במקום תצרוכת בריאה ומפוקחת, הקנאביס נשלט על ידי קרטל

פיזור כרטיסי הביקור בעיר, אילוסטרציה, צילום מסך מכתבה בערוץ 12
פיזור כרטיסי הביקור בעיר, אילוסטרציה, צילום מסך מכתבה בערוץ 12

עד לפני לא יותר משלוש, ארבע שנים, היו מפוזרים ברחבי רחובות תל אביב-יפו המוני כרטיסי ביקור שעליהם שווקו שירותי זנות. העניין היה כה נפוץ, שכמעט לא יכולת ללכת בעיר מבלי להיתקל בכרטיסים הדוחים האלה, המזהמים את הסביבה ואת הדעת, מעוטרים בתמונות פרובוקטיביות ומספרי טלפון. עשרים דקות הליכה ברחוב הירקון והייתם נתקלים לפחות בנער אחד שבקושי גידל זקן רוכב על אופניים, משליך את הכרטיסים בהיחבא וממשיך לדווש.

עד לפני כ-3-4 שנים היו מפוזרים ברחבי ת"א המוני כרטיסי ביקור ששווקו שירותי זנות. העניין היה כה נפוץ, שכמעט לא יכולת ללכת בעיר מבלי להיתקל בכרטיסים הדוחים האלה, מזהמי הסביבה והדעת

הכרטיסים היו מפוזרים לאורך כל רחוב ושדרה בצפון הישן, בלב העיר, בטיילת ובכיכר המדינה. במקביל, דירות זנות עבדו באופן חופשי בתל אביב. הרי לא יתקיים שוק מבלי שיתקיים היצע, לא? לא הצלחתי אז וגם לא היום להבין איך האנשים האלו פועלים כך. כלומר סוחרים בנשים במרכז העיר באין מפריע.

אבל זה לא משנה כי הזמנים השתנו. אנחנו בעידן אחר. חוק איסור צריכת זנות שנחתם השבוע (סוף סוף, תודה באמת) על ידי השר לבט"פ אמיר אוחנה – העלים סופית ומי יתן שלעד את הכרטיסים האלו מהמרחב הציבורי.

אם מסתכלים על העניין בפרספקטיבה רחבה מעט יותר, יפה שדווקא בארבע שנות טראמפ, שהיו חגיגה לפטריארכיה, זכתה ישראל בקמפיין אינטנסיבי שהצליח להדיר את צריכת הזנות מהמרחב. כבר ב-2016 (ובטח גם קודם ביצבצו ניצנים) קמה תנועה כלל מרחבית של נשים שפעלו במאמץ משותף, גם אם נפרד, נגד הלגיטימיות של הזנות.

בין הגופים אפשר למצוא את: her academy, המטה למאבק בסחר בנשים בזנות, "לא עומדות מנגד, מסייעות לנשים במעגל הזנות", סלעית, ועוד. בתמיכת גיבוי פוליטי איתן הן עבדו קשה, חרשו שטח ותקשורת, יצרו לובי, העבירו חוקים בכנסת והנה כי כן בשעה טובה זנות איננה חוקית עוד בישראל.

אין יותר כרטיסי זנות ברחוב בתל אביב. עוד זכינו ובגדול בזמן הזה לקמפיין חוצה היבשות "מי טו", שהצליח לכל הפחות לייצר שיח אחר במרחב, בו מתגלמים תיאוריות והוויה חדשות בכל הנוגע למערכות יחסים בין גברים ונשים, אלימות מגדרית ועוד.

עד כאן אופטימיות להפעם. כי מה שנשאר מהזנות בישראל עבר רובו ככולו לאמצעים דיגיטליים ואם להתמקד עוד יותר, הבעיה היא שלמרבה הצער (מעבר לנתח שוק הסחר הישראלי בתעשיית המין באמירויות), לחלל העברייני שהשאיר מאחוריו חוק איסור צריכת זנות בארץ נכנס שחקן חדש.

לא באמת ציפיתם שארגוני הפשיעה יוותרו על ההכנסה החודשית שלהם, נכון? זה לא שחוק ייכנס לתוקף בכנסת ואותם גורמים עבריינים יאמרו לעצמם "אה או קיי, נעזוב את הים של כסף מזומן מהיר ושחור הזה, נמצא עבודה רגילה ונורמלית כמו כולם. נשלם מס". לא, ממש לא.

יפה שדווקא ב-4 שנות טראמפ זכתה ישראל בקמפיין אינטנסיבי שהצליח להדיר את צריכת הזנות מהמרחב. כבר ב-2016 (ובטח גם קודם) קמה תנועה כלל מרחבית של נשים שפעלו נגד הלגיטימיות של הזנות

מה שנכנס לחלל הזה הוא ברבות השנים ואחרי קמפיין מסיבי של עשור, הוא דווקא הקנאביס. אם תטיילו בעיר היום הכרטיסים שתמצאו על הרצפה ישווקו לכם 2 ג' ב-100 שח. שואלים מה הקשר בין השניים? או.

המכנה המשותף הוא שמי שהרוויחו אז ומרוויחים גם היום הרבה מאד כסף שחור דרך הפעלת אלימות אינטנסיבית, פיזית ומנטלית כלפי אוכלוסיות מוחלשות, אלו הם ארגוני פשיעה שפועלים בידיעת המשטרה והיום כמובן שגם בשילוב רשתות חברתיות.

לא אשכח סיור שערכתי לפני כעשור עם גורם משטרתי בדרום העיר. הוא הסיט בפני את הוילונות המפרידים בין חדרי הזימה המטונפים ברחוב פין בסוג של גאווה מקומית. אך חרף הגועל האישי, הבנתי שגם הוא בעצמו נגעל מזה. האיש התקדם מאז וגם איזור התחנה הישנה שינה כבר את פניו, כטבען של פנינות נדל"ן לא מפותחות. הנרקומנים שהיו זרוקים באיזור מצאו לעצמם חיק חם באיזורים דרומיים יותר בעיר.

נראה מוזר שמישהו יכול להפעיל דירת זנות ו/או ארגון סחר בסמים חופשי בישראל בלי שיעצרו אותו, לא? אז זהו, שלא.

אל תטעו לחשוב שאין קשר פעיל בין הגופים במרחב הציבורי, הוירטואלי, כל שכן המגדרי. מוחות קונספירטיביים היו מוצאים אפילו קשר כזה כמכוון. מכאן, להבנתי, האשמה רובצת לפתחו של רון חולדאי. משום שגם סוחרי הנשים וגם סוחרי הסמים פעלו ועודם פועלים ומשגשגים – תחת כהונתו. לאף אחד אין ספק, ברור שתל אביב זו עיר מושלמת עם ים מושלם גם למגורים וגם למשקיעים, אבל היא היתה כזו ואולי טובה באופן אחר גם בלעדיו.

ולא עליו בלבד האחריות, עימו כתף לכתף פעלה משטרת ישראל המתנהלת זה שנתיים ללא מפכ"ל, בסנכרון עם ארגוני פשיעה שמכסת"חים זה את זה בתירוצים מודיעיניים, עם סחר בסמים ונשקים.

החברה הערבית אף היא גורם מכריע במערך, והנזק שהיא חווה עכשיו הוא תוצר של אותה אזלת יד מכוונת בדיוק. אבל גם ללא קשר לרמה הפוליטית או המוניציפלית, בשעה שקנאביס בתצרוכת בריאה ומפוקחת צריך כבר מזמן להפוך לאלמנט בריאותי בסיסי ואלמנטרי, מי שאמון על התחום בארץ זהו קרטל, ארגון פשיעה מסועף. מדובר באנשים שכאחרוני העבריינים נמלטים ממשפטים וכלא ומתמודדים עם תביעות מכאן ומכאן. וכן, אלו אותם רוכבי אפניים שעדיין מפזרים את הכרטיסים האלה חופשי בתל אביב, מטעם השוק השחור.

מה שנכנס לחלל של צרכני הזנות ברבות השנים, ואחרי קמפיין מאסיבי של עשור, הוא דווקא הקנאביס. אם תטיילו בעיר היום, הכרטיסים שתמצאו על הרצפה ישווקו לכם 2 ג' ב-100 שח. שואלים מה הקשר בין השניים?

נקודת אור לסיום. אחרי עשור של קמפיין נראה שהצמח מיצה את המעמד שלו כקלף בקמפיין פוליטי, מקפצת רייטינג ואפילו כמניה. הציבור בעיקר צמא לידע והסברה בעלי אחיזה במציאות ולתיווך מידע אמין וקוהרנטי. פחות לגורמים עבריינים, פרופילים פיקטיביים ויוזרים לוזרים באפליקציות זדוניות, יהיה הקשר ביניהם אשר יהיה.

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 832 מילים
סגירה