בית המשפט המחוזי פסל את ההחלטה שלא לקיים בחירות פנימיות בעבודה

הנהלת מפלגת העבודה החליטה לערער על הפסיקה המחייבת אותה לקיים פריימריז

מרב מיכאלי הודיעה שתתמודד על תפקיד יושבת ראש העבודה ● מסתמן שהורוביץ, זנדברג וגולן יישארו בצמרת מרצ; הפעילה החברתית ג'ידא רינאוי-זועבי צפויה להשתבץ במקום הרביעי ברשימה ● הפרקליטות הגישה כתב אישום מתוקן בתיק 4,000, ולפיו, ישנן אינדיקציות לכך שנתניהו הפנה כ-150 דרישות לשינוי סיקור באתר "וואלה" ● קרין נהון תצטרף למפלגתו של חולדאי

עמיר פרץ, המתנגד לעריכת פריימריז, ומרב מיכאלי, התומכת בבחירות פנימיות, בכיכר רבין בתל אביב, 29 בינואר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מרים אלסטר, פלאש 90
עמיר פרץ, המתנגד לעריכת פריימריז, ומרב מיכאלי, התומכת בבחירות פנימיות, בכיכר רבין בתל אביב, 29 בינואר 2020

הלילה: מזכירות הליכוד אישרה לנתניהו את ביטול הפריימריז ושישה שריונים ברשימה.

ח״כ אלי אבידר בתגובה: ״׳מוסדות׳ הליכוד החליטו על 6 שיריונים וביטול פריימריז. בהצלחה לכל השהידיות והשהידים של נתניהו בכנסת. נלחמתם, התאבדתם בשבילו והוא… הוא פשוט ביבי. פראיירים!!!״

אהוד ברק טוען: הקרדיט על החיסונים – לקופות החולים.

מנסור עבאס בתגובה לאמירת נתניהו לפיה הוא שוקל שריון מועמד ערבי בליכוד, ולשאלה אם זה הוא: "אני אהיה משוריין בליכוד? למה? אם זה היה נכון, למה צחי הנגבי יוצא ואומר שהם רוצים לגזול את הקולות שלי? בינתיים נתניהו צריך להוכיח את רצינות כוונותיו". עבאס, שהתראיין לרשת ב׳ אמר גם: "אני מעדיף ראש ממשלה שמדבר אל החברה הערבית ולא מסית. אני לא דואג, הוא לא יוכל לשתות את הקולות שלנו. הוא צריך להוכיח שיש מדיניות חדשה – במיוחד בטיפול בפשיעה ובאלימות".

בישראל היום מדווחים כי נתניהו אמר גם כי הוא שוקל מינוי שר מוסלמי.

המאבק בקורונה: הלילה נערך דיון בסיומו אמר אדלשטיין כי יבקש סגר הדוק של שבועיים.

בגל״צ מדווחים כי גורמים במשרד הבריאות אמרו כי ישנם כ-50 מקרים של זן הקורונה הבריטי בארץ, ללא החרפת הסגר התחלואה תאמיר לכ-8,500 מאומתים ביום – "זאת לא הקורונה שהכרנו וזה לא זמן לשחק משחקים".

מצד שני אמר אדלשטיין כי "בתום השבוע השני למבצע "לתת כתף" – 1,090,000 ישראלים חוסנו מפני קורונה וישראל במקום הראשון בעולם".

ב-ynet מדווחים כי דו"ח פנימי של משרד הבריאות מגלה כי ניכרת השפעת חג החנוכה ו-900 תלמידים נדבקו בקורונה מאמצע אוקטובר – כמחציתם בימים האחרונים. בישיבת "חברון" חולים רבים כלל אינם מבודדים, וחבריהם המפוחדים מסתגרים בחדרים. גורם במשרד הבריאות: "זו קריסה טוטאלית שעוד לא ראינו. צריך לבטל את מתווה הישיבות"

שר החינוך יואב גלנט על ראשי רשויות שסגרו לימודים על דעת עצמם: "מציע לראשי הרשויות להישמע לחוק. הם הגורם המבצע מטעמנו, יש דברים מחוץ לאחריותם".

גלנט אמר כי מתוווה הסגר הנוכחי מספיק טוב וכי "הבעיה היא לא ההנחיות, אלא המימוש שלהן״.

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר ברשת ב׳ "אזרחי ישראל הערבים הם אזרחים שווי זכויות. אף פעם לא פסלנו את אותם, אלא את הרשימה המשותפת שהיא אנטי-ציונית. אם הם יצביעו על פי האינטרסים שלהם ולא על פי ההוראות מרמאללה – אז אנחנו בהחלט מעוניינים בקולותיהם".

יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
בהחלט מעוניינים. יובל שטייניץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שטייניץ אמר כי חוק הלאום לא ישונה.

תיקי נתניהו: הפרקליטות תגיש היום לביהמ"ש המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן ובו פירוט נרחב יותר של פרטי התיקים. ברשת ב׳ מדווחים כי נוני מוזס צפוי להגיש לעליון ערעור על החלטת המחוזי לדחות כמה מבקשותיו בעניין קבלת חומרי חקירה.

ברשת ב׳ מדווחים כי בכירים ביש עתיד אומרים כי האפשרות לחיבור עם חולדאי תיבחן, אם בכלל, רק בעוד חודש, כשיתקרב מועד סגירת הרשימות לבחירות ולא לפני כן.

נפתלי בנט: "אם היו מאמצים כבר במארס את ההמלצה לעשות בדיקות לכל מי שעולה על מטוס לישראל – לא היינו מגיעים אפילו לגל השני, כמו בטאיוואן או ניו זילנד. הם לא צריכים להתפלל לחיסונים, כי הם פשוט פעלו כמו שצריך". בנט, שהתראיין בגלי צה״ל אמר גם: "רה"מ נתניהו נכנס ללחץ של מפלגות שמייצגות מגזרים ואינטרסים, ובגלל זה לא הטיל סגר דיפרנציאלי במדינת ישראל. כל המגזרים סובלים בגלל חוסר אומץ לב. הפוליטיקה לפני המהות".

בנט הבטיח: "הפעם אני אומר חד משמעית – אנחנו לא נמליץ על נתניהו. נמליץ על בנט לראשות הממשלה".

נפתלי בנט בביקור באלעד (צילום: FLASH90)
נמליץ על בנט. בנט בביקור באלעד (צילום: FLASH90)

בגל״צ מביאים הקלטה של נתניהו ממזכירות הליכוד לפיה רצה הסדרה מלאה של ״ההתיישבות הצעירה״ ואלקין מגיב: ״פשוט לא נכון״.

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ לא מודאג מהתרבות המפלגות בשמאל-מרכז בראיון בגל״צ אמר: "מרצ זה כמו סיירת, אנחנו הולכים לפני המחנה והגדודים, פורצים את הדרך, ואחר כך המחנה מצטרף".

מפקד גדוד 13 בגולני כתב לחיילים מכתב בו הסביר מדוע שרף סמלים של הגדוד. השר מיכאל ביטון מכחול לבן תומך. בציוץ הוא כתב:

כלוחם ברובאית
בגדוד 13 של גדי אייזנקוט.
היו בהחלט תופעות לא רצויות של ניצול הלוחמים צעירים ומיקוד ב'וותיקות' ולא ב'רובאיות'. כבר אז מדובר היה באתגר פיקודי גדול.
טוב עשה המג"ד הנוכחי כשראה סמלים ומעמדות מנוצלים למעשים לא ראויים.
רוב המפקדים היו חוששים.

הרפורמות שמתכנן גדעון סער במערכת המשפט: פיצול סמכויות היועמ״ש, שקיפות במינוי שופטים, העצמת נציבות לתלונות הציבור על הפרקליטות.

שלמה קרעי הגיב לדברים:

״מי שיצק מים על ידיהם של בכירי המערכת, לא יעז להמרות את פיהם.
ובמה הוא מתגאה? בחוק שנתן וטו לשלושת השופטים בוועדה לבחירת שופטים?

סער ומפלגתו צריכים לענות על שאלה פשוטה:
מי ישלוט כאן, פקידים, משפטנים ושופטים או נבחרי הציבור?
היתר זה מסך עשן, להטעות את הציבור ולהתקפל לאחר הבחירות״.

קרעי גם שיתף כתבה מ-2011 שם נכתב כי סער ואהוד ברק מתנגדים לשימוע לשופטים בוועדת הכנסת וכתב ״הנחתום מעיד על עיסתו״.

אוסנת מארק כתבה:

גדעון סער מבטיח רפורמה במערכת המשפט.
אני לא יודעת אם הוא שם לב, אבל מספר 2 ברשימה שלו היא ירושה ממפלגת כולנו שמנעה במשך 4 שנים רפורמות מהותיות וחשובות במערכת.

הוא יודע שהרפורמה הזו לא ריאלית במציאות שהוא יוצר.
אבל הסרטון נחמד…

אוסנת מארק התראיינה לערוץ כנסת ואמרה כי ״המפלגות הערביות צועקות את הצעקה הפלסטינאית ולא של ערביי ישראל ונתניהו מסתכל עליהם כאוכלוסייה שאמורה לקבל, ואני לא מבינה למה פותחים על זה עיניים״.

לדבריה של מארק הגיע הזמן שערביי ישראל ״יבינו מי דואג להם ומי עושה פליפים בתוך הכנסת״.

מארק סבורה כי  היה נכון לעשות פריימריז והיא מאמינה שהייתה משדרגת את מקומה אבל שזו בעיה נוכח נתוני התחלואה. מארק הוסיפה: ״בהנחה שאין פריימריז אז נכון לתת לראש הממשלה שריונים״.

מארק אמרה על גדעון סער שאינו שמאל אבל הוא בחר את צד שמאל של המפה ואמר ״אני את נתניהו פוסל״.

משה יעלון צייץ: ״28 שבועות של מחאה נגד נתניהו – אף ניידת לא הפוכה. שבוע של הפגנות אלימות, בעקבות ארוע טראגי בו נהרג נער גבעות – ניידת הפוכה, פגיעה ברכוש ושוטרים פצועים. הרוח הרעה המנשבת מבלפור, שמכנה את המוחים כ״אנרכיסטים מפיצי מחלות״, היא הרוח שלא מגנה את תוקפי השוטרים, ואף קורצת להם. די! לך!״.

ראש ענף מבצעים בירושלים אמר בגל״צ כי נעצרו אתמול 22 חשודים, ו-״נעשה כל מה שניתן כדי למצות איתם את הדין. רף האלימות מאוד גבוה".

בכאן מפרסמים: המתחסן המיליון איתו הצטלם נתניהו – רוצח משוחרר.

על פי הכתבה, מוחמד עבד אלווהאב ג'בארין בן ה-66 הורשע ברצח של שני בני אדם, לפני יותר מ-20 שנים וריצה עונש מאסר.

כמו בנט, גם עודד פורר מישראל ביתנו כי יש לעשות סגר דיפרנציאלי וראש הממשלה ושר הבריאות מפחדים.

ח"כ טיבי בגל״צ: "נתניהו מסוגל ללבוש גלבייה ולקרוא לעצמו אבו-יאיר מפה ועד הבחירות. מי שמאמין לו – מגיע לו".

טיבי אמר כי לא תהיה מפלגה מהמשותפת שתרוץ לבד כי זו התאבדות ואם המפלגה תתפצל הם יעשו חושבים.

מיקי זוהר כתב כי ״בקשת שר הבריאות מהממשלה להצביע על סגר מלא לשבועיים, היא מהלך חשוב ונכון שיכול להחזיר את ישראל לשגרה מלאה.
אם בקשתו תתקבל, נוכל להיות הראשונים בעולם שפותחים את הכלכלה ויש לכך חשיבות גדולה.

יחד עם פיצוי כספי הולם ומשמעותי לעסקים, הסגר יהווה מהלך מושלם ויעיל.
כל מי שיתנגד – פופוליסט״.

מיקי זוהר בכנסת, 21 בדצמבר 2020 (צילום: אורן בן חקון/POOL)
הסגר – מהלך מושלם ומועיל. מיקי זוהר (צילום: אורן בן חקון/POOL)

השרה מירב כהן מכחול לבן (המפלגה שהוקמה בינואר 2019 מצירוף של חוסן לישראל ויש עתיד-תל״ם בראשות בני גנץ שהפך להיות ראש הממשלה החלופי) כתבה:

״אגב נתניהו והעניין הפתאומי שלו בקולות הערבים, כשרה האמונה על הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, עם כניסתי לתפקיד הובלתי תהליך שיתופי של חצי שנה עם ראשי הרשויות הערביות, ארגוני חברה אזרחית וחברי הכנסת של הרשימה המשותפת לגיבוש מתווה להארכת תכנית החומש לפיתוח החברה הערבית בעלות של כ-4.7 מיליארד ש"ח. מיותר לציין שרה"מ לא התעניין ולא היה שותף לתהליך.

כשהבאנו את זה לאישור הממשלה, לשכת רה"מ אף ניסתה להוריד את זה מסדר היום, ורק לאחר כיפופי ידיים הם הסכימו שזה יעלה לאישור, ובתמורה הסכמנו שניתן להם קרדיט ושזה יוגש במשותף ע"י המשרד לשוויון חברתי וראש הממשלה.

המעורבות היחידה של רה"מ בתכנית הזו הייתה הסיבוב התקשורתי שהוא עשה כשהציג את זה כאתנן פוליטי למנסור עבאס…״

דברי מירב כהן לאחר אישור התכנית.

בני גנץ הגיב לדברי סער על הרפורמה שהוא מתכוון לעשות במערכת המשפט.

ליברמן צייץ: סגר ה"ישראבלוף" הנוכחי רומס ברגל גסה את המסחר והעסקים והכול בגלל כניעת נתניהו לליצמן, דרעי ומנסור עבאס והסירוב להשליט סדר במגזר הערבי והחרדי. אין היגיון בהטלת עונשים כבדים על כלל הציבור. סגרים ממוקדים אך ורק בערים אדומות זו הנוסחה, גם אם יהדות התורה, ש"ס ורע"מ פחות מתחברות אליה.

במשרד ראש הממשלה לא מגיבים לפרסום ב-״כאן״ על אירוע התחסנות האדם המליון ביום שישי בצהריים. לשאלת ״זמן ישראל״ האם הם היו מודעים לכך שנתניהו מצטלם עם מוחמד עבד אלווהאב ג’בארין, רוצח שריצה עשרות שנות מאסר והשתחרר ב-1992, לשכת נתניהו ציינה כין אין בידיהם פרטים נוספים בשלב זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בביקור במתחם חיסוני הקורונה באום אל פחם יחד עם המחוסן המיליון בישראל (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין עם ג’בארין. היו צריכים לחשוד כשמיד הפנה את הפרופיל שלו לצילום נוסף (צילום: חיים צח / לע"מ)

ניסנקורן בטקס הפרידה ממשרד המשפטים: ״לא הסכמתי, ולעולם לא הייתי מסכים לקבל קיצוץ בסמכויות שר המשפטים ועיקור התפקיד החשוב הזה מתוכן. לצערי, התעקשותי, גם כאשר הלכו והתגלו מחלוקות בעניין זה במפלגתי שלי, הביאה אותי לעשות צעד פוליטי המאלץ אותי להיפרד מכם היום״.

עוד אמר ניסנקורן: "גם פוליטיקאים שבמילים מכובסות שולחים היום מסר מאיים למערכת, ועוד בשעה המאתגרת הזו, תורמים להחלשתה ולפגיעה בדמוקרטיה שלנו."

נאום ניסנקורן המלא:

היועץ המשפטי לממשלה, מ"מ המנכ"לית, עובדות ועובדים יקרים.
כאשר עמדתי כאן ביום כניסתי לתפקיד, הבטחתי שאהיה חומה בצורה בהגנה על שלטון החוק. הבטחתי שתקבלו את ההגנה הנדרשת כדי שתוכלו לבצע את שליחותכם המקצועית ללא מורא.

כמובן שהמערכת אינה חסינה מביקורת ותמיד יש צורך בתיקונים ורפורמות, ובתקופה קצרה עשינו שינויים גדולים. אבל הצבתי גבול ברור בין ביקורת בונה להשתלחות חסרת רסן בשומרי הסף, בין שיח עניני, למתקפות שמטרתן לפגוע ולהחליש את המערכת, ולא לחזקה.

נכנסתי לתפקיד במטרה אחת, המטרה לשמה נשלח כל נבחר ציבור – לשרת את אזרחי ישראל, לשרת את האינטרסים הלאומיים, ולא את האינטרס האישי, לא של ראש הממשלה ולא של אף אדם אחר.
העיקרון הזה ליווה אותי בכהונתי ולאורו פעלתי.

שר משפטים שאומר שיש לשמור על עצמאות שומרי הסף ומסרב לדרישות הזויות להכניס פוליטיזציה למינוי בכירי שלטון החוק ושופטי ישראל – הוא שר שמבצע את עבודתו, הוא שר משפטים שפוי.

במדינה מתוקנת אמירה כזו לא מחוללת סערה, ויישומה אינו דורש מאבקים פוליטיים. אלא ששפיות ושמירה על עקרונות שלטון החוק הן עמדות קשות לעיכול עבור מי שמבקש לחבל במערכת ולהסית נגדה, עבור מי שהאינטרס האישי שלו גובר על האינטרס הציבורי.

מבקשי רעתה של המערכת הפיצו וממשיכים להפיץ שקרים ותאוריות קונספירציה מופרכות.

גם פוליטיקאים שבמילים מכובסות שולחים היום מסר מאיים למערכת, ועוד בשעה המאתגרת הזו, תורמים להחלשתה ולפגיעה בדמוקרטיה שלנו.

מי שמבין את תפקידו לא נרתע. ותפקידנו, כמשרתי ציבור, לשמור אמונים לדמוקרטיה הישראלית, לשלטון החוק, ולאזרחי ישראל.

מימין משמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אף אחד לא רוצה לחיות במדינה בה שר המשפטים נכנע ומתכופף בפני ניסיונות ההשתלטות של נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים על מערכת שלטון החוק.

לצערי, בישראל של היום, זה לא ברור מאליו.

מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקובי, אבי ניסנקורן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בארוע הפרידה מניסנקורן ב-3 בינואר 2021 (צילום: גדעון שרון, לע"מ)
מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקובי, אבי ניסנקורן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בארוע הפרידה מניסנקורן ב-3 בינואר 2021 (צילום: גדעון שרון, לע"מ)

חלק נכבד מזמני נאלצתי להקדיש לבלימת המתקפות – בניסיון לפגוע בתקינות עבודת ועדות האיתור לבחירת פרקליט מדינה, המשנה ליועץ המשפטי ואף היועץ המשפטי לממשלה הבא. בלמתי ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל מורא על שופטים ולהביא אותם לחקירה פוליטית בפני חברי כנסת. בלמתי ניסיון חמור לפגוע בהתנהלות התקינה והנקייה של הוועדה לבחירת שופטים.

נאבקתי כדי שהכנסת תוכל לעבוד ולפקח על החלטות הממשלה בעת חירום. מנעתי פגיעה אנושה ומסוכנת בזכות להפגין, שמרתי על הזכות לפרטיות ועל תקנות חירום שפויות ודמוקרטיות לאור משבר הקורונה.

עשיתי מה שאמור להיות אלמנטרי בכל דמוקרטיה – שמרתי על בתי המשפט פתוחים ומתפקדים.
אם אחד מהמאבקים האלו היה נכשל חלילה, מוסדות הדמוקרטיה וזכויות האזרח היו נפגעים אנושות, פגיעה שספק אם היינו מצליחים להשיב בקרוב לאחור.
נאבקתי עבור הערכים לשמם נכנסתי לפוליטיקה. בעת הזו, כשיסודות שלטון החוק וזכויות האדם הפכו מותקפים ופגיעים, אין לנו פריווילגיה להתקפל בפני המאיימים והתוקפים.

גם כאשר הדבר דרש מאבקים מחוץ וגם כשזה יצר משבר פוליטי מבית, לא שכחתי את העיקרון היסודי הזה. לא הסכמתי, ולעולם לא הייתי מסכים לקבל קיצוץ בסמכויות שר המשפטים ועיקור התפקיד החשוב הזה מתוכן. לצערי, התעקשותי, גם כאשר הלכו והתגלו מחלוקות בעניין זה במפלגתי שלי, הביאה אותי לעשות צעד פוליטי המאלץ אותי להיפרד מכם היום.

זה לא אומר שאפסיק להיאבק, בדיוק להפך – הצעד הזה נועד להבטיח שתוכלו לעבוד בעצמאות, ללא מורא ובלי הצורך להתמודד עם מתקפות יום-יומיית. המהלך נועד להסיר את האיום המרחף מעליכם ומעל יציבות שלטון החוק – אחת ולתמיד.

חברות וחברים. בזמן קצר עשינו דברים גדולים. הובלנו רפורמות חשובות לחיזוק מערכות החוק והצדק, ולייעול ושיפור השירות לציבור. הרפורמה שהובלתי במח"ש יצאה אל הפועל ותחזק את האמון הציבורי ביחדה החשובה הזו. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו סוף סוף לתוקף, יטיבו עם מאות אלפים בשנה המבקשים סעד מבית המשפט.

הסרנו חסמי בניה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'קרסית ובשטחים חלקלאיים – ולצד זאת האצנו את פעולות התכנון וההסדרה שהיו תקועות יותר מדי שנים. קידמנו מדיניות מחמירה של הפרקליטות והיועץ המשפטי למאבק בנשק הבלתי חוקי ובפשיעה בחברה הערבית.

קידמנו את השיווין בין כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מגדר ונטייה מינית – בין השאר, קידמנו את זכויותיהם של בנות ובני הקהילה הגאה במפגש עם משרדי הממשלה, ואת שילבם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.ֿ

חיזקנו את היחידות החברתיות במשרד, ובפרוייקט "מגדלור של זכויות" הנגשנו לציבור את זכויותיו ופעלנו לתת לו את הכלים לממשן.

לאחר שנתיים בהן לא כונסה, הועדה לבחירת שופטים בראשותי מינתה עשרות שופטות ושופטים מצויינים בהליך תקין ועל בסיס כישוריהם ומקצועיותם. מנעתי ניסיונות לפגוע בעבודת הוועדה וניסיון חמור לפוליטיזציה של מינוי שופטי בית המשפט העליון.

יש לנו עוד דרך ארוכה. גם בכנסת הבאה, בכל תפקיד בו אכהן, אמשיך לקדם את המהלכים שהנעתי במשרד המשפטים וטרם הושלמו: הקמת ערכאה משפטית חדשה של בתי משפט שלום מנהליים ועיגון סמכויות בתי המשפט הקהילתיים. אמשיך לקדם את החקיקה לאימוץ מסקנות צוות הקנאביס והשלמת מהלך של לגליזציה אחראית בישראל. אקדם את חוק הפונדקאות ואת השלמת המהלך החשוב שהתחלנו, בעיגון עקרון השוויון בקובץ חוקי היסוד של מדינת ישראל.
עובדות ועובדים יקרים, אני רוצה להודות לכם על פועלכם. אני אומר היום בביטחון גדול, החומר האנושי במשרד המשפטים הוא מהמשובחים בשירות הציבורי.

תודה על המסירות, המקצועיות והשליחות שאתם ממלאים. תודה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט על העמידה המורכבת מאין כמותה להגנה על יסודות החוק והצדק, למ"מ המנכ"לית המסורה והמצויינת סיגל יעקובי, למשנים ליועץ המשפטי לממשלה, למשנים לפרקליט המדינה, לסמנכ"לים, לראשי היחידות והאגפים, ליועצת המשפטית של המשרד לאה רקובר, לעובדות ולעובדים כולם. בזכותכם, הציבור הישראלי יכול להיות גאה מאוד בעבודת משרד המשפטים.

 

נאומו המלא של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט:

ח"כ אבי ניסנקורן, שר המשפטים היוצא,

עו"ד סיגל יעקובי, מ"מ מנכ"ל המשרד,

חברי הנהלת משרד המשפטים,

מכובדיי,

לפני שבעה חודשים וחצי, עמדת פה אבי באולם הזה, והצגת שלוש משימות שניצבו לנגד עיניך – שמירה על הדמוקרטיה הישראלית, הגנה על שלטון החוק וחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.

הצהרת כי תשמש חומת מגן למערכת אכיפת החוק, כדי שתוכל למלא את שליחותה הציבורית.

ואכן, מערכת אכיפת החוק זקוקה להגנה שכזו, נוכח הניסיונות הבלתי פוסקים לגרור אותה אל תוך השדה הפוליטי ולפגוע בלגיטימיות הציבורית של תהליכי קבלת ההחלטות שלה.

בתקופת כהונתך, פעלת ללא לאות כדי להגשים את המשימות הללו.
יצאת ללא מורא נגד התקפות לא ראויות על מערכת אכיפת החוק והעומדים בראשן.

סיכלת יוזמות שנועדו לפגוע בעצמאות של מערכות החוק והמשפט במדינת ישראל.

ופעלת ללא הרף להגן על זכויות אדם וחירויות יסוד, ולקדם את הזכות לשוויון שבראייתך היא העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה.

אתה מילאת את התפקיד שלקחת על עצמך, של מגן שלטון החוק, מתוך מחויבות עמוקה לערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של שלטון החוק, שוויון הכול בפני החוק, ועצמאות מערכות החוק והמשפט, בדגש על התביעה הכללית.

ויודגש – מערכת תביעה עצמאית, לא פוליטית, שפועלת בלא מורא, כאשר אך ורק החוק עומד לנגד עיניה, היא היא אבן הראשה של כל משטר דמוקרטי.

כך בהחלטות של התביעה הכללית, וכך גם במישור של הייעוץ המשפטי, שחייב להיות מקצועי וענייני, על מנת לאפשר לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בתוך גבולות החוק.

בנוסף לכך , הצבת כאחד מהיעדים של משרד המשפטים את קידום זכויות האדם, תחת הכותרת: "משרד המשפטים – מגדלור של זכויות".

בתפיסתך הדגשת, שמשרד המשפטים הוא לא רק אבן יסוד בשמירת שלטון החוק במדינה, אלא גם משרד חברתי, שמקדם ערכים חברתיים, כמו קבלת השונה, קידום השוויון, הנגשת שירותים לאוכלוסיות מוחלשות, לאנשים עם מוגבלות, ועוד.

אכן, עבודתך במשרד המשפטים מתאפיינת בשילוב בין ביצור ערכי הדמוקרטיה לבין קידום רפורמות מערכתיות וחתירה לתקן את מה שדורש תיקון, והדברים כמובן אינם מצויים בסתירה – ההיפך הוא הנכון.

אפשר להדגים זאת בפעולות שנקטת בהקשר של המחלקה לחקירות שוטרים – בצד עמדתך הנחרצת נגד פגיעה בעצמאות עבודתה של פרקליטות המדינה, שהמחלקה לחקירות שוטרים היא חלק בלתי נפרד ממנה, דרשת בתוקף, כפי שאתה יודע לדרוש, כי יינקטו סידרה של צעדים משמעותיים לחיזוק האמון במחלקה לחקירות שוטרים, והבאת לכך שצעדים כאלה אכן יבוצעו בפועל.

בתקופת כהונתך, התמודדו הממשלה כולה, ומשרד המשפטים בפרט, עם אתגר המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

מדובר באתגר ניהולי חריג, בשל הצורך לשמור על הרציפות התפקודית של המשרד ועובדיו במציאות קשה שבה עובדים רבים נדבקו למרבה הצער במחלה, עובדים רבים עוד יותר נמצאו בבידוד, והמשרד כולו עבר למתכונת של עבודה מפוצלת בקפסולות, כאשר השגרה שמאפיינת את משרד המשפטים של ישיבות רבות משתתפים התחלפה בשגרה עמוסה לא פחות של ישיבות זום.

אכן, בתקופת הקורונה העבודה לא רק שלא פחתה, אלא שגם הלכה והתגברה בשל הצורך להעמיד לרשות הממשלה את התשתית המשפטית הדרושה לשם התמודדות עם האתגרים הרבים שהתעוררו בתקופה זו במגוון רחב של תחומים – בבריאות, בכלכלה, בחינוך, ועוד.

יחד עם ממלאת מקום מנכ"ל המשרד, עו"ד סיגל יעקובי, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בתנאים קשים ביותר, ויחד עם העובדים המצוינים והמסורים של המשרד, הצליח משרד המשפטים ליצור תשתית פיסית וניהולית איכותית ביותר, שמאפשרת לעובדיו להמשיך ולתת את השירות המשפטי הטוב ביותר, לממשלה ולציבור הרחב.

בהקשר המהותי, עמדת על כך שפעולות הממשלה להתמודדות עם אתגרי הקורונה ייעשו לפי החוק, ועל כך שגם אל מול צורכי השעה הדוחקים, יישמרו זכויות יסוד, עליהן הגנת ושמרת מכל משמר, ובתי המשפט ימשיכו לפעול.

אמנם, למתבונן מהצד, תקופה של שבע חודשים וחצי נראית תקופה קצרה, אבל כל מי שנמצא בבניין הזה, בוודאי בתקופה הנוכחית, יודע שזו תקופה מאוד ארוכה מבחינת האתגרים והעבודה מסביב לשעון, ומבחינתך זו בהחלט הייתה תקופה עתירת עשייה ורבת הישגים.

אפשר להזכיר, בקליפת האגוז, בין הנושאים שעסקת בהם בצד אתגר ההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, את הרפורמה בשימוש בקנאביס, תקנות סדר הדין האזרחי, קידום זכויות קהילת הלהט"ב, בחינת מדיניות האכיפה של דיני התכנון והבניה במגזר הערבי, הטיפול בבית המשפט הכלכלי ובבית המשפט הקהילתי, קידום הקמת בית משפט שלום מנהלי, מינוי שופטים, ועוד ועוד.

אני מאמין שבתקופה הזו עמדת על האיכויות המיוחדות של עובדי המשרד, שפועלים ללא לאות לשם קידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין, ומשמשים דוגמא ומופת לשירות ציבורי ממלכתי, איכותי ותורם.

בשם הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והתביעה הכללית אני מודה לך אבי על התמיכה והגיבוי לעבודת מוסדות החוק והמשפט, אני מודה לך על העבודה המשותפת, על הנכונות להקשיב ועל העצה הטובה, ומאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.

אני מבקש בהזדמנות הזו להודות גם לאנשי לשכתך הנאמנים והמצוינים, שסייעו בידך מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, כדי לעמוד בשלל המשימות והאתגרים – רון, מרגנית, דקלה, עדי, וכל האחרים. תודה מקרב לב.

אני מבקש בהזדמנות הזו גם לאחל הצלחה רבה לממלא מקום שר המשפטים הנכנס, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון – בני גנץ.
אני משוכנע שנעבוד ביחד כדי לתת מענה לכל האתגרים, ולקדם את שלטון החוק במדינת ישראל.

תודה רבה.

מפלגת כחול לבן מגיבה לדברי ניסקורן שעזב כי לא הסכים לקיצוץ בסמכויות שר המשפטים: ״היה ונשאר שליח לשמירה על מערכת המשפט. שליח בכיר, אבל שליח. ניסנקורן יודע שגנץ לא שקל ולא יפגע בסמכויות משרד המשפטים לעולם-יודע, ובוחר לצאת בקמפיין מלוכלך כדי להצדיק את עזיבתו לטובת כיסא״.

אדלשטיין דווקא מרוצה מהצילום של המחוסן המיליון שהתגלה כרוצח משוחרר לצד נתניהו:

המתחסן המיליון מוחמד ג'בארין ב-103fm: "אני מאוכזב מאוד, נעלבתי. כולם אומרים עכשיו שאני רוצח ועבריין, אבל אני זרקתי את העבר שלי לפני 30 שנה. היום אני זקן. כולם חופרים ומחפשים דברים מ'בית הקברות'. אפשר להיכנס בנתניהו, אבל לא דרכי״.

ג׳עברין עלה לשידור גם בגלי צה״ל:

יאיר גולן מדגיש: ״אגיד זאת שוב, מבצע החיסונים הוא הישג אדיר של השמאל. חברת פייזר העבירה מיליוני חיסונים לישראל בזכות מערך קופ״ח המצוין שלנו, מערך שהוקם ע״י השמאל. פייזר העבירה לנו את החיסונים משום שלקופ״ח מאגר מידע אדיר לגבי מיליוני ישראלים. אנחנו פיילוט עולמי לקורונה לא בזכות נתניהו, אלא השמאל״.

בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגישה ח"כ מרב מיכאלי נגד החלטת ועידת מפלגת העבודה לבטל את הפריימריז לראשות המפלגה.

הדבר יפגע בתוכניות עמיר פרץ, שרצה לגייס מועמד חיצוני לראשות המפלגה תמורת תמיכה במועמדותו של פרץ לנשיאות המדינה.

מיכאלי כתבה: יאללה פריימריז – מחזירות ומחזירים את האמת לפוליטיקה!

פחות משעה לאחר מכן הכריזה:

יזהר שי מתנגד לעמדת משרד הבריאות, בינתיים. הוא כותב:

קיימנו הבוקר הערכת מצב עם שר הביטחון ובכירים בקבינט הקורונה. עוד מוקדם להכריז על סגר מלא, יש לנו זמן. טרם קיבלנו תשובות לגבי זמינות החיסונים ועדיין לא ראינו את ההשלכות של ההגבלות האחרונות על התחלואה. לא צריך להתפס להחלטות מהירות מדי ואסור להקריב בפזיזות את פעילות מערכת החינוך.

פרופ׳ קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי ומרצה בפוליטיקת מידע, חברה וטכנולוגיה במרכז הבינתחומי תצורף מחר לרשימתו של רון חולדאי ״הישראלים״ לכנסת ה-24.

נהון פעילה מאוד בשנים האחרונות בנושאי חופש המידע וזכות הציבור לפרטיות והופיעה פעמים רבות בפני ועדות הכנסת ובפני פורומים ציבורים עם מידע וניתוחים בנוגע לשמירה על זכויות הדיגיטליות של האזרחים. היא דוברת קבועה בתכניות החדשות בכל הנוגע לתחומי מחקריה.

נהון היא גם פרופסורית בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון ועמדה בעבר בראש “המרכז למידע ולחברה” באוניברסיטת וושינגטון.

העיתונאי מוחמד מג’אדלה (רדיו א-נאס) מדווח בערוץ הטלגרם שלו, שאם אף אחד בחד“ש לא יגיש מועמדות לרשימה לכנסת עד ה-16 בינואר – אז חד“ש תציג אותה רשימה שהציגה לכנסות הקודמות. כלומר, עוד רשימה לכנסת הבא תהיה ללא פריימריז.

ניסנקורן הגיש את מכתב התפטרותו מהכנסת ליו״ר לוין והם הצטלמו לתמונה המסורתית:

מזכרת קטנה מאירוע מתגלגל:

מיקי זוהר ממשיך במלחמתו ביפעת שאשא ביטון. יו״ר הקואליציה כתב:

״הפורשים הרבים מסיעות הבית השונות, התפטרו מתפקידם מתוך הבנה שזה המעשה הנכון וההגון לאור החלטתם. הם פעלו מתוך כבוד לכנסת ולדרכם הציבורית גם אם היא שנוייה במחלוקת. יש רק אחת שסברה אחרת, כמובן שהיא עדיין לא התפטרה מהכנסת – זוהי יפעת שאשא ביטון. אפנה בנושא לועדת הבחירות כדי לעשות צדק״.

 

 

בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב – שבו נפסלה ההחלטה שלא לקיים בחירות מקדימות במפלגת העבודה בקרב כלל החברים – עצר בית הדין של הליכוד את הדיון בנושא הפריימריז במפלגה, כדי לבדוק האם יש לפסק הדין הטרי השלכות על הליכוד – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

לבד מאבי ניסנקורן הגישה היום את התפטרותה ליושב ראש הכנסת גם חברת הכנסת עינב קאבלה. כמו ניסנקורן – אליו היא מקורבת – גם קאבלה עוברת מכחול לבן למפלגת הישראלים בראשותו של רון חולדאי. התפטרותם של השניים תיכנס לתוקף 48 לאחר שמסרו את מכתב ההתפטרות.

במקומם ייכנסו לכנסת ולדימיר בליאק ומשה טור-פז, שניהם חברי יש עתיד.

שופט בית הדין של הליכוד, עורך הדין קובי מצא, עוזב את התנועה ומצטרף למפלגתו של גדעון סער, תקווה חדשה – כך דיווחה אנה ברסקי ב"מעריב".

המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן בתיקי האלפים, ובו תיקון לאישום הראשון בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מ-14 בדצמבר 2020.

לפי כתב האישום המתוקן ישנן אינדיקציות לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב בכ-150 דרישות בעניינו ובעניין בני משפחתו, שהופנו לאתר "וואלה". הפניות כללו דרישות להיטיב את הסיקור התקשורתי של נתניהו ובני משפחתו, להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות או מחיקה, דרדור או שינוי כותרות של ידיעות שליליות על נתניהו או בני משפחתו, דרישות לסיקור שלילי של יריבים פוליטיים ודרישה למנוע שידור ראיון שנערך עם נתניהו.

• כתב האישום המתוקן בתיקי האלפים

• כתב האישום המתוקן – כולל סימון השינויים

יושב ראש תקווה חדשה, גדעון סער, מוסיף לעדכן את הציבור בפרטי משנתו המשפטית –

מרצ תכריז מחר על שיבוצה של ג'ידא רינאוי-זועבי במקום הרביעי ברשימתה לכנסת – כך פרסם הפעיל הפוליטי עפיף אבו מוך. במקום החמישי צפוי להיות משובץ עיסאווי פריג'.

רינאוי-זועבי היא מייסדת שותפה ומנכ"לית לשעבר של מרכז אינג'אז (הישג) – מרכז מקצועי לקידום רשויות מקומיות ערביות בישראל. ב-2018 התמנתה רינאוי-זועבי למנהלת מרכז אקטו – המרכז האקדמי להשקעות ויזמות אימפקט.

לאחר שאיש לא קרא תיגר על מועמדותו של ניצן הורוביץ – לא ייערכו בחירות לתפקיד יושב ראש מרצ. תמר זנדברג, שכיהנה בעבר כיושבת ראש המפלגה ושקלה לשוב ולהתמודד על התפקיד, החליטה לבסוף שלא לעשות כן.

אם ועידת המפלגה תאשר, הורוביץ, זנדברג ויאיר גולן ישובצו בשלושת המקומות הראשונים ברשימת מרצ לכנסת. במקום הרביעי תשובץ הפעילה החברתית ג'ידא רינאוי-זועבי, מנכ"לית אגודת הידידים של בית החולים פוריה ולשעבר מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום השלטון המקומי בחברה הערבית.

עיסאווי פריג', שהוביל את המהלך וישובץ במקום החמישי ברשימה, אמר: "פעלנו ליצירת שותפות ערבית-יהודית במרצ, ואני שמח שיחד עם יושב ראש מרצ ניצן הורוביץ הצלחנו להביא לתוצאה הטובה ביותר בדמות רשימה שתציג שותפות ערבית-יהודית לצד שוויון מגדרי. בבחירות האלו, מרצ תהיה שחקן מרכזי בחברה הערבית בזכות השותפות שמתבטאת בראש ובראשונה בהרכב הרשימה".

מסתמן שפעיל הליכוד נאיל זועבי ישוריין ברשימת המפלגה לכנסת. זועבי, פעיל ותיק של התנועה ותומך של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התפטר לפני שבועות אחדים מתפקידו כמנהל בית ספר ביישוב נין שבצפון.

תמונת הפרופיל של נאיל זועבי בווטסאפ
תמונת הפרופיל של זועבי בווטסאפ

בשיחה עם זמן ישראל סירב זועבי לאשר כי ישוריין ברשימת הליכוד, אך גם נמנע מלהכחיש זאת. הוא אמר: "אני מאחל למדינת ישראל רק טוב, ושהעמים ידעו לחיות בהרמוניה אחד ליד השני, וכולם יסתדרו עם הממסד".

לפני מספר שנים ערך נתניהו ביקור ביום הראשון של שנת הלימודים בבית ספר בטמרה שהיה תחת ניהולו של זועבי והחמיא לו. תמונת הפרופיל של זועבי בחשבון הווטסאפ שלו מציגה אותו יחד עם נתניהו.

בשבוע שעבר ביקר נתניהו בשני יישובים ערבים – טירה ואום אל פחם. בימים האחרונים מדברים בצמרת הליכוד על כך שישולב מועמד ערבי, בן הדת המוסלמית, בשריון ברשימת הליכוד לכנסת.

שני שופטים בבית המשפט העליון התייחסו היום, במסגרת פסק דין בערעור פלילי, לאפשרות של החלת הוראה מתקנות סדר הדין האזרחי בתחום הפלילי. מדובר בערעורו של נאשם שהורשע לאחר שנהג במצב שכרות בניגוד לכיוון התנועה, התנגש ברכב שבא מולו והביא למותו של הנוסע. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה והעונש.

השופט יצחק עמית העיר בפסק הדין כי מקרה זה הוא "מסוג הערעורים שגורמים לשופט ערכאת הערעור בפלילים געגועים עזים לתקנה מסדר הדין האזרחי, המאפשרת לערכאת הערעור לאמץ בקצרה את פסק הדין של הערכאה הדיונית, על מנת לחסוך במשאבי שיפוט. ייתכן כי הגיעה העת לאמץ הוראה דומה בחוק סדר הדין הפלילי".

בין אם השופט עמית התכוון לדברים ברצינות או לא, ראש ההרכב השופט ניל הנדל לא היה משועשע. "אשר להצעת חברי, השופט עמית", הוא כתב בפסק הדין, "אביע את דעתי כי טרם יעשה זאת המחוקק, יש לקיים דיון מקיף בנושא, לרבות התייחסות להבדלים בין הדין האזרחי לדין הפלילי. איני סבור כי פסק דין זה הוא המסגרת להרחיב בנושא".

שר החינוך יואב גלנט: אני קורא לחבריי בממשלה להתאחד במלחמה נגד הקורונה.

גורמים במשרד הבריאות אומרים שהפרסומים ברחבי העולם על שיעור החיסונים הגבוה בישראל מקשים על המדינה להשיג עוד חיסונים מחברת פייזר – כך דיווחה הערב קרן מרציאנו בחדשות 12. לפי הפרסום בחברת החדשות, אל חברת פייזר באים בתלונות מרחבי העולם על כך שישראל קיבלה כל כך הרבה מנות חיסון בעוד שהן לא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לתיקון כתב האישום נגדו בפרשת בזק-וואלה:

התפוצץ הבלון של תיק 4000. הפרלקיטות בקושי הצליחה למצוא 10 פניות תקשורתיות של רה״מ לוואלה ב-4 שנים, ממוצע של פנייה אחת בחצי שנה, בשעה שבתקופה זו נכתבו על רה״מ בוואלה כ-10,000 כתבות.

זה חלקיק מזערי ממספר הפניות של פוליטיקאים אחרים למו״לים, עורכים וכתבים. כל שאר הפניות התקשורתיות שהפרקליטות מציינת הן פניות שגרתיות מטעם הדוברות, כגון דיברור נאומו של רה״מ בקונגרס נגד הגרעין האיראני או דברור ביקוריו המדיניים ביפן.

באופן אבסורדי הפרלקיטות מגדירה פעולות דוברות שגרתיות אלה כפעולות פליליות. נחשף הבלוף והתברר שלא היו פניות חריגות מצד רה״מ ולא הייתה היענות חריגה מטעם וואלה.

מעניין לראות כמה פעמים פנו היועמ״ש והפרקליטות לכתבי משפט מסויימים, עורכים ומו״לים ב-4 השנים האחרונות.

ושיא האבסורד – בשום מקום בעולם לא הוגש כתב אישום נגד איש ציבור בגלל סיקור תקשורתי. זה מה שקורה כשמנסים בכל דרך לתפור תיק לראש ממשלה חזק מהימין.

חבר הכנסת יאיר גולן קורא לסגירה דיפרנציאלית של מערכת החינוך.

50% מהתחלואה במערכת החינוך מקורו בחברה החרדית. עוד 15% הוא מצפון הארץ – נוסח מכובס לחברה הערבית. שאר 35% מתחלקים על פני כל הארץ. לא צריך לסגור הכל אלא לדייק בסגירת מוסדות חינוך שיש בהם תחלואה ניכרת.

כל השאר צריך לפעול כרגיל עם מתן עדיפות ללמידה בקפסולות, למידה באוויר הפתוח, או בכיתות מאווררות היטב. צריך להפסיק לאלתר את הגזרות הכוללות, ולהתמקד במוקדי תחלואה. רק עניין אחד צריך להיות כוללני ומוחלט: קבלת החלטות ללא שום הטיה פוליטית- ביבי הביתה!

הנהלת מפלגת העבודה התכנסה לדון בפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, המחייבת את המפלגה לערוך פריימריז.

יושב ראש המפלגה עמיר פרץ –

נפעל על פי המלצתם של היועצים המשפטיים ובימים הקרובים ימוצה העניין המשפטי, לאחריו על כולם להניח את חילוקי הדעות בצד, ולבצע תהליך של בחירת יושב ראש חדש בצורה מהירה ויעילה ככל הניתן ובצורה שתיטיב עם המפלגה. הדמוקרטיה הישראלית זקוקה למפלגת העבודה שהיא בין היחידות שנותרו המקיימת מוסדות מתפקדים והליכים דמוקרטיים ראויים. אני מתכוון להשאיר מפלגה מסודרת לקראת הבחירות הקרובות שהן גורליות לעתיד מפלגת העבודה.

השר דודי אמסלם תקף הערב את גדעון סער וזאב אלקין, שפרשו מהליכוד: "שניהם מונעים מיצר נקמנות עצום", אמר בראיון לחדשות 13. "מדובר בשני אנשים, שמחפשים להם סידור עבודה. זה הסיפור כאן. הרי אין כאן אידיאולוגיה. יש פה סידור עבודה. הרי גדעון סער רק לפני שלושה-ארבעה חודשים הפסיד בתוך הליכוד – אמר 'אני נשאר'". עוד אמר אמסלם: "אני מניח שאם גדעון סער היום היה שר הביטחון – היה נראה לך שגדעון סער היה פורש?".

"אני טוען" -אמר – "שאלקין בעצם בגלל שלא איפשרנו לו למנות את אביעד פרידמן ליושב ראש מקורות – זה הסיפור שדקר אותו הכי הרבה".

"העובדה שהדמוקרטיה נעלמת מהמפלגות – יש לה השלכה גם על הדמוקרטיה של מדינת ישראל, ויש משהו מאוד מטריד בזה שהמחנה שכל כך יודע לדבר על דמוקרטיה לא מוכן להתמודד עם המשמעות של זה אצלו או אצלה בבית" – כך אמרה הערב מרב מיכאלי, שבירכה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שביטל את ההחלטה שלא לקיים פריימריז במפלגת העבודה.

בראיון ליונית לוי בחדשות 12 התייחסה מיכאלי לכך שהמפלגה לא עוברת בסקרים את אחוז החסימה: "הסיבה שהיא לא עוברת היום את אחוז החסימה זה משום שהציבור – אין לו שום סיבה לתת אמון בעמיר פרץ ואיציק שמולי, ששיקרו בצורה הכי קשה ובוטה והלכו נגד כל הדברים הכי משמעותיים שהם הבטיחו. ברגע שנחליף את ההנהגה הזו… מפלגת העבודה היא חשובה. אנחנו רואות ורואים איך המרכז-שמאל מרוסק לחלוטין. יש עכשיו קולות חדשים. הם חשובים. אגב, רון חולדאי – אני לא בטוחה שאלמלא עמיר פרץ יצר את המצב הזה במפלגת העבודה, הוא היה בעצמו בא למפלגת העבודה, אבל אנחנו צריכות וצריכים מפלגה אמיתית עם עבר, עם הווה ואני מאמינה באמת שהעתיד שלה הוא נדרש. היא מפלגה שהחזון שלה מאוד ברור – למען עם ישראל, למען החברה בישראל, למען מדינת ישראל, מדינת רווחה שבאמת נותנת שירותים".

מיכאלי גם נדרשה לתביעה שהוגשה נגדה על ידי מי שהייתה עוזרת פרלמנטרית שלה. "כבודה ורווחתה של האישה הזו חשובות לי ואני לא אדבר עליה. אני כן יכולה להגיד לך שהיום, הבוקר, לראשונה קיבלתי את התביעה – זה חמישה ימים אחרי שהאיש, עורך הדין הזה, מתראיין וכולי. לא צריך להיות מישהו שמכיר את העבודה הפרלמנטרית כדי לראות כמה מופרכת ושקרית התביעה. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי לראות כמה לא מקרי העיתוי – בדיוק בערב לפני הדיון בבית המשפט שלי נגד עמיר פרץ ונגד איציק שמולי והביטול של הפריימריז. עין לא מקצועית רואה שיש פה דברים מטרידים".

עוד אמרה חברת הכנסת: "אני יודעת כמה הנושא הזה של התעמרות בעבודה הוא יקר לליבי. כמה נאבקתי על הצעת החוק הזאת, שהיא חייבת עדיין להפוך להיות חוק במדינת ישראל".

בתום דיון שערכה החליטה הנהלת מפלגת העבודה לאמץ את עמדת יושב הראש עמיר פרץ ולערער לבית המשפט העליון על פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע היום שיש לערוך פריימריז במפלגה.

השר איציק שמולי התייחס לדברים שאמרה הערב מרב מיכאלי בראיון לחדשות 12 –

מרב מיכאלי הגיבה להחלטה של הנהלת מפלגת העבודה לערער לבית המשפט העליון על הפסיקה המחייבת לקיים פריימריז במפלגה –

הניסיונות הפתטיים של שמוליפרץ להילחם בדמוקרטיה ובחברי מפלגת העבודה, הם לא יותר מתרגילים למשיכת זמן שנועדו לפגוע בסיכויי המפלגה להשתקם מקדנציית השקר שלהם.

עוד 53 עדכונים
כל הזמן // שבת, 27 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

ישראלי מדבר בלב האקדמיה האינדונזית

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.

במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.

לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים

והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין,  הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים בUniversitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.

באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:

  1. האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
  2. השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.

עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:

"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".

למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.

המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות

אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.

יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.

במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.

ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.

אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך  הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים  לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.

למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא

וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים.  ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה –  גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.

והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי  משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.

מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.

ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מאמר המשך לסדרת מאמרים של ד"ר אלירז העוסקים ברמה מחקרית מעמיקה בהיבטים מגוונים של הארכיפלג האינדונזי. מכאן יש חשיבות רבה לכך שמשרד החוץ בישראל יוביל יוזמה לנירמול יחסים עם המדינה המוסל... המשך קריאה

מאמר המשך לסדרת מאמרים של ד"ר אלירז העוסקים ברמה מחקרית מעמיקה בהיבטים מגוונים של הארכיפלג האינדונזי. מכאן יש חשיבות רבה לכך שמשרד החוץ בישראל יוביל יוזמה לנירמול יחסים עם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם כאשר האינטרס הישראלי יכול להשתלב במגמה החיובית אותה מקרינה אינדונזיה. לדבר יש פוטנציאל בסיסי לטיפוח יחסים רשמיים-פורמליים שיעניקו לשתי המדינות מגוון תועלות במיוחד כלכליים.

עוד 890 מילים ו-1 תגובות

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

למקרה שפיספסת

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה