ליקוט פטריות הפך לטרנד, אך אין מי שיגן על הזנים הנדירים

ציידי הפטריות

טיול לשבת

בשנים האחרונות, יותר ויותר מלקטי פטריות מסתערים על החורשות אחרי גשמי נובמבר ● בחודש האחרון, משרד הבריאות דיווח על מספר שיא של הרעלות מפטריות בר: 43 לעומת 6 בלבד אשתקד ● "הסיבה הפשוטה מאוד היא שהכול סגור ואין לאנשים לאן ללכת. לצוד פטריות זה משהו נגיש" ● אלא שבישראל אין מדיניות מוסדרת או אכיפה - וזנים נדירים עלולים להיות בסכנת הכחדה

כשאולגה גודורובה עלתה לישראל, לא היה לה זמן לפטריות. "הגעתי לבד ולקח לי כמה שנים טובות לחזור לעצמי ולהתאקלם ולהסתדר ולא יותר מדי חקרתי את היערות", היא מספרת בשיחה טלפונית מלוד, מקום מגוריה הנוכחי. בצפון אוקראינה שבה גדלה, ליקוט פטריות היה לחם חוק.

"מילדות הייתי ביערות. זה היה חלק ממקורות המזון שלנו לחורף, פשוט כי לא היה יותר מדי אוכל בחנויות אז אכלנו את מה שמצאנו ביער. פטריות משומרות, מטוגנות, כבושות ומוחמצות".

אחרי כעשור בארץ, גודורובה החלה לתור גם את החורשות המקומיות בחיפוש אחר מינים של המזון הנכסף.

אורניה ים תיכונית (צילום: יניב סגל)
אורניה ים תיכונית (צילום: יניב סגל)

"אני מנסה להסתובב בכל מני מקומות, בן שמן הוא יער נטוי שרובו אורנים ומגוון הפטריות בו די מוגבל אז אני מנסה ללכת גם לאזור בית שמש וירושלים ששם החורש יותר מעורב, גם צפונה ודרומה, לכל סוג חורש יש את הפטריות משלו".

המנהג שהושרש בה מילדות ושאותו הפכה לתחביב גם כיום בגיל 42, הפך אותה לדמות בולטת בקרב חוקרי וחובבי הפטריות בישראל, או בשם המקצועי שלהם – מיקולוגים. היא גם חברה בעמותת פטריות הבר בישראל.

אולגה גודורובה
אולגה גודורובה

גודורובה לא לבד. בשנים האחרונות יש יותר ויותר ציידי פטריות שמסתערים על תנובת החורשות. אפשר לראות אותם חמושים במזמרות וסלסלות, שלעתים תכולתן מושלכת בהגעה לחניון.

משיחות עם פעילים בתחום, עולה שגשמי נובמבר הברוכים מאוד מביאים את הטרנד הזה לשיאו. הדברים הגיעו לידי כך, שמשרד הבריאות דיווח על מספר שיא של הרעלות מפטריות בר בחודש דצמבר: 43 הרעלות נרשמו בחודש החולף לעומת 6 בלבד בחודש המקביל אשתקד. בחודש הזה לבדו הפטריות הביאו לבית חולים יותר אנשים מהכמות שהגיעה בשנה שלמה בעבר.

השבוע ישראל גם נכנסה לסגר שלישי, שכמיטב המסורת של ההגבלות האבסורדיות, כולל איסור מופרך לצאת לשמורות טבע. לדברי גודורובה, השילוב של אווירת הסגר והשאיפה לצוד פטריות נתנו לישראלים מוטיבציה מושלמת כדי לצאת לשטח הפתוח.

"הסיבה הפשוטה מאוד היא שהכול סגור ואין לאנשים לאן ללכת וסתם להסתובב בשטח זה משעמם. אנשים צריכים אתגר, עניין, משהו לרדוף אחריו. לצוד חיות לא כל אחד מוכן ורוצה, לצוד פטריות זה משהו הרבה יותר נגיש".

אסימונית גמישה (צילום: יניב סגל)
אסימונית גמישה (צילום: יניב סגל)

לדבריה, הגשמים שלוו בחום יחסי בשבועות האחרונים, הקדימו את בואן של חלק מהפטריות. "הפטריות הגדולות והצבעוניות המשיכו לצאת למרות שהיו אמורות לרדת בכמויות וגם אלה שאמורות להופיע באמצע החורף התחילו להופיע מוקדם מהרגיל. יש גלים של כל מני סוגים והשנה התזמונים שלהם התבלבלו. אתה יכול לראות עכשיו פטריות שיוצאות בדרך כלל באביב".

פטריות מקריית שמונה מגיעות לערד

ההתעניינות הגוברת בקטיף פטריות נשקפת גם מקבוצת פייסבוק שמוקדשת לאיתור וזיהוי שלהן. הקבוצה מונה מעל 35 אלף חברים ונראה שבתקופה האחרונה השיח שבה תוסס יותר וגולש לפסים אמוציונליים.

המבקרים מתלוננים על קטיף מוגזם ובמיוחד על מי שקוטפים מבלי לדעת מראש האם בכלל אפשר לאכול את השלל. מנהלי הקבוצה אוסרים על הגולשים לשאול האם מותר לאכול את מה שנקטף, ומן הסתם חוששים (בצדק) לקחת אחריות על ההשלכות שעשויות להיות לזיהוי שגוי באמצעות תמונה. מעבר לכך, יש אפילו ויכוחים על איך צריך לקטוף וכמה, אם בכלל.

נקבובנית פקעתית (צילום: יניב סגל)
נקבובנית פקעתית (צילום: יניב סגל)

"יש פה הרבה ניואנסים, כי יבוא לקט אחד ויגיד לך 'תשמע האורגניזם בכלל בתוך האדמה אני לא פוגע כשאני לוקח לו רק את הפטריה כי הוא נשאר מתחת לאדמה. יש שאלות מכאן ומכאן", אומר יניב סגל, אחד ממנהלי הקבוצה ולקט חובב בעצמו.

"אחד יבוא וישאל בשביל מה בכלל הוציאו את הפטריה, ולמה צריך להפיץ את הנבגים שלה? ואחר יגיד, 'ליקטתי פטריה שכבר פיזרה נבגים אבל אולי לא הגיעה לפוטנציאל הפיזור שלה, אז אולי היה נכון יותר להשאיר'. ואדם נוסף יאמר 'אני מפזר את הנבגים ביער כי אני הולך עם סלסלה'. אז אני אשאל, מי אמר שהפטריה בכלל צריכה שאתה תפזר? אולי עדיף לה שהנבגים יישארו באזור?

"מי שאומר שהליקוט לא משפיע על הכמות של הפטריות ביער, לא מדייק, כי האמת היא שאנחנו לא יודעים מספיק, וחשוב לחקור את זה ולקבל תשובות. לא להסתמך על מחקרים מיערות עתיקים מאירופה שאי אפשר להשוות לחורשות שיש לנו בארץ".

"מי שאומר שהליקוט לא משפיע על הכמות של הפטריות ביער, לא מדייק. אנחנו לא יודעים מספיק, וחשוב לחקור את זה ולא להסתמך רק  על מחקרים מיערות עתיקים מאירופה שאי אפשר להשוות לחורשות שיש לנו בארץ"

על פי רוב, נהוג לקטוף רק את גוף הרבייה שמעל הקרקע ולהשאיר מכוסה את החלק העיקרי שמתחת לאדמה, שנקרא גם תפטיר, והוא מעין רשת רחבה של קורים שמזינים את הפטריה וממנה היא צומחת. התפטיר יכול להשתרע על פני עשרות או מאות מטרים.

יניב סגל (צילום: רומן קוזנצוב)
יניב סגל (צילום: רומן קוזנצוב)

מתחת לכובע של הפטריה יש נבגים שמתפזרים ומהן היא נובטת כדי לצמוח מחדש במקום אחר. לאחר הקטיף, הנבגים עדיין יכולים להתפזר, בהנחה שמלקטים את הפטריות עם סלסלה מאווררת ולא בשקית.

לא כדאי לקטוף פטריה צעירה מדי שעדיין לא מיצתה את כושר פיזור הנבגים ובטוח שלא פטריה בודדת ממין מסוים. בשמורות טבע בכלל אסור ללקט. נכון לעכשיו, אלה רק המלצות ולא כללי מדיניות מוסדרים שנאכפים בשטח.

מעבר לטכניקה, יש גם בעיה של כמויות, וסגל מבין את הרגישות של המתלוננים על הכמויות שנקטלות מהאדמה.

"בסך הכול מדובר באנשים שאכפת להם מהטבע ובזה אני נותן להם קרדיט ואומר תודה שנשארו אנשים כאלה שבאמת מפריע להם ואכפת להם מהטבע. מצד שני עומדים לקטים מנוסים יותר או פחות, שהוציאו לעצמם אוכל מהיער ורוצים לאכול את זה. חלק מקפיאים, חלק משמרים, מייבשים או כובשים.

נטופה ערבה ביער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
נטופה ערבה ביער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

"יש כל מני שיטות לשמר את הפטריות ויש פה קצת פער של מידע בין האדם המתחיל שלא ממש יודע ולא מכיר את האורגניזם ומצד שני יש פה גם את האדם שהוא כביכול יודע, אבל אני חושב שבינינו, השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים מספיק האם הליקוט המרובה הזה הוא באמת פוגע או לא".

גם גודורובה מסכימה שהליקוט מזמן מורכבות ודיון מתמשך בין החובבים והמומחים כאחד.

"אנחנו מדסקסים בינינו מה זה יותר מדי ואיפה הגבול והאם זה פוגע או עוזר להן. אנחנו קוטפים את גוף הרבייה והפטריה מעוניינת לתת לו לעלות על פני הקרקע ולפזר כמה שיותר נבגים. כשאתה קוטף ומסתובב איתו בסלסלה, אתה עוזר לפטריה לפזר את הנבגים במקומות שהיא לא חלמה להגיע אליהם בכלל.

"אנחנו קוטפים את גוף הרבייה והפטריה מעוניינת לתת לו לפזר כמה שיותר נבגים. כשאתה קוטף ומסתובב איתו בסלסלה, אתה עוזר לפטריה לפזר את הנבגים במקומות שהיא לא חלמה להגיע אליהם בכלל"

"אתה לוקח פטריה מקרית שמונה לערד באוטו והרוח מפזרת את האבקה של הנבגים. הפטריה לא ידעה לעשות את זה בעצמה. אתה גרמת לה להביא את הנבגים לחורש בערד. אז הזקת לה או עזרת לה? אני חושבת שזה עוזר".

מטרנית ססגונית (צילום: יניב סגל)
מטרנית ססגונית (צילום: יניב סגל)

לצלם בסביבה הטבעית ולא במטבח

מיכל פישר מנחה סדנאות בטבע, וביניהן גם היכרות עם פטריות בר. היא מציעה לא לקטוף את מה שלא מזהים בוודאות.

"הערך העליון הוא שמירה על הטבע וכדי לשמור עליו, אנחנו לא מלקטים כל פטריה שאנחנו רואים. גם לפטריות רעילות יש תפקיד בטבע, אפילו שאנחנו לא אוכלים אותן. סתם לקטוף פטריה ולזרוק אותה בפח לא ייתן כלום, אלא אם כן זה לצרכי למידה וזה אומר שקוטפים פטריה אחת, שתיים או שלוש ורוצים לעמוד על ההבדלים ביניהן.

"גם לפטריות רעילות יש תפקיד בטבע, אפילו שאנחנו לא אוכלים אותן. סתם לקטוף פטריה ולזרוק אותה בפח לא ייתן כלום, אלא אם כן זה לצרכי למידה וזה אומר שקוטפים פטריה אחת, שתיים ורוצים לעמוד על ההבדלים ביניהן"

"אז הרעיון שאם לא נזהה במאה אחוז, לא נקטוף 60-70 פטריות מאותו סוג או אפילו 20-30 ונבוא הביתה ולא נדע אם זה אכיל או לא. אל תקטפו הרבה אם אתם לא יודעים מה זה, ובפעם הבאה תקטפו ותוכלו להמשיך ללקט".

חרירית ערמונית בכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
חרירית ערמונית בכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

כתושבת תל אביב, היא מציינת שאפשר למצוא את הפטריות גם באזורים עירוניים ירוקים כמו פארק הירקון, או גני שעשועים שיש בהם צמחייה טבעית של עצי אורן או ברוש.

עם זאת, "בעיר המגוון קטן יותר, וגם הפטריות פחות יעריות בטעם שלהן. גם אני לא יודעת לזהות הכול, יש בארץ מאות מינים ובשבת האחרונה פגשתי ארבע פטריות שלא הכרתי מעולם. התחום הזה הולך ומתחדש אבל הזיהוי סופר חשוב – במיוחד אם זה לצרכי אכילה.

"יש הרבה פטריות שנראות או דומות בכובע או ברגל לכן חשוב לצלם אותן בסביבה הטבעית מכל זווית אפשרית – ולא באור של הסלון או המטבח בבית אלא דווקא בטבע. מי שמתחיל ורוצה ללקט לבד, הכי טוב שימצא כמה סוגים שהוא יודע לזהות אותן".

"יש הרבה פטריות שנראות או דומות בכובע או ברגל לכן חשוב לצלם אותן בסביבה הטבעית מכל זווית אפשרית – ולא באור של הסלון או המטבח בבית אלא דווקא בטבע"

לא פחות מהמראה והמישוש, הזיהוי עובר גם דרך חוש הריח שמעיד אם הפטריה במצב טוב או לא.

גושית זאב בהרי ירושלים (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
גושית זאב בהרי ירושלים (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

גם לדברי פישר בשנה האחרונה יש קפיצה בסקרנות וברצון של הציבור לחקור את הפטריות, והיא רואה את זה בשטח. כאמור, זה קשור גם לאוכלוסייה הגדולה של יוצאי המרחב הסובייטי שהכירו את הליקוט מילדות וייבאו אותו לארץ, אבל לא רק הם.

"זה הולך וגדל ורואים את זה. אם לפני שנתיים יצאתי ללקט פטריות, לדוגמה ביער בן שמן ביום שישי בצהריים, וסביבי היו 20 מלקטים, אז היום יש 80. יש המון תנועה ביערות של אנשים שמסתובבים שם ומלקטים ולצערנו זה בא עם חוסר התחשבות בטבע – כי מצד אחד זה נחמד ללקט, אבל מצד שני צריך לדאוג להמשכיות שלהן לשנים הבאות, לשמור על השטח שממנו מלקטים, ולכסות את התפטיר – שזה מה שמאפשר לפטריות להמשיך להתרבות בהמשך".

"יש המון תנועה ביערות של אנשים שמסתובבים שם ומלקטים ולצערנו זה בא עם חוסר התחשבות בטבע – כי מצד אחד זה נחמד ללקט, אבל מצד שני צריך לדאוג להמשכיות שלהן לשנים הבאות"

מה סוד הקסם של הליקוט לדעתך?
"זה סוג של תרפיה, מיינדפולנס, הפסקה ורוגע. היציאה ליער זה משהו ששובר לך את השגרה והאינטנסיביות של המסכים וכל הטירוף שאנחנו נמצאים בו. ויש שם מן שלווה ושקט וזה שונה מפעילויות אחרות של טיול במסלול נחל או פיקניק משפחתי או כל דבר אחר שעושים בפארק.

"יש גם פטריות על העצים, אבל יש משהו בחיפוש של הפטריות שאתה כל הזמן עם הראש באדמה ועסוק ומרוכז וממוקד מאוד בלמצוא אותן. זה מה שמנקה לך את המחשבה מכל הדברים האחרים והריגוש מקסים".

סל משפכנית בשרנית מהגליל העליון (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
סל משפכנית בשרנית מהגליל העליון (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

הפשיטה על יערות הצפון

לפי ד"ר דליה לוינסון, בתחילת העונה הנוכחית הייתה ממש בהלה לפטריות: "בסוף נובמבר הגיעו קבוצות גדולות לאחד מיערות הצפון בשש בבוקר. פשטו על היער. זה היה נורא. אנשים ארבו לפטריות שיש שם", היא מספרת. "בגלל הגשם היו כמויות אבל לא מספיקות כדי להוציא הכל, זה ליקוט מאסיבי וזו בעיה. היער נדיב, אבל צריך ללקט מעט ולא סלים שמשוויצים איתם בפייסבוק.

"פעם זה היה בגדר סוד ועכשיו הפטריה שגדלה שם עלולה להיות בסימן הכחדה. מספיק שתדרוך ביער, לא תמצא פטריות כי הן לא יתנחלו בשטח שנכבש ברגליים. אני מכירה מדינות בעולם השלישי כמו מקסיקו וברזיל שסימנו בחבלים שבילים שבהם מותר ללכת".

"מספיק שתדרוך ביער, לא תמצא פטריות כי הן לא יתנחלו בשטח שנכבש ברגליים. אני מכירה מדינות כמו מקסיקו וברזיל שסימנו בחבלים שבילים שבהם מותר ללכת"

מצד שני, היא עצמה גדלה בטבעון וזוכרת שבגיל 5 הגננות לקחו את הילדים לקטוף משפע הארניות שהיו שם בחורף והביאו אותן לגן בסלסלות. "היינו יושבים עם אצבעות קטנטנות ומקלפים בסבלנות את הספוג והשכבה הרירית ואחר כך הכינו לנו מרק מהביל כזה שכל החיים ילווה אותנו הטעם הזה".

שחרחרית ברמת הגולן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
שחרחרית ברמת הגולן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

לוינסון חיברה לפני כעשור את מדריך פטריות המאכל והרעל בישראל. לדבריה, עד היום אותרו בישראל קרוב ל-750 מינים של פטריות ("לא כולל עובש"), וכיום היא מופקדת על בנק פטריות במכון שמיר שממוקם ברמת הגולן. היא קוראת לגיבוש מדיניות סדורה של כללים ובפרט בשמורות הטבע, מהן אסור לקחת כלום.

"ביערות קק"ל אפשר ללקט פטריות. אבל בשמורות זה בל יעבור. למה אני הלכתי להוציא אישור כדי ללקט לצרכי מחקר? חיכיתי חצי שנה לאישור. צריכים לגבש אכיפה, בשמורה אסור להזיז אבן ממקומה, אבל זה לא קורה אם ביער מסויים בא איזה מלקט ואומר לי 'היער כולו מזבלה אז אני לוקח'".

"ביערות קק"ל אפשר ללקט פטריות. אבל בשמורות זה בל יעבור. צריכים לגבש אכיפה, בשמורה אסור להזיז אבן ממקומה, אבל זה לא קורה אם ביער מסויים בא איזה מלקט ואומר לי 'היער כולו מזבלה אז אני לוקח'"

כל ליקוט הוא הרפתקה חדשה

יניב סגל גדל במרכז ואת הליקוט למד תוך כדי תנועה במקום שבו הוא גר היום, מצפה אבירים שבגליל המערבי. היישוב הזה טובל בירוק ויש די והותר שטח פתוח שאפשר ללקט בו גם בתוך מגבלת ה-1,000 מטר.

אורניה מצויה (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
אורניה מצויה (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

"בתור ילד או נער ליקטתי עם ההורים שלי בשרון באזור הביצות של הרצליה בעיקר, וזה לא תפס חלק משמעותי בחיים שלי. ליקטנו מין אחד וזה הידע שהיה לנו בזמנו.

"כשעברתי למצפה אבירים יצאתי לחצר, שהיא חורש טבעי בפני עצמו, וראיתי מגוון של פטריות בגדלים וצורות וצבעים שונים וזה פשוט סחף אותי כמו כדור שלג והתגלגל. העליתי תמונות לקבוצת הפייסבוק, עזרו לי בזיהויים, די מהר יצרתי קשרים אישיים וזה התגלגל וצברתי ידע".

לדבריו, כל יציאה לשטח יכולה לגרור גילויים חדשים כי במידה רבה כל התחום הזה בארץ הוא ארץ לא זרועה מספיק גם מהבחינה המחקרית.

"כשאני יוצא ליער זה כל פעם הרפתקה ותעלומה חדשה, כי לפני שאני נכנס אני לא יודע מה אני אמצא, ברמה שהפטריות פשוט מאוד מפתיעות. אתה יכול לצאת עם מאכל גורמה הביתה ואתה יכול לצאת עם ממצא שזו פטריה שלא נמצאה בישראל או אפילו עם מינים חדשים למדע. זה תחום שיש בו תגליות מדהימות וזה דינמי ומרגש להיות חלק מזה".

לבדיות בבכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
לבדיות בבכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

אכלת פטריה רעילה?
"לא הייתה לי הרעלה ואני חושב שהתחום הזה הוא די בטוח אם אתה יודע לעשות אותו נכון. אם אתה מקפיד לא לאכול פטריה שאתה לא מכיר במאה אחוז או לפחות התייעצת עם מישהו שהוא מומחה בתחום, אז לא תיפול. האם אכלתי משהו רעיל ונכוויתי מזה? לא. אם אתה מדקדק ופועל לפי הכלל ברזל והחשוב הזה – לא מכיר לא אוכל – אז אתה נשאר בטווח הבטוח".

בסופו של דבר, הוא חושב שאנחנו לא יודעים מספיק ומכאן הקושי לגבש את המדיניות.

"בעולם יש רשימה אדומה ויש פטריות מוגנות וכאלה שהן בסכנת הכחדה. הגורמים לזה הם בדרך כלל שינויי אקלים או אובדן של בתי גידול. יש מדינות שמגבילות את כמות הקילוגרמים שאפשר ללקט ביום אחד, או לימים מסויימים, או מינים שמהם אסור ללקט בכלל. אין מדיניות כזו בישראל כי אף אחד לא יודע להגיד מה בסכנת הכחדה או לא.

משפכנית בשרנית בגליל העליון (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
משפכנית בשרנית בגליל העליון (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

"קודם כל צריך למפות את כל המינים הקיימים, ואז נדע מה יש פה ואם הליקוט ישפיע בטווח של עשר שנים, שזה לא כל כך רחוק. יכול להיות שיש מינים שרואים היום ורק בעוד 20 שנה נראה אותם שוב בגלל שהתנאים לא יהיו טובים מספיק. כבר קרה לנו לאחרונה שמצאנו מין שלא נראה כאן כ-15 שנה ופתאום הוא צץ מחדש".

"יכול להיות שיש מינים שרואים היום ורק בעוד 20 שנה נראה אותם שוב בגלל שהתנאים לא יהיו טובים מספיק. כבר קרה לנו לאחרונה שמצאנו מין שלא נראה כאן כ-15 שנה ופתאום הוא צץ מחדש"

מעגל הפיות ביער

חוויית הליקוט אמורה לזמן גילוי של האדם את הטבע של עצמו וסביבו, כפי שמספרת גודורבה. "אתה הולך ביער, לא מוצא פטריות וחייב להתחיל להתבכיין. 'אין פה פטריות, היער לא שווה כלום, אני חוזר לאוטו'. באותו רגע הפטריות מתחילות לתקוף אותך ואז אתה כבר לא יכול לצאת ואם זה לא קורה אז אתה כבר מגיע לאוטו ולא יודע איפה אתה מוצא אותן.

"פעם אחת חיפשתי אוזנית כלך בזמן שרק הכרתי אותן. אני הולכת ביער אשתאול בתוך הסבך, אין כלום ואז אני יוצאת לאזור אחו פסטורלי פתוח, שם יושבים אנשים בפיקניק. פתחו שולחן, וסביבו אוזניות כלך. אז אני עושה מעגלים סביבו והם מסתכלים עלי, 'מה המשוגעת הזו עושה פה?' עשיתי מעגלי כבוד. שזה כאילו, כבוד לפטריות".

חריפית נאה בהר הכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
חריפית נאה בהר הכרמל (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

פישר מספרת שבסוף השבוע החולף, היא פגשה חזיר וארנבת בר בתוך יער סבוך בגולן. שניהם ברחו כשראו את חבורת המלקטים בתוך הסבך. במקום אחר בגליל, "מצאנו מעגל גדול של משפכנית בשרנית, שזו פטריה שקשה למצוא אותה בארץ. נגלה לפנינו מעין חצי גורן של פטריות ענק מדהימות. 'מעגל פיות' של פטריה נדירה אך אכילה ביותר.

"לפעמים מטיילים ביער ורואים פטריות שכאילו מישהו סידר במעגל. הן יוצאות מתוך הרשת של התפטיר וצצות מתוך האדמה. עם הזמן הן בעצם הולכות ומתבגרות וברגע שהחלק הפנימי מזדקן ומתבגר ולא יוצאות בו פטריות, אז החלק החיצוני והצעיר יותר מתחיל להוציא לנו את גופי הרבייה. זו הסיבה הטבעית וקוראים לזה מעגל פיות כי האגדה אומרת שזה איפה שהפיות רקדו ביער במעגלים".

הסגולות הנוספות

האופי הבשרני של הפטריות משייך אותן למה שנהוג לכנות 'הטעם החמישי', שאותו אפשר למצוא גם בגבינה, סויה, בשר ועוד. חוץ מערך תזונתי, בתרבויות מסוימות צורכים את הפטריות בזכות ערכי המרפא שלהן, וגם עבור האפקט הפסיכו-אקטיבי. האם אפשר למצוא את פטריות המרפא או ההזייה גם בארץ?

סלסלה עם נטופה ערבה ואורניות מיער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
סלסלה עם נטופה ערבה ואורניות מיער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)

לדברי סגל, "יש בארץ פטריות מרפא בוודאות ויש פה קטע טריקי, כי אם פטריה גדלה בשטח פתוח ובסביבה לא מבוקרת, אתה לא כל כך יודע את התכולה שלה. אז דווקא פטריות מרפא מעדיפים לקנות. זה יותר מבוקר ואתה יודע את התכולה והחומרים הפעילים שמצפים שיהיו. אבל כן יש פטריות מרפא ברמה עולמית בישראל, כמו ריישי, טרמטס, או אבנית הצדף".

במה שנוגע לפטריות הזיה, הוא מוסיף, "אין בארץ את הפטריות הקלאסיות שאנשים נוסעים למזרח הרחוק כדי לצרוך. זה לא קיים אבל כן יש מינים מסוימים שיש בהם מינונים קטנים שעדיין לא ידועים בדיוק וכרגע חוקרים את זה".

"אין בארץ את הפטריות הקלאסיות שאנשים נוסעים למזרח הרחוק כדי לצרוך, אבל כן יש מינים שיש בהם מינונים קטנים שעדיין לא ידועים בדיוק וכרגע חוקרים את זה"

ככלל, הוא חושב ש"יש הרבה ערפל לפזר סביב עניין הפטריות. בתרבות שלנו יש הרבה חוסר ידע והפחדות. לפני שנשענים על דעות קדומות, זה הזמן לבדוק מחדש, ולגלות עולם מרתק.

"אני קורא לאנשים להיות צנועים בליקוט. הפטריות צריכות להתקיים בעצמן והן חלק ממערכת אקולוגית מורכבת שאנחנו לא מבינים את כל ההסתעפויות שלה. עדיף שנהיה צנועים ולא נשגה כמו ששגינו בהרבה דברים אחרים שפגעו בטבע".

דפונית מאוגדת ביער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
דפונית מאוגדת ביער בן שמן (צילום: מיכל פישר, אדם וטבע)
עוד 2,663 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

ניסנקורן: עוברים לפוליטיקה של ערכים; הורוביץ: בקרוב אצלנו ● גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו הוא למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● איילת שקד לטראמפ: להתראות חבר ● מנהל בית הספר הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע על רקע הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 33 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה