בג"ץ מסמן כי הוא בדרך לפסיקה שמרנית בכל הקשור לפסילת חוקי יסוד

אחרי הדיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים, ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת ביטול ● למעשה, עולה הרושם כי בית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקי יסוד, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה ● פרשנות

הרכב של 11 שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
הרכב של 11 שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020

החרדים לגורלה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – יכולים להירגע: בית המשפט העליון לא יבטל את חוק הלאום.

אחרי קרוב לתשע שעות דיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ ב-15 העתירות לביטולו של חוק הלאום, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים במהלך הדיון, באופן המצביע בבירור על הלוך מחשבתם – ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול. במובן הזה, דינן של העתירות להידחות.

המונח המרכזי שנשמע מפיהם של השופטים הוא "פרשנות מקיימת". זהו עיקרון יסוד במשפט חוקתי, האומר שאם ניתן לצקת לדבר חקיקה פרשנות שעולה ממנה כי החוק אינו פוגע בערכי יסוד, כי הוא הולם את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכי אינו לוקה בחוסר מידתיות, הרי שפרשנות כזו עדיפה על דרך פרשנית של הבנת החוק כפוגעני. ואם כך לגבי פרשנות של חוק רגיל, בוודאי שכך לגבי פרשנות של חוק יסוד.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחוק יסוד הלאום יש שתי בעיות מרכזיות, ושתיהן נובעות ממה שאין בו, לא ממה שיש בו.

אין בו אזכור של המילה "דמוקרטית", ומשמעותו של חסר זה, לצד ההצהרה בדבר היותה של ישראל "מדינת הלאום של העם היהודי", עלול לערער את יציבות הנוסחה הקלאסית "מדינה יהודית ודמוקרטית".

בנוסף, אין בו אזכור של סעיף השוויון, וחסר זה, לצד הקביעות – ההצהרתיות או האופרטיביות – שבחוק הלאום בדבר מעמדה של השפה העברית, ערך ההתיישבות היהודית והדאגה לכל יהודי בעולם באשר הוא – עלול להיתרגם לשינמוך במעמדם ובזכויותיהם של המיעוטים בישראל.

ואכן, קולם של עורכי הדין הערבים והדרוזים, המייצגים עותרים ממגזרים אלה, היה הקול הצלול והמרשים ביותר במהלך הדיון אתמול.

אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)
אורן חזן מצטלם בסלפי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד, אחרי העברת חוק הלאום, 19 ביולי 2018 (צילום: AP Photo/Olivier Fitoussi)

"אם יש פגיעה בחוק הלאום, זו פגיעה בעדה הדרוזית", אמר במהלך הדיון עו"ד סאלח עלי סאמר. "אין שום מחוקק שיכול לסתור את ברית הדמים שנכרתה במשך 70 שנה בין העדה הדרוזית לבין המדינה ולקטלג את האזרחים הדרוזים כאזרחים חסרי זהות וחסרי ייצוג עצמי.

"אי אפשר לומר היום לעדה הזו, שנטלה חלק בבניינה של המדינה על פי ברית שנכרתה בין המדינה לבין העדה הדרוזית, ולומר להם 'אתם חסרי זכות להגדרה עצמית'. אנחנו אלה שקיבלנו את הסכין הגדול בגב. אנחנו הקרבנו את חיי ילדינו, נתנו את הדם, הגנו על גבולותיה של מדינת ישראל. אינני יודע היום איך אגדיר את החלל הדרוזי".

עו"ד סאלח עלי סאמר: "אי אפשר לומר לעדה הזו, שנטלה חלק בבניין המדינה על פי ברית שנכרתה בין המדינה לבין העדה הדרוזית, ולומר להם 'אתם חסרי זכות להגדרה עצמית'. אנחנו אלה שקיבלנו את הסכין הגדול בגב"

"אין ספק שחוק הלאום העלה לדרגה משוריינת את היות המדינה מדינת הלאום של העם היהודי. אך הוא לא מעלה לאותו מעמד את הזהות הדמוקרטית ואת עקרון השוויון", טען עו"ד רמי חלבי.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, הציג לו תזה אחרת: "אם זו הייתה החוקה, אדוני צודק. אבל מה יקרה אם יהיה פרק נוסף בחוקה העתידית, חוק יסוד השוויון, או חוק יסוד הגנת המיעוטים? ברגע שמה שנאמר בחוק יסוד הלאום הוא רק פרק מהחוקה, זה מצב שונה".

"השאלה, אדוני, היא בממד הזמן", ניסה חלבי להתמודד, "מתי תהיה חוקה". בתשובתו הזכיר השופט מלצר את החלטת הררי משנת 1950, שבה קבעה הכנסת כי חוקתה של המדינה תחוקק "פרקים פרקים", כשכל חוק יסוד נחשב לפרק מהחוקה העתידית. "זו הבעיה של החלטת הררי", הסכים מלצר, "ונכון אולי יהיה לקבוע סוף פסוק, איזה מועד שעד אז תגובש החוקה".

השופט עוזי פוגלמן ניצל את טיעונו של עו"ד חלבי, כדי להדגים את חשיבותה של הפרשנות המקיימת. "החוק הזה כשלעצמו איננו תעודת הזהות של המדינה. אנחנו בפרשנות חוקתית, אנחנו לא כבולים לדברי חבר כנסת אחד, נכבד ככל שיהיה, שאמר דברים בוועדה.

השופט עוזי פוגלמן: "החוק הזה כשלעצמו איננו תעודת הזהות של המדינה. אנחנו בפרשנות חוקתית, אנחנו לא כבולים לדברי חבר כנסת אחד, נכבד ככל שיהיה, שאמר דברים בוועדה"

"תעודת הזהות של המדינה היא המכלול, מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אי אפשר לומר שיש בה רק רכיב אחד. החוק הזה איננו תעודת הזהות של המדינה, הוא חלק מתעודת הזהות, יש מרכיב כזה ויש מרכיב אחר וצריך לראות את המכלול".

שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ערך השוויון, כידוע, איננו מעוגן כלל בחוקי היסוד, גם לא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ואולם בהתאם לפסיקתו הענפה של בית המשפט העליון, הזכות לשוויון מעוגנת כזכות חוקתית, כחלק מהזכות לכבוד האדם. לא במלוא היקפה, גם לא במתכונתה המינימליסטית. בפסיקה אומץ "מודל הביניים" המעניק הגנה חוקתית לשוויון במידה, ובכן, בינונית.

הנשיאה אסתר חיות העלתה רעיון מעניין, שמסביר מדוע מוצדק היה לא לכלול את עיגונו של השוויון דווקא כסעיף במסגרת חוק הלאום. "ערך השוויון הוא רחב יותר מאשר השוויון בין יהודים ללא יהודים במדינת ישראל", היא אמרה. "הוא חל גם בעניין גברים ונשים, להט"בים. יש הרבה דברים. כשמדובר בחוק שעוסק בזכות הלאומית של העם היהודי, אם ערך השוויון ייכנס דווקא כאן בתוך החוק הזה, הדבר עלול לפגוע בהיבטים רחבים יותר של הערך הזה".

הנשיאה אסתר חיות העלתה רעיון מעניין, שמסביר מדוע מוצדק היה לא לכלול את עיגונו של השוויון דווקא כסעיף במסגרת חוק הלאום. "ערך השוויון הוא רחב יותר מאשר השוויון בין יהודים ללא יהודים במדינת ישראל", אמרה

הצורך בריסון שיפוטי

אם כבר בפתח הדיון אתמול ניתן היה להיווכח שאין בדעתם של השופטים הנכבדים לשקול את ביטולו של חוק הלאום או חלק מתוכו, מתעוררת השאלה מדוע החליט בית המשפט לזמן דיון בהרכב כה מורחב, המשדר התרחשות דרמטית.

באותה נשימה, אפשר לתהות מדוע קיבץ בית המשפט דיונים בשורה שלמה של עתירות – למשל, בחקיקת ממשלת החילופים ובחוקי התקציב – שבכולן נתקפים חוקי יסוד, ובית המשפט שידר סימני רצינות (למשל, בהחלטותיו להוציא צווים על-תנאי) גם בהן.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בעתירות נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מסקנה אפשרית בעקבות הדיון אתמול, היא שבית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה. בדיוק כפי שלפני חצי שנה זימן דיון ב-11 שופטים בשאלת הטלת מנדט הרכבת הממשלה על נתניהו, נאשם בפלילים, רק כדי להצהיר בקול גדול בפסק הדין – כן, מותר.

אסטרטגיה כזו עשויה להציב במרכז שיקוליהם של השופטים את תפקידו של בית המשפט אל מול הרשויות האחרות, את הצורך בריסון שיפוטי בנושא חוקי יסוד, את החשיבות של הכרעת הרוב הדמוקרטי.

אולי חשב מי שחשב שזו עשויה להיות גם דרך טובה עבור בית המשפט לזכות בציון לשבח בזירה הציבורית, בגין גישתו השמרנית. אם כי, אם היה מי שחשב כך, בא יו"ר הכנסת יריב לוין וסיכל את התוכנית, במכתב האיום ששלח אתמול בבוקר, רגע לפני הדיון בבג"ץ, לנשיאת העליון חיות, לבל יעז בית המשפט לפגוע בחוק הלאום. במכתבו הפגין לוין עזות מצח חסרת תקדים, כשהצהיר שלפסק דין של בג"ץ, אם יורה על בטלות החוק, לא יהיה תוקף משפטי.

לפחות על פני הדברים, מכתבו של לוין, גם אם הגיע לידיה של חיות לפני שנכנסה אתמול בבוקר לאולם המשפט, תויק במקום היאה לו.

יו"ר הכנסת יריב לוין (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
יו"ר הכנסת יריב לוין (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

בפתח הדיון היא הגדירה את השאלות שבהן יבקש בית המשפט להתמקד, ובמרכזן שאלת סמכותו של בית המשפט לבחון חוקי יסוד בכלל, ואת חוק יסוד הלאום בפרט, אמות המידה להפעלתה של סמכות זו ככל שהיא קיימת, וכמובן האם חוק הלאום כולל רכיבים המחייבים התערבות שיפוטית קיצונית שכזו, או שניתן לפרשו פרשנות מקיימת, התואמת את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה.

ניתן לשער שחלק מהעותרים לא באמת האמינו שבית המשפט ישקול ברצינות התערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, במקרה הנוכחי. במקום זאת, הם קיוו שעצם הדיון בעתירות יחייב גם את היועץ המשפטי לממשלה להצהיר מהי הפרשנות הנכונה שהוא רואה לחוק הלאום, ואולי גם השופטים יצטרפו, בפסק הדין שידחה את העתירות, לאותה פריזמה ליברלית המעלה על נס את עקרון השוויון.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ככל שזו הייתה המטרה – היא הושגה במידה רבה. השופט נעם סולברג נתן לדברים ביטוי במהלך הדיון: "בכל דיוני הכנסת מתחילה ועד סוף, המגמה ההחלטית היא שרצו לשמר את עקרון השוויון מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כפי שפורש על ידי בית משפט זה. כל הווריאציות שעשו בכנסת, חזרו ואמרו – אנחנו רוצים לשמור את עקרון השוויון בדיוק כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון כזכות בת של כבוד האדם וחירותו".

השופטת ענת ברון הוסיפה: "היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי סעיף 7 בחוק הלאום (פיתוח ההתיישבות היהודית) איננו עומד בבדידותו. ערך השוויון הוא ערך חוקתי שאין עליו עוררין".

ורק השופט ג'ורג' קרא, שישב גם הוא בהרכב ה-11, שתק כמעט כל הדיון. מסקרן יהיה לקרוא את פסק דינו של השופט הערבי בבית המשפט העליון הישראלי בעניין חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז השתתף בכתיבת אחת העתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא חוק הלאום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה

אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות? יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.

עוד 1,282 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 20 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אין פגם שהצעת החוק שהניחה ש"ס אתמול בכנסת אינה לוקה בו ● היא פרסונלית, היא משנה את כללי המשחק בדיעבד, היא מעוותת את רצון הבוחר והיא משחיתה לבלי הכר את חוק יסוד הממשלה ● אם חשבנו שחוק ממשלת החילופים הוא מוטציה, ההצעה החדשה - שנתפרה למידותיו של נתניהו - עוקפת אותו בסיבוב ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-1 תגובות

על טענותיה המשפטיות של ישראל

ב-3 בינואר אירחה CAMERA בקמפוס אירוע מקוון עם המומחה הנודע למשפט בינלאומי, פרופסור יוג'ין קונטורוביץ'. הסמינר המקוון, שזכה לתמיכה של ימינה באוניברסיטת בן גוריון, כחול לבן באוניברסיטת בן גוריון, אם תרצו במכללת ספיר ו-StandWithUs, נועד לחשוף את הסטודנטים לעובדות המשפטיות על ישראל.

Borders, Settlements & International Law – The Case of Israel

League of Nations? UN General Assembly Resolution 181? 1949 Armistice Lines? Uti possidetis juris?How do all these concepts relate to Israel in the international legal arena?Join CAMERA on Campus and renowned legal scholar, Professor Eugene Kontorovich, to learn the facts.

Posted by CAMERA on Campus on Sunday, January 3, 2021

לוטם שחר, ראש ימינה באוניברסיטת בן גוריון, הדגיש את החשיבות שסטודנטים ישראלים יבינו את המשפט הבינלאומי ביחס לישראל. לדברי שחר, עובדות משפטיות בינלאומיות הן כלים שימושיים בארסנל הפעילים הפרו ישראלים, ומהוות השלמה יעילה לאקטיביזם המבוסס בעיקר על נרטיבים.

בתוך שלושים דקות בלבד הסביר פרופסור קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. ואכן, הוא הבהיר כי בהתאם לדוקטרינה המשפטית הנקראת uti possidetis juris (שפירושה "כפי שאתה מחזיק במסגרת החוק"), מדינת ישראל יורשת את גבולות הגורם השולט הקודם – במקרה זה, המנדט הבריטי.

בתוך 30 דקות בלבד הסביר פרופ' קונטורוביץ' את המורכבויות של גבולות ישראל, את מקורם בוועידת סן רמו בשנת 1920, וכיצד עובדות נשכחות אלה הן קריטיות בהבנת טענותיה המשפטיות של ישראל בגדה וברצועה

הפרופסור ציין, עם זאת, כי ניתן לטעון כי ייתכן שישראל הפסידה את טענותיה בנוגע לעזה כשנסוגה מהשטח בשנת 2005. פרופסור קונטורוביץ' דן גם בחשיבות ההשוואה למדינות אחרות שהוקמו עם גבולות מנדט קודמים, בדומה לישראל, בכדי להכיר בצביעותן של ההאשמות המופנות נגד ישראל.

הפרופסור דיבר על מעמדן החוקי של ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית וסיפק טענה נגדית לקביעה הנשמעת לעתים קרובות כי התנחלויות אלה אינן חוקיות.

טענות שההתנחלויות הישראליות הן בלתי חוקיות, ושמדובר בשטחים שנכבשו באופן בלתי חוקי, ניתן לשמוע לא רק בכלי תקשורת בולטים ובאולמות האו"ם, אלא גם בקמפוסים ובמכללות על ידי תנועות אנטי-ישראליות כגון סטודנטים לצדק בפלסטין (SJP). למרבה הצער, מונחים אלה הפכו לחלק מהשפה המקובלת כאשר דנים בסכסוך.

בהרצאה הדגיש פרופסור קונטורוביץ' את הסטנדרט הכפול ששופטים בו את ישראל. דוגמה לכך היא עיראק, שגבולותיה נקבעו במהלך ועידת סן רמו, והיא גם ביתם של מיעוט כורדי גדול עם שאיפות להגדרה עצמית. הוא הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים.

לעומת זאת, ישראל גונתה על ידי האסיפה הכללית של האו"ם 17 פעמים רק בשנת 2020 (לעומת 6 בסך הכל בשאר העולם) עקב פעילות התיישבותית או פעולות שנערכו בגדה המערבית ובעזה. פרופסור קונטורוביץ' הסביר כי הטלת ספק בתוקף של גבולות שמקורם במנדטים בעבר יוצרת מדרון חלקלק שיכול להוביל לגבולות שנויים במחלוקת במדינות רבות אחרות במזרח התיכון.

הרצאה קצרה זו ביססה את התפיסה שידע הוא כוח. באמצעות מידע מוטעה, שימוש לרעה בז'רגון משפטי וסטנדרטים כפולים, ישראל מוצגת כישות עוינת שקיומה אינו לגיטימי. לכן, קריטי שהסטודנטים ילמדו את העובדות על תביעותיה המשפטיות של ישראל על הארץ וידעו לערוך השוואות עם מדינות אחרות העומדות בפני נסיבות דומות.

פרופ' קנטורוביץ' הבהיר שלמרות שעיראק וישראל חולקות קווי דמיון רבים, עיראק אינה נתפסת ככובשת של אדמת כורדים, והקהילה הבינלאומית אינה טוענת כי גבולות עיראק אינם לגיטימיים

היום, כאשר פעילים פרו-ישראלים בקמפוסים מתמודדים עם שורה ארוכה של תעמולה אנטישמית, מידע מטעה וטרמינולוגיה משפטית שגויה, ייתכן שיהיה צורך בשינוי האסטרטגיה. למרות שנרטיבים הם מרכיב חשוב להבנת הסכסוך, פרופסור קונטורוביץ' מספק גישה משכנעת נוספת. ניתן להשתמש באסטרטגיה זו, המתמקדת בחוק הבינלאומי, כדי לחזק את הסטודנטים ברחבי העולם באקטיביזם שלהם נגד אנטישמיות ואנטי ציונות בקמפוס. עכשיו יותר מתמיד, חשוב שפעילי ישראל יקבלו את כל הכלים הדרושים להם בשביל לדבר בביטחון ובגאווה על האמת והעובדות.

שרה היא פעילה בארגון CAMERA on campus במכללת ספיר, שם היא בשנה הראשונה בלימודי משפטים. היא בוגרת של תכנית ההכשרה של ארגון 'מילואימניקים בחזית' ובעלת תואר ראשון בלימודי מזרח-תיכון וניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 534 מילים

כמו הדמוקרטיה הישראלית, גם הכדורגל זוכה להודעות על מותו מדי שנה - ושניהם מתקרבים לרגע האמת ● עוד כרסום ועוד מעלה בסיר בו מתבשלת הצפרדע, עוד הצעת חוק להמלכת נתניהו - והנה הודעה על סופר-ליג אירופאית שתחסל את הכדורגל כמו שאנחנו מכירים אותו ● זהו כדורגל לאנשים ששונאים ספורט ואוהבים ראיית חשבון ● שאול אדר במכתב פרידה מאהבת חייו

עוד 1,640 מילים

החוב של ישראל צמח לכטריליון שקל - האוצר נערך לקיצוצים

נתניהו מבקש מסמוטריץ׳ להפסיק להתבטא נגד עבאס ● מוקדם יותר הגיב עבאס לדברי סמוטריץ׳ בימים האחרונים ןאמר ״כבר נרצח ראש ממשלה בישראל בגלל הסתה״ ● עודה: נשקול תמיכה ברוטציה של לפיד ובנט ● ישועה לאיריס אלוביץ׳ בהקלטה: משתדלים לעשות את המיטב עבור האבא, האמא והבן ● מריה אלקין ביקשה צו הרחקה לפעיל ליכוד שהגיע לביתה ● זוהר: המשפחה צריכה להיות מחוץ לתחום ● הוועדה המסדרת לא תתכנס היום

עוד 25 עדכונים

למקרה שפיספסת

בליכוד מציעים לנתניהו לקיים את הרוטציה עם גנץ

אמנם מיקי זוהר הכריז אתמול כי בליכוד "מבינים ומפנימים שמפלגות הימין בדרך לאופוזיציה", חבריו למפלגת השלטון לא ששים לוותר כל כך מהר - והרעיון התורן החדש שהוצע אמש לנתניהו הוא להציע לגנץ את ראשות הממשלה ולקיים את ההסכם שחתמו עמו לפני שנה ● ובינתיים הכוח בכנסת עובר ליאיר לפיד, שעשה אתמול כמה תרגילים פוליטיים שאופייניים לנתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מפא"י גססה ובסוף נפטרה, לא כך הליכוד של היום. הליכוד מגיע לתחתיות ותהומות שעדיין לא מפסיקות להפתיע. לא לשכוח!!! השיאים עוד לפנינו: ככל שראש הכנופיה יבין שהכלא מתקרב, ככה נגלה את פרצופו ... המשך קריאה

מפא"י גססה ובסוף נפטרה, לא כך הליכוד של היום. הליכוד מגיע לתחתיות ותהומות שעדיין לא מפסיקות להפתיע. לא לשכוח!!! השיאים עוד לפנינו: ככל שראש הכנופיה יבין שהכלא מתקרב, ככה נגלה את פרצופו האמיתי – טראמפ וטופז

עוד 627 מילים ו-2 תגובות

איציק סעידיאן? האמת שגם כאן ביבי אשם

המדינה סוערת בעקבות הטרגדיה של איציק סעידיאן, שבחר להצית עצמו במשרדי אגף השיקום, אחרי שהרגיש שמערכת הטיפול והשיקום של משרד הביטחון הכזיבה אותו בתור אדם עם פוסט-טראומה. כעת כל חיצי הביקורת הציבורית מופנים אל אגף השיקום עצמו, שלא למד להכיר כראוי בפגיעות של פוסט-טראומה, וכן ידוע גם ביחס הנוקשה שלו כלפי אלו עם פגיעה גופנית ניכרת.

אבל האמת היא, שלהאשים את הפקידים באגף השיקום, זה די להאשים את הש״ג. זה לא את הכסף של אבא שלהם הם מחלקים שם באגף השיקום, אלא כספים מתוך תקציב שמשרד הביטחון הקצה לדבר, שנקבע בתקציב המדינה (בימים שבהם הייתה ממשלה שיכולה להעביר תקציב כזה). מה לעשות, משרד הביטחון לא מאפשר להם לתת ללא הגבלה, ולכן נדרשים קריטריונים לחלוקה.

האמת, שלהאשים את פקידי אגף השיקום זה די להאשים את הש״ג. לא את הכסף של אבא שלהם הם מחלקים באגף השיקום, אלא כספים מתקציב שמשרד הביטחון הקצה לדבר מתקציב המדינה, כשהיה כזה

השאלה היא לא האם הקריטריונים מספיק טובים או אם לאו, אלא מדוע התקציב שמועבר לאגף השיקום לא מספיק כדי לתת מענה הולם לדבר כל כך חשוב כמו נכי צה״ל על כל גווניהם. התשובה לכך היא החלוקה הפוליטית האמיתית שקיימת במדינת ישראל: לא בין שמאל לימין, לא בין חילונים דתיים, ואפילו לא בין כן-ביבי ללא-ביבי. מה שקובע באמת את סדר היום השלטוני ואת חלוקת התקציבים,  היא החלוקה בין אלו שיש להם ייצוג וכוח פוליטי, לבין אלו שאין להם. 

האמת היא, שלנכי צה״ל דווקא יש כוח פוליטי. המימון של ארגון נכי צה״ל מגיע מדמי חבר אשר נגבים מן החברים בו, והאינטרס שלו הוא שיהיו כמה שיותר חברים, מה שגורם לארגון לפעול לכך שיכירו בכמה שיותר נכי צה״ל. עם זאת, כוחו של הארגון ירד: בעבר דמי החבר היו מנוכים באופן אוטומטי מן הקצבה, אך כיום ההצטרפות לארגון היא וולנטרית, מה שפוגע בתקציב הארגון.

כמו כן, הניסיון למנוע מתן קצבאות ביד נדיבה גם לאלו שפחות מגיע להם (אם הפציעה שלהם לא נגרמה עקב השירות הצבאי למשל), הביא לוועדת גורן בזמנו, ולהקשחה בתנאי הזכאות. ההקשחה הזו פגעה בתקציבי השיקום שמעביר משרד הביטחון, ונראה כי כיום נכי צה״ל בכללותם אינם מטופלים כראוי, קל וחומר אלו הסובלים מפוסט טראומה

אמנם ארגון נכי צה״ל הוא חתול די שמנמן, עם משכורות גבוהות מאד לבכירים שלו, אולם נכי צה״ל עצמם, לרוע מזלם, מתמודדים על קבלת תקציבים מול מיליציות מיסוי עצמאיות נוספות, ושם ישנם כמה חתולים שמנים במיוחד. אלו למשל החרדים, שכל מה שהייצוג הפוליטי שלהם מבקש להבטיח, הוא שהם לעולם לא ישולבו בחברה ולא יתרמו לה, מחשש שהדבר יביא לירידה בכוחו הפוליטי.

השאלה היא לא האם הקריטריונים מספיק טובים או אם לאו, אלא מדוע התקציב שמועבר לאגף השיקום לא מספיק כדי לתת מענה הולם לדבר כל כך חשוב כמו נכי צה״ל על כל גווניהם

אלו גם הוועדים הגדולים והחזקים, שתומכים בחברי ליכוד, כדי שאלו ישמרו על האינטרסים שלהם. אלו גופים עם שאלטר חזק, כמו רשות שדות התעופה, חברת החשמל, עובדי הנמלים, הרכבת, משרתי הקבע; לכל אלו יש מישהו שעובד עבורם, ומספק עבורם את הסחורה. גם המונופולים בתחום האשראי, הבנקים הגדולים והטייקונים נהנים כמובן ממדיניות אוהדת ותומכת מהפוליטיקאים. כמה אירוניה יש בטפילת האשמות שווא בפרקליטות או בבתי המשפט או המשטרה, משרתי ציבור שלהם באמת אין מישהו שישמור על האינטרסים שלהם. 

מדוע גם בזה נתניהו אשם? נכון, פוליטיקה תמיד הייתה עסק, מקום שבו נבחרי ציבור עובדים בשביל להיבחר, על ידי שימור הכוח של אלו ששמו אותם בעמדה בה הם נמצאים. שחיתות הייתה גם לפני נתניהו, ברוך השם. אולם לנתניהו תרומה ניכרת בהפיכת הציניות לנורמה השלטת בפוליטיקה: השיטה בישראל היא לא קפיטליזם. גם לא סוציאליזם. הכל זה רק פרוטקציוניזם וציניות.

שלטון הליכוד זרע הרס בלגיטימציה של מנגנונים של איזונים ובלמים בדמוקרטיה שלנו, וכעת מנהיגים ונבחרי ציבור לא עוסקים אפילו לרגע בפעילות ציבורית, מבלי לחשב כמה היא משרתת את טובתם האישית.

אפשר לראות בנוסף את 'סידור הטבחים' של מירי רגב ויואב גלנט, שיעשו שבועיים-שבועיים בדיוני הקבינט. הרי מוסכם כבר שאף אחד לא צריך להתמקצע בתפקיד שלו. הם לא בפוליטיקה בשביל לעבוד. הם שם כדי ליהנות ממנעמי השלטון. בהצבעות בקבינט, הם יצביעו כמו שביבי יגיד להם ממילא, אז לפחות שיתחלקו בהטבות וביוקרה.

מדוע גם בזה נתניהו אשם? נכון, פוליטיקה תמיד הייתה עסק. שחיתות הייתה גם לפני נתניהו, ברוך השם. אולם לנתניהו תרומה ניכרת בהפיכת הציניות לנורמה השלטת בפוליטיקה

דוגמה עדכנית נוספת היא הכוח הפוליטי החזק שקיבלה מפלגת רע״ם בבחירות האחרונות, עם מה שהם מכנים ״המודל החרדי״, כלומר פוליטיקאים שלא באים לשרת שום דבר, מלבד את הציבור שבחר בהם. ברע״ם הבינו באיחור את מה שישראלים שיש להם כוח פוליטי הבינו מזמן: אם הפוליטיקאי שלך לא צריך אותך, הוא לא יעשה בשבילך דבר. מי שכמוני שייך למעמד הביניים או השכבות הפחות-חזקות, יודע שהקול שלו בבחירות לא שווה את הנייר שעליו הוא הודפס. אף אחד לא מייצג אותו בשום מקום. 

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 738 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משבר האקלים: ישראל תקועה עמוק בשלב הדיבורים

רגע לפני יום כדור הארץ וועידת האקלים שמכנס ג'ו ביידן, הציגו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה יעדים לאומיים לצמצום פליטות גזי חממה ● עושה רושם שיובל שטייניץ וגילה גמליאל באמת רוצים להוביל את ישראל למהפך אנרגטי וסביבתי, אלא שבסיטואציה הפוליטית הנוכחית, כל תוכנית עתידית היא לא יותר ממילים ברוח ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האנושות זה ילד קטן ולא אחראי, ילד שמתפתה לממתקים מזיקים ולא מבין את ההשלכות. כדה"א/הטבע/אלהים/קארמה/זן/קרישנה או איזה שם שלא נבחר למערכת ההפעלה של הקיום הכללי, מעביר את הילד שיעור שבו ה... המשך קריאה

האנושות זה ילד קטן ולא אחראי, ילד שמתפתה לממתקים מזיקים ולא מבין את ההשלכות. כדה"א/הטבע/אלהים/קארמה/זן/קרישנה או איזה שם שלא נבחר למערכת ההפעלה של הקיום הכללי, מעביר את הילד שיעור שבו הוא יצטרך לבחור. הקורונה זה קדימון קטנצ'יק לאסונות גרנדיוזיים שעוד יגיעו. מיגור הקפיטליזם וחינוך לשיוויון כללי/כלכלי טוטאלי בכל האנושות זה מה ירפא העולם מהתדרדרות

עוד 793 מילים ו-1 תגובות

משבר הדיור חוזר, ובגדול: עשור אחרי מחאת האוהלים ברוטשילד, מחירי הדירות שוב דוהרים כלפי מעלה ● הביקושים גבוהים ויש מחסור בדירות באזור המרכז ● כחלון ניסה לבלום את המחירים ונכשל בעוד שדרעי וליצמן נתפסים כמי שדואגים לסקטור שלהם ● חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים: "אנחנו כבר 13 שנה במשבר מתמשך והוא חמור לדעתי יותר מהמשבר עם איראן"

עוד 2,443 מילים

"מה לנו כי נלין אם בהם נוהגים ככה?"

ראיון נעמי מורביה עוקבת בייאוש אחר מחאת נכי צה"ל ● כמי שמובילה את מאבק הנכים להעלאת קבצת הנכות בביטוח לאומי מזה שנים, היא מאמינה שהעוול שנעשה לנכי צה"ל אף גדול מזה שנעשה לנכים שהיא מייצגת ("בגלל האחריות השילוחית של המדינה"), חושפת כי גם בנה הוא הלום קרב ומזהירה את נכי צה"ל מפני הבטחות השווא של נתניהו: "מצבם נעשה יותר גרוע בגללו. אז למה שנאמין לו?"

עוד 1,111 מילים

מיקי זוהר: "אנחנו מבינים שאנחנו בדרך לאופוזיציה"

אחרי שנוכח שאין לו רוב, מנע זוהר מהוועדה המסדרת לקיים הצבעה ● ימינה תמכה בהצעת הליכוד, אך למרות זאת אישרה הכנסת את ההצעה של גוש השינוי בעניין הוועדה המסדרת - בזכות תמיכת רע"ם ● מנדלבליט לבג"ץ: לעת הזו טרם נוצרו הנסיבות המצדיקות הכרזה על נבצרות נתניהו ● ראש הממשלה: הפתרון למשבר הפוליטי - בחירות ישירות ● ישראל חתמה על הסכמים לרכישת חיסונים

עוד 61 עדכונים

הפרסום אתמול כאילו דרעי, נתניהו ובנט מבקשים לקדם בחקיקה זריזה בחירות ישירות לראשות הממשלה בתוך שבועיים מעיד על הפאניקה בסביבת נתניהו ושותפיו, שמבינים כי הזמן אוזל - ואין להם שום היתכנות להקים ממשלה ● וכך, הייאוש מתחיל לחלחל גם לתוך שורות הליכוד וגם ההכרה שאפילו באופוזציה, אף אחד לא ינסה להחליף את נתניהו בראשות המפלגה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-3 תגובות

משפחתו של פגוע הנפש שנהרג בחיפה דורשת להשעות את השוטר החשוד

מעקב זמן ישראל שלושה שבועות אחרי שמוניר ענבתאווי נורה למוות בידי שוטר, פנתה משפחתו למח"ש בתלונה על כך שהחשוד לא הושעה וכי הם טרם קיבלו את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות ● "לא ייתכן שחייו של חולה נפש יקופחו ולא ייתכן כי משפחה הזועקת לעזרת המשטרה כגוף מקצועי, תזכה לתוצאה הפוכה בקטל של ממש" ● מח"ש בתגובה: "ההחלטה על החזרת השוטר החשוד לתפקידו אינה בסמכות מח"ש"

עוד 963 מילים

מנדלבליט ממשיך לעבוד בשביל נתניהו

בנוסף לעורכי הדין שמעסיק נתניהו במשפטו הפלילי ובבג"ץ, לראש ממשלת המעבר יש צוות נוסף שעובד עבורו פול-טיים ● היועמ"ש מנדלבליט ואנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות הגישו לבג"ץ תגובה בעתירה נגד הטלת המנדט על נאשם בפלילים שיש בה אי-דיוקים וטיעונים מפולפלים היוצאים להגנת נתניהו ● לא ברור מדוע מנדלבליט עובד כל כך קשה למטרה זו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי ... המשך קריאה

שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי חשבו שלעולם לא יראו את אבא שלהם יותר. ניסיתי להיות חזק רק לילדים אבל לא הצלחתי לשלוט בכאבים המייסרים את ליבי, לבי התמלא צערים וכאבים כי הייתי ממש מאוהב בבעלי. כל יום ולילה אני חושב עליו ומאחל תמיד שהוא יחזור אליי, הייתי ממש נסער ונזקקתי לעזרה, אז חיפשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שהציע שד"ר אלאבה יכול לעזור לאקס שלי לחזור במהירות . אז הרגשתי שאני צריך לנסות אותו. יצרתי איתו קשר והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי את זה ואז הוא עשה לי כישוף אהבה. 48 שעות אחר כך בעלי באמת התקשר אליי ואמר לי שהוא כל כך מתגעגע אליי והילדים, כל כך מדהים !! אז ככה הוא חזר באותו יום, עם המון אהבה ושמחה, והוא התנצל על הטעות שלו והכאב שהוא גרם לי ולילדים. הנישואים שלנו היו חזקים מבעבר, הכל בזכות ד"ר אלאבה. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט שד"ר אלאבה היה מכשף אמיתי ועוצמתי. אני תמיד אתפלל שהוא יחיה הרבה זמן כדי לעזור לילדיו בעת צרה, אם אתה כאן ואתה צריך את בחזרה לשעבר או שבעלך עבר לאישה אחרת, אל תבכה יותר, פנה עכשיו לגלגל האיות החזק הזה. הנה דוא"ל יצירת הקשר שלו בכתובת: {dralaba3000@gmail.com} או העבר לו WhatsApp דרך איש הקשר שלו למטה +2349071995123 תודה לך ד"ר ALABA.

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיק... המשך קריאה

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיקי 3000 בגלל ניגוד עניינים? ובשל ניגוד עניינים בתיק 3000, ניגוד העניינים גולש גם לתיקי נתניהו האחרים, ולמעשה לכל החלטה בכל עניין שקשור לנתניהו? ואולי הגיע הזמן שמגישי הבגצ יגישו עתירה כנגד מעורבות מנדלבליט בכל הקשור לנתניהו, כיוצא מהכשלים בחקירות תיק 3000 שפסחו על מנדלבליט עצמו? כן, אתם! בשביל זה אנחנו תורמים לכם, למקרה ותהיתם. ואולי הדילוג מעל דעת המיעוט של גרוניס במינוי מנדלבליט התבררה כרגע שבו בגצ הפך לסמרטוט. והגיע הזמן להקריא לבגצ את דעת המיעוט שלו, ולהגיד לבגצ, שדעת המיעוט הזאת לא מגיעה לקרסוליים של המציאות היום

עוד 975 מילים ו-2 תגובות

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

יוזמת דרעי: ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה, הכנסת תישאר ללא שינוי

בג"ץ דחה את העתירה נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו ● לפיד: אופתע אם ריבלין לא יטיל עליי את הרכבת הממשלה ● נתניהו: תוך שבועיים תוצג בממשלה רפורמה מקיפה בטיפול בנכי ובפצועי צה"ל ● נתניהו קבע כי גלנט ורגב יכהנו לסירוגין כחברים בקבינט הביטחוני ● סמוטריץ': מוטב שתקום ממשלת בנט-לפיד מאשר ממשלה של מפלגות ימין שנשענת על רע"ם

עוד 52 עדכונים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה