ילדים במצוקה בתקופת הקורונה. אילוסטרציה (צילום: Augustas Cetkauskas/iStock)
Augustas Cetkauskas/iStock

"ילדים חזרו להרטיב, מתקשים להירדם בלילה ולא מקבלים מענה"

בארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מודאגים: הורים חסרי אונים מבקשים סיוע פסיכולוגי לילדיהם, אך נתקלים בזמני המתנה לא ריאלים ● בעיצומו של משבר הקורונה, משרד הבריאות גם ביטל את האפשרות לקבל החזר מקופות חולים על טיפולים פרטיים ● יו״ר הוועדה לבריאות הילד: "מחסור קשה במענים לילדים ולבני הנוער בפריפריה הגיאוגרפית"

"אני רואה יותר ויותר ילדים עצובים וכועסים, ילדים אפאתים, ילדים עם חרדות, ילדים שלא רוצים לצאת מהבית. אני רואה ילדים עם הפרעות התנהגות שהולכות ומחריפות ובעיות רגשיות שמעמיקות. אני רואה הורים חסרי אונים שפונים לעזרה ונתקלים בזמני המתנה לא ריאליים. אם ילד בן 9 צריך לחכות שנה כדי לקבל טיפול פסיכולוגי, איך בדיוק זה אמור לעזור לו?"

מדי יום נחשפת הפסיכולוגית החינוכית ד"ר קרני גיגי למצבם הנפשי של ילדי הגנים ובתי הספר בישראל, ומדווחת על החמרה מאז פרוץ משבר הקורונה. בראיון לזמן ישראל היא אומרת כי מערכת בריאות הנפש הציבורית לא מסוגלת לספק מענה ולו הבסיסי ביותר לפונים אליה.

"בני נוער עוד נמצאים בכותרות ובשיח הציבורי, אבל אף אחד לא מדבר על מה שעובר על ילדי הגנים וילדי היסודי. אלה הילדים שהכי זקוקים לרצף חינוכי וליציבות, והכי מושפעים מהמצב הנפשי של ההורים.

"אני רואה קשיי הסתגלות שלא טופלו כראוי והתפתחו לסימפטומים. ילדים שחזרו להרטיב, ילדים שמתקשים להירדם בלילה. במקרים רבים הבעיות לא חולפות מעצמן, ודורשות טיפול והתערבות, אבל בהעדר מענה מצד מערכת בריאות הנפש הן הופכות לחמורות יותר. הדרך שבה הילדים נדרשו להסתגל למסגרות השנה, בלי שיש להורים את היכולת להיכנס לגן או לכיתה, היא לא סבירה", אומרת גיגי.

"אני רואה קשיי הסתגלות שלא טופלו כראוי והתפתחו לסימפטומים. ילדים שחזרו להרטיב, ילדים שמתקשים להירדם בלילה. הדרך שבה הילדים נדרשו להסתגל למסגרות השנה היא לא סבירה"

כנציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר והתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית) פועלת גיגי כדי להציג את המצב במערכת בריאות הנפש בפני הציבור ומקבלי ההחלטות. היא מייצגת את דעת המומחים בנושא בוועדות הכנסת ושותפה לניסוח מכתבי הפורום למקבלי ההחלטות.

"זמני ההמתנה הארוכים לטיפולים הנפשיים לילדים ונוער היו קיימים גם לפני הקורונה. המשבר פגש את שירותי הפסיכולוגיה הציבורית במצב מדולדל ומיובש, וכבר אז הוא היה רחוק מלספק מענה לצורכי הציבור. אבל בחודשים החולפים נכנסו למעגל אוכלוסיות חדשות, ואם לא נטפל בילדים האלה היום, הם יגדלו להיות מבוגרים עם בעיות קשות יותר, וזה יעלה למדינה הרבה יותר", מתריעה גיגי.

אילוסטרציה. גן ילדים (צילום: iStock-Rawpixel)
אילוסטרציה. גן ילדים (צילום: iStock-Rawpixel)

מוזנחים מיום היוולדם

שלושה תחומים מרכזיים בשירותי הפסיכולוגיה הציבורית אמורים לתמוך בילדים ובנוער בישראל:

שירותי הפסיכולוגיה לגיל הרך (0-5) הניתנים על ידי פסיכולוגים התפתחותיים, לתינוקות, פעוטות וילדים הסובלים מבעיות התפתחות.

שירותי הפסיכולוגיה החינוכית (השפ"ח) – הניתנים על ידי פסיכולוגים המועסקים ברשויות המקומיות ומלווים כיתות גן ובית ספר.

שירותי מערך בריאות הנפש הניתנים על ידי פסיכולוגים קליניים באמצעות קופות חולים ומסגרות ממשלתיות, כגון בתי חולים רגילים ופסיכיאטריים.

ממסמך שניסח פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, והוצג בוועדה המיוחדת לשלום הילד בכנסת ב-2 בנובמבר, כל אחד מהתחומים האלה סובל ממחסור חמור בתקנים ובתקציבים, שחוסמים את מתן השירותים החיוניים האלה לילדים הישראלים.

"הנתון שאולי יכול להמחיש עד כמה התחום הזה מוזנח בארץ, הוא שכרם של הפסיכולוגים שעובדים בשירות הציבורי – שכר הבסיס שלנו הוא כ-47 שקל לשעה", אומרת ד"ר גיגי. "לעשות את העבודה הזו היום זה שווה ערך להתנדבות, אז הפסיכולוגים עושים את זה בחצי משרה, כדי לנסות ולהתפרנס בחצי מהזמן.

"בחודשים החולפים נכנסו למעגל אוכלוסיות חדשות, ואם לא נטפל בילדים האלה היום, הם יגדלו להיות מבוגרים עם בעיות קשות יותר, וזה יעלה למדינה הרבה יותר"

"התקינה בארץ מאוד מיושנת ולא מספיקה. התקינה של הפסיכולוגים החינוכיים היא מומחה אחד על כל 1,000 תלמידים בכיתות הגבוהות, ומומחה אחד לכל 500 תלמידים בכיתות הגן. ברור שזה טיפה בים, ואין שום אפשרות לתת מענה לכלל האוכלוסייה. אבל גם אם יוסיפו תקנים, יהיה מאוד קשה לגייס פסיכולוגים, כי אף אחד לא ירצה לעבוד בשכר כה זעום".

מהיום שהם נולדים, מערכת הבריאות מזניחה את ילדי ישראל בכל הקשור לטיפול וסיוע בהתפתחותם התקינה. ההורים מבינים את זה ברגע שהם מזהים שמשהו לא תקין בהתפתחות הילד ופונים לשירותי הפסיכולוגיה ההתפתחותית. בכל הארץ פועלות רק 7 מרפאות ייעודיות לגיל הרך, וברובן קיימת תת תקינה משמעותית של מספר המומחים. בסך הכל עובדים בשירות הציבורי כ-230 פסיכולוגים התפתחותיים.

ילדות ישראליות עוטות מסכות, אילוסטרציה, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
ילדות ישראליות עוטות מסכות, אילוסטרציה, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

"ברור לך שזה טיפה בים לעומת גודל האוכלוסייה והצורך של המשפחות", מציינת גיגי. "בעקבות עומס הפניות במכונים וביחידות להתפתחות הילד, הוחלט לקבל למכון רק ילדים הנחשבים מורכבים, כלומר בעלי עיכוב התפתחותי ביותר מתחום אחד. כלומר, ילדים בגיל הרך הסובלים מקושי בתחום הרגשי-נפשי, שאינו מלווה בעיכוב התפתחותי, לא יוכלו לקבל טיפול פסיכולוגי מניעתי במסגרות אלה".

וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, ביטל משרד הבריאות בספטמבר השנה חוזר משנת 2010, שאפשר ללקוחות קופות החולים לקבל החזרים על רכישת שירותי בריאות נפש פרטיים בגין זמני המתנה העולים על 3 חודשים. משרד הבריאות לא דרש במקביל מקופות החולים לספק טיפולים פארא רפואיים ראויים ומקצועיים בזמן סביר לאותם ילדים הזקוקים לטיפולים אלה.

"ביחידות להתפתחות הילד הוחלט לקבל רק ילדים הנחשבים מורכבים, כלומר בעלי עיכוב התפתחותי ביותר מתחום אחד. ילדים הסובלים מקושי רגשי-נפשי, שאינו מלווה בעיכוב התפתחותי, לא יוכלו לקבל טיפול"

על כך נכתב במסמך של פורום הארגונים לוועדה: "בתקופה שבה הצורך של ילדים עם עיכוב התפתחותי למענה רגשי הוא גבוה ביותר, גזר עליהם ועל משפחותיהם משרד הבריאות באטימות לב זמני המתנה ארוכים של חודשים ואף למעלה משנה, צעד אשר מגדיל ומעמיק את המצוקה ואת הפערים ההתפתחותיים, וכפועל יוצא גם את הפערים החברתיים".

להכפיל את מספר הפסיכולוגים

שירות הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית אמור להוות "קו הגנה ראשון" מול מצוקות רגשיות וקשיים נפשיים עמם מתמודדים ילדים ומשפחות במערכת החינוך. על הפסיכולוגים החינוכיים לזהות ולאתר את הילדים המתקשים, ולספק להם שירות פסיכולוגי פרטני או קבוצתי.

אחת המטרות המרכזיות של השירות היא למנוע מהקושי הנפשי לגדול באופן שיצריך התערבות ארוכת שנים וידרוש משאבים רבים. המומחים עוסקים בעיקר במתן הדרכה וליווי לצוותים חינוכיים, ואמורים לתת מענה גם להורים שיכולים לפנות לפסיכולוג שמלווה את הגן או הכיתה דרך הגננת או היועצת של בית הספר (ניתן לפנות לפסיכולוגים החינוכיים ישירות דרך מחלקת החינוך של העירייה). ואולם לאור המחסור החמור בכוח אדם, שניכר בעיקר בפריפריה, המענה הפרטני שניתן מועט עד לא מורגש כלל.

נכון להיום, יש כ-3,200 פסיכולוגים חינוכיים, שמאיישים 2,250 תקנים, המכסה שנקבעה לפני כ-20 שנה. לדעת מומחי פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית, התקן הקיים כיום חסר, וכדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה, יש להכפיל את מפתח התקינה פי-אחד וחצי עד פי-שניים. המשמעות היא שבשטח חסרים כיום כ-1,650 תקנים לפסיכולוגים חינוכיים בארץ.

על אף הצורך החריף בשירותים אלה בתקופה הנוכחית, עם פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020 הוצאו פסיכולוגים חינוכיים רבים לחל"ת או לחופשה כפויה על ידי הרשויות המקומיות, כך שפעילותם הצטמצמה עוד יותר.

על אף הצורך החריף בשירותים אלה בתקופה הנוכחית, עם פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020 הוצאו פסיכולוגים חינוכיים רבים לחל"ת או לחופשה כפויה על ידי הרשויות המקומיות, כך שפעילותם הצטמצמה עוד יותר

"לאחר שהנושא עלה לדיון בשולחן עגול של משרד ראש הממשלה על ילדים בסיכון בתקופת הקורונה, הוגדרו הפסיכולוגים החינוכיים כעובדים חיוניים, והוחרגו מהתקנות לשעת חירום. ואולם עם הכניסה לסגר השני, שוב בחרו כמה רשויות לצמצם את שירותי הפסיכולוגיה החינוכית ולמנוע מענים חשובים ונדרשים מילדים, בני נוער ומשפחות בעירם", נכתב במסמך של הפורום לוועדה.

"אם כפסיכולוגית חינוכית אני עובדת בחצי משרה ויש באחריותי מאות תלמידים ועשרות צוותים, כמה ילדים אני אוכל ללוות באופן פרטני, אם אני רוצה לתת להם שעת טיפול אחת בשבוע? ארבעה חמישה ילדים מקסימום. בפרופורציה למספר הילדים ולצרכים שלהם זה חסר משמעות. אז אני יכולה לזהות בעיה ולהפנות את הילד לטיפול בקופות החולים, אבל כשאני מפנה אני יודעת שזה לא יקרה בחצי שנה הקרובה", אומרת ד"ר גיגי.

יולי אדלשטיין נואם במהלך מסיבת עיתונאים באיירפורט סיטי. ספטמבר 2020 (צילום: Flash90)
יולי אדלשטיין נואם במהלך מסיבת עיתונאים באיירפורט סיטי. ספטמבר 2020 (צילום: Flash90)

תקציב בריאות הנפש נבלע

התורים הארוכים בקופות החולים נובעים מהמחסור החריף בפסיכולוגים קליניים שאמורים לתת את המענה. בשנת 2015 נכנסה לתוקף "הרפורמה בבריאות הנפש" שהעבירה את האחריות הביטוחית למתן שירותים בתחום בריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים. במסגרת זו הועברו כ-2 מיליארד שקל לקופות החולים לצורך הנגשת השירותים, הוספת שירותים, וייעול מערך הטיפול הפסיכולוגי.

ואולם, כפי שנטען במסמך פורום הארגונים לוועדה בכנסת, "המשרד לא עקב אחר שימושי הכספים, שנבלעו בתקציבי הקופות הגירעוניות, בשימושים שרובם אינם בתחום בריאות הנפש.

"בתקציב הרפורמה נקבע כי 2% מאוכלוסיית הילדים עד גיל 18 יקבלו מענה במערך בריאות הנפש הציבורי. כדי לעמוד ביעד הזה יש צורך ב-1,140 תקנים בחצי משרה לפסיכולוגים לטיפול בילדים ובני נוער. כלומר, השירות הציבורי זקוק לפסיכולוג אחד בחצי משרה על כל 2,435 מבוטחים שהם ילדים או בני נוער.

"להערכתנו, יש כיום כ-700 חצאי תקנים (נתונים מדויקים נמצאים בידי משרד הבריאות) אז חסרים לכל הפחות 400 תקנים. מכאן שעוד טרם משבר הקורונה יש מחסור אדיר בפסיכולוגים קליניים לילדים ונוער במערך בריאות הנפש. המשמעות הישירה של נתונים אלו באה לידי ביטוי בזמני המתנה של בין 16-12 חודשים לטיפול פסיכותרפי בשירות הציבורי", נכתב.

"יש מחסור אדיר בפסיכולוגים קליניים לילדים ונוער במערך בריאות הנפש. המשמעות הישירה של נתונים אלו באה לידי ביטוי בזמני המתנה של בין 16-12 חודשים לטיפול פסיכותרפי בשירות הציבורי"

חסם המשמעותי נוסף שמונע אפשרות לקבל הטיפול הפסיכולוגי במערכת הציבורית הוא דרישת משרד הבריאות כי הילד יעבור אבחנה פסיכיאטרית לפני קבלת הטיפול.

"זו דרישה ממש לא הגיונית, בטח בתקופת קורונה, כאשר מרבית הפניות אינן תופעות פתולוגיות, אלא תגובה טבעית למשבר חיצוני. אבל זה חוסם את ההורים מלפנות לשירות מכיוון שהם לא רוצים את הסטיגמה של אבחנה פסיכיאטרית לילדים. ולמרות העובדה שהורים רבים מעדיפים שלא לפנות, התורים ארוכים מאוד", אומרת גיגי.

אילוסטרציה. תינוקת משחקת בביתה עם בובת דוב במסיכה (צילום: Miriam Alster/Flash90)
אילוסטרציה. תינוקת משחקת בביתה עם בובת דוב במסיכה (צילום: Miriam Alster/Flash90)

סדרי עדיפויות לקויים

תמונת המצב העגומה שמצטיירת מסקירת שירותי הפסיכולוגיה הציבורית לילדים ונוער בישראל מפנה זרקור לסדרי העדיפויות הלקויים של המדינה. נוסף על השיקולים האתיים וההומניים שצריך להביא בחשבון כשמשקיעים בבריאות הנפשית ובהתפתחות התקינה של הילדים, כדאי לזכור שמדובר גם בהשקעה כלכלית חכמה.

"ילד עם הפרעת התנהגות שלא מטופלת בגיל הגן נמצא בסיכון מוגבר להתנהגויות סיכוניות וחמורות הרבה יותר כנער כמו התנהגות עבריינית, נשירה, שימוש בחומרים מסוכנים וכדומה, ולאחר מכן כמבוגר. מה שלא מונעים בגיל צעיר יגדל ויתפתח לתחלואה נפשית ולסוגי פתולוגיה אחרים, שיכבידו על החברה ועל המדינה מבחינה כלכלית. ואז המדינה תצטרך להשקיע בשירותים למבוגרים שמחייבים יותר כסף, וגם טיפול ממושך יותר. אני כבר לא מדברת על השיקולים ההומניים, והגדלת הפערים החברתיים. הרי בסוף רק ההורים שיש להם כסף יכולים לקחת את הילדים לפסיכולוגים פרטיים, וילדים שלהורים שלהם אין את היכולת נותרים ללא טיפול".

"ילד עם הפרעות התנהגות בגן שלא טופלו יהיה בסיכון להפוך לעבריין כשהוא יגדל. מה שלא מונעים בגיל צעיר יגדל ויתפתח לתחלואה נפשית ולסוגי פתולוגיה אחרים, שיכבידו על החברה ועל המדינה מבחינה כלכלית"

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין, התייחס לסוגיה זו ובשיחה עם זמן ישראל אמר: "עולה כאן דאגה רבה שמשקפת את המחסור הקשה במענים לילדים ולבני הנוער לבריאות הנפש בפריפריה הגיאוגרפית ובמיוחד בחברה הערבית. יוצאת מכאן קריאה ברורה להגדלת מספר הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והפסיכותרפיסטים המומחים לילדים. הוועדה גם קוראת למשרד הבריאות לממש את התוספת התקציבית לבריאות הנפש, במיוחד לאור משבר הקורונה, ולעגן את סטנדרט זמני ההמתנה בחוזר מנכ"ל. חלפו שנתיים, ואין שינוי משמעותי בשטח".

פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית קורא למשרד הבריאות לתגבר את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בגיוס חירום ולהוריד מיידית חסמים בירוקרטיים, כגון טופס 17, המסרבלים ומעכבים מתן טיפול נפשי, כדי שאפשר יהיה לספק מענה מהיר ורלוונטי, בדיוק כפי שקורה במקרים של פגיעות בגוף.

הפורום קורא לממשלה להגדיר את הפסיכולוגים החינוכיים כמקצוע חיוני ולאסור על הוצאתם לחל"ת במקרה של סגר נוסף, ולשלב בכל הצוותים המעורבים בקביעת מתווה הלמידה במעונות, בגנים ובבתי הספר בתקופת הקורונה אנשי מקצוע.

בדיון שקיימה באמצע החודש (14.12) הוועדה לזכויות הילד בנושא בריאות הנפש בילדים ובני נוער, אמר יונתן אמסטר, מנהל תחום רגולציה בבריאות הנפש במשרד הבריאות:

"המשרד שקל ובוחן דרכים להרחבה של המערכת ובוחן סטנדרט של זמן המתנה. היו שינויים בהנהלת המשרד, הייתה קורונה שמעסיקה את כולם. ועדיין, הנהלת המשרד ערה לבעיה. נפעל להרחבת המערך ולקיצור התורים.

"בנושא הקורונה, אנו בוחנים איך נותנים תוספת תקציבית, גם אם מצב הקורונה ישתפר, ההשפעות הנפשיות תמשכנה לתקופה ארוכה. מקווה לדווח על מהלך משמעותי. אנחנו בדיונים מול משרד האוצר, זה תהליך מתמשך. ברור להנהלת המשרד שיש לתת מענה נפשי בצל משבר הקורונה. הקופות קיבלו 2 מיליארד שקל, 300 מיליון שקל הם תוספת על התקציב מלפני הרפורמה".

תגובת משרד הבריאות: "המענה המצומצם עבור קשיים רגשיים ונפשיים של ילדים בגיל הרך ללא לקות התפתחותית הוא אכן עובדה מצערת, וקשור לצורך הכולל בהרחבת המענה הטיפולי לילדים במסגרת מערך בריאות הנפש. אנו מציעים הרחבת מענה זה שלא במסגרת סל התפתחות הילד, על ידי מהלך של פתיחת שירות של טיפול פסיכולוגי התפתחותי ביחידות ההתפתחותיות האזוריות, כחלק ממערך בריאות הנפש.

"כמו כן, במסגרת החוזר העדכני נקבעה חובה לקופות החולים לתת שירות בזמן סביר ונקבעו מועדים לצמצום זמני ההמתנה. כחלק מהרפורמה תוקצבו קופות החולים והן גייסו עד כה מעל 100 תקנים לשיפור זמינות השירותים בנוסף לגידול בפעילות אצל ספקים בהסדר.

"זמני ההמתנה לטיפול נפשי בדגש על טיפול פסיכותרפי אכן ארוכים ועומדים במרבית המקרים על חודשים רבים. בנוסף, מגיפת הקורונה הביאה לעליה של כ 30% בפניות חדשות לטיפול נפשי, וכן להחמרה במצבם של מטופלים הקיימים. משרד הבריאות פועל בשני מישורים בנושא:

"ראשית, פורסמה טיוטת חוזר מנכ"ל שמגדירה סטנדרט של זמני המתנה לטיפול נפשי. הסטנדרט נועד לקבוע אמות מידה ברורות לזמן המתנה לטיפול, מהן תיגזר הרחבה משמעותית של מערך הטיפול הנפשי, כך שיעמוד בשורה אחת עם תחומי בריאות נוספים.

"יש להדגיש כי אין מחסור בארץ של אנשי מקצוע היכולים לתת טיפולי פסיכותרפיה, כגון פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכד', אולם רבים מהם עובדים כיום במגזר הפרטי. בעזרת קביעת סטנדרט ברור לזמן המתנה לטיפול נפשי תתאפשר הרחבה ניכרת של מערך בריאות הנפש שתאפשר מצדה את גיוסם למערך הציבורי.

"שנית, המשרד פועל בשיתוף משרד האוצר לתקצוב ייעודי להרחבת המערכת לתקופת הקורונה, מתוך הבנה שהמצוקות הנפשיות שמתפתחות כתואה מהמגיפה עתידות ללוות אותנו עוד זמן ממושך".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מכיוון שרובם המכריע של העוסקים במקצועות בריאות הנפש עובד גם במגזר הפרטי במשרה מלאה אין לי מושג איך הגיע משרד הבריאות למסקנה שיש בארץ מספיק אנשי מקצוע שרק צריכים לגייס אותם למגזר הציבורי... המשך קריאה

מכיוון שרובם המכריע של העוסקים במקצועות בריאות הנפש עובד גם במגזר הפרטי במשרה מלאה אין לי מושג איך הגיע משרד הבריאות למסקנה שיש בארץ מספיק אנשי מקצוע שרק צריכים לגייס אותם למגזר הציבורי. מדובר בהונאה. אין אפילו רבע מכמות אנשי המקצוע הנדרשים כיוון שרוב האוכלוסיה שצריכה טיפול כלל לא מגיעה לטיפול אם מסיבות תקציביות ואם בגלל סטיגמה.

עוד 2,020 מילים ו-1 תגובות
סגירה