אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

במצבו המשפטי הנוכחי, ממשלת המעבר עדיפה לדרעי

בעקבות החלטתו של היועמ"ש להעמיד את אריה דרעי לדין, בכפוף לשימוע, על עבירות מס, אפשר כבר לקבוע במידה גבוה של ודאות כי הממשלה היוצאת תהיה הממשלה האחרונה שבה דרעי יהיה חבר ● אם אכן יועמד לדין, יאלץ להתפטר מייד ● אולם על בסיס פרשת הנגבי מ-2006, הוא לא יוכל להתמנות לשר גם בזמן שהוא ממתין לשימוע ● מצד שני, דרעי יכול להמשיך לכהן בממשלה הנוכחית ● פרשנות

מוקדם עדיין לקבוע אם פרידתו הקרובה של אריה דרעי מכהונה בממשלת ישראל – בפעם השנייה בחייו – תהיה פרידתו הסופית. בכל זאת, האיש כבר הוכיח את עצמו כעוף החול של הפוליטיקה הישראלית, כשחזר מגלות ארוכה אל שולחן הממשלה בשנת 2015. אבל אפשר לקבוע על בסיס הידוע כעת כי בעתיד הנראה לעין – הממשלה היוצאת היא הממשלה האחרונה שבה יהיה אריה דרעי חבר.

המסקנה הפוליטית הזו נגזרת בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד את דרעי לדין – בכפוף לשימוע – על עבירות מס בשלושה אישומים. החלטת היועץ, שהתקבלה כהרגלו באיטיות משוועת, לאחר שנים של חקירה והתלבטות, באה לצד החלטה לסגור את החלק הנוגע לחשדות הכבדים יותר שהתעוררו נגד דרעי במהלך החקירה.

ועם זאת, אף שההחלטה עדיין אינה סופית וכפופה לחובת שימוע – יש לה כבר השלכות במישור הציבורי-פוליטי. בהתאם להלכה הקרויה על שם דרעי עצמו, בעת שתתקבל החלטה סופית להגיש כתב אישום, אמור דרעי להיות מודח מתפקידיו בממשלה. אך העובדה שההחלטה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, מתקבלת בשעה שמכהנת ממשלת מעבר שיש לה תאריך תפוגה, משחקת תפקיד גם בהקשר הזה.

אריה דרעי בכנסת, מרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אריה דרעי בכנסת, מרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הכלל הוא פשוט: כשמתקבלת החלטה סופית להעמיד לדין – פירוש הדבר הדחה מהממשלה. כשמתקבלת החלטה כפופה לשימוע להעמיד לדין – פירוש הדבר שלא ניתן להתמנות לתפקיד בממשלה.

הכלל הוא פשוט: כשמתקבלת החלטה סופית להעמיד לדין – פירוש הדבר הדחה מהממשלה. כשמתקבלת החלטה כפופה לשימוע להעמיד לדין – פירוש הדבר שלא ניתן להתמנות לתפקיד בממשלה

המשמעות עבור דרעי היא כי הוא יוכל להמשיך להחזיק בתפקידו המיניסטריאלי בממשלה כל עוד מכהנת ממשלת המעבר. ברגע שתקום ממשלה חדשה – דרעי לא יוכל להימנות עמה, אפילו אם ראש הממשלה המיועד, יהא אשר יהא, יבקש למנות את דרעי לשר הפנים, ולמעשה להשאיר אותו באותו תפקיד.

התקדימים הרלוונטיים

את "הלכת דרעי-פנחסי" מ-1993 מכירים כולם. באותו פסק דין נקבע כי חבר ממשלה, שר או סגן-שר, שהוגש נגדו כתב אישום חמור, אינו יכול להמשיך ולכהן בממשלה מרגע שהועמד לדין. קשיים בהליך הסרת החסינות, אגב, אינם מעכבים את יישום ההלכה – ההדחה מהממשלה היא בהתאם להחלטת היועץ המשפטי, לא בהתאם למועד הסרת החסינות על ידי הכנסת.

באשר להשפעת ההחלטה הכפופה לשימוע על הכהונה בממשלה, המוצב קצת יותר מורכב.

בתחילת שנת 2006 החליט היועמ"ש דאז מני מזוז להעמיד לדין את השר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד להגנת הסביבה. ההחלטה הייתה כפופה לשימוע, והוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה שהנגבי יועבר מכהונתו מיידית.

צחי הנגבי בבית המשפט העליון (צילום: פלאש90)
צחי הנגבי בבית המשפט העליון (צילום: פלאש90)

משרד המשפטים הגיש לבג"ץ את עמדתו, שלפיה אין עילה להדיח את הנגבי מיידית, אך לאחר הבחירות לא ניתן יהיה למנותו שוב כשר, אפילו אם לא תתקבל עד אז החלטה סופית בעניין העמדתו לדין.

משרד המשפטים הגיש לבג"ץ את עמדתו, שלפיה אין עילה להדיח את הנגבי מיידית, אך לאחר הבחירות לא ניתן יהיה למנותו שוב כשר, אפילו אם לא תתקבל עד אז החלטה סופית בעניין העמדתו לדין

עמדה זו של משרד המשפטים לא קיבלה תוקף של פסק דין ונותרה במצב של "צריך עיון", אך היא נחשבת כעמדתו הרשמית של משרד המשפטים ואמורה לעמוד בתוקפה גם היום. יידרשו למנדלבליט טעמים כבדי משקל לסטות ממדיניות מוצהרת זו, אם תוגש לבג"ץ עתירה בעניין דרעי.

תרחישים אפשריים אחרים

כל האמור לעיל תקף בהנחה שדרעי עדיין יהיה בסטטוס של נאשם הממתין להכרעה סופית בשאלת העמדתו לדין בעת שמי שיקבל את המנדט מנשיא המדינה אחרי הבחירות, יבקש לשלב את דרעי כחבר בממשלה החדשה. אם עד אז תתקבל החלטה להעמיד את דרעי לדין, הדיון יהפוך לתיאורטי, מאחר ש"הלכת דרעי-פנחסי" תחול אז במישרין.

על פי הפרסומים, השימוע אמור להתקיים בעוד כחודש, באמצע חודש פברואר. פירוש הדבר הוא שיש סיכוי שהחלטה סופית בתיק תתקבל עוד לפני המו"מ הקואליציוני הצפוי אחרי הבחירות.

בנוסף, על-מנת שכתב אישום – סופי או כפוף לשימוע – ישפיע על הכהונה בממשלה, הוא צריך לכלול ממד של חומרה. זו מתורגמת בדרך כלל לכך שאם תהיה הרשעה באישומים אלה בתום המשפט, היא תלווה בקביעה שיש עם העבירות קלון.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

דרעי יכול לטעון כי משכל החשדות לעבירות של שחיתות שלטונית התפוגגו במהלך החקירה, לרבות עבירת השוחד, וכתב החשדות כולל "רק" שלוש עבירות מס, הרי שאין בהן שום קלון והן אינן אמורות להוביל להדחה מכהונה בממשלה.

דרעי יכול לטעון כי משכל החשדות לעבירות של שחיתות שלטונית התפוגגו במהלך החקירה, וכתב החשדות כולל "רק" שלוש עבירות מס, הרי שאין בהן שום קלון והן אינן אמורות להוביל להדחה מכהונה בממשלה

זו תהיה טענת-שווא: שופטי בג"ץ כבר פסקו בעבר כי עבירות מס הן עבירות שיש עמן קלון: "מי שהורשע בעבירת מס עוטה על מעשיו, בנסיבות רגילות, קלון".

ולבסוף, בנסיבות שנוצרו – שבהן החשדות המקוריים היו חמורים בהרבה, והנוכחיים שנותרו בכתב האישום פחותים מהם – דרעי עשוי לנצל את הרגע ולחתור להסדר טיעון עם מנדלבליט. אם יילך למשפט ויורשע, הוא עלול להיפגש פעם נוספת עם תא מאסר.

מנדלבליט אותת בעבר פעמים רבות שדלתו פתוחה לעסקאות טיעון, גם עם נבחרי ציבור בכירים. אפשר רק לקוות שבמהלך המו"מ לא ידוללו האישומים עד לדרגה שתאפשר לדרעי לטעון כי הוא יכול להמשיך להחזיק בתפקיד ממשלתי.

עוד 747 מילים
סגירה