משבר הקורונה חשף מספר פגמים מהותיים באופן שבו אנחנו מיישבים קפיטליזם, טוענת פרופ' מריאנה מזוקאטו, פרופסור לכלכלה, העומדת בראש "המכון לחדשנות ולמטרה ציבורית" של אוניברסיטת UCL בלונדון, ומהכלכלנים החשובים והמשפיעים כיום בעולם.

בסדרת מאמרים שפרסמה מזוקאטו מאז פרוץ משבר הקורונה, ב'ניו יורק טיימס', ב'טיים', ב'פיננשל טיימס', ב'גארדיין' ב'פרויקט סינדיקט', ב'פוריין אפרס' ובעיתונים ובאתרים נוספים, היא מציינת בין הפגמים בכלכלה את עליית "כלכלת החלטורה", אי-היציבות הגוברת של העבודה, הידרדרות כוח המיקוח של העובדים, עבודה ביתית שאינה אפשרות ריאלית עבור מרבית העובדים, ועצמאיים שמוצאים עצמם ללא סיוע אמיתי ונותרים לחסדי המשבר הכלכלי.
לדבריה, המשבר הפיננסי של 2008 לימד בדרך הקשה מה קורה כשממשלות מציפות את הכלכלה בכספים, במקום להניח בסיס ליציאה בת-קיימא וכוללת מהמשבר. כעת, במשבר חמור יותר, אסור לחזור על הטעות.

מזוקאטו מציינת בין הפגמים בכלכלה את עליית "כלכלת החלטורה", אי-היציבות הגוברת של העבודה, הידרדרות כוח המיקוח של העובדים, עבודה ביתית שאינה ריאלית למרבית העובדים, ועצמאיים שמוצאים עצמם ללא סיוע אמיתי

מזוקאטו התבטאה וכתבה מספר פעמים מאז תחילת משבר הקורונה והמשבר הכלכלי בעקבותיה, על הצורך בשינוי תפיסתי שיביא את ממשלות המדינות העשירות לנצל את המצב שנוצר כדי לשפר את איכות השירותים הציבוריים ולממן מעבר להתבססות על אנרגיה מתחדשת. לדעתה חובה על ממשלות הנותנות את כספי המיסים לתכנן מדיניות לכיוון של צמיחה שוויונית, ירוקה, ובת קיימא שמעדיפה ומכלילה את כל בעלי העניין, וליישם אסטרטגיות שעונות ופותרות את האתגרים החברתיים הגדולים ביותר שלנו: טיפול בשינויי האקלים, צמצום הפער הדיגיטלי וחיזוק מערכות הבריאות.

לאחרונה, ב-13 לנובמבר, הודיע ארגון הבריאות העולמי על הקמת "מועצה לכלכלת בריאות לכולם", הרואה בהשקעה במערכות בריאות מקומיות ועולמיות השקעה בעתיד, שתהפוך את הכלכלות ליותר בריאות, יותר מכילות ויותר בנות-קיימא. בראש המועצה תעמוד מריאנה מזוקאטו, הרואה שיש לממשלות תפקיד מרכזי ביציאה מהמשבר.

עם ההודעה על הקמת המועצה אמרה מזוקאטו:

"אנו נמצאים היום במספר משברים: כלכלי, אקלימי ובריאותי. אם נמשיך להטליא טלאים, ל'סתום חורים' במערכת בכל פעם, תמיד נהיה צעד אחד מאחור. אני שמחה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר טדרוס [מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי] על סדר יום כלכלי פרו-אקטיבי של בריאות לכל, לעצב את הכלכלות שלנו כך שהרווחה וההכלה יהיו במרכז הדרך בה אנו יוצרים ערך, מודדים אותו ומפיצים אותו".

על העולם אחרי הקורונה

לפי מזוקאטו, הקפיטליזם מתמודד עם שלושה משברים גדולים לפחות. משבר בריאות שנוצר על ידי מגפת הקורונה, והצית במהירות משבר כלכלי עם השלכות שעדיין לא ידועות על היציבות הפיננסית, וכל זה על רקע משבר אקלים שאי אפשר להתמודד עמו באמצעות "עסקים כרגיל". את כולם יש לפתור במקביל להתמודדות עם מצב החירום הבריאותי המיידי. אחרת נפתור בעיות במקום אחד תוך יצירת בעיות במקומות אחרים.

הקפיטליזם מתמודד עם 3 משברים גדולים לפחות. משבר בריאות שנוצר במגפת הקורונה, והצית במהירות משבר כלכלי עם השלכות עתידיות על היציבות הפיננסית, וכל זה על רקע משבר אקלים שאינו ניתן להתמודדות ב"עסקים כרגיל"

מזוקאטו מתארת את הרקע למשבר הנוכחי. בעשור האחרון מדינות רבות נקטו במדיניות של צנע austerity. התוצאה הייתה שחיקת אותם מוסדות במגזר הציבורי שאנו זקוקים להם בכדי להתגבר על משברים כמו מגפת הקורונה. בנוסף, עשרות שנים של הפרטה, מיקור חוץ וקיצוץ בתקציב בשם התייעלות פגעו באפשרויות של תגובות הממשלה למשבר הקורונה. הסתמכות יתר על חברות ייעוץ הביאה להרס הידע והיכולות הממשלתיות, ולתלות מלאה בגורמים הפרטיים החיצוניים.

היא מציעה גם חשיבה מחדש על שותפויות ציבוריות-פרטיות. לעתים קרובות מדי, סידורים אלה הם יותר טפיליים מאשר סימביוטיים. המאמץ לפתח חיסון לקורונה יכול להפוך לעוד מערכת יחסים חד-כיוונית שבה תאגידים גורפים רווחים עצומים על ידי מכירה לציבור של מוצר, שנולד ממחקר במימון משלם המסים. ואכן, למרות ההשקעה הציבורית המשמעותית בפיתוח חיסונים, שר הבריאות והשירותים של ארה"ב הודה לאחרונה, כי ייתכן שטיפולים או חיסונים לקורונה שפותחו לאחרונה לא יהיו בהישג יד לכל האמריקנים.

לפי מזוקאטו, המגפה חשפה מספר נקודות תורפה קריטיות: עובדים חיוניים המקבלים שכר נמוך, מגזר פיננסי לא מוסדר, ותאגידים גדולים שהזניחו השקעות לטובת מחירי מניות גבוהים יותר, במקום לקדם צמיחה ארוכת טווח על ידי השקעה במחקר ופיתוח, שכר, והכשרת עובדים. במקביל, הקורונה חידדה מאוד את הצורך להתמקד במה שחשוב באמת. מסתבר שהאזרחים החשובים ביותר, שאין להם תחליף, הם אלה שעובדים בתחום הבריאות והעבודה הסוציאלית, חינוך, תחבורה ציבורית, סופרמרקטים ושירותי משלוח.

היא מביאה כדוגמה את 'תור הזהב' של הקפיטליזם – התקופה לאחר 1945, שבה מדינות המערב כיוונו את הכספים לעבר החלקים הנכונים של הכלכלה, ומציעה להשתמש במצב החירום הנוכחי ובתהליך ההתאוששות ממגפת הקורונה לבניית כלכלה מכלילה ובת קיימא יותר. מדיניות כלכלית-חברתית חדשה שמטרתה הסטת המערכת הכלכלית לעולם חדש שהוא ירוק יותר, מכליל יותר אנשים, ובר קיימא יותר. הרעיון הוא לא לעכב או לחסום את התמיכה הממשלתית, אלא לבנות אותה כראוי.

שותפויות ציבוריות-פרטיות הן לרוב יותר טפיליות מסימביוטיות. המאמץ לפתח חיסון לקורונה יכול להפוך לעוד מערכת יחסים חד-כיוונית, בה תאגידים גורפים רווחי ענק ממכירת מוצר, שנולד ממחקר במימון משלם המסים

לדבריה, עכשיו, כשהמדינה חזרה לשחק תפקיד מוביל, עליה לחשוב ולפעול כגיבור ולא כאהבל נאיבי שאפשר לנצל אותו. פירוש הדבר לספק פתרונות מיידיים, אך לתכנן אותם באופן שישרת את האינטרס הציבורי לטווח הארוך, לעולם של צמיחה כלכלית חכמה המונע על ידי חדשנות.

חילוצים צריכים לגרום לתאגידים הגדולים, לעסקים, ליצור ערך במקום למצות ערך קיים, להניח את הבסיס להתאוששות חזקה ומכלילה יותר, ולהשקעות בצמיחה בת-קיימא וטביעת רגל פחמנית מופחתת.

אמצעי החילוץ חייבים לבוא עם תנאים. יש להציב תנאים לתמיכה ממשלתית בעסקים. דרישה שכספי החילוצים הממשלתיים של התאגידים הגדולים יהיו מותנים בשמירה על שכר העבודה, הבטחת שכר מינימום, הפסקת רכישות בחזרה של מניות share buybacks על ידי החברות עצמן, הפסקת תשלומי שכר ובונוסים מופקעים, תשלומי מס נאותים והפסקת שימוש במקלטי מס, איסור על פעילות במגזר הפיננסי שאינה משרתת מטרה ציבורית ברורה, הבטחת ייצוג עובדים בדירקטוריונים להתאמת יעדי החברה ליעדי העובדים והציבור, ובאסדרה ותנאים חדשים נועזים בתחום הקניין הרוחני.

יש לדרוש מתאגידים המקבלים תמיכות אלו להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם ולהבטיח כי לאחר סיום המשבר הן ישקיעו בהכשרת עובדים ובשיפור תנאי העבודה. כמו בדנמרק, לדוגמה, הממשלה צריכה לתמוך בעסקים במטרה שימשיכו לשלם שכר גם כאשר העובדים אינם עובדים – ובמקביל לסייע למשקי הבית לשמור על הכנסותיהם, ולהקל על עסקים לחדש את הייצור לאחר שהמשבר יחלוף.

מזוקאטו מציעה תוכנית שתאפשר לקובעי המדיניות לנצל את המשבר לביסוס כלכלה ברת-קיימא ומכלילה:

• הזרמת טריליוני דולרים לכלכלה לצורך התאוששות, חייבת להיות למטרות שיענו לאתגרים החברתיים הגדולים ביותר שלנו: יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם והסכמי פריס. חיזוק מערכות הבריאות, חשיבה מחדש בתחום ניידות העובדים העתידית, וצמצום הפער הדיגיטלי.
• מעבר מתפיסה של סבסוד לזו של פתרון בעיות. הצבת תנאים לסיוע הממשלתי, כך שהוא יגן על האינטרס הציבורי.
• הקמת בנקי תשתית בבעלות ממשלתית. בנקי השקעות ציבוריים יספקו מימון ארוך טווח לגורמים שיטפלו בבעיות בתחומים שיזוהו בידי מדיניות הממשלה, כמו המעבר לאנרגיה ירוקה.
• מדיניות שתבטיח שפיתוחים שהם תוצאה של השקעה ציבורית, ישמשו ליצירת ערך ציבורי. זה נכון במיוחד כשמדובר בפיתוח, ייצור והפצה של חיסון במהלך מגיפה.
• להקפיא את תשלומי החובות של משקי בית עד לפתרון המשבר הכלכלי המיידי, לכוון את תשלומי תמיכות המזומנים הישירות למשקי בית הזקוקים ביותר, ולבחון בנוסף להלוואות, את האפשרות להקלה בחובות, במיוחד בהתחשב ברמות החוב הפרטי הגבוהות כיום.
• מתן ערבויות ממשלתיות לתאגידים ועסקים במצוקה, כדי לשלם 80-100% מחשבונות השכר של תאגידים אלו, כפי שעשו בריטניה ומדינות רבות באיחוד האירופי ובאסיה.

עכשיו, כשהמדינה חזרה לשחק תפקיד מוביל, עליה לחשוב ולפעול כגיבור ולא כאהבל נאיבי שאפשר לנצל אותו. פירוש הדבר לספק פתרונות מיידיים, אך לתכנן אותם באופן שישרת את האינטרס הציבורי לטווח הארוך

מגפת הקורונה חשפה חולשות גדולות בכלכלות הקפיטליסטיות המערביות. כעת, כאשר הממשלות נמצאות במצב של 'מלחמה' בקורונה, יש לנו הזדמנות לתקן את המערכת. אם לא נעשה זאת, לא יהיה לנו שום סיכוי בהתמודדות נגד המשבר הגדול השלישי – התחממות כדור הארץ וכל המשברים הקטנים יותר שיגיעו איתו בשנים ובעשורים הבאים.

אנו זקוקים ליותר השקעות בחדשנות, מבינה מלאכותית, לבריאות הציבור ועד לאנרגיה מתחדשת. אך כפי שמזכיר לנו משבר זה, אנו זקוקים גם לממשלות ולמדינות שיודעות להנהיג ולנהל משא ומתן, כך שהיתרונות של השקעה ציבורית יחזרו לציבור.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.