נתקעו בבחירות:

רפורמות לטיפול באוכלוסיות מוחלשות מחכות לתקציב

מעקב זמן ישראל הממשלה הכינה ב-2017 תוכניות לטיפול באלימות במשפחה, לפיקוח על פעוטונים ולהעלאת קצבאות הנכות והזיקנה ● אבל התוכניות הפכו להבטחות בחירות, ויישומן נדחה שוב ושוב ● מאז מגפת הקורונה המצוקה בשטח רק גדלה, אך בהעדר תקציב נזנחו גם ההבטחות לטיפול באוכלוסיות הכי פגיעות בחברה ● כעת, עם פיזור הכנסת, הן יישארו במגרה לתקופה ארוכה נוספת

  • מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ברצח נשים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
    Olivier Fitoussi/Flash90
  • מחאה נגד התעללות בילדים ותינוקות בגני ילדים. אשדוד, יולי 2019
  • הורים וילדיהם מפגינים נגד התעללות בילדים ותינוקות בגני ילדים. אשדוד, יולי 2019 (צילום: Flash90)
    Flash90
  • אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
    Yossi Aloni/Flash90
  • קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)
    Nati Shohat/Flash90
  • מחאת הנכים בכניסה לאשדוד, ב-3 באפריל 2017 (צילום: פלאש90)
    פלאש90

לפני שנתיים ושלוש שנים, כשהעולם חווה גאות כלכלית וממשלת ישראל נהנתה מעודפים תקציביים, יזמו חברי כנסת, פקידים וארגונים חברתיים שורה של רפורמות ופרויקטים, הצעות חוק ותוכניות לביצוע, שנועדו לשפר את החיים של אזרחי המדינה. אלא שאז החלו מערכות הבחירות, ובמשך שנה וחצי, מנובמבר 2018 עד מרץ 2020, הממשלה וכנסת ישראל לא תפקדו. חוקים שהיו בשלבי חקיקה נתקעו ותוכניות שאושרו לא בוצעו בשטח.

פרוץ מגפת הקורונה הביא להקפאת רוב היוזמות לשיפור החיים, כולל אלה שהיו יכולות לסייע מאוד לאוכלוסייה שבסיכון ולנפגעי המשבר הכלכלי והחברתי, ואלה שכבר אושרו ולא יצאו לפועל בגלל שהמדינה פעלה בלא תקציב.

עם פיזור הכנסת מבלי לאשר תקציב ל-2021, ומבלי שהיוזמות החשובות יושמו, חזרנו לכתבה שפורסמה באוקטובר 2019 בזמן ישראל על שורת רפורמות חברתיות שנדחו במשך שנים, התקרבו לאישור בממשלה ובכנסת ב-2018 והתעכבו שנה נוספת בגלל שתי מערכות הבחירות של אותה שנה.

חמש מתוך שש התוכניות עדיין תקועות, ויישארו תקועות עמוק לתוך 2021, עד לסיום הלופ האינסופי של מערכות הבחירות, הרכבת ממשלה וכנסת, ואישור תקציב המדינה. מאחורי הרפורמות התקועות ניצבים אלפים מאזרחי מדינה, מקרב האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה ששנה אחר שנה לא מקבלות מענה, ולא ברור מתי ואם בכלל יטופלו.

אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

1

העלאת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים

מצבם של קשישים עניים בישראל הוא הגרוע בכל המדינות בארגון ה-oecd. קשישים משני העשירונים התחתונים חיים מכ-3,000 שקל בחודש. השלמת הכנסה לקשיש שאין לו הכנסה פרט לקצבת הזיקנה מגיעה כיום לגובה של 3,450 שקל לחודש, ולזוג קשישים עד ל- 5,450 שקל. עוד לפני מגפת הקורונה שררה במערכת הפוליטית הסכמה על הצורך להעלות את קצבאות הזיקנה, ושרים וח"כים הפריחו לאוויר הבטחות להעלות אותן  לסכומים שונים.

שר האוצר לשעבר, משה כחלון, הבטיח ב-2018 להעלות את ההכנסה המינימלית של קשיש בודד ל-4,400 שקל בחודש ושל זוג ל-6,000. מפלגת "גשר" של אורלי לוי אבקסיס, כיום השרה לחיזוק וקידום קהילתי, הבטיחה לפעול להעלאת קצבאות הזקנה ל-6,000 שקל ליחיד ול-9,000 שקל לזוג.

הממשלה החלה להכין תיקון לחוק האזרחים הוותיקים בהתאם להצעתו של כחלון ב-2018, בעלות של כשלושה מיליארד שקל בשנה. אך הכנסת פוזרה והיוזמה התמוססה לפני שההצעה הוגשה. וכך, במקום להפוך לחוק, הפכה התכנית להבטחת בחירות.

הממשלה החלה להכין תיקון לחוק האזרחים הוותיקים ב-2018, בעלות של כ-3 מיליארד שקל בשנה. אך הכנסת פוזרה והיוזמה התמוססה לפני שההצעה הוגשה. וכך, במקום להפוך לחוק, הפכה התכנית להבטחת בחירות

מאז פרצה מגפת הקורונה, שקשישים ואוכלוסייה מבוגרת הם קורבנותיה הקשים ביותר. המשק הושבת כדי להאט את התפשטות המגפה, בעיקר כדי להגן על אותה אוכלוסייה, בעלות של מאות מיליארדי שקלים שנגרעו מהתוצר, ועשרות מיליארדים מתקציב המדינה. הממשלה ממילא לא הכינה תקציב לשנה הנוכחית והבאה, וההבטחות שהתקציבים הללו יכללו העלאה של תקציב הזיקנה נשכחו כלא היו.

2

העלאת קצבאות הנכות

בספטמבר 2017, לאחר מאבק ארוך וקשה שכלל הפגנות סוערות, חסימות של צירי תנועה מרכזיים ושביתות רעב נחתם הסכם בין ארגוני הנכים, ההסתדרות והממשלה. בהסכם נקבע כי קצבאות הנכים הזעומות יעלו מ-2,342 שקל ל-4,050 שקל בחודש, ויעודכנו בעתיד לפי השכר הממוצע במשק. עוד נקבע כי הקצבה לא תקוזז יותר משכרם של נכים שעובדים ומשתכרים עד 4,300 שקל. עלות הגדלת הקצבאות הוערכה אז בתוספת תקציב של כ-4 מיליארד שקל לשנה.

ואולם, ההסכם הזה לא כובד על ידי נתניהו ושריו. אמנם הממשלה העבירה בתחילת 2018 חוק להעלאת קצבאות הנכים, אבל החוק היה שונה מזה שהובטח לנכים, והקצבאות החודשיות עלו ל-2,812 שקל בלבד.

בהמשך היו אמורות לקום ועדות שיקבעו "פעימות" נוספות להגדלת הקצבאות עד הגעה ליעד של 3,700 שקל לחודש, אך הממשלה לא התחייבה מתי יתקיימו ה"פעימות" הללו. בנוסף, הסכום שנכה יכול להשתכר מבלי שיקוזז מקצבתו הועלה ל-3,700 שקל בלבד, וגם הצמדת הקצבה לעליית השכר הממוצע במשק נדחתה.

הפגנות הנכים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הפגנות הנכים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בארגוני הנכים הגיבו לחוק המקוצץ בזעם. חלקם חזרו להפגין ברחובות ולחסום כבישים, אבל בגלל ש"נחתם הסכם" ונחקק חוק, הציבור הפסיק להזדהות איתם. ארגונים אחרים הגיעו לכנסת וניסו להוביל מהלך להעלאה משמעותיות יותר בקצבאות הנכים באמצעות חקיקה – אך לא הצליחו בכך בגלל הבחירות. בסופו של דבר, יצאה לפועל רק פעימה אחת, ב-2019, שהעלתה את הקצבה לסכום של 3,131 שקל לחודש.

ההסכם קבע כי קצבאות הנכים יעלו מ-2,342 שקל ל-4,050 שקל בחודש, אך הוא לא כובד על ידי נתניהו ושריו. החוק שעבר ב-2018 היה שונה מזה שהובטח לנכים, והקצבאות עלו ל-2,812 שקל בלבד

לאחר הרכבת הממשלה הנוכחית, ואחרי מאבק, העבירה הממשלה לנכים באוקטובר השנה מענקים חד-פעמיים של 1,140-1,900 שקל לחודש. המענקים, שעלותם הכוללת הגיעה למיליארד שקל, הוצגו כ"יישום זמני של הפעימה השנייה" של העלאת הקצבאות. היישום הקבוע של הפעימה השנייה – תוספת של 190 שקלים בחודש, עד לסכום של 3,321 שקל לחודש, נדחה עד שייקבע תקציב קבוע למדינה, והפעימות הבאות נדחו עד להודעה חדשה.

יו"ר מטה מאבק הנכים, נעמי מורביה, מסרה לזמן ישראל באוקטובר שעבר: "'השורה התחתונה של השקרנות, הפרת ההסכמים, הספינים השקופים ואטימות הלב של הממשלה היא שהנכים עדיין צריכים לבחור בין אוכל לתרופות". כיום היא אומרת בקול סדוק: "אתה יכול להעתיק ולצטט שוב את מה שאמרתי לך לפני שנה, מילה במילה, כלום לא השתנה".

שר האוצר, ישראל כ״ץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר האוצר, ישראל כ״ץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

3

פיקוח על החינוך לגיל הרך

ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם המפותח שאין בהן פיקוח על החינוך לגיל הרך. התוצאה היא מקרים רבים של הזנחה והתעללות בילדים, מבלי שאף גוף ציבורי לוקח על אירועים אלה אחריות ומנסה למנוע.

בקיץ 2018, בעקבות הסערה הציבורית על מות התינוקת יסמין וינטה, שעברה התעללות בפעוטון בפתח תקווה, הוכנה ואושרה במהירות הצעת חוק לפיקוח על הפעוטונים, שהגישו חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (אז במפלגת כולנו, כיום בתנועת "תקווה חדשה") וקארין אלהרר (יש עתיד). ההצעה הפכה להצעת חוק ממשלתית ועברה את כל תהליכי החקיקה עד שנכנסה לתוקף ב-1 בספטמבר 2019.

יישום החוק היה כרוך בהקמת מערך שיפקח על יישומו של החוק, וכחלק מכך התקנת תקנות עבודה ותקצוב של המערך – תוספת חד פעמית של 5.2 מיליארד שקל ותוספת קבועה של 2.6 מיליארד. אבל מאז הממשלה לא הכינה את התקנות ולא העבירה את התקציב.

אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
אב לוקח את ילדיו לגן בתל אביב, 18 באוקטובר 2020 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

תוספות התקציב שתאפשר את יישום התוכנית נועדה להיכלל בתקציב המדינה ל-2020, אבל התקציב טרם אושר, הוא לא יאושר בחצי השנה הקרובה, וספק רב מאוד אם יכללו בו תוספות תקציב כלשהן.

אחרי הבחירות האחרונות החלו להכין במשרדי האוצר והעבודה והרווחה את התקנות המעשיות המפורטות שיאפשרו את יישום החוק לאחר שיתוקצב. אבל הנתק בין השרים איציק שמולי וישראל כץ והכאוס בצמרת משרד האוצר עיכב את הדיונים על התקנות.

רק שלשום (יום שני) התקיים דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת שבו התקנות הובאו לאישור הוועדה, במטרה לאשר אותן סופית עוד לפני הבחירות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'בארין, אמר אתמול: "קיבלנו את התקנות רק בלילה. עדיין לא הבנו את עמדת האוצר בנוגע לסוגיות המשפטיות והתקציביות. אני מקווה שהסוגיות המשפטיות והתקציביות באשר לעמדת האוצר ייפתרו כבר ביממה הקרובה ונוכל להצביע עד סוף השבוע".

עו"ד אחז אגם, ששימש כיו"ר ועד ההורים הארצי של ילדי הגנים, אמר לזמן ישראל באוקטובר 2020 על העיכוב ביישום החוק: "יש דברים שמדהים שלא היו קיימים כבר עכשיו. מטפלות שנתפשו מתעללות בילדים חזרו לעבוד עם ילדים, כי אין פיקוח. מטפלות וגננות לא חויבו לעבור השתלמות עזרה ראשונה. פעוטות ותינוקות נחנקים, מקיאים ונפגעים ואיש לא מחויב לטפל בהם. אנחנו צועקים ודורשים בכל הכוח שהדברים הבסיסיים שכבר אושרו בחוק יקרו".

מאז עברו שנה וחודשיים, ואותם דברים בסיסיים טרם קרו. אגם אמר השבוע: "מסתבר שגם בתקופה הזאת, המחיר של חייהם, ביטחונם, חינוכם ואושרם של הילדים שלנו הוא הנמוך ביותר. שוב ושוב מעדיפים להוציא הוצאות על דברים אחרים במקום על הילדים".

"מסתבר שגם בתקופה הזאת, המחיר של חייהם, ביטחונם, חינוכם ואושרם של הילדים שלנו הוא הנמוך ביותר. שוב ושוב מעדיפים להוציא הוצאות על דברים אחרים במקום על הילדים"

השבוע הצהירה ענת דייגי, אמו של דוד דייגי שמת ב-2017 בפעוטון, ויו"ר פורום "הורים למען אחריות מלידה": "הורי הגיל הרך מחכים לתקנות כבר מסוף 2018. משרדי האוצר, העבודה והרווחה גוררים רגליים ולא מאשרים את התקנות. העובדות הללו לא ינחמו את ההורים הבאים שבנם ייפגע".

ח"כ אלהרר אמרה אתמול בעקבות הדחייה הנוספת בהצבעה: "הממשלה הכושלת לא מפספסת אף הזדמנות להפקיר את ילדינו, וגם היום, אחרי שנתיים של מאבק להבאת התקנות לחוק הפיקוח, נראה שהכנסת שוב תתפזר מבלי לאשר את התקנות, מה שישאיר את ילדינו ללא הגנה גם בשנה הבאה".

Flash90

4

יישום התוכנית לצמצום האלימות במשפחה

מאז תחילת 2020 נרצחו בישראל לפחות 20 נשים ותינוקת בידי קרובי משפחתן. בשנים 2018-2019 נרצחו לפחות 28 נשים בידי קרוביהן. המספרים הללו הם טיפה בים מתוך כלל מקרי האלימות במשפחה, בעיקר של גברים כלפי נשותיהם והורים כלפי ילדיהם. ההערכה היא שבישראל היו 200 אלף נשים מוכות עוד לפני הקורונה,  ושכיום יש 400 אלף, בנוסף למאות אלפי ילדים מוכים.

בקיץ 2017 אישרה הממשלה תוכנית לצמצום האלימות במשפחה. התכנית כוללת הקמת רשות ממשלתית למאבק באלימות במשפחה שתתאם בין רשויות הרווחה, בריאות הנפש והמשטרה; הרחבת המרכזים לטיפול בגברים אלימים; הקמה והרחבה של מקלטים; גיוס עובדות סוציאליות דוברות ערבית, רוסית ואמהרית; שיקום תעסוקתי לנפגעות; חינוך נגד אלימות ואיזוק אלקטרוני על חשודים בה.

התוכנית אינה נדרשת לאישור הכנסת. עלות יישומה נאמדת ב-50 מיליון שקל לשנה בלבד במשך 5 שנים (250 מיליון שקל במצטבר). התכנית בוצעה באופן חלקי מאוד, כיוון שמרבית התקציב הנדרש ליישומה לא הועבר. במשך השנים 2019-2018 הממשלה העבירה רק 43 מיליון שקלים ליישום התוכנית, מתוך 100 מיליון שהייתה אמורה להעביר.

מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ברצח נשים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ברצח נשים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

כבר בקיץ 2018 פורסמו כתבות על העיכוב בתקצוב התכנית, נערכו הפגנות והתקיימו דיונים מיוחדים על הנושא בכנסת. בנובמבר 2018, בעקבות המחאה, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הממשלה "תגבש תכנית חירום לאומית לטיפול באלימות במשפחה". לא ברור אם נתניהו התכוון לאישור מחדש של התכנית שכבר אושרה או לכתיבת תכנית חדשה, אבל אז נפתחה מערכת הבחירות הקודמת – ומאז, שני הדברים לא קרו.

מאז פרוץ מגפת הקורונה חל גידול של 400% במספר התלונות של נשים וילדים על אלימות במשפחה, בגלל השהות הצפופה בבתים והאבטלה הגואה. נשים וילדים בסיכון סולקו ממוסדות בזמן הסגרים, והמקלטים לנשים מוכות התמלאו עד אפס מקום.

והתוכנית לטיפול באלימות במשפחה עדיין לא יושמה. בספטמבר התקיים לראושנה דיון של ועדת המשנה למעקב אחר ביצוע תקציבי  בתוכנית. יו"ר הוועדה, ח"כ תמר זנדברג, אמרה בדיון כי: "משנת 2017 עד היום הועברה רק 'הקוביה' הראשונה, 50 מיליון שקלים, ליישום התוכנית, ושם נעצרנו".

מפרוץ המגפה חל גידול של 400% בתלונות על אלימות במשפחה. נשים וילדים בסיכון סולקו ממוסדות בזמן הסגרים, ומקלטים לנשים מוכות התמלאו עד אפס מקום. התוכנית לטיפול באלימות טרם יושמה

איריס פלורנטין סמנכ"לית בכירה וראש מנהל לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה ציינה באותו דיון שכל 50 מיליון השקלים שהועברו נוצלו עד תום. נתנאל אשרי, רפרנט רווחה במשרד האוצר, אמר: "התוכנית המקורית לא קיבלה אישור פרטני ותקציבי מהממשלה. אנחנו מקווים שהתקציב יגיע בצורה מסודרת לצרכים האינסופיים שנדרשים בשטח".

בסוף נובמבר, בדיון על התוכנית בוועדת הכספים, עדיין נאמר על ידי נציגי משרדי האוצר והרווחה כי התוכנית פועלת באופן חלקי מאוד באמצעות אותה תוספת תקציב יחידה של 50 מיליון שקלים. נציבי האוצר אמרו בדיון: "התוכנית אמורה להיות מתוקצבת החל מ-2017 ב-50 מיליון שקל בכל שנה. אנחנו נדרוש להוסיף תוספת כזאת בבסיס התקציב לשנים 2020 ו-2021 כאשר התקציב יאושר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לא הסתפק בכך, ואמר: "אנחנו דורשים תקצוב עכשיו כדי שהתוכנית תצא לפועל, לא אחר כך. אנחנו דורשים שתעבירו מידית 100 מיליון שקל. אם בסיס התקציב הבא לא יכלול 50 מיליון שקל לתוכנית, לא נאשר אותו". כל הח"כים שנכחו בדיון הביעו הסכמה עם דבריו. בפועל, לא בוצעה העברה, ותקציבי המדינה ממילא לא אושרו.

הפעילה החברתית לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלע ז"ל, שנרצחה בידי בעלה, התראיינה לאחר הרצח של אחותה בטלוויזיה וברדיו ואמרה: "זה יכול היה להימנע אם התכנית הלאומית נגד האלימות כלפי נשים שאושרה, והמדינה לא העבירה לה את הכסף, הייתה יוצאת לפועל. למה הם מחכים?"

בן עמי אמרה אתמול לזמן ישראל: "אם היו נרצחים 20 ישראלים בשנה ונפגעים מאות אלפים בפעולות טרור, היית רואה מיד פעולות נחרצות של הממשלה. אבל כשמדובר באלימות נגד נשים וילדים עוברים על כך לסדר היום. הרי יש פתרונות, יש לנו את המוחות הטובים ביותר ויש תוכניות שיכלו לאפשר לטפל באלימות נגד נשים באותה רצינות שמתייחסים לטרור, או לקורונה. וגם זה חיי אדם".

לדברי בן עמי: "הדפוסים של אלימות נגד נשים וילדים הם קבועים ולכן אפשר לזהות אותם ולטפל בהם. אם הדברים היו מטופלים כמו שצריך והתוכנית לטיפול באלימות הייתה מיושמת בזמן ייתכן שאחותי מיכל הייתה עדיין בחיים".

עוד 1,839 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

עוד 1,238 מילים

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים

משרד החוץ: היינו מחוץ למעגל קבלת ההחלטות, עודכנו בדיעבד

דיווח: גנץ קיים פגישה סודית עם עבדאללה מלך ירדן ● קיש על הצהרת גנץ שידרוש צירוף של נציג משרד המשפטים בוועדת החריגים: אתה בדיחה, למה לא ביקשת זאת עד עכשיו? ● חילי טרופר: רצים עד הסוף, המגמה ברורה, יש עוד 25 יום ואנחנו נגדל ● ליברמן: נתניהו פוחד פחד מוות מבני משפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה

עוד 8 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

Me Too במגילת אסתר

לא ברור כמה התקדמנו מאז מלכות אחשורוש בפרס. אחשורוש מתייחס לוושתי, אשתו המלכה, כחלק מרכושו. הוא רוצה להראות את יופיה לכל שריו, והיא מפתיעה בפרץ פמיניסטי קשוח ומסרבת לתפקיד שיועד לה. הסרוב של ושתי מבהיל מאד – אישה שהיא גם יפה וגם אמיצה מערערת את יסודות הממלכה. הסרבנות עולה לה בחייה והיא מוצאת להורג.

ושתי מפתיעה בפרץ פמיניסטי קשוח ומסרבת לתפקיד שיועד לה, להראות את יופיה. הסרוב של ושתי מבהיל מאד – אישה שהיא גם יפה וגם אמיצה מערערת את יסודות הממלכה. הסרבנות עולה לה בחייה והיא מוצאת להורג

אסתר, הנערה היתומה והצנועה, נבחרה אולי בשל הרושם העדין שעשתה. היא לא פמיניסטית לוחמנית. ושתי היתה מעידה חד פעמית והנזק יתוקן באמצעות מלכה מז'אנר אחר. לא ממורמרת, לא כועסת, לא דעתנית ולא לוחמנית. יפה ושותקת. חכמי התלמוד תארו את אסתר כפסיבית ושתוקה:

"אסתר קרקע העולם היתה" (מסכת סנהדרין, עד).

וכוונתם שהיא היתה שקטה ופסיבית כמו אדמה חרושה. זהו דימוי קשה מאד. עורכת הדין אושרת שוהם נדרשה לביטוי הזה וכתבה סביבו מדרש חדש. המדרש שלה מופיע בספר דרשוני (חלק 2), ספר המאגד בתוכו מדרשי נשים שנכתבו בעשורים האחרונים.

זהו חלק מהתיקון הפמיניסטי הדתי. המקרא משאיר חללים רבים אותם מילאו חכמים בדרשות. הם זכו ביכולת לספר את הסיפור, לכתוב את ההיסטוריה ואת הנרטיב. הבעיה היא שעם כל הגיוון וריבוי הקולות בתלמוד, חכמים ייצגו רק חמישים אחוז של החברה.

התנועה הפמיניסטית הדתית החזירה את הקול הנשי לכותלי בית המדרש, השיבה לנשים את היכולת לכתוב מדרשים ואת היכולת לכתוב את הסיפור מנקודת המבט הנשית. גילוי נאות: מדרש שכתבתי מופיע גם הוא בספר.

"אמרו להם חכמים 'אסתר קרקע העולם היתה' שאינה עושה מעשה אלא הוא (אחשורוש) עושה בה".

משעמד מרדכי ואמר לה לאסתר 'כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו' (מגילת אסתר פרק ד, יד)

זעקה נגדו: אני החרשתי כל ימיי ואתה אומר לי אם החרש תחרישי?! אני בכיתי וכאבתי במסתרים, ואתה, שרק טעמת טעם כאב, מייד זעקת בקול, שנאמר 'ויזעק זעקה גדולה ומרה'. אף אני לא אשתוק עוד, אף אני לא אסתיר ולא אסתר.

עוד מרדכי הולך ומוסיף 'ואת ובית אביך תאבדו', אמרה לו אסתר: 'אתה לקחתני כבת, אתה הוא בית אבי! תולה אתה גורלך בגורלי?' מייד עמדה ונטלה כח דיבור שנאמר 'ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי' נטלה כח בקשה ודרישה שנאמר 'שאלתי ובקשתי'.

לסוף שלחה להם לחכמים, חייכם, אתם אמרתם 'אסתר קרקע העולם היא' שאינה עושה מעשה, ולסוף נאמר 'ומאמר אסתר קיים'". (אסתר ט, לב)

זהו חלק מהתיקון הפמיניסטי הדתי. המקרא משאיר חללים אותם מילאו חכמים בדרשות וזכו לכתוב את ההיסטוריה והנרטיב. הבעיה היא שעם כל ריבוי הקולות בתלמוד, חכמים ייצגו רק 50 אחוז של החברה

המדרש של שוהם מצביע על נקודת המפנה בסיפור, על התפנית בעלילת חייה של אסתר. אחרי שמרדכי כפה עליה שתיקה בבית המלך, לפתע הוא כופה עליה לזעוק יחד עמו, לפרוע את כל הכללים בבית המלוכה ולסכן את עצמה למוות.

אסתר, כמו הרבה יתומות ויתומים, רגישה מאד לזיופים, זועמת על המסר הכפול בדברי מרדכי ונוזפת בו קשות על היותה כלי משחק בידיה. זו הנקודה בה אסתר כנראה מבינה שתם עידן הבכי במסתרים. תם עידן השתיקה. תם עידן הצייתנות לגבר שכביכול יודע מה לעשות, כביכול יודע איך העולם מתנהל אבל בעצם מטיל עליה את כל כובד האחריות. היא נחלצת מהעמדה השתוקה ומתחילה לפעול ולספר את הסיפור בעצמה.

היכולת לספר את הסיפור של חייך בעצמך, מרפאת. היכולת לעשות מעשה עצמאי, מרפאת. היכולת להפסיק לעבוד במסירות במפעל החיים שמישהו אחר מנהל זו החלמה. כדי להחלים מיתמות, מבדידות, מפוגענות, ומשליטה צריך קהילה תומכת וצריך מקום.

אדמת מרפא נשית היא מקום המיועד להחלמה עבור נשים שמתמודדות עם משבר נפשי בעקבות אלימות מינית. מדובר במענה ראשון מסוגו בעולם שמאפשר לקבל טיפול מותאם טראומה מינית, טיפול גופני, נפשי ורוחני.

במרכז הטיפול נמצאת האישה והיא זו שיודעת כיצד לרפא את עצמה. הטיפול מיועד לנשים שפעמים רבות עמדו על סף תהום רגשי ופיסי וכמעט אבדו את חייהן.

אמ"ן שוכנת בטבע ירוק ומספקת לנשים השוהות בו מרחב של תקוה והחלמה. שערי אמ"ן נפתחו בתקופת הקורונה, כשנשים רבות התדפקו על הדלתות משום שלא יכלו להישאר לבד. בימים אלה מתקיים קמפיין שיאפשר את המשך קיומה.

אסתר, כמו הרבה יתומות ויתומים, רגישה לזיופים, זועמת על המסר הכפול בדברי מרדכי ונוזפת בו על היותה כלי משחק בידיה. זו הנקודה בה היא כנראה מבינה שתם עידן הבכי במסתרים, השתיקה והצייתנות לגבר שכביכול יודע מה לעשות

כדי לקחת חלק היכנסו ותרמו. כדי לראות ולהתרשם היכנסו לכתבה המצורפת ששודרה בכאן 11:

אילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. מלמדת מדיטציה ופרשת השבוע ב"מתן". חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". נשואה, אם וסבתא.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 684 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה