סכנת מהנדס המידע והתודעה

אמצעי אבטחה מוגברים בבית המשפט המחוזי לקראת פתיחת משפטו של בנימין נתניהו, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
אמצעי אבטחה מוגברים בבית המשפט המחוזי לקראת פתיחת משפטו של בנימין נתניהו, ב-24 במאי 2020

כמו הדחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם הצורך הדחוף בהדחתו של נתניהו יהיה ברור למוסדות הדמוקרטיה הישראלית רק אחרי התפרצות אלימה כלפי מוסדותיה. איש לא יודע, גם לא כותב שורות אלה, האם זה יקרה בביהמ"ש המחוזי בירושלים, או במשרד המשפטים בסלאח א-דין, או בביתו של אחד השופטים, או בבניין הכנסת. אבל אין כיום ספק שההתפרצות האלימה תתרחש.

כמו הדחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם הצורך הדחוף בהדחתו של נתניהו יהיה ברור למוסדות הדמוקרטיה הישראלית רק אחרי התפרצות אלימה כלפי מוסדותיה

הסיבה היא אותה סיבה – שטיפת מוח תודעתית שמנהל האיש הנמצא בתפקיד הרם ביותר בדמוקרטיה. התעלמות מנורמות, חוקים, משומרי סף וממסורת דמוקרטית, כדי להישאר בשלטון ולעשות בו ככל העולה על רוחו. שטיפת מוח המתבצעת בהופעות פומביות בטלוויזיה, ברשתות החברתיות במספר אפליקציות, בכלי תקשורת הכפופים להשפעתו ומרותו ובפרסומים רשמיים של משרד רה"מ בכל יום ובכל עניין.

שופטי בג"צ שאישרו את כהונת נתניהו נצמדו לחיפוש סעיף בחוק המונע זאת. הם ביקשו את חוות דעתו של היועמ"ש, שכמובן טען שניתן לנהל משפט פלילי ולנהל במקביל גם את ממשלת ישראל – קרי את מדינת ישראל, עד לפסק דין חלוט. השופטים הסכימו בכפוף למסמך ניגוד עניינים שעליו יחתום הנאשם, שהוא יהיה מועמד לראשות הממשלה וכיום הוא כבר הפך ראש הממשלה בעקבות אותה פסיקה. המסמך לא נחתם ונתניהו מונה ומכהן למרות זאת. לכאורה בניגוד מוחלט לפסיקת בג"צ.

אבל הבעיה הקשה ביותר שעמה לא התמודד בג"צ ולא היועמ"ש, לא טמונה בכלל בניגוד העניינים ולא בבעיית הזמן של רה"מ נאשם, כלומר שעות שהותו של הנאשם בבית המשפט כאשר הוא צריך לנהל מדינה. שתי אלה הן בעיות קשות, חמורות ואקוטיות, אלא שיש חמורה מהן.

תפקיד ראש הממשלה הוא בהכרח תפקיד של מהנדס תודעה ומידע. מידע ותודעה.

ראש הממשלה היושב בראש צומת מקבלי ההחלטות בכל התחומים שבהם מדינה מתנהלת, יכול למעשה לסובב את המידע המתקבל ממערכות השלטון כרצונו ולדאוג כך להנדס את תודעת ההמונים כרצונו.

נתניהו כבר הוכיח שהוא עבריין לכאורה חסר עכבות ובושה בתחום הזה. הוא אישר את הצוללות המתקדמות למצרים ללא ידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא העלים את מכירת החמקנים לאמירויות משר החוץ, שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא אפילו לא גילה לשרים המופקדים על התחומים המרכזיים הללו את ההסכם לנורמליזציה עם האמירויות, עם בחריין ומרוקו.

ראש הממשלה היושב בראש צומת מקבלי ההחלטות בכל התחומים שבהם מדינה מתנהלת, יכול למעשה לסובב את המידע המתקבל ממערכות השלטון כרצונו ולדאוג כך להנדס את תודעת ההמונים כרצונו

אין לדעת אילו עוד דברים עשה נתניהו על דעת עצמו כשהוא מהנדס את תודעת הכפופים לו, כשהוא יודע לבדו שבכך הוא מכין את הנדסת תודעת ההמונים ליום ולשעה שיהיו נוחים אך ורק לו.

כיום מנהל נתניהו את המאבק במגפת הקורונה כרצונו. קבינט הקורונה כפוף אליו. שותפו הפוליטי גנץ חלש מידי – אישית ופוליטית. אנשי המקצוע והפקידים כפופים למרותו של הנאשם הרה"מ וממלאים אחר הוראותיו. כך נאלצים אזרחי ישראל כולם, להיכנס לסגר הפוגע בגופם, בנפשם ובעסקיהם, גם אם רבים מאנשי המקצוע טוענים שאין בו צורך וכי יש דרכים אחרות להילחם במגפה. נתניהו לבדו מכריע. לבדו מהנדס באותו ערב של הכרעה את תודעת ההמונים. לבדו הוא מוסר מידע בהצהרות לטלוויזיה, לרוב מידע שקרי. כרצונו ובאמצעות המידע שהוא מחליט למסור הוא שולט בתודעת ההמונים.

גרוע מכך. הציבור הרחב – קשישים באוכלוסיות הסיכון, נכים, חולים, והציבור הרחב בכללו, אינם יכולים לבדוק מידע על נגיף הקורונה והחיסונים שפותחו נגדו. כל אזרח נדרש כיום להחליט אם להתחסן או לא, להתלבט אם זה למען בריאותו או למען ניסוי רפואי של חברת פייזר שקיבלה אישור מראש הממשלה לבדו לחסן את כל אוכלוסיית ישראל. זהו מצב מטורף. חסר אחריות. אין מילים בעברית להגדיר את חומרתו – כל אזרח ואזרח תלוי במידע שמספק ראש הממשלה הנאשם בפלילים. כל אחד ואחת מאיתנו תלוי בהנדסת התודעה שהוא מפרסם, מפמפם, מבשל וטוחן למוחם של מיליוני אזרחים חסרי אונים.

הכל למען ענייניו האישיים. משפטו. גורלו. בחירתו באופן אישי בבחירות הקרובות.

ההקלטה של שיחתו עם השולמנים, כפי שפורסמה בחדשות 12, מצביעה על דפוס התנהגות כזה בגלוי. בקולו. נתניהו פשוט אומר שככל שהקורונה עולה, המנדטים שלו יורדים ולהיפך. אומר בקולו שפוליטיקאים מסוימים עושים בדיוק כרצונו (ובכך הם לא עושים את מה שציבור בוחריהם מצפה מהם). נתניהו פשוט מאשר שהוא מהנדס המידע והתודעה.

נתניהו בחר בימים אלה לשנות את יחסו לאזרחים הערבים והחל מיד בהנדסת תודעה ושקרים שנועדו לטעת בקרב שומעיו הערבים כי הוא בעצם תומך בהם, אוהב אותם, ייענה לצרכיהם וכי כל עברו כמי שהסית נגדם וכינה אותם "תומכי טרור" המבקשים להשמיד את ישראל, אינה נכונה. נתניהו מבצע מהלך של שטיפת מוח תודעתית כדי לזכות בקולות של ערביי ישראל או לגרום להם לפחות שלא להצביע למפלגות המייצגות אותם.

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם האם ההפצצות של חיל האוויר בסוריה, העלולות לגרור את ישראל למלחמה עם איראן או סוריה, אושרו על דעת שר הביטחון והרמטכ"ל או שנתניהו לבדו נותן את ההוראה ואת האישור כמעט מדי שבוע?

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם, האם ההפצצות של חיל האוויר בסוריה, העלולות לגרור את ישראל למלחמה עם איראן או סוריה, אושרו על דעת שר הביטחון והרמטכ"ל, או שנתניהו לבדו נותן את ההוראה ואת האישור כמעט מדי שבוע?

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם האם האישור לחברת פייזר לשלוח מליוני מנות חיסון תמורת מידע על כל אזרחי ישראל בתרופה שהיא למעשה תרופה ניסיונית, ניתנו על דעת מערכת מקצועית, רפואית ומשפטית, או על דעתו של הנאשם נתניהו בעת שהוא ממתין לפתיחת משפטו ושוקל את ההשלכות של עליית התחלואה על מספר המנדטים שיקבל בבחירות.

שופטי בג"צ והיועמ"ש חייבים לציבור את הנימוק על החלטתם לאפשר לאדם כזה לנהל את ההחלטות הקריטיות ביותר לגורלה של מדינה שלמה, בעת שהוא עצמו עומד לפני סכנת הרשעה וכלא, ואלו משפיעים על החלטותיו ביחס לניהול המדינה.

כשנתניהו בחר לעמוד בבית המשפט המחוזי ולתקוף את כל מערכות המשפט, הפרקליטות והמשטרה, שופטי בג"צ והיועמ"ש היו חייבים להורות לו באותו יום לפנות את משרד רה"מ.

זו הייתה התפרצות ראשונה נגד הדמוקרטיה הישראלית. ההתפרצות הבאה כבר תהיה בידי המון מוסת שלא יקבל את הכרעת בית המשפט או את הכרעת הבחירות או את הכרעת היועמ"ש – אם מי מהם יחליט, למשל, כי נתניהו חייב לצאת לנבצרות.

המילים הקשות כבר נאמרו והוטמעו במוחם של אוהדיו. הכתובת כבר מרוחה על קירות בית המשפט, הכנסת ומשרד רה"מ.

כמו אירועי תקיפת בניין הקפיטול והשבתת הקונגרס האמריקאי באלימות, גם בישראל צריכים פקידי הממשלה, חברי הכנסת, השופטים והשוטרים המאבטחים את המוסדות הללו, להבין כבר עכשיו שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה של מהנדס התודעה והמידע. הוא שנמצא בתפקיד הבכיר ביותר, הוא גם הסכנה הגדולה ביותר למשטר הדמוקרטי בישראל, ועליהם להגן על הדמוקרטיה מולו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 996 מילים
סגירה