בעיות תכנוניות וחברתיות בדרך להגשמת חלום האנרגיה הירוקה ברמת הגולן

מי שיזרע רוח יקצור סופה

אנרגיה

לפני שבוע וחצי הגיעו לאזור מסעדה ומג'דל שמס, אנשי חברת אנרג'יקס לקראת הקמת 26 טורבינות רוח ● דרוזים משני היישובים עלו למקום כדי למנוע בכוח את המשך העבודה ● ההתנגשות לא אחרה לבוא ● המתנגדים לא רוצים לראות להבים בגובה של עזריאלי מסתובבים להם מול הבית ● החברה טוענת בתגובה: "הרוב הדומם של התושבים מחכה למימוש הפרויקט"

בשבת האחרונה בנימין נתניהו העלה עד למקסימום את הרף בכל הנוגע למלחמה בשינויי אקלים בשנים הקרובות. "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050", הוא אמר.

דבריו משתלבים יפה במגמה העולמית, וכבר בחמש השנים הקרובות, איתני הטבע המתחדשים אמורים להחליף את הפחם המזהם כמקור הגדול לחשמל בעולם.

גם כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן היא זמן מצוין להחליף דיסקט: ג'ו ביידן רוצה לקדם השקעות של 2 טריליון דולר באנרגיה נקייה אחרי שטראמפ הפנה עורף למאמץ הבינלאומי. אפילו בבורסת תל אביב, מניות האנרגיה הנקייה נצבעו השנה בירוק בוהק, בניגוד למגמה הכללית בקרב מניות האנרגיה המסורתית.

נתניהו ציין בדבריו את תחום אגירת האנרגיה הסולארית, שאכן מהווה אתגר משמעותי. מה שהוא לא ציין, זה שישראל תצטרך להיפטר בהדרגה משימוש באנרגיה מהגז המזהם, לפרוס תשתית לטעינת מכוניות חשמליות, ולהתחיל להרגיל נוסעים לעבור לתחבורה ציבורית.

אבל מעל הכל, כולנו נצטרך למצוא הרבה שטחים פנויים כדי לפרוס את הפאנלים הסולאריים שיהפכו את השמש לחשמל. כל אלה הם כרגע חלום רחוק.

על הנייר ההצהרה של נתניהו נשמעת נהדר, וייתכן שהוא מאמין שזה אפשרי. בפועל, היעד הרשמי של מדינת ישראל הוא לייצר רק 30% מאנרגיה מתחדשת בסוף העשור הנוכחי. במלים אחרות, להמשיך להשתמש בגז מזהם כדי לייצר את עיקר ה-70% למשק החשמל.

פרומו שממחיש את הבעיות התכנוניות, החברתיות וכן, גם הסביבתיות, בדרך להגשמת חלום האנרגיה הירוקה, התרחש בתחילת השבוע שעבר בצפון רמת הגולן.

ביום ראשון, הגיעו לשטח שמצפון מזרח למסעדה ומג'דל שמס, אנשי חברת אנרג'יקס כדי לבצע בדיקות קרקע.

הם רוצים להקים שם 26 טורבינות רוח בגובה של כ-200 מטר כל אחת. אנשי החברה לוו באבטחה של כוחות משטרה כבדים, והחקלאים הדרוזים נמנעו מלהגיע לשטחים החקלאיים שלהם. "השייחים התערבו ולא היו עימותים. ביום שני קרה אותו דבר", אומר נביה חלבי, תושב הכפר מג'דל שאמס ופעיל במאבק נגד הטורבינות.

לדבריו, באותו יום הדרוזים משני היישובים התאספו במקום קדוש בשם יעפורי.
"הוחלט שביום שלישי עולים לאדמות בשעות הלילה בכדי לשמור עליהם. הכוונה היתה למנוע בכוח את המשך העבודה של החברה. ב-6:00 בבוקר אנשים עלו לכיוון שתי מכונות הקידוח. כוחות הבטחון שהיו שם, כ-300 שוטרים ויס"מ, ירו גז מדמיע.

"האנשים לא נרתעו והמשיכו להתקדם לכיוון מכונות הקידוח עד שהתקרבו למטרים ספורים והשוטרים ירו כדורי גומי והיו עשרות נפגעים. היתה החלטה מלמעלה להתערב, לא יודע מי בדיוק. אני עצמי הייתי בקשר עם ארבעת הח"כים הדרוזים בכנסת, ואחרים דיברו עם השר לבטחון פנים, אמיר אוחנה, והוחלט להוציא את המכונות והשוטרים מהמטעים ולהפסיק את עבודות החברה".

בתגובה לדברים האלה, חברת הכנסת ע'דיר מריח מסרה שהמחלוקת על טורבינות הרוח "מוכרת לנו חודשים רבים. נפגשנו עם התושבים ובעלי הקרקעות ואנחנו מלווים ועוקבים אחר הסוגיה בתקווה להביא לפתרון מוסכם בין הצדדים מבלי להיגרר לעימותים נוספים".

אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים. יולי 2020 (צילום: FLASH90)
אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים. יולי 2020 (צילום: FLASH90)

פריסת 170 טורבינות בצפון הרמה

ההתכתשות האלימה בין הדרוזים לאנרג'יקס נגעה לחלק מפרויקט אר"ן, (אנרגיית רוח נקייה), שהוכרז תשתית לאומית ונמצא בהשלמות להיתר בנייה. מטרת הממשלה והחברות הפעילות בענף, היא לפרוס 170 טורבינות בצפון הרמה כדי להשלים את ייצור האנרגיה בעיקר בשעות של בין שקיעה לזריחה.

אנרג'יקס נשלטת על ידי איש הנדל"ן נתן חץ, שהוא גם היו"ר, ומנוהלת על ידי אסא לוינגר. מניית החברה ביצעה השנה קפיצה נחשונית של 33% לעומת ירידה במדד 35 המניות הגדולות בתל אביב, שבו היא נכללת. החברה תשקיע באר"ן כ-600 מיליון שקל ומצפה לייצר 115 מגה-וואט שיניבו הכנסות של כ-105 מילון שקל בשנה. זה אמור לקרות בתוך שנתיים.

הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020
הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020

אך אם לשפוט לפי הדברים של חלבי ודוברים נוספים שמתנגדים למיזמים דומים בצפון הארץ, נראה שמי שיזרע רוח יקצור סופה. ולא סתם, אלא סערה מושלמת. לפחות במקרה של המתנגדים מקרב הדרוזים, מה שקרה בשבוע שעבר זה רק הסיפתח – הם מוכנים ללכת עד הסוף.

"התושבים הראו בפומבי בהתנהלות שלהם, שבכוונתם לשרוף כל כלי שנכנס לשטח והם לא רוצים לחזור. הם ימשיכו אפילו שזה יעלה להם במאסר, בפציעה או אפילו בהרג. החברה לא תוכל להבטיח את קיומו של הפרויקט. הם ייתקלו בחקלאים, בנשים, בילדים ובגברים כל בוקר וכל ערב. אי אפשר לשים דיוויזיה של שוטרים במשך 24 שעות, במשך 20 שנה. אי אפשר לעשות את זה.

"התושבים הדרוזים ברמת הגולן החליטו פה אחד להילחם בטורבינות האלה עד הסוף והחקלאים הפנימו לפני 4-5 שנים שהטורבינות מחסלות להם את החקלאות. הוכח בשטח שהפרויקט לא יקום כי אי אפשר לאבטח אותו לא באמצעות המשטרה ולא אף גורם אחר", הוסיף חלבי.

שוטרים מגיעים להפגנה נגד הקמת טורבינות רוח. דצמבר 2020
שוטרים מגיעים להפגנה נגד הקמת טורבינות רוח. דצמבר 2020

לדבריו, הכוונה כרגע היא להיאבק בטורבינות במישור המשפטי, כאשר 26 החקלאים שחתמו על חוזי חכירה עם החברה חזרו בהם ורוצים להפר את ההסכם. לטענתו, אנרג'יקס הפעילה עליהם לחץ משפטי כדי שיעמדו בהסכם. אלא שבאסיפה שהתקיימה בקרב נכבדי העדה באזור הזה, הוחלט להתנגד לטורבינות ולהטיל חרם, ממש כך, על מי שיחרוג מהשורה.

"אנשים הסבירו לבית המשפט שההחלטה על חרם חברתי ודתי חלה על כל העדה ואנרג'יקס משתמשת בכלים האלו של תביעות משפטיות ואיומים. אני אישית הייתי מאוים יותר מפעם אחת כי פעלתי נגד הפרויקט. איימו לתפור לי תיק על סמים ובאחת הפעמים פניתי למשטרה".

האזכור שלו את האיום בחרם חברתי נשמע קשוח, פוגעני, ולקוח מעידן אחר. בתשובה לשאלה איך מתקבלת החלטה כזו, הוא אומר כך:

"יש חלק קטן, פחות מאחוז, שהסכימו ללכת עם החברה בחכירה. ו-99.9% מהאוכלוסייה מסרבת. אנחנו הדרוזים עדה שמוכרת במזרח התיכון כבר אלף שנה, כמו המיעוט היהודי בעולם יש לנו מנהגים משלנו, וחוקים משלנו. אנחנו מתאספים בח'ילווה, (בית תפילה, ע.ש.), שייחים ולא שייחים, ומקבלים החלטה כוללת מה הולכים לעשות.

הדמייה של טורבינות רוח בפרוייקט אר"ן בצפון רמת הגולן
הדמייה של טורבינות רוח בפרויקט אר"ן בצפון רמת הגולן

"הרוב מחליט ומכריע, הרוב המוחץ אצלנו החליט לא ללכת לטורבינות רוח והכלי שאנחנו משתמשים בו להרתיע את הבוגדים זה חרם חברתי ודתי. אין לנו בתי סוהר, אין לנו משטרה, אנחנו לא פוגעים בהם פיזית. רק אומרים להם אתם מבודדים, לא תשתתפו לא בהלוויות ולא בשמחות של הדרוזים".

"אנחנו הדרוזים עדה שמוכרת במזרח התיכון כבר אלף שנה. הרוב מחליט ומכריע, הרוב המוחץ אצלנו החליט לא ללכת לטורבינות רוח והכלי שאנחנו משתמשים בו להרתיע את הבוגדים זה חרם חברתי ודתי"

לא השארתם להם הרבה ברירות.

"לא רק זה, מי שעמד בראש המתנגדים ביום שלישי לכניסת החברה למטעים אלה אותם אנשים שחתמו. הם אמרו שהחברה הטעתה והשלתה אותנו. אמרו לחקלאים, 'חקלאות אין בה כסף, אנחנו מביאים לכם טורבינה ואתם תקבלו הרבה כסף', ולא הסבירו לחקלאים הפשוטים את הצד השלילי של הטורבינה, שפוגעת בהם ובשכנים שלהם".

החשש העיקרי של הדרוזים הוא מפגיעה בחקלאות. "הטורבינות מחסלות את הציפורים, החרקים והדבורים, מקור הפרנסה העיקרי שלנו, גידול תפוחים ודובדבנים, יעלם, תיירות חקלאית תיעלם, אז עדיף להם למות מאשר שיהרגו להם את הפרנסה", אמר עוד. לצד אלה, הם חוששים מכך שהטורבינות עלולות ליצור מטרדי רעש, ריצוד ותחושת אי נוחות. כמו כן, יש נוצרת בעיית קרינה שמשפיעה על רשתות תקשורת אזרחית וצבאית.

לא פחות חשוב, יש גם את העניין הזה של הנוף. לא צריך להיות מומחה לפנג-שוואי או שמירת טבע כדי לראות שלהבי הענק האלה לא באים טוב בעין. כך חשבו תושבי מחוז האגמים הפסטורלי באנגליה, שלא רצו להמשיך להביט אל הים ולראות את הטורבינות. גם בגרמניה, שבה רבע מייצור החשמל מגיע מהתחום הזה, חוות הרוח מתקשות לאתר מיקומים חדשים בעיקר בגלל שהתושבים לא רוצים אותן.

הנוף ברמת הגולן (צילום: שמואל בר-עם)
הנוף ברמת הגולן (צילום: שמואל בר-עם)

חלבי אומר שהוא עצמו פעיל בנושא של אנרגיה מתחדשת מתחילת העשור ואף היה שותף להקמת קואופרטיב של טורבינות רוח שבו הרווחים היו אמורים ללכת לתושבים.

"אני ממייסדי האגודה לאנרגיה מתחדשת. כל הפרויקט היה בבעלות הדרוזים, 100% רווח, לא 3% כמו שמציעה אנרג'יקס. אבל ב-2014 אחרי שהתמ"א הסתיימה ואספתי חומר ממדינות אחרות, למדתי על הנזק האדיר לחקלאות ולבריאות. לא בכל מקום זה טוב, במדבר ובים כן. אנשי שמירת הטבע ואיכות הסביבה רואים מה שקורה בפרויקט גלבוע, 2,000 ציפורים מתות בכל שנה מאז שהטורבינות החלו לפעול".

ואכן, החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ נגד תכנית של חברת אנלייט להקמת טורבינות בגולן, בטענה שהיא מסכנת את אוכלוסיית הנשרים שם. העתירה נדחתה והשופטים השתכנעו שהיזמים יוכלו לתצפת ולכבות את הטורבינות בזמן שיש חשש לפגיעה בעופות שמתקרבים. השופט נועם סולברג היה במצב רוח פיוטי והביע תקווה "שהכל יהיה בסדר. תנשב הרוח, תחתוך הטורבינה את השמיים, רק בל נשכח, יש נשר בשמיים".

תחנת טורבינות רוח ושרידי מוצב צבאי ישן, על הר תל אסניה, ברובע בשן ברמת הגולן Hadas Parush/Flash90
תחנת טורבינות רוח ושרידי מוצב צבאי ישן, על הר תל אסניה, ברובע בשן ברמת הגולן Hadas Parush/Flash90

חלבי לא מתרשם מהתחזיות של אנרג'יקס ותקוות השופט ש"יהיה בסדר". חוץ מהנזקים לסביבה והבריאות, הוא חושב שאין היתכנות עסקית לאנרגיית רוח בגולן והמדינה תצטרך לסבסד את ההפקה ותשתית ההולכה בעלות גבוהה מדי. את החזון של נתניהו הוא טוען שצריך להגשים בכיוון שראש הממשלה דיבר עליו בפירוש – הפקת אנרגיה מהשמש:

"התכניות העסקיות של הטורבינות בארץ לא מוצדקות כי משטר הרוחות נמוך מדי כדי להפיק חשמל. בהשוואה לסולארי, העלות של 1 מגאה וואט ברוח היא פי 3, ומי שישלם את ההפרש זה הציבור. זה מוצר שלא הוכח, ויש קו מתח עליון שצריך להוליך את החשמל מרמת הגולן למרכז הארץ.

"זה יעלה רבע מיליארד שקל לחברת החשמל ולמדינה. אז למה שהציבור יממן את הפרוייקט של נתן חץ? הרווחים בתעשייה הזו באים רק מהבורסה וממשחק במניות של החברות. הם מפרסמים שיש התקדמות בפרויקט ואנשים קונים את המניות אבל זה שקר".

סליחה מראש על השאלה, אבל להתנגדות שלכם לפרויקט הזה יש קשר לזהות האתנית-לאומית?

"יש אצלנו מיעוט קטן שהוא פרו-סורי, אבל הם כמה אלפים ספורים ואנרג'יקס מנצלת את המציאות הזו להראות לעם ישראל שכל האוכלוסייה היא טרוריסטית ותומכי רע"מ וחיזבאללה ו-BDS. אבל זה לא קשור לפוליטיקה, יש לנו שכנים יהודים, עמותת שומרי הגולן, שלחו מכתב לנתניהו ולממשלה שהם תומכים במאבק של שכניהם הדרוזים ברמת הגולן.

"יש שם 2,000 משפחות שמתנגדות לאנרגיית רוח, וגם מאבק 2020 ששם עוד כמה אלפי משפחות שמתנגדות. גם הם תומכי BDS? נתן חץ ואסי לוינגר צריכים להוסיף אותם לרשימה. הם מתייחסים לדרוזים כקהילה פרימיטיווית".

בשורה התחתונה, חלבי מקווה שבתי המשפט יפסלו את ההתקשרויות וביחס למישור הפוליטי הוא מציין שממשלת מעבר אישרה את הפרויקט הזה. "אנחנו מקווים שהממשלה הנוכחית תסתכל בעין אחרת על המאבק שלנו ותעצור את הפרויקט".

מבט על רמת הגולן (צילום: Maor Kinsbursky/Flash90)
מבט על רמת הגולן (צילום: Maor Kinsbursky/Flash90)

אנשי דת וחברי מועצה מתנגדים

נחישות דומה להיאבק בתכנית להקמת טורבינות רוח מגלה גם ראש מועצת כסרא-סמיע יאסר ג'דבאן. "יש התנגדות גורפת של אנשי הדת וחברי המועצה, ואם יהיו טורבינות יהיו לכך השלכות קשות וסכסוך בתוך היישוב", הוא אמר.

הנקודה הזו עולה שוב ושוב בשיחות שקיימנו כאן ובפרסומי העבר אודות הטורבינות: יצירת קרעים בתוך קהילות בפריפריה, שבהן הקהילתיות ממילא חשובה יותר מאשר בעיר. בעוד שבגרמניה למשל, רבים ממיזמי הרוח הם קואופרטיביים, בישראל היזמים חותמים עם בעלי קרקעות חקלאיות או קיבוצים ואגודות שיתופיות, ותמיד משאירים מחוץ למעגל המרוויחים את שאר התושבים הסמוכים. לפי ג'דבאן, היזמים פיתו את תושבי כסרא שכעת לא מצליחים לחזור בהם.

"הוגשו התנגדויות של תושבים וכרגע מחכים לוועדות משנה. יש תושבים שהחתימו אותם, רצו להפר חוזה והפעילו עליהם לחץ והתחילו לשלוח להם צ'קים הביתה ולפתות אותם. יש כאלה שהחזירו את הצ'קים ולא יודעים איך לצאת מהעניין. תהיה מלחמת אחים בכסרא, יש בעלי קרקע שפיתו אותם בהבטחות, 'נעשה לכם כבישים, נפתח, נתן לכם שכירות שנתית באלפי דולרים'.

הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020
הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020

"ואני אומר לך: לא תעמוד טורבינה על אדמות כסרא, במוח או בכוח, אני לא יודע, אני לא מאיים ואין לי כוונה כזו, אבל כל עוד התושבים מתנגדים לא יהיו טורבינות. אני בעד טורבינות על אדמות מדינה, במדבר, ובים אבל לא בעד טורבינות בתוך היישוב ולחנוק אותו, ממילא חנקו אותנו בהפקעת קרקעות, חנקו אותנו בתכניות מתאר במושבים מסביב ואני שמח שיש איתי הרבה חברים יהודים שמתנגדים לטורבינות".

גם אתם הטלתם חרם על מי שחתם?

"כן. ההבדל בחרם בין כסרא לרמת הגולן, שאנשי הדת פה פי כמה יותר מחמירים. היישוב שלנו שמרני-דתי ומסורתי, 90% דתיים, גם הצעירים. מה שאתם רואים ברמה"ג זה אפס לעומת מה שיקרה בכסרא".

לצד התושבים הדרוזים, גם מספר ראשי מועצות יהודיות הביעו התנגדות להקמת טורבינות חדשות.

כך למשל, חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, שטוען שצריך לחכות וללמוד את ההשפעות של הטורבינות הקיימות בעמק-הבכא, לפני שמאשרים את החדשות. גם ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, ועידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן, קראו לאחרונה לבלום את התכנית לטורבינות נוספות ברמת סירין, ו"התריעו מפני נזקים בלתי הפיכים שישפיעו על מספר רב של תושבים". אותו דבר ביישובי עמק המעיינות, כפר ורדים, תפן וג'ת-ינוך.

השבוע פורסם בדבר ראשון שאחת מחברות הטורבינות מאיימת בתביעת ענק נגד קיבוץ גבע, שחבריו מתנגדים להקמת הטורבינות בטענה שההסכם הוסתר מהם.

ניצן פלג (צילום: Flash90)
ניצן פלג (צילום: Flash90)

מי שלא מתרגש מהאזהרות הבריאותיות והסביבתיות הוא איתן פרנס, מייסד אגוד חברות האנרגיה הירוקה. לדעתו, המתנגדים פשוט צרי עין כי לא קיבלו את החלק שלהם בעסקה.

"הסיפור האמיתי זה כסף. איפה שיש אנשים שמרוויחים הם בעד ומי שלא מרוויח הוא נגד טורבינות. זה אנושי, אתה לא יכול לראות את השכן שלך מרוויח ונהנה ואתה מסתכל פתאום הוא תקע לך עמוד מסתובב מול הפרצוף ואתה לא רואה מזה גרוש. אז אם אתה באמת ירוק, כל פעם שטורבינה מסתובבת לא שורפים דלק במקום אחר בארץ. כל משק כנפיים מייצר קילו-וואטים ובאותו זמן צריך לשרוף פחות גז או פחם בחדרה. בדרך כלל צרות עין זה מה שמכתיב את ההתנגדות.

"איפה שיש אנשים שמרוויחים הם בעד ומי שלא מרוויח הוא נגד טורבינות. זה אנושי, אתה לא יכול לראות את השכן שלך מרוויח ונהנה ופתאום הוא תקע לך עמוד מסתובב מול הפרצוף ואתה לא רואה מזה גרוש"

"מה שקרה עם הדרוזים, חלק מרוויחים וחלק לא ומה שקרה במעלה גלבוע זה שהקיבוץ ממול לא הרוויח. יש פה קנאת שכנים שיכולה להיות מוצדקת, תחשוב שהיית איתם במו"מ ואמרו לך אתה לא מסתפק במחיר הזה, אז מתחרים איתך מול השכן שלך. זו באמת בעיה. בפרויקטים של הקיבוץ, (כמו במעלה גלבוע, ע.ש.), האגודה מגובשת וברגע שהיא חותמת עסקה כולם שקטים, ואז ההתנגדות באה ממי שקנה בתים בהרחבה ולא חבר קיבוץ".

יתרה מכך, הוא טוען שבישראל ראו עד כה רק את הטורבינות הישנות ברמת הגולן, מעלה גלבוע ורמת סירין, אך החדשות שבתכנון יודעות לעבוד בשיטה אחרת.

חסידות שחורות נודדות ברמת הגולן (צילום: Kobi Gideon / FLASH90)
חסידות שחורות נודדות ברמת הגולן (צילום: Kobi Gideon / FLASH90)

"עד היום לא נבנה פרויקט מודרני, הראשון נבנה כרגע ברמת הגולן והקודמים זה מעלה גלבוע וסירין, כ-26 בסך הכל, שם יש חווה שהגובה שלה הוא 70 מטר ובחדשים זה 120 מטר כל טורבינה. יש גם פרויקט שהפסיק לפעול ברמה"ג בתל עסנייה. אלה לא המודרניות. טורבינות רוח לא הורגות ציפורים, זולת פרויקטים שהיו בזמנו שהם באמת טעות.

"הרעיון הוא לא להרוג ציפורים הרעיון הוא לייצר אנרגיה ירוקה. באזור ספרד ופורטוגל היו פרויקטים שפגעו בציפורים ומצאו דרך להעביד אותם תוך שמירה על הנשרים. הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את הפרויקט ברמה"ג … והפלא ופלא, אם תשים צפר עם משקפת וכשהנשרים עוברים ליד הטורבינה אפשר לעצור אותה. זה נקרא משטר הפעלה. אם הן הורגות ציפורים מפסיקים אותן.

"לא תמצא בגוגל על המשך הרג הציפורים בשום מקום בעולם, אין דבר כזה. אין חיה כזו, זה מיתוס. היתה פגיעה ולמדו להתמודד עם הציפורים ולעצור את הטורבינות, סוף פסוק. אז אומרים, בינתיים בעולם לא טוענים יותר את השטויות האלה.

"לא תמצא בגוגל על המשך הרג הציפורים בשום מקום בעולם, אין דבר כזה. אין חיה כזו, זה מיתוס. היתה פגיעה ולמדו להתמודד עם הציפורים ולעצור את הטורבינות, סוף פסוק"

"בעולם המפותח אנרגיית רוח יותר גדולה מסולארית מבחינת מספר ההקמות. זה לא מתקנים שמזיקים לאף אחד, הם משתלבים בסביבה, הם לא מטרד, לא עושים רעש ולא גורמים להפלות.

"באו אנשי רט"ג והחברה להגנת הטבע והחליטו שלא יהיו בישראל טורבינות ושהורגים נשרים וציפורים. הם הוציאו חוות דעת שמתנגדת לטורבינות ועסקה בציפורים אבל בעיקר בלהפחיד את הציבור מהסכנות הבריאותיות ורעש בתדר לא נשמע וריצוד אור שיכול לגרום לתופעות בריאותיות והרבה קהילות נבהלו.

"ההתנגדות פורקה, כשזה הגיע לוועדות התכנון כי רעש מודדים ואפשר לראות שהגרמנים והאנגלים מודדים רעש, אז כל הטענות סולקו ולאט לאט התחילו להתקדם".

סטרס, דכאון ובעיות לב

צפירות ההרגעה האלה לא מניחות את דעתו של אורי השילוני. "בישראל אין מקום לטורבינות רוח, תרתי משמע. חשבו שזו אנרגיה ירוקה עד לפני כמה שנים אבל זה שזה לא פולט גזים רעילים לא אומר שזה אנרגיה ירוקה שלא עושה נזק", הוא אומר.

השילוני מייסד את מאבק 2020, שהוקמה לפני שלוש שנים כדי להיאבק מול מה שהם מגדירים מיזמים שפוגעים בסביבה ובאדם. לדעתו, חוות הרוח מזיקות, לא משתלמות ועדיף להשקיע את האנרגיות בייצור חשמל מהשמש ולאגור אותו לשעות שבהן היא שוקעת.

"הטורבינות רוח זה אנרגיה אדומה. הן פולטות גלי אינפרה סאונד ותת רעש, שלא שומעים אבל מרגישים". הוא מציין שהגלים האלה גורמים לסטרס, דכאון ובעיות לב.

"קשה לגור ליד נוף שמסתובב. ברמה"ג בונים עכשיו טורבינות בגובה 135 מטר, ומה שמקווים לעשות בגליל ובגלבוע ובחלק מרהמ"ג זה 207 מטר. זה יותר גבוה מעזריאלי, ותחשוב שהיית רואה אותו מסתובב. כמה תושבי תל אביב היו מוכנים שעזריאלי יסתובב להם מול הפרצוף? זה לא סתם גלגל ענק, קצה הלהב מגיע ל-300 קמ"ש. יש הרבה טורבינות באירופה ותושבים שסובלים ונאבקים אבל חברות האנרגיה יותר חזקות מהתושב הקטן".

"קשה לגור ליד נוף שמסתובב. ברמה"ג בונים עכשיו טורבינות בגובה 135 מטר, ומה שמקווים לעשות בגליל ובגלבוע ובחלק מרהמ"ג זה 207 מטר. זה יותר גבוה מעזריאלי, ותחשוב שהיית רואה אותו מסתובב"

מצד שני, "פוטנציאל התרומה של הטורבינות לייצור חשמל הוא אולי רבע אחוז. אם מישהו חושב שזה יסגור את ארובות חדרה הוא טועה. האנרגיה הסולארית מבחינה כלכלית מנצחת את הכל. לא תקנה מוצר שכפול במחיר ועושה נזקים. הפוטנציאל הסולארי בישראל עצום, עם מיליון דונם גגות ומאות אלפי דונם קירות ומאגרי מים ומתחילים לשלב את הפאנלים גם בחקלאות. זה יכול להגיע ליותר ממאה אחוז ממה שישראל צריכה.

תחנת הכוח בחדרה Mila Aviv/Flash90
תחנת הכוח בחדרה Mila Aviv/Flash90

"בלילה יש סוללות אגירה שכבר עובדות בעולם. לכן זה הזוי לטעון שביום יש שמש ובלילה יש רוח – הסוללות זה הפתרון היחיד ומחירן יורד כל שנה. לא סתם אילון מאסק ברשימת עשירי העולם – הוא הולך על הסוללות".

מעבר לכך, גם הוא מציין את הפגיעה בבעלי חיים. "עוברות פה מיליארד ציפורים בשנה ומתכננים את הטורבינות בדיוק בנתיב הנדידה שלהם. כבר היום יש קטל המוני מוכח של ציפורים מיוחדות ברמת סירין, ששם יש טורבינות של פחות מ-70 מטר. מה שמתוכנן בגלבוע זה מעל 200 מטר, והצפי הוא להרג של כ-25 אלף ציפורים ועטלפים בשנה. הם מספרים סיפורים על מכשיר שיעצור את הטורבינות, זה קשקוש בלבוש. איך יעצרו טורבינה שמגיעה ל-300 קמ"ש שמגיעה אליה חסידה או עיט שדואים במהירות מעל 100 קמ"ש?

"עוברות פה מיליארד ציפורים בשנה ומתכננים את הטורבינות בדיוק בנתיב הנדידה שלהם. כבר היום יש קטל של ציפורים מיוחדות ברמת סירין, ששם יש טורבינות של פחות מ-70 מטר. מה שמתוכנן בגלבוע זה מעל 200 מטר"

בסופו של דבר, השילוני לא מאמין לחזון של נתניהו. "אתה סוגר עם תחנות כוח ל-50 שנה, זה גז וסולר. שטייניץ מציג את זה כחזון, 30% מתחדשת, תגיד את האמת – זה 70% פוסילי. אני לא מאמין לנתניהו כי הוא עושה דברים אחרים, בינתיים מקימים תחנות כוח בקרית גת ובאר טוביה. זו הונאה של הציבור".

יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

תגובת חברת אנרג'יקס: "הקמתו של פרויקט אר"ן אושרה על ידי הועדה לתשתיות לאומיות אשר יושבים בה כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לרבות משרד הבריאות, הביטחון האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. התכנית כוללת 23 טורבינות חדישות מהסוג המתקדם ביותר בעולם, שעומדות בתקן בינלאומי. הן שקטות ואינן גורמות נזק בריאותי. הטורבינות יתפסו רק 2% מהמרחב החקלאי ורוב הפרויקט ייבנה על שטחים שלא ניתנים לעיבוד וכמובן על בסיס חוזים עם בעלי הקרקע.

"ביחס להתנגדויות לפרויקט, אנרג'יקס מעולם לא הפעילה לחצים על התושבים, אלא פעלה תוך שיתוף מידע, שקיפות ושיתוף פעולה מהיום הראשון. אם כבר ההיפך הוא הנכון. איומים, לרבות התנכלויות ומקרי אלימות בפועל, הופנו למרבה הצער כלפי שותפינו תושבי הכפרים הדרוזים בגולן מצד מיעוט כוחני, המונע משיקולים זרים, ולצערנו בריאות ורווחת התושבים אינם מעניינים אותו, ובהתאם התנהלות אלימה זו מטופלת על פי דין.

"הרוב המכריע והדומם של התושבים מחכה כבר כמעט עשור למימוש הפרויקט וצר לנו כי קומץ מתנגדים המונעים מאינטרסים זרים, אידיאולוגיים וקיצוניים מנסה לזרוע פחד באוכלוסייה התומכת בפרויקט.

"הפרויקט משלב את האוכלוסייה הדרוזית משלבי הייזום וכבר היום מספק מספר מקומות עבודה לתושבי האזור וזו כמובן רק ההתחלה. לאחר הקמת הפרויקט יתווספו עשרות מקומות עבודה מקצועיים (מהנדסים, טכנאים, עבודות עפר, פיתוח ושירותים) לתפעולו של הפרויקט.

"בנוסף, יתרום הפרויקט לפיתוח ועידוד התיירות באזור היישובים הדרוזים ע"י הקמת מרכז מבקרים שיוקדש הן לקידום העדה הדרוזית והן ללימוד על אנרגיה מתחדשת, ויארח מדי שנה מאות אלפי מבקרים. הפרויקט יתרום לשיפור המצב הכלכלי של התושבים הדרוזים ברמת הגולן וכן לשדרוג תשתיות החשמל באיזור, שכיום אינן מספקות. הפרויקט ישדרג את הדרכים החקלאיות לרווחת כלל החקלאים באיזור, יפנה שטחים ממוקשים ויסייע בהרחבת מתחמי החקלאות".

עוד 3,030 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו כרגע למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן ● מנהל הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע לאחר הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 36 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה