מגיעה התנצלות למערכת הבריאות הציבורית

חיסון אזרחים בקופ"ח כללית בתל אביב, דצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מרים אלסטר, פלאש 90
חיסון אזרחים בקופ"ח כללית בתל אביב, דצמבר 2020

שנת 2020 הוכיחה, ולא בפעם הראשונה, את חשיבותו של המגזר הציבורי ואת הסכנה בהישענות על כלכלת השוק. המגפה והמשבר הכלכלי המתמשך חשפו באחת את חולשתן של מערכות החינוך והרווחה, ואת הסכנה במערכת בריאות המתקשה להתמודד עם עליה בתחלואה. כל אלה, הם תוצאה של המדיניות (והאידיאולוגיה) הניאו-ליברלית של העשורים האחרונים.

שנת 2020 הוכיחה שוב את חשיבות המגזר הציבורי ואת הסכנה בהישענות על כלכלת השוק. חולשת מערכות החינוך והרווחה, וסכנת הקריסה במערכת הבריאות, הן תוצאת המדיניות הניאו-ליברלית

לעומת זאת, מבצע החיסונים בישראל הוא נכון לעכשיו סיפור הצלחה עולמי. עם מעל מיליון איש ואישה שקיבלו את המנה הראשונה, ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בשיעור החיסונים ל-100,000 נפש. נכון ל-1 בינואר, על כל 100,000 נפש, קיבלו בישראל את מנת החיסון הראשונה 11.5 איש ואישה. הרחק במקום השני נמצאת בחריין, עם 3.5. אנגליה במקום השלישי עם 1.47 מנות ל-100,000 נפש וארה"ב במקום הרביעי עם 1.28, הן המדינות היחידות הנוספות שחיסנו מעל אדם מתוך 100000. אכן, לעת עתה, הצלחה מרשימה.

רבים מבקשים לזכות לעצמם את הצלחת המבצע. הרי להצלחה אבות רבים. מבלי להפחית מחשיבות הבאת החיסונים לישראל ומאמציו של ראש הממשלה, הקרדיט המרכזי במבצע מרשים זה מגיע לקופות החולים, עמוד השדרה של מערכת הבריאות הציבורית. במערכת זו, בזכות השורשים העמוקים בקהילה והפריסה ארצית (על אף אי השוויון ארוך השנים בין מרכז ופריפריה), נבנו יחסי אמון בין האחים והאחיות, הרופאות והרופאים והמטופלות והמטופלים. יחסי אמון שמתורגמים לשיעורי היענות גבוהים מאוד למבצע החיסונים, ובהתאמה, למספר הגבוה של המתחסנים.

ואכן, לאור ההצלחה, פוליטיקאים, אנשי ציבור והתקשורת משבחים את הקופות ומעלים על נס את תרומתן. לכן זה רגע טוב להזכיר לכולם, ובפרט לפקידי האוצר, שעליהם להתנצל בפני קופות החולים – ובעצם בפני כולנו. במשך 24 שנים ייבשו ממשלות ישראל ופקידי האוצר הבכירים את מערכת הבריאות הציבורית, ובמיוחד את קופות החולים. את הסליחה צריכים לבקש בנימין נתניהו, שכיהן כראש ממשלה במשך 13 שנה מתוך אותן 24 שנים, שרי ממשלות ישראל שכיהנו בשנים אלו, ופקידי האוצר הבכירים באותן שנים. לבקש סליחה על ביטול ב-1997 של המס המקביל, אותו מס ששילמו המעסיקים על בריאות עובדיהם, ביטול שפגע קשות במימון מערכת הבריאות הציבורית. סליחה על כך שמזה 24 שנים אינם מעדכנים את גובה הסל, כך שיתאים לגידול האוכלוסייה ולהזדקנותה, אחת הסיבות המרכזיות לשחיקה ההולכת ומעמיקה של ההוצאה הציבורית לנפש בישראל. לבקש סליחה על כך שבשם ה"התייעלות" סירבו באופן עיקש לממן באופן מלא את עלות הספקת סל הבריאות, והפכו את הגרעון של הקופות לבעיה כרונית. לבקש סליחה על כך ששנה אחרי שנה חייבו את ראשי הקופות להתייצב מול פקידי האוצר כקבצנים, בניסיון לסגור גרעונות אלה. לבקש סליחה על שנים של הזנחת הפריפריה. על זלזול בעובדי ועובדות הבריאות. לבקש סליחה על ייבוש מערכת הבריאות הציבורית, ועל ההפרטה הזוחלת שלה.

לאור הצלחת מבצע החיסונים, פוליטיקאים, אנשי ציבור והתקשורת משבחים את קופות החולים. לכן זה רגע טוב להזכיר לכולם, ובפרט לפקידי האוצר, שעליהם להתנצל בפני הקופות – ובעצם בפני כולנו

אך כמובן שלא די בבקשת סליחה. ממשלת ישראל ואנשי האוצר חייבים להפנים את מה שהמגפה מלמדת אותנו יום יום, שרק מערכת בריאות ציבורית חזקה יכולה להבטיח את הבריאות של כולנו. ואחרי הסליחה וההכרה, מגיע רגע התיקון. לתיקון הזה ארבעה צעדים מרכזיים:

1

סגירת הפער של 15 מיליארד שקל בין צרכי המערכת והמימון שלה.

2

שינוי נוסחת עדכון הסל כדי לכלול את גידול האוכלוסייה, את הזדקנותה ואת עלות החידושים הטכנולוגיים, כדי שגם התקציבים העתידיים יתאימו לצרכים.

3

שינוי נוסחת הקפיטציה שמחלקת את הכספים הציבוריים בין הקופות, כדי להביא לשיפור משמעותי של השירותים בפריפריה.

4

צעדים שייתרו את הרפואה הפרטית, בעיקר על ידי הפרדה ברורה בין שתי המערכות (הכלת המרכיבים המרכזיים של הביטוחים המשלימים אל תוך הסל הציבורי, איסור על קופות החולים ובתי החולים הציבוריים לספק שירותים פרטיים, צעדים שימנעו את המצב הנוכחי בו המערכת הציבורית מסבסדת את המערכת הפרטית).

למרות הקיצוצים נותרה בישראל מורשת איתנה של מערכת בריאות ציבורית, שבמגיפה האחרונה הוכיחה את עצמה. כעת הגיעה תורה של הממשלה: המשיכו לשבח, אך בעיקר, תתחילו לממן. ועוד לא הזכרנו את מערכות החינוך והרווחה.

פרופ' דני פילק הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד שיזמה את קמפיין "מינימום 40".

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 608 מילים
סגירה