בשבועות האחרונים עוסק נתניהו בהתקרבות לערבים, התקרבות שהגיעה לשיאה אתמול בביקורו בנצרת. אלא שהעיסוק של המערכת הפוליטית והתקשורת בפיקנטריה, בציניות של נתניהו, בתזכורת של כל מופעי ההסתה שלו נגד הערבים בכל מערכות הבחירות האחרונות מעיד על כך שהם לא מבינים לחלוטין את גודל המהלך הפוליטי שנתניהו מבצע, מהלך שספק אם יש ממנו דרך חזרה.
עיסוק המערכת הפוליטית והתקשורת בפיקנטריה, בציניות של נתניהו, באיזכור מופעי ההסתה שלו נגד הערבים – מעיד על חוסר הבנת גודל המהלך הפוליטי שנתניהו מבצע. מהלך שספק אם יש ממנו דרך חזרה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ראשית, הרשו לי לנחש שהערבים שיתמכו בנתניהו – ואין לי ספק שעל אף כל מה שאמר עליהם, על אף ההסתה, על אף החוקים הלאומניים, תהיה לו תמיכה רחבה בקרבם – יהיו ערבים המעוניינים בג'ובים מטעם מרכז הליכוד. ערבים, שבדומה לתומכי נתניהו היהודים בליכוד, יהיו מוכנים לשכב עבורו על הגדר ולהצדיק כל החלטה שלו. כולל החלטות הפוגעות באוכלוסייה הערבית ממנה באו, בדומה להחלטות הפוגעות בעניים ובמסכנים המוצדקות על ידי רגב וזוהר.
אלה יהיו ערבים חפים מכל אידיאולוגיה, שתמיכתם בו תהיה תלויה אולי בטובת הנאה, בג'וב עם שכר נאה, בכיבודים. אולי תוקם בידי נתניהו מינהלת ערבית-יהודית שתספק ג'ובים. אולי יוקם משרד אחד או יותר לענייני ערבים, שיוכל לספק שפע של משרות. והרי כשנתניהו רוצה לייצר ג'ובים למטרותיו – אין מגבלת תקציב שתעמוד בפניו.
שנית, המהלך של נתניהו להתקרבות לערבים הוא מהלך שלמעשה מפסיק את ההפרדה המקובלת על פי דת, ונועד לבצע הפרדה אך ורק על פי תמיכה בנתניהו ובנורמות השחיתות. כלומר, מי שיתמוך בו ובנורמות השחיתות שלו יקבל חותמת כשרות ללא כל קשר לדת או להשתייכות פוליטית או רעיונית. כל מי שמתנגד לנתניהו, ובפרט מי שבעד שלטון החוק ובעד שוויון בפני החוק יהיה פסול.
החלוקה היא מאוד ברורה ואינה תלויה כלל בדעה פוליטית או במשנה חברתית כלכלית. זה פרופר כן או לא נתניהו. זה למעשה הדבר היחיד העומד על הפרק. כל מי שנגדו יוגדר בהכרח שמאלני. מבחינת נתניהו אין סתירה והוא ממילא כבר מזמן גרם לכך שדעה שמאלנית תהפוך דעה לא לגיטימית, אם לא למטה מזה.
המהלך הזה הוא מהלך מתוחכם מאוד, הוא נועד בראש ובראשונה לתקוע טריז בליבה של החברה הערבית ולפרק אותה מהאחדות היחסית בהתנגדותה לנתניהו. אבל הוא נועד לתקוע טריז גם בלב השמאל ולפרק אותו מהנשק היחיד שיש לו. הנה אני, בנימין נתניהו, מקדם ערבים הרבה יותר מכם בשמאל (וברור שלשמאל לא תהיה תשובה לכך). והחשוב מכל – הוא מפורר את מוקדי ההתנגדות העיקריים לו בקרב מי שאינו ימין, ומונע למעשה הקמת כל ממשלה שאיננה ממשלת ימין.
המהלך של נתניהו להתקרבות לערבים למעשה מפסיק את ההפרדה המקובלת לפי דת או שיוך פוליטי ורעיוני, ונועד לבצע הפרדה אך ורק עפ"י תמיכה בנתניהו ובנורמות השחיתות. מי שתומך בו יקבל חותמת כשרות, ולהיפך
המהלך נועד, כמובן, להבטיח את עתידו הפוליטי האישי. לא באמצעות מפלגות או קבוצות לחץ סחטניות, אלא באמצעות טובות אישיות שיהיו חייבים לו אנשים מרכזיים בחברה הערבית. והחברה הערבית משוועת להשתלבות ולהכרה, משוועת לג'ובים. זה מה שיכריע את הכף. במובן הזה נתניהו כבר ניצח.
את המהלך הזה, המהלך המבריק הזה, עוד ילמדו בקורסים להיסטוריה פוליטית ולממשל. נתניהו מפרק את הפוליטיקה הישראלית, אבן אחר אבן, מפלגה אחר מפלגה – תוך העברת כל הסמכויות לרשות המבצעת, כלומר אליו. מדובר בשינוי המשטר במדינת ישראל.
בעוד שכולם מדברים על נתניהו והערבים כעל מהלך ציני, ומזכירים את ההסתה נגד הערבים, הוא עושה מהלך כולל שימנע קיום של אופוזיציה כלשהי. הפרד ומשול במובן הכי בסיסי, אבל גם הכי מסוכן.
למעשה, מאז הודיע נתניהו על פיזור הכנסת, בעקבות החלטת היועמ"ש להגיש כתבי אישום נגדו, ובמשך שלוש מערכות הבחירות האחרונות, נתניהו נתון כולו במאה אחוז לביטול משפטו. אך הוא אינו מסתפק בביטול המשפט – הוא מעוניין להמשיך בשלטון – שלטון שהביא את עושרו לשיא.
במהלכים ערמומיים, מסוכנים, ובואו נודה על האמת – נכלוליים ברובם, רצופי שקרים והבטחות שווא – הוא הצליח עד כה לפרק את כל המערכת הפוליטית ולהכפיפה לרצונותיו. על פיו יקום וייפול דבר. הוא שולט בשיח, הוא שולט במדינה, הוא עריץ במלוא מובן המילה – נותרה רק הרשימה המשותפת.
על אף כיסי ההתנגדות בדמותם של סער ובנט – המערכת הפוליטית נתונה כולה בכיסו. וכעת הוא פועל כדי להבטיח שלא תהיה יותר רשימה משותפת. גם הערבים יהיו בכיס שלו.
נתניהו הכריע את הדמוקרטיה ללא קרב. המהלך שמתרחש כעת הוא לא התקרבות לערבים. המהלך הוא הפיכת הבחירות ל"כן או לא נתניהו" בלא תלות בדעה פוליטית, בלא תלות בימין או שמאל. ומכיוון שבמשך עשור הוא רישת את המדינה באנשיו, באנשים המקבלים ג'ובים חלומיים בשכר חלומי – נותר לו לרתום רק את הערבים לעגלת הג'ובים ובכך להבטיח את שלטונו.
נתניהו הכריע את הדמוקרטיה ללא קרב. המהלך שמתרחש כעת הוא לא התקרבות לערבים. המהלך הוא הפיכת הבחירות ל"כן או לא נתניהו" בלא תלות בדעה פוליטית, בלא תלות בימין או שמאל
לאחר הבחירות הקרובות, ישראל תיפרד מסימני הדמוקרטיה שעוד נותרו בה. מי בכלל צריך לעלות על גבעת הקפיטול הישראלית כשלא נשאר ממנה דבר?
דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם