חיסונים בעולם. אילוסטרציה (צילום: Pandora/iStock)
Pandora/iStock

סקרים: אחוז הישראלים שיסרבו לקבל חיסון לקורונה - גבוה ביחס לעולם

אחוז הישראלים שהשיבו בסקרים כי יסרבו לקבל חיסון לקורונה גבוה מהממוצע העולמי ומשיעור המתנגדים במרבית המדינות המפותחות ● זאת, למרות שבישראל יוענקו הטבות למתחסנים, ולמרות ששיעור המסרבים לקבל חיסונים אחרים נמוך בישראל ביחס לעולם ● פרופ' נדב דוידוביץ': "יש בעיית אמון רצינית בארץ, שקשורה ישירות למצב הפוליטי, ומשפיעה גם על הנכונות להתחסן"

התורים הארוכים במוקדי החיסונים של קופות החולים, והמספר העצום של הישראלים שנרשמו להתחסן נגד קורונה – כ-150 אלף ביום אחד – עשויים ליצור את הרושם שההיענות בישראל לחיסון עצומה.

ואולם, מדובר בתמונה מטעה מבחינה סטטיסטית: חלק ניכר מהישראלים אינם מתכוונים להתחסן בחיסון נגד קורונה. סקרים מראים כי רובה המכריע של האוכלוסייה המבוגרת רוצה להתחסן – אבל צעירים רבים יימנעו מלהתחסן, מה שעלול למנוע מהאוכלוסייה להגיע לחסינות העדר ולחסל את המגפה.

שיעורם של הישראלים שאינם מתכוונים להתחסן גבוה ביחס למדינות רבות אחרות. נתונים אלה עולים מהשוואה שערך זמן ישראל בין סקרים בינלאומיים ולאומיים שנערכו ב-28 מדינות שונות.

לפי ההשוואה בין הסקרים, שיעור סרבני החיסונים לקורונה בישראל גבוה גם ביחס לממוצע הכללי של הסקרים הבינלאומיים וגם ביחס לממוצע הארצי של מרבית המדינות שהשתתפו בהם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את החיסון הראשון לנגיף הקורונה בבית החולים שיבא, 19 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את החיסון הראשון לנגיף הקורונה בבית החולים שיבא, 19 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

התשובה לשאלה "האם את/ה מתכוונ/ת להתחסן" משתנה מתקופה לתקופה ומסקר לסקר גם בתוך אותה מדינה עצמה, בין השאר בשל ניסוח השאלה. ואולם, ניתן להצביע על מגמה שבה הנכונות להתחסן בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות האחרות שנבדקו.

לפי סקרים שפורסמו בישראל, בין 20% ל-37% מהישראלים אומרים שלא יסכימו להתחסן נגד קורונה.

בחלק מהסקרים בנוגע לחיסונים נשאלו המשתתפים באופן בינארי, ללא אופציות ביניים: "האם את/ה מתכוונ/ת להתחסן או לא מתכוונ/ת להתחסן". בסקרים אחרים המשתתפים נשאלו האם ומתי הם מתכוונים להתחסן – מייד, או אחרי שייראו מה קרה למחוסנים אחרים.

את הסקרים הבינאריים – מתכוונ/ת להתחסן, כן או לא – קל יותר להשוות לסקרים בחו"ל, מאחר שבמדינות רבות פורסמו רק סקרים מהסוג הזה, ולכן ערכנו את ההשוואה על הנכונות להתחסן בין ישראל לחו"ל על בסיס הסקרים הבינאריים.

בסקרים הבינאריים שהתבצעו בישראל, השיבו בין 30% ל-37% שלא יתחסנו.

בשני סקרים בינלאומיים, שאחד מהם התבצע בספטמבר ואחד נערך לפני כשבועיים, הוצגה השאלה הבינארית: "האם את/ה מתכוונ/ת להתחסן". במענה לשאלה השיבו בממוצע כרבע מהנשאלים של כלל המדינות שהשתתפו בסקרים כי אין בכוונתם להתחסן.

נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן מקבל חיסון נגד קורונה בשידור חי, 21 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן מקבל חיסון נגד קורונה בשידור חי, 21 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

התשובות שניתנו לסקרים הבינלאומיים במדינות השונות תואמות, בקירוב, את התשובות בנוגע לחיסוני הקורונה בסקרים הלאומיים המקומיים שהתבצעו באותן מדינות. ישראל לא נכללה בסקרים הללו. מספר המשתתפים שאינם מתכוונים להתחסן היה גבוה מאשר בישראל בכשליש מהמדינות שהשתתפו בהן, ונמוך ביחס לישראל בשני שליש מהם.

מהסקרים הבינלאומיים עולה כי במספר מדינות, ביניהן ברזיל ואוסטרליה, פחות מ-15% מהאוכלוסייה השיבו כי יסרבו להתחסן. בקוריאה הדרומית פחות מ-20% יסרבו להתחסן. ביפן, הולנד וטורקיה כרבע מהאוכלוסייה אינה מתכוונת להתחסן.

בארצות הברית וקנדה תוצאות הסקרים משתנים במהירות, ומהסקרים השונים עולי כי בין 20% לשליש מהאוכלוסייה הצפון-אמריקאית יסרבו להתחסן.

ככלל, רמת הסירוב להתחסן נגד קורונה במרבית העולם שמחוץ לאירופה נמוכה בהרבה מאשר בישראל, ואילו במרבית המדינות באירופה המצב דומה לזה שבישראל או גרוע יותר.

ככלל, רמת הסירוב להתחסן במרבית העולם שמחוץ לאירופה נמוכה בהרבה מאשר בישראל, ואילו במרבית המדינות באירופה המצב דומה לזה שבישראל או גרוע יותר

לפי הסקרים בבריטניה, שפורסמו לפני גילוי המוטציה החדשה של נגיף הקורונה והסגר שהוטל על חלקים מהממלכה, שיעור האנשים שאינם מתכוונים להתחסן נגד קורונה משתנה מסקר לסקר ונע בין 15% ל-30%.

מרגרט קינן, בת 90, אחרי שהיתה לבריטית הראשונה שקיבלה חיסון נגד קורונה, 8 בדצמבר 2020 (צילום: Jacob King/Pool via AP)
מרגרט קינן, בת 90, אחרי שהיתה לבריטית הראשונה שקיבלה חיסון נגד קורונה, 8 בדצמבר 2020 (צילום: Jacob King/Pool via AP)

בגרמניה, איטליה ושוודיה, שיעור המתכוונים לסרב עקבי ועומד על כשליש מהאוכלוסייה, בערך כמו בישראל.

בספרד שיעור הסרבנים, לפי הסקרים, משתנה במהירות ונע בין רבע למחצית מהאוכלוסייה. ואילו בצרפת הוא עומד על שיעור קבוע, וגבוה מאוד, של כ-40%.

המצב הגרוע ביותר הוא במזרח אירופה. שיעור האנשים שיסרבו להתחסן עומד בהונגריה ופולין, לפי הסקרים, על כמחצית מהאוכלוסייה, וברוסיה הוא מגיע אף לכ-55%.

המצב הגרוע ביותר הוא במזרח אירופה. שיעור האנשים שיסרבו להתחסן עומד בהונגריה ופולין, לפי הסקרים, על כמחצית מהאוכלוסייה, וברוסיה הוא מגיע אף לכ-55%

הסקרים מראים כי למעלה מ-90% מאזרחי סין מתכוונים להתחסן, אך ייתכן שהתשובות ניתנו בשל לחץ של ממשלת סין והעובדה שהחיסון בסין הוא חובה.

"אנשים מערבבים בין החיסון לעניינים הפוליטיים"

במרבית המדינות, כולל ישראל, מספר האנשים שאינם רוצים להתחסן נגד נגיף הקורונה עולה בהרבה על מספרם של מתנגדי החיסונים הקבועים, המסרבים להתחסן נגד כל המחלות והמגפות. זאת, בשל העובדה שמדובר בחיסון חדש ומסוג חדש והזמן הקצר שלקח לפתח אותו – למרות שהחברות שפיתחו אותו הציגו ראיות חד-משמעיות המראות כי החיסון נבדק ונוסה היטב ושרמת הסיכון בו נמוכה ביותר.

לפי הסקרים, הפער בין הנכונות הגבוהה להתחסן באופן כללי והנכונות הנמוכה להתחסן נגד קורונה גבוה במיוחד בישראל. רק 5% מתושבי ישראל לא חיסנו את ילדיהם ב-2017 באחת המנות נגד חצבת, לעומת 8% מתושבי גרמניה, 9% מתושבי ארה"ב, 12% מתושבי בריטניה, 18% מתושבי איטליה, 25% מתושבי צרפת, 43% מתושבי אוקראינה ו-58% מתושבי ברזיל והודו (אם כי בשתי האחרונות הדבר נובע ממחסור בחיסונים).

מה היא הסיבה לאנומליה הזאת? מחקרים בינלאומיים, שאינם קשורים לישראל, מצאו קשר הדוק בין מידת הנכונות של אנשים להתחסן לבין מידת האמון שהם נותנים בממשלה שלהם.

"אין מה לטאטא את זה מתחת לשטיח: יש משבר אמון שמשליך על הנכונות של הציבור להתחסן, ובישראל הוא קשור ישירות למצב הפוליטי", אומר לזמן ישראל פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן-גוריון.

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום:
פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

לדברי דוידוביץ': "קשה לצפות מהציבור שיסמוך על הרשויות כשבממשלה יושבים אנשים שלא סומכים אחד על השני. יש כאן השפעה של מה שנתפש כניצול פוליטי של הגעת החיסונים. התנהלות הממשלה, הזגזוגים התכופים בהחלטות, בנושא תוכנית הרמזור וכו', ואנשי ציבור שלא הקפידו בעצמם על ההנחיות, משפיעים, ויוצרים מצב לא טוב שבו אנשים מערבבים בין עניין החיסון לעניינים הפוליטיים".

דוידוביץ' מדגיש כי "צריך להפריד לגמרי בין שני הדברים. החיסון מגיע מחו"ל, מחולק בכל העולם ואין לו שום קשר לממשלת ישראל. החיסון נוסה היטב והוא בטוח. ולשמחתי, אני כן מרגיש בזמן האחרון סחף לכיוון של כן להתחסן. אני מדבר עם הרבה אנשים ורואה את השינוי בעמדות. במיוחד בקרב הצוותים הרפואיים, שהרבה מהם חששו להתחסן וכיום, כשמאפשרים לנו, מתחסנים בהמוניהם. אני בעצמי התחסנתי אתמול, אגב, ואני מרגיש אחלה".

"אין מה לטאטא את זה מתחת לשטיח: יש משבר אמון שמשליך על הנכונות של הציבור להתחסן, ובישראל הוא קשור ישירות למצב הפוליטי. לשמחתי, אני כן מרגיש בזמן האחרון סחף לכיוון של כן להתחסן"

הישראלים מעדיפים לחכות

ההססנות של הישראלים ביחס לחיסון מתבטאת גם בתשובות שניתנו לסקרים מורכבים, שבהם הנשאלים קיבלו שלוש תשובות אפשריות: "מתכוונ/ת להתחסן בהקדם", "מתכוונ/ת לחכות כמה חודשים ולראות כיצד המחוסנים יגיבו" ו"לא מתכוונ/ת להתחסן בשום שלב".

בהשוואה בינלאומית בין התשובות לסקרים מהסוג הזה עולה כי שיעור הישראלים שבחרו באופציה השנייה – "מתכוונ/ת לחכות כמה חודשים ולראות כיצד המחוסנים יגיבו" – גבוה ביחס לשיעור האנשים שהשיבו כך במדינות אחרות שבהן בוצעו סקרים מהסוג הזה.

מהסקרים הללו עולה כי רק כ-29% מהישראלים אינם מתכוונים להתחסן (פחות ממספר הישראלים שאמרו שלא יתחסנו בסקרים הבינאריים). מתוכם, כ-18% אמרו "לא אתחסן בשלב הזה", ורק 11% אמרו "לא אתחסן לעולם". כ-24% מהנשאלים אמרו שיתחסנו ברגע שיוכלו, וכ-40% אמרו שימתינו לראות כיצד החיסון ישפיע (5% השיבו "לא יודע/ת").

ואילו כאשר האמריקאים נשאלו האם יעדיפו להתחסן מיד, להמתין לתוצאות או לא להתחסן כלל – הם הראו נכונות רבה יותר מהישראלים להתחסן בהקדם.

כ-40% מהאמריקאים שהשתתפו בסקר שפורסם בשבוע שעבר אמרו שיתחסנו מיד כשיוכלו, כ-45% אמרו שימתינו לראות את השפעת החיסון בפועל, ורק 15% אינם מתכוונים להתחסן.

מחקר בינלאומי ב-19 מדינות הראה כי 52% מהנשאלים, בממוצע בין כל המדינות, מתכוונים להתחסן תוך פחות משלושה חודשים מרגע שהחיסון יהיה נגיש להם – כלומר, הרבה יותר מ"המתחסנים המוקדמים" בישראל.

21% ממשתתפי המחקר הבינלאומי רוצים להתחסן, אבל ימתינו יותר משלושה חודשים (הרבה פחות משיעור הישראלים והאמריקאים שימתינו), ו-27% לא יתחסנו (בערך כמו הישראלים).

21% ממשתתפי המחקר הבינלאומי רוצים להתחסן, אבל ימתינו יותר משלושה חודשים (הרבה פחות מהישראלים והאמריקאים), ו-27% לא יתחסנו (בערך כמו הישראלים)

לפי המחקר, 68% מתושבי ברזיל ו-71% מתושבי מקסיקו יתחסנו תוך שלושה חודשים מהגעת החיסון לארצם, וכ-15% מהם יתחסנו אחרי יותר משלושה חודשים. 38% מהספרדים ומהצרפתים יתחסנו תוך שלושה חודשים – כלומר, יותר משיעור הישראלים שהשיבו כך, ורק כ-20% מהצרפתים וכ-30% מהספרדים יחכו יותר משלושה חודשים.

המרכז הרפואי לאיחסון החיסון נגד הקורונה ברומניה. מבצע החיסונים ברומניה יתחיל ב-27 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andreea Alexandru)
המרכז הרפואי לאיחסון החיסון נגד הקורונה ברומניה. מבצע החיסונים ברומניה יתחיל ב-27 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andreea Alexandru)

אם תוצאות הסקר מלמדות על מה שיקרה במציאות, עולה שבסופו של דבר שיעור הישראלים שיתחסנו יהיה גבוה יותר משיעור הצרפתים שיתחסנו, ודומה לשיעור הספרדים. אבל הצרפתים והספרדים יקבלו החלטה מהירה יותר, ואילו הישראלים יחכו זמן רב יותר לפני שיקבלו החלטה סופית, כדי לדעת כיצד השפיעו החיסונים.

לאורך החודשים והשבועות האחרונים, בחלק מהמדינות שיעור המתכוונים להתחסן עולה, במדינות אחרות הוא יורד ובאחרות הוא קבוע.

בישראל, לפי הסקרים, שיעור האנשים שאינם מתכוונים להתחסן עקבי למדי. התשובות של הישראלים לסקרים השונים משתנות בהתאם לניסוח השאלות, וכאשר הנשאלים מקבלים אופציה להגיד "נחכה ונראה" הם משיבים אחרת מאשר בסקרים בינאריים. אבל כשהשאלות זהות, התשובות אחידות. סקרים שנערכו באוקטובר בנוגע לחיסונים הראו תשובות כמעט זהות לסקרים שנוסחו באופן דומה שנערכו בדצמבר.

בישראל, שיעור האנשים שאינם מתכוונים להתחסן עקבי למדי. התשובות של הישראלים לסקרים השונים משתנות בהתאם לניסוח השאלות, וכאשר הנשאלים מקבלים אופציה להגיד "נחכה ונראה" הם משיבים אחרת

בארצות הברית, לעומת זאת, הנכונות להתחסן, שבספטמבר הייתה נמוכה מאוד ועמדה על כ-50% בלבד, רשמה רשמה בחודשים האחרונים עלייה חדה. גם ברוסיה שיעור הסרבנים הפוטנציאלים להתחסן יורד עם הזמן, אף שהוא עדיין גבוה מאוד: באוקטובר, רק כרבע מהרוסים הביעו נכונות להתחסן בחיסון של חברת "ספוטניק", ואילו כיום המספר מתקרב למחצית.

חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)
חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)

הנכונות להתחסן רשמה ירידה תלולה דווקא בבריטניה ובספרד – למרות ששתי המדינות הללו ספגו מכה קשה ביותר של תחלואה בגל השני של הקורונה. שיעור הספרדים שאמרו שיסרבו להתחסן עלה מכ-30% בספטמבר לכ-35% כיום, והבריטים – מכ-15% לכ-30%. עם זאת, מדובר בסקרים שנערכו לפני התגלות הזן החדש של הנגיף בבריטניה, ועדיין לא ברור כיצד הוא ישפיע על נכונות האוכלוסייה הבריטית והאירופית להתחסן.

במרבית המדינות, כמו גם בישראל, הנכונות להתחסן עולה עם הגיל – בהתאם לסיכון לתחלואה קשה ולתמותה מקורונה. בישראל, כ-82% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 מוכנה להתחסן – כלומר, שיעור גבוה בהרבה מאשר בשאר האוכלוסייה. בארה"ב 93% מבני ה-80 ומעלה מוכנים להתחסן. לכן, ההיענות הגבוהה להתחסנות במבצע "תן כתף" אינה מלמדת הרבה על הנכונות של כלל הציבור להתחסן: המתחסנים בשלב הראשון הם מבוגרים.

הלחץ להתחסן אינו משפיע

מספר הישראלים שיסרבו להתחסן נגד קורונה, ומספרם של אלה שמהססים ומתלבטים, גבוה יחסית – למרות שישראל היא מהמדינות המפותחות הראשונות שהודיעו שיעניקו "תעודת מתחסן" שתעניק הטבות למתחסנים, כולל פטור מבידוד, פטור מבדיקות ואפשרות כניסה לאירועים ולמקומות בילוי שייפתחו עבורם.

דיונים על הענקת "תעודת מתחסן" (vaccination certificate) שתעניק פטורים והטבות מתקיימים במרבית המדינות בעולם, וההערכה היא שלישראל, לוקסמבורג ואיסלנד – שכבר הודיעו על הענקת תעודה כזאת – יצטרפו מדינות נוספות. אך רוב המדינות המפותחות טרם החליטו על חלוקת תעודה או על הטבות וסנקציות לטובת מי שיתחסן, ובינתיים מדובר בדיונים ודיבורים בלבד. ממשלת בריטניה אף הודיעה שאין בכוונתה להוציא "תעודת מתחסן".

"שנה טובה, המדע ינצח" – כיתוב על חלון משרדי חברת פייזר בבלגיה, 21 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Valentin Bianchi)
"שנה טובה, המדע ינצח" – כיתוב על חלון משרדי חברת פייזר בבלגיה, 21 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Valentin Bianchi)

עם זאת, ההערכה היא שהמדינות השונות יחתמו ביניהן על הסכמים שיאפשרו למי שיתחסן לטוס ולנסוע בחופשיות ממדינה למדינה, ויגבילו את הטיסות למי שטרם התחסן. ארגון הבריאות העולמי הודיע אתמול כי הוא תומך בהתניית השתתפות בטיסות ברחבי עולם בהתחסנות.

הסקרים בישראל ובעולם אינם מראים על קשר בין ההצהרות על הטבות למתחסנים ועל סנקציות לבין הנכונות להתחסן. אם כבר, להיפך: סקר שפורסם בבריטניה לאחרונה הראה ש-70% מתושבי בריטניה מתכוונים להתחסן אם החיסון לא יהיה חובה, אבל רק 65% מתכוונים להתחסן אם הממלכה תחייב להתחסן או תלחץ על אזרחיה להתחסן באמצעות סנקציות.

"כשהחיסונים נרכשים, מפוקחים, מומלצים ולפעמים מחוייבים על ידי ממשלות – מי שיש לו בעיות עם הממשלה שלו, או שאינו סומך עליה, חושב פעמיים לפני שהוא מקבל חיסון", אמרה הד"ר היידי לארסון, מנהלת "פרוייקט הביטחון בחיסונים" בבית הספר לרפואה והיגיינה של לונדון, בראיון לכתבה על חיסוני הקורונה באתר החדשות Euronews. "מי שמרגיש שקופח או נבגד על ידי ממשלתו נוטה לחשוד בה גם בנושאים רפואיים, וזה משפיע על ההתחסנות".

"מי שיש לו בעיות עם הממשלה שלו, או שאינו סומך עליה, חושב פעמיים לפני שהוא מקבל חיסון. מי שמרגיש שקופח או נבגד על ידי ממשלתו נוטה לחשוד בה גם בנושאים רפואיים, וזה משפיע על ההתחסנות"

עוד 1,747 מילים
סגירה