אילוסטרציה. פגיעה בילדים

בגרמניה כבר הבינו: פגיעה מינית בילדים היא בעיה של המדינה ושל החברה

אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר פגיעה מינית ● רק 5% מהתקיפות המיניות של ילדים מגיעות לכתב אישום, והרוב המכריע של התיקים נסגרים בעסקת טיעון ● ועדה שהוקמה בספטמבר אוספת עדויות מילדים נפגעי תקיפות מינית, כדי ללמוד אותן, לפרסם את המסקנות ולגבש המלצות לשינוי השיח בנושא ועל דרכי טיפול ● ועדה דומה שעסקה בנושא בגרמניה כבר הצליחה לחולל שינוי

"בגיל 15.5 ניסיתי להתאבד. בלעתי כדורי שינה, וכתבתי להורים שלי מכתב על זה שיש דברים שהם לא יודעים…
אני לא זוכרת מה קרה אחר כך…
התעוררתי בבית חולים לזוג הורים כועסים, שמהר מאוד נתנו לי להבין שלא לספר זו לא אופציה.
לא הצלחתי לספר להם הרבה. רק להגיד מי זה היה, ואיזה משפט מאוד כללי על זה שהוא נגע בי בגיל 10.
הם היו עסוקים בלהסתיר בעיקר, בזה שאף אחד לא יידע שניסיתי להתאבד.
יומיים אחר כך מצאתי את עצמי בבית ספר כאילו כלום לא קרה, מבלי שאף אחד מהצוות החינוכי יודע.
שלחו אותי לפסיכולוגית פרטית, כדי שחלילה לא יהיה מתועד בתיק הרפואי שלי. אחרי שבמשך חצי שנה בערך לא הצלחתי לדבר שם היא סיימה את הטיפול מיוזמתה.
הייתי במצוקה, צעקתי שיעזרו לי בדרך הכי קיצונית שיש, וקיבלתי נירמול והתעלמות".

עדותה של אישה על האופן שבו ניסתה לספר להוריה בילדותה על פגיעה מינית שעברה, הגיעה לידי פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב. זהו אחד מתוך 250 מכתבים שכתבו נפגעי ונפגעות תקיפה מינית בילדות, והגיעו לידי פרופ' כץ במסגרת ועדה ציבורית שהוקמה בספטמבר 2020 בשיתוף מכון חרוב, כדי לשנות את המדיניות הנהוגה בישראל כלפי ילדים נפגעי תקיפה מינית.

בראיון לזמן ישראל מספרת פרופ' כץ, שמובילה צוותים בינלאומיים בתחום הגנת הילד ועורכת כתב עת בינלאומי בנושא, על המסקנות הראשוניות שעולות מסיפורי החיים ששלחו הנפגעים לוועדה, ועל תמונת המצב העגומה שהוועדה באה לתקן.

"מניתוח ראשוני של המכתבים אנו מבינים כי עבור כ-40% מהנפגעים והנפגעות זו הפעם הראשונה שבה הם מספרים על מה שקרה להם בילדות. הם מעידים כי זעקו לעזרה בדרכם של ילדים – חוו רגרסיה משמעותית בלימודים, ניסיונות אובדנות, הפרעות אכילה, ניסיונות לפגוע בעצמם ואפילו להתפשט באמצע הכיתה – אבל לא זכו בתגובה לתשומת לב מהמשפחה או ממערכת החינוך.

"הילדים האלה הבינו שאין למי לספר ושהם לא מעניינים אף אחד, והמשיכו לחיות חיים של פגיעה עצמית, כדרך לנסות ולתפוס שליטה על החיים שלהם ולשרוד".

פרופ' כץ מספרת כי מהעדויות עולה תמונה קשה שבה ילדים שניסו לספר על הפגיעה המינית שעברו בילדותם הושתקו בצורה אקטיבית, ועברו מסכת של ייסורים קשה, לנוכח הגילוי. דוגמאות לתגובות של הסביבה הקרובה לעדויות של הילדים על גילויי התקיפה המינית שעברו מופיעות במכתבים, ומצלצלות מוכר עד לזרא:

"אז אם הוא היה עושה לך דברים כאלו למה לא באת ואמרת כשהיית יכולה? למה לא התנגדת?"
"אבל הוא כל כך אוהב אותך איך הוא יכול לעשות כזה דבר תגידי לי את נורמאלית?!"
"טוב אולי את מפרשת את זה לא נכון אולי לא לבשת כלום ועשית תנועה מגונה והוא פשוט הרגיע אותך ועכשיו את חושבת שהוא פגע בך".
"רק שתדעי שזה לא יפה לצחוק ולהמציא דברים כאלו…"

מטרת הוועדה היא להגדיר שינוי במדיניות הנהוגה כיום בישראל כלפי ילדים נפגעי תקיפה מינית בתחומי המשפט, החינוך, הבריאות והרווחה, באופן שיספק לילדים שחיים פה הגנה. בכוונת הוועדה לאסוף 1,000 עדויות, ללמוד אותן באמצעות מחקר אקדמי, לפרסם את מסקנות המחקר ולגבש המלצות על מדיניות הטיפול באירועים אלה, ועל אמצעי השיקום והמניעה של פגיעות מיניות בישראל.

מטרה נוספת שהציבה הוועדה היא לשנות את השיח החברתי המאשים כלפי קורבנות הפגיעה המינית הנהוג בישראל. הוועדה עובדת לפי מודל שאימצה בשנים האחרונות ועדה הציבורית שפועלת בעניין זה בגרמניה.

גן ילדים, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
גן ילדים, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רוב התיקים נסגרים בהסדרי טיעון

אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר פגיעה מינית. הפגיעות מתקיימות בכל רחבי הארץ. הן חוצות מגזרים ומעמדות סוציו-אקונומיים, ומתרחשות בכל הגילאים ובכל המינים, בנים ובנות כאחד. רבות מהפגיעות בילדים אינן מגיעות לכלל דיווח ויותר ממחצית מהילדים שכן פונים לקבלת סיוע, חושפים את הפגיעה רק כעבור עשור ואף יותר.

לפגיעה מינית בתקופת הילדות השלכות קשות וארוכות טווח, שמלוות את הנפגעות והנפגעים לאורך כל חיהם, ומשפיעות על המשפחה, הקהילה והחברה כולה. מתוך כ-12 אלף תיקים שנפתחים במשטרה מדי שנה בגין פגיעה מינית בקטין, רק שליש מועברים לפרקליטות. מתוך התיקים שכן נפתחים 5% מגיעים לכדי כתב אישום, אבל הרוב המכריע של כתבי האישום מסתיים בהסדרי טיעון.

כרמית כץ
כרמית כץ

"הקמתי את הוועדה אחרי מקרה של אונס של ילדה בת 11 במיטתה בלילה, ביוני האחרון בחיפה. אז הבנתי שחייבים לעשות משהו. בכתב האישום נגד האיש שפרץ לבית המשפחה נכתב כי הוא שקל לגנוב את הרכב, אבל לא עשה זאת מחשש שייתפס. אז שאלתי את עצמי – איך זה יכול להיות שהוא חשש לגנוב את הרכב, אבל הוא לא חשש לפגוע בילדה? אם זו החשיבה של הפוגע בישראל משהו פה ממש לא בסדר, וחייבים לשנות את זה", אומרת כץ.

"אבל איך תהיה הרתעה אם הרוב מוחלט של הפוגעים כלל לא נדרשים לקחת אחריות על המעשים שלהם, ושאם כבר מתנהל הליך משפטי, הוא מסתיים בעסקת טיעון או ענישה מגוחכת?", היא שואלת.

"אני רוצה גם להבין איפה כל הילדים האלה שמתלוננים ונפתחת חקירה בגין הפגיעה בהם? הרי מדברים על 12 עד 15 אלף תיקים שנפתחים בשנה, שרק שליש מהם מגיעים לפרקליטות. לאיפה נעלמים כל אלפי הילדים הנפגעים במעבר הזה? מה קורה איתם? איפה זה מתועד? חייבים שקיפות במערכת המשפטית בנוגע לכל המקרים המובאים אליה בנושא של פגיעה מינית בילדים.

"אני רוצה להבין איפה כל הילדים שמתלוננים ונפתחת חקירה בגין הפגיעה המינית בהם? מדברים על 12-15 אלף תיקים בשנה, שרק שליש מהם מגיעים לפרקליטות. לאיפה נעלמים כל שאר אלפי הילדים הנפגעים?"

"אנחנו שומעים על סגירת תיקים בגין חוסר עניין לציבור. איך זה יכול להיות שלתקיפת ילד אין עניין לציבור? זו טרמינולוגיה שצריך להוקיע בכלל מהשיח בישראל".

חקירה שמבוססת על האשמת הקורבן

לדברי פרופ' כץ, המערכת המשפטית בישראל צריכה לעבור מהפך משמעותי בכל הנוגע לפגיעה מינית בילדים, מכיוון שהיא מבוססת על תפיסות חברתיות מיושנות וסטריאוטיפיות, ושבהתאם אליה גם נחקרים קורבנות התקיפה המינית ומתקבלות ההחלטות.

"אחת התפיסות הרווחות בעת חקירת פגיעה מינית, למשל, היא Fight or Flight – הילחם או ברח. תמיד שואלים את הנפגעת ונפגע: ׳האם נאבקת וזעקת לעזרה כשזה קרה, האם ניסית לברוח? אם מתברר שזה לא קרה, נותנים לנפגעים להרגיש בושה ואשמה על כך, ומטילים עליהם את האחריות. הפרקטיקה הזו משקפת חוסר הבנה מוחלט של דינמיקת הפגיעה המינית. כל המחקרים בעולם כבר הוכיחו שהתפיסה הזו לא רלוונטית, וכי התגובה הטבעית של הנפגעים, בטח כשמדובר בילדים, היא לקפוא או להתמסר, כדי לשרוד את הפגיעה", מסבירה כץ.

"תפיסה שגויה נוספת של מערכת המשפט היא בהתבססות המוחלטת שלה על זמן ומרחב בעדויות, וגם היא משקפת חוסר הבנה של מצבי טראומה שמשבשים את התפיסה הזו אצל ילדים, ומביאים לפסילת עדויות רבות.

"כך למשל קרה בחקירה של ילד בן 7, שסיפר בפירוט על פגיעה קשה שחווה מהמדריך שלו בחוג, אבל לא הצליח להסביר איפה זה קרה. הוא רק אמר שזה היה בחדר אחורי בתוך מקום הפעילות, אבל שינה את גרסת המקום כמה פעמים.

"גם ילדה בת 6 שהלכה לבקר את אבא במקום העבודה שלו ונשארה לבד בחדרו, העידה כי המנהל נכנס לחדר ותקף אותה מינית. היא תיארה באופן מפורט את כל פרטי התקיפה, אבל לא הצליחה להיזכר באיזה יום בדיוק זה קרה.

"ילדה בת 6 שהלכה לבקר את אבא במקום העבודה ונשארה לבד בחדרו, העידה כי המנהל נכנס לחדר ותקף אותה מינית. היא תיארה את כל פרטי התקיפה, אבל לא הצליחה להיזכר באיזה יום בדיוק זה קרה. העדות שלה נפסלה"

"במקרים האלה וברבים אחרים, העדויות נפסלות והתיקים נסגרים או שההכרעה המשפטית לא מביאה בחשבון את כובד המשקל של המקרה. ילד  שמגיע לדוכן העדים יכול גם לפרוץ בצחוק, כי הוא נמצא במבוכה ובמצב של ניתוק רגשי מהמקרה. אבל המערכת עלולה לפסוק במקרה כזה שהוא לא אמין, מתוך חוסר הבנה של מצב פוסט טראומתי בילדים".

לא רק תפיסות שגויות, אלא גם המבנה הפיזי של בתי המשפט אינו מותאם לעבודה עם ילדים וחושף אותם לפגיעה משנית בתהליך, בבואם להעיד על האירועים שעברו בבתי המשפט. "ילדה יכולה לחכות במסדרון של בית המשפט כדי לתת עדות, ואם יעבור שם החשוד היא תתמוטט נפשית וזה ישפיע על העדות שלה.

"ילדים בני 5 יכולים להגיע לאולם המשפט, אבל גובה הכיסא וגובה דוכן העדים בכלל לא יתאים לגובה שלהם. ישראל חתמה על אמנה לזכויות בילד ב-1989, אבל לא עושה שום דבר פרקטי כדי להגן על הילדים במישור המשפטי. חייבים ליצור סטנדרט חדש שינגיש את המערכת המשפטית לילדים, ובכך תגן עליהם".

אילוסטרציה. פגיעה מינית בילדים (צילום: iStock)
אילוסטרציה. פגיעה מינית בילדים (צילום: iStock)

פרופ' כץ, כיצד את חושבת שמערכת המשפט יכולה להשתנות בפועל? מה צריך לקרות?

"השינוי צריך להתחולל בכמה רמות. ראשית, כל הפרקליטים והשופטים מטעם המדינה שלוקחים חלק בדיונים של פגיעה מינית בילדים חייבים לעבור הכשרה לעבודה עם ילדים נפגעי פגיעה מינית, שתהיה מחויבת בחוק. שנית, המערכת המשפטית חייבת לקבוע מסגרת זמן מצומצמת שבה יתנהל התיק של ילדים נפגעי עבירות. היום המשפט יכול להימשך שנים ארוכות, וזה פוגע קשות ביכולת של הילדים להעיד וביכולת שלהם להשתקם מהפגיעה.

"המערכת המשפטית חייבת לקבוע מסגרת זמן מצומצמת שבה יתנהל התיק של ילדים נפגעי עבירות. היום המשפט יכול להימשך שנים ארוכות, וזה פוגע קשות ביכולת של הילדים להעיד וביכולת שלהם להשתקם מהפגיעה"

"ילד שמתחיל הליך משפטי בגיל 9 יכול לסיים אותו גם בגיל 16, זה לא סביר. לבסוף, חייבים להכניס שקיפות בכל הנוגע לתיקי חקירה במקרים של תקיפה מינית בילדים. המערכת הציבורית צריכה לדעת מה קורה עם הילדים שהתיקים שלהם נסגרים ולא מגיעים לבית המשפט".

נורות אדומות

על פי פרופ' כץ, גם במערכת הבריאות הישראלית אין מספיק מודעות לנושא הפגיעה המינית בילדים.

"שמעתי מרופא שיניים שביקש מילד לפתוח פה גדול והילד נכנס להתקף פסיכוטי. ברור שצריך לברר אם הילד עבר משהו טראומתי בהקשר הזה, אבל אני בטוחה שיהיו רופאים שזה יקרה להם והם יגידו להחזיק לילד את הידיים ויפתחו לו את הפה בכוח.

"כל רופא שעובד עם ילדים, מפשיט אותם, לוקח דם, יכול לזהות את סימני הפגיעה אם הוא יעבור את ההכשרה המתאימה. ילדות עם כאבי בטן חזקים בלי סיבה, למשל, דלקות שתן חוזרות, כל אלה צריכים להדליק נורה אדומה אצל הרופאים כי ידוע שפגיעות מיניות פולשניות יכולות לגרום לתסמינים אלה.

"שמעתי מרופא שיניים שביקש מילד לפתוח פה גדול והילד נכנס להתקף פסיכוטי. ברור שצריך לברר אם הילד עבר משהו טראומתי בהקשר הזה, אבל אני בטוחה שיהיו רופאים שזה יקרה להם והם יפתחו לו את הפה בכוח"

"אנו רואים גם מחדלים ממש קשים בתחום הטיפולים הפסיכיאטריים. לפי הנתונים, אחוז גבוה מהמאושפזים במחלקות להפרעות אכילה ומחלקות פסיכיאטריות הם אנשים שחוו פגיעות מיניות בילדותם. אבל כל הפרוטוקולים לטיפול בהם נעדרים בהבנה של פגיעה מינית.

"מודל הטיפול בהפרעות אכילה, למשל, לוקח את השליטה על החיים מהמטופלים ומכניס אותם למשטר קפדני של זמני אכילה וסדר יום. אבל סוגיית השליטה היא קריטית עבור נפגעי תקיפה מינית, והם פיתחו הפרעת האכילה כדי להחזיר את השליטה לידיים שלהם. לקיחת השליטה מהם פעם נוספת חושפת אותם לשחזור הטראומה במקום טיפול ושיקום.

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

זיהום החקירה

מערכת החינוך בארץ מהווה ברוב המקרים מקום מפלט עבור הילדים שחווים פגיעה מינית בבית, ורבים מהמקרים נחשפים בין כותלי בית הספר. המערכת אומנם פועלת להעלאת מודעות וזיהוי של פגיעות באמצעות יחידה מיוחדת של משרד החינוך, אך שיתוף הפעולה שלה עם המערכת המשפטית לקוי.

מהעדויות שנאספו בוועדה עולה כי ילדים בישראל לא מקבלים את התמיכה הנחוצה להם לאחר גילוי המקרה בבתי הספר.

"ברגע שילד אוזר אומץ ומספר על מה שקרה לו למורה שלו, היא הופכת לאשת הסוד שלו והוא סומך עליה שתגן עליו. אבל כשהמורה מדווחת על עדותו של הילד ומתחילה חקירה, המשטרה מתדרכת את המורה לנתק כל מגע עם הילד, כדי שלא ׳לזהם׳ את החקירה.

"ברגע שילד אוזר אומץ ומספר למורה שלו על מה שקרה לו, היא הופכת לאשת הסוד שלו והוא סומך עליה שתגן עליו. אבל כשמתחילה חקירה, המשטרה מתדרכת את המורה לנתק כל מגע עם הילד, והוא נותר לבד"

"בשלב הזה המורה נעלמת ונאלמת מול הילד, ופתאום מגיעה לחייו דמות חדשה, חוקר ילדים שמדבר איתו על המקרה. הילד לא מבין מאיפה הגיע פתאום החוקר, מדוע הסוד שלו נחשף, ואיפה המורה שהוא סמך עליה? הוא מרגיש נבגד ושאין לו על מי לסמוך, ושוב נותר לבד עם הפגיעה שלו.

"כל המערכת מתגייסת להליך החקירה, אבל לא לטובת הילד, וכל זאת בשביל מה? כדי שבסוף רק 5% מהמקרים יגיעו לכתב אישום, ושגם אז תהיה ענישה מגוחכת או הסדר טיעון? אז גם ההליך הפלילי חייב להיות יעיל יותר, וגם הילדים צריכים לקבל את התמיכה המגיעה להם". אומרת כץ.

במקרים שהפגיעה המינית מתרחשת בבית, לרוב, המדינה מוציאה את הילדים מחיק המשפחה למסגרת חוץ ביתית. מהעדויות שהגיעו לוועדה עולה כי מדובר בפגיעה משנית שהילדים חווים בצורה מאוד קשה.

"הילדים לא מבינים מדוע הם צריכים לצאת מהבית במקום שהפוגע יהיה זה שיצא מהבית. הנפגעים מצטערים על כך שמנעו מהם להיות חלק מההליך הפלילי, ולא ניתנה להם הזכות לצדק. הם מרגישים שהכל נעשה מעל הראש שלהם, כי ברגע שהחל ההליך הפלילי הם הפסיקו להיות צד בו. הם היו אמורים להמשיך בחיים שלהם, ואף אחד לא הסביר להם מה קורה עם התיק, היכן עומדת החקירה והיכן נמצא הפוגע".

"הילדים לא מבינים מדוע הם צריכים לצאת מהבית במקום שהפוגע יהיה זה שיצא מהבית. הנפגעים מצטערים על כך שמנעו מהם להיות חלק מההליך הפלילי, ושלא ניתנה להם הזכות לצדק. הם מרגישים שהכל נעשה מעל לראשם"

בשנתיים האחרונות, בזכות העבודה של המועצה לשלום הילד נכנסה להליך הפלילי דמות משמעותית חדשה – אפוטרופוס לדין, אשר מלווה את המשפחה. ואולם רק אחוז קטן מאוד מהילדים הנפגעים שהתיקים שלהם מגיעים להליך הפלילי, זכאי לו.

אילוסטרציה, מתנדבים למען נוער בסיכון, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: באדיבות עלם)
אילוסטרציה, מתנדבים למען נוער בסיכון, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: באדיבות עלם)

הוועדה בגרמניה הצליחה לייצר שינוי משמעותי

מודל הוועדה הציבורית בישראל מבוסס על ועדה גרמנית שהתכנסה לפני 3 שנים והצליחה לחולל שינוי משמעותי במדינה. כחלק מכך החלה גרמניה להכיר בנפגעי תקיפה מינית בילדות כזכאים לפיצוים. "זה אומר שהמדינה לקחה אחריות על המקרים האלה", אומרת כץ. "זה כמו להגיד – נכשלנו בלהגן על הילדים, ואנחנו ניתן להם קצבה לכל החיים, שבעזרתה יוכלו לטפל בעצמם ולהשתקם".

כמו כן הושקעו בגרמניה תקציבים בחינוך ובמניעת תקיפות מיניות וכחלק מכך חל שינוי גם בשיח החברתי והציבורי בנושא. "הם מדברים היום על התופעה בצורה ששמה את האחריות על החברה ועל המדינה, ולא על הקורבן, כפי שקורה אצלנו. זה בא לידי ביטוי בקמפיינים, למשל, שבהם מלמדים את הציבור לזהות פגיעות מיניות בילדים, ובכך מעבירים את האחריות לכל מי שנמצא בסביבות הילד". מסכמת כץ.

הועדה הוקמה ביוזמתה של כץ והיא שמנהלת אותה. יו"ר הכבוד של הועדה היא השופטת בדימוס נאוה בן אור ושאר חבריה הם פרופ' מוחמד חאג'-יחיא, הגב' יעל שרר,  עו"ד עפרה בן מאיר, עו"ס ענת אופיר, ומר צביקי פליישמן.

לוועדה אין מנדט רשמי מטעם הגופים קובעי מדיניות, והיא הוקמה על ידי אנשי המקצוע המעורבים בתחום דווקא לנוכח חוסר היציבות הפוליטית והאסקלציה בפגיעות בילדים. לדעת המומחים השינוי צריך להגיע מלמטה, מהשטח. העבודה הציבורית של חברי הוועדה כבר הוצגה בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת בראשותו של ח"כ יוסף ג'בארין, שהתקיימה ב-31 בנובמבר, ובה נקבע כי לאור העובדה שאין גורם אחד שמתכלל את כלל ההיבטים השונים של הטיפול בנפגעי פגיעות מיניות, יש להקים גוף כזה בישראל.

בניגוד לוועדות הכנסת שלא יוכלו להתקיים בתקופת הבחירות הוועדה הציבורית תמשיך לפעול, ומסקנותיה יוגשו לכל קובעי המדיניות הרלוונטיים בתחום. בכוונת חברי הוועדה להשפיע על השיח החברתי ציבורי בתקופה הזו, וליצור תיעדוף ברור להגנה על ילדים מפני התעללות לכל ממשלה שתוקם.

בדברי ההסבר של הוועדה לאלה המעוניינים להעיד בפניה על התקפות מיניות שעברו בילדותם מצוין: "אנו מאמינות שבכדי לקדם תהליך משמעותי לשינוי המדיניות ולשיפור השירותים עבור ילדים/ות נפגעים, חיוני להתבסס בראש ובראשונה על החוויות של מי שנפגעו בילדות, כמקור החשוב ביותר למידע, ידע ותובנות.

"על כן, אם נפגעת מינית בילדותך, אנו מזמינים אותך לכתוב לנו את סיפור החיים וסיפור הפגיעה בהמשך הטופס.

"הוועדה תלמד את סיפורי החיים לעומקם ותנסח על בסיסם מסקנות ותובנות ביחס לשינוי ולשיפור המדיניות הקיימת במדינת ישראל כלפי ילדים/ות נפגעי פגיעה מינית.

"הוועדה מתחייבת לפעול לפי סטנדרטים אתיים מוקפדים, ולשמירת פרטיות וסודיות מוחלטת של כל אלו שיבחרו לשתף בסיפורי חייהם/ן.

"אנו מחכות ללמוד מכם/ן ולהוביל יחדיו שינוי בחברה הישראלית.
יחד נפעל לילדות בטוחה יותר בישראל."

לינק לשליחת עדות אישית לוועדה.

עוד 2,364 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב את פתיחת שלב ההוכחות במשפטו

כחול לבן מתנגדת לשינוי בחוק הקנסות ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה, החשודים בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר והם יבקשו דיון מורחב ● ריבלין: "בשם ה'משילות' נחצים קווים אדומים" ● העבודה האריכה את פרק הזמן שבו ניתן להגיש מועמדות לרשימת המפלגה לכנסת ● שאול מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 30 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

משבר הקורונה הכלכלי, כשלון הטיפול בישראל לעומת האיחוד האירופי

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מבית המשפט גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, הן בצד הבריאות והן בפגיעה אנושה בעסקים הקטנים ובכלכלה.

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מביהמ"ש גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, בצד הבריאותי והכלכלי

מעל 4400 מתים, מעל 1100 חולים במצב קשה או קריטי, נכון לתחילת השבוע.
אסור שמסע יחסי הציבור של נתניהו יאפיל על תוצאות איומות אלו.

מבחינת ההשפעות הכלכליות של הקורונה, חלק ניכר מאזרחי ישראל הידרדרו למצב קשה. יותר מחצי מיליון מובטלים, עסקים קורסים, דור של ילדים ונוער שלא למד במשך שנה, דור של נשים צעירות שמעמדן המקצועי, הכלכלי והחברתי נסוג שנים לאחור, ודור שלם של צעירים שהמדינה דוחפת לתרבות של אבטלה. כל זאת בעוד רבים מנסים להתקיים ללא הכנסה וללא עבודה, בין סגר, בידודים חוזרים, טיפול בילדים ושמירה על שפיות ובריאות.

ב-17 לינואר פורסמה "סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021" שנכתבה על ידי צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית באוצר. לפי הסקירה, התוצר בישראל בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) יעמוד ב-2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. ב-2021 שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%, ובמקרה של החמרה בריאותית שיעור האבטלה יעמוד ב-2021 על 11.6%.

ב-18 לינואר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "נתונים מסקר כוח אדם למחצית השנייה של חודש דצמבר ולחודש דצמבר 2020". לפי הסקר, הכניסה של ישראל לסגר השלישי בסוף דצמבר העלתה את שיעור האבטלה הרחב בישראל ל-13.7% עם כ-566 אלף מובטלים.

אפשר להניח כי נתוני האבטלה הראשונים לינואר, שיפורסמו בסוף ינואר, יורו על ההשלכות השליליות של הסגר השלישי בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה.

גסיסת העסקים הקטנים

מעניין לציין שבסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס:

"בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה".

בסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס: "בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ב"סקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה | דצמבר 2020" משלים את החסר: משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים.

נכון לשבוע השני של דצמבר כ-74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם, כ-45%, דיווחו על עבודה חלקית. רק מיעוט, כ-24%, המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה.

כרבע מהעצמאים, כ-26%, דיווחו בתחילת דצמבר כי נאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק. שיעור זה משקף סדר גודל של כ-130 אלף עצמאים שלא עובדים באופן זמני או קבוע.

גם הסקר הנוכחי, בדומה לקודמיו, מעלה תמונה של פגיעה קשה בהכנסות העצמאיים: כ-75% מהעצמאים מדווחים על פגיעה בהכנסתם בחודש נובמבר 2020 , מהם 57% שרשמו ירידה בהכנסתם וכ- 18% שכלל לא משכו הכנסה מהעסק.

גם שיעור הירידה בהכנסות העמיק מאז הסקר הקודם: ירידה ממוצעת של 47% בהכנסתם של העצמאים שדיווחו על ירידה בהכנסה בחודש נובמבר 2020, לעומת ירידה של 44% בחודש יוני.

הפגיעה ברמות ההכנסה בולטת בקרב העצמאים בהשוואה לשכירים: 75% מהעצמאים נפגעו בהכנסתם בחודש נובמבר 2020, לעומת 26.5% בקרב השכירים שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המדווחים שלא משכו כלל הכנסה אישית מהעסק בקרב העצמאים עומד על 18%, לעומת כ-1.5% שלא קיבלו כלל שכר בקרב השכירים.

התגובה באיחוד האירופי להשלכות הכלכליות של הקורונה

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות, לכאורה יקרה, שיש לה השלכות רחבות אבל כדאיות בטווח הבינוני והארוך. הרעיון הוא להקטין את המכה הכלכלית כך שכלכלת האיחוד האירופי תהיה מוכנה להתנעה מחדש כאשר התנאים יהיו תקינים. כדי להשיג זאת, צריך להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים.

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות שהשלכותיה רחבות אך כדאיות בטווח הבינוני והארוך: להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים, כך שכלכלת האיחוד תהיה מוכנה להתנעה מחדש כשהתנאים ישתפרו

תגובת האיחוד האירופי למשבר הקורונה הייתה מדיניות התומכת בהעסקת עובדים, בעסקים, ובכלכלה בכלל. התמיכה בהעסקת עובדים מבוססת על הגמשת מודל ההעסקה והעמקת הסבסוד הממשלתי לעובדים.

למימוש מדיניות זו, הקים האיחוד האירופי מכשיר חדש, SURE, כדי לעזור לאנשים לשמור על עבודתם במהלך המשבר. התוכנית מעניקה הלוואות בתנאים נוחים למדינות החברות הזקוקות לסייע לעובדים לקבל הכנסה ולעסקים לשמור על צוות העובדים שלהם.

Sure תומך בתוכניות עבודה לזמן קצר ובצעדים דומים אחרים, שיסייעו למדינות החברות באיחוד האירופי להגן על מקומות עבודה, ומגן על שכירים ועצמאיים מפני סיכון של פיטורים ואובדן הכנסה.

חברות יוכלו לצמצם באופן זמני את שעות העובדים או להשעות כליל את העבודה, כאשר המדינה מספקת הבטחת הכנסה בגין השעות שלא עבדו.

העצמאים יקבלו החלפת הכנסה למצב החירום הנוכחי. זה מאפשר לאנשים להמשיך לשלם את שכר הדירה, את החשבונות ואת קניות המזון שלהם ומסייע לספק יציבות נחוצה לכלכלה.

מדובר בסבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש השביעי למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, שהיו באחריות המעסיקים. כך כולם מוגנים כלכלית: העובדים אינם מפוטרים ואינם יוצאים לחל"ת (כינוי מכובס לפיטורים), המעסיקים אינם מאבדים את כוח העבודה החיוני ואינם מפסידים כסף, נפילת הביקושים נמנעת והעמקת המיתון נבלמת. רוב הממשלות נקטו עוד אמצעים, כמו סבסוד שכר דירה פרטי ומסחרי, מטפלות לפעוטות, ועוד.

התוצאה המיידית היא תחושת יציבות ואמון בממשלות החברות באיחוד, ושיעורי אבטלה נמוכים יחסית.

באיחוד האירופי ניתן סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש ה-7 למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים. כך כולם מוגנים

בישראל שיעור האבטלה בסוף דצמבר עלה לכ-13.7%, כ-566 אלף מובטלים, ועל תחושת היציבות והאמון בממשלה אין מה לדבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 842 מילים
עודכן לפני 8 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה