. לאחר הזיכוי הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה פרלמנטרית, במטרה לחקור את תפקודם ומעורבותם של הממשלה הסקוטית, של ניקולה סטרג'ון,  פיטר מורל, ליז' לויד אנשי מטה ועובדי מדינה נוספים, בחקירות סלמונד.

במסגרתה התגלו הדיונים הלא רשמיים בביתם של סטרג'ון ומורל, ובנוסף להם התגלו הודעות ווטסאפ של מורל בהן, לכאורה, הוא היה מעורב בתכלול מאמצים להפעלת לחץ על המשטרה לחתור לכתב אישום, ובשימוש בחומרי חקירה לקמפיין תקשורתי, כשחלק מחומרי החקירה הפלילית הגיעו מהחקירה המשמעתית, ושלכאורה אנשי מנגנון של ה-SNP עסקו בליקוט שמועות ובחיפוש אחר מקרים להבאה למשטרה.

ועדת החקירה הפרלמנטרית עדיין פעילה וגובה עדויות, ובמקביל מנהלת מלחמה עם הממשלה ומערך התביעה, שמתנהלים בכבדות מעוררת חשד בכל הנוגע להעברת חומרים משפטיים.

מצפייה בחלק מדיוני הוועדה אני יכול לומר שלראות פוליטיקאים, אנשי מנגנון ועובדי מדינה בכירים טוענים באופן סדרתי לחוסר זיכרון, מתבטאים בהסתייגות בלי מסויגת, ומסיטים את כובע "מקבל ההחלטות" לאנשים שונים, היא לא פחות ממדהימה.

גם אם לא הייתה קנוניה, ואכן חסרה מסה קריטית של מידע כדי לבסס שהייתה כזו, יש די והותר מידע כדי להסיק שיש משהו רקוב בממלכת סקוטלנד. המעורבות שאיננה שנויה במחלוקת בהקשר לחקירה המשמעתית נגד סלמונד, מציגה מיזוג שגרתי בין התפקידים והאינטרסים המפלגתיים לממלכתיים.

ב-6 במאי תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט חדש, במערכת בחירות שעשויה להיות גורלית. תוצאותיה יקבעו האם פניה של סקוטלנד לחמש השנים הקרובות יהיו לכיוון עצמאות מהממלכה המאוחדת. אין צל של ספק שה-SNP היא הפייבוריטית להיות הסיעה הגדולה ביותר. השאלה היא האם היא תזכה ברוב מוחלט שיאפשר לה לקדם משאל עם שני, או שמא תאלץ להסתפק בממשלת מיעוט ולספוג עיכוב למשך 5 שנים.

ב-24 בינואר סלמונד נעצר והואשם ב-14 עבירות, בהן: 9 עברות תקיפה מינית, 2 עברות של תקיפה מגונהו-2 עברות של ניסיון לביצוע אונס. המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020. ב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת

שאלה בה דווקא הפרשה סביב אלכס סלמונד, מי שהפך את ה-SNP ממפלגה שולית ואזוטרית למפלגה מרכזית אשר מטרותיה נלקחות ברצינות גמורה והוביל אותה עד סף הניצחון, עם נראטיב "מלחמת האזרחים" העוטף אותה, עשויה להטות את הכף.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
עודכן לפני 42 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאן נעלם דוד אמסלם

מערכת הבחירות נמצאת בשלב הבטן הרכה, רגע לפני בליץ האחרון ● שלושה דברים בכל זאת קורים מאחורי הקלעים ● בליכוד מתעקשים ששקד ובנט עדיין רואים עצמם משתלבים בצמרת המפלגה בטווח הרחוק, מה שישפיע על הקואליציה שיבחרו לשבת בה בטווח הקצר ● אבתיסאם מראענה מנקה את העבודה מאנשי הימין שבה ● ובליכוד מתחילים לשים לב לקרע בין אמסלם לנתניהו ● פרשנות

עוד 767 מילים

ספינת המעפילים של מוטי

פרסום ראשון איש העסקים מוטי כהנא, החי בניו ג'רזי, מארגן בימים אלה מבצע מעפילים מודרני ● ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע בבחירות, או מכל סיבה אחרת, יצטרכו לטוס לקפריסין - שם תמתין להם ספינה של כהנא, שתיקח אותם לישראל ● כל העלויות בקפריסין יהיו על חשבון כהנא, בעל היסטוריה ארוכה של חילוץ יהודים ממדינות אויב ● "שקלתי לקרוא לספינה 'אלטלנה'", הוא מספר, "אבל בסוף בחרתי בשם יותר הולם: 'דמוקרטיה'"

עוד 548 מילים ו-3 תגובות
חיילים גרמנים אוספים את היהודים בשכונת היהודים באמסטרדם, 1941

בדיוק לפני 80 שנה הפכה הולנד למדינה היחידה שיצאה במחאה נגד רדיפת יהודים על ידי הנאצים ● אחרי שלושה ימים, השביתה חוסלה באלימות, ובסופו של דבר שלחו הגרמנים חמישה מכל שבעה יהודים הולנדים אל מותם ● ההיסטוריון באס קורטהולט מסביר את חשיבות המרי הנדיר ההוא ומוצא קווי דמיון למחאת Black Lives Matter

עוד 780 מילים

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

גלנט: הן המורים והן התלמידים לא יחויבו להגיע לימי הלימוד שצפויים להתווסף בקיץ

דיווחים: גורמים במשרד האוצר אומרים כי אין מקור תקציבי למימון התוכנית להארכת הלימודים ● בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר לאבתיסאם מראענה להתמודד בבחירות ● הממשלה אישרה לחסן נגד קורונה פועלים פלסטינים, שעובדים בישראל ובהתנחלויות ● מירי רגב: ועדת החריגים תבוטל; כל ישראלי שירצה לשוב ארצה כדי להצביע בבחירות - יוכל לעשות זאת

עוד 48 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,238 מילים ו-2 תגובות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה