• עמית ראם מתדרך ארכאולוגים בחפירות מגדל דוד (צילום: רשות העתיקות)
    רשות העתיקות
  • חפירות במתחם מוזיאון מגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)
    ריקי רחמן
  • חפירות במתחם מוזיאון מגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)
    ריקי רחמן
  • מרכז מבקרים ייבנה באזור זה של החפירות לרגלי מוזיאון מגדל דוד (צילום: ריקי רחמן)
    ריקי רחמן
  • חפירות ושיפוצים במגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)
    ריקי רחמן
החומה הצלבנית בכלל נבנתה על ידי המוסלמים

ארכאולוגיה ממצאים במגדל דוד כותבים מחדש את ההיסטוריה של ירושלים

ביסודות החומה המערבית החיצונית למרגלות מגדל דוד, גילו ארכיאולוגים כתובת מתוארכת משנת 1212 ● התגלית המרעישה משנה לחלוטין את דברי ההיסטוריה ● ראש מחוז ירושלים של רשות העתיקות, עמית ראם: "כולנו חשבנו שהחומה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים!" ● עכשיו, באמצעות טכנולוגיה חדשנית, הארכיאולוגים חושפים ראיות חדשות לתיארוך כל אחת מהחומות

במוזיאון מגדל דוד בירושלים כותבים מחדש את ההיסטוריה. כתובת המתוארכת למאה ה-13 שהתגלתה לאחרונה גרמה להזזת מחוגי השעון קדימה, לפחות בנוגע לבנייתו של קטע אחד מהחומה החיצונית של המצודה שבעיר העתיקה.

עמית ראם, מנהל החפירות, עומד בצלה של המצודה הצלבנית המתנשאת מעלינו ליד שער יפו ביום שמשי בנובמבר, ומתאר בפניי את ההזדמנות של פעם בחיים לצלול אל המסתורין שקבור במצודה ומתחתיה.

כחלק מפרויקט השיפוץ הנרחב במקום, הכניסה למוזיאון תוזז ממקומה המסורתי אל מיקום חדש מחוץ למצודה, קרוב יותר אל חומות העיר העתיקה. ראם, ראש מחוז ירושלים של רשות העתיקות, השגיח על הפועלים שהשתמשו בטכנולוגיה מתקדמת של מדידות לייזר כדי להסיר בימת תותח מהתקופה העות'מאנית, שנבנתה מעל חפיר מהתקופה הצלבנית שנסתם. "זה כמו ספינת חלל", הוא צוחק.

חפירות במתחם מוזיאון מגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)
חפירות במתחם מוזיאון מגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)

כשמאחורינו המגדל העגול האייקוני של המצודה מזדקר לשמים, ראם מספר על תגלית מרגשת של כתובת מתוארכת שנמצאה בשימוש משני, כלומר היא מוחזרה משימוש מוקדם יותר, ביסודות החומה המערבית החיצונית (הכתובת עדיין מחכה לפרסום מדעי, ולכן לא הורשינו לפרסם תמונה שלה).

"כולנו חשבנו שזה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים! אבל עכשיו, כשערכנו את החפירות האלה, יש לנו סימן שאלה גדול. מפני שממש כאן חשפנו כתובת ערבית בשימוש משני שהייתה שייכת לאחד השליטים האיובים הגדולים, אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא", אומר ראם.

"כולנו חשבנו שזה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים! אבל עכשיו יש לנו סימן שאלה גדול. מפני שממש כאן חשפנו כתובת ערבית שהייתה שייכת לאחד השליטים האיובים הגדולים"

ירושלים נכבשה על ידי הצלבנים ב-1099, וב-1187 השתלטה עליה שושלת מוסלמית, האיובים. ב-1212 שלט בעיר אחיינו של צלאח א-דין, אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא.

לדברי ראם, אל-מועט'ם עיסא בנה את ביצורי ירושלים בסביבות שנת 1212, "ובכל מגדל הוא שם שלט גדול בערבית: 'אני השליט הגדול אל-מלכ אל-מועט'ם עיסא'". על אותה אבן, לצד השם שלו, הופיעה השנה, 1212.

מרכז מבקרים ייבנה באזור זה של החפירות לרגלי מוזיאון מגדל דוד (צילום: ריקי רחמן)
מרכז מבקרים ייבנה באזור זה של החפירות לרגלי מוזיאון מגדל דוד (צילום: ריקי רחמן)

רק לעתים רחוקות זוכים ארכיאולוגים לגלות כתובת המתוארכת בוודאות. הכתובת הזאת, מסביר ראם, גם שופכת אור על צורת החשיבה של השליט המוסלמי שהתכונן לעימות עם כוחות הצלבנים, שהתקדמו לכיוון העיר ב-1217.

ראם אומר שכאשר הצלבנים עשו את דרכם אל ארץ הקודש, לא היה לסולטן צבא קבע זמין בירושלים, אז הוא החליט להרוס את ביצורי העיר, במחשבה שכך יהיה קל יותר לכבוש אותה שוב לאחר שהצלבנים ייכנסו אליה.

"אז הוא הרס את כל החומות ואת הכתובות האלה", אומר ראם, "אבל הצלבנים מעולם לא הגיעו לירושלים".

בסופו של דבר החומות נבנו מחדש, והאבן שנושאת את שמו ואת התאריך שימשה בבניית היסודות של חומות הביצורים המערביים של המצודה. שם היא נותרה מאות שנים, עד שנמצאה על ידי ראם והצוות שלו, ותרמה לחשיבה מחדש של מה שאנחנו יודעים על המצודה.

עמית ראם במתחם החפירות במגדל דוד (צילום: רשות העתיקות)
עמית ראם במתחם החפירות במגדל דוד (צילום: רשות העתיקות)

"אז אם יש לנו תאריך על הכתובת – 1212 – ואנחנו מוצאים אותה ביסודות של הביצורים, זה אומר שהביצורים הם מהמאה ה-13 ולא מהמאה ה-12. אז אנחנו משנים את ההיסטוריה", אומר ראם.

"אם יש לנו תאריך על הכתובת, 1212, ואנחנו מוצאים אותה ביסודות של הביצורים, זה אומר שהביצורים הם מהמאה ה-13 ולא מהמאה ה-12. אז אנחנו משנים את ההיסטוריה"

טכנולוגיה חדשנית לחפירה בעפר המצודה

הכתובת שנמצאה היא רק אחת האנקדוטות שמוסיפות צבע למבנה האבן האפור שבמשך 30 השנים האחרונות שימש כמוזיאון שהוקדש לאלפי שנות ההיסטוריה של ירושלים – פרויקט שהגה בזמן כהונתו ראש העיר הוותיק של ירושלים טדי קולק.

פרויקט החידוש, בהיקף של 40 מיליון דולר, יאפשר למוזיאון, שממוקם באתר ארכיאולוגי בשטח של כעשרה דונמים, לעדכן את המתקנים שלו. בשיתוף פעולה עם משמרים וארכיאולוגים יותקנו שתי מעליות, אשר ינגישו לראשונה את המבצר הרב-קומתי לכל המבקרים. לפני משבר הקורונה הגיעו למוזיאון מדי שנה יותר מ-500 אלף מבקרים מכל העולם. לאחר השיפוץ, המספר הזה צפוי להכפיל את עצמו.

במהלך החפירות הארכיאולוגיות רחבות ההיקף שמתבצעות כרגע כחלק מהשיפוץ המקיף במצודה, הארכיאולוגים משתמשים בשיטות חפירה מיושנות לצד שיטות חדשניות, כדי לחשוף ראיות חדשות לתיארוך כל אחת מהחומות – עבודת טלאים היסטורית שמשתרעת מתקופת שלטונו של המלך חזקיהו במאה ה-8 לפני הספירה ועד התקופה העות'מאנית.

הדמייה של המעלית החדשה שתותקן במוזיאון מגדל דוד (צילום: באדיבות קימל אשכולות אדריכלים)
הדמייה של המעלית החדשה שתותקן במוזיאון מגדל דוד (צילום: באדיבות קימל אשכולות אדריכלים)

אף על פי שהדבר הבולט ביותר לעין בלתי מזוינת הוא התוספות הימי-ביניימיות המאוחרות למבצר – הן אלה של הצבא הצלבני והן אלה של הצבא המוסלמי – השכבות הארכיאולוגיות באתר מגיעות אחורה עד לתקופה המקראית, דרך כל תקופה חשובה של החיים בירושלים.

בחצר הפנימית, ערימה של אבנים בליסטיות עגולות מעידה על נוכחות החשמונאים. שרידים מארמונו של המלך הורדוס, הבנאי הגדול של העולם העתיק, יישמרו באגף הרודיאני חדש, במתחם ה"קישלה".

אף על פי שהדבר הבולט ביותר לעין הוא התוספות הימי-ביניימיות המאוחרות למבצר – הן אלה של הצבא הצלבני והן אלה של הצבא המוסלמי – השכבות הארכיאולוגיות באתר מגיעות אחורה עד לתקופה המקראית

האתר נהרס ברובו לאחר שנזירי התקופה הביזנטית פינו את התאים שלהם, ונבנה מחדש בתקופה המוסלמית המוקדמת כמצודה. הצלבנים הוסיפו לה כמה מאפיינים, בכלל זאת חפיר יבש, שבצדו האחד מתבצעות כעת חפירות, ומאוחר יותר הממלוכים הוסיפו מעברי מסתור וביצורים משלהם.

העות'מאנים, ששלטו בירושלים מהמאה ה-16 ועד תחילת המנדט הבריטי, עם הגיעו של לורד אלנבי לשערי המצודה ב-1917, המשיכו בבניית המצודה – בכלל זאת מילוי החפיר, שכעת נחשף מחדש.

חפירות ושיפוצים במגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)
חפירות ושיפוצים במגדל דוד, נובמבר 2020 (צילום: ריקי רחמן)

ראם מנצל עד תום את ההזדמנות לבחון שיטות הייטק ארכיאולוגיות לפתרון תעלומות תלויות ועומדות, בכלל זאת תיעוד נמרץ של המצודה באמצעות פוטוגרמטריה. לאחר שהארכיאולוגים מבצעים סדרה של מדידות וצילומים, הפוטוגרמטריה מאפשרת ליצור מפות טופוגרפיות מדויקות – והדמיות תלת-ממדיות של חפצים ומבנים.

תיארוך החלקים השונים של המבנה גם הוא נעשה בעזרת טכניקה חדשה: תיארוך פחמן של מילוי הטיח שבין לבני הבנייה הגדולות. השיטה החדשנית שימשה לאחרונה לתיארוך בניית קשת וילסון, אבל היא מעולם לא הייתה בשימוש בצורה נרחבת כזאת, אומר ראם.

ראם שואף לחקור בסופו של דבר את כל חומות המצודה באמצעות תיארוך פחמן של מלט.

"אנחנו רק בתחילת העבודה, יחד עם מכון ויצמן המכובד", הוא אומר. "אנחנו משתמשים במדע המדויק. לכל מלט יש תעודת זהות משלו, אפיון מסוים. לכל תקופה היסטורית יש תעודת זהות שונה".

"אנחנו רק בתחילת העבודה, יחד עם מכון ויצמן המכובד. אנחנו משתמשים במדע המדויק. לכל מלט יש תעודת זהות משלו, אפיון מסוים. לכל תקופה היסטורית יש ת"ז שונה"

באמצעות ניתוח הפחמן שבתוך המלט והתאמתו לתעודת הזהות האישית שלו, "אנחנו יוצרים טכנולוגיית תיארוך חדשה עבור ארכיאולוגים", הוא אומר. "זה מעולם לא נעשה על הבנייה הימי-ביניימית בירושלים. כאן במצודה יש לנו הזדמנות, וזה פרויקט פורץ דרך".

עמית ראם מדריך ארכאולוגים במתחם החפירות במגדל דוד (צילום: רשות העתיקות)
עמית ראם מדריך ארכאולוגים במתחם החפירות במגדל דוד (צילום: רשות העתיקות)

בשיחה הממושכת שניהלנו, ראם, שתחום המומחיות שלו הוא הארכיאולוגיה של ימי הביניים בירושלים, נשמע כמו אדם שה"בייבי" שלו זוכה סוף סוף להכרה.

בעבר, לארכיאולוגיה המקראית היה יותר כוח משיכה, לדבריו. רק בעשור האחרון רשות העתיקות וארכיאולוגים אחרים בירושלים החלו לחקור לעומק את ההיסטוריה הימי-ביניימית של העיר.

"במובן מסוים, תקופת ימי הביניים בירושלים הוזנחה", הוא אומר. "אבל לא עוד. וחקר המצודה הולך להיות השיא של חקר ירושלים של ימי הביניים – בעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים".

עוד 1,004 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לשכת ראש הממשלה: ממתינים לחוות דעתו של מנדלבליט

ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת ● בסוריה הודיעו כי קיבלו חיסונים ממדינה ידידותית ויתחילו לחסן צוותי רפואה ● בשני ינחתו בישראל הנוסעים הראשונים שיוכלו לקבל צמיד מעקב במקום להכנס לבידוד במלונית

עוד 27 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה