פנינה תמנו שטה: לצד הפוליטיקה, אני גם עושה קמפיין.

פוליטיקה, פוליטיקה
בסוף זה רק אמצעי לשינוי המציאות.
מבצע "צור ישראל" אותו אני מובילה ממשיך ביתר שאת. זכות לקום בבוקר לקבל את מאות העולים שהמתינו שנים ארוכות באתיופיה ועכשיו זוכים להתאחד עם הוריהם בישראל. pic.twitter.com/6OUeRsOI0J

— פנינה תמנו שטה (@pnina_tamano_sh) December 22, 2020

יו"ר הכנסת יריב לוין אמר בגלי צה"ל כי הליכוד ניסה, אבל כחול לבן הפילו את ההסכם הקואליציוני. לדבריו, "עשינו מאמצים גדולים למצוא נתיב לממשלה יציבה, לצערי לא מצאתי שותפים לנסיון הזה, ואנחנו מוצאים את עצמנו בלית ברירה בדרך לבחירות נוספות".

לוין הוסיף כי "רצינו מאוד להעביר תקציב ל-2020, וזה היה אתמול ניסיון אחרון להעביר תקציב תוך שבוע. אי אפשר לקיים ממשלה בתוך ממשלה, מעין מערכת פקידותית, וזה לא אפשר לנו לקיים משילות אמיתית. בני גנץ מנע מהממשלה לעבוד".

לוין טען כי נתניהו בשום שלב לא היה מעורב במינויים במערכת המשפט והסביר כי הוא נגד השיטה, של חבר מביא חבר כמו בוועדה למינוי שופטים.

עוד אמר לוין כי כחול לבן אמרו שאם "אבי ניסנקורן לא ישליט עלינו משטר משפטנים נחזיק את התקציב בן ערובה".

לוין הדגיש שוב: מי שהפר את ההסכם היו אנשי כחול לבן. לשאלה איך יוכלו לסמוך על הליכוד בהסכמים אם יהיו בבחירות הבאות הביא לוין כדוגמה את ההסכם שעשו בליכוד עם כולנו של כחלון ועמד בו.

חוק הלאום מגיע לדיון היום לדיון בבג"ץ – וסמוטריץ' כמובן, חושב שזה עוד חלק מהשתלטות בית המשפט על ישראל. בפייסבוק שלו הוא כותב "לדיון שבג"ץ יקיים היום אין כל תוקף. אבל עצם קיומו עוזר לנו להסביר לציבור מדוע הגיע הזמן לשינוי יסודי במערכת המשפט. שינוי שאנחנו נעמיד בבחירות הקרובות לבחירת הציבור ונדאג לחוקק אותו מיד לאחריהם!"

הדיון בהרכב של 11 שופטים, צפוי להיות מועבר בשידור ישיר, ולהפוך להרבה יותר מדובר על רקע הבחירות המתקרבות.

מיכל שיר הסבירה את מניעיה ברשת ב': לא האמנתי שחוק כמו שעלה אתמול יכול לעלות. ובאמת התלבטתי ולקראת שעות הערב קיבלתי את ההחלטה ואני מוכנה לשלם גם את המחיר. עשיתי מה שכל בנאדם שנשבע לחוקי מדינת ישראל צריך לעשות. אני מאוד שלמה עם הצעד הזה. חוק של תקציב לא יכול לעבור תוך שבוע בלי חוק הסדרים – מה שלא עשו בשבעה חודשים לעשות בהליך בזק – לא יכולה לתת לזה יד".

על הקללות של אוסנת מארק אמרה: לא מתייחסת לכאלה התבטאויות. בדיוק מה שבאנו לשנות.

שיר אמרה: לא הייתי מתואמת עם מורדי כחול לבן.

דפנה ליאל מחדשות 12 מדווחת כי בכחול לבן יש ביקורת רבה על שלישיית המורדים "שבעטו בדלי: גם כשכבר היה ברור שאם תהיה פשרה למחרת היא תהיה מצידו של נתניהו.

מיכאל שמש מוסיף כי לא רק גנץ הפעיל לחץ כבד על המורדים. גם גבי אשכנזי. גם חילי טרופר ונוספים. הם התחננו "רק עד הבוקר – להפיל את החוק בשקט בועדה" וכי "זמיר, חיימוביץ' ושפע לא היו מוכנים להסתובב לשניה לאחור".

אוסנת מארק אמרה ל-103fm "קראתי למיכל שיר 'חצופה' ו'כלבה' ואני לא מתנצלת. היא ושרן השכל עשו את הטריק הכי מלוכלך. נתניהו מעולם לא עשה טריקים מסריחים כאלה".

המראיין גולן יוכפז אמר: "אולי בכל זאת תתנצלי?"
ח"כ מארק ענתה: "מתנצלת על ה'כלבה', לא על ה'חצופה"', והוסיפה: "להגיע לתוך ההצבעה וללכת נגדנו? וכל חבורת אסף זמיר מחבקים אותך? יש בפוליטיקה דברים שלא עושים". "עכשיו כולם יודעים שמיכל שיר היא הבנאדם הכי בוגדני והיא יכולה מחר בבוקר גם לקפוץ למפלגה אחרת".

מארק אמרה על כחול לבן: לא עשו לנו בית ספר, הם עשו בית ספר לעצמם.

בציוץ בטוויטר המשיכה מארק את הקו הלוחמני וכתבה: המפלגה של סער מסתמנת ברוב כבוד כמפלגת הבוגדים והעריקים. 19 מנדטים וירטואליים של סכינים בגב ודילוגים מפלגתיים על בסיס אינטרסים הישרדותיים.

אוסנת מארק צולמה אתמול מסבירה מדוע לא תצביע לחוק להחזרת פיקדון למתחתנים:

בתפקידה כשליחת ציבור נאמנה, ח"כ אסנת מארק לא מסכימה להצביע על חוק להחזרת כספי מקדמה של חתונות, רק בגלל שהמציעה היא הילה שי וזאן. "לתת להם עוד ניצחון? למה מה אתה חושב, היא באמת דואגת לזוגות צעירים? לא מעניין אותי". pic.twitter.com/CwyGzo330e

— ישראל פריי (@freyisrael1) December 21, 2020

אופיר אקוניס האשים ב-103fm "ח"כ מיכל שיר גנבה את המנדט. היא בגדה במיליון ו-350 אלף מצביעי הליכוד. היא עשתה אתמול מעשה בלתי מוסרי ברמה הפוליטית. עם זה היא הולכת עכשיו למפלגה של גדעון סער, עם האוזר והנדל שעברו כבר ארבע מפלגות".

בערוץ כנסת אמר אקוניס כי אפשר לכנות את אסף זמיר, "אסף ברוטוס זמיר".  כי  "כל אדם שמביא אותו לחיים הפוליטיים – הוא יוצא נגדו, כך עשה לחולדאי וכך עשה לגנץ". 

לא בטוח שהקופי הזה יתפוס. אולי צריך משהו באזורים של "באין מוסר גם שיר תחשב זמיר" או "הלך השיר אצל הזמיר" – וכדומה.

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, שלח מכתב לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות כנגד חוק הלאום.

לוין כתב "הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא המחזיקה גם בסמכות האסיפה המכוננת. בית המשפט העליון יונק את סמכותו מכוח הכנסת ולא להיפך. עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים של חוקי יסוד, מהווה קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו ע"י הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף. יש בכך ניסיון להשליט את השקפת עולמם של שופטי בית המשפט העליון משל היו שליטי הארץ".

ליברמן מתכונן לבחירות הרביעיות והוא ומאמין האחרונות בסדרה הנוכחית. "אני חושב שתהיה הכרעה", הוא אומר, "אבל אני רוצה קואליציה עם מפלגות חילוניות ליברליות". ליברמן שהתראיין לרשת ב' הוסיף "איך ראש ממשלה מכהן יותר מעשור, הולך שלוש פעמים למערכות בחירות ולא מצליח. אתם הכשלתם שלוש פעמים, אולי תפנו דרך למישהו אחר? זהו, שחררו".

עוד אמר ליברמן: "מה שאני רואה זה שיש פעם ראשונה אופציה אמיתית להקים קואליציה ללא נתניהו. אני חושב שכל ארבעת המפלגות – ישראל ביתנו, יש עתיד, מפלגתו של גדעון סער וימינה, צריכות לקיים משא ומתן עם שחקנים נוספים, זה יאפשר להגיע ל-63-64 מנדטים".

לשאלה מי יוביל את הבלוק ענה ליברמן: "לגבי גדעון סער אני תוהה אם זו תקווה חדשה, ולא גרסה חדשה של כחול לבן. הבעיה שלי היא שמאז פרישתו של סער מהליכוד, הוא נמצא בשיח צפוץ עם ראשי המפלגות החרדיות. זה טבוע בהן שהוא לא יוותר עליהן בשום קואליציה. הן מצדן פשוט מבהירות לסער שלא נכנסים לשום קואליציה ללא נתניהו, אז מי שקשור בטבור לדרעי, ליצמן וגפני, בסופו של דבר ימצא את עצמו עם נתניהו".

תמר זנדברג הגיעה לתמוך בבית המשפט.

בבג"ץ חוק הלאום הבוקר. השופטים לא רק רשאים אלא חייבים להתערב בו. אסור לעגן אפליה ממוסדת בחוק יסוד. החוק הגזעני חותר תחת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ואני בטוחה ששופטי העליון לא ייבהלו מאיומים pic.twitter.com/nVDTcyrVw2

— תמר זנדברג (@tamarzandberg) December 22, 2020

תמר זנדברג הוסיפה: "מתקפה משולבת של נתניהו והימין נגד בית המשפט הבוקר, הפעם המסווה הוא נגד התערבות בחוקי יסוד. ובכן, חוקי יסוד כבר הפכו מזמן לפלסטלינה לצרכים פוליטיים של נאשם בשוחד ותומכיו. הנסיון שלו להכתים את השופטים בפניהם יעמוד בקרוב למשפט לא צריכה להיות סיבה לעגן אפליה גזענית לדורות".

גנץ צייץ: "האיומים של יריב לוין ונתניהו על בית המשפט מסוכנים לדמוקרטיה ומפרקים את הפרדת הרשויות. הם לא הצליחו עד היום-ונדאג שגם לא יצליחו בעתיד".

מירי רגב בפייסבוק:

שנות ה-90 חזרו – התרגיל המסריח כאן!
בוקר עצוב. ישראל תלך לבחירות בשל חוסר האחריות של גנץ שבחר לגרור את ישראל לבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה בגלל אגו. בתוך המליאה ראיתי במו עיני את בנט ושקד, עסוקים בלהריץ "צחוקים" עם לפיד וליברמן, מגובשים יחד בקואליציית "רק לא ביבי".
ממש לא מעניין אותם המצב הקשה, המלחמה עם הנגיף והצורך לסייע לאזרחים שמתמודדים עם משבר עולמי כמוהו לא ידענו. גם מיכל שיר ושרן השכל ייזכרו לדיראון עולם יחד עם גדעון סער כמי שמעלו באמון בוחרי הליכוד שנתנו להם את קולותיהם.
זהו שידור חוזר של "התרגיל המסריח" משנות ה-90 שהוביל אז לממשלת שמאל והביא עלינו את הסכמי אוסלו. אסור לתת לזה להתרחש גם הפעם. אסור שחוסר האחריות של חברי כנסת "ימניים" יוביל אותנו לקבל שוב את מדיניות השמאל. הפעם התשובה צריכה להיות ברורה בקלפי – רק ליכוד אחד גדול!

משה בוגי יעלון צייץ על בג"ץ חוק הלאום: 

"אילו בחוק הלאום, היו משלבים את ערך שיוויון הזכויות האזרחיות לכל אזרח ללא הבדל מין, דת ולאום, ברוח מגילת העצמאות, הנושא לא היה מגיע לבג"צ. הממשלה והכנסת כשלו. ההתרסה הבוטה של יו"ר הכנסת כלפי נשיאת ביהמ"ש העליון היא ביטוי נוסף לחרפת הממשלה הכושלת, הבלתי מוסרית, בראשות הנאשם נתניהו".

נתניהו בפייסבוק על הדיון בבג"ץ בחוק הלאום:

בית המשפט העליון מקיים היום דיון בתוקפו של חוק יסוד הלאום – חוק יסוד שהליכוד הוביל בתמיכת רוב מוחלט של חברי הכנסת ומעגן חוקתית את מאפייני היסוד של מדינת ישראל כמדינת לאום אשר מממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית.

לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד מכיוון שחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת הם הנורמה החוקתית העליונה במדינה והביטוי היסודי ביותר לעקרון שלטון העם ולעקרון שלטון החוק כאחד.

בית המשפט מקבל את סמכותו לפסוק מכח חוק יסוד והוא אינו יכול לשפוט את מקור סמכותו שלו.

לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי אבל הוא איננו שליט אבסולוטי.

עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת – הסדרה שהליכוד מתכוון להוביל בהקדם בכנסת באמצעות סדרת חוקי יסוד מתאימה.

המחלוקות השונות ביחס לתכניו של חוק יסוד הלאום כבר הוכרעו במקום הראוי להם – בכנסת. עמדתה הפוליטית של הרשימה המשותפת נשמעה בעניין בדיוני הכנסת ואין כל מקום לדיון שמקיים היום בג"ץ בעתירה שלה.

חוק יסוד הלאום קובע את מה שתמיד היה ותמיד יהיה ברור: מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, ולכן רק לעם היהודי יש בה זכויות לאומיות.

בניגוד לטענות מטעות שהועלו נגדו, החוק אינו פוגע בכהוא-זה בזכויות הפרט של מישהו – יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי או בדואי. כפרטים, כולם בני בית שווים במדינת ישראל.

אך חוק היסוד מעגן את זהותה הלאומית של המדינה כמדינה יהודית, את סמליה, שפתה ומועדיה, ואת מחויבותה לבני העם היהודי באשר הם.

אנו נדאג להחזיר את האיזון הנכון בין רשויות השלטון ונמשיך לפעול לביצורה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

המתווך מטעם כחול לבן חיים רמון אמר בגלי צה"ל כי "הולכים לבחירות בגלל החזירות של נתניהו".

רמון פירט וסיפר כי נתניהו רצה לדחות את הרוטציה לשנת 2022.

בנוסף קובע רמון: "מי שהצביע אתמול נגד – הביא אסון על מדינת ישראל. בראש ובראשונה כחול לבן".

בהמשך דבריו חזר רמון להזכיר שבית המשפט קבע שלא נפל פגם מוסרי בתנהגותו בפרשת הנשיקה ולהעלות האשמות כלפי אהוד ברק.

ב-103fm אמר רמון דברים דומים – "אנחנו הולכים לבחירות כי בנימין נתניהו חזיר שלטוני. הוא הולך להפסיד את הבחירות בגדול. זו הפעם הראשונה שאני אומר – תם עידן נתניהו".

בצלאל סמוטריץ' על העתירה נגד חוק הלאום: "אם בג"ץ יבטל את החוק – אסור יהיה לציית לפסיקה. בית המשפט לא יכול להמציא לעצמו סמכויות – עצם הדיון הוא בעייתי. למה הכנסת צריכה לציית לבג"ץ ובג"ץ לא מציית לכנסת?"

אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, קראה בגלי צה"ל לשינוי תאריך הבחירות: "פסח משאיר לנו רק יומיים למבצע ספירת הקולות המיוחדים – שיכפילו את עצמם בעקבות הקורונה".

שלמה קרעי מיישר קו עם חבריו וכותב ציוץ על הדיון בחוק הלאום בבג"ץ:

הדיון הזה שרומס ברגל גסה את הדמוקרטיה, יהפוך לשירת הברבור של שלטון הפקידים בישראל.
בג"צ דן בפסילת חוק יסוד ושוכח שאת זכות הקיום שלו הוא יונק מחוקי היסוד, שהם ליבת הדמוקרטיה הישראלית.
הבחירות הקרובות הן בדיוק על זה. מי שולט כאן. אתם? נבחרי הציבור שלכם? או קליקה משפטית בלתי נבחרת.

סגן שר האוצר, איציק כהן מש"ס, קורא לגנץ: וותר על האגו ותן לנתניהו להעביר את התקציב ההמשכי ל-2021.

דפנה ליאל מדווחת כי שר האוצר כ"ץ פנה לגנץ בעניין וכי מיקי זוהר אמר: "העברת תקציב 2020 היא דבר נכון ומתבקש בלי שום קשר לכל המאבקים הפוליטיים. קורא לשר האוצר להביא את התקציב לכנסת בהקדם, כמובן שאפעל לאישורו המיידי."

פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש ב-103fm: "במצב הנוכחי הצעד הנדרש הוא סגר מיידי, כולל סגירת מערכת החינוך, ולא ריסון מהודק כפי שרצינו בהתחלה. אם נעשה את זה מיד, אפשר להסתפק בסגר של 3 שבועות".

השופט (בדימוס) סטרשנוב הודיע הבוקר לבני גנץ על החלטתו לפרוש מהוועדה לבדיקת נושא הצוללות יחד עם שני חבריה הנוספים, בשל העיכובים והקיצוץ המסתמן בסמכויות הוועדה.

להורדת מכתבו של סטרשנוב בפורמט PDF

בתגובה שר הביטחון בני גנץ שלח הבוקר (ג') מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, בו הוא דורש ממנו לסיים את הליך הבחינה והסדרת הסמכויות שלה.

מכתבו של גנץ למנדלבליט.

גנץ כתב ליועץ המשפטי לממשלה, כי לאור החשיבות הרבה של הנושא, הוא מבקש ממנו לסיים באופן דחוף את הליך הבחינה "ולאפשר את תחילת עבודת הוועדה משום שמדובר בנושא בעל חשיבות ראשונה במעלה- ביטחונית, כלכלית וציבורית."

במכתבו של סטרשנוב לגנץ, כתב השופט: "מהדיונים המתנהלים בנושא סמכויות הוועדה בין היועץ המשפטי למערכת הביטחון ובין נציגי היועץ המשפטי לממשלה, הנני למד כי נוכח ההליכים הפליליים המתנהלים במקביל, בדעתו של היועץ המשפטי לממשלה להטיל מגבלות של ממש על עבודת הוועדה… במצב דברים זה, חוששני כי הוועדה נותרה עם סמכויות מוגבלות ביותר".

בתגובה לאירועים כתב עפר שלח: "ועדת הבדיקה לצוללות שהקים גנץ התפזרה. אפילו הניסיון הקלוש הזה לעמוד בהבטחה שלו התפורר, כי כשאין לך מילה אין לך מילה".

כצפוי, חברי ימינה יוצאים נגד הדיון בחוק יסוד הלאום בבג"ץ.

בצלאל סמוטריץ': "גם היום צריך לחזור על מושכלות היסוד של הדמוקרטיה: "פסיקתה" של הכנסת מחייבת את בית המשפט הרבה לפני שפסיקתו של בית המשפט מחייבת את הכנסת. פסיקתה של הכנסת מעניקה לבית המשפט את סמכותו וכשהוא לא קיבל ממנה סמכות מפורשת כזו אין לפסיקתו שום משמעות וממילא אין שום בסיס לחובה לציית לה".

איילת שקד הגיבה לפוסט וכתבה: "לבית המשפט אין סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, החוק לא מקיים שום עילה לביקורת הוא טרוויאלי, לפרש את החוק מותר. אבל את הערכים של המדינה קובעת הכנסת כרשות מכוננת ולא בגצ והחוק תואם את ערכי המדינה וחוקיה".

מתן כהנא הגיע לבית המשפט ואמר: "אפשר לצאת עוד אלף פעם לבחירות. עד שלא נרסן את בית המשפט העליון אין לכך משמעות. שופטי בית המשפט העליון דנים בלי סמכות בחוק יסוד של מדינת ישראל. שוב האיזון בין הרשויות מופר. אני כאן כדי להזכיר לבית המשפט העליון שאת הסמכות והכוח שלו הוא שואב מהכנסת ומהעם".

לחזור על מושכלות היסוד של הדמוקרטיה. בצלאל סמוטריץ' ואיילת שקד (צילום: פלאש90)

יאיר לפיד צייץ: האיומים המפורשים של נתניהו על בית המשפט העליון הבוקר הם נסיון של נאשם בפלילים להפחיד את שופטיו. לא ניתן לו לפרק את הדמוקרטיה הישראלית. נגן על בית המשפט ועל עצמאותו בכל כוחנו.

ח"כ אעידה תומא סלימאן צייצה: "מטרתו של חוק הלאום היא לעגן בחוק יסוד את נחיתותם של האזרחים הערבים ולנשל אותם מזכויותיהם כאזרחים שווים וכמיעוט לאומי ילידי. חוק כזה צריך לבטל על כלל סעיפיו – לא תיקון ולא ליטוש. התפתלויות משפטיות לא ישנו את העובדה שהעליון צריך להחליט: מדינה דמוקרטית או מדינת אפרטהייד".

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה בדיון בוועדת הכנסת בנושא הבחירות כי יש בעיית תחלואה גדולה בהוצאת עשרות אלפי חולים מאומתים כדי להצביע. בתגובה ח"כ שלמה קרעי מהליכוד צעק עליה לגבי חוסר האכיפה בנתב"ג.

לדברי ד"ר אלרעי פרייס: "מאומתים במדינת ישראל לא יוצאים למעט באירוע חירום רפואי; אתם מדברים על עשרות אלפי מאומתים שיוצאים להצביע וזו סכנה חמורה לבריאות הציבור"; הצבעתם ברגל או ברכב לא מקובלת". 

עימות בוועדה: ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור ⚔ עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות: "אנחנו בתוך מערכת בחירות. להציע הצעות לשינוי שיטת ההצבעה זה לא אפשרי!"@IsraelMOH@electionknesset pic.twitter.com/6vf7pDqizh

— ערוץ כנסת (@KnessetT) December 22, 2020

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס אמרה: "ברגע שנאפשר הסעת בוחרים ע"י ועדת הבחירות זו פריצת סכר; מדי בחירות יש אלפי פניות להסעת אנשים מרותקים וחולים ובפעם הבאה נצטרך להסיע 6 מיליון בוחרים".

עוד אמרה עדס: "אנחנו נמצאים בתוך מערכת בחירות. להציע הצעות של שינוי שיטת ההצבעה – זה לא אפשרי. הצבעה בדואר לא רלוונטית במדינת ישראל ואנחנו לא רוצים לראות את התמונות שנראו בארצות הברית. מדובר במערך מורכב ואדיר ומשרד הבריאות לא יכול לבוא בדרישה יותר מחמירה לוועדת הבחירות מאשר מה שהם דורשים מעצמם. אם מאפשרים לחולה לצאת לבדיקה של דיאליזה, זכות הבחירה היא זכות חשובה. תסמכו עליהם שהם ייצאו להצביע ויחזרו הביתה".

ח"כ שלמה קרעי התנגד להצעת ח"כ אלי אבידר לקלפי ניידת; ח"כ צבי האוזר הציע לאפשר הצבעה נפרדת לחולים ולמבודדים יום לפני והוועדה טרם הכריעה בנושא.

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס אמרה כי על פי הערכה ראשונית לעלות התקציבית של ההתאמות לקורונה 65-60 מיליון שקל.
העדס ציינה כי ההערכה יכולה להשתנות מכיוון שיש חוסר ודאות מבחינת קלפיות מבודדים, חולים וקלפיות של בתי אבות ומלוניות אך בגדול מדובר בעלות של כ-65-60 מיליון, להוספת הקלפיות הצבע וסע, מבודדים, חולים ובתי אבות, הכוללת כ-25 מיליון ש"ח ציוד מיגון וחיטוי לכל הקלפיות שמספרן יגיע לכ-14,000.

חוק הלאום בבג"ץ: גדעון סער בחר בקו מנוגד לזה של ראש הממשלה וחברי הליכוד שכפרו בסמכות בית המשפט לדון בחוק. סער כתב בטוויטר שלו "חוק הלאום הוא חוק יסוד חשוב המבצר את זהותה הלאומית של מדינת ישראל. הוא חלק מהחוקה שראוי ונכון לפעול להשלמתה. הוא אינו פוגע בזכויות הפרט של אזרחי ישראל, היקרות לנו. אני מקווה שבג"ץ יפעל במתינות ובאחריות, וימנע מהתערבות, שאין לה כל הצדקה, בחוק חשוב זה".

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר: "אפשר להצהיר בצורה לא חגיגית לחלוטין – אנחנו בגל שלישי, פספסנו את רכבת הריסון המהודק – אין מנוס מסגר". אדלשטיין שהתארח בבית אבות בשערי תקווה עם המחוסן הראשון במסגרת פרויקט "מגן אבות ואמהות", הוסיף ואמר כי "עד שהחיסונים ישפיעו ייקח בין חודשיים לשלושה, בינתיים אנחנו חייבים לשמור על בריאותם של אזרחי ישראל, ולהוריד את התחלואה".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בריאיון לאולפן ynet כי הוא "מקווה שהרשימה תרוץ יחד ונשחזר את ההישג". לדבריו "היו בעיות בתוך המשותפת והציבור שלנו כעס בצדק, חובת ההוכחה עלינו". עודה הוסיף: "צריך לעשות הכל בשביל להפיל את נתניהו".

מנדלבליט השיב לפניית בג"ץ בנוגע לניגוד העניינים של ראש הממשלה ומבהיר: מדובר במסמך מחייב. כלומר, נתניהו מנוע מעיסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ובתקשורת.

מנדלבליט כתב כי ההסכם לא מחייב את השר אוחנה – ועליו למנות בכירים כגון מפכ"ל ופרקליט מדינה.

להורדת כתב התשובה מטעם היועמ"ש בפורמט PDF 

מיכל שיר הגישה רשמית את התפטרותה והפסקת חברותה בליכוד.

ח"כ מיכל שיר מגישה את התפטרותה מהכנסת ליו"ר יריב לוין, 22 בדצמבר 2020

דובר צה"ל הודיע שבעקבות המתיחות ביהודה שומרון הוחלט לתגבר כוחות באוגדה, "בהתאם להערכת מצב שמתקיימת באופן רציף".

בהמלצת המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) שבמשרד הביטחון, שר הביטחון, בני גנץ, חתם על צו לתפיסת 4 מיליון דולר שהועברו מאיראן לארגון הטרור חמאס ברצועת עזה.

הכסף יועד לפיתוח תשתיות טרור של חמאס בעזה, לרבות ייצור אמצעי לחימה ותשלום לפעילי הארגון, ומקורו בממשל האיראני שפועל כנגד מדינת ישראל.
הצו הוצא נגד איש העסקים העזתי זוהיר שמלח' וחברת החלפנות "אלמתחדון" שבבעלותו.

צו דומה נחתם בחודש פברואר 2020, אך בעקבותיו וכדי לטשטש את קשריה עם ארגון חמאס, שינתה חברת "אלמתחדון" את שמה והחלה לפעול בשם חדש: "אלמרכזיה ללצראפה". הצו המעודכן כולל בנוסף לשם החלפן זוהיר שמלח' ולשמה הקודם של החברה, גם את שמה החדש ואת פרטיה של החברה.

צו התפיסה המנהלי שעליו חתם שר הביטחון, מכוח סמכותו לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, מאפשר לתפוס כספים של חברת החלפנות בכל מקום שבו יימצאו או רכוש בשווים של הכספים.

איש העסקים זוהיר שמלח' תפס את מקומו של חאמד אלחצ'רי, חלפן הכספים המרכזי של חמאס שהיה מקורב ליחיא סינוואר, וסוכל על ידי צה"ל בחודש מאי 2019.

הצו יאפשר לפעול כנגד זוהיר שמלח' ומשפחתו בעולם, באמצעות הגבלת תנועותיהם הפיזיות בחלק מהמדינות, לצד הגבלת הפעילות הפיננסית של החברה ע"י גופים פיננסיים בינלאומיים.

החומר המודיעיני שהוביל לחתימת הצו גובש על ידי אגף המודיעין בצה"ל, בשיתוף המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון.

משלחת ישראלית-אמריקאית נחתה ברבאט בירת מרוקו בטיסה ישירה של אל על. המשלחת כוללת את יועצו וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר ומנגד גם את ראש המל"ל מאיר בן שבת, וכן מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז.

הממשלה תתכנס ב-16:15 כדי לאשר תקציב המשכי כשברקע התראות של שר  האוצר ונגיד בנק ישראל שמבקשים לאשר את התקציב כדי שהמדינה תוכל להמשיך להתנהל בחודשים הקרובים.

החוק לפיזור הכנסת יגיע היום מהממשלה למליאה ובחצות הכנסת ה-23 תתפזר ותאבד את המנדט שלה. הבחירות יתקיימו ב-23 במרץ.

שר האנרגיה יובל שטייניץ מברך את מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו על נכונותו להמשיך במאמצי התיווך בין ישראל ללבנון במחלוקת על הגבול הימי ביניהן. "פומפאו מבהיר את העובדה שהמגעים לפשרה מתייחסים למחלוקת המוכרת על הגבול הימי … ישראל נכנסה למגעים עם רצון טוב כדי לפתור את המחלוקת ואני עדיין מקווה לפתור אותה בזמן קצר".

נתניהו פתח את ישיבת הממשלה באמירה ש"חבל שהולכים לבחירות, עוד אפשר להציל את המצב". אחמד טיבי ואיימן עודה מעודדים מכך שהשר עמיר פרץ מעלה לאישור הממשלה הכרה ב-3 כפרים בדווים לא מוכרים בנגב.

נתניהו בממשלה: חבל שהולכים לבחירות עוד אפשר להציל את המצב

— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) December 22, 2020

תומכי נתניהו מפגינים מחוץ לבית המשפט העליון בשעה שבג"ץ דן בעתירות נגד הלאום. אחד המפגינים מקלל את הנביא מוחמד בפניו של ראש מועצה דרוזית, ג'אבר חמוד.

חש גאווה על כי איציק זרקא, הענק האפרפר משמאל, לא משתתף (כמעט) במחול הקללות. מאמין שזה בהשפעתי. אז מי זה הפרח בקסקט שדן בחיי המין של מוחמד? אשמח לעשות לכם איתו היכרות בהמשך השרשור https://t.co/luWyat86Pi

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) December 22, 2020

עומר ינקלביץ (כחול-לבן) מלינה על מה שהיא רואה כאפליה ביחס המשטרה כלפי החרדים שמפגינים בירושלים וחוסמים כבישים. המשטרה השתמשה במהלך ההפגנה במכת"זית ובכלי הבואש. המפגינים מוחים על מעצר עריק מהצבא.

האם דמם של חרדים סמוק פחות מדמם של מפגיני בלפור? https://t.co/P37WXFvLGO

— עומר ינקלביץ' omer yankelevitch (@omeryankelevitc) December 22, 2020

הממשלה אישרה את התקציב ההמשכי ל-2020.

"אין תקציב ואין מדיניות כלכלית. יש כל מני החלטות אד הוק אבל אין תקציב ואין סיכוי להתמודד ככה עם המשבר הכלכלי", אמר לכאן ב' הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, יואל נוה.

הליכוד מוביל בכנסת מהלך שאמור לסכל את העברת המימון ממפלגת "דרך ארץ", (צבי האוזר ויועז הנדל) למפלגה החדשה של גדעון סער.

ח"כ שלמה קרעי הציע את ההסתייגות לחוק מימון מפלגות ואמר כי לא ייתכן שח"כים מכנסת יוצאת יקימו מפלגה חדשה.

"ההסתייגות מחייבת התייחסות לסיעה מעורבת שבתוכה מעל 15% פליטים וח"כים ממפלגות אחרות, כאילו היא סיעה בכנסת היוצאת". עוד הוא מציע, שכל ח"כ שיוצא ממפלגה אחת לאחרת, יקח איתו את החלק היחסי של החוב מהמפלגה שעזב.

עו"ד עופר חנוך בא כוח "תקווה חדשה": "ההסתייגויות הן בלתי חוקתיות. יש פה לא רק ניסיון לפגוע בעקרון השוויון וההסתמכות, יש פה ניסיון לייחס חובות רטרואקטיבית, דבר שנפסל כבר בעניין אגודה שיתופית. זו הסתייגות שמבקשת להחתים אותכם בלי הסכמתכם על ערבות אישית רטרואקטיבית למפלגותיכם. זהו ניסיון להטיל אימה באופן אישי".

ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) טען לנושא חדש לגבי הסתייגויות אלו ואמר: "מדובר פה לא במהלך עסקים רגיל של הסתייגויות אלא באירוע חסר תקדים עם השלכות עתידיות. נציג היועץ המשפטי לממשלה ויועמ"ש הוועדה הבהירו את גודל האבסורד, עד כמה התקדים הזה מסוכן וכל מי שהוא בתפיסה ליברלית אמתית לא ייתן יד לדבר הזה. מה שנעשה כאן הוא ניסיון לפגוע במימון בחירות בהליכי שוויון במובן האמיתי של המילה, פוגע בשוק הדעות ומנסה ליצור בו עיוות. יש פה פגיעה רטרואקטיבית פרסונאלית.

בליכוד מנסים להצדיק את החלטת הממשלה לאשר 3 יישובים בדואים חדשים בנגב. ח"כ סמוטריץ תקף את ההחלטה ואמר שהיא מדגישה את האפליה כלפי המאחזים הלא מוסדרים ביהודה ושומרון.

"הצהרתו של בצלאל סמוטריץ' אינה נכונה – בדיוק ההפך.
ההחלטה בעניין הבדואים לא מפקירה את הנגב אלא מצילה אותו, כפי שאמרה תנועת רגבים: 'מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב, החזרת קרקעות לידי מדינת ישראל והתחלת כינוס הפזורה הבדואית מהשטחים הפתוחים בנגב אל תוך הישובים החוקיים. אם התוכנית תיושם במלואה, על המקלות והגזרים שבה, היא תהווה סיכוי להצעדת הנגב לעתיד טוב יותר, ולהחזרת קרקעות לידי המדינה'.

במקום השתלטות פיראטית מפוזרת בשטח, ההחלטה מסדירה ומרכזת את ההתיישבות הבדואית במרכזים עירוניים. נזכיר כי הממשלה בראשות נתניהו אישרה רק החודש הקמת יישוב יהודי חדש בצפון הנגב.

לגבי נושא ההתיישבות הצעירה – הליכוד דרש להעלות את הנושא אך לפי תקנון הממשלה ההתנגדות של כחול לבן מונעת זאת. הליכוד ימשיך לפעול כדי לאשר את הנושא בהקדם.

אף אחד לא פעל למען ההתיישבות כמו ראש הממשלה נתניהו, שבנה את ההתיישבות, הביא להכרה אמריקנית בחוקיותה, רק לפני כמה שבועות הביא להשקעות אדירות של ארה"ב ביהודה ושומרון ובלם במשך יותר מעשור לחצים אדירים לעקירות ופינויים, כפי שלא עשה אף ראש ממשלה אחר.

רק ראש הממשלה נתניהו ישמור על ההתיישבות מול כל הלחצים הבינלאומיים. הוא עושה זאת כ-15 שנה וכולם יודעים שרק הוא יכול.

שר הביטחון בני גנץ מאשים את נתניהו וכ"ץ בהפקרות. בהודעה שהוציא לאחר אישור התקציב ההמשכי, גנץ אמר כי "מתוך אחריות לאזרחי ישראל, החלטתי שנאשר היום את החקיקה שתאפשר להקצות תקציב המשכי לשנת 2021 בכדי לאפשר למדינה לתפקד בצורה מינימאלית בזמן הבחירות.

"ראש הממשלה ושר האוצר נהגו בהפקרות פושעת בכך שלא הביאו תקציב מדינה במשך חצי שנה – תוך הפרת הסכם בוטה והכל משיקולים צרים, אישיים ומשפטיים.

למרות הציניות הזו- אני לא אתן את ידי לפגיעה באזרחי ישראל. לא זו דרכי, לא זו דרכה של כחול לבן. נמשיך לנהוג באחריות, וכמובן שבמסגרת ההחלטה, לא נאפשר העברת תקציבים למקורבים ולצרכים פוליטיים אלא אך ורק לצרכים מהותיים של אזרחי ישראל והמשרדים.

נתניהו ימסור הערב הצהרה לתקשורת בשעה 20:10 בכנסת. הממשלה אישרה הערב את התקציב ההמשכי ל-2020 וכן החלטות נוספות, בהן הכרה ב-3 יישובים בדואים בנגב, מענק בטחוני של 34.5 מיליון שקל לרשויות ביו"ש, ו-5.5 מיליון שקל לתגבור תחנות הזנקה.

סקר כאן חדשות: הליכוד 28, "תקוה חדשה" של גדעון סער זוכה ל-20 מנדטים, ימינה נחלשת ל-15, יש עתיד-תל"ם יורדת ל-13, המשותפת 11, ש"ס 8, יהדות התודה 7, כחול-לבן קרובה לאחוז החסימה עם 6, ישראל ביתנו 6 ו-מרצ 6.

נתניהו מקבל 39% אחוזי התאמה לראשות הממשלה וסער קרוב אליו עם 36%.

נתניהו פותח את ההצהרה שלו בכנסת באזכור המשלחת הישראלית-אמריקאית שהגיעה הערב למרוקו:

"שואלים אותי מה המספר של הטיסה הראשונה למרוקו? אני אומר 'חמסה, חמסה, חמסה'. וזה מבטא הרבה מאוד מהדברים שמחברים אותנו … אנחנו עושים 4 הסכמי שלום ב-4 חודשים. שוחחתי היום עם המנכ"לים של כמה מחברות החיסונים הגדולות בעולם. בעקבות השיחות שאני מדבר עם האנשים האלה שנעשו ידידים אישיים, ישראל יכולה להיות בין המדינות הראשונות שיוצאות ממשבר הקורונה

שוחחנו על סכנת המוטציה המתפשטת. החדשות הטובות: הם מאוד אופטימיים שהחיסונים יוכלו להיות אפקטיביים מול המוטציה וייתכן שזה יגיע לאפקטיביות של 95% אבל יקח מספר ימים לדעת את זה.

יש גם חדשות רעות: רואים עליה חדה בתחלואה, אני מצפה מכחול-לבן לקבל החלטות טובות לבריאות של אזרחי ישראל. לא רציתי בחירות, הליכוד לא רצה בחירות והצבענו פעם אחר פעם נגד בחירות, לצערי בני גנץ חזר בו מהסיכומים בינינו וההחלטה הזו גוררת את ישראל לבחירות בגלל מאבק פנימי במפלגה שלו. הוא חזר בו ונותן לניסנקורן להמשיך את הדיקטטורה של פקידי השמאל ואנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות. זו החלטה שגויה של כחול-לבן אבל אם כופים עלינו בחירות אני מבטיח לכם שאנחנו ננצח.

הליכוד יביא ניצחון ענק בבחירות והסיבה היא שרואים מנהיגות בהישגים שלנו, מביאים מיליוני חיסונים, הסכמי שלום היסטוריים, בולמים את האיום האיראני והופכים את הכלכלה שלנו לאחת המובילות בעולם. אני יודע שיש קשיים מבין ומקבל את זה אבל רק אנחנו יודעים לטפל בהם. הבאנו הרבה תכניות סיוע ונביא עוד וצריכים לעזור לאזרחי ישראל בלג האחרון של הקורונה.

ההחלטה בבחירות האלה זו ממשלה שתלויה בלפיד והשמאל או ממשלת ימין על מלא. יש הרבה פוליטיקאים שטוענים לכתר … רק אתם תשפטו מי מהם פוליטיקאים ומי מהם מנהיג וזה בסדר זה מה שעושים בדמוקרטיה אבל לכל אחד מהפוליטיקאים הללו הדרך היחידה להרכיב ממשלה זה באמצעות חבירה ללפיד ולשמאל, הם יכולים לתת הרבה הצהרות ויספרו לכם כמה הם ימניים אבל אין להם דרך אחרת.

בתגובה לדברי נתניהו, כחול-לבן הוציאו את ההודעה הבאה:

"נאשם בפלילים עם 3 כתבי אישום גורר את המדינה ל-4 מערכות בחירות. אם לא היה משפט, היה תקציב ולא היו בחירות".

סקר חדשות 12 מצביע על התחזקות קלה לליכוד ויש-עתיד תלם והיחלשות של סער.

הליכוד זוכה ל-29 מנדטים, מפלגת גדעון סער (התקווה החדשה") 18, יש עתיד-תל"ם 16, ימינה 13, המשותפת 11, ש"ס 8, יהדות התורה 8, ישראל ביתנו 7, מרצ 5, כחול-לבן 5.

אבי ניסנקורן מגיב לדברי נתניהו, ("גנץ מאפשר לניסנקורן להמשיך דיקטטורה של פקידי השמאל"):

"שומע את דברי ההסתה השקריים של נתניהו נגד עובדי ציבור, נאמני שלטון החוק, ותוהה: מאיפה צמחה הטינה האישית שלו למערכת המשפט ולמה היא צצה דווקא בשנה האחרונה. מופע האימים הזה חייב להסתיים".

אחרי התגובה של כחול-לבן, גם בני גנץ עצמו מוציא תגובה לדברי נתניהו:

"יותר שקרים ממילים. נתניהו מוציא אותנו לבחירות רק כדי שהוא לא יכנס לבית משפט – כל גרסא אחרת, היא או טריק, או שטיק. נכנסנו לממשלה כדי להגן על הדמוקרטיה, כל נאום כזה רק מחזק את חשיבות המהלך."

היועמ"ש מתכוון להגיש כתב אישום בתיקי האלפים גם נגד החברות עצמן. לפי דיווח של אביעד גליקמן בחדשות 13, מנדלבליט יתמוך בהגשת כתב אישום נגד וואלה, בזק וידיעות אחרונות.

מרב מיכאלי (עבודה) הגישה לבית המשפט בקשה דחופה לצו מניעה זמני על החלטת הוועידה במפלגה לבטל זכות הצבעה בפריימריז לחברות המפלגה. "יש דחיפות לקבל החלטה בעניין הכל כך מהותי הזה. העבודה לא יכולה להיות בשבי בידי שני אנשים שהובילו אותה לשפל נורא. שמוליפרץ הימרו על הבית והפסידו בגדול ולכן הם צריכים ללכת".

חוק הבחירות לכנסת ה-24 אושר בוועדת חוקה, חוק ומשפט ועובר לקריאה שניה ושלישית במליאה. הוסרו ההסתייגויות שנועדו לפגוע במעבר המימון מיפעת שאשא-ביטון, יועז הנדל וצביקה האוזר למפלגה של גדעון סער.

לפי הצעת החוק ייוחדו קלפיות ייעודיות לבוחרים אשר נדרשים לחובת בידוד, וקלפיות נפרדות לחולים. בוחר שחייב בבידוד יוכל לצאת ממקום הבידוד לצורך ההצבעה בלבד, וזאת על פי תנאים שייקבעו על ידי יו"ר הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו ועם מנכ"ל משרד הבריאות לרבות לעניין אופן ההגעה של המבודדים והחולים לקלפי.

בכל עירייה או מועצה מקומית או אזורית שרשומים בה בעלי זכות בחירה תמוקם לפחות קלפי אחת לחולים וקלפי אחת לחייבים בבידוד שאינם חולים. לגבי כלל הקלפיות, יו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם סגניו ומנכ"ל משרד הבריאות, יקבע את ההוראות שיחולו על כלל הקלפיות ועל הבוחרים שיבואו להצביע כגון הגבלות התקהלות, תפוסה מירבית, שמירה על היגיינה, תשאול בכניסה ועוד
במקרה שיוטל סגר לפי חוק הקורונה הגדול, ניתן יהיה לצאת ממקום המגורים לצורך ההצבעה לבחירות לכנסת ולרשות מקומית; בדומה, בוחרים באזור מוגבל יוכלו להגיע לקלפי שבתוך האזור.

יו"ר הוועדה המרכזית וסגניו יוכלו להורות על הצבעה במעטפות כפולות במקרה של זיהום קלפי בנגיף הקורונה; ועדת הקלפי תציין לצד שמו של הבוחר את שעת הצבעתו לצורך חקירה אפידמיולוגית או חקירה פלילית של טוהר בחירות
לראשונה יוצבו קלפיות מיוחדות בבתי אבות ובבתי דיור מוגן בהם יותר מ-30 דיירים.

גיל חבר ועדת הקלפי יעלה ל-17 וגיל מזכיר הקלפי ל-21.

שר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה הודיע הערב ש"בתוך שבועיים ייפתחו משרדי ייצוג דיפלומטים ברבאט ובתל אביב".

יו"ר הכנסת יריב לוין פנה הערב במכתב ליו"ר ועדת הכנסת איתן גינזבורג בבקשה לכנס את הוועדה כדי לאשר את המינוי של עו"ד שגית אפק ליועצת משפטית של הכנסת.

"מאחר שאנו נמצאים במעבר של הכנסת לפגרת בחירות, סברתי שנכון יהיה להשלים את הליך הבחירה באופן שלכנסת יהיה יועץ משפטי קבוע בתקופה רגישה זו של בחירות".

שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע הערב שעד כה התחסנו כ-72 אלף איש.

"71,876. תסתכלו על המספר הזה – אלה רק החיסונים שדווחו עד כה. ויש עוד הרבה שבדרך לדווח. רק שלושה ימים למבצע 'לתת כתף' והספקנו לחסן עשרות אלפי צוותים רפואיים וישראלים שבאוכלוסיית היעד נגד הקורונה. אנחנו רק בתחילת הדרך, לכו להתחסן!".

ראש המל"ל מאיר בן שבת נפגש הערב עם מלך מרוקו מוחמד השישי בארמונו ברבאט, יחד עם היועץ לנשיא ארה"ב, ג'ארד קושנר. בן-שבת הזמין את המלך לבקר בישראל. הפגישה התנהלה בשפה ערבית-מרוקאית ובה דנו ביחסים בין שתי המדינות נחתמו הסכמי פטור מוויזות לנושאי דרכונים דיפלומטים ושירות, שיתוף פעולה בתחום המים, פיננסים והשקעות וכן תעופה אזרחית וטיסות ישירות.

בן-שבת:

"אני מבקש להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על הזכות שנפלה בחלקינו להימנות על המשלחת הישראלית שבידה הופקדה המשימה לפרוט את ההישג המדיני לצעדים מעשיים. ליחסים עם מרוקו משמעות מיוחדת, מעבר להיבטים המדיניים והכלכליים. רבים מאזרחי ישראל, בני העדה המרוקנית ייחלו לרגע הזה. כמוני, רבים מבני הדור השני והשלישי של העולים ממרוקו, החיים בישראל, שומרים אמונים למורשת אבותינו וממשיכים אותה".

רגע לפני שהכנסת מתפזרת אוטומטית הלילה בחצות, התחוללה מהומה במליאת הכנסת.

האופוזיציה ביקשה מממלאת מקום היועמ"ש לכנסת, עו"ד שגית אפיק, להבהיר שמדובר בהצעת תקציב *המשכי* לא תקציב רגיל ואם היא עוברת לפני חצות זה לא מונע פיזור. אחרי שיריב לוין קרא את ההבהרה במליאה האופוזיציה נרגעה ועכשיו מצביעים.

מעיד עד כמה החשדנות גדולה. איף. pic.twitter.com/Th6cXzyiB5

— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) December 22, 2020

כעבור כמה רגעים, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) ואת הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020 שמועדו לאפשר את התקציב ההמשכי.

מכיוון שמדובר בחוק יסוד, נדרש היה רוב מיוחד של 61 חברי כנסת ואכן 63 תמכו בהצעה לעומת 10 מתנגדים וההצעות יועברו לוועדת הכספים להכנתן לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, בדברי סיום בישיבת המליאה לפיזור הכנסת ה-23:

"בשעה 00:00 תם המנדט, ומשלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020, אני מכריז על התפזרות הכנסת ה-23. אנו מצויים בתקופה מורכבת ומרובת אתגרים, ועם זאת גם מרובת מחלוקות. המחלוקות הקיימות בציבור, מצאו את ביטוין באופן טבעי גם כאן בבניין הזה.

אנו יוצאים למערכת בחירות לא פשוטה, אני קורא מכאן לכל אחת ואחד מאיתנו, וכל אחת ואחד מאזרחי ישראל – להימנע מלהחריף את המתחים ולעשות ככל שניתן כדי שמערכת הבחירות תתנהל ותסתיים באופן מסודר וללא גילויי אלימות.

אני מודה לכלל חברות וחברי הכנסת, הנהלת הכנסת ועובדי הכנסת על המאמץ הגדול לקיים שגרה פרלמנטרית בתנאים מסובכים של תקופה מאתגרת זו".