"…המלך זימן את אפרים הלוי. חוסיין למד לבטוח בישראלי השקט, הממושקף הזה שחתימת ההיכר שלו הייתה קווצת השיער שהוא סירק לרוחב קרקפתו המקריחה, ושכמי שגדל בלונדון, דיבר אנגלית בריטית. להלוי, בעל דמיון מצמרר לדמותו של מרגל העל של לה קארה, ג'ורג' סמיילי, הייתה יכולת אדירה לדיסקרטיות, מצרך נדיר אצל ישראלים".
מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, בספרו מ-2014, "תמים בחו"ל"
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ג'ון לה קארה הכיר לקוראים את ג'ורג' סמיילי הממושקף, הנחבא אל הכלים, קצין המודיעין הבריטי החריף שמשרת מעבר לים, ברומן שלו "חיוג אל השאול", שפורסם ב-1961. בדיוק באותו הזמן, בעולם האמיתי, אפרים הלוי, הממושקף, הנחבא אל הכלים, קצין המודיעין החד כתער שנולד בבריטניה, החל את הקריירה שלו במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל.
כשהאנטי-גיבור הבדיוני של לה קארה – שמאוחר יותר הונצח בטלוויזיה על ידי השחקן האגדי סר אלק גינס – עשה את דרכו אל ראש "הקרקס" (המסווה הדק של המחבר ל-MI6, השירות החשאי הבריטי), הלוי עשה התקדמות דומה כלפי מעלה במוסד, אם כי נינוחה יותר באופן משמעותי.
סמיילי החל לנהל את "הקרקס" בסוף המותחן "החפרפרת" מ-1973; הלוי, שעזב את המוסד כסגן ראש הארגון ב-1995, נקרא בדחיפות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשוב ולעמוד בראשו ב-1998, כדי להציל את יחסיה של ישראל עם ירדן. המלך חוסיין הזועם איים לסגת מהסכם השלום, שהיה אז בן ארבע שנים, לאחר שסוכני המוסד יצאו למבצע, כשלו, וגרוע מכול – נתפסו, בניסיון להתנקש בחייו של מנהיג חמאס ח'אלד משעל לאור היום ברחובות עמאן.
מצאתי את עצמי פעם עומד מאחורי הלוי בתור לביקורת דרכונים בנמל התעופה הית'רו, מגחך לעצמי לנוכח הרושם שמעורר הג'נטלמן החביב וכסוף השיער הזה שנכנס בשקט לארץ הולדתו – איש לא בולט ועדין למראה, בעל עבר נסתר שפרטיו אולי לא ייחשפו במלואם למשך עוד כמה עשורים.
במשך זמן רב גם תהיתי אם היה קשר כלשהו בין הלוי ולה קארה (ששמו האמיתי היה דיוויד קורנל), אשר ספרו "המתופפת הקטנה" מ-1983 עסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. האם משהו מסמיילי המעודן, הקודר והמחושב הגיע מראש המוסד לשעבר שלנו?
בעקבות מותו של יוצרו של סמיילי בגיל 89, שוחחתי ביום שני האחרון עם הלוי, בן 86 ופורח, כדי לדון בקווי דמיון כלשהם בין מרגל העל הבדיוני של לה קארה לבינו.
התשובה הקצרה לשאלה הזאת, אמר לי הלוי בנחישות, היא לא. ועדיין, הוא הודה, אני בהחלט לא האדם הראשון שעושה את הקישור הזה.
רציתי לדעת מה חשבת על לה קארה, כמה הכרת אותו ומה הוא ביסס עליך.
"לא, לא, לא! קודם כול, סמיילי לא היה מבוסס עליי. שנית, פגשתי אותו [את לה קארה] רק פעם אחת לזמן קצר מאוד. אז אני בטוח שהוא מעולם לא זכר אותי.
"לה קארה היה תוצר של המלחמה הקרה. הוא שירת בעמדה לא מאוד בכירה ב-MI6. בספריו, הוא שיקף את הנושא של פעילות חשאית במלחמה הקרה, שהייתה חלק מאוד מאוד חשוב במלחמה בין המערב למזרח, בדגש, כמובן, על ברלין והסיפור של ברלין המחולקת.
"העבודה שלו שיקפה היטב את הלך הרוח של התקופה, אף על פי ששום דבר ממה שהוא כתב לא היה אלא בדיוני. עדיין, הוא היה מאוד חסכן במתן קרדיט על הצלחה אמיתית לשני הצדדים. ודאי לא לצד המערבי.
"כשהוא התחיל לעסוק בתחומים שבהם הייתה לו פחות מעורבות אישית, כמו מלחמת הטרור – היה לו הספר הזה שהוא כתב על הטרור הפלסטיני, "המתופפת הקטנה" – ובכן, זה היה, בעיניים של ישראלי, שיקוף מאוד דל של מה שהתרחש באמת.
"כשהוא התחיל לעסוק בתחומים שבהם הייתה לו פחות מעורבות אישית, כמו מלחמת הטרור – היה לו הספר הזה, "המתופפת הקטנה" – ובכן, זה היה, בעיניים של ישראלי, שיקוף מאוד דל של מה שהתרחש באמת"
"אבל השם סמיילי הוא, כמובן, מעניין. בשנה שעברה פורסמה ביוגרפיה, "חייו החשאיים של קולונל דיוויד סמיילי", שנכתבה על ידי אדם בשם קלייב ג'ונס, שהוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת דורהאם, ודרך אגב, חבר מאוד קרוב שלי.
"דיוויד סמיילי היה במידה מסוימת הדמות שלה קארה השתמש בה כהשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי – משום שדיוויד סמיילי היה במלחמת העולם השנייה, הוא היה באלבניה, ולאחר מכן הוא גם פעל למען הבריטים לקראת מלחמת העצמאות. הוא נמנה עם קבוצת אנשים שניסו ללא הצלחה למקש את אחת האוניות שעמדו להביא עולים לישראל. אבל מאוחר יותר הוא שינה את הגישה שלו.
"כשהאירועים בתימן קיבלו פתאום בולטות בשנות ה-60, כשהרוסים נכנסו לתימן והקימו את הרפובליקה העממית בדרום תימן, כפי שהיא נקראה, ותומכי המשטר בתימן מרדו נגד הרוסים, ישראל התערבה וסיפקה למורדים ציוד צבאי. חיל האוויר הישראלי הוציא 14 גיחות של מטוסי תובלה צבאיים, שהצניחו אמצעי לחימה, שהיה להם ערך רב עבור כוחות תומכי המשטר.
"ודיוויד סמיילי היה שם בשטח. ואחד הדברים המעניינים הוא שלא רק שסמיילי היה שם, במסווה של עיתונאי, אלא שהוא פגש שם חבר אחר במסווה של עיתונאי. אותו אדם היה רוסי צעיר בשם יבגני פרימקוב, ששנים לאחר מכן הפך לראש הקג"ב.
"אז יש לך את סמיילי מצד אחד, מדבר עם פרימקוב מהצד השני, ואת ישראל שמצניחה אמצעי לחימה למחנה של תומכי המשטר.
"ויש לך את צבא מצרים שמנהל קרב אבוד בחצי האי ערב ומשתמש בלוחמה כימית בניסיון שווא לשנות את מהלך המלחמה. הצבא המצרי ספג שם תבוסה רצינית מאוד, שהייתה לה השפעה משמעותית על היכולת שהם הפגינו במלחמת ששת הימים נגד ישראל. אז יש לך עכשיו את כל זה בחבילה אחת.
"דיוויד סמיילי גם שירת בעומאן, בתפקיד בכיר. ובסופו של דבר הוא הפך למפקד חיל הפרשים שמלווה את מלכת אנגליה בנסיעות הרשמיות שלה מארמון בקינגהאם לפרלמנט. תמיד יש ליווי של כוחות המשמר, והקולונל שפיקד עליהם היה דיוויד סמיילי.
"דיוויד סמיילי גם היה חלק מהמקבילה הבריטית של סיירת מטכ"ל".
"דיוויד סמיילי הפך בסופו של דבר למפקד חיל הפרשים שמלווה את מלכת אנגליה בנסיעות הרשמיות שלה מארמון בקינגהאם לפרלמנט. תמיד יש ליווי של כוחות המשמר, והקולונל שפיקד עליהם היה דיוויד סמיילי"
קח אותי חזרה ללה קארה ולמפגש הקצר שלך איתו.
"זה היה רק כמה דקות. פגשתי אותו באירוע קבלת פנים, והוא לא הראה הרבה עניין בי. למיטב ידיעתי, לשום ישראלי לא היה קשר ממש קרוב איתו. הוא לא היה ציוני גדול או משהו כזה, לא כמו לורנס איש ערב, לדוגמה".
אבל הוא היה די חיובי ביחס לישראל בחלק מהדברים שהוא אמר.
"אולי הוא הרגיש חרטה" (צוחק).
תמיד חשבתי שיש משהו ממך בג'ורג' סמיילי.
"לא, לא. הרבה פעמים כשהייתי מגיע לכל מיני מקומות ומתחיל לדבר, כל מיני אנשים היו אומרים לי, 'אתה כמו סמיילי', אבל אני לא חושב… יש ספר שכתב מרטין אינדיק, שכיהן פעמיים כשגריר ארצות הברית בישראל, 'תמים בחו"ל', שמתייחס לזה".
מאופק, נחבא אל הכלים, רגוע – אלה הן תכונות שאני רואה אצלך, והן ללא ספק מאפיינות את סמיילי. וישנו, כמובן, העניין הבריטי.
"נכון. אתה יכול לצטט את אינדיק".
![עטיפת ספרו של מרטין אינדיק, "תמים בחו"ל", שיצא בהוצאת סיימון ושוסטר ב-2014](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/12/innocent-abroad-9781416594307_hr.jpg "עטיפת ספרו של מרטין אינדיק, "תמים בחו"ל", שיצא בהוצאת סיימון ושוסטר ב-2014")
אתה עצמך לא רואה את זה?
"ובכן, קשה לי להעריך את עצמי (צוחק), אבל אני יודע שהרבה אנשים… הדרך שבה פעלתי, תמיד דיברתי בשקט, תמיד ניסיתי למזער את נוכחותי ואת התפקיד שלי, וניסיתי להשפיע על בן שיחי באמירת דברים שהיו בעלי ערך עבורו. לא בצורה שתלטנית, ועם הרבה סבלנות.
"סבלנות זה משהו שחייב להיות לך. דיוויד סמיילי לא היה אדם דברן. הוא לא התרברב בכלום. הוא היה המודל הטוב ביותר לדיסקרטיות.
"כמו שאינדיק אמר, אני חושב שדיסקרטיות היא חשובה. אם אתה דיסקרטי, אתה מעורר אמון. הרבה מהדברים שהמלך חוסיין אמר לי, לא סיפרתי מעולם לראש הממשלה דאז יצחק רבין, כי לא חשבתי שזה חשוב לרבין לדעת שהמלך חולק איתי סודות כאלה. אתה צריך לפתח יחסים שמעודדים את השותף שלך לבטוח בך".
העולם החשאי שלה קארה כתב עליו בצורה בדיונית, ושאתה חיית אותו בפועל במשך עשורים – כמה חיוני הוא היה באירועים עולמיים, ובייחוד כאלה שנוגעים לישראל?
"ביחסים בינלאומיים, יש לך קשרים בפסגה, בין מנהיגים פוליטיים – ראש הממשלה, הנשיא, מה שזה לא יהיה – וחוץ מזה צריך מישהו שיוכל לייצג את המנהיג במגוון של נושאים…"
לסיום, בוא נדבר על תהליכי הנורמליזציה שמתרחשים עכשיו, שבהם ראש המוסד המכהן, יוסי כהן, אחד היורשים שלך, מילא תפקיד משמעותי למדי.
"חלק מהדמויות שמעורבות בזה הם אנשים שהכרתי במשך זמן רב. הכרתי את המנהיג הנוכחי של בחריין. פגשתי אותו לפני 20 שנה. היו בינינו יחסים טובים מאוד.
"פגשתי את קאבוס בן סעיד [המנוח] בעומאן ב-1975, כשהוא שימש כמפקד קדמי בדרום עומאן, על גבול עומאן-תימן. פגשתי אותו בחום לוהט; נפגשנו על מדשאה. למעשה, הוא הלך לאקדמיה הצבאית סנדהרסט כשהוא היה בלונדון, כמו רבים אחרים מהמזרח התיכון, והוא תיחזק מדשאה שעליה הוא נהג לשתות תה אחר הצהריים. אני הגעתי אחר הצהריים וישבנו על המדשאה, והוא הגיש כריכים כאלה משולשים. הייתי צריך לשתות תה עם חלב, אחרת זה לא היה כמו שצריך.
"קאבוס בן סעיד תיחזק מדשאה שעליה הוא נהג לשתות תה אחר הצהריים. אני הגעתי אחר הצהריים וישבנו על המדשאה, והוא הגיש כריכים כאלה משולשים. הייתי צריך לשתות תה עם חלב, אחרת זה לא היה כמו שצריך"
"כשהיה הסכם השלום עם ירדן, רבין התקשר אליי ואמר, 'אני רוצה עוד מדינה. אני לא רוצה שירדן תהיה לבד'. טסתי לפגוש את הסולטן, והוא הסכים לקבל את רבין. הטיסה הישירה מישראל, דרך אגב, עברה מעל המרחב האווירי הסעודי – ללא ידיעתם וללא אישורם של הסעודים.
"והוא הסכים שברגע שהפגישה תסתיים, אפשר יהיה לפרסם את זה, וזה מה שקרה".
אז אנחנו יכולים להניח שעומאן תצטרף לתהליך הנורמליזציה?
"אני חושב ככה, כן. זה ייקח זמן, אבל כן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם