הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

עמית סגל (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90
עמית סגל

מה עושים כשאין סיפור פוליטי חם או אמיתי? מייצרים אחד. זה הרבה יותר קל ממה שנדמה.

קחו את עמית סגל, למשל: יש לו המון מידע פוליטי והרבה הערכות בריאות באשר לאיחודים ופיצולים. וכשאין לו מידע כזה – הוא מפריח לאוויר אפשרות ואז שואל אודותיה את הגורמים הרלוונטיים. לא הכחישו? יש סיפור! ומכאן השמיים הם הגבול.

ברביעי האחרון, שאלה כותרת חדשות 12: "חולדאי וגנץ במו"מ חשאי?", ומיהרה לנפק גם תשובה: "בלשכותיהם מסרבים להתייחס לשאלה אם נפגשו".

לסגל, החתום על הידיעה, אין כל מידע על פגישה בין השניים. לא מקום, לא מקור, לא מועד ולא שרף. אם היו לו מקורות כאלה, סמכו עליו שהיה מבהיר: "מקורות המקורבים לשניים מספרים כי לאחרונה נפגשו". אבל יוק, אין כלום.

בגוף הידיעה חושף סגל באופן חריג את השיטה: "בהמשך לאפשרויות האיחוד השונות, פנינו לראשי כל המפלגות בשאלה – האם קיימו משא ומתן ביממה האחרונה? כולם הכחישו, למעט גנץ ויו"ר מפלגת 'הישראלים' רון חולדאי. שניהם סירבו להתייחס למגעים כלשהם, מה שמעלה על הפרק את האפשרות של שיחות לאיחוד של שתי המפלגות."

ברשותכם, ננתח רגע את המידע שהובא בפנינו זה עתה: ישנן "אפשרויות" (תרחישים, היפותזות, שמועות) לאיחודים שונים במערכת הפוליטית. כל אפשרות באה בחשבון במשחק המוזיקלי הישראלי המופרך. כדי לנסות ולשחק את המשחק, "פנינו" לראשי המפלגות וביקשנו: כולכם שחקו נא עימי. הרוב שיחקו, מה 'כפת להם? שניים לא שיחקו. המסקנה: הם מסתירים מגעים או שיחות, ועכשיו גם ננחש איזה.

כמובן, אם הולכים על תרגיל בלוגיקה, יכולות להיות סיבות רבות נוספות שחולדאי וגנץ "סירבו" להשתתף במשאל הילדותי של סגל וחדשות 12. יתכן שהם מדברים על איחוד, אבל עם גורמים אחרים? יתכן שהם לא רוצים להתאחד, אבל גם לא רוצים לריב בפומבי?

בני גנץ ורון חולדאי. לא הגיבו בזמן לעמית סגל (צילום: צילום מסך)
בני גנץ ורון חולדאי. לא הגיבו בזמן לעמית סגל (צילום: צילום מסך)

יתכן שלא מוצא חן בעיניהם להשתתף במשחקי הכיסאות של סגל? יתכן שהם לא היו פנויים? יתכן שהם לא מספיק יעילים וזריזים בתגובותיהם? יתכן שהם מפחדים שכל תשובה שייתנו על שאלה היפותטית תגביל אותם בעתיד, ולכן הם מעדיפים להשאיר קלפים קרוב לחזה?

אינני יודע. כי אינני עמית סגל. כשמישהו "מסרב להכחיש" באוזניי היפותזה שהפרכתי לחלל האוויר, אני לא תמיד יודע מיד למה.

וכך תופר לו סגל סיפור פוליטי מהדהד מכלום ברוטב נאדה: הוא שואל שאלה כללית, רחבה, ומסיק מהעדר תשובה שאפשרות האיחוד בין כחול-לבן לישראלים חיה ובועטת.

וכך תופר לו סגל סיפור פוליטי מהדהד מכלום ברוטב נאדה: הוא שואל שאלה כללית, רחבה, ומסיק מהעדר תשובה שאפשרות האיחוד בין כחול-לבן לישראלים חיה ובועטת

אבל הכותרת שהנפיק אינה רק הערכה לגבי אפשרות איחוד, היא ממש רומזת שגנץ וחולדאי מקיימים מגעים אותם הם מסתירים מעין הציבור: "שניהם סירבו להתייחס למגעים כלשהם, מה שמעלה על הפרק את האפשרות של שיחות לאיחוד של שתי המפלגות".

עמית סגל (צילום: משה שי/פלאש90)
עמית סגל (צילום: משה שי/פלאש90)

מכאן והלאה סגל כבר יוצר מציאות, עננים לבנבנים מגז חסר ריח שריסס לאוויר: היות שקיימת "אפשרות" לשיחות איחוד, הרי ששיחות איחוד אלה (שאיש אינו יודע על קיומם ואין לנו שום מידע אודותם) יוצרים משבר פנימי במפלגה החדשה.

"בהנחה שגנץ וחולדאי עמלים על חיבור אפשרי של שתי המפלגות ואם אכן נועדו ביממה האחרונה", ממשיך סגל, "הדבר נעשה ללא ידיעתו של שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, בכיר כחול-לבן לשעבר שחבר לאחרונה לחולדאי. זאת, ברקע הידרדרות היחסים בין גנץ לניסנקרון, שהתאפיינו לאחרונה בטענות הדדיות על תקיעת סכינים בגב".

חייבים להודות שלופ כזה מרשים לא נראה מזמן. שימו לב: "בהנחה" שקיים חיבור אפשרי "ואם אכן" נועדו – אז ניסקורן לא יודע (מהפגישה שלא קרתה בין גנץ לחולדאי), ולכן ירגיש נבגד (כשיגלה את מה שלא קרה), כש"ברקע" הידרדרות היחסים בינו לבין גנץ.

כך הופך הדיווח העיתונאי על השערה חסרת בסיס למשוואה מתמטית מורכבת ופילוסופית, מעין 1 + 1 = 200. רכבת יוצא מחיפה ובמקום להגיע לתל אביב תוך שעה היא הופכת בדרך לרכבת הרים בדיסנילנד.

כך הופך הדיווח העיתונאי על השערה חסרת בסיס למשוואה מתמטית מורכבת ופילוסופית, מעין 1 + 1 = 200. רכבת יוצא מחיפה ובמקום להגיע לתל אביב תוך שעה היא הופכת בדרך לרכבת הרים בדיסנילנד

הראיות בשטח מראות, אם כבר, הפוך: שהסיכויים לאיחוד לא מאד גדולים. עובדה, גם סגל מודה שהמידע היחיד הממשי שיש לו, היחיד שאינו עסקי אויר ושאילתות מופרכות, הוא שהיחסים בין גנץ לחולדאי לא טובים, ולכן חולדאי מוסיף לתקוף את גנץ בחריפות וקובע שהוא "מפחד מנתניהו".

כמובן, הכול יכול לקרות במערכת הפוליטית. כולל איחוד בין גנץ לחולדאי, כולל איחוד בין ביבי לטיבי או בין שמיר לבגין. אם למדנו משהו מההתנהלות של גנץ בשנתיים האחרונות הרי שאפשר לסכמה ב"הכל אפשרי".

ואז, אם במקרה מתישהו גנץ וחולדאי אכן יתחברו, תסמכו על סגל שיתפאר: "כפי שפרסמנו לראשונה". העננים יהפכו לגשם, וההיפותזה העיתונאית להישג מרשים של ניבוי העתיד.

כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. אבי ניסנקורן (צילום: גדעון שרון, לע"מ)
כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. אבי ניסנקורן (צילום: גדעון שרון, לע"מ)

אבל בינתיים כבר אין טעם לעסוק בהבלים כמו "מקורות" או "ראיות". הסיפור בחוץ ויצר מציאות, וכלי התקשורת האחרים כבר מדוושים בבהלה אחרי סגל, פן יפסידו בטור דה-פרנס של הבורסה הפוליטית.

חולדאי עולה לראיון ברשת ב' וצריך להגיב על השערות סתמיות: גם בעניין החבירה לגנץ ("הסיכוי לאיחוד שואף לאפס") גם על ה"קרע" בינו לבין ניסנקורן ("מישהו מנסה לסכסך ביני לבינו").

חולדאי עולה לראיון ברשת ב' וצריך להגיב על השערות סתמיות: גם בעניין החבירה לגנץ ("הסיכוי לאיחוד שואף לאפס") גם על ה"קרע" בינו לניסנקורן ("מישהו מנסה לסכסך ביננו")

ובעקבות הראיון הזה ברשת ב', גם עיתון הארץ בידיעה שאפילו אינה חתומה על ידי כתב, מספק לנו דג מלוח: הכותרת ("חולדאי: הסיכוי שארוץ ברשימה אחת עם גנץ שואף לאפס") נשמעת הגיונית, אבל המשנה כולו בשפת הסגל: "יו"ר מפלגת הישראלים סירב להכחיש שהוא מקיים מגעים עם גנץ לרשימה משותפת".

סגל הוא מומחה לא קטן ביצירת עננים כאלה. כמו, למשל, כאשר צייר תרחיש לאיחוד בין נפתלי בנט לגדעון סער. סגל לפחות ציין אז כי הוא "לא מכיר מגעים כאלה" אבל הוסיף: "דונו".

ואכן, גם כאשר הוא בסך הכול מזיז חיילי שחמט על תיקרה דמיונית – שאר כלי התקשורת ממהרים לאמץ את התרחישים ו"לדון" בהם בכובד ראש. וכמובן, חלקם אף לוקחים אותם צעד אחד קדימה.

נפתלי בנט וגדעון סער ב-2015. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? (צילום: Flash90)
נפתלי בנט וגדעון סער ב-2015. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? (צילום: Flash90)

אולי לא צריך להיות קשוח מדי עם סגל. אחרי הכול, הבורדל של האיחודים והפיצולים במערכת הפוליטית הישראלית כל כך פרוע וחסר גבולות, והפרשנים הפוליטיים בסך הכול מנסים לשמור את הראש מעל המים.

אם פרשנות פוליטית בעבר הלא-רחוק עסקה גם במסרים של מועמדים, הרי שבעידן הנוכחי נטול האידיאולוגיה ונטול הבושה, השאלה הרלוונטית היחידה היא זאת שמעסיקה מסעדות בהקמה: לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן.

אם פרשנות פוליטית בעבר הלא-רחוק עסקה גם במסרים של מועמדים, הרי שבעידן הנוכחי נטול האידיאולוגיה ונטול הבושה, השאלה הרלוונטית היחידה היא זאת שמעסיקה מסעדות בהקמה: לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן

לכן, ביום שסגל יפסיק להעלות במקטרתו טבעות עשן על איחודים ופיצולים, הוא מן הסתם יחוש שמעמדו כפרשן פוליטי ידעך, והוא יהפוך סתם עוד קריין במירוץ סוסים נוירוטי מסביב לפודיום, כזה שאף פעם לא מגיע לקו הסיום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

ישראל מחויבת לחיסון הפלסטינים בשטחים

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש.

מבחינת המשפט הבינלאומי, מדינת ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967. כל עוד לא סיפחה את הגדה תוך הענקת אזרחות לכל תושביה הפלסטינים (ולחילופין: הפכה עצמה למדינת אפרטהייד רשמית באמצעות סיפוח הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים) וכל עוד לא הסכימה לכונן מדינה פלסטינית, מדינת ישראל היא המעצמה הכובשת שם. והיא האחראית לשלומם ורווחתם הרפואית של מיליוני הפלסטינים בגדה בעת התפרצות מגפה.

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש. מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967

הדבר מטיל עליה חובה לחסן את התושבים הפלסטינים שתחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שראש הממשלה נמנע מלעשות כן, הוא גם מסביר בשילוב מוכר של הסתה ושקר, שאלפי העובדים הפלסטינים שפוקדים את ישראל כדי להתפרנס משכר נמוך, הם שאחראים לכך שהתחלואה בישראל גבוהה לאין ערוך בהשוואה למדינות אי אחרות (וזהו גם הסברו השקרי והמסית לנתוני התמותה הגבוהים לאין ערוך בישראל בהשוואה למדינות אי אחרות).

זו לא רק הסתה מוכרת (הפלסטינים מפיצי מחלות כשם שמפגיני בלפור הפיצו מחלות, מסביר מי שמכנה את הרוטציה "תחלואה" ובכך חושף את האמת על השקר המוחלט שעמד מאחורי הסכם הרוטציה עליו חתם). זהו גם כזב: התחלואה בגדה המערבית נמוכה מזו שבמדינת ישראל. נתוני התמותה שם נמוכים יותר. ואין שום עדות שהפועלים הפלסטינים בישראל (שאותם היה על נתניהו לחסן כמו את כל הפלסטינים) הם שמעלים את התחלואה והתמותה.

ישנן עדויות, לעומת זאת, על כך שישראלים לא מעטים ששבו מדובאי ואזרחים לא ישראלים שהגיעו לכאן מטעמי לחצים פוליטיים (בחורי ישיבות מארצות הברית. ואין בכך כדי לרמוז חלילה שכל הציבור החרדי או רובו אחראי להפצת המחלה. רחוק משם) ובכלל שהעדר הפיקוח בנתב"ג הפרוץ – הם שהולידו את שיעור התחלואה. כמו גם אכיפה סלקטיבית במוקדי תחלואה ידועים וזאת מהטעמים הפוליטיים-הישרדותיים המוכרים של הנאשם שמחתים את שותפיו על מסמכי נאמנות מבישים.

הסתה, שקר ובריחה מאחריות לניהול נפשע מטעמי אינטרס הישרדות אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי והלאומי. התמהיל המוכר של נתניהו.

חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית. קיים חשש – לא בלתי מבוסס, אני חייב לומר – שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יקבל הכרעות לא על בסיס האינטרס הלאומי אלא על בסיס שיקולי הישרדות אישית.

אלו דברי נתניהו בשנת 2008. השנה בה נתן את קולו לתמיכה בהצעת חוק טרומית שלפיה, תופסק כהונת ראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. השנה שבה אולמרט התפטר בשלב החקירות. זמן רב בטרם הפך נאשם במשפט פלילי.

אמנת ז'נווה מחייבת את ישראל לחסן את התושבים הפלסטינים תחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שרה"מ נמנע מכך, לטענתו הפלסטינים הם שאחראים לתחלואה הגבוהה בישראל יחסית למדינות אי אחרות

מה השתנה מאז? מבחינה עקרונית, לא השתנה דבר. נתניהו צדק אז כמובן. מבחינה מהותית, השתנה הכל. 13 שנים לאחר מכן, אנו שקועים במדמנה חוקתית, משפטית, פוליטית, ציבורית ומוסרית מצחינה במיוחד. רק בגללו.

והתקציב שלא הועבר רק כדי להפר הסכם רוטציה בידי הנוכל שמתעקש לשקר שוב ושוב ולטעון שיש תקציב? שטויות. העיקר שביבי יישאר ראש ממשלה. עם קואליציית הבלהות הגזענית והרקובה שלו.

רקוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 472 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

רגב: ועדת החריגים תבוטל כדי לאפשר לרוצים להצביע לחזור

התחלואה מזנקת ברשות הפלסטינית; מנהל בית חולים ברמאללה: "המצב מזכיר את שהתרחש באיטליה״ ● זנדברג: חיסונים לפלסטינים זו חובתנו והדבר הנכון בריאותית ● הספינה היוונית אינה מעורבת באסון הזפת ● משרד החוץ: הודיעו לנו בדיעבד על העברת חיסונים לחו״ל ● ליברמן: נתניהו פוחד ממשפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה ● גורמים ישראלים מאשרים: הרוסים מחפשים את שרידי גופת אלי כהן בסוריה

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה