המאבק הפמיניסטי פעל לאורך השנים לקידום מעמדן של נשים בשוק העבודה. עם ההצלחה בתחום זה, גילו הנשים שהן פשוט עושות כעת "גם וגם", ולאחר יום העבודה נאלצות למלא את המשמרת השנייה שמחכה להן בבית. ב-2021 אנחנו יודעות לומר כי עד שלא נצליח להביא לכניסתם של גברים לתוך הבית, לא נוכל באמת להגיע לשוויון מגדרי. בשנים האחרונות נידונה סוגיית חופשת הורות לאבות, במסגרת הנסיון ליצירת שוויון מגדרי באיזון בין הבית לעבודה.

עם הצלחתן בשוק העבודה, גילו הנשים שהן עושות כעת "גם וגם", ולאחר יום העבודה מגיעות למשמרת שניה שמחכה בבית. ב-2021 אנחנו יודעות כי עד שלא נצליח להכניס גברים לתוך הבית, לא נגיע לשיוויון מגדרי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

קיימים כיום בעולם שלושה סוגי חופשות להורים: חופשת לידה המיועדת לאימהות בתקופה המיידית שלאחר הלידה; חופשות הורות הניתנת לחלוקה בין ההורים בהתאם לבחירתם; וחופשת אבהות המיועדת לאב באופן בלעדי, ואינה ניתנת להעברה בין בני הזוג.

חופשת לידה ניתנת לאימהות ברחבי העולם מתוך הצורך לטיפול בתינוק והתאוששות מהלידה. בישראל, חופשת הלידה מוסדרת ב"חוק עבודת נשים", וממוסגרת כזכות של אימהות. עניין זה תורם לקידום התפיסה שאימהות הן המטפלות העיקריות בילדים, וכן לחלוקת עבודה לא שוויונית בין הורים בטיפול בבית ובמשפחה. בעקבות עומס האחריות בבית נשים רבות נאלצות לצמצם את משרתן כדי להתמודד עם שילוב קריירה וטיפול במשפחה, מה שתורם לפערים מגדריים בשוק העבודה ובעל השפעה שלילית על עתידן התעסוקתי של נשים.

מחקרים בשנים האחרונות החלו להצביע על הקשר החיובי שבין מעורבות גברים בטיפול בילדיהם מיד לאחר הלידה לבין מעורבות שוויונית יותר בטיפול בבית ובמשפחה. מתוך ההבנה שחופשת הורות לאבות היא מפתח לקידום שוויון מגדרי, מדינות רבות החלו לקדם מדיניות זו.

איך נראית המדיניות במקומות שונים בעולם?

כדי לבצע השוואה רלוונטית בחרתי להשוות בין המדיניות הקיימת בישראל לשני מודלים שונים, בשוודיה ובפולין. בחירת המדינות לא נעשתה ברנדומליות, שוודיה נבחרה מתוך מעמדה כמודל לדוגמה לסוגיית המדיניות, כאשר היא הייתה חלוצה בהצגת חופשה שוויונית להורים. פולין היא מדינה שבפרמטרים מסוימים שונה מאוד מישראל, כמו גודל אוכלוסייה ושיעור ילודה, אבל בעלת דמיון לישראל בתחומים חברתיים כמו מעמד האישה – המתבטאים ברמה דומה של השתתפות בשוק העבודה ובדירוג במדד המגדר העולמי.

השוואה בין מדינות בהשתתפות נשים בשוק העבודה

שוודיה הובילה את המדיניות בתחום, כאשר בשנות ה-60 עלתה לשלטון ממשלה שדגלה בשוויון מגדרי ובעצמאות כלכלית לנשים והציגה לראשונה ב-1974 חופשת הורות שוויונית: שישה חודשים הניתנים לחלוקה בין בני הזוג בהתאם לבחירתם. בהמשך השנים הרחיבה את החופשה לתקופה של 16 חודשים (8 חודשים לכל אחד), הוסיפה חופשה ייעודית לאבות ואף מעניקה תמריץ כלכלי לזוגות שייקחו את החופשה באופן שוויוני.

שוודיה הובילה את המדיניות בתחום, כשבשנות ה-60 כיהנה ממשלה שדגלה בשוויון מגדרי ובעצמאות כלכלית לנשים והציגה ב-1974 חופשת הורות שוויונית. במהלך השנים התרחבה החופשה ל-16 חודשים, 8 לכל אחד

לעומתה, בפולין המדיניות הובלה על ידי ערכים שונים לגמרי. עד 1989 נשים בפולין זכו לחופשה בת 16 שבועות (שהורחבה בהמשך ל-20 שבועות), ובעקבות בעיות של דמוגרפיה שלילית הוחלט להוסיף חופשת הורות של 32 שבועות שניתנים להחלפה בין ההורים. בעקבות ניצול נמוך של חופשת ההורות המשותפת, הוחלט להוסיף גם חופשת אבהות של שבועיים.

המדיניות בישראל ממוסגרת כזכות של נשים עובדות. ב-1954 נחקק "חוק עבודת נשים" שהסדיר חופשה של 12 שבועות לאם. לאורך השנים החופשה הוארכה בהדרגתיות ונוספה האפשרות לאם להישאר בחל"ת עד חצי שנה. בנוסף, ניתנה האפשרות לבני זוג להתחלף בחופשה המשולמת החל מהשבוע השביעי. בשנים 2016-2017 נוספו בחוק שתי אפשרויות דרכן גברים יכולים לקחת חופשה בו זמנית עם בנות זוגן: מתן אפשרות לאבות לצאת לחופשה ל-5 ימים החל מהלידה על חשבון ימי חופשה ומחלה, וכן יצירת אפשרות לאב לקחת שבוע חופשה במקביל לאם – על חשבון התשלום בשבוע האחרון של החופשה שלה, תוך הרחבת החופשה בתשלום ל-15 שבועות סה"כ.

אז מה האפשרויות בפועל של גברים שמעוניינים לצאת לחופשת הורות ואבהות?

האפשרויות בפועל של גברים שמעוניינים לצאת לחופשת הורות ואבהות

ומה בנוגע לתוצאות המדיניות? באיזו מידה הגברים במדינות אלה מנצלים את החופשה שניתנה להם?

באיזו מידה הגברים במדינות אלה מנצלים את החופשה שניתנה להם?

הטבלה מעלה מספר נקודות מעניינות. על פי נתוני ה-OECD לשנת 2016, בשוודיה ניתן לראות ניצול גבוהה של שתי סוגי החופשות, כאשר כ-75% מהגברים מנצלים את החופשה הייעודית, ואת חופשת ההורות גברים ונשים מנצלים באופן כמעט שוויוני.

בפולין עולה תמונה שונה, לפיה את חופשת האבות הפולנים לוקחים בשיעור נמוך בהרבה מהשוודים, כשהם כ-38% בלבד ממי שיצאו לחופשה. בנוגע לניצול חופשת ההורות, נראה שהגברים בפולין ויתרו על ההזדמנות, כאשר מתוך כלל לוקחי חופשת הורות הם היוו 1.1% בלבד.

בדומה לפולין, גם בישראל מספר זעום בלבד של גברים בוחרים להתחלף עם בנות זוגן ולצאת לחופשת הורות. על פי דו"ח של ה-ממ"מ משנת 2019, ב-2018 שיעור הגברים שלקחו חופשת הורות עמדה על 0.94% מכלל מקבלי דמי הלידה. בחינה של מי שלקחו חופשת אבהות בו זמנית עם היולדת (על חשבון השבוע האחרון שלה) מעלה תמונה עגומה גם כן, כאשר החל מכניסת המדיניות לתוקף באפריל 2017 עד סוף אותה השנה 215 גברים בלבד יצאו לחופשת האבהות, ובשנת 2018 מספר זה עלה ל-471.

בדומה לפולין, גם בישראל מספר זעום בלבד של גברים בוחרים להתחלף עם בנות זוגן ולצאת לחופשת הורות. ב-2018 שיעור הגברים שלקחו חופשת הורות עמדה על 0.94% מכלל מקבלי דמי הלידה

חשוב לציין שאין כיום נתונים על שיעור הגברים שבחרו לנצל את החופשה שנלקחת על חשבון ימי חופשה ומחלה. ככל שלא ניתן לעקוב אחרי הניצול של מדיניות זו, לא ברור האם יהיה איך לבחון את היעילות שלה, והעובדה שזו נלקחת על חשבון ימים שהאב צבר בעבודתו מעלים את השאלה האם ניתן בכלל להחשיב ימים אלה כ"חופשת אבהות".

בנוסף, נהוג לחשוב שאם החופשה דורשת החלפה בין בני הזוג, במקרים רבים הזוג פשוט לא יתחלף והאם תישאר בחופשה לאורך כל התקופה.

עם זאת, הנתונים כאן מראים שמבנה המדיניות הוא לא הפרמטר היחיד שמשפיע על ניצול החופשה, ונראה שיש השפעה גם לסוגיית התרבות והתפיסה החברתית בנוגע למגדר בכל מדינה. כלומר, במדינה שמעודדת שוויון מגדרי באופן אקטיבי גברים יאמצו את הרעיונות ויקחו על עצמם את התפקיד של שותף שווה לעבודה בבית – כפי שניתן לראות בשוודיה.

לעומת זאת, בפולין, למרות שהמדיניות מעניקה לגברים זמן לצאת לחופשה, הם לא עושים זאת. בחינת הסיבות לבחירתם של גברים לא לצאת לחופשה מעלה כי יציאה לחופשת הורות היא בעלת עלות חברתית בפולין, וגברים נתקלים באווירה "לא מפרגנת" בשוק העבודה במידה ורוצים לצאת לחופשת הורות.

אם כך, למרות שבשוודיה ובפולין יש מדיניות יחסית דומה, שיעורי ניצול שונים בתכלית, אשר מצביעים על חשיבות ההשפעה של גורמים נוספים מלבד מסגרת המדיניות. מבט על הערכים שהובילו את שינויי המדיניות יכולים להשליך אור על הגורמים שממשיכים להשפיע על הצלחת יישום המדיניות והניצול שלה על ידי גברים.

לאור דברים אלה, ניתן לראות שבישראל יש למעשה מדיניות מסורבלת עם תמיכה מינימלית בהורים, ותוצאות השימוש בה על ידי גברים היא כמעט אפסית. עם זאת, השינויים שחלו ב-2017 הביאו לקפיצה במשתמשים בחופשת הורות, כך שבולט ששינוי המדיניות תרם לעליה בשיעור הגברים שיצאו לחופשה, ויש לקוות שמגמה זו תמשיך עם השנים.

מבנה המדיניות הוא לא הפרמטר היחיד שמשפיע על ניצול החופשה, אלא גם סוגיית התרבות והתפיסה החברתית המגדרית. במדינה שמעודדת שוויון מגדרי גברים יאמצו את תפקיד השותף השווה לעבודה בבית

אם מדינת ישראל מעוניינת באופן כן לקדם שוויון מגדרי, לעזור לגברים לתפוס את מקומם בבית ולנשים לצאת לשוק העבודה, כצעד מדיניות ראשון עליה לפעול ליצירת חופשה ייעודית לאבות לשימוש בזמן המיידי שלאחר הלידה.

רצוי שהחופשה תהיה באורך של כשבועיים, עליה להיות משולמת היטב, בלתי תלויה בעבודת האם עבור זכאות ולא ניתנת להעברה בין בני הזוג. מדיניות כזו תהיה אמירה ברורה לאבות – המרחב הביתי שייך גם לכם.

רחלי גרסר, ירושלמית וסטודנטית לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. פועלת למען שוויון מגדרי במגוון פלטפורמות, ממסדיות יותר ופחות. עוסקת בתחומים מגוונים, ביניהם עוני ואי שוויון, פוליטיקה ביורוקרטית והמאבק לתחבורה ציבורית בשבת.