המאבק על מנהיגות המדינה חדר לתוככי הימין

הכל פתוח בסבב הבחירות הבא

לקראת עוד מערכת בחירות יצטרכו הבוחרים להחליט מה חשוב להם ולהן יותר בפרשת הדרכים הזאת: המנהיג, קיימותה של המערכת הדמוקרטית או הערכים שבבסיס חזון המחר העדיף בעינם ● נזילות היא שם המשחק: הימין אינו דומיננטי לנצח, המרכז אינו קורס והשמאל עדיין לא מת ● דעה

בנימין נתניהו נתניהו מצביע בירושלים במהלך הבחירות לכנסת, ב-2 במרץ 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL
בנימין נתניהו נתניהו מצביע בירושלים במהלך הבחירות לכנסת, ב-2 במרץ 2020

הבחירות בישראל שוב באופק, והמפה הפוליטית גמישה כמו כל דבר אחר מאז שלושת סבבי הבחירות האחרונים, שהתקיימו בתוך פחות משנתיים. למרות הנטייה הכללית להניח שהבחירות הבאות – שככל הנראה יתקיימו באביב הקרוב – יישאו את אותם מאפיינים של קודמותיהן, יותר מדי השתנה מאז הפעם האחרונה שאזרחי ישראל הלכו לקלפי בתחילת מרץ השנה. מבחינות רבות יותר מכפי שנראה עכשיו, כמעט הכול פתוח.

שלוש שאלות שונות למדי עומדות על סדר היום האלקטורלי: זהותו של האיש שיחזיק בשלטון, יכולת ויסודות המשילות של הקואליציה הנכנסת וטבעו של החזון המועדף עבור המדינה.

כל אחד מהנושאים האלה הוא בעל תוכן שונה, מתקשר למסגרת זמן שונה ומושך ציבור בוחרים מובחן משלו. מידת החפיפה ביניהם עדיין אינה ברורה, והיא תלויה בגורמים חיצוניים (ממשל ביידן הנכנס, מצב היחסים עם העולם הערבי) לא פחות מאשר במפת המפלגות. לכן עוד מוקדם מדי לנבא את התוצאות או, לצורך העניין, לחזות את היחלשותו של חלק כלשהו מהקשת הפוליטית.

הבחירות הקרובות נסבות, ראשית (ועבור רבים, בראש ובראשונה), על אישיות המתמודדים. העזיבה של גדעון סער את ביתו הפוליטי בליכוד והודעתו הדרמטית בשבוע שעבר כי בכוונתו לקרוא תיגר על עליונותו הממושכת של בנימין נתניהו בימין הישראלי הן משנות משחק באופן ממשי (כפי שמעידים הסקרים האחרונים). במבט ראשון, המעשה הזה ממסגר את הבחירות באופן בוטה יותר מתמיד כעימות חזיתי בין הכוחות שבעד ביבי ואלה שנגדו.

המאבק על מנהיגות המדינה חדר עכשיו לתוככי הימין, והוא מתמקד בתחרות בין ראש הממשלה הנוכחי נתניהו, נפתלי בנט (יריבו הדתי ותלוי התנחלויות יותר), החילוני הגמור אביגדור ליברמן וסער. לבד מיושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, זהות כל המועמדים האפשריים האחרים מהמרכז ומהשמאל המסורתיים של המפה הפוליטית – שכולם מתנגדים באופן פעיל לנתניהו ולמה שהוא מייצג – עדיין לא ברורה לגמרי.

מה שקרוב לוודאי הוא שאם הכוחות התומכים בביבי לא יצליחו להשיג רוב קולות – תרחיש סביר מאוד – הקואליציה הבאה תהיה מורכבת ממפלגות ימין-מרכז ללא הליכוד והחרדים. דבר זה כשלעצמו מהווה תזוזה משמעותית מההגמוניה הימנית בראשות נתניהו ששולטת בישראל בשנים האחרונות, אשר תתבטא בשינויים משמעותיים בנוף הפוליטי בחודשים הקרובים.

אם הכוחות התומכים בביבי לא יצליחו להשיג רוב קולות – תרחיש סביר מאוד – הקואליציה הבאה תהיה מורכבת ממפלגות ימין-מרכז ללא הליכוד והחרדים. דבר זה כשלעצמו מהווה תזוזה מההגמוניה הימנית בראשות נתניהו

עם זאת, נושא זהותו של המנהיג הבא של ישראל נותן ביטוי רק להיבט אחד, קצר טווח ביותר, של החוויה הפוליטית בישראל. אף על פי שהמרד נגד שלטונו המתמשך של בנימין נתניהו נובע מאי שביעות רצון גוברת מחתירתו תחת שלטון החוק, מהבוז שלו לפלורליזם ומהסגנון האוטוקרטי הגובר שלו, הוא אומר מעט מאוד על התוכן ועל הכיוון הרצויים בקרב הציבור עבור המדינה. בנושאים אלה, הכוחות המתנגדים לביבי נחלקים ביניהם. החלפתו באדם בעל יושרה – דרישה מינימלית ממנהיג פוליטי דמוקרטי – היא רק חלק משיקולי הבחירות.

משמאל: יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט. (צילום: Miriam Alster/Flash90)
משמאל: יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט. (צילום: Miriam Alster/Flash90)

הבחירות של 2021 עוסקות באופן ישיר וגלוי במשבר נוסף: משבר המשילות. ההתקוממת הנוכחית נגד נתניהו (שאינה נובעת רק מהאופוזיציה אלא גם מבין שורותיו שלו) מקורה בחוסר נחת הן מהתנהגותו האישית והן מדרך שלטונו בשנה בלתי יציבה במיוחד.

לכל הדעות, ההתנהלות ההפכפכה של הממשלה סביב מגפת הקורונה ותוצרי הלוואי החברתיים-כלכליים שלה זורעת בלבול תמידי וחוסר ביטחון רב, ומעוררת בעיות משילות חמורות. חוסר הוודאות שמאפיין את סדר היום – למרות ההבטחה לחיסונים – מניע בכל המפלגות חיפוש אחר מתכון שונה וקביל לניהול ענייני המדינה. פריצות דרך ביחסים האזוריים או הישגים שזוכים לפרסום רב ברכישת חיסונים לקורונה (אף שהם מאוחרים ויקרים) אינם יכולים לפצות על הצורך הדוחק בניהול עקבי ובקיימות דרכי פעולה במישור הציבורי לאורך זמן.

המתמודדים המובילים שמיועדים לרשת את ראש הממשלה הנוכחי אינם בהכרח אלה המתאימים ביותר לתפקיד זה. חלקם פוליטיקאים ותיקים אבל חסרי ניסיון מיניסטריאלי. אחרים בעלי רקורד בלתי אחיד במקרה הטוב: הם לא התבלטו כשרים מוצלחים או יעילים במיוחד בעבר. לכמה מהם אין כל ניסיון פוליטי: הישגים בתחום אחד אינם מבטיחים באופן אוטומטי יכולות מוכחות בניהול בתחום הפוליטי, הפתלתל הרבה יותר, של המדינה – כפי שממחישה שוב ושוב הרשימה המתארכת של גנרלים שהפכו לפוליטיקאים.

שלטון דמוקרטי נשען על כמה עקרונות בלתי ניתנים לערעור: אחריותיות, שקיפות, איזונים ובלמים מוסדיים, ומעל הכול – אמון. מחויבותם של כמה מהטוענים לעמדות הנהגה לעקרונות האלה היא עמומה או לא ידועה. חלקם אולי מתפארים בשנים של מעורבות בענייני שלטון, אבל התוצאות של פועלם בעבר לא בהכרח הניבו תוצאות שניתן להתפאר בהם במקרה הטוב (רשימת מפלגת ה"מומחים" היא דוגמה טובה לכך).

שלטון דמוקרטי נשען על כמה עקרונות בלתי ניתנים לערעור: אחריותיות, שקיפות, איזונים ובלמים מוסדיים, ומעל הכול – אמון. מחויבותם של כמה מהטוענים לעמדות הנהגה לעקרונות האלה היא עמומה או לא ידועה

רבים מדי מתעקשים שיש להם את כל התשובות, אך הם אינם בקיאים במנגנונים העדינים של התייעצות ופשרה שהנם כה בסיסיים לטיפוחו של אמון האזרחים בנבחריהם. המעטים ביניהם שיש להם עבר זוהר, רובו ברמה המוניציפלית, אינם בהכרח מחזיקים במשאבים הפוליטיים הנחוצים בכדי להגיע לפסגה.

ואלו המסורים ביותר לרעיונות הבסיסיים של דמוקרטיות פעילות – האלפים הרבים שהצטרפו להפגנות ברחבי המדינה במשך כמה שנים, ובתחושת דחיפות רבה יותר בששת החודשים האחרונים – מזדהים יותר עם האופוזיציה הנוכחית מאשר עם רוב מחליפיו הפוטנציאליים של נתניהו מהימין. הציר של הכוחות הליברליים מול חסידי הסטטוס קוו אינו חופף את הציר הפרסונלי. החלוקה האלקטורלית בין המי והמה היא ברורה.

הפגנות נגד ראש הממשלה. תהלוכה שהחלה בגשר המיתרים לכיוון בלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הפגנות נגד ראש הממשלה. תהלוכה שהחלה בגשר המיתרים לכיוון בלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ההבדל הזה בולט במיוחד בנושא השלישי של הבחירות, אידיאולוגיה. בחלוקות המסורתיות בין הימין, המרכז והשמאל (שבהקשר הישראלי מוגדרים בעיקר במונחים של שלום וביטחון), שעיצבו את מפת המפלגות בישראל במשך עשורים רבים, חלו לאחרונה תזוזות מעניינות.

הדלת פתוחה לזרמים אידיאולוגיים נוספים

קריסתה של מפלגת העבודה מאז הבחירות האחרונות העצימה נטייה ניכרת ימינה במהלך עשרים השנים האחרונות. בו בזמן, הסכמי הנורמליזציה עם מספר גדל של מדינות ערביות מעידים על פתיחות אזורית חדשה – במיוחד בקרב ציבורים שהתנגדו לקשרים כאלה בעבר.

אף על פי שהתחושות האלה עדיין צריכות להתרחב גם לפלסטינים, יחסים קרובים יותר עם מדינות המחויבות להגדרתם העצמית לצדה של ישראל עשויים להוביל לנכונות רבה יותר לשקול את יתרונות השלום (מושג שכל המפלגות התרחקו ממנו עד לאחרונה, למעט אלה המרכיבות את הרשימה המשותפת ומרצ) קרוב יותר לבית.

פלסטינים מפגינים נגד "עסקת המאה" בחברון, היום (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
פלסטינים מפגינים נגד "עסקת המאה" בחברון, היום (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

קואליציית ימין-מרכז, שעשויה להחליף את נתניהו ולהחיות את הנורמות ואת המוסדות הדמוקרטיים במדינה, לא תוכל להסכים בשאלות האלה, מה שמשאיר את הדלת פתוחה לזרמים אידיאולוגיים נוספים. מסגור מחדש של יחסיה של ישראל עם שכנותיה לטווח הארוך – חובה אם הקשרים החדשים יצברו תנופה – דורש חזון אחר לגבי מקומה של ישראל באזור, ובהרחבה, גם לגבי זהותה האזרחית.

בתחום זה מפלגות השמאל התקדמו בצורה יצירתית יותר והן מחזיקות קלפים רבים יותר מאשר עמיתותיהן הרבות מהן במרכז ובימין. אף על פי שהמשיכה האלקטורלית שלהן נראית כרגע מוגבלת, להבטחה שהן מטפחות לפיוס ישראלי-פלסטיני יש קשר ישיר לשיקום קיימות הדמוקרטיה, וכן לסוג המנהיגות שיכולה לעשות זאת.

גם לפני הגיבוש הסופי של מפת המפלגות הפוליטית וקביעת זהותם של ראשי הרשימות השונים, ברור לגמרי ששום נושא בודד לא יכריע את תוצאות הבחירות הקרבות. הבוחרים, שיודעים היטב כי אינם יכולים לקבל הכול, יצטרכו להחליט כל אחד ואחת לעצמו ולעצמה מה חשוב להם ולהן יותר בפרשת הדרכים הזאת – המנהיג, קיימותה של המערכת הדמוקרטית או הערכים שבבסיס חזון המחר העדיף בעינם. נזילות היא שם המשחק: הימין אינו דומיננטי לנצח, המרכז אינו קורס והשמאל עדיין לא מת. על כך נסבות הבחירות האלה.

עוד 1,096 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים

ישראלי מדבר בלב האקדמיה האינדונזית

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים

והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין,  הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים בUniversitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.

באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:

  1. האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
  2. השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.

עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:

"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".

למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.

המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות

אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.

יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.

במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.

ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.

אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך  הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים  לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא

וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים.  ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה –  גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.

והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי  משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.

מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 890 מילים

טיבי: שוטרים מורעלים נגד אזרחים ופחדנים מול ארגוני פשיעה

ח״כ יוסף ג׳אברין ממהרשימה המשותפת נורה בגבו ברימון הלם ופונה לטיפול ● אעידה תומא-סלימאן: מפקד התחנה צריך להתפטר ● משרד המשפטים מבהיר כי מנדלבליט לא הנחה להימנע מהעברת חיסונים לגורמים זרים ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב שעליו דווח השבוע - מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● התחבורה הציבורית לירושלים תופסק לאורך יום ראשון

עוד 28 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

למקרה שפיספסת

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה