הופעתי בשבת האחרונה בירושלים (בהיתר סגר) על היערכות המזרח התיכון לעידן ביידן, ואמרתי כי יש משהו משותף לביידן וטראמפ – שניהם רוצים להוציא את ארצות הברית מן המזרח התיכון.

חילוקי הדעות ביניהם נעוצים בשאלה: מי ימלא את החלל הריק שתשאיר ארצות הברית מאחוריה. בעוד טראמפ הקים את הציר הישראלי-ערבי, מעין נאטו אזורי לעתיד לבוא כגוש שיגן על האינטרסים של ארצות הברית – ביידן, בעקבות אובמה, אמור להעדיף את איראן.

יש משהו משותף לביידן וטראמפ – שניהם רוצים להוציא את ארצות הברית מן המזרח התיכון. חילוקי הדעות ביניהם נעוצים בשאלה: מי ימלא את החלל הריק שתשאיר ארצות הברית מאחוריה

האסכולה המעדיפה את איראן נולדה בסי.איי.איי. בקרב הבכירים שניהלו את המלחמה החשאית נגד טליבאן. הם גילו שבמלחמה נגד טליבאן יש לארצות הברית בעל ברית מפתיע: איראן. מכאן התפתחה תפיסה שלמה שאיראן נמצאת בצומת האינטרסים האמריקניים: היא גובלת ברוסיה, בתורכיה, המפרץ הערבי (או הפרסי בפי איראן) אפגניסטן ופקיסטן וקרובה להודו.

הנשיא אובמה "'קנה" את האסכולה הזאת, ונתן לה מימד נוסף של "הושטת היד לאיסלאם". זה הוביל, הלָכה למעשה, להסכם הגרעין עם איראן ולהבנות "האיסלאם הפוליטי" עם האחים המוסלמים, שבתורם גרמו לקריסת המשטרים הערביים האזרחיים, ובראשם מצרים של מובארכ, ולמלחמת האזרחים הקטלנית בסוריה והופעת דאעש.

האם ביידן יחזור להעדפות של אובמה? קשה לדעת, אבל מדינות ערב כבר נערכות לאפשרות הזאת. על מנת לבצר את הברית הישראלית-ערבית חייבים לסגור כך או אחרת את "התיק הפלסטיני", והאופציה שהציג טראמפ של מדינה פלסטינית בשני שלישים של הגדה עם סיפוח גושי ההתנחלויות לישראל, מקובלת על מדינות ערב, אבל לא על אבו מאזן.

ביידן היה חלק מן היוזמה של אובמה וקרי לפתור את הבעיה הפלסטינית, והוא יודע היטב כי לא ישראל הכשילה את היוזמה אלא רמאללה. תובנה זאת תרחיק אותו מניסיון לחדש את יוזמותיו הכושלות של אובמה.

מה כן? בלי "פתרון" כלשהו לעניין הפלסטיני לא יהיה ניתן לבצר את הברית הישראלית ערבית. סעודיה חייבת את ההישג הזה כדי "לצאת מן הארון" ולכונן יחסים רשמיים עם ישראל. כל זאת, כדי להניא את ביידן מפזילה לאיראן.

מה כן? בלי "פתרון" כלשהו לעניין הפלסטיני לא יהיה ניתן לבצר את הברית הישראלית-ערבית. סעודיה חייבת את ההישג הזה כדי "לצאת מן הארון" ולכונן יחסים רשמיים עם ישראל. כל זאת, כדי להניא את ביידן מפזילה לאיראן

לדעתי ההתמקדות תהיה בירושלים, במציאת נוסחה חדשה של סטטוס קוו על הר הבית, שבה סעודיה תחליף הלכה למעשה את ירדן שלא מצליחה להפסיק את האיום היהודי על רחבת המסגדים. האם זה אפשרי? מוקדם לדעת—אבל הערכתי כי בשנתיים הבאות המאמץ הישראלי-ערבי יתמקד במאמץ על ביסוס הסטטוס קוו בהר הבית כדי לאפשר להציג חלופה קורצת לביידן בברית הישראלית-ערבית, במקום איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.