• אוהל מגן על פתח מקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
    אמנדה בורשל-דן
  • היישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
    אמנדה בורשל-דן
  • מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ' באזור החפירות ליד בית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
    אמנדה בורשל-דן
  • מקווה טהרה מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
    אמנדה בורשל-דן
  • היישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
    אמנדה בורשל-דן
מקווה מים ואוצרות חרס נמצאו תחת שרידיו של בית אבן מתקופת בית שני

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

משימת החילוץ של כמאה כלים מתקופת בית שני ממקווה מים תת-קרקעי הייתה בעיצומה כשהגעתי לביקור בחפירות בח'ירבת כפר מור שבהתנחלות בית אל במהלך השבוע הראשון של נובמבר.

האוסף המפתיע של כדי חרס וסירי בישול שהוטמן שם על ידי תושבי הכפר היהודים לקראת המרד נגד הרומאים בסביבות שנת 66 לספירה שרד כמעט 2,000 חורפים. כעת, כשמי הגשמים הראשונים של העונה מחלחלים אל קירות הטיח, כלי החרס מועברים אל שטח יבש יותר בידי צוות של ארכיאולוגים שעובדים כנגד האיום הכפול של פגעי הטבע ועבודות הבנייה.

מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ' עומד בתחתית מקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ' עומד בתחתית מקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)

מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ', מיחידת הארכיאולוגיה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים של משרד הביטחון, פגש אותי באתר החפירות בשכונה חדשה בבית אל כשהוא מלווה בדובר של מתאם הפעולות בשטחים – נספח הכרחי בביקורים של התקשורת בשטחי הגדה המערבית.

אהרונוביץ', המכונה "אבו תומר" על ידי רוב הפועלים הערבים, הוביל חפירות ספורדיות באתר מאז 2006. בשנתיים האחרונות הוא עובד כאן בצורה מרוכזת על מנת לעמוד בקצב של בניית שכונת מגדלים חדשה על קרקע ש"שוחררה", שם הצוות שלו השלים עבודות תיעוד ושימור.

המטמון במקווה המים שהתגלה לאחרונה במסגרת החפירות, אומר אהרונוביץ', היה הפתעה מוחלטת. כשהעפר שמילא אותו הוסר, עשרות כדים שלמים, או כמעט שלמים, נמצאו בערימות מסודרות בתוך גומחות במקווה. היהודים המקומיים בבירור ציפו לחזור אליהם לפני כמעט אלפיים שנה.

"זו הייתה חוויה חד-פעמית", הוא אומר. "ללא ספק נקודת שיא בחפירות עד כה".

אהרונוביץ' גייס עוד אנשי צוות ארכיאולוגי למשימת החילוץ, והם רוחשים כעת סביב פתח המקווה. פי הבור מקורה באוהל צבאי בצבע ירוק זית, ומשאבת אוויר מכנית מחדירה אוויר נקי פנימה. סולם אלומיניום מאפשר לאנשי הצוות לרדת למטה, וגלגלת המחוברת לחצובה בת שלוש רגליים מאפשרת להם להוציא משם דליים מלאים בכלים.

אוהל מגן על פתח מקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
אוהל מגן על פתח מקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)

אחרי כוסות קפה חזק ורקע היסטורי דחוס לא פחות, אנחנו יורדים בשלבי הסולם החלקלקים המכוסים בבוץ, ומוצאים צוות של ארכיאולוגים עובדים בקדחתנות בחושך יחסי.

סוליות הנעליים שלנו משמיעות קולות יניקה על האדמה כשאנחנו זזים, נזהרים שלא לדרוך על הכלים השבירים שנארזים או למעוד על חוטי חשמל. זרם החשמל בדיוק נותק, כך נאמר לנו, אז כולנו משתמשים בפנסי הטלפונים הסלולריים שלנו כדי להביט סביבנו בבור החשוך. ארכיאולוג נינוח יושב בפינה, מקטלג ממצאים בלפטופ שמואר כמו בסיפור אימה.

הגשמים הפכו את אדמת המקווה הדקה והמאובקת לבוצית, מה שהביא להאטת החפירות, למרות הלחץ הגובר לחלץ את הכלים בעקבות התחזית לגשם נוסף. אהרונוביץ' המודאג מדריך את הצוות שלו ברוגע, גם בשעה שהוא מזין אותי במידע. הוא רוצה לסיים את העניינים כאן. החורף מגיע.

ארכיאולוג ופועל מסירים בזריזות כלי חרס מתחתית מקווה מים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
ארכיאולוג ופועל מסירים בזריזות כלי חרס מתחתית מקווה מים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)

מאוחר יותר, כשחלק מהצוות שלו מתפלל לקול קריאת המואזין הנשמעת במעומעם מהכפר הערבי הסמוך, אהרונוביץ' מספר שהוא הוביל תשע עונות של חפירות כאן, בעוד ההתנחלות מתרחבת.

למרות ההשקעה הברורה בתיעודה ובשימורה, ח'ירבת כפר מור היא לא אתר "חשוב" קלאסי: הסקרים והחפירות הארכיאולוגיים מצביעים על ישוב חקלאי קטן שהתקיים כאן מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד שנת 749 לספירה. בשיאו, במהלך המרד היהודי ברומאים, היו בו כמאה יהודים. היום, מגדל דירות אחד בלבד מבין הרבים שפולשים אל שטח אתר החפירות מכיל הרבה יותר דיירים.

ח'ירבת כפר מור היא לא אתר "חשוב" קלאסי: הסקרים והחפירות מצביעים על ישוב חקלאי קטן שהתקיים כאן מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד שנת 749 לספירה. בשיאו, במהלך המרד היהודי ברומאים, היו בו כמאה יהודים

כמו בכל חפירת הצלה, גם כאן מרחפת השאלה כמה מאמצים ייעשו כדי לשמר ולהציג את הממצאים לציבור. ובעוד שבמועצה האזורית וביחידת תיאום הפעולות בשטחים נדונות תוכניות קונקרטיות להקמת גן ארכיאולוגי צנוע בלב השכונה החדשה, מתחמי חפירות אחרים כבר תועדו וכוסו בזהירות, וכעת הם קבורים תחת יסודות הבטון של מגדלי הדירות החדשים.

מטמון של כלים מתקופת בית שני, שהתגלה במקווה מים ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל (צילום: יבגני אהרונוביץ')
מטמון של כלים מתקופת בית שני, שהתגלה במקווה מים ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל (צילום: יבגני אהרונוביץ')

מורשת חבויה

ההיסטוריה האישית של אהרונוביץ' קשורה בח'ירבת כפר מור בנוסח "רק בישראל": הארכיאולוג החסון, בשנות החמישים לחייו, עלה לארץ ב-1990 מברית המועצות לשעבר, וב-1992 עבר כאן טירונות, בבה"ד 4 המפורסם.

לדבריו, בזמן השירות הקצר שלו בצה"ל (הוא כבר שירת קודם לכן בצבא הסובייטי), לא היה ידוע על הממצאים הארכיאולוגיים ששכנו תחת האספלט של רחבת המסדרים. אהרונוביץ' מצביע לעבר פיסת קרקע כהה ומסביר שלפני שזה היה בסיס של צה"ל, זה היה בסיס ירדני. שתי המדינות השתמשו בבסיס שנבנה בתקופת המנדט; הבריטים יישרו את הקרקע בדחפורים וסללו אותה, ובתוך כך הרסו אינספור חפצים ומבנים עתיקים.

לפני שזה היה בסיס של צה"ל, זה היה בסיס ירדני. שתי המדינות השתמשו בבסיס שנבנה בתקופת המנדט; הבריטים יישרו את הקרקע בדחפורים וסללו אותה, ובתוך כך הרסו אינספור חפצים ומבנים עתיקים

רק אחרי שצה"ל עזב את הזירה ב-1995 והחלה בנייה אזרחית במקום, השרידים הארכיאולוגיים החלו לצוץ על פני השטח.

האטרקציה של היום – מקווה המים ואוצרות החרס שלו – נמצאה תחת שרידיו של בית אבן מתקופת בית שני. שיא ארכיאולוגי מוקדם יותר היה גילויו של מקווה טהרה, שגם הוא היה מתחת לבית.

כלי חרס שנמצאו במקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: דותן טראובמן)
כלי חרס שנמצאו במקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: דותן טראובמן)

אהרונוביץ' מספר שכאשר חודשה ההתיישבות באזור לאחר עזיבת הצבא, עמד מעל אותו מקווה קרוואן של משפחה. לאחרונה הוא איתר את בני המשפחה כדי להראות להם את המקווה העתיק שהיה תחת רגליהם.

היום, הוא אומר, המשפחה מחכה לסיום חקירתו את העבר, כדי שעתידה – ביתה החדש – יוכל להיבנות בעוד אחד ממגדלי המגורים המתוכננים.

עלייה ונפילה

ח'ירבת כפר מור שוכנת בראש אזור הררי בהתנחלות בית אל, מצפון-מזרח לרמאללה. אהרונוביץ' מעריך כי בשיאו של היישוב העתיק, לפני המרד היהודי והכיבוש הרומי בסביבות שנת 70 לספירה, הוא השתרע על פני 20 דונמים ומנה כמאה תושבים.

הוא היה ממוקם בסמוך לדרכי קישור רומיות מרכזיות – לא ליד צומת מרכזי, צוחק אהרונוביץ', אבל אולי ליד הצומת הבא בהמשך הדרך.

מקווה טהרה מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)
מקווה טהרה מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: אמנדה בורשל-דן)

האתר תועד בסקרים ארכיאולוגיים שטחיים מוקדמים – ב-1838 וב-1869 – שערכו הבריטים לפני שבנו את הבסיס הצבאי שלהם (שמאוחר יותר שימש את הירדנים). אחרי 1967 הוא הפך לבסיס הדרכה של צה"ל, בה"ד 4, שבשיאו שהו בו 2,000 חיילים.

בשנות ה-80, כאשר עדיין שימש בסיס צבאי, פרופ' ישראל פינקלשטיין ערך סקר חזותי מהיר של האזור, אבל בשל מבני הצבא הצפופים הסיק כי אין במקום פריטים ארכיאולוגיים הניתנים להצלה.

בשנות ה-80, כאשר עדיין שימש בסיס צבאי, פרופ' ישראל פינקלשטיין ערך סקר חזותי מהיר של האזור, אבל בשל מבני הצבא הצפופים הסיק כי אין במקום פריטים ארכיאולוגיים הניתנים להצלה

שנים לאחר שהבסיס הצבאי הועתק למקומו הנוכחי ליד גבול עזה ב-1995, תשע עונות של חפירות הצלה החלו ב-2006, לקראת התרחבות הבנייה בהתנחלות. הארכיאולוגים גילו שאף על פי שהיישוב בח'ירבת כפר מור הגיע לשיאו ממש לפני המרד היהודי, הוא התקיים מאז המאה ה-8 לפני הספירה, אם כי ננטש לזמן קצר בעקבות מרד החשמונאים.

היישוב נכבש בידי הרומאים לפני סוף השנה השלישית למרד היהודי, למרות מיטב מאמציו: מטבעות המתוארכים עד השנה השלישית למרד – אבל לא מאוחר מזה – מעידים על סופו של היישוב.

מטבעות כסף שנמצאו באתר היישוב העתיק כפר מור, המתוארכים ל-390-420 לפנה"ס (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
מטבעות כסף שנמצאו באתר היישוב העתיק כפר מור, המתוארכים ל-390-420 לפנה"ס (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)

אהרונוביץ' מספר כי הצוות גם מצא ספלי אבן – ששימשו בתקופת בית שני בשל טהרתם המובנית – וכלי זכוכית. רק שני מקוואות התגלו, אחד מהם כבר כוסה במגדל דירות, נוסף על מרכז קדרות וייצור תעשייתי של שמן זית ויין.

חומת מגן גדולה ומרשימה, שנבנתה בצורה חובבנית למדי, הוקמה כדי להגן על תושבי הכפר. היא עוברת לצד בית בד גדול, שלדברי אהרונוביץ' הוצב במקום אך לא הושלם לפני המרד.

אנחנו עומדים מעל קטע משרידי חומת המגן, שאורכה 32 מטרים ורוחבה בין 2 ל-2.8 מטרים. היא נבנתה מאבנים מסותתות ששימשו בבתים מהתקופות ההלניסטית והרומית, אבל האבנים נבחרו בצורה אקראית.

חומת כפר מור נבנתה בחופזה, כאמצעי חירום, אומר אהרונוביץ', דבר שניכר בעקמומיות שלה ובחוסר האחידות של גודל האבנים. לדבריו, היא דומה לחומות שנחשפו בגמלא בצפון וביודפת בגליל התחתון, יישובים שגם הם התעמתו עם הרומאים במהלך המרד.

חומה מבוצרת שנבנתה ערב הכיבוש הרומי של היישוב העתיק כפר מור במהלך המרד היהודי (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
חומה מבוצרת שנבנתה ערב הכיבוש הרומי של היישוב העתיק כפר מור במהלך המרד היהודי (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)

ישנם עוד רמזים רבים למנוסה הקרבה של קהילת הבית השני, כולל עשרות הכדים שהוטמנו בצורה מסודרת במתקן האחסון המאולתר של מקווה המים. אהרונוביץ' אומר שניתוח בין-תחומי של משקעים בכלי החרס מתבצע כרגע באוניברסיטה העברית בירושלים, היות שתנאי הלחות והטחב של המקווה מקשים לקבוע מה אוחסן בהם.

ניתוח אחר בשיטות מתקדמות נעשה באוניברסיטת בר-אילן, על כמה ממאות צינורות הענבים שנמצאו בגת עמוקה במיוחד, שגובלת במגדלי הדירות שכבר נבנו. אהרונוביץ' אומר שבור האיגום הכיל עד ארבע טונות של מיץ ענבים.

כשמביטים על הגבעות שמסביב, קל לדמיין שהכרמים שפעו כאן בתקופה הרומית, אז היישוב היה קשור למחוז "גופנא" (הכפר ג'פנה, שנזכר בכתביו של ההיסטוריון היהודי-רומאי יוסף בן מתתיהו, שכן 3.3 ק"מ מצפון לכפר מור, היכן שנמצא הכפר ג'יפנה של היום).

כלים מהתקופה האומיית שהתנפצו במהלך רעידת האדמה הגדולה של שנת 749 לספירה והתגלו ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
כלים מהתקופה האומיית שהתנפצו במהלך רעידת האדמה הגדולה של שנת 749 לספירה והתגלו ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל (צילום: דוברות משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים)

בבדיקה המדעית של צינורות הענבים יש תקווה ו"הזדמנות נדירה" להפקת די-אן-איי עתיק ואולי אף לשחזור זני גפן עתיקים.

היישוב הביזנטי המוקדם היה קטן בהרבה מזה היהודי שקדם לו. במרכזו של היישוב המאוחר יותר היו רפקטוריום גדול, מבנה דו-קומתי מפתיע ששימש לאכילה, וכנסייה קטנה יחסית שנבנתה בסגנון הבזיליקה והשתמרה בקושי. יש גם מבנה המזכיר בית מרחץ רומי, שאולי שימש את הצליינים במהלך שהותם באזור, ושובך גדול.

היישוב נהרס ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה וזעזעה את כל האזור. ממצאים שונים מצביעים על אותה רעידת אדמה – החל מערימות של כלים מנופצים ועד שלד שלם של חמור, שנמצא ליד טבעת ברזל שאליה הוא ככל הנראה היה קשור.

היישוב נהרס ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה. ממצאים שונים מצביעים על אותה רעידת אדמה – החל מערימות של כלים מנופצים ועד שלד שלם של חמור

בסך הכול, העדויות הארכיאולוגיות שהתגלו בח'ירבת כפר מור מציירות תמונה של כפר קטן שידע כמה תקופות של צמיחה, אשר הופרעו על ידי כיבוש אלים ואסון טבע.

מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ' עובד במקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: דותן טראובמן)
מנהל החפירות יבגני אהרונוביץ' עובד במקווה המים מתקופת בית שני ביישוב העתיק כפר מור, כיום שכונה בבית אל, 3 בנובמבר 2020 (צילום: דותן טראובמן)

גם בעת התרחבותה של ההתנחלות בית אל בלב הגדה המערבית, גן ארכיאולוגי המתוכנן לקום במרכז השכונה החדשה, אומר אהרונוביץ', ישמר את כל השרידים מכל תקופות ההתיישבות – היהודית, הנוצרית והמוסלמית המוקדמת.

מבט במנופי הבנייה הגבוהים שלצד מגדלי הדירות החדשים מעלה את המחשבה שאולי זה איננו רק שדה חלומות. אם יבנו גן ארכיאולוגי, הם, התושבים, ודאי יבואו.

עוד 1,436 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

ישראל מחויבת לחיסון הפלסטינים בשטחים

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש.

מבחינת המשפט הבינלאומי, מדינת ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967. כל עוד לא סיפחה את הגדה תוך הענקת אזרחות לכל תושביה הפלסטינים (ולחילופין: הפכה עצמה למדינת אפרטהייד רשמית באמצעות סיפוח הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים) וכל עוד לא הסכימה לכונן מדינה פלסטינית, מדינת ישראל היא המעצמה הכובשת שם. והיא האחראית לשלומם ורווחתם הרפואית של מיליוני הפלסטינים בגדה בעת התפרצות מגפה.

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש. מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967

הדבר מטיל עליה חובה לחסן את התושבים הפלסטינים שתחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שראש הממשלה נמנע מלעשות כן, הוא גם מסביר בשילוב מוכר של הסתה ושקר, שאלפי העובדים הפלסטינים שפוקדים את ישראל כדי להתפרנס משכר נמוך, הם שאחראים לכך שהתחלואה בישראל גבוהה לאין ערוך בהשוואה למדינות אי אחרות (וזהו גם הסברו השקרי והמסית לנתוני התמותה הגבוהים לאין ערוך בישראל בהשוואה למדינות אי אחרות).

זו לא רק הסתה מוכרת (הפלסטינים מפיצי מחלות כשם שמפגיני בלפור הפיצו מחלות, מסביר מי שמכנה את הרוטציה "תחלואה" ובכך חושף את האמת על השקר המוחלט שעמד מאחורי הסכם הרוטציה עליו חתם). זהו גם כזב: התחלואה בגדה המערבית נמוכה מזו שבמדינת ישראל. נתוני התמותה שם נמוכים יותר. ואין שום עדות שהפועלים הפלסטינים בישראל (שאותם היה על נתניהו לחסן כמו את כל הפלסטינים) הם שמעלים את התחלואה והתמותה.

ישנן עדויות, לעומת זאת, על כך שישראלים לא מעטים ששבו מדובאי ואזרחים לא ישראלים שהגיעו לכאן מטעמי לחצים פוליטיים (בחורי ישיבות מארצות הברית. ואין בכך כדי לרמוז חלילה שכל הציבור החרדי או רובו אחראי להפצת המחלה. רחוק משם) ובכלל שהעדר הפיקוח בנתב"ג הפרוץ – הם שהולידו את שיעור התחלואה. כמו גם אכיפה סלקטיבית במוקדי תחלואה ידועים וזאת מהטעמים הפוליטיים-הישרדותיים המוכרים של הנאשם שמחתים את שותפיו על מסמכי נאמנות מבישים.

הסתה, שקר ובריחה מאחריות לניהול נפשע מטעמי אינטרס הישרדות אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי והלאומי. התמהיל המוכר של נתניהו.

חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית. קיים חשש – לא בלתי מבוסס, אני חייב לומר – שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יקבל הכרעות לא על בסיס האינטרס הלאומי אלא על בסיס שיקולי הישרדות אישית.

אלו דברי נתניהו בשנת 2008. השנה בה נתן את קולו לתמיכה בהצעת חוק טרומית שלפיה, תופסק כהונת ראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. השנה שבה אולמרט התפטר בשלב החקירות. זמן רב בטרם הפך נאשם במשפט פלילי.

אמנת ז'נווה מחייבת את ישראל לחסן את התושבים הפלסטינים תחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שרה"מ נמנע מכך, לטענתו הפלסטינים הם שאחראים לתחלואה הגבוהה בישראל יחסית למדינות אי אחרות

מה השתנה מאז? מבחינה עקרונית, לא השתנה דבר. נתניהו צדק אז כמובן. מבחינה מהותית, השתנה הכל. 13 שנים לאחר מכן, אנו שקועים במדמנה חוקתית, משפטית, פוליטית, ציבורית ומוסרית מצחינה במיוחד. רק בגללו.

והתקציב שלא הועבר רק כדי להפר הסכם רוטציה בידי הנוכל שמתעקש לשקר שוב ושוב ולטעון שיש תקציב? שטויות. העיקר שביבי יישאר ראש ממשלה. עם קואליציית הבלהות הגזענית והרקובה שלו.

רקוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 472 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

רגב: ועדת החריגים תבוטל כדי לאפשר לרוצים להצביע לחזור

התחלואה מזנקת ברשות הפלסטינית; מנהל בית חולים ברמאללה: "המצב מזכיר את שהתרחש באיטליה״ ● זנדברג: חיסונים לפלסטינים זו חובתנו והדבר הנכון בריאותית ● הספינה היוונית אינה מעורבת באסון הזפת ● משרד החוץ: הודיעו לנו בדיעבד על העברת חיסונים לחו״ל ● ליברמן: נתניהו פוחד ממשפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה ● גורמים ישראלים מאשרים: הרוסים מחפשים את שרידי גופת אלי כהן בסוריה

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה