מאמינים שהיה מפץ גדול. ליקום יש תאריך לידה, לפני בערך כ-13.819 מיליארד שנים, ותהליך התפתחות היקום מרגע המפץ הגדול ועד היום ברור וידוע. אבל כאשר התגלה איזו חוסר התאמה ניסיונית וצריך היה להוסיף איזה טלאי לתיאוריה, הוסיפו.
מאמינים שהיה מפץ גדול. ליקום יש תאריך לידה, לפני בערך כ-13.819 מיליארד שנים, ותהליך התפתחותו מרגע המפץ הגדול ועד היום ברור וידוע. אבל כשהתגלה איזה חוסר התאמה וצריך היה להוסיף איזה טלאי לתיאוריה, הוסיפו
למשל, גיל היקום כפי שהתקבל מהתצפיות הראשונות של אדווין האבל הוערך בכמיליארד שנה, בעוד שההערכות לגבי גיל כדור הארץ עמדו כבר באותה תקופה על כ-3.4 מיליארד שנה וכיום מעריכים את גיל היקום ב-13.8 מיליארד שנים.
טלאי נוסף היתה תיאוריית התפיחה הגדולה שהוספה ב-1981 על ידי אלן גות' כדי להסביר את המימדים האסטרונומיים של היקום, ואת העובדה שהיקום נראה שטוח והומוגני ולא עקמומי כפי שהיה אפשר לצפות אם התפשט מנקודה אחת כבלון. ליאונרד סוסקינד מסביר שאין יכולת ניסיונית לדעת מה היו תנאי ההתחלה של המפץ הגדול, כי התפיחה הגדולה שארעה שברירי שניות לפני המפץ מסתירה לגמרי את תנאי ההתחלה.
סוסקינד מאמין שהיתה תפיחה גדולה, אבל מציב סימן שאלה לגבי מה קרה לפני המפץ הגדול, ולשיטתו איננו יודעים. בניגוד לסוסקינד, רוג'ר פנרוז, זוכה פרס הנובל בפיזיקה בשנת 2020, לא מאמין שהיתה תפיחה גדולה וגם לא מאמין שהמפץ הגדול היה יחיד, ושארע בנקודה אחת במרחב. פנרוז מאמין ביקום נצחי, אינסופי ומחזורי.
טלאים נוספים לתיאוריה הם החומר והאנרגיה האפלה, שאמורים להסביר את אי ההתאמות בין תיאוריית המפץ הגדול לתצפיות הקוסמולוגיות של יקום מתפשט באופן מואץ, שמכיל הרבה יותר חומר (אפל) ואנרגיה (אפלה) מהצפוי. לא ברור אם היה או לא היה מפץ גדול ומה היה לפניו. היקום מתפשט, איזוטרופי והומוגני, אבל בניגוד לתיאוריית המפץ הגדול הוא גם צומח.
ההיסטוריה של התיאוריות הקוסמולוגיות
אריסטו האמין ביקום נצחי, אין-סופי וקבוע. הפרדוקס של אולברס מערער את ההנחה הזו בטענה שאם היקום אכן היה קבוע ואינסופי, שמי הלילה היו אמורים לזהור במלואם מאור אינסוף הכוכבים הממלאים את שמי הלילה, ולא היינו רואים שמים אפלים.
תיאוריית המפץ הגדול הוצעה לראשונה כרעיון במאמר "יוריקה" של הסופר אדגר אלן פו ב-1848, שהציע כי מקור היקום הוא מנקודה אחת. איינשטיין ב-1917 מצא שמשוואת השדה של תורת היחסות הכללית מנבאת שהיקום יקרוס בשל כוחות המשיכה הגרוויטציוניים, והציע להוסיף את הקבוע הקוסמולוגי למשוואת השדה, שמאפשר פיתרון של יקום נצחי וקבוע.
לא ברור אם היה או לא היה מפץ גדול ומה היה לפניו. היקום מתפשט, איזוטרופי והומוגני, אבל בניגוד לתיאוריית המפץ הגדול הוא גם צומח
בשנת 1922 אלכסנדר פרידמן הראה שיתכן שהיקום מתפשט. ב-1927 הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, תיאר את התפתחות היקום מנקודה שקרא לה האטום הקדמוני.
איינשטיין, שניסח את המשוואות עליהן התבססו פרידמן ולמטר, דחה בתחילה את הרעיון של יקום מתפשט. ב-1929 אדווין האבל גילה את ההסטה לאדום של הגלקסיות וניסח את החוק הקרוי על שמו, לפיו הגלקסיות מתרחקות אחת מהשנייה במהירות הפרופורציונית למרחקים ביניהן. שנתיים לאחר מכן, ב-1931, איינשטיין קיבל את רעיון היקום המתפשט, וכינה את הוספת הקבוע הקוסמולוגי למשוואתו כדי לאפשר יקום קבוע – הטעות המדעית הגדולה של חייו.
ב-1949 פותחה תיאורית המצב היציב על ידי פרד הויל, הרמן בונדי ותומס גולד. על פי התיאוריה של הויל היקום נצחי ומתפשט וחומר נוצר ביקום כל הזמן, כך שצפיפות החומר תישמר בקירוב הומוגנית ואיזוטרופית במרחב.
הויכוח בין התומכים בשתי התיאוריות הסותרות נגע בתפיסת הבריאה עצמה. תיאוריית המפץ הגדול עם האטום הקדמוני של הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, אומצה על ידי הכנסיה הקתולית כהוכחה לבריאת העולם. לעומת זאת, תיאורית המצב היציב של פרד הויל ושותפיו גרסה שהיקום נצחי ומתפשט, ושחומר נוצר ביקום כל הזמן כדי לשמור על צפיפותו הקבועה.
בשנת 1964 התגלתה קרינת גלי המיקרו האחידה ביקום, שהתאימה לקרינת גוף שחור בטמפרטורה של 2.7 מעלות קלוין. גילויה נתפס על ידי תומכי המפץ הגדול כהוכחה מכרעת לנכונות התיאוריה. הוכחה המעידה שהיקום היה דחוס וחם בעברו, בניגוד לתיאורית המצב היציב שהניחה צפיפות קבועה ובלתי משתנה של היקום.
סטפן הוקינג טען שקרינת גלי המיקרו האחידה היא המסמר האחרון בארון הקבורה של תיאורית המצב היציב. תיאורית המפץ ניצחה בגדול והפכה לעובדה מדעית מוגמרת. באופן אירוני דווקא פרד הויל, שפיתח את התיאוריה המתחרה נתן לתיאורית המפץ הגדול את שמה בראיון רדיו ל-BBC ב1949 כשהוא קרא לה במעט זלזול The Big Bang.
הויכוח בין התומכים בשתי התיאוריות הסותרות נגע בתפיסת הבריאה עצמה. תיאוריית המפץ הגדול עם האטום הקדמוני של הפיזיקאי והכומר הבלגי, ז'ורז' למטר, אומצה ע"י הכנסיה הקתולית כהוכחה לבריאת העולם
ביקורת על קוסמולוגיית המפץ הגדול (לרניקר):
תיאוריית המצב הקווזי יציב – המפצים הקטנים
תיאוריית המצב היציב של הויל, בונדי וגולד, מסבירה את התפשטות היקום על ידי יצירת חומר נוסף ביקום, כך שצפיפות היקום נשארת קבועה ונשמר העיקרון הקוסמולוגי, והמרחב הומוגני ואיזוטרופי. הויל הוסיף למשוואת איינשטיין שדה המייצג יצירת חומר ביקום. מודל המצב היציב של הויל לא הסביר את המנגנון הפיזיקלי ליצירת החומר הנוסף, והניח שהוא נוצר בכל המרחב.
על פי המבקרים של התיאוריה, המודל של הויל לא הסביר באופן משכנע את קרינת גלי המיקרו האחידה של קרינת גוף שחור וגם לא את יצירת היסודות הכבדים יותר ממימן. מודל המצב היציב ננטש על ידי רוב הפיזיקאים בתחילת שנות השבעים.
ב-1993 הויל, בורבריג' ונרליקר פירסמו תיאוריה קוסמולוגית חדשה, מודל קוסמולוגי של המצב הקווזי יציב עם יצירת חומר. גם בתיאוריה החדשה, המתארת יצירת חומר על ידי מפצים קטנים, היקום נצחי ומתפשט וחומר ממשיך להיווצר, אבל החידוש היה שהחומר הנוסף ביקום נוצר באיזורים בהם יש חומר דחוס ושדה גרוויטציה מסיבי. הויל נותן דוגמה במאמר את המרכז הגלקטי הפעיל M87, שהסילונים שלו יצרו גלקסיה סמוכה חדשה M84. המרכז הגלקטי הפעיל של M87 מכיל את החור השחור המסיבי הראשון ובינתיים גם היחיד שצולם ב2019.
הויל נתן הסבר אלטרנטיבי לקרינת גלי המיקרו האחידה ולשכיחויות של היסודות הכבדים ביקום בתיאוריה המתוקנת שלו ב1993. הויל ושותפיו כתבו שבניגוד לתיאוריית המצב היציב מ-1948, התיאוריה החדשה טוענת שהחומר נוצר במקומות ספציפיים בהם שדה הגרוויטציה גדול, בקרבת משטח האופק, וכן שקצב התפשטות היקום תלויה במספר ובמסה של המרכזים הפעילים בהם נוצר החומר. הויל טוען שתיתכן אי-הומוגניות קלה בצפיפות היקום בשל המפצים הקטנים ושניתן יהיה לזהות את אי ההומגניות הזו בחלל בתצפיות.
גם בתיאוריה החדשה, המתארת יצירת חומר על ידי מפצים קטנים, היקום נצחי ומתפשט וחומר ממשיך להיווצר, אבל החידוש היה שהחומר הנוסף ביקום נוצר באיזורים בהם יש חומר דחוס ושדה גרוויטציה מסיבי
התיאוריה החדשה של הויל מניחה שהיו מפצים קטנים מפולגים במרחב ובזמן, שאינם מסמנים את תחילת היקום שהוא נצחי ומתפשט. הויל מגדיר את המקומות הדחוסים בעלי שדה גרוויטציה מסיבי כמו חורים שחורים – כגורם ליצירת המפצים הקטנים, שמייצרים חלקיקי פלאנק שקיימים זמן מזערי של 10-43 שניות ומתפרקים לכמויות אסטרונומיות של חלקיקי חומר.
התיאוריה של הויל עושה צעד מעבר לתיאוריית המפץ הגדול שאינה אומרת דבר לגבי מיקום ומנגנון יצירת האטום הקדמוני. תיאורית המפץ הגדול לא מובנת בהקשר הזה ואף "קסומה", במובן של יצירת כמויות אדירות של חומר ואנרגיה של כל היקום, יש מאין, מאטום קדמוני, ללא מתן הסבר פיזיקלי ודרך לאמת או להפריך את התיאוריה.
ביקורת על תיאוריית המפץ הגדול
לפני המפץ הגדול לא היה מרחב, לא היה זמן, לא היה כלום, האין המוחלט. שברירי שניות לפני המפץ הגדול החלה התפיחה הגדולה שהביאה בפחות מ-10-32 שניות את היקום מאטום קדמוני נקודתי למרחב בעל מימדים אסטרונומיים (אלן גות' 1981) בקצב אקספוננציאלי בלתי נתפס ולא פיזיקלי, על ידי שדה האינפלטון שגם קיומו לא הוכח.
אחרי התפיחה הגדולה של היקום נוצרה פלסמה דחוסה ורותחת של קווארקים וגלואונים של כטריליוני מעלות, שלאחר כ-1 מיקרו שניה הפכה לפרוטונים וניוטרונים בטמפרטורות ולחצים גבוהים מאוד, שאיפשרו היתוך גרעיני בו נוצרו גרעינים כבדים יותר של דיוטריום, הליום וליתיום במשך כ-3 דקות מרגע המפץ. במשך כ-380 אלף שנים התקיימה הפלסמה החמה והדחוסה של גרעינים, אלקטרונים וקרינה אלקטרומגנטית כלואה. רק לאחר כ-380 אלף שנים, האלקטרונים והגרעינים יצרו אטומים נייטרליים שאיפשרו לקרינה להשתחרר ליקום. כוכבים וגלקסיות נוצרו ביקום החשוך על ידי קריסה בשדה הגרוויטציה של ענני האטומים הנייטרלים, והקרינה התפשטה והתקררה, והיא זו שתתגלה לאחר כ-13.8 מיליארד שנים כקרינת גלי המיקרו האחידה ביקום.
לפני המפץ הגדול לא היה מרחב, לא היה זמן, לא היה כלום, האין המוחלט. שברירי שניות לפני המפץ הגדול החלה התפיחה הגדולה שהביאה בפחות מ-10-32 שניות את היקום מאטום קדמוני נקודתי למרחב בעל מימדים אסטרונומיים
אין הוכחה חד משמעית לקיום המפץ הגדול וגם לא לתפיחה הגדולה. רוב המדענים מאמינים שכך היה אבל על פי הויל התיאוריה לא ניתנת לאימות או להפרכה. פרד הויל בפיסקת הסיום של מאמרו מודל קוסמולוגי של המצב הקווזי יציב עם יצירת חומר, כותב בחריפות:
"שלא כמו בקוסמולוגיה של המפץ הגדול, שבו כל הארוע הראשוני של יצירת החומר אינו נראה ואינו ניתן לאימות (וגם לא חוזר על עצמו), ארועי יצירת החומר המוצעים כאן מקיימים את הקריטריונים הסטנדרטיים של תיאוריות פיזיקליות על ידי ניבוי תוצאות הניתנות לאימות".
אז איך נוצר החומר ביקום?
בונדי וגולד, שותפיו למאמר של פרד הויל מ-1948, טענו שאין הוכחה שהמרחב באמת היה דחוס יותר בעבר. לדעתם צפיפות החומר ביקום קבועה ונשמרת על ידי יצירת חומר נוסף ביקום המתפשט. תיאוריית המצב הקווזי יציב מסבירה שחומר ממשיך להיווצר בקרבת משטח האופק של גופים מסיביים בפרצי אנרגיה אדירים במקומות שונים במרחב ובזמן, ושההעדפה לחומר על האנטי חומר קיימת בחלקיקי פלאנק המסיביים הנוצרים במפצים הקטנים (קיומם של חלקיקי פלאנק לא הוכח). לעומת זאת, תיאורית המפץ הגדול מניחה שהחומר נוצר בעודף על האנטי-חומר בשבירת סימטריה, שארעה בשבריר שניה לאחר סיום התפיחה הגדולה, הבריונג'נסיס.
יתכן שאדגר אלן פו וז'ורז' למטר טעו והיקום לא נוצר מאטום קדמוני. מנגנון יצירת החומר בשבירת הסימטריה של סחרוב לא הוכח. חומר ואנטי-חומר נוצרים בכמויות שוות, והפרדתם נעשית בקירבת משטח האופק של חורים שחורים. על פי תיאוריית המפץ הגדול – לא היה חור שחור ולא היתה דיסקה של חומר מסביב לאטום הקדמוני וגם לא סילונים אדירים. לא היה כלום לפני המפץ, לא מרחב, לא זמן. יתכן שגם לא היה מפץ. יתכן שהיקום נצחי, הומוגני, איזוטרופי, מתפשט באופן מואץ ושומר על צפיפות קבועה בקירוב תוך יצירת חומר נוסף.
התצפיות מראות שחומר נוצר על ידי מרכזים גלקטיים פעילים ומוזרק למרחב בסילונים אדירים של חומר וקרינה, וזה מתאים יותר לקוסמולוגיית המצב הקווזי יציב וסותר את קוסמולוגיית המפץ הגדול. יתכן שאין צורך בחומר ואנרגיה אפלים כדי להסביר את ההתפשטות המואצת של היקום. החומר והקרינה שמוזרקים על ידי הסילונים של המרכזים הגלקטיים גורמים ליצירת גלקסיות חדשות, להתפשטות היקום ולצמיחתו. המרכזים הגלקטיים הפעילים הם מנועי הצמיחה של היקום.
יתכן שאין צורך בחומר ואנרגיה אפלים כדי להסביר את ההתפשטות המואצת של היקום. החומר והקרינה שמוזרקים ע"י סילוני המרכזים הגלקטיים גורמים ליצירת גלקסיות חדשות, להתפשטות היקום ולצמיחתו
זוכה פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2020 רוג'ר פנרוז חושב אחרת. לדעתו קרינת הרקע הכמעט אחידה מכילה אותות לארועים שקרו לפני המפץ הגדול. הוא לא מאמין שהיתה תפיחה גדולה וגם לא מאמין שהמפץ הגדול קרה בנקודה יחידה במרחב. לדעתו היקום נצחי, אינסופי ומחזורי. המפץ הגדול מתרחש בתחילתו של המחזור, שיסתיים ביקום אינסופי ריק, חשוך, קר, קרוב לאפס המוחלט, חסר מסה וכמעט ללא קרינה. חורים שחורים יבלעו את כל המסה של היקום ולאחר מכן יתאדו על פי המנגנון של קרינת הוקינג.
במודל של פנרוז יש סתירה לוגית, כי על פי הוקינג באיוד של חורים שחורים נפלט חומר ליקום במידה שוה למסה של החור השחור ועל פי פנרוז היקום אמור להיות חסר חומר בסיום המחזור ולפני המפץ הבא.
המחקר נמשך, טלסקופים אוספים מידע על המרכזים הגלקטיים הפעילים ועל החומר והקרינה של הסילונים, ונראה שלא נאמרה המילה האחרונה בויכוח בין התיאוריות הקוסמולוגיות, המפץ הגדול, המצב הקווזי יציב והיקום המחזורי של פנרוז.
רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf
הכותרות הראשיות עכשיו
לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. שלטונות אינדונזיה לא מונעים מחברות אינדונזיות פרטיות סחר עם ישראל, וכך אנשי עסקים ישראלים פוקדים את הארכיפלג האינדונזי. אך אין דין פעילות עסקית כדין פעילות אקדמית – במיוחד הרצאה של ישראלי בקמפוס באינדונזיה.
במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים כמו המערכת הפוליטית האינדונזית, מהמורות בתהליך בניית הדמוקרטיה שם, מדיניות החוץ – השלובה במדיניות הפנים – בדגש על זו המזרח תיכונית, וכן המפגש בין מגמות אסלאמיות מקומיות מתונות לרוחות קיצוניות מהמזרח התיכון.
לא פעם הוזמנתי להרצות בפורומים אקדמיים באינדונזיה, אך בהיעדר יחסים דיפלומטיים עמה, הדבר לא צלח. במקרה שלי האתגר גדול במיוחד ודומה להליכה על חבל דק, שכן נושאי מחקרי מכוונים לנושאים פוליטיים פנימיים
והנה, עידן הקורונה הציע הזדמנות ש"המציאות הנורמלית" לא הובילה אליה. בעקבות מאמר שפרסמתי בבמה מרכזית בסינגפור, שכנתה הקטנה של אינדונזיה, ואשר הצביע על תגובתה המשתהה, הזהירה והעמומה משהו של אינדונזיה בנושא ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, הוזמנתי באוקטובר האחרון לשמש כדובר ראשון מבין שניים בוובינר (Webinar), שנערך ביוזמת התאחדות הסטודנטים של המחלקה ליחסים בינלאומיים ב–Universitas Islam Indonesia ("האוניברסיטה האסלאמית של אינדונזיה", UII). לזו שורשים עמוקים בהיסטוריה הלאומית של המדינה והיא ממוקמת בעיר ג'וגג'קרטה, שבמרכז האי ג'אווה, הידועה כמרכז למוסדות להשכלה גבוהה. נושא הוובינר, "נרמול היחסים בין מדינות ערביות לבין ישראל; אינטרס פוליטי והסטטוס של פלשתינה", הינו נושא טעון במיוחד, שהרי קשה לנתק את נושא נרמול היחסים, ודאי מנקודת מבט אינדונזית, מהנושא הפלסטיני.
באינדונזיה, כמדינה וכחברה אזרחית, ההזדהות עם מה שמוגדר כמאבק העם הפלסטיני לזכויותיו, רבה מאוד ונוגעת בנימים מרכזיים:
- האחד, הלאומי, בבחינת מאבק אנטי-קולוניאלי, תפיסה ששורשיה מובילים למאבק אינדונזיה לעצמאות מההולנדים וכן לתנועת המדינות הבלתי מזדהות, שאינדונזיה הייתה בין מחולליה בשנות ה-50.
- השני, נוגע בעיקרו לרוב המוסלמי הדומיננטי במדינה, והניזון מתחושה חזקה של סולידריות עם כלל האומה האסלאמית. המאבק הפלסטיני נתפס בקרבו גם כמאבקו של העולם המוסלמי.
עיון בהזמנה לכנס ובשאלות המנחות לקראתו הצביעו על האתגר הצפוי בהתבטאות בנושא במרחב האינדונזי. מרחב שהנרטיב הישראלי בסכסוך זר לו, בלשון המעטה. כך למשל, בדף פתיחה לדיון נאמר:
"כעת כאשר אנו רואים נרמול יחסים בין מדינות ערביות וישראל, יהיה מעניין לדון האם זהו שינוי שחל באינטרסים פוליטיים מצד מדינות אלה או שקיימת מזימה [קונספירציה] אחרת מאחורי הנרמול".
למרבה השמחה, המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי שלא להוביל לפולמוס, שבכל מקרה לא היה מוליך לשום מקום מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות, במציאות משתנה. מדינות המונעות אומנם מאינטרסים, אך גם מהבנתן כי הדבר עשוי לסייע לאזור כולו, ואף לקדם דווקא מימוש זכויות הפלסטינים.
המפגש עבר בשלום ובהצלחה. השתדלתי לא להוביל לפולמוס, שלא היה מוליך לדבר מלבד לסגירת הדלת שנפתחה. עם זאת, מצאתי צורך לומר, בחיוך, כי מה שנתפס על ידם כ"מזימה", כ"הפרה" של קונצנזוס ערבי, הוא בבחינת החלטה של מדינות ערביות עצמאיות
אך את עיקר דבריי כיוונתי לשאלה המורכבת, שיש לי בה יתרון מחקרי, והיא יחסי אינדונזיה ישראל – נושא שלא ממש עולה לדיון אקדמי וציבורי עד כה באינדונזיה.
יאמר, אינדונזיה מתנה באופן עקבי יחסים דיפלומטיים עם ישראל במהלך מקדים של כינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. מהטעם הזה, כאמור, התמהמהה בתגובתה להסכמי נרמול היחסים וגילתה זהירות ניסוחית. אולי גם תוך העברת מסר משתמע בצורך שלה להמתין ולראות להיכן יתפתחו הדברים, בעיקר בכל הקשור להשלכות הפנימיות באשר לקידום הנושא הפלסטיני.
במסגרת סוגיה כבדת משקל זו, הצגתי מערכת טעונים המובילה למסקנה שאולי הגיעה העת שאינדונזיה תשקול מחדש את עמדתה. זאת, בין היתר, מהטעם שלתהליך נרמול היחסים עם ישראל שותפות מדינות ערביות סוניות מתונות, כמוה, החולקות עמה תפיסה בדבר קידום סובלנות דתית ומאבק בהקצנה דתית.
ברור גם כי מערכת האינטרסים הכלכלית של אינדונזיה מובילה באופן מובהק למדינות המפרץ הערביות. ובנוסף, כתובנה היסטורית, העיקרון המוביל במדיניות החוץ האינדונזית, שנקבע על ידי האבות המייסדים, בדבר "עצמאות ואקטיביזם" (bebas dan aktif) מכיל בתוכו גם הכרה בצורך להתאים מדיניות חוץ למציאות משתנה.
למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא.
אומנם קשה עתה קשה לצפות לתזוזה כלשהי בעמדה האינדונזית בנושא כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בהיעדר התקדמות ממשית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, לרבות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. עם זאת, יש עניין במציאות הנוכחית להפיק את המרב מפעילות במרחב קשרי "אנשים לאנשים" (people-to-people), בין ישראל לאינדונזיה, בדיוק כפי שנעשה בוובינר שבו השתתפתי.
למערכת השיקולים מתווסף גם עניינה של אינדונזיה במעורבות בזירה המזרח-תיכונית כשחקנית פעילה בתהליכי פתרון סכסוכים ובניית שלום, גם כמענה לאיום של גלישת קיצוניות מהמזרח התיכון לתחומה היא
וברמה האישית, מפגש הוובינר היווה חוויה מיוחדת משני טעמים עיקריים. ראשית, לשוב לאחר למעלה משני עשורים לעיר המופלאה ג'וגג'קרטה – גם אם הפעם, בשונה מהעבר, מדובר במסע וירטואלי בלבד. ג'וגג'קרטה משמשת לב לתרבות הג'אוונית, המקרינה על כל הארכיפלג האינדונזי. למעשה, העיר היא גם עיר מלכותית, שכן בתוך שטחה משתרעת הסולטנות רבת השנים של ג'וגג'קרטה ובמרכזה ארמון הסולטן; לא כאתר היסטורי אלא כמציאות חיה.
והטעם השני – היחשפות נוספת, והפעם ייחודית משהו, למעגלי משכילים צעירים אינדונזים, המובילים בארצם רעיונות מתקדמים כמו סובלנות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון מגדרי, דיאלוג בין דתי ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. כך מפגש וובינר זה היווה עבורי עוד ציון דרך בניסיון לתרום במשהו לבנית גשרים לעולם שבעיקרו זר לנו ושאנו, במידה רבה בשל זרות הנרטיב שלנו בסכסוך באזורנו, נתפסים בו במושגים שליליים.
מהטעם הזה הזדרזתי עתה לצרף חוקר אינדונזי למחקר עליו אני שוקד. חרף המרחק, במובן הרחב של המושג, כדאי לנסות וליצור שיח עם מעגלי משכילים במדינה זו, המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם. שיח העשוי אולי לתרום לטווח הרחוק יותר לקירוב בין עמים ואולי אף לקידום אווירת פיוס באזורנו.
ד"ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ובמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):
- ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
- תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
- פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
- התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).
מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה
אנו קוראים במגילה:
"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".
אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:
"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".
הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.
כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.
עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?
פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני
למדנו במסכת שבת (פח ע"א):
"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".
לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.
לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני
טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.
קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה
מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':
מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…
הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,
"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".
ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.
אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?
מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור. בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.
אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.
במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור
ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות
הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
פורים שמח!
הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם