בנק ישראל מקפיד לציין בפרסומיו כי בישראל לא קיימת בועת חובות משקי בית מסוכנת. אולם, בניגוד להצהרות, שנת 2021 מתחילה היום בסימן יישומו של אחד מהסדרי החוב מהגדולים שידע המשק הישראלי.
הפעם לא מדובר בהסדר שנוי במחלוקת שיזמו טייקונים עשירים עבור עצמם אלא ביוזמת בנק ישראל, עבור אוכלוסיה מוחלשת בסדר גודל עצום. על פי ההסדר כל משק בית שהכנסותיו צנחו ב-40% לפחות ושהכנסתו המקורית לא עלתה על 20 אלף שקלים נטו, יוכל לבקש לדחות לפחות חלק מההלוואה שלו.
ההחלטה באה אחרי שכבר בוצעה דחייה בתשלום חובות בשל ההפסקה המוחלטת של פעילות המשק עם פרוץ משבר הקורונה. המתווה, שגובש אז בתחילת מאי, איפשר ללקוחות להגיש את בקשת הדחייה עד לסוף השנה, ובסופו של דבר לדחות את תשלומי ההלוואות לתקופה של בין שישה לתשעה חודשים.
סך הכל מתחילת המשבר ועד החודש שעבר, המערכת הבנקאית אישרה כ- 859,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות בסכום כולל של כ-10.8 מיליארד ש"ח.
סך הכל מתחילת המשבר ועד החודש שעבר, המערכת הבנקאית אישרה כ- 859,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות בסכום כולל של כ-10.8 מיליארד ש"ח
60% מהכוס המלאה בסיפור היא העובדה ש-60% מדוחי החזרי המשכנתה שבו לשלם כעבור כמה חודשים. ה-40% הריק באותה כוס, הוא כי על פי הערכות קודמות באוצר, המערכת נותרה עם לפחות 50 אלף משקי בית שנמצאים תחת משכנתה כאשר לפחות אחד מבני הזוג מובטל או בחל"ת.
המשמעות של נתון זה היא שלולא התערבותו המלאכותית של בנק ישראל, היינו עלולים להכנס לתוך מערבולת פיננסית שהיתה מסתיימת במשבר סאב-פריים תוצרת הארץ. בנק ישראל למעשה מחזיק כיום פצצת זמן ביד שאיש אינו יודע איך בדיוק לנטרל אותה.
הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, אפשרות הדחייה שתתאפשר בתחילת השנה החדשה תינתן רק עבור מי שבאמת נפגע מהמשבר ושאין ביכולתו לשלם. כלומר מדובר בהסדר חוב לכל דבר ועניין.
הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, אפשרות הדחייה שתתאפשר בתחילת השנה החדשה תינתן רק עבור מי שבאמת נפגע מהמשבר ושאין ביכולתו לשלם. כלומר מדובר בהסדר חוב לכל דבר ועניין
אמנם אותו הסדר מונע באופן זמני את פיצוץ בועת החובות, אבל בו-בזמן הוא גורר תופעת לוואי שעלולה להחריף את הסיכון לאותם לווים ולבנקים בעתיד. דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש שנוסף ללווה מעבר לזה שהוא לא מצליח להשיב כעת.
המשמעות היא שאותם לקוחות שכבר היום מתקשים להחזיר את חובותיהם, יצטרכו להחזיר חוב גדול עוד יותר בעתיד. איך זה יקרה בדיוק? אין לאיש תשובה ברורה.
בנק ישראל נוקט בכמה פעולות בניסיון לנטרל את הפצצה. הוא מאפשר, כאמור, דחייה חלקית של תשלום חובות מתוך הנחה שהזמן יעשה את שלו, הקורונה תעבור, הכלכלה תתאושש ואותם לווים שנכנסו למצוקה כספית יחזרו למסלול העבודה ויוכלו להשיב את התשלומים.
קשה לראות איך זה קורה בזמן שרק בשני הסגרים הראשונים נרשם זינוק של 40% במספר פשיטות הרגל ואנחנו רק בתחילתו של סגר שלישי. והרי את השפעות הקורונה על הכלכלה אנחנו צפויים להרגיש כמה שנים גם אחרי שהמגפה תהיה מאחורינו. בנוסף, דמי האבטלה שמחזיקים את המובטלים היום עם הראש מעל המים, אמורים להסתיים ביוני ולא ברור כרגע אם יוארכו מעבר לכך.
פעולה שנייה שנקט בה בנק ישראל היתה לעשות סוג של "תספורת" לבעלי המשכנתאות. הבנק החליט להסיר את הגבלת שיעור רכיב ריבית הפריים בתמהיל המשכנתה, ובכך בבת אחת איפשר את הוזלת גובה ההחזר החודשי של המשכנתאות למי שיבקש למחזר אותן עם כניסת ההחלטה לתוקף.
הסדר החוב הגדול שהחליט עליו בנק ישראל נעשה מחוסר ברירה. מצד הבנקים, המשמעות היא הימנעות מרישום של הפסדי ענק במאזניהם. מצד הלקוחות, ההסדר מונע תהליך אכזרי של הוצאה לפועל, עיקולים, דיונים מתישים בבתי משפט וכניסה לתוך מערבולת כלכלית שרק אלהים יודע איך יוצאים ממנה. מצד המדינה, נמנע משבר פיננסי גדול שבו מעורבת המערכת הבנקאית עד העצם.
הסדר החוב הגדול נעשה מחוסר ברירה. מצד הבנקים, המשמעות היא הימנעות מרישום של הפסדי ענק במאזניהם. מצד הלקוחות, ההסדר מונע כניסה לתוך מערבולת כלכלית שרק אלהים יודע איך יוצאים ממנה
הבשורה הפחות טובה ל-2021 היא שכרגע אף אחד לא יודע איך באמת לשחרר את האוויר מבועת חובות משקי הבית מבלי לסכן את המערכת הפיננסית. בינתיים, שם המשחק הוא להרוויח זמן – וכמה שיותר – בתקווה שהחזרה לשגרה מלאה תקדים את פשיטות הרגל של משקי בית רבים.
בכל מקרה, אחרי משבר הקורונה, לבנק ישראל יהיה כבר הרבה יותר קשה לטעון שבועת חובות משקי הבית בישראל נמצאת רק בדמיון שלנו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם