עם פרוץ משבר הסאבפריים והירידה החדה בפעילות העסקית בישראל ובעולם בשנת 2008, החליט נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, להוריד את הריבית לכמעט אפס.
הפעולה הזו התבססה על ההנחה שהריבית הנמוכה תעודד ישראלים לבזבז את חסכונותיהם ותקל עליהם לקחת הלוואות, ובכך תאפשר להניע את הצריכה במשק. בפועל, הריבית הנמוכה עודדה בעיקר את ההתנפלות על המשכנתאות לצורך רכישת נדל"ן בהיקף שרק כמה שנים קודם לכן נראה דמיוני.
ההתנפלות על שוק המשכנתאות הובילה את פישר לצאת כבר ב-2011 בהצהרה חסרת תקדים:
"אסור לנו להפוך את מה שקורה כאן לבועה שתתפוצץ, כי אם זה יקרה אנחנו נהיה ממש בבעיה. היום הריבית הצמודה לשנה היא 2.35% והריבית ההיסטורית הייתה 4% – אנחנו לא יודעים אם היא תישאר ברמה הזו, יש סבירות שגם הריבית הצמודה תעלה… זה מעלה את הסיכון לאנשים, למשקי הבית.
"המצב מאוד שברירי – מספיק ש-0.5% מהלווים ייכנסו למצב של חדלות פירעון – והבנקים כבר יתחילו להפסיד כסף. ההתגלגלות פה היא בעייתית: אנחנו לא רוצים שהבנקים ייקחו על עצמם סיכונים יותר מדי גדולים. זה יגרום להם נזק, יגרום למערכת הפיננסית נזק, וזה יגרום לנו, לכל המשק כולל התקציב, בעיות גדולות. אנחנו צריכים למנוע את זה".
דבריו של פישר תורגמו כעבור זמן קצר למעשים, כשבנק ישראל הגביל לשליש בלבד את סכום ההלוואה שאפשר לקחת בבנק בריבית משתנה. מדובר ברכיב במשכנתה שמושפע משינויים בגובה הריבית, ולפיכך עלול היה לתקוע לווים ללא יכולת החזר של המשכנתה, ברגע שהריבית תעלה.
מטרת בנק ישראל הייתה להפחית את הסיכונים הכרוכים בלקיחת משכנתה כתוצאה מעליית ריבית עתידית, לצנן קצת את שוק הנדל"ן הלוהט, ולהעביר חלק מתמהיל ההלוואות החדשות מנדל"ן למגזרים אחרים במשק – פחות מסוכנים.
אלא שגם הגבלות אלה לא הרתיעו את הישראלים מלנהור לשוק הנדל"ן, והיקף החובות שאליו נקלעו האזרחים התנפח לממדי בועה של ממש: מ-200 מיליארד שקל של משכנתאות בסוף 2011 ל-386 מיליארד שקל בסוף השנה הנוכחית.
היקף חובות המשכנתה של האזרחים התנפח לממדי בועה של ממש: מ-200 מיליארד שקל של משכנתאות בסוף 2011 ל-386 מיליארד שקל בסוף השנה הנוכחית
השיא הגיע כשבנק ישראל נאלץ לאשר את דחיית תשלום המשכנתאות עם פרוץ משבר הקורונה, כדי למנוע מצב שאזרחים לא יוכלו לעמוד בהחזרים. אבל גם אחרי שהמצב התייצב, וכבר היה ברור שסוף העולם טרם הגיע בשלב זה, כ-40% מדוחי תשלומי המשכנתאות העדיפו, לנצל את אופציית דחיית התשלומים, על אף המחיר הגבוה שישלמו על כך בעתיד.
מזרימים אוויר חם לבועה ישנה
עוד בטרם יצא האוויר מבועה מסוכנת זו, החליט בנק ישראל, בראשותו של אמיר ירון, להזרים אוויר לבועה חדשה ישנה. השבוע הודיע הבנק כי הוא מתכנן לבטל את הגבלת שיעור רכיב ריבית הפריים בתמהיל המשכנתה שהטיל פישר. בנק ישראל יסתפק לפיכך בהגבלת הריבית המשתנה כך שלפחות שליש מהיקף המשכנתה יינתן בריבית קבועה, ושני השלישים הנותרים ייבחרו על ידי הלווים ללא כל הגבלה.
מצד אחד המשמעות של המהלך הזה היא הוזלה של עד מאות שקלים בתשלום החודשי של המשכנתאות עבור מי שימחזר את המשכנתה הקיימת שלו היום. אבל מנגד המהלך צפוי לעודד לקיחת משכנתאות מסוכנות על ידי רוכשי דירות פוטנציאלים חדשים, שעד כה נרתעו מכניסה לשוק זה עקב גובה המשכנתה.
משכנתאות זולות אלה עלולות להוות מלכודת דבש עבור רוכשי דירות חדשים. ספק אם כל הלווים הללו יוכלו להחזיר אותן ברגע שהריביות יעלו. גם אם אין צפי לעלייה כזו בשנים הקרובות, אסור לשכוח שמדובר במשכנתאות שלפחות חלקן הן לתקופות של 20 שנה ויותר.
למה ההחלטה של בנק ישראל דומה? לחבלן שמנסה ביד אחת לנטרל פצצה מסוכנת, וממש באותו הזמן מנסה להרכיב פצצה מסוכנת אחרת בידו השנייה.
לא ברור מה גרם לבנק ישראל לקבל החלטה סותרת זו. ייתכן שזו תוצאה של שיקולים של ניהול סיכונים וניתוח השלכות, כפי שטוען הבנק בהודעה שהוציא. ייתכן שבנק ישראל חושש ממשבר נדל"ן מקומי שעלול לגרור אחריו משבר בנקאי גדול עוד יותר, ומנסה להזרים לשוק הזה מעט חמצן.
אבל ייתכן גם שמדובר בכניעה מחושבת לאיומי הפוליטיקאים, וביניהם חברי הכנסת מיקי לוי, יאיר לפיד וד"ר שלמה קרעי, שאיימו להשתמש בכלים הפרלמנטרים העומדים לרשותם כדי לבטל את המגבלה.
חשוב לציין שהחלטת בנק ישראל עדיין לא סופית. מדובר בטיוטה בלבד הנתונה לדיון ופתוחה לקבלת הערות הציבור. אף על פי שהבנק קבע שמדובר בפרק זמן של "מספר שבועות", הוא טרם פרסם אפילו תאריך יעד לקבלת החלטה סופית בעניין. אם ירצה, יוכל הבנק למשוך עוד זמן רב עד לתאריך זה.
באופן מפתיע ייתכן שמי שאולי יצליח בסיכומו של דבר להציל את הלווים החדשים מעצמם יהיו דווקא הבנקים. מאחר שההחלטה הזו, אם תתקבל, לא מחייבת את הבנקים, יתכן שלפחות חלקם, לא ימהרו להציע ללקוחותיהם את מסלול ההלוואות הזה. זה יכול לקרות מסיבות עסקיות גרידא, או מסיבות טכניות אחרות של היערכות, שיאריכו עוד קצת את תקופת יישום ההחלטה בשטח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם