תובנות מהריאיון שהעניק נסראללה לזכרו של קאסם סולימאני

הראיון עם חסן נסראללה על קאסם סולימני, צילום מסך מI24
הראיון עם חסן נסראללה על קאסם סולימני, צילום מסך מI24

במסגרת ימי השידור באמצעי התקשורת של חזבאללה, שהוקדשו לזכרו של קאסם סלימאני לקראת יום השנה למותו, העניק מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, ראיון נרחב לתחנת הארגון "אלמיאדין".

נסראללה הקדיש את רובו של הראיון לפאר ולרומם את דמותו של סלימאני ומדבריו ניתן לזקק מספר תובנות ביחס למצבו של נסראללה, מצב הארגון ואסטרטגיית הפעולה שלו.

נסראללה הקדיש את רוב הראיון לתחנת חזבאללה "אלמיאדין" כדי לפאר ולרומם את דמותו של קאסם סלימאני, ומדבריו ניתן לזקק מספר תובנות ביחס למצבו של נסראללה, מצב הארגון ואסטרטגיית הפעולה שלו

מעבר לאיומים על חייו מצד ישראל, סעודיה וארצות הברית, חוסר התוחלת בחיסול סלימאני והשפעתו השולית על "ציר ההתנגדות" (בראי נסראללה), הצורך להעניש את מי שאחראים על מותו של סלימאני וכן החשש המסויים מהפעולות שתעשה ארצות הברית באיזור לקראת סיום תפקידו של הנשיא טראמפ, ניתן להדגיש את הנקודות הבאות:

1

תרומתו של בשאר אלאסד ל"ציר ההתנגדות" – ההודאה של נסראללה שחלק מהאמל"ח שנשלח לפלסטינים על-ידי סלימאני מקורו במחסני הצבא הסורי, שבה ומחדדת את החשיבות הרבה שרואה נסראללה בתרומה הייחודית של בשאר אלאסד "לציר ההתנגדות".

במובן הזה, בשאר אלאסד מהווה נכס אסטרטגי אשר מהווה מכפיל כוח משמעותי להתעצמות הארגון, וזו כנראה גם הסיבה המרכזית שנסראללה ביקש לשמר את שלטונו של בשאר, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.

ברור כי חזבאללה קיבל הרבה יותר מטילי "הקורנט" ממחסני האמל"ח של צבא סוריה, והחיבור של הארגון לאסד הופכים הלכה למעשה את כל הארסנל הסורי נגיש לחזבאללה ולשדרוג יכולותיו.

2

סלימאני ורוסיה – העדות של נסראללה לפיה היה זה קאסם סלימאני עצמו שנסע לרוסיה לבקש שאלו יתערבו במלחמה בסוריה בשנת 2015, שבה ומהווה אינדיקציה למגבלות הכוח של חזבאללה ואיראן בסוריה בזמן מלחמת האזרחים, מהווה אישוש לחומרת המצב בסוריה באותה תקופה, ובעיקר מעידה עד כמה בשאר אלאסד היה קרוב לנפילתו.

ההזדקקות של סלימאני לסיוע הרוסי מקורה ככל הנראה בהבנה כי ללא סיוע רוסי בשטח, אסד עלול היה ליפול, וללא הסיוע האווירי המאסיבי של הרוסים בעקבות ביקורו של סלימאני, אפשר שהמורדים היו מצליחים להפיל את בשאר אלאסד.

הזדקקות סלימאני לסיוע הרוסי מלמדת כי ללא סיוע רוסי בשטח אסד עלול היה ליפול, וללא הסיוע האווירי המאסיבי של הרוסים בעקבות ביקורו של סלימאני, אפשר שהמורדים היו מצליחים להפיל את בשאר אלאסד

3

יחסי נסראללה-סלימאני – מהצפיה בראיון, לא ניתן להשתחרר מהתלות העמוקה שפיתח נסראללה בסלימאני ומהקשר החם שנוצר ביניהם, בעיקר לאחר השהות המשותפת של שניהם במהלך מלחמת לבנון השניה. במובן הזה, ברור כי חיסולו של סלימאני פגע עמוקות בארגון חיזבאללה ברמה המבצעית, אבל בעיקר פגע בנסראללה ברמה האישית.

גם אם יש תחליף לסלימאני בעיתות שגרה, מדבריו של נסראללה עולה כי זה עתיד להרגיש בחסרונו של סלימאני בעיקר בעיתות חירום, שכן אותה מחויבות של סלימאני לנסראללה ולחזבאללה היא זו שאפשרה להעמיד את משאבי המדינה האיראנית לטובת הארגון במהלך המלחמה, ולאור העדרותו של סלימאני, היכולות של איראן לסייע לארגון בעיתות מלחמה, לתמוך את נסראללה במהלכה ולשקם אותו (ואת הצ'אחיה) בסופה, ירדה משמעותית עם מותו של סלימאני.

4

בנין הכוח של הארגון – בהנחה שדבריו של נסראללה נכונים, הארגון ממשיך (למרות המערכה שבין המלחמות – המב"מ), בהתעצמות יוצאת דופן שבראשה הגדלה נרחבת של מספר הטילים המדוייקים שברשותו, ושיפור משמעותי של יכולות הנ"מ והטח"י שברשות הארגון.

היכולת של הארגון להסב ולייצר חרושתית באתרים ייעודיים טילים אלו (לפחות לפי טענת נסראללה) ומנגד חוסר היכולת של ישראל לתקוף אתרים אלו (מחשש לתגובת הארגון) מאפשרים לארגון להמשיך ולהצטייד בטילים מדוייקים ללא חשש.

בראי נסראללה, דווקא העובדה שישראל הגדירה את אותם טילים מדוייקים כאיום קיומי אבל לא באמת פעלה למנוע את בנייתם בשל חששה מתגובת חזבאללה, מעידה כאלף עדים על ההרתעה החלשה של ישראל ובעיקר על חוסר יכולתה למנוע את בניין הכוח של הארגון.

זה שישראל הגדירה את הטילים המדוייקים כאיום קיומי אבל לא באמת פעלה למנוע את בנייתם בשל חששה מתגובת חזבאללה, מעידה על ההרתעה החלשה של ישראל וחוסר יכולתה למנוע את בניין הכוח של הארגון

5

"משוואת התגובה" של הארגון – נסראללה מבקש לשמר את הכוננות של צה"ל בגבול הצפון ומבטיח להגיב בעתיד על מותו של פעיל הארגון, עלי מחסן בסוריה. מעבר להיבט האופרטיבי ברור כי נסראללה מבקש לאותת לישראל כי אסור לפרש את אי התגובה (שמקורה בכשלונות אופרטיבים של הארגון לגבות מחיר מישראל ולא בחוסר רצון), כחולשה של הארגון או כהסכמה "לשינוי כללי המשחק בסוריה" (באופן שעלול להוביל את צה"ל לפעול גם כנגד פעילי הארגון הנמצאים במדינה).

6

היחסים עם סעד חרירי – מדבריו של נסראללה שבה ועולה הברית הבלתי כתובה בינו ובין סעד חרירי, המתבטאת בתמיכה לה הוא זוכה מצד הארגון לתפקיד ראש ממשלת לבנון. נראה כי חרירי וגם חזבאללה למדו לחיות יחדיו בקדנציות הקודמות של חרירי כראש ממשלה והארגון השתכנע כי חרירי לא רוצה / יכול לפגוע בנכסיו האסטרטגיים.

במסגרת זו, נסראללה מבקש "לכוון את האש" של האוכלוסייה בלבנון דווקא לחילוקי הדעות בין הסונים והנוצרים (הנשיא מישל אעון) שגורמים לאי היציבות בלבנון, ולא בארגון חזבאללה שרוצה לשוב לאותה מסגרת פוליטית לבנונית, שהתקיימה ללא הפרעה עד להתפטרותו של סעד חרירי ולאחריה של חסן דיאב (ושירתה את הארגון היטב). במקביל שב נסראללה ומבקש לבסס את תדמית ההתנגדות של הארגון, שזוכה לטענתו לתמיכה רחבה, גם בדרום המדינה.

7

שדרוג היכולות של הפלגים הפלסטינים – דבריו של נסראללה בדבר תרומתה הייחודית של איראן בהובלת כוח קדס לשדרוג היכולות של הפלגים הפלסטינים בתחום הטילאות, מעידים כי האתגר כיום ברצועת עזה איננו רק למנוע את הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה אלא גם במניעת העברת הידע מאיראן לגורמי הטרור ברצועת עזה, אותו ידע שמאפשר להם לשדרג את אמצעי הלחימה שקיימים כיום ברשותם ולהפוך אותם לקטלניים יותר.

האתגר כיום ברצועת עזה אינו רק מניעת הברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה, אלא גם מניעת העברת הידע מאיראן לגורמי הטרור ברצועה, המאפשר להם שידרוג אמצעי הלחימה שברשותם והפיכתם לקטלניים יותר

בשורה התחתונה,

למרות רצונו של נסראללה לשדר "עסקים כרגיל", דווקא הראיון אותו נתן לזכרו חושף עד כמה מותו של סלימאני היווה מכה קשה לחזבאללה ולכל "ציר ההתנגדות" ובוודאי לנסראללה אישית. גם אם בניין הכוח של הארגון ממשיך, וכוח קדס והעומד בראשו ממשיכים לתמוך בארגון, העדרותו של סלימאני עתידה להשפיע על המחוייבות והיכולת של איראן לתמוך את חזבאללה ולשקם את הארגון ואנשיו לאחר מלחמה עתידית מול ישראל.

בנוסף, דבריו של נסראללה שבים ומחדדים עד כמה ייחודית ומשמעותית תמיכתו של נשיא סוריה בשאר אלאסד ל"ציר ההתנגדות" שמתבטאת (גם) בגישה ישירה ונוחה של פעילי הארגון למחסני האמל"ח של צבא סוריה.

ראוי לציין כי לפחות לפי נסראללה, בניין הכוח של הארגון ובעיקר המשך תחמשותו בטילים מדוייקים שיכולים לפגוע בכל מקום בישראל, מעידים לתפיסתו על כשלון ההרתעה הישראלית ומעמידים בספק רב את ההישגים שהושגו במערכה שבין המלחמות(המב"מ). זאת לאור החשש הישראלי לפגוע בלבנון ולמקד את המערכה בסוריה בלבד.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 999 מילים
סגירה