הרב אדיר ילקוט, שנמצא בעיצומה של שנת הכשרה בבית הכנסת מרכז ׳טמפל ישראל׳ בווייט פליינס, ניו יורק, מספר על הקושי לחפש משרה רבנית כאשר לא ניתן להיפגש באופן אישי עם הקהילה (צילום: אמיל כהן/Merry Me Little Photography)
אמיל כהן/Merry Me Little Photography
איך שינתה הקורונה את האופן שבו קהילות מאתרות לעצמן רבנים

עשה לך רב במגפה

בעבר היו המועמדים לתפקיד רב מגיעים לבלות את סוף השבוע עם הקהילה, מקיימים ראיונות פנים אל פנים ומשוחחים עם החברים ● מגפת הקורונה ושיעורי התחלואה הגבוהים בארצות הברית טרפו את הקלפים, ולא אחת נאלצים הקהילות והרבנים המיועדים להסתפק במפגשי זום, שעל בסיסם הם מחליטים האם להשתדך זה לזה

כשאנדרו פפרסטון נהג לוויצ'יטה שבקנזס ביולי האחרון, כדי להתחיל בתפקידו החדש כרב בקהילת "Hebrew Congregation of Wichita", זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא ביקר בעיר.

"כל החיפוש שלי אחר משרה חדשה נעשה במהלך מגפת הקורונה", הוא הסביר, ולכן כל השיחות שניהל עם הקהילות הקונסרבטיביות היו וירטואליות. "עשיתי סיור בתי כנסת ב'פייס טיים' עם חבר ועדת הנכסים של בית הכנסת", אמר הרב פפרסטון. את הבית בו יתגורר בעיר שכר אחרי צפייה בסרטון וידאו, ללא סיור פיזי במקום.

האתגר שהציבה מגפת הקורונה לגיוס רבנים חדשים, הצליח להרתיע כמה בתי כנסת.

הרב אנדרו פפרסטון, במרכז, עם ילדיו, משמאל: הדר, אביה ומתן ורעייתו, החזן פולה פפרסטון, ב-5 ביולי 2020, היום שבו הגיעה המשפחה לביתה החדש בוויצ׳יטה, קנזס, שבה קיבל אנדרו עבודה כרב בבית כנסת בעיר (צילום: באדיבות אנדרו פפרסטון)
הרב אנדרו פפרסטון, במרכז, עם ילדיו, משמאל: הדר, אביה ומתן ורעייתו, החזן פולה פפרסטון, ב-5 ביולי 2020, היום שבו הגיעה המשפחה לביתה החדש בוויצ׳יטה, קנזס, שבה קיבל אנדרו עבודה כרב בבית כנסת בעיר (צילום: באדיבות אנדרו פפרסטון)

"יש קהילות שאמרו שיסתדרו במשך שנה נוספת מבלי להעסיק רב, או שהרב הנוכחי הסכים להישאר עוד שנה", אמר פפרסטון, בן 48. "במקרה אחד, שקלו את מועמדותי לתפקיד רב זוטר בקהילה, והיו לנו שיחות נהדרות. אבל אז הם אמרו שבשל השפעת המגפה על מצבם הכלכלי, הם לא יוכלו לעמוד בתשלום משכורתי, ולכן הם לא יכולים להתחייב כלפיי. כתוצאה מכך הם הפסיקו את החיפוש אחר מועמד למשרה".

המגפה העולמית, אמר הרב אהרון ברוסו, יושב ראש שותף של ועדת ההשמה של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, "השפיעה על הכול, גם על תהליך ההשמה".

בתי הכנסת הם עמוד התווך של הקהילה היהודית באמריקה, מקום בו יהודים מתכנסים לא רק לתפילות, אלא גם כדי לחגוג חתונות ובריתות, לקיים הלווית, והמקום אליו הם שולחים את ילדיהם לגן.

הרב – או הרבנים בבתי כנסת גדולים – הם הדמויות המרכזיות בבתי הכנסת האמריקאים. הרב או הרַבָּה לא רק נושאים דרשות ומלמדים שיעורים, הם גם אלה שמנהלים את השמחות, מייעצים לחברי קהילה במצוקה ובחלק מהמקרים גם מפקחים על צוות עובדים, שיכול למנות לעתים כמה עשרות אנשים. אין זה נדיר לראות רבנים שנשארים בתפקידם עשרות שנים; משכורתם משולמת על ידי חברי הקהילה.

ולכן, כשבתי כנסת מחפשים מועמד לתפקיד רב, הם פותחים בתהליך ממושך שבצדו סיכון גבוה – תהליך דומה לזה של עסק המחפש מנכ"ל או של חיפוש שותף לחיים.

"מערכת היחסים שבין הקהילה לרב היא מערכת יחסים קדושה", אמרה הרַבָּה דבורה וייסברג, מנהלת בית הספר הרבני הרפורמי בהיברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות בלוס אנג'לס. "מציאת השידוך המתאים היא קריטית לשני הצדדים".

מגפת הקורונה שיבשה את התהליך הרגיש הזה – וגם את המשרה עצמה.

כשבתי כנסת מחפשים מועמד לתפקיד רב, הם פותחים בתהליך ממושך שבצדו סיכון גבוה – תהליך הדומה לזה של עסק המחפש מנכ"ל או של חיפוש שותף לחיים

"תפקיד הרב הוא לשמש כמורה, להציע הנחיה ונחמה רוחנית-דתית, ליצור קהילה, ולעזור לאנשים במצוקה", אמרה ג'ניפר סטופמן, מנהלת ייעוץ בבתי הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית, ארגון הגג של התנועה.

"ברור שמשמעות המושג 'צורך' הורחבה במהלך המגפה", היא אמרה. "רבנים רבים מבלים עכשיו זמן רב בהושטת עזרה לחברי הקהילה, מרגיעים חרדות, מציעים תמיכה ומחברים את חברי הקהילה לתוכניות ולשירותים שיכולים לעזור להם לעבור את התקופה המאתגרת הזו".

לפני מגפת הקורונה, ועדות חיפוש מטעם הקהילה היו מתחילות בתהליך הראיונות בטלפון ואז עוברות לראיונות פנים אל פנים ובהמשך לביקורי שבת. במהלך אותו סוף שבוע, התבקשו המועמדים לתפקיד לנהל את התפילה, לשאת דרשה, לפגוש את ילדי גן הילדים, ללמד שיעור, לעתים לאכול ארוחת צהריים עם העובדים, ולהתרועע ולהתיידד עם חברי הקהילה במהלך הקידוש.

הרבה ג'ליין קמרון, במרכז, מנהלת טקס נישואין בתקופה שלפני מגפת הקורונה. קמרון עברה מבוסטון לקליפורניה בעיצומה של המגפה לתפקיד חדש של רבה, למרות שמעולם לא ביקרה קודם בבית הכנסת (צילום: בן שייפר)
הרבה ג'ליין קמרון, במרכז, מנהלת טקס נישואין בתקופה שלפני מגפת הקורונה. קמרון עברה מבוסטון לקליפורניה בעיצומה של המגפה לתפקיד חדש של רבה, למרות שמעולם לא ביקרה קודם בבית הכנסת (צילום: בן שייפר)

אבל כעת, כששיעורי התחלואה מנגיף הקורונה בארצות הברית מזנקים, וכשמרבית בתי הכנסת שאינם אורתודוקסים עורכים את התפילות באופן מקוון במקום בהתכנסות המסורתית בבתי הכנסת – בתי הכנסת לא מצליחים לקיים את אותם 'מבחני קבלה' קריטיים בסופי השבוע.

בחודש מארס האחרון, הצליח הרב מיכאל וורבאו לעבור 'מבחן קבלה' שכזה באחד מסופי השבוע ב'תפארת ישראל' שבוושינגטון הבירה, ממש לפני שהמגפה הביאה לסגר הכללי. הוא קיבל את התפקיד, אך עד שהגיע זמנו להתחיל בתפקיד, בניין בית הכנסת נסגר למתפללים.

"מרבית התפילות שלנו עברו ל'זום'", אמר וורבאו. "כדי להכיר את חברי הקהילה, עשיתי 31 מפגשי הכרות מקוונים עם כתריסר אנשים בכל מפגש. כך פגשתי כשני שלישים מחברי הקהילה".

"תפקיד הרב הוא לשמש כמורה, להציע הנחיה ונחמה רוחנית-דתית, ליצור קהילה, ולעזור לאנשים במצוקה", אומרת מנהלת הייעוץ בבתי הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית

כעקרון, כל ראיונות העבודה לרבנים בזרמים הדתיים שאינם אורתודוקסים – ובהם הקונסרבטיבים, היהדות הרקונסטרוקציוניסטית והיהדות הרפורמית – נעשים כעת רק באופן מקוון.

ג'ליין קמרון החלה לחפש משרה כרַבָּה קהילתית בסתיו 2019, לאחר שהחליטה לעזוב את מקום העבודה שלה בבוסטון, כמנהלת ארגון התומך במשפחות בין-דתיות מעורבות. אבל רק לאחר שפרצה המגפה מצאה קמרון, אישה לסבית, את מקום העבודה המתאים: "בית חיים חדשים", קהילה בלוס אנג'לס שמגדירה את עצמה כבית הכנסת הראשון בעולם ליהודי קהילת הלהטב"ק.

היא ערכה ראיונות מקוונים עם חברי ועדת החיפוש, עם מנהלי בית הכנסת ועם מנהיגי קבוצת הטרנסג'נדרים בקהילה. במקום לשאת דרשה בשבת, היא שיגרה דרשה בכתב. קמרון קיבלה את התפקיד באמצע מאי.

"מעולם לא ראיתי את המקום, כך ששני הצדדים הפגינו כאן לא מעט אמונה", סיפרה קמרון על התפקיד החדש שלה. כעת, חודשים ספורים מאז מעברה לקליפורניה, היא אינה מצטערת. "זה ממש המקום הנכון בשבילי", אמרה.

בעולם האורתודוקסי, שבו מרבית בתי הכנסת פתוחים אך עם מגבלות חמורות על מספר המתפללים, חלה האטה משמעותית בקצב העסקת רבנים חדשים, כך אמר הרב אדיר פוסי, מנהל מחלקת הקהילה ושירותי בתי הכנסת של האיחוד האורתודוקסי (OU).

"מרבית התפילות שלנו עברו ל'זום'", אומר הרב וורבאו. "כדי להכיר את חברי הקהילה, עשיתי 31 מפגשי הכרות מקוונים עם כתריסר אנשים בכל מפגש. כך פגשתי כשני שלישים מהקהילה"

"בתי כנסת מנסים לשמור על סטטוס קוו ולא לעסוק בחיפושים אחר עובדים חדשים בתקופה בה אנשים בדרך כלל אינם יכולים לנסוע", אמר פוסי.

עם זאת, פוסי ציין כי ההבדלים הגדולים בחומרת התפרצות מגפת הקורונה בחלקים שונים של אמריקה גורמים לכך שבתי כנסת באזורים עם תחלואה נמוכה יכולים לנהל פעילות פנים אל פנים במידה רבה יותר מזו של בתי כנסת באזורים שבהם שיעורי התחלואה גבוהים.

ג'ואל שרייבר, יושב ראש ועדת החיפוש הרבנית בבית הכנסת האורתודוקסי לידו ביץ' בניו יורק, אמר שהוועדה שלו מתכננת להזמין שלושה מועמדים מובילים לביקורים באמצע השבוע כדי לאפשר לחברי הקהילה לפגוש אותם. "אנחנו מתכננים לקיים את המפגשים גם בזום", הוא אמר.

למרות הקושי בגיוס עובדים בתקופת המגפה, יש גם כאלה שסבורים שדווקא קל יותר כעת לרבנים למצוא משרות, מכיוון שרבנים ותיקים רבים החליטו להקדים את פרישתם. כחמישים קהילות קונסרבטיביות בצפון אמריקה מחפשות היום באופן פעיל מועמדים לתפקיד רב, אומר סטופמן. יש גם משרות פתוחות לרבנים בבתי ספר, לבתי כנסת בבתי חולים, במחנות קיץ ובארגונים יהודיים.

הרב אהרון ביזנו נושא דרשה המועברת בשידור ישיר בפייסבוק לחברי הקהילה בפיטסבורג שבפנסילבניה, 20 במרץ 2020 (צילום: Gene J. Puskar, AP)
הרב אהרון ביזנו נושא דרשה המועברת בשידור ישיר בפייסבוק לחברי הקהילה בפיטסבורג שבפנסילבניה, 20 במרץ 2020 (צילום: Gene J. Puskar, AP)

"הופתעתי ממספר המשרות הפנויות שממשיכות לצוץ", אמר הרב אדיר ילקוט, שנמצא בעיצומה של תוכנית הכשרה בת שנה לתפקיד רב קבוע בבית הכנסת הקונסרבטיבי, מרכז טמפל ישראל שבווייט פליינס, ניו יורק. ילקוט כבר עבר כמה ראיונות מקוונים עם ועדות חיפוש של בתי כנסת.

הצד החיובי, אמר ילקוט, הוא שהוא יכול להשתמש בזום כדי להראות איך הוא מוביל תפילה, מלמד שיעור ונושא דרשה.

"החיסרון", הוא אמר, "הוא שכל כך הרבה מהדברים שאני עושה נעשים אחד על אחד, דברים לא מוחשיים, שמוּנעים על ידי אישיות. אני חש שזה הולך לאיבוד כשאני לא יכול להסתכל בפני אנשים ולנהל איתם אינטראקציה פנים אל פנים".

לתנועה הרפורמית, שבה חברים כ-850 בתי כנסת ברחבי צפון אמריקה ויותר ממיליון יהודים המזהים את עצמם כיהודים רפורמים, ישנם סמינרים רבניים בניו יורק, בסינסינטי ובלוס אנג'לס, ובאביב האחרון הוסמכו בהם לרבנות 22 תלמידים. לדברי וייסברג, כל התלמידים, למעט אחד, הצליחו למצוא משרה מלאה – 15 מהם בבתי כנסת.

כחלק מההכשרה, נדרשים תלמידי רבנות בדרך כלל לעשות עבודת שטח בבית כנסת או בבית חולים, וכן לרכוש ניסיון מסוים במסגרת דתית כמו בית אבות. אך המגפה אילצה אותם לעשות את ההתמחות הזו באופן מקוון.

"מעולם לא ראיתי את המקום, כך ששני הצדדים הפגינו כאן לא מעט אמונה", סיפרה קמרון. כעת, חודשים ספורים לאחר המעבר, היא לא מצטערת. "זה המקום הנכון בשבילי"

הרב ג'ואל אלפרט, מנהל ההשמה הרבנית בתנועה הרקונסטרוקציוניסטית, שלה 97 קהילות ואשר חרטה על דגלה חידוש של החיים היהודיים בעולם משתנה, אומר כי המגפה לא הקפיאה את תחלופת הרבנים.

"אפילו בעולם של קורונה זה עדיין די נורמלי" שיש משרות פתוחות, אמר אלפרט. "אם רב רוצה לעבור, או אם הקהילה לא רוצה את הרב שלה, שינויים עדיין יקרו. אם רב פורש או עובר למקום אחר, יש צורך בהחלפתו. הדבר היחיד שהשתנה באופן קיצוני הוא תהליך הראיון: הם מקדישים הרבה יותר זמן לדבר אחד עם השני בזום".

עוד 1,234 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים

ישראלי מדבר בלב האקדמיה האינדונזית

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים

והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין,  הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים בUniversitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.

באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:

  1. האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
  2. השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.

עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:

"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".

למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.

המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות

אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.

יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.

במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.

ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.

אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך  הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים  לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא

וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים.  ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה –  גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.

והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי  משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.

מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 890 מילים

טיבי: שוטרים מורעלים נגד אזרחים ופחדנים מול ארגוני הפשיעה

ח״כ יוסף ג׳אברין ממהרשימה המשותפת נורה בגבו ברימון הלם ופונה לטיפול ● אעידה תומא-סלימאן: מפקד התחנה צריך להתפטר ● משרד המשפטים מבהיר כי מנדלבליט לא הנחה להימנע מהעברת חיסונים לגורמים זרים ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב שעליו דווח השבוע - מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● התחבורה הציבורית לירושלים תופסק לאורך יום ראשון

עוד 27 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

למקרה שפיספסת

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה