נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בבית לחם, 23 במאי 2017 (צילום: Evan Vucci, AP)
Evan Vucci, AP

דווקא תוכנית טראמפ, שדחקה את הפלסטינים הצידה, עשויה להחזירם למרכז הבמה

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

השבעתו של ג'ו ביידן לנשיא ה-46 של ארצות הברית בשבוע הבא תתקיים שמונה ימים בלבד לפני יום השנה ל"עסקת המאה", שהציגו הנשיא היוצא של ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן. מה שנתפס אז כשינוי פרדיגמטי ביחסי ישראל עם מדינות ערב – שעוקף את הפלסטינים – עשוי להתגלות, בניגוד חד למטרותיהם המוצהרות של משרטטי התוכנית, כזעזוע הכרחי, שיוביל לחיפוש מחודש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

"שלום לשגשוג" – הכותרת הרשמית של תוכנית טראמפ – הוצגה כאמצעי להבטחת שליטתה של ישראל על רוב השטח שבין הים התיכון לנהר הירדן, תוך הותרת שני אזורים לא רציפים – המכסים רק כ-60% מהגדה המערבית – כבסיס אפשרי למיני-מדינה פלסטינית בזמן כלשהו בעתיד.

בנימין נתניהו וסגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: אמיל סלמאן/מאגר/פלאש 90)
בנימין נתניהו וסגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: אמיל סלמאן/מאגר/פלאש 90)

אף על פי שנדחתה מכול וכול על ידי הרשות הפלסטינית וכמעט על ידי כל הקהילה הבינלאומית, ההנחה האופרטיבית – שהסכם עם הפלסטינים לא מהווה תנאי מוקדם לנורמליזציה עם העולם הערבי – העמידה על ראשו באופן בלתי נמנע את סדר הדברים שהנחה את כל סבבי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בעבר.

שינוי רעיוני זה קיבל צורה מוחשית עם נרמול היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו, והוא מוביל עכשיו גם למגעים נרחבים עם מדינות נוספות – בעיקר סעודיה ואינדונזיה. אולם הדינמיקה הזו לא מאפילה בהכרח על הסוגיה הפלסטינית. ההיפך הוא הנכון: בקושי 12 חודשים לאחר השקתה הרשמית, ייתכן כי יוזמת טראמפ-נתניהו השלימה מעגל ושלא במתכוון פתחה את הדלת בפני הסכם ישראלי-פלסטיני בר קיימא לקראת עיצוב מזרח תיכון אחר לחלוטין.

"עסקת המאה", שנתפסה כשינוי פרדיגמטי ביחסי ישראל ומדינות ערב, עשויה להתגלות, בניגוד חד למטרותיהם המוצהרות של משרטטי התוכנית, כזעזוע הכרחי, שיוביל לחיפוש מחודש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני

שלושה תהליכים עיקריים שהחלו לפני שנה עשויים לחבור כעת כדי להשיב על כנם את מרכזיות היחסים בין ישראל לפלסטינים כמפתח לסדר אזורי חדש. הראשון הוא אופן מיסוד היחסים בין ישראל לחלקים מהעולם הערבי. התהליך, שהונע תחילה על ידי רצונו של טראמפ להפגין תמיכה משמעותית בישראל ערב הבחירות בארצות הברית, התקבל בברכה על ידי מדינות מפתח במפרץ, ובעקבותיהן על ידי מדינות נוספות, כהזדמנות להפיק תועלת מיידית רבת ערך מארצות הברית – נשק מתקדם לאיחוד האמירויות ולבחריין, הסרתה של סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור, הכרה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית.

מימין: שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני במדשאת הבית הלבן, 16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
מימין: שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני במדשאת הבית הלבן, 16 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

תהליך זה גם מתיישב עם הפחד המשותף של מדינות אלה מפני השפעה איראנית באזור. בשילוב עם חוסר העניין הגובר שלהן בסוגיה הפלסטינית ועם הדאגות הגוברות בענייני פנים – בכלל זאת בלימת התפשטותה של מגפת הקורונה – התמריצים לביסוס היחסים, החשאיים עד כה, גברו במשקלם לאין שיעור על כל היסוס קיים.

בניגוד למנטרה של "שלום תמורת שלום", שנתניהו מתעקש עליה שוב ושוב, המהלך הזה לא רק לווה בעלויות עצומות עבור ארצות הברית, אלא גם גבה מחיר ממשי מישראל. כדי להצדיק את מיסוד היחסים עם ישראל, מנהיגי המדינות הערביות הדגישו את הצלחתם במניעת סיפוח ישראלי חד-צדדי של חלקים מהגדה המערבית, תוך חזרה מתמדת על תמיכתם בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.

אכן, הדינמיקה של ההתפתחויות בחודשים האחרונים חיזקה את מרכזיות הסוגיה הפלסטינית לכל התקדמות נוספת של ישראל באזור, כאשר הסעודים מצביעים על הזיקה הזאת בצורה המפורשת ביותר. גם אם מנהיגים ישראלים רבים נוטים להמעיט בקשר הזה, הוא יעלה ויגיח בחודשים הקרובים, בייחוד לאור השערוריות המלוות את הימים האחרונים של כהונת טראמפ.

פלסטינים שורפים בג'באליה שברצועת עזה את תמונותיהם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במחאה על ההסכם לכינון יחסים עם איחוד האמירויות, 15 באוגוסט 2020 (צילום: Adel Hana, AP)
פלסטינים שורפים בג'באליה שברצועת עזה את תמונותיהם של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במחאה על ההסכם לכינון יחסים עם איחוד האמירויות, 15 באוגוסט 2020 (צילום: Adel Hana, AP)

בה בעת, היחסים המתפתחים עם המדינות הללו מתבססים על הנחת מוצא של תועלת הדדית. עם הסכמי הסחר וההשקעות שנחתמו, עידוד התיירות, קשרי התרבות וטיפוח רשת ענפה של חילופים הדדיים – חל שינוי מהותי בגישתם של ישראלים רבים כלפי תושביהם של אותן מדינות: התחממות היחסים באה בד בבד עם פתיחות היסטורית ותרבותית בלתי צפויה.

ההנחה האופרטיבית – שהסכם עם הפלסטינים אינו תנאי מוקדם לנורמליזציה עם העולם הערבי – העמידה על ראשו באופן בלתי נמנע את סדר הדברים שהנחה את כל סבבי המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בעבר

התוצאה היא שמספר הולך וגדל של ישראלים חווים יחסים שונים איכותית עם העולם הערבי – שנחשב עד כה לעוין ביסודו – מאלה שהתרגלו אליהם בעבר, יחסים מבוססי שוויון. דבר זה עשוי להשפיע גם על גישתם כלפי הפלסטינים.

תהליך זה קשור בתהליך נוסף, פנימי, שעשוי לחולל שינוי בישראל. אם בתחילת הדרך היוזמה להסכם עם מדינות המפרץ הוצגה כאמצעי לקידום שליטה ישראלית בגדה המערבית, הרי שהתפתחויות פוליטיות בתוך ישראל בחודשים האחרונים חוללו שינוי משמעותי בגישות כלפי הציבור הערבי במדינה, שעד כה היה מושא להתקפות שיטתיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בקופת חולים בטירה, 31 בדצמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בקופת חולים בטירה, 31 בדצמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

כאשר גברו הדיבורים על סבב בחירות נוסף, התחוור ליושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו, שעתידו הפוליטי תלוי בהתנהגותם של המצביעים הערבים יותר מכפי ששיער. ההבנה הזאת צפה לראשונה, כאשר מאמציו להימנע מבחירות מוקדמות בקיץ האחרון על ידי דחיית מועד הגשת התקציב, הביאו את ראש הממשלה לחזר אחר תמיכתה של רע"ם, החברה ברשימה המשותפת.

דבר זה כלל הופעה – כמעט חסרת תקדים – בפני הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בראשותו של חבר הכנסת מנסור עבאס, יושב ראש רע"ם, שלוותה בהבטחת משאבים נוספים לריסון מה שהפך לנושא הדוחק ביותר בקרב הערבים בישראל.

בניגוד למנטרה של "שלום תמורת שלום" – שנתניהו מקפיד לחזור עליה שוב ושוב – ההסכם הזה לא רק שלווה בעלויות עצומות עבור ארצות הברית, אלא שהוא גם גבה מישראל מחיר ממשי

בהמשך ניסה נתניהו להבטיח את תמיכתם של עבאס ומפלגתו במניעת פיזור הכנסת באמצעות הבטחה להאריך בשנה את התוכנית לפיתוח תשתיות חיוניות ביישובים הערביים, המתוקצבת במיליארדי שקלים. מאז פועל ראש הממשלה ללא בושה ליצירת פילוג מוחלט ברשימה המשותפת ולפיתוי מצביעים ערבים, שעשויים להוות את לשון המאזניים בין ניצחון גוש תומכי נתניהו לבין תבוסתו.

עבודות בנייה בהתנחלות יקיר שבשומרון, 11 ביוני 2020 (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)
עבודות בנייה בהתנחלות יקיר שבשומרון, 11 ביוני 2020 (צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90)

למעשה, דפוסי ההצבעה של אזרחיה הערבים של ישראל עשויים להכריע את תוצאות הבחירות ב-23 במרץ. כמעט כל המפלגות – להוציא ש"ס, יהדות התורה, ימינה ואולי גם מפלגתו של גדעון סער, תקווה חדשה – יוצאות מגדרן כדי לשבץ מועמדים ערבים במקומות ריאליים ברשימותיהן לכנסת. לא רק הליכוד – גם ישראל ביתנו, יש עתיד, הישראלים של רון חולדאי, תל"ם של משה (בוגי) יעלון, תנופה של עפר שלח, וכמובן – מרצ.

דרכי הפנייה לציבור זה אינן אחידות. מפלגות הימין והמרכז מבחינות בין ערבים לפלסטינים, בעוד אלה שמשמאל למרכז פונות לפלסטינים אזרחי ישראל. הראשונות מדגישות זכויות אישיות ותרבותיות, האחרונות מדברות גם על זכויות קולקטיביות. אף על פי שכולם מדברים על שותפות יהודית-ערבית, הם מייחסים לביטוי זה משמעויות שונות מאוד, על הרצף שבין גישה מתנשאת מימין לבין גישה שוויונית מתקדמת כאשר נעים מהמרכז שמאלה.

אולם גם כשבנותיה ובניה של החברה הערבית בישראל הופכים למוקד תחרות עזה על קולות הבוחרים, הממשלה ממשיכה לחזק את הנוכחות היהודית בגדה המערבית – לקדם את הבנייה בהתנחלויות ואת הרחבתן, להסדיר מאחזים בלתי חוקיים, לבנות כבישים חדשים ולהרוס בתים של פלסטינים. מבחינתה, היא מפרידה בכך בין אזרחיה הערבים של המדינה לבין הפלסטינים מעבר לקו הירוק.

תושבת ירושלים מצביעה בבחירות לכנסת ה-20, 17 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תושבת ירושלים מצביעה בבחירות לכנסת ה-20, 17 במרץ 2015 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

הניסיונות הללו נתקלים בהתנגדות מצד רובו הגדול של המרכז-שמאל ולמותר לומר, מצידם כמעט של כל ערביי המדינה, שמגדירים את עצמם כערבים- פלסטינים. תהיה אשר תהיה התוצאה של משיכת החבל הפוליטית המרתקת הזאת, הדינמיקה שנוצרה מחזקת את הלגיטימיות של החברה הערבית בישראל ושל האינטרסים והצרכים הספציפיים שלה. הלגיטימציה הזאת, בייחוד אם הבחירות יביאו לסילוקו של נתניהו או יסתיימו ללא הכרעה, מניחה את הבסיס להשבת יחסיה של ישראל עם הפלסטינים אל ראש סדר היום הלאומי.

מספר הולך וגדל של ישראלים חווים יחסים שונים איכותית עם העולם הערבי, שנחשב עד כה לעוין ביסודו, מאלה שהתרגלו אליהם בעבר – יחסים מבוססי שוויון. דבר זה עשוי להשפיע גם על גישתם כלפי הפלסטינים

כאן מתחיל למלא תפקיד תהליך שלישי – השפעת ממשלו החדש של ביידן על המזרח התיכון. אף על פי שקיימת הסכמה רחבה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו עומד, בשלב זה, בראש סדר העדיפויות של הנשיא הנבחר – תומך עקבי בפתרון של שתי מדינות – יש סיבה לחשוב כי הוא עשוי להתפתות לנצל את מצב העניינים הנוכחי לקידומו של הסכם ישים.

כצעד ראשון, הוא קרוב לוודאי יפתח מחדש את הנציגות הפלסטינית בוושינגטון, יחדש את התמיכה האמריקאית בסוכנות אונר"א וינסה לבטל את רוב הצעדים המבישים של המדיניות של קודמו – למשל, ההכרה בחוקיותן של כל ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית.

תלמידות בבית ספר של אונר"א במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה, 8 באוגוסט 2020 (צילום: Adel Hana, AP)
תלמידות בבית ספר של אונר"א במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה, 8 באוגוסט 2020 (צילום: Adel Hana, AP)

בהתחשב בירושה הרעועה שמקבל ביידן, בתנאים אלה הוא חייב לנסות לשמר את השפעתה של ארצות הברית באזור, בפרט כשיצטרך להתמודד – כנראה במוקדם יותר מאשר במאוחר – עם הבעיה האיראנית. בחינה מחודשת של הסוגיה הישראלית-פלסטינית עשויה להתברר ככלי חשוב בהחייאת תפקידה של ארצות הברית כמתווכת הוגנת בעיני הברית המתונה המתהווה, שעדיין מחפשת לגיטימציה בציבוריות שלה לנורמליזציה המורכבת עם ישראל.

התכנסותם של שלוש המגמות הללו בעתיד הקרוב – פירושה כי מה שהחל כיוזמה המכוונת לדחיקת הפלסטינים לשוליים ייתכן שתיהפך למנוף לתפנית שהפלסטינים במרכזה. ואמנם, השגתו של סדר אזורי חדש ויציב תלויה במידה רבה בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זו מהות הרעיון של מזרח תיכון חדש.

עוד 1,305 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

ישראל מחויבת לחיסון הפלסטינים בשטחים

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש.

מבחינת המשפט הבינלאומי, מדינת ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967. כל עוד לא סיפחה את הגדה תוך הענקת אזרחות לכל תושביה הפלסטינים (ולחילופין: הפכה עצמה למדינת אפרטהייד רשמית באמצעות סיפוח הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים) וכל עוד לא הסכימה לכונן מדינה פלסטינית, מדינת ישראל היא המעצמה הכובשת שם. והיא האחראית לשלומם ורווחתם הרפואית של מיליוני הפלסטינים בגדה בעת התפרצות מגפה.

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש. מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967

הדבר מטיל עליה חובה לחסן את התושבים הפלסטינים שתחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שראש הממשלה נמנע מלעשות כן, הוא גם מסביר בשילוב מוכר של הסתה ושקר, שאלפי העובדים הפלסטינים שפוקדים את ישראל כדי להתפרנס משכר נמוך, הם שאחראים לכך שהתחלואה בישראל גבוהה לאין ערוך בהשוואה למדינות אי אחרות (וזהו גם הסברו השקרי והמסית לנתוני התמותה הגבוהים לאין ערוך בישראל בהשוואה למדינות אי אחרות).

זו לא רק הסתה מוכרת (הפלסטינים מפיצי מחלות כשם שמפגיני בלפור הפיצו מחלות, מסביר מי שמכנה את הרוטציה "תחלואה" ובכך חושף את האמת על השקר המוחלט שעמד מאחורי הסכם הרוטציה עליו חתם). זהו גם כזב: התחלואה בגדה המערבית נמוכה מזו שבמדינת ישראל. נתוני התמותה שם נמוכים יותר. ואין שום עדות שהפועלים הפלסטינים בישראל (שאותם היה על נתניהו לחסן כמו את כל הפלסטינים) הם שמעלים את התחלואה והתמותה.

ישנן עדויות, לעומת זאת, על כך שישראלים לא מעטים ששבו מדובאי ואזרחים לא ישראלים שהגיעו לכאן מטעמי לחצים פוליטיים (בחורי ישיבות מארצות הברית. ואין בכך כדי לרמוז חלילה שכל הציבור החרדי או רובו אחראי להפצת המחלה. רחוק משם) ובכלל שהעדר הפיקוח בנתב"ג הפרוץ – הם שהולידו את שיעור התחלואה. כמו גם אכיפה סלקטיבית במוקדי תחלואה ידועים וזאת מהטעמים הפוליטיים-הישרדותיים המוכרים של הנאשם שמחתים את שותפיו על מסמכי נאמנות מבישים.

הסתה, שקר ובריחה מאחריות לניהול נפשע מטעמי אינטרס הישרדות אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי והלאומי. התמהיל המוכר של נתניהו.

חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית. קיים חשש – לא בלתי מבוסס, אני חייב לומר – שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יקבל הכרעות לא על בסיס האינטרס הלאומי אלא על בסיס שיקולי הישרדות אישית.

אלו דברי נתניהו בשנת 2008. השנה בה נתן את קולו לתמיכה בהצעת חוק טרומית שלפיה, תופסק כהונת ראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. השנה שבה אולמרט התפטר בשלב החקירות. זמן רב בטרם הפך נאשם במשפט פלילי.

אמנת ז'נווה מחייבת את ישראל לחסן את התושבים הפלסטינים תחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שרה"מ נמנע מכך, לטענתו הפלסטינים הם שאחראים לתחלואה הגבוהה בישראל יחסית למדינות אי אחרות

מה השתנה מאז? מבחינה עקרונית, לא השתנה דבר. נתניהו צדק אז כמובן. מבחינה מהותית, השתנה הכל. 13 שנים לאחר מכן, אנו שקועים במדמנה חוקתית, משפטית, פוליטית, ציבורית ומוסרית מצחינה במיוחד. רק בגללו.

והתקציב שלא הועבר רק כדי להפר הסכם רוטציה בידי הנוכל שמתעקש לשקר שוב ושוב ולטעון שיש תקציב? שטויות. העיקר שביבי יישאר ראש ממשלה. עם קואליציית הבלהות הגזענית והרקובה שלו.

רקוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 472 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

רגב: ועדת החריגים תבוטל כדי לאפשר לרוצים להצביע לחזור

התחלואה מזנקת ברשות הפלסטינית; מנהל בית חולים ברמאללה: "המצב מזכיר את שהתרחש באיטליה״ ● זנדברג: חיסונים לפלסטינים זו חובתנו והדבר הנכון בריאותית ● הספינה היוונית אינה מעורבת באסון הזפת ● משרד החוץ: הודיעו לנו בדיעבד על העברת חיסונים לחו״ל ● ליברמן: נתניהו פוחד ממשפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה ● גורמים ישראלים מאשרים: הרוסים מחפשים את שרידי גופת אלי כהן בסוריה

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה