• ליזה מייטנר עם סטודנטיות (סו ג'ונס סווישר, רוזלי הויט ודאנה פירסון מקדונו) על מדרגות הבניין לכימיה בקולג' ברין מאוור, באדיבות קולג' ברין מאוור, אפריל 1959 (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)
    רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף
  • פיזיקאים וכימאים בברלין ב-1920. בשורה הראשונה, משמאל לימין: הרתה ספונר, אלברט איינשטיין, אינגריד פרנק, ג'יימס פרנק, ליזה מייטנר, פריץ האבר ואוטו האן. בשורה האחורית, משמאל לימין: ולטר גרוטריאן, וילהלם וסטפל, אוטו פון באייר, פטר פרינגסהיים וגוסטב הרץ (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)
    רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף
  • בכנס ב-1937 מייטנר חלקה את השורה הראשונה עם (משמאל לימין) נילס בוהר, ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, אוטו שטרן ורודולף לדנבורג; הילדה לוי היא האישה הנוספת היחידה בחדר (צילום: (פרידריך הונד, באמצעות ויקישיתוף))
    (פרידריך הונד, באמצעות ויקישיתוף)
  • מכון קייזר וילהלם לכימיה לשעבר בברלין. המבנה ניזוק בצורה קשה במלחמת העולם השנייה. הוא שוחזר והפך לחלק מהאוניברסיטה החופשית בברלין ב-1948. ב-1956 הוא קיבל את השם בניין אוטו האן, וב-2010 שונה שמו לבניין האן-מייטנר (צילום: Fridolin freudenfett via WikimediaCommons))
    Fridolin freudenfett via WikimediaCommons)
  • אוטו האן וליז מייטנר, 1912 (צילום: דומיין ציבורי באמצעות Wikimedia Commons)
    דומיין ציבורי באמצעות Wikimedia Commons
"פיזיקאית שמעולם לא איבדה את האנושיות שלה"

75 שנה אחרי הירושימה, "אם הפצצה" היהודית משמשת השראה למותחן ריגול

הפיזיקאית ליזה מייטנר גילתה את ביקוע הגרעין זמן קצר לאחר שנמלטה מגרמניה הנאצית ב-1938 ● אבל פרס נובל על התגלית ניתן לגבר, בעוד היא רואה כיצד פריצת הדרך שלה משמשת בדרכים שהתנגדה להן ● המותחן "המלחמה של האנה" הוא פרי מחקר של שנים שערכה יאן אליאסברג על סיפור חייה של מייטנר ועל המרוץ לפצצת האטום ● ראיון

המדען הגרמני אוטו האן זכה בפרס נובל לכימיה ב-1944 על גילוי ביקוע הגרעין.
אולם האן לא הגיע לתגלית לבדו. אות ההוקרה הגיע גם לעמיתתו הוותיקה למחקר, הפיזיקאית ד"ר ליזה מייטנר. זו הייתה עוד דוגמה לאפקט מטילדה, הטיה נגד הכרה בהישגיהן של מדעניות נשים, שעבודתן מיוחסת לעמיתיהן הגברים.

מייטנר והאן עבדו מאז 1935 יחד עם הכימאי פריץ שטרסמן על ייצור יסודות טרנס-אורניים (יסודות מלאכותיים כבדים מאוד) באמצעות הפצצת אורניום בניטרונים.

מייטנר, ילידת אוסטריה, נאלצה להימלט מגרמניה הנאצית ולעזוב את משרתה במכון קייזר וילהלם לכימיה בברלין ב-1938, והגיעה בסופו של דבר לסטוקהולם, שוודיה. מייטנר, שנולדה למשפחה יהודית, המירה את דתה והפכה ללותרנית ב-1908 וקבורה כעת בכנסייה בהמפשייר, אנגליה. אולם, המרתה לנצרות לא עצרה את הנאצים מלרדוף אותה בשל היותה ממוצא יהודי.

האן התכתב איתה בנוגע לניסויים שנמשכו, ומייטנר ואחיינה הפיזיקאי, אוטו רוברט פריש, היו אלה שזיהו בתחילת 1939 כי גרעין של אטום נחצה לשניים. בעקבות זאת השניים ערכו ניסוי נוסף כדי לאשר ולמדוד את התגובה הכימית.

האן ושטרסמן פרסמו את הממצאים, והחדשות התפשטו במהירות בין מדענים משני צדי האוקיינוס האטלנטי. זמן לא רב לאחר מכן, הפיזיקאים הפליטים אלברט איינשטיין ולאו סילארד הזהירו את נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט כי גרמניה עשויה לנסות לבנות פצצת אטום.

בתגובה, רוזוולט הורה למדענים ולצבא האמריקאיים לקדם את מחקר הגרעין, מה שהוביל בסופו של דבר להקמת פרויקט מנהטן הסודי באוגוסט 1942.

השנה – במלאות 75 שנים להטלת פצצות האטום הראשונות על הירושימה ונגסקי, שהביאה לסיומה של מלחמת העולם השנייה – הבמאית והתסריטאית ההוליוודית יאן אליאסברג פרסמה רומן ריגול המבוסס על סיפורה של מייטנר. המותחן "המלחמה של האנה" הוא פרי מחקר של שנים שערכה אליאסברג על סיפור חייה של מייטנר ועל המרוץ לפצצת האטום.

מכון קייזר וילהלם לכימיה לשעבר בברלין. המבנה ניזוק בצורה קשה במלחמת העולם השנייה. הוא שוחזר והפך לחלק מהאוניברסיטה החופשית בברלין ב-1948. ב-1956 הוא קיבל את השם בניין אוטו האן, וב-2010 שונה שמו לבניין האן-מייטנר (צילום: Fridolin freudenfett via WikimediaCommons))
מכון קייזר וילהלם לכימיה לשעבר בברלין. המבנה ניזוק בצורה קשה במלחמת העולם השנייה. הוא שוחזר והפך לחלק מהאוניברסיטה החופשית בברלין ב-1948. ב-1956 הוא קיבל את השם בניין אוטו האן, וב-2010 שונה שמו לבניין האן-מייטנר (צילום: Fridolin freudenfett via WikimediaCommons)

אליאסברג סיפרה בריאיון לזמן ישראל כי היא מתגאה בכך שהיא פמיניסטית ומכירה את ההיסטוריה הנשית. לכן היא הייתה מופתעת מכך שלא שמעה דבר על מייטנר עד שראתה את כתבת השער של הניו יורק טיימס על הטלת פצצת האטום על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945. בפסקה שהופיעה בתחתית העמוד נכתב כי המרכיב העיקרי שאפשר לבעלות הברית לפתח את הפצצה ניתן להן על ידי פיזיקאית "לא ארית" (במילים אחרות, יהודית).

בכתבת שער של הניו יורק טיימס על הטלת פצצת האטום על הירושימה, נכתב בתחתית העמוד כי המרכיב העיקרי שאפשר לבעלות הברית לפתח את הפצצה ניתן להן על ידי פיזיקאית "לא ארית" (במילים אחרות, יהודית)

לאליאסברג לא היה מושג מי הייתה האישה הזאת, ששמה לא הוזכר, אבל היא הייתה נחושה לגלות. היא גם רצתה לדעת יותר על הקשר שלה לפרויקט מנהטן.
"ישר חשבתי שאני צריכה למצוא את האישה הזאת, כי ידעתי שבגלל המקום שלה בהיסטוריה, בטח היה לה סיפור מדהים. אפילו הייתה לי תחושה שהסיפור הזה קשור לחייה בגרמניה, לגילוי שלה את הפצצה ואת הפוטנציאל שלה, ואז למה שקרה אחר כך – ההשלכות המוסריות של זה", אומרת אליאסברג.

אף על פי שאליאסברג ידועה כתסריטאית, היא הרגישה שעליה להפוך את הסיפור של מייטנר לרומן. היות שידעה כמה קשה להפיק סרט, היא לא רצתה לקחת את הסיכון.

"לא יכולתי לסבול את המחשבה שאני אכתוב תסריט שישכב במגירה. הנה אישה שנזנחה, נמחקה מההיסטוריה, ואני מנסה להאיר עליה זרקור. הרעיון שאני אכתוב את כל זה וזה לעלם לא יראה אור יום היה פשוט כואב", היא אומרת.

"ואני גם חושבת שספרות בדיונית היא בית טוב יותר לאישה מאוד כישרונית, לא שגרתית או ממוצעת. הייתה לי תחושה שאם אני אצליח לכתוב את הרומן היטב, יהיה לו סיכוי טוב יותר להיות הסיפור שרציתי לכתוב", היא מוסיפה.

יאן אליאסברג (צילום: באדיבות המחברת)
יאן אליאסברג (צילום: באדיבות המחברת)

אליאסברג, שקראה את יומניה ומכתביה של מייטנר שפורסמו, חשה חיבור עמוק לפיזיקאית. בתור אישה בהוליווד, אליאסברג יודעת איך זה להרגיש לא שייכת, אישה בעולם של גברים.

"לפעמים, כאישה, קורה שאת מרגישה כל כך אסירת תודה על כך שהצלחת לעשות את העבודה שלך, שלא אכפת לך מכסף ומפרסים. דרושה כל כך הרבה אנרגיה כדי לעשות את מה שאת אוהבת ושיש לך תשוקה לגביו. זה מתיש רק להגיע למקום שאת רוצה ללכת אליו", היא אומרת.

בקטע פולח הלב ביומנה של מייטנר, שבו היא מביעה את אכזבתה מכך שהאן אפילו לא הזכיר אותה בנאום קבלת פרס נובל שלו, נגע ללבה של אליאסברג, אבל לא הפתיע אותה.

בכנס ב-1937 מייטנר חלקה את השורה הראשונה עם (משמאל לימין) נילס בוהר, ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, אוטו שטרן ורודולף לדנבורג; הילדה לוי היא האישה הנוספת היחידה בחדר (צילום: (פרידריך הונד, באמצעות ויקישיתוף))
בכנס ב-1937 מייטנר חלקה את השורה הראשונה עם (משמאל לימין) נילס בוהר, ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, אוטו שטרן ורודולף לדנבורג; הילדה לוי היא האישה הנוספת היחידה בחדר (צילום: (פרידריך הונד, באמצעות ויקישיתוף))

החיים האמיתיים היו מוזרים יותר מסיפור בדיוני

ברומן של אליאסברג, מייטנר הופכת לגיבורה בשם ד"ר האנה וייס. אליאסברג מצעירה אותה, ולוקחת אותה אל מעבר לגילוי ביקוע הגרעין באירופה, אל צוותו המבריק של ג'וליוס רוברט אופנהיימר במעבדת לוס אלמוס, ניו מקסיקו.

במציאות, מייטנר מעולם לא נמנתה עם המדענים שהמציאו את ה"גאדג'ט" האטומי הראשון, כפי שכינה זאת אופנהיימר. למעשה, היא שנאה את הכינוי "אם הפצצה" שנתן לה איינשטיין, וסירבה להזמנות חוזרות ונשנות להצטרף למדענים האחרים בפרויקט מנהטן.

"הבנתי שכאשר ליזה מייטנר עזבה את גרמניה, הסיפור שלה בעיקרו של דבר הסתיים. מעולם לא תכננתי לספר את סיפור החיים שלה. זו לא הייתה הכוונה שלי. רציתי לספר סיפור בדיוני", מסבירה אליאסברג.

מה שעניין את המחברת יותר מכול היה השאלה מה קורה כאשר הצבא משתלט על המדע הטהור. זה מה שקרה כשהמשטר הנאצי השתלט על עבודתו של מכון קייזר וילהלם, וזה מה שקרה בארצות הברית. במקרה האחרון זה אמנם נעשה בצורה עדינה יותר, אבל בכל זאת קרה.

פיזיקאים וכימאים בברלין ב-1920. בשורה הראשונה, משמאל לימין: הרתה ספונר, אלברט איינשטיין, אינגריד פרנק, ג'יימס פרנק, ליזה מייטנר, פריץ האבר ואוטו האן. בשורה האחורית, משמאל לימין: ולטר גרוטריאן, וילהלם וסטפל, אוטו פון באייר, פטר פרינגסהיים וגוסטב הרץ (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)
פיזיקאים וכימאים בברלין ב-1920. בשורה הראשונה, משמאל לימין: הרתה ספונר, אלברט איינשטיין, אינגריד פרנק, ג'יימס פרנק, ליזה מייטנר, פריץ האבר ואוטו האן. בשורה האחורית, משמאל לימין: ולטר גרוטריאן, וילהלם וסטפל, אוטו פון באייר, פטר פרינגסהיים וגוסטב הרץ (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)

"בכוונה רציתי שהאנה תהיה בלוס אלמוס. חשבתי שזה יהיה מדהים שדמות שכבר חזתה בזה קורה פעם אחת, תראה את זה קורה שוב", אומרת אליאסברג.

מה שעניין את המחברת יותר מכול היה השאלה מה קורה כאשר הצבא משתלט על המדע הטהור. זה מה שקרה כשהמשטר הנאצי השתלט על עבודתו של מכון קייזר וילהלם, וזה מה שקרה בארצות הברית

אף על פי שבין ארצות הברית לגרמניה התנהל מרוץ עז להשגת הפצצה, התברר שהגרמנים מעולם לא היו אפילו קרובים. אליאסברג ניצלה את התעלומה הזאת שאופפת את השתרכותה של גרמניה מאחור כדי לעצב מותחן שמשלב מרכיבים היסטוריים ובדיוניים.

פיזיקאי האטום רוברט אופנהיימר וקולונל לסלי גרובס לצד שרידים באתר ניסוי טריניטי בספטמבר 1945, חודשיים לאחר הניסוי בפצצה וזמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)
פיזיקאי האטום רוברט אופנהיימר וקולונל לסלי גרובס לצד שרידים באתר ניסוי טריניטי בספטמבר 1945, חודשיים לאחר הניסוי בפצצה וזמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה (צילום: רשות הכלל, באמצעות ויקישיתוף)

אופנהיימר וגנרל לסלי ריצ'רד גרובס, שניהל את פרויקט מנהטן, מופיעים ברומן, ואילו הדמויות האחרות מבוססות על דמויות היסטוריות (כמו ד"ר האנה וייס) או שהן בדיוניות לחלוטין.

בקטגוריה האחרונה נמנה מייג'ור ג'ק דלייני, כוכב עולה במודיעין הצבאי, שמנסה למצוא מרגל נאצי בלוס אלמוס. הוא מסמן את האנה וייס כחשודה העיקרית, ובסופו של דבר מגלה את הסודות שהיא מסתירה. בתפנית בעלילה, האנה מגלה שלחוקר שלה יש סודות משל עצמו.

במסגרת המחקר שלה, אליאסברג קראה את הביוגרפיה מאת רות לוין סימה, "ליזה מייטנר: חיים בפיזיקה" . היא קראה גם ספרי היסטוריה מקיפים דוגמת "יצירת הפצצה האטומית" מאת ריצ'רד רודס ו"המלחמה של הייזנברג: ההיסטוריה הסודית של הפצצה הגרמנית" מאת תומס פאוורס (שניהם באנגלית).
הגם שהעבודות האלה סיפקו בסיס עובדתי ל"מלחמה של האנה", אליאסברג הרשתה לעצמה לקחת את הסיפור לאן שרצתה – בגבולות מסוימים.

"המלחמה של האנה" מאת יאן אליאסברג (צילום: Back Bay Books)
"המלחמה של האנה" מאת יאן אליאסברג (צילום: Back Bay Books)

"הכלל שלי לגבי כתיבת בדיון היא שאני תמיד בעד סיפור טוב יותר, כל עוד הוא לא בלתי סביר", היא אומרת.

למשל, זה היה חשוב לאליאסברג להציג את חנה עם זהות יהודית מובהקת וכמי שבאה מבית שומר דת. לדבר יש משמעות עבור הסיפור מסיבות רבות (ונחסוך את הספוילרים).

ולמרות שידעה על המרתה של מייטנר לנצרות, אליאסברג אומרת שהיא חשה תבונה יהודית מובהקת מכתביה של מייטנר.

"הרגשתי שיש שם תחושה של תיקון עולם, וזה הפך ליותר ויותר חשוב עבורי ככל שפיתחתי את הדמות [של חנה]", היא אומרת.

במהלך העשור שבו אליאסברג עבדה על "המלחמה של האנה", היא שקעה בתהיות הקשורות באחריותם המוסרית של מדענים. היא תהתה אם תמיד כדאי לחפש תשובות ופתרונות בכל מחיר. היא גם חשבה על הסכנות שבנפילתן – או מסירתן – של תגליות מדעיות לידיים הלא נכונות או בחתירה תחתיהן.

"אולי יש לך את הכישרון הזה, אבל את צריכה שבאמת יהיה לך מצפן מוסרי ברור… זה קשור לאיך שאת מנצלת את החיים שלך ואיפה יושבות המוסריות שלך והתודעה הרוחנית שלך ותחושת החובה שלך כלפי העולם ביחס לכישרון שלך", היא אומרת.

מייטנר ידעה היכן היא עומדת, ווידאה שכך ייכתב על מצבתה: "פיזיקאית שמעולם לא איבדה את האנושיות שלה".

עוד 1,171 מילים
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

מדיום האתר על פי תורת היחסות ומצב היסוד של הוואקום הקוונטי

וינסנט ון-גוך צייר את ליל הכוכבים ביוני 1889, כשנתיים לאחר הניסוי המפורסם של מייקלסון-מורלי, שלכאורה הפריך את קיומו של מדיום האתר האקסיומטי, החומר שנחשב לממלא את כל המרחב. תנועות המכחול המיוחדות של וינסנט ון-גוך מתארות תנועה סיבובית של המרחב סביב הכוכבים הזוהרים.

הניסוי של מייקלסון-מורלי ב- 1887

הניסוי של מייקלסון-מורלי נחשב לאחד מהניסיונות החשובים של הפיזיקה המודרנית. הניסוי לא הצליח למצוא אפילו שינויים קלים במהירות האור ביחס למדיום האתר. עד הניסוי המתוחכם והיקר של מייקלסון-מורלי, היה מקובל על המדענים מאז אייזיק ניוטון קיומו של מדיום האתר, הנושא את גלי האור ומעביר מרחוק את כוח הכבידה, כאקסיומה כמעט מובנת מאליה.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כאשר בחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגד כיוון רוח האתר. מייקלסון ומורלי הניחו, כי בעזרת מכשיר מדידה מדוייק ניתן יהיה למדוד את השינויים הקטנים במהירות האור במהלך השנה, כפי שהאיור למטה משמאל מדגים.

מדיום האתר נתפס כנוזל בלתי דחיס, מעין מוצק, חסר מסה וצמיגות, שכוכבי הלכת נעים בתוכו ללא חיכוך. הניחו שכדור הארץ נע סביב השמש בתוך מדיום האתר, כשבחלק מהזמן הוא נע עם כיוון תנועת רוח האתר ובחלק מהזמן נגדו

מייקלסון ומורלי השתמשו באינטרפרומטר מדוייק וקרן אור קוהרנטית שפוצלה לשתי אלומות, שעשו מסלולים ניצבים זה לזה והוחזרו על ידי מראות אל הגלאי. סטייה יחסית במהירות קרני האור היתה אמורה לייצר הזזת פאזה שהאינטרפרומטר המדוייק היה אמור לזהות. מייקלסון ומורלי חזרו על הניסוי בשעות שונות ביממה ובעונות שונות לאורך השנה ולא נצפתה הזזת פאזה. המסקנה הייתה שמהירות האור קבועה ושכדור הארץ לא נע בחלק מהזמן עם ובחלק אחר כנגד רוח האתר. לכן הסיקו מתוצאות הניסוי שמדיום האתר לא קיים, האקסיומה של קיום האתר הופרכה.

כדור הארץ נע בשדה הגרוויטציה של השמש עם רוח אתר (צילום: אילוסטרציה)
כדור הארץ נע בשדה הגרוויטציה של השמש עם רוח אתר (צילום: אילוסטרציה)

האם יש הסבר אחר?

האם אפשרי שמדיום האתר ינוע בשדה הגרוויטציה של השמש ביחד עם כדור הארץ כפי שמודגם באיור למעלה מצד ימין? במקרה זה רוח האתר הגרוויטציוני נעה ביחד עם כדור הארץ, תנועה יחסית ביניהם לא קיימת וגם כך לא אמור להתקבל שינוי פאזה באינטרפרומטר במהלך עונות השנה או שעות היום כפי שמייקלסון ומורלי קיבלו בניסוי. ניסוי שאולי לא הפריך את קיום האתר בעצם.

גם בהסתמך על כשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי למצוא תנועה של כדור הארץ ביחס למדיום האתר, איינשטיין הניח בתורת היחסות שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס, ללא תלות במהירות של הגוף שפולט את האור. הוא פרסם זאת במאמר מה-30 ביוני 1905 על האלקטרודינמיקה של גופים בתנועה.

מדיום האתר על פי תורת היחסות של אינשטיין

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות באוניברסיטת ליידן ב-5 במאי 1920, בשאלה מה מהות הרעיון שקיים בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים גם חומר נוסף מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיום מדיום האתר לנושא של הפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור.

אינשטיין התחיל את הרצאתו על האתר ותורת היחסות ב-1920, בשאלה מה מהות הרעיון, לפיו בנוסף לחומר הרגיל שאנחנו מכירים קיים גם חומר מסוג אחר, מדיום האתר. אינשטיין קישר את קיומו להפעלת כח מרחוק ללא מגע מיידי ולתכונות של גלי האור

אינשטיין ציין שניוטון העלה את הרעיון של הפעלת כח מרחוק על ידי מסות ללא מגע ישיר ומיידי, ושרעיון קיום מדיום האתר הממלא את המרחב נבע כאקסיומה מכך. כשהתגלה שהאור הוא תנודה שעוברת במרחב, באופן טבעי הניחו שמדיום האתר נושא גם את גלי האור. לאור יש תכונה של גל רוחבי, לא תנועה של גוף קדימה, ולכן הניחו שמדיום האתר איננו נוזל אלא הוא מעין מוצק לא דחיס המעביר תנודות רוחביות יחסיות קטנות שהם גלי האור.

אבל קיום מדיום אתר נייח הוא בעייתי מבחינת תיאוריית היחסות הפרטית כמערכת ייחוס אבסולוטית ולכן הסיקו מכשלון הניסוי של מייקלסון-מורלי שהאתר פשוט לא קיים. שגלי האור הם ישויות בפני עצמם שלא מתקיימות כהפרעה מתפשטת במדיום האתר. שגלי האור, כמו חלקיקי החומר, מתקדמים במרחב הריק.

אינשטיין טען בהרצאה שתיאוריית היחסות איננה שוללת את קיום מדיום האתר כל עוד לא מתיחסים לאתר כמורכב מחלקיקים בעלי מיקום ומהירות. אינשטיין אמר שלמרחב עצמו יש תכונות פיזיקליות ושהוא לא ריק. מדיום האתר הגרוויטציוני קיים אבל חסר "גוף" ומאופיין על ידי 10 המשוואות הדיפרנציאליות של אינשטיין שתלויות בחומר וגם במצב האתר בסביבה.

אינשטיין אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני על פי תורת היחסות שונה ממודלים קודמים של האתר שהציעו מקסוול, לורנץ, הרץ ומאך, אך בסיכום דבריו אמר שמדיום האתר הגרוויטציוני חייב להיות קיים ושלא ניתן לחשוב על המרחב-זמן של תורת היחסות ללא האתר.

מצב היסוד של הוואקום הקוונטי וים האלקטרונים הבלתי נראים של דירק

ב-1920, כשאינשטיין דיבר על האתר ותורת היחסות, הוא לא התיחס לקיומם של חלקיקי האנטי-חומר, הפוזיטרונים, שהתגלו ב-1927 על ידי פול דירק, ועל ההבנה של דירק לגבי מצב היסוד של הוואקום הקוונטי המלא באין סוף אלקטרונים בלתי נראים.

דירק אומר שבאופן מפתיע, דוקא החלקיקים בעלי הספין, האלקטרונים, הם החלקיקים הפשוטים ביותר בטבע. כשגילה את האנטי-אלקטרונים בעלי האנרגיות השליליות, הפוזיטרונים לקח לדירק בערך עוד כשנה להבין ולהציע שאין-סוף אלקטרונים בלתי נראים לנו ממלאים את כל הרמות השליליות שמתקבלות מפתרון משוואת דירק. האלקטרונים הבלתי נראים של הוואקום ממלאים את כל רמות האנרגיה השליליות ממינוס אין-סוף ועד רמת היסוד הקוונטית, שמעליה נמצאים האלקטרונים החופשיים הרגילים שאותם אנחנו רואים.

הפתרון המאוד יצירתי ולא מובן מאליו של דירק קיבל את השם ים האלקטרונים של דירק, אבל נתפס כפרשנות לא כמציאות פיזיקלית מוחשית.

שבירת סימטריה

דירק דיבר בתחילת הראיון על שיקולי הסימטריה שהכניס אינשטיין. המודל הסטנדרטי מתאר את חלקיקי החומר והאנטי-חומר, ותורת היחסות מתארת את המרחב-זמן שהוא כנראה שם אחר למדיום האתר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? מה שחסר זה הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר.

החיבור של שתי התורות הגדולות מתאר את ההתנהגות של החומר, האנטי-חומר והאתר. אז מה חסר? הוכחה של מנגנון יצירת החומר ביקום, שבירת הסימטריה בין החומר והאנטי-חומר

על פי ההצעה של סחרוב מ-1967, שבירת הסימטריה התרחשה בזמן המפץ הגדול. על פי מודל קרינת הוקינג, הפרדה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים מתרחשת על האופק של חורים שחורים ואולי אף מועצמת במרכזים גלקטיים פעילים ובסילונים שהם אולי מנועי יצירת החומר של היקום.

ליל הכוכבים

ים האלקטרונים של דירק, הממלאים את אין-סוף הרמות השליליות של משוואת דירק יחד עם הפוזיטרונים, יוצרים ים של זוגות אלקטרון-פוזיטרון (פוזיטרוניום), הממלאים את המרחב ויכולים להשמיד זה את זה במפגש של חלקיקי חומר ואנטי-חומר או ליצור זוגות קשורים חזק במצב הפוזיטרוניום המשונה.

אוסף הזוגות יכול לקרוס למצב קוונטי רב-חלקיקי קוהרנטי שנקרא בוז-אינשטיין קונדנסט שבתוכו אין משמעות למיקום של כל פוזיטרוניום בנפרד.

זה מתאים להנחה של אינשטיין עבור מדיום האתר הגרוויטציוני חסר הגוף והחלקים שניתן לייחס להם מיקום ומהירות. זוגות הפוזיטרוניומים והקוואקוניומים יכולים להיות מדיום האתר האלקטרומגנטי והגרוויטציוני שאינשטיין תיאר בהרצאתו ב-1920 וגם ים החלקיקים האינסופי שתיאר דירק כמצב היסוד של הוואקום הקוונטי.

ים הזוגות יכול להיות מדיום האתר של המרחב "הריק" שאולי נע סביב גופים מסיביים, כמו שוינסנט ון גוך ב-1889 דמיין וצייר בליל הכוכבים, בלי להכיר את התיאוריות המדעיות הגדולות והקשות להבנה של המאה ה-20.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,071 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 9 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים

תגובות אחרונות

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

סקר: למתנגדי נתניהו אין גוש חוסם, רע"מ עוברת ומרצ בחוץ

מנדלבליט דחה בקשת גנץ להכריע בשאלת ממשלת מעבר ● פעיל יש עתיד הוכה בפעילות שטח במחלף גבעת שמואל ● נתניהו לפוקס: "אנחנו הראשונים בעולם לצאת מהקורונה" ● מכה לנתניהו: בוטל ביקורו של מנכ"ל פייזר בישראל ● אחמד טיבי מתנצל על האופן שבו דיבר על ח"כ להב-הרצנו ● מנדלבליט: כהונת השרים הזמניים מסתיימת, מנו שרים קבועים במקומם

עוד 41 עדכונים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה