• חנות למשקאות אלכוהול בבגדאד, עירק (צילום: AP Photo/ Hadi Mizban, File)
    AP Photo/ Hadi Mizban, File
  • מבט על הרי האטלס במרוקו (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
    Yossi Zamir/Flash90
  • מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) במהלך תפילה במעון המלכותי במדיק. 31 ביולי 2020 (צילום: Moroccan Royal Palace via AP)
    Moroccan Royal Palace via AP
  • אדם בקזבלנקה מנופף בדגל פלסטין במהלך מחאה נגד תוכנית השלום האמריקנית במזרח התיכון. מרוקו ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
    AP Photo/Abdeljalil Bounhar
  • מפגינים ברבאט מנופפים בדגל מרוקאי ובדגל ופלסטיני במהלך מחאה נגד נורמליזציה של היחסים עם ישראל. מרוקו, ספטמבר 2020 (צילום: (AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
    (AP Photo/Mosa'ab Elshamy

הנורמליזציה ביחסים עם ישראל נתנה למרוקו אור ירוק לסיפוח סהרה המערבית

הסכם השלום החדש של ישראל כולל הכרה אמריקאית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית, ופותח צוהר לביצוע קידוחי נפט בחבל הארץ הזה ● קמפיין ממשלתי בסעודיה מתאר את הצורך להיאבק בשחיתות בתור חובה לאומית ● שורה של הצתת חנויות לממכר אלכוהול בבגדד מאיימת על פרנסתם של המיעוטים הלא-מוסלמים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

ישראל ומרוקו: שלום תמורת סיפוח

מרוקו הודיעה השבוע על נכונותה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, והייתה למדינה הערבית הרביעית במספר שעשתה זאת מתחילת השנה. הצעד הזה עורר ביקורת מצד אלג'יריה היריבה ומצד איראן – לא משהו שברבאט לא יכולים להתמודד אתו, אבל גם הביא להידוק יחסים משמעותי בין מרוקו ל"מדינות הציר הסוני", ולהישג מדיני אדיר נוסף:

בתמורה לכינון יחסים דיפלומטיים חלקיים, טיסות ישירות והגברת השיתוף הכלכלי, זכתה מרוקו בפרס הנכסף – הכרה אמריקאית בריבונותה בסהרה המערבית, חבל ארץ שנוי במחלוקת שמתגוררים בו כ-750 אלף בני אדם המנהלים מאבק למען עצמאותם מאז 1976.

במקרה של ההסכם בין ישראל לאבו-דאבי הראשונה ויתרה על הסיפוח (לפחות לעת עתה). במקרה של ההסכם בין ישראל למרוקו, האחרונה קיבלה אור ירוק לסיפוח, במהלך שיש לו השלכות רציניות ביותר על מערכת החוק הבינלאומית.

במקרה של ההסכם בין ישראל לאבו-דאבי הראשונה ויתרה על הסיפוח. במקרה של ההסכם בין ישראל למרוקו, האחרונה קיבלה אור ירוק לסיפוח, במהלך שיש לו השלכות רציניות ביותר על מערכת החוק הבינלאומית

אם ארה"ב מכירה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית, כיצד תוכל להמשיך ולדבוק בהתנגדותה לסיפוח של חצי האי קרים על ידי רוסיה? אמנם המקרה המרוקאי יותר דומה לזה הישראלי, מכיוון שבדיוק כמו הפלסטינים, גם אזרחי סהרה המערבית שואפים לעצמאות ותובעים זכות להגדרה עצמית. עם זאת, מבחינת החוק הבינלאומי לא מתקבל על הדעת מצב של שליטה על שטח כתוצאה מהשתלטות עליו והחזקתו בכוח (כלומר, כיבוש).

מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) במהלך תפילה במעון המלכותי במדיק. 31 ביולי 2020
מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) במהלך תפילה במעון המלכותי במדיק. 31 ביולי 2020

באירופה ימשיכו בינתיים לסמן את המוצרים מסהרה המערבית ומההתנחלויות הישראליות בגדה, אך ההכרה האמריקאית פותחת צוהר גם לביצוע קידוחי נפט בחבל הארץ הזה, וגם לפיתוח מואץ שלו על ידי מרוקו.

על פי הנתונים של מכון המחקר ברוקינגס, רוב הציבור במרוקו אינו שבע רצון מהנורמליזציה עם ישראל (כ-88%), וכ-70% משוכנעים שהסוגיה הפלסטינית היא סוגיה כלל-ערבית. עם זאת אין צפי להתנגדות פומבית רחבה, בין היתר, בגלל שביעות הרצון מההישג המדיני המרהיב: הכרה אמריקאית בריבונות על סהרה המערבית.

נראה שהעסקה החדשה שהשלים הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מספקת את כולם – את המרוקאים שזכו בריבונות על סהרה המערבית, את הישראלים שלא נאלצו לשלם אף אגורה, ואת מדינות המפרץ שעל פי הפרסומים עמדו מאחורי העסקה ודחקו במרוקו לקדם את ההסכם מול ישראל.

מי שהפסידו הם בני סהרה המערבית, אותם אלמונים שהפכו לקלף מיקוח במשחק גאו-פוליטי גדול. האם העם הנבחר, שבמהלך 2000 שנות גלות חווה גזל ורדיפה יזיל דמעה על אותם 750 אלף בני אדם? אין צורך לענות, מדובר בשאלה רטורית, שגם לא רלוונטית לעם שאוהב לקרוא לעצמו "אור לגויים".

מבט על הרי האטלס במרוקו (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
מבט על הרי האטלס במרוקו (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

2

 ערב הסעודית משנסת מותניים, נאבקת בשחיתות

בכל פעם שמחליטים בריאד כי הגיע הזמן להעביר תקציב לשנה הבאה, יושבים עם המספרים, עושים את החישובים, מציגים את התקציב ופשוט מעבירים אותו. לא ייאמן עד כמה העניין החשוב הזה יכול להיות קל לביצוע, כשמדובר במדינות אחרות שאינן מדינת ישראל.

עם זאת, בתקציב הסעודי של השנה הבאה אין בשורה. המשבר העולמי נמשך, מחירי הנפט נמצאים בשפל והתקוות הסעודיות לזרם של תיירים – בשנה שעברה הכריזו שם לראשונה על אשרות תיירות לאזרחים מכ-50 מדינות – התבדו בגלל התפרצות מגפת הקורונה. שר האוצר הסעודי, מוחמד אל־ג'דעאן עדכן כי הגירעון התקציבי בשנת 2020 עומד על כ-79 מיליארד דולר. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הסעודית הצטמקה בשנה החולפת בכ-5.4%.

כאשר הגירעון התופח ברקע, השלטונות הסעודיים ממשיכים בקמפיין ציבורי נוסף נגד השחיתות, שכבר מכונה בכמה כלי התקשורת בעולם "מיני-ריץ", רמז למעצר של מאות עשירי סעודיה בשנת 2017 והחזקתם במלון פאר ריץ-קרלטון. בסופו של "המבצע" ההוא השתלשל זרם מזומנים אדיר לקופה הסעודית.

הרשות הסעודית הלאומית למאבק בשחיתות, ששמה "נזאהה", מתארת את הצורך להיאבק בשחיתות בתור חובה לאומית, ואף מריצה סרטונים פטריוטיים ברשת.

 

3

איטליה מגישה כתבי אישום נגד אנשי ביטחון מצריים

רומא הגישה השבוע ארבע כתבי אישום נגד אנשי כוחות הביטחון המצריים, שלטענת רשויות חוק האיטלקיות התעללו ורצחו את הסטודנט האיטלקי ג'וליו רג'ני בשנת 2017. כל חטאו של רג'ני היה בכך שחקר את האיגודים המקצועיים העצמאיים במצרים, שבין היתר, השתתפו באופן פעיל במחאות של 25 בינואר 2011, שהביאו להפלתו של הנשיא חוסני מובארכ.

כתבי האישום כוללים תיאורים קשים של מעקב אחרי רג'ני, ומסכת התעללות שעבר עד שנרצח. לנאשמים ניתנו 20 ימים על מנת להגיב, ולאחר מכן יתחיל הדיון המשפטי בהעדרם.

מצרים הרשמית טרם הגיבה לכתבי האישום נגד אנשי כוחות הביטחון שלה. בעבר הכחישה קהיר בתוקף כל מעורבות של גורמים רשמיים במותו של רג'ני, ובסוף נובמבר סגר בית המשפט את תיק הרצח כשבו צוין כי "ייתכן שרג'ני נרצח על ידי כנופייה חמושה, שנהגה לשדוד את הזרים".

בעבר הכחישה קהיר בתוקף כל מעורבות של גורמים רשמיים במותו של רג'ני, ובסוף נובמבר סגר בית המשפט את תיק הרצח כשבו צוין כי "ייתכן שרג'ני נרצח על ידי כנופייה חמושה, שנהגה לשדוד את הזרים"

הפרשה הזאת העיבה על היחסים בין שתי המדינות במשך כמה שנים. עם זאת דווקא בשבוע שבו הוגשו כתבי אישום נגד אנשי ביטחון מצריים, חתמו איטליה ומצרים על עסקת ענק בתחום הביטחוני. משפחתו של רג'ני אמרה בתגובה: הרוצחים פגעו בכל העם האיטלקי, לא רק בבננו.

4

"מלחמות אלכוהול" בעיראק מאיימות על מיעוטים

לפחות 14 חנויות שעסקו בממכר אלכוהול בבגדאד הוצתו או הופצצו על ידי אלמונים במהלך החודשיים האחרונים. עיראק היא מדינה מוסלמית, אך החוק אינו אוסר על צריכת אלכוהול או מכירתו. לפני כארבע שנים הציעו כמה חברי פרלמנט בעיראק להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק. ההצעה ההיא נדחתה, אך המילים על ייבוא אלכוהול גדלו בכ-200%.

בעלי החנויות לממכר אלכוהול, שספגו התקפות, רומזים כי ייתכן שמדובר לא רק ב"זעם קדוש" של איסלמיסטים שמתנגדים לממכר אלכוהול, אלא בניסיון של ממש להשתלט על הענף היוקרתי הזה ולדחוק הצידה את המיעוטים, בעיקר את היזידים ואת הנוצרים.

לפי החוקה העיראקית, רק המיעוטים הלא-מוסלמים רשאים להחזיק ברשיונות לממכר אלכוהול. כמובן שבעיראק ניתן לקנות אלכוהול גם בשוק השחור, וייתכן שגל הפיגועים נגד החנויות החוקיות בעצם מכוון להסיט את זרם הלקוחות למסגרות לא-רשמיות ולא-חוקיות.

לעת עתה נראה שכוחות הביטחון העיראקיים אינם מסוגלים להשתלט על הפשע המאורגן שפועל בכפיפה אחת עם הכנופיות החמושות ועם ארגוני הטרור.

חנות למשקאות אלכוהול בבגדאד, עירק (צילום: AP Photo/ Hadi Mizban, File)
חנות למשקאות אלכוהול בבגדאד, עירק (צילום: AP Photo/ Hadi Mizban, File)

5

לפני 9 שנים הירקן התוניסאי הצית את האביב הערבי

ב-16 בדצמבר 2011 ירקן תוניסאי בשם מוחמד בועזיז שפך על עצמו מיכל דלק, הדליק גפרור והצית את עצמו. עגלת הירקות שלו הוחרמה על ידי המשטרה,  בעיריית עירו, סידי בו-זיד, גירשו אותו בבושת פנים, וכמו רבים אחרים בארצו ובארצות ערביות אחרות, בו-עזיזי חש ייאוש וחוסר תקווה.

התמונות המזעזעות מסידי בו-זיד עשו את דרכן לרשת, ובתוך זמן קצר כל המדינה ידעה מי הוא מוחמד בועזיזי. ראש ממשלת תוניסיה, זיין אל-עאבידין בין-עלי ביקר אותו בבית החולים והבטיח להעביר אותו למרכז רפואי מתקדם יותר, אך בועזיזי, שקיבל כוויות נרחבות בכל חלקי גופו הלך לעולמו לפני שראש הממשלה, שעדיין לא חש שכיסא תחתיו רועד, עשה משהו למענו.

לאחר כמה ימים פרצו בתוניסיה הפגנות סוערות ומוחמד בועזיזי, המפרנס היחיד של אמו ושל אחיו, ששרף את עצמו למוות, הפך לסמל של המחאה. המחאות הללו התפשטו גם למדינות ערביות אחרות, ועד מהרה קיבלה המחאה את השם שבו נודעה בכל העולם: האביב הערבי.

הנשיא התוניסאי, זין אל-עאבדין בן עלי, ניסה להפעיל כוח כנגד מפגינים, אך בסופו של דבר ארז את חפציו (בין היתר מדובר במזוודות מלאות דולרים ותכשיטים יקרים) וברח לערב הסעודית. היום, כעבור עשור, המצב הכלכלי בתוניסיה עדיין קשה מאוד, ובני גילו של בו-עזיזי ברחבי כל מזרח התיכון עדיין חשים תסכול רב. תוניסיה פנתה לנתיב הדמוקרטי ובנתיים מככבת כהפתעה החיובית היחידה של האביב הערבי.

המצב הכלכלי בתוניסיה עדיין קשה מאוד, ובני גילו של בועזיזי ברחבי המזרח התיכון עדיין חשים תסכול רב. תוניסיה פנתה לנתיב הדמוקרטי, ובנתיים מככבת כהפתעה החיובית היחידה של האביב הערביתוניס

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קסניה, אין קשר בין יחסי מרוקו-ישראל ולבין עניין סיפוח סהרה המערבית. זו פשרה בין אמריקה למרוקו שאמריקה נתנה, ומרוקו הבינה שהיא חייבת לקחת אותה, כי זה שיירש את טראמפ לא יעיז להכיר בסיפוח ... המשך קריאה

קסניה, אין קשר בין יחסי מרוקו-ישראל ולבין עניין סיפוח סהרה המערבית. זו פשרה בין אמריקה למרוקו שאמריקה נתנה, ומרוקו הבינה שהיא חייבת לקחת אותה, כי זה שיירש את טראמפ לא יעיז להכיר בסיפוח סהרה חמרוקו.

עוד 1,131 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 4 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

משוואה חדשה בעימות בין ישראל לאיראן

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

גפני: "לא נשב בקואליציה עם גילה גמליאל"

השרה גמליאל הביעה תמיכה בגיור רפורמי - גפני מאיים לשבור את הכלים ● הליכוד יקיים הערב כנס פתוח ראשון למחוסנים ומחלימים, ולזמן ישראל נודע על כוונה לקיים בו הופעה של "פרחי ירושלים" עם שיר שמתייחס לנתניהו כמו לאלוהים ● עומר בר לב תוקף את התבטאויות מרצ על כוונת ח"כים מהעבודה לערוק לממשלת נתניהו: "פאתטי ומביך" ● א', שהתפטר לפני כחודש מתפקיד סגן ראש המוסד תוקף את מדיניות נתניהו ביחס לגרעין האיראני

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אף מילה על אפשטיין

כשהסתיים כיבוש לוד, נסע יגאל אלון, אז מפקד המבצע (מבצע דני 10-18 ביולי 1948) לראש הממשלה דוד בן גוריון כדי להיוועץ איתו מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר ודיבר, יגאל אלון שאל שוב ושוב מה צריך לעשות עם הערבים של לוד, אבל בן גוריון לא ענה לו. וככה שוב – פעם אחרי פעם, שלוש פעמים.

כשהסתיים כיבוש לוד נסע יגאל אלון, מפקד מבצע דני, לרה"מ בן גוריון כדי להיוועץ מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר, אלון שאל שוב ושוב מה לעשות עם ערביי לוד, אבל בן גוריון לא ענה

בן גוריון היה נוהג לרשום את השיחות במהירות על גבי מחברת עם ניר פחם, שמעתיקה את הדברים לדף השני. אחרי  40 דקות, כשהם בדרך החוצה במסדרון, והמחברת המקופלת נמצאת במקום אחר, רחוק, וכבר אין איש בסביבה זולת שניהם, אמר בן גוריון בקולו המעט צווחני, מלווה בתנועת יד רחבה, ליגאל אלון:

"תעשו מה שצריך".

התוצאה ידועה – עם הדבר הזה חזר יגאל אלון מהמטה, וההנחיה שיצאה הייתה להתחיל לפעול לפינוי הערבים.

בעיר נצרת, לעומת זאת, המצב היה שונה לגמרי. בצפון פיקד על הכוחות לסקוב, איש הבריגדה. בישיבת מטה אחרי הכיבוש של נצרת שאלו קציני המטה מה לעשות עם כל התושבים. לסקוב אמר להם: תשלחו מברק למטה הכללי, והמטה הכללי יכול לענות רק את הדבר המתבקש על פי דיני המלחמה, ודיני המלחמה ברורים: אל תרחיקו אנשים מנצרת.

כלומר טיבן של ההחלטות ואופיין מושפע לא מעט מאופי האנשים שנטלו אותן.

את הסיפור המרתק הזה מספר אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר בסרטו של במאי הסרטים הדוקומנטריים רן טל ("ילדי השמש", גן עדן" "המוזיאון", ועוד) "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום".

נקודת המוצא של הסרט היא היסטוריוסופית ולא אקטואלית:

בספר "השועל והקיפוד" מ–1953, דן הפילוסוף הפוליטי ישעיה ברלין בהשקפתו של הסופר לב טולסטוי על ההיסטוריה. טולסטוי, בספרו "מלחמה ושלום", מעלה את הטענה שההיסטוריה נוצרת מאינספור פעולות של אינספור אנשים. כל אחד מהם פועל על פי שיקולו הרגעי הקטן, ומה שאנחנו קוראים "היסטוריה" הוא מה שנוצר מאוסף הפעולות המקרי הזה. אהוד ברק, שבילה, על פי דבריו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת, ושחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה.

אהוד ברק, שבילה, לעדותו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת. שחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה

הסרט, שמבוסס על ארבעה ימי ראיונות ארוכים שערך הבמאי עם ברק, סוקר שישה צמתים מרכזיים בחייו של אהוד ברק. בין השאר: חיסול מנהיגי הטרור אחרי הרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מבצע "אביב נעורים", חוויותיו הקשות כמג"ד מילואים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור, ההחלטה הלא פשוטה לצאת אחרי 18 שנה מלבנון, וכמובן ה"רומן" המתמשך שלו עם יאסר ערפאת, מהכנת התוכניות האופרטיביות לחיסולו כבר כשערפאת עובר מירדן ללבנון בתחילת שנות השבעים, ועד לוועידה המפורסמת בקמפ דיוויד, שלושים שנה אחר כך, ועידה שכישלונה חרץ מהרבה בחינות גם את גורלו הפוליטי של ברק.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו, של מי שנחשב כל השנים כ"מר טפלון". כלומר אחד כזה שמסוגל לקבל החלטות מהירות והרות גורל בניתוק רגשי מוחלט.

כך למשל, כשהוא מספר איך כשהיה בן שש בערך, הייתה בקיבוץ משמר השרון, הקיבוץ שבו נולד וגדל, אישה צעירה, ניצולת שואה כנראה, שהייתה יוצאת כל יום בערב מחדר האוכל של הקיבוץ עם כיכר לחם מתחת ליד. הדבר עורר את פליאתם של הצברים הצעירים, משום שבקיבוץ שלהם פעלה מאפייה שסיפקה לחם בשפע לכל הישובים בסביבה, והדבר האחרון שהיית חושב עליו זה שיהיה חסר להם שם לחם. ברק מספר שהוא שאל את אביו למה היא נוהגת כך, ואביו ענה לו:

"עם מה שהיא עברה בחיים שלה עד עכשיו, היא אף פעם לא תהיה בטוחה שמחר יהיה לה לחם".

וכשהוא מספר את זה, נשבר קולו של המפקד המהולל מסיירת מטכ"ל, ועיניו דומעות.

לא כל חלקיו של הסרט אחידים ברמתם. כך למשל הפרק שעוסק במבצע "אביב נעורים", מתרכז יותר בצד האנקדוטלי שסופר כבר לא מעט פעמים – עמירם לוין וברק לבושים כנשים, עם גרבי צמר צבאיות שתחובים להם בחזיות כדי "להגביר" את הרושם, פותחים את הז'קט, מוציאים "עוזי" ומחסלים מישהו שהפריע להם בזמן המבצע. השאלות המוסריות הכבדות כמו מה מידת ההצדקה לחיסול, והאם נבחן לעומק מי הם אותם יעדים שנבחרו, נדחקות במקרה הזה מעט הצידה.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו

אבל מה שנשאר בסופו של דבר הוא דיוקן מרשים למדי של איש, שבהתנהלותו יש גם מאפיינים לא מבוטלים של דמות טרגית. נראה שברק עצמו מודע לסתירה הזאת כאשר הוא מצטט קטע מתוך "פאוסט" של גתה, בו נשמעת בין השאר האמירה:

"כל בני האדם חווים את החיים, רק מעטים מבינים בצורה יותר עמוקה את מה שהם חווים, והטיפשים מביניהם, שמנסים לחלוק את התובנות הללו עם כלל הציבור, הם אלה שמועלים על המוקד לשריפה או נסקלים באבנים".

"זה הרי מישהו שרצה להיות בן גוריון השני", אומר הבמאי רן טל בראיון, ומהרבה בחינות נותר מנגד על "הר נבו", כאשר לפחות כראש ממשלה, כהונתו מסתימת בדרך מאכזבת ומהירה מאוד, בטח בהשוואה לציפיות ולכוונות שלו עצמו.

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את בנימין נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את ג'פרי אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק, איימו לחסל כמעט סופית את תדמיתו הציבורית של האחרון. גם בגלל שהקשרים ומערכת היחסים הסבוכה עם שניהם כבר גדשה לעייפה את העיתונות הישראלית.

ברק שב וקונה פה כאמור את מקומו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי, המוכן לפעול בצורה אמיצה בסביבה של חוסר ודאות, גם אם הדבר הזה עולה לו בסופו של דבר באובדן מכאיב של הפופולריות בציבור הישראלי.

רן טל, הבמאי, ממשיך כאן את ההתעסקות המרשימה ורבת השנים שלו בחברה הישראלית, בסתירות הפנימיות שקיימות בתוכה ובכאבים ובשאלות המוסריות שהיא מעוררת.

הסרט עלה לראשונה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומתוכנן להיות מוקרן בהמשך במסגרת שידורי "קשת".

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק איימו לחסל את תדמיתו הציבורית של האחרון

"מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום". ישראל 2020, 85 דקות. תסריט ובימוי רן טל. הפקה – אמיר הראל ואיילת קייט.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,005 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה