רכבת הקיטור "הסקוטי המעופף" בדרכה מאדינברו לאינברנס בסקוטלנד, 10 במאי 2019 (צילום: Jane Barlow/PA via AP)
"אנשים עדיין חשים חלק מאומה מפוארת ומתקשים להבין שאימפריה נעלמה"

בריטניה יוצאת למסע בדרך לשום מקום

הברקזיט הושלם

הלילה יסתיים הליך ההיפרדות של בריטניה מהאיחוד האירופי ● החשש של מחסור במזון, מצור על הנמלים וחורבן הכלכלה נמנע עם הסכם שנחתם ברגע האחרון ● מעתה, בוריס ג'ונסון מוביל את הממלכה בנסיעה על רכבת הנוסטלגיה ואנגליה תצטרך להתמודד עם ההכרה שהעצמאות החדשה לא תחזיר אותה לימי האימפריה שהייתה

אלו ימים של מגפה משתוללת וחדשות רעות מידי יום בבריטניה. חג מולד שבו שכנים התיישבו יחדיו לשולחן החג מחוץ לביתם, כדי להיות ביחד, בקור של שלוש מעלות. בתי חולים בדרום לונדון מדווחים על מחסור בחמצן.

אבל בעיתונות הימין חוגגים: הנה בריטניה הולכת לכבוש את העולם שרק מחכה לה. הבום הכלכלי יחל ממש בקרוב, עכשיו שבריטניה כבר אינה אזוקה לאיחוד האירופאי. רק חכו עם משלוח חבילות לאירופה, זה לא אפשרי כרגע כי הדואר המלכותי לא מוכן למעבר למצב החדש עדיין.

אלו ימים אחרונים של אנחת רווחה. הלילה ב-23:00 שעון לונדון, תיפרד בריטניה רשמית מהאיחוד האירופי עם הסכם שימנע את הקטסטרופה של ניתוק הקשרים ללא הסדר.

החששות על מחסור במזון, תרופות, דלק, מצור על הנמלים, חורבן הכלכלה וסגירת בתי עסק שגם כך בקושי שורדים והסתפקות באוכל תוצרת בריטניה בלבד – כפי שתוארו במסמכים רשמים של משרדי הממשלה – כל אלו נמנעו ברגע האחרון. גם בשבוע הבא יהיו במרכולים גבינות צרפתיות ולא רק לפת וסלק, אז אין צורך לאגור פסטה.

משאיות עומדות בתור בנמל דובר, ב-11 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
משאיות עומדות בתור בנמל דובר, ב-11 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

בוריס ג'ונסון – האיש שנבחר לראשות הממשלה על סמך הבטחתו שיש לו "הסכם מוכן", האיש שעמד בראש קמפיין שטען ש"ההסכם יהיה הקל ביותר להשגה בהיסטוריה", האיש שהתחייב להשיג ברקזיט – עמד בהבטחתו ברגע האחרון ממש, בערב חג המולד, שבוע לפני הדד-ליין האחרון בהחלט. אפילו ג'ונסון אינו כה חסר אחריות בכדי לרסק את בריטניה לתוך חומת לבנים.

מלחמות הספין החלו עם צאת החג. מי ויתר יותר, מי הפסיד פחות, ומי יזכה לדוג את הדגים סביב האיים הבריטים. סעיף הדגה, 0.16% מסך כל הכלכלה הבריטית, תפס משקל עצום בכותרות העיתונים ובדיונים הציבוריים. הצי הבריטי עמד בכוננות לשלוט בגלים ולהגן על הדגים בעלי האזרחות הבריטית, ולבסוף נמצאה פשרה מי יוכל לדוג, איפה ואיזו הקצאות דיג כל מדינה תקבל.

סעיף הדגה, 0.16% מסך הכלכלה הבריטית, תפס משקל עצום בכותרות ובדיונים הציבוריים. הצי הבריטי עמד בכוננות להגן על הדגים בעלי האזרחות הבריטית, ולבסוף נמצאה פשרה מי יוכל לדוג ואיפה

"אני כועס, מאוכזב ומרגיש נבגד", אמר אנדרו לוקר, יו"ר ארגון הדייגים הלאומי, "העסקה הזו מזיקה לנו". בגרימסבי, בירת הדיג הבריטית, הצביעו 69.9% בעד ברקזיט. אפשר לומר שהם בלעו את הפתיון.

הספין שהעסיק כמה כתבים בווסמינסטר כבר נעלם ומייד יחלו הדיווחים הזועמים על דמי שימוש בטלפון סלולרי בזמן שהות באירופה, הגבלות שהייה על בעלי בתים באירופה שיצטרכו להסתפק בוויזה של 90 יום, וקיפוח משווע של אזרחי הממלכה שכבר אינם בעלי זכויות באירופה.

בוריס ג'ונסון חותם על הסכם הסחר בין בריטניה והאיחוד האירופי. 30 בדצמבר 2020 (צילום: Leon Neal/Pool via AP)
בוריס ג'ונסון חותם על הסכם הסחר בין בריטניה והאיחוד האירופי. 30 בדצמבר 2020 (צילום: Leon Neal/Pool via AP)

לא נורא, העיקר שהדרכונים החדשים יונפקו בצבע כחול כהה ולא הבורדו האירופאי. כחול כהה, כמו פעם, בימים ההם, בהם בריטניה היתה ריבונית, שלטה בגבולותיה ולא הייתה נתונה לשלטון אירופאי. סטודנטים כבר לא יזכו להשתתף בתוכנית ארסמוס הכלל אירופאית לחילופי סטודנטים, מרחיבת הדעת והאופקים, יוצרת הקשרים ומפילת הגבולות, אבל מה זה לעומת הידיעה שהפרלמנט יוכל לקבוע את חוקים ללא הגבלות אירופאיות.

בריטניה התנגדה רק לשני אחוז מהחוקים שהתקבלו בבריסל והייתה בעלת השפעה על הדיונים, אגב. מי יודע, אולי גם נחזור להשתמש באינצ'ים ויארדים במקום השיטה המטרית – כפי שרוצה הבחור מהפנצ'ריה המקומית, שנימק את תמיכתו בברקזיט בשנאתו למטרים. הכלכלה צפויה להצטמק ב-2 אחוזים לשנה, אבל הנוסטלגיה מתוקה כל כך.

נמאס למלא טפסים

ביולי 2016 הצטרפתי לנסיעת רכבת מיוחדת כאורח חברת "סטים דרים". במשך יום ארוך במיוחד נסעתי מלונדון ועד הוליהד בפינה הצפון מערבית של ווילס ובחזרה – כ-900 קילומטרים ו-90 שנה לאחור. הנסיעה, ימים ספורים לפני משאל העם על היציאה מהאיחוד האירופאי, לא הייתה סתם נסיעת רכבת. במקום קטר חשמלי הוביל את הקרונות קטר הקיטור המפורסם והאהוב ביותר בבריטניה – "הסקוטי המעופף".

"הסקוטי המעופף" היה קטר הקיטור שעבד ושבר שיאי מהירות בקו שבין לונדון ואדינבורו מ-1924 ועד 1962, אז הוחלף על ידי קרון דיזל, ובשנים האחרונות הוא משמש כקטר בנסיעות רכבת מיוחדות למעריצי רכבות.

הסקוטי המעופף בתחנת קינגס קרוס בלונדון, 25 בפברואר 2016
הסקוטי המעופף בתחנת קינגס קרוס בלונדון, 25 בפברואר 2016

בקרונות העתיקים והמפוארים שפעם אירחו את המחלקה הראשונה, הצטופפו בעיקר פנסיונרים וחובבי רכבות שידעו לדקלם את ההיסטוריה של הקטר, קטרים בני דורו, קטרי דיזל אהובים, ובעיקר את התחושה שזה לא אותו דבר היום.

"כשהייתי נער הייתי הולך לתחנות רכבת בסופי שבוע ורושם את מספרי קטרי הקיטור", סיפר לי אז דיוויד מווטפורד שליד לונדון, "אז היו רכבות ממש שאהבנו, היום אלו קטרים חשמליים וזה לא אותו דבר".

הנסיעה החלה בתחנת קינגס קרוס בלונדון, משם המשכנו עם קטר (לוקו בלשון המומחים) חשמלי עד לקרו בצפון אנגליה, שם נרתמו הקרונות לקטר הקיטור המפורסם לעיני מאות מעריצים. "הסקוטי המעופף", יש לומר, הוא מפלצת ברזל ואש יפהפיה בעלת גוף ארוך ואלגנטי בצבע ירוק כהה, מטען פחם ודוד מים שיהפכו לקיטור ותנועה. ללא ספק, יצירת מופת של אסתטיקה והנדסה ומוזיאון דוהר של היסטוריה.

מקרו דחוף הקטר ונשף אש, גיצים ואדים, עבר בין הרים ובין סלעים בעמקים של צפון וויילס, לצד טירות עצומות ונהרות, האט בתחנת Llanfairpwllgwyngyll – הישוב בעל השם הארוך ביותר בבריטניה – לטובת הצלמים ולבסוף עצר בהוליהד, הנמל הראשי בין בריטניה ואירלנד, ומהלילה בין בריטניה והגבול המערבי לאירופה.

תחנת הרכבת בישוב עם השם הארוך ביותר בבריטניה (צילום: Chris McKenna/ויקיפדיה)
תחנת הרכבת בישוב עם השם הארוך ביותר בבריטניה (צילום: Chris McKenna/ויקיפדיה)

זו היתה הזדמנות להתאוורר סוף סוף. במשך שעות ארוכות טסה הרכבת אחורה בזמן והחשד התחיל לקנן בי שניצחון מחנה התומכים בהשארות באירופה אינו כה בטוח. בבועה הצפון לונדונית שלי ובמילייה התקשורתי ליברלי שלי לא פגשתי אדם אחד שהתכוון להצביע בעד ברקזיט. בהוליהד, יחסי הכוחות נטו מעט לטובת הפורשים.

"נמאס לי שכל שינוי צריך לקבל אישור ואני צריך למלא טפסים", אמר לי בעל עסק בעיר הנמל וסיפר שהוא עומד להצביע בעד ברקזיט. על סיפון הרכבת זרמי העומק בלטו עוד יותר.

את הדרך צפונה העברנו בדיבורים על הימים בהם רכבות היו רכבות, התעשיה הבריטית היתה המובילה בעולם והחיים היו יפים ופשוטים. ארוחת הצהרים שהוגשה היתה אמורה להיות מפוארת, שלוש מנות עם כל התוספות ויין, כאילו אנו במחלקה הראשונה רוחשת בני אצולה ולא על רכבת לשום מקום.

המפות הלבנות נפרשו, המלצרים מילצרו, המנות היו מפוארות והכוונות היו טובות. "סליחה, אולי אתה יכול לעזור לי עם המנות האלו", שאל אותי דיוויד, "אני לא הייתי באירופה אף פעם ואני זקוק לתרגום". כאן התחלתי לחשוד.

קרון האוכל ברכבת הסקוטי המעופף בנסיעתה לשום מקום, 25 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)
קרון האוכל ברכבת הסקוטי המעופף בנסיעתה לשום מקום, 25 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Alastair Grant)

כמה ימים מאוחר יותר הצביעו תושבי בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי והלילה התהליך מסתיים אחרי ארבע שנים וחצי של עיכובים, ויכוחים ותחושה שהחיים נעצרו. רכבת הברקזיט יוצאת לדרכה לשום מקום בקול תרועה, לעיני המעריצים עם קטר המוזן בפחם הגעגועים לעבר המפואר.

כאב רפאים פוסט אימפריאליסטי

"נוסטלגיה, זהו הסם האנגלי הקטן המזיק וההרסני ביותר", כתב באותו חודש א.א גיל, הכותב המושחז (והמנוח) של הסנדיי טיימס. "האתמול החמים כעוגה בצבע דבש ואמונה שהכל היה טוב יותר אז ושבריטניה, בעצם אנגליה, במצב גרוע יותר היום מאשר איזו נקודה מעורפלת בעבר בה היינו בפסגת האנגליות.

"זו הידיעה ששיאנו הגיע וחלף, ששום אמנות לא תהיה טובה כמו טרנר, אף סופר לא יתקרב לשייקספיר או דיקנס, דבר לא ילבלב כמו גן בכפר אנגלי, לא יהיה גיבור כנלסון, לא יקום פוליטיקאי כצ'רצ'יל, אף נוף מרגש כמו הצוקים הלבנים ולעולם לא נייצר דבר נפלא כמו רולס רויס או הסקוטי המעופף שוב".

בסקולנד ישנה כבר מחאה אנטי ממסדית אבל היא נותבה לעבר ווסטמינסטר – להבדיל מבריסל – בבחירות הכלליות, שם זכתה המפלגה הסקוטית הלאומית כמעט בכל המושבים.

סקוטלנד באופן מסורתי יותר פתוחה לרעיון של היותה חלק מאירופה מאשר אנגליה, אבל התמיכה בהשארות נובעת משלושה הבדלים מרכזיים: לסקוטים יש זהות לאומית ברורה בהרבה מזו של האנגלים, יש בה מנהיגות פוליטית שמקנה יציבות לחברה כולה ואין לה הזיות פוסט-קולוניאליסטיות.

איסוף הזבל אחרי הפגנה נגד הברקזיט בגלאסגו, סקוטלנד, ביולי 2016 (צילום: AP Photo/Emilio Morenatti)
איסוף הזבל אחרי הפגנה נגד הברקזיט בגלאסגו, סקוטלנד, ביולי 2016 (צילום: AP Photo/Emilio Morenatti)

הפרופסור ללימודים סקוטיים, ליאם מקאילוויני, מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד כתב: "אנגליה הפוסט אימפריאליסטית מתקשה להתאים את עצמה למשקלה הקטן בעולם. סקוטלנד נפרדה בקלות יתרה מחלקה בפשעי האימפריה, אבל היא חופשייה ממחשבות-שווא על גדלות אימפריאלית. אנחנו יודעים שאנחנו אומה קטנה מהפריפריה שיושבת בקצה המחוספס של אי אטלנטי – ולכן אנחנו מעריכים את את ההקשר של משפחתנו האירופאית".

"אני חושב שאנגלים רבים סובלים ממה שאני קורא כאב רפאים פוסט אימפריאליסטי", אמר לי הסופר והעיתונאי דיוויד ווינר. "אף פעם לא ניהלנו דיון רציני עם עצמנו על אובדן האימפריה ובמשך שנים חשבתי שזהו דבר טוב, אבל השבועות האחרונים הביאו אותי למסקנה שהגיע הזמן לדיון כזה, כי אנשים באופן ברור עדיין לא השלימו עם התהליך הזה.

"אנגלים רבים סובלים ממה שאני קורא כאב רפאים פוסט אימפריאליסטי. אף פעם לא ניהלנו דיון רציני עם עצמנו על אובדן האימפריה. הגיע הזמן לדיון כזה, כי אנשים באופן ברור עדיין לא השלימו עם התהליך"

"אנשים עדיין חשים את עצמם כחלק מאומה מפוארת ששולטת בחלקים נרחבים בעולם ומתקשים להבין שאימפריה הזו נעלמה. כמו איבר שנכרת מהגוף אבל עדיין העצבים משדרים כאב ותחושות, כך גם העבר האימרפיאלי משפיע על ההווה".

פרשני ומצביעי הימין שונאים את ההנחה הזו, שבלב ברקזיט ישנה נוסטלגיה רעילה, געגועים לימי האימפריה, וכמיהה להוויה שמעולם לא הייתה – להבדיל ממחשבה רציונלית שתוביל את בריטניה קדימה.

שני הנושאים החשובים ביותר בקרב תומכי העזיבה היו אכן שליטה בהגירה אל תוך בריטניה וריבונות, כלומר אי-כפיפות לחוקי האיחוד. אבל המקור להם היה אותו געגוע לימים ההם ובלבול בין ריבונות ועוצמה.

חברות בריטיות עדיין יצטרכו לציית לחוקי האיחוד אם ירצו לייצא לשם, כי זהו טבעו של הסכם סחר – ויתור מסוים על ריבונות לטובת אינטרסים משותפים. זהו העולם שבו בריטניה אינה מעצמה אלא מדינה שמיוזמתה ירדה מהבימה העולמית. אבל לכו ספרו את זה לפועל הזועם שאיבד את עבודתו או להורה המודאג שבנו הוא כמעט דובר האנגלית היחידי בכיתה.

רחוב ריג'נט בלונדון, השבוע (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)
רחוב ריג'נט בלונדון, השבוע (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

יש בעיות של ממש שהביאו אנשים להצביע בעד ברקזיט ולא רק כמיהה לעבר, אבל ספק אם המזימה הזו – שמובלת על ידי אריסטורקטים ובעלי ממון שכבר עכשיו התעשרו עוד יותר מהכאוס שהמיטו על המדינה – היא הפתרון.

השר הבכיר מייקל גוב כבר הזהיר בעלי עסקים להתכונן לשוני באופי עבודה עם אירופה ולהכין את הטפסים הנדרשים עם כניסת השנה החדשה. ההבטחה הגדולה של קיצוץ בטופסולוגיה עליה בנה הדובר מהוליהד התפוגגה כבר תוך שבוע. למעשה, כל העסקים שמייצאים ל- ומייבאים מאירופה, ואותם עסקים שמייבאים מבריטניה, יצטרכו להקדיש שעות עבודה רבות ומשאבים גדולים לטפסים ובדיקות חדשות.

לעיתים, כפי שהעיד יצאן צלופחים מגלוסטר לאירופה, זה ההבדל בין רווח קטן לפשיטת רגל. "היזהר במה שאתה מייחל לו", אמר פיטר ווד, אותו בעל עסק שהצביע עבור ברקזיט ועתה מתחרט על כך. הסר דאגה מליבך פיטר, ישנם צלופחים בסביבות המפלגה השמרנית שיידעו כבר לנצל את המצב.

טום קיבאסי, מנהל לשעבר במכון המחקר ציבורי, אמר לניו יורק טיימס: "בריטניה מספקת שירותיים פיננסים ואחרים ברווח של 18 מיליארד פאונד בשנה לאיחוד האירופאי לעומת גירעון של 97 מיליארד במסחר בסחורות. תוצאות ההסכם הן שהאיחוד שומר על כל היתרונות בסחר בעוד שבריטניה איבדה את כל היתרונות שהיו לה במתן שירותים.

"התוצאה היא בדיוק מה שקורה ברוב הסכמי הסחר: הגוף החזק מקבל את מה שהוא רוצה ואילו הצד הקטן יותר – נכנע". תריזה מיי, ראשת הממשלה לשעבר, חזרה על אותה הערכה בפרלמנט והבהירה מי הפסיד פחות בקרב בין אירופה לבריטניה.

ברקזיט לא היה מעולם החלטה כלכלית. רוב המצביעים אמרו שהם יודעים שהכלכלה עלולה להפגע ושזהו מחיר שווה לשלם אותו. המצב שונה עכשיו, כשהכלכלה מרוסקת מקורונה והפרנסה ממש נמצאת בסכנה.

ברקזיט לא היה מעולם החלטה כלכלית. רוב המצביעים אמרו שהם יודעים שהכלכלה עלולה להפגע ושזהו מחיר שווה לשלם אותו. המצב שונה עכשיו, כשהכלכלה מרוסקת מקורונה והפרנסה ממש נמצאת בסכנה

ועדיין, ברקזיט הינו צעד פוליטי ותרבותי שנועד לסגור את בריטניה, להפנות גב לאירופה – שם האיחוד היה צעד שנועד להביא לשלום ושגשוג. "בכיתי באותו לילה", סיפרה לי סטודנטית לונדונית צעירה לפני שנה בקורס ספרדית, "הרגשתי שגוזלים ממני את העתיד".

הפגנות מול בית הפרלמנט נגד הברקזיט, 5 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)
הפגנות מול בית הפרלמנט נגד הברקזיט, 5 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

הויכוח הגדול ששיסע את בריטניה במשך ארבע וחצי השנים האחרונות והפיל ראשי ממשלות שמרנים מאז הצטרפה בריטניה לאיחוד לפני 47 שנים, עתיד להרגע לתקופה קצרה. ההסכם מתווה קווים כלליים שכל הצדדים אמורים למלא בתוכן עם השנים, מהלך שתלוי בהרבה רצון טוב שלא בטוח שתמיד יהיה בנמצא.

מי יודע, אולי ההבטחות של ג'ונסון וחבר מרעיו על "רמות שטופות שמש" יתממשו בניגוד לכל התחזיות והכלכלה הבריטית תפרח מחדש אחרי מתן החיסון לנגיף הקורונה והסכמי סחר עם כל העולם. אולי, אם כי בינתיים נבואות השחור של מתנגדי העזיבה הולכות ומתגשמות אחת אחרי השנייה.

אם הכלכלה הבריטית אכן תיפגע, עתיד הימין להאשים שוב את האיחוד האירופי בהסכם לא הוגן, השמאל והגוש הפרו-אירופאי יתחזק עוד יותר (כבר עכשיו יש לו רוב) והנושא ימשיך לטרוד את הממלכה או מה שיישאר ממנה. הסיכוי לאיחוד באירלנד בין הצפון והרפובליקה גדל בעקבות הפרישה, כמו גם הסיכוי לעצמאות סקוטית.

וישנו עוד היבט אחד: בוריס ג'ונסון יצטרך למצוא נושא חדש לבסס עליו את כהונתו.

האיש שבנה קריירה עיתונאית – בואו נהיה נדיבים בהגדרה – ופוליטית על הסתה אנטי-אירופאית, ימצא את עצמו עם בעיות אמיתיות מבית ומשבר גלובלי עצום, והפעם ללא רשת ההגנה שסיפק לו באופוזציה ג'רמי קורבין השוטה המאוס.

בוריס ג'ונסון בעצרת בחירו בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
בוריס ג'ונסון בעצרת בחירו בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

הפער בין השמרנים ללייבור בהנהגת קיר סטרמר הצטמק במהלך השנה האחרונה, וג'ונסון כבר אינו יכול להסתמך על הבטחה לספק ברקזיט ולהנות מעליבות האופוזיציה. הוא יצטרך לשקם את הכלכלה, להקטין פערים ולשמור על מה שנותר ממעמדה של בריטניה בעולם.

ג'ונסון הוא אינו אדם שנוטה לזהירות אבל כדאי שישכיל ללמוד לקח אחד. ברקזיט הוא דוגמה יוצאת דופן למהירות שבה המציאות יכולה להשתנות ולהתדרדר אם הפוליטיקאים מאפשרים זאת. רק ארבע שנים לפני משאל העם, אירחה לונדון את המשחקים האולימפיים שנועדו להציג את לונדון כשער לאירופה, מקום פתוח והטרוגני שפניו לעתיד ולעבר השכנות הקרובות.

הפארק האולימפי היה מקום לגאווה לונדונית ובריטית, אבל גם אירופאית. באוטובוסים ורכבות נסעו מבקרים ותושבים קבועים מכל העולם, עם סמלים של מדינותיהם כשהם מדברים עם לונדונים אחרים. לא משהו נהוג בימי שלווה. הם היו גאים במוצאם, אבל גם בעיר שלהם ובאירוע הענק והמוצלח, בדיוק כמו תושבי בריטניה.

זה היה תשדיר פרסומות ארוך ויעיל לבריטניה המודרנית, ששנתיים מאוחר יותר הוכתה על ידי אלו שהעדיפו אנגליה סגורה ומבודדת.

הטבעות האולימפיות תלויות על טאוור ברידג' בלונדון לקראת טקס פתיחת האולימפיאדה ביולי 2012 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)
הטבעות האולימפיות תלויות על טאוור ברידג' בלונדון לקראת טקס פתיחת האולימפיאדה ביולי 2012 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

מסע לשום מקום

בדרך חזרה מהוליהד, האנשים בצדי המסילה המשיכו לנופף ולחייך לעבר הקטר ונוסעי הרכבת. הם לפחות זכו לראות את המחזה המרשים הזה של פאר טכנולוגי בן כמעט מאה שנה. בתוך הרכבת עצמה אי אפשר היה לראות את הקטר, רק לספור את השעות בחזרה לתחנת האם.

השעות האחרונות כבר היו מאחורי קטר מצוי נטול הוד אימפריאלי ובחשיכה דרך התחנות הלא היסטוריות של פרברי לונדון. זו היתה נסיעה יקרה ולא מזיקה שנועדה לציבור מצומצם ומסויים מאוד שאכן נהנה ממנה. ברקזיט, לעומת זאת, הוא מסע לשום מקום שגורר אחריו מדינה שלמה ואף עשוי לפרקה.

עוד 2,119 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 4 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

משוואה חדשה בעימות בין ישראל לאיראן

ההתקפה הישראלית באזור דמשק על יעדים איראנים בתגובה לפגיעה בספינה הישראלית במפרץ עומאן איננה מספיקה כדי להרתיע את איראן. האיראנים מתכננים להמשיך בהתקפות על כלי שיט ישראלים במפרץ ובים סוף ונדרשת פעולת הרתעה ישראלית תקיפה. עדיין לא מאוחר.

ישראל הגיבה השבוע על הפגיעה האיראנית באוניית המשא של איש העסקים הישראלי רמי אונגר במפרץ עומאן בתקיפה על יעדים איראניים באזור דמשק.

התגובה הצבאית הישראלית הייתה מתחייבת אך היא איננה מספיקה ואיננה מרתיעה את איראן מספיק, עד כדי עצירת המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל.

התגובה הצבאית הישראלית מתחייבת אך לא מרתיעה את איראן מספיק כדי לעצור את המשוואה החדשה שאיראן מנסה לכפות על ישראל, מלחמה ימית. להערכת "משמרות המהפכה" האיראנים, בזירה החדשה הזו איראן תביס את ישראל

בדיון הביטחוני אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו פרץ ויכוח עז בין הרמטכ"ל אביב כוכבי לבין ראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת, כדי להרתיע את איראן מללכת בקו הזה. הרמטכ"ל כוכבי המליץ להגיב ביבשה, בתקיפת יעדים איראניים בסוריה, שהיא הזירה המוכרת לישראל וישראל פועלת בה באופן שבועי. על פי כוכבי, יש להגיב תגובה מידתית שאותה איראן תוכל להכיל מבלי שתביא להסלמה. ואילו ראש המוסד יוסי כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה וכואבת שתרתיע את האיראנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרוצה בתקופה האחרונה להקטין את כוחו המדיני והביטחוני של ראש המוסד משיקולים פוליטיים, אימץ את גישת הרמטכ"ל. ברקע ההחלטה שהתקבלה היה גם רצון להימנע מעימות עם ממשל ביידן. גורמים מדיניים הסבירו כי תגובה ישראלית חריפה עלולה לחבל במאמצי הנשיא ביידן לחדש את הדיאלוג עם איראן ואז הוא יטיל את האשמה על ישראל.

איראן הכחישה את ההאשמות של ראש הממשלה נתניהו כי היא אחראית לפיגוע באוניית המשא הישראלית. משרד החוץ האיראני טען כי מדובר  בשקר ישראלי שמטרתו לעורר עימות בין איראן לארה"ב, מכיוון שישראל חוששת מחזרתו של ממשל ביידן בקרוב להסכם הגרעין.

לעומת זאת, העיתונות האיראנית רמזה כי אכן איראן או שלוחותיה עומדות מאחורי הפגיעה באונייה הישראלית.

העיתון האיראני "ג'ומהורי אסלאמי" כתב כי הפגיעה באונייה, שנראתה אונייה בריטית לכל דבר ועניין, הייתה מקצועית ו"נקייה" וללא נפגעים בנפש. לדברי העיתון:

"היא בוצעה על ידי גורם אנונימי והיא מהווה ללא שום ספק מעשה נקמה על מעשי הטבח של ישראל בסוריה, עיראק ותימן".

ויכוח עז פרץ בין הרמטכ"ל כוכבי לראש המוסד יוסי כהן על אופי התגובה הישראלית המתבקשת. כוכבי המליץ על תגובה מידתית שאיראן תוכל להכיל ללא הסלמה ואילו כהן דרש תגובה "יצירתית" חריפה ומרתיעה

העיתון האיראני "נור" הבליט את הקרבה של איש העסקים הישראלי רמי אונגר לראש המוסד הישראלי יוסי כהן והעריך כי יתכן שהאונייה עסקה בפעילות ריגול במפרץ הפרסי, לאור הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, כדי לאסוף מודיעין שמטרתו לפגוע באופן מדוייק ב"ציר ההתנגדות".

מובן מאליו שמדובר בספין שקרי איראני, אוניית המשא של רמי אונגר הפליגה מדאמם בסעודיה כשעל סיפונה מכוניות בדרכה לנמל סינגפור.

התגובה הצבאית הישראלית בסוריה מתפרשת באיראן כאקט של חולשה וכ"בריחה" של ישראל מעימות ימי עם איראן.

פרשנים איראניים מעריכים כי התגובה החלשה של ישראל דווקא תעודד את איראן  להמשיך ולתקוף כלי שיט ישראלים באזור המפרץ או בים סוף. איראן יכולה לעשות זאת באופן ישיר על ידי חיל הים של "משמרות המהפכה" האיראניים או באופן עקיף של ידי שלוחותיה. כמו למשל המורדים החות'ים בתימן שיכולים לתקוף כלי שיט ישראלים בים סוף או באזור באב אלמנדב באמצעות טילים, מוקשים ימיים, מל"טים מדוייקים או סירות נפץ.

לישראל יש יכולות ימיות לא מבוטלות באמצעות הצוללות החדישות שברשותה שאי אפשר לפרטן במאמר זה. היא יכולה להלום באיראן בחוזקה באמצעותן וגם באמצעות חיל האוויר. האיראנים הקפידו לבצע פיצוץ באוניית המשא הישראלית כך שיגרום לה נזק בלבד ולא יביא לנפגעים. גורמי ביטחון בישראל אומרים כי את המוקש הימי הצמידו אנשי הקומנדו הימי האיראני לדופן האונייה באופן כזה שהאונייה לא תטבע.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית כדי לראות את תגובתה של ישראל. האיראנים מרוצים מכך שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר.

איראן גיששה באמצעות הפיגוע באונייה הישראלית לראות את תגובת ישראל. האיראנים מרוצים שישראל נבהלה וחששה מלהתעמת עמם בלב ים. לא מן הנמנע שההתקפה האיראנית הבאה על כלי שיט ישראלי תהייה כואבת הרבה יותר

ב-14 ביולי 2006 נפגעה ספינת חיל הים הישראלי אח"י חנית מירי של טיל איראני מסוג  802-C, שנורה לעברה על ידי ארגון חזבאללה בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השניה. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל שהיו בספינה.

גורמי ביטחון בישראל חוששים שהאיראנים יאמצו כעת את שיטת ההתקפות הימיות על כלי שיט ישראלים. לכן, התגובה הישראלית בהפצצת יעדים איראנים בסוריה הייתה טעות, ישראל הייתה צריכה להגיב מול כלי שיט איראני, כדי להראות לאיראן שהיא איננה חוששת מפניה. אפשר היה גם להגיב במתקפת סייבר כפי שנעשה בעבר ב-9 במאי 2020 כשנמל בנדר עבאס בדרום איראן ספג מתקפת סייבר קשה שיוחסה לישראל וגרמה לנזקים רבים בנמל.

עדיין לא מאוחר לשקם את ההרתעה מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים

גפני: "לא נשב בקואליציה עם גילה גמליאל"

השרה גמליאל הביעה תמיכה בגיור רפורמי - גפני מאיים לשבור את הכלים ● הליכוד יקיים הערב כנס פתוח ראשון למחוסנים ומחלימים, ולזמן ישראל נודע על כוונה לקיים בו הופעה של "פרחי ירושלים" עם שיר שמתייחס לנתניהו כמו לאלוהים ● עומר בר לב תוקף את התבטאויות מרצ על כוונת ח"כים מהעבודה לערוק לממשלת נתניהו: "פאתטי ומביך" ● א', שהתפטר לפני כחודש מתפקיד סגן ראש המוסד תוקף את מדיניות נתניהו ביחס לגרעין האיראני

עוד 10 עדכונים

למקרה שפיספסת

אף מילה על אפשטיין

כשהסתיים כיבוש לוד, נסע יגאל אלון, אז מפקד המבצע (מבצע דני 10-18 ביולי 1948) לראש הממשלה דוד בן גוריון כדי להיוועץ איתו מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר ודיבר, יגאל אלון שאל שוב ושוב מה צריך לעשות עם הערבים של לוד, אבל בן גוריון לא ענה לו. וככה שוב – פעם אחרי פעם, שלוש פעמים.

כשהסתיים כיבוש לוד נסע יגאל אלון, מפקד מבצע דני, לרה"מ בן גוריון כדי להיוועץ מה לעשות עם תושבי המקום. בן גוריון דיבר, אלון שאל שוב ושוב מה לעשות עם ערביי לוד, אבל בן גוריון לא ענה

בן גוריון היה נוהג לרשום את השיחות במהירות על גבי מחברת עם ניר פחם, שמעתיקה את הדברים לדף השני. אחרי  40 דקות, כשהם בדרך החוצה במסדרון, והמחברת המקופלת נמצאת במקום אחר, רחוק, וכבר אין איש בסביבה זולת שניהם, אמר בן גוריון בקולו המעט צווחני, מלווה בתנועת יד רחבה, ליגאל אלון:

"תעשו מה שצריך".

התוצאה ידועה – עם הדבר הזה חזר יגאל אלון מהמטה, וההנחיה שיצאה הייתה להתחיל לפעול לפינוי הערבים.

בעיר נצרת, לעומת זאת, המצב היה שונה לגמרי. בצפון פיקד על הכוחות לסקוב, איש הבריגדה. בישיבת מטה אחרי הכיבוש של נצרת שאלו קציני המטה מה לעשות עם כל התושבים. לסקוב אמר להם: תשלחו מברק למטה הכללי, והמטה הכללי יכול לענות רק את הדבר המתבקש על פי דיני המלחמה, ודיני המלחמה ברורים: אל תרחיקו אנשים מנצרת.

כלומר טיבן של ההחלטות ואופיין מושפע לא מעט מאופי האנשים שנטלו אותן.

את הסיפור המרתק הזה מספר אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר בסרטו של במאי הסרטים הדוקומנטריים רן טל ("ילדי השמש", גן עדן" "המוזיאון", ועוד) "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום".

נקודת המוצא של הסרט היא היסטוריוסופית ולא אקטואלית:

בספר "השועל והקיפוד" מ–1953, דן הפילוסוף הפוליטי ישעיה ברלין בהשקפתו של הסופר לב טולסטוי על ההיסטוריה. טולסטוי, בספרו "מלחמה ושלום", מעלה את הטענה שההיסטוריה נוצרת מאינספור פעולות של אינספור אנשים. כל אחד מהם פועל על פי שיקולו הרגעי הקטן, ומה שאנחנו קוראים "היסטוריה" הוא מה שנוצר מאוסף הפעולות המקרי הזה. אהוד ברק, שבילה, על פי דבריו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת, ושחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה.

אהוד ברק, שבילה, לעדותו, את כל חייו בעולם המעשה, משוכנע שהאמת היא יותר מורכבת. שחובתו הראשונה של המנהיג, כלומר האיש הבודד, לנסות ולפעול באופן עצמאי ובכך להטביע את חותמו על מהלך ההיסטוריה

הסרט, שמבוסס על ארבעה ימי ראיונות ארוכים שערך הבמאי עם ברק, סוקר שישה צמתים מרכזיים בחייו של אהוד ברק. בין השאר: חיסול מנהיגי הטרור אחרי הרצח של הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מבצע "אביב נעורים", חוויותיו הקשות כמג"ד מילואים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור, ההחלטה הלא פשוטה לצאת אחרי 18 שנה מלבנון, וכמובן ה"רומן" המתמשך שלו עם יאסר ערפאת, מהכנת התוכניות האופרטיביות לחיסולו כבר כשערפאת עובר מירדן ללבנון בתחילת שנות השבעים, ועד לוועידה המפורסמת בקמפ דיוויד, שלושים שנה אחר כך, ועידה שכישלונה חרץ מהרבה בחינות גם את גורלו הפוליטי של ברק.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו, של מי שנחשב כל השנים כ"מר טפלון". כלומר אחד כזה שמסוגל לקבל החלטות מהירות והרות גורל בניתוק רגשי מוחלט.

כך למשל, כשהוא מספר איך כשהיה בן שש בערך, הייתה בקיבוץ משמר השרון, הקיבוץ שבו נולד וגדל, אישה צעירה, ניצולת שואה כנראה, שהייתה יוצאת כל יום בערב מחדר האוכל של הקיבוץ עם כיכר לחם מתחת ליד. הדבר עורר את פליאתם של הצברים הצעירים, משום שבקיבוץ שלהם פעלה מאפייה שסיפקה לחם בשפע לכל הישובים בסביבה, והדבר האחרון שהיית חושב עליו זה שיהיה חסר להם שם לחם. ברק מספר שהוא שאל את אביו למה היא נוהגת כך, ואביו ענה לו:

"עם מה שהיא עברה בחיים שלה עד עכשיו, היא אף פעם לא תהיה בטוחה שמחר יהיה לה לחם".

וכשהוא מספר את זה, נשבר קולו של המפקד המהולל מסיירת מטכ"ל, ועיניו דומעות.

לא כל חלקיו של הסרט אחידים ברמתם. כך למשל הפרק שעוסק במבצע "אביב נעורים", מתרכז יותר בצד האנקדוטלי שסופר כבר לא מעט פעמים – עמירם לוין וברק לבושים כנשים, עם גרבי צמר צבאיות שתחובים להם בחזיות כדי "להגביר" את הרושם, פותחים את הז'קט, מוציאים "עוזי" ומחסלים מישהו שהפריע להם בזמן המבצע. השאלות המוסריות הכבדות כמו מה מידת ההצדקה לחיסול, והאם נבחן לעומק מי הם אותם יעדים שנבחרו, נדחקות במקרה הזה מעט הצידה.

לאורך כל הסרט שב ומתגלה ברק בן ה-79 כאיש חריף וחד, שופע ציטטות ספרותיות ופילוסופיות, ובעל יכולת ראיה היסטורית רחבה ומעמיקה. אבל ללא ספק נחשף גם צד אחר וחדש באישיותו, צד רגשני אפילו

אבל מה שנשאר בסופו של דבר הוא דיוקן מרשים למדי של איש, שבהתנהלותו יש גם מאפיינים לא מבוטלים של דמות טרגית. נראה שברק עצמו מודע לסתירה הזאת כאשר הוא מצטט קטע מתוך "פאוסט" של גתה, בו נשמעת בין השאר האמירה:

"כל בני האדם חווים את החיים, רק מעטים מבינים בצורה יותר עמוקה את מה שהם חווים, והטיפשים מביניהם, שמנסים לחלוק את התובנות הללו עם כלל הציבור, הם אלה שמועלים על המוקד לשריפה או נסקלים באבנים".

"זה הרי מישהו שרצה להיות בן גוריון השני", אומר הבמאי רן טל בראיון, ומהרבה בחינות נותר מנגד על "הר נבו", כאשר לפחות כראש ממשלה, כהונתו מסתימת בדרך מאכזבת ומהירה מאוד, בטח בהשוואה לציפיות ולכוונות שלו עצמו.

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את בנימין נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את ג'פרי אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק, איימו לחסל כמעט סופית את תדמיתו הציבורית של האחרון. גם בגלל שהקשרים ומערכת היחסים הסבוכה עם שניהם כבר גדשה לעייפה את העיתונות הישראלית.

ברק שב וקונה פה כאמור את מקומו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי, המוכן לפעול בצורה אמיצה בסביבה של חוסר ודאות, גם אם הדבר הזה עולה לו בסופו של דבר באובדן מכאיב של הפופולריות בציבור הישראלי.

רן טל, הבמאי, ממשיך כאן את ההתעסקות המרשימה ורבת השנים שלו בחברה הישראלית, בסתירות הפנימיות שקיימות בתוכה ובכאבים ובשאלות המוסריות שהיא מעוררת.

הסרט עלה לראשונה במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, ומתוכנן להיות מוקרן בהמשך במסגרת שידורי "קשת".

בצדק רב כנראה, נמנע הבמאי להזכיר ולו ברמז את נתניהו, אולי הנמסיס הגדול של ברק, וגם את אפשטיין, שקשריו הטורדים והלא מפוענחים עד הסוף עם ברק איימו לחסל את תדמיתו הציבורית של האחרון

"מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום". ישראל 2020, 85 דקות. תסריט ובימוי רן טל. הפקה – אמיר הראל ואיילת קייט.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,005 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המדינה מסרבת להעניק סיוע למרות הקורונה

פרסום ראשון העמותה לגריאטריה עתרה לבג"ץ בשם מוסדות גריאטריים פרטיים, בטענה שהשקיעו משאבים עצומים בהגנה על מטופליהם שבסיכון אך לא קיבלו סיוע ממשלתי ● לפי העתירה, המדינה הבטיחה תמיכה למוסדות השייכים לעמותות, ובכך מפלה לרעה את המוסדות הפרטיים ● "המוסדות מתמודדים עם אתגרי ההגנה על חיי המאושפזים שמצבם מורכב ורגישים שבעתיים לסכנת הנגיף - ללא תמיכה כספית"

עוד 575 מילים

דעה אוקיי, אז לא אסון אקולוגי. אבל מה כן?‎

מי שעמד בראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה עורר סערה כשהכריז כי זיהום הזפת איננו אסון אקולוגי ● "אז נפגעו כמה צבים ועופות", כתב ● אדלר צודק שהשיח בכל הנוגע לנושאי סביבה נוטה להיות רדוד ומוקצן, אבל אסור לזלזל בגודל הארוע הנוכחי ● לכל הפחות, מדובר בפגיעה נרחבת וקשה במשאב טבע שאי אפשר לדמיין את החיים בישראל בלעדיו

עוד 878 מילים

המתנחלים מצופפים שורות, הצבא מטייח, המשפחה רוצה תשובות

בדיקת זמן ישראל צה"ל קבע כי חאלד נופל מת ב-5 בפברואר אחרי שתכנן לבצע פיגוע טרור במאחז הלא חוקי הסמוך לביתו בכפר ראס כרכר ● אבל פקיד השומה הפלסטיני לא היה חמוש, ולא ברור מה הביא אותו לפנות בוקר, לבד, לחוות שדה אפרים בה נורה למוות ● ישראל נסמכת על עדויות מתנחלים, אבל למשפחת ההרוג יש גרסה שונה לגמרי ● סיפור שקרה בחושך, על ראש גבעה שנויה במחלוקת, עם אקדח מעשן אחד  

עוד 2,298 מילים

במערכת הביטחון הופתעו מדברי גמליאל, שלפיהם, איראן אחראית לזיהום הזפת

בית הדין בהאג הודיע שיפתח בחקירת פשעי מלחמה של ישראל בשטחים; נתניהו: "ההחלטה - תמצית האנטישמיות והצביעות" ● בשל הפסקת התחבורה הציבורית לירושלים בפורים יהדות התורה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה ● דמוקרטית, מפלגתם של פעילי המחאה נגד נתניהו, החליטה לפרוש מהמרוץ לכנסת ● יהדות התורה פרסמה קמפיין שבו הוצגו רפורמים ככלבים

עוד 43 עדכונים

מרתק לעקוב אחר המסע הארוך של ליברמן ממחוזות הימין הקיצוני לעבר השמאל החילוני-ליברלי ● אבל זה לא ממש הולך לו: מנהיג ישראל ביתנו תקוע בסקרים תקופה ארוכה, ואף במגמת היחלשות ● הסיבה לכך היא אמינות: קשה להפנים את העמדות המתונות של ליברמן כיום כלפי האזרחים הערבים, והדימוי שלו נותר ימני קיצוני, גם אם נתניהו מתעקש לקרוא לו שמאלן ● פרשנות

עוד 570 מילים ו-1 תגובות

מדוע נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנושא מינוי פרקליט המדינה?

בבג"ץ מתנהלות מזה כמה חודשים עתירות בנושא הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש עבור ראש הממשלה ● הדיון מצוי בשלב מתקדם, צו על תנאי כבר הוצא בנובמבר ● אולם כעת מתברר כי נתניהו מתחמק מלחתום על תצהיר בנוגע להכרזתו כי לא היה מעורב בהבאת מינוי של פרקליט המדינה הבא לממשלה, והטיעונים שמעלה בא כוחו עו"ד מיכאל ראבילו מעלים תהיות רבות ● פרשנות

עוד 734 מילים

מאות אבנים עושות את דרכן לישראל בדואר דיפלומטי

משבר הקורונה מונע ממשפחות שכולות שחיות בחו"ל להגיע לישראל ביום הזיכרון ● במסגרת יוזמה, שהחלה ביום הזיכרון בסגר הראשון, יוטסו השנה לארץ בסיוע משרד החוץ מאות אבנים ועימם מסרים אישיים ● חלוקי הנחל יונחו על הקברים על ידי מתנדבים, שידאגו לצלם את הרגע ולשלוח למשפחות את התיעוד

עוד 290 מילים

ביוני צפויים להסתיים תשלומי האבטלה והפיצויים לנפגעי משבר הקורונה ● כשבמשק יש עדיין למעלה מחצי מיליון מובטלים ועם עשרות אלפי עסקים שנסגרו, לאף אחד לא ברור מה יקרה ביום שאחרי ● פרופסור אייל וינטר: "חייבים להחזיק בהנשמה את כל מי שזקוק לזה בלי הגבלת זמן" ● פרופסור יוסף זעירא: "אנשים עלולים להגיע לפת לחם"

עוד 2,032 מילים

סקרים: 61-59 מנדטים למתנגדי נתניהו; לפי סקר חדשות 12, מרצ מתחת לאחוז החסימה

יושב ראש ועדת הבחירות פוגלמן אסר לשדר את הופעתו של נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" ● יושב ראש סיעת יהדות התורה פינדרוס: מי שהתגיירה בגיוס צה"לי היא שיקסע ● קבינט הקורונה קבע שישראלים יוכלו להיכנס לארץ ללא אישור של ועדת החריגים; ההחלטה תיכנס אם תאושר על ידי הממשלה ● לראשונה אותרו בישראל חולים בווריאנט הניו-יורקי של נגיף הקורונה

עוד 49 עדכונים

בתקופה שבה כמעט כל החלטה מציתה דיון בשאלת היקף סמכותו של בג"ץ, נדרשים השופטים לעלות דרגה ברמת התחכום ● שני פסקי הדין שניתנו אתמול - בנושאי איכוני השב"כ ובנושא הגיור הלא-אורתודוקסי - מראים את מידת התחכום השיפוטי שאימצו ● פרשנות

עוד 1,462 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה