נוער עובד. אילוסטרציה (צילום: istock)
istock

הילד לא נכנס לשיעור בזום. הוא בעבודה

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

וליד (שם בדוי), ילד בן 12 מיפו, עובד במוסך של אביו. אחרי כמה חודשי עבודה, הוא כבר מוסכניק מיומן: הוא יודע לפרק ולהרכיב חלקים ברכב, מבין את פעולות השעונים וכלי המדידה, עוזר בצביעה, בפחחות ובניקיון, קופץ על האופניים לשליחויות. המומחיות המיוחדת שלו היא לזחול מתחת לרכבים ולמכונות כשצריך למצוא רכיבים קטנים שעפו.

העובדים במוסך מתייחסים לילד הפלא בחום ובחיבה, והוא נראה עסוק יותר, ולא פחות שמח, מחבריו המתרוצצים בגינה ויושבים על הברזלים. "משעמם בבית, אני עובד כאן", הוא אומר.

מה, אין לימודים היום?
"יש לימודים, אבל אני לא רוצה".

לרשויות – משרד העבודה והרווחה, הלמ"ס, שירות התעסוקה, המועצה לשלום הילד וההסתדרות – אין מידע מעודכן על תעסוקת בני נוער. הם אמורים כברירת מחדל ללמוד ולא לעבוד, אלה מהם שלא עובדים אינם זכאים לדמי אבטלה ולכן אין מעקב רשמי אחר שיעורי התעסוקה והאבטלה שלהם.

נער עובד במוסך (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
נער עובד במוסך (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

בגופים שעוסקים בנושא ומכירים את הנעשה בשטח – הסתדרות הנוער העובד והלומד, היחידות לקידום נוער בעיריות, ובתי הספר – מעריכים שההיקף הכולל של תעסוקת בני הנוער ירד בתקופת הקורונה בגלל האבטלה הכללית וההיצע הכללי הנמוך של מקומות עבודה. לפי סקרים שביצעו בהסתדרות הנוער העובד לפני הקורונה, 53% מהנערות והנערים עבדו, וכ-15% נוספים חיפשו עבודה. בארגון לא ידעו לנקוב במספרים לגבי היום, אבל הם משוכנעים שהמספר ירד.

בה בעת, מעריכים באותם גופים ורשויות, יש עלייה חדה ב"עומק התעסוקה" של ילדים ובני נוער: אלה שעובדים, עובדים שעות רבות יותר – חלקם במשרה מלאה, מתחילים לעבוד בגיל נמוך יותר,  ועוסקים בעבודות מסוכנות יותר, כמו בניין ושיפוצים, שליחויות ועוד. זאת, בגלל הצורך הנואש של חלק מהם בפרנסה – והזמן שעומד לרשותם גדול יותר, בשל חוסר האפקטיביות של הלמידה מרחוק, שכ-30% מהתלמידים כלל אינם נוכחים בה.

כמו בקרב המבוגרים, ההערכה היא שפחות נערים מועסקים באופן חוקי – עם ביטוח, תחת פיקוח ובהתאם לחוקי העבודה, תנאים סוציאליים ותשלום ביטוח לאומי – והרבה יותר נערים, ואף ילדים, עובדים באופן בלתי חוקי, חלקם בעסקים שפתוחים בניגוד להוראות הקורונה. זאת גם הסיבה שקשה לאסוף על כך נתונים סטטיסטיים: עבודה בלתי חוקית, מטיבה, אינה מדווחת ומפוקחת.

ההערכה היא שפחות נערים מועסקים באופן חוקי והרבה יותר נערים, ואף ילדים, עובדים באופן בלתי חוקי, חלקם בעסקים שפתוחים בניגוד להוראות הקורונה. זאת גם הסיבה שקשה לאסוף על כך נתונים סטטיסטיים

השינויים הללו באים לידי ביטוי בשכרם של הנערים. גם כאן, תמונת המצב המלאה אינה ידועה לרשויות. בנוער העובד מעריכים ששכרם של בני הנוער ירד בצורה חדה. שכר המינימוםהרשמי לנוער עומד על 60%-83% משכר המינימום למבוגרים (83% לבני 16-18, 70% לבני 14-16, 60% בתקופת חונכות). בפועל, זהו השכר המקסימלי שמשלמים המעסיקים הטובים ביותר.

"גם בתקופה רגילה הרבה מאוד מעסיקים לא משלמים לנערים את שכר המינימום שלהם", אומר לזמן ישראל אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד, "כיום, כשיש מגפה של הורדות שכר, והנערים מתחרים בעובדים מבוגרים שחלקם מקבלים חצי או שני שליש משכר המינימום, הם מקבלים עוד פחות".

נער עובד במוסך (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
נער עובד במוסך (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

מצב תעסוקת בני הנוער משתנה ממגזר למגזר ומעיר לעיר, אבל נראה שהעסקה בלתי חוקית ופוגענית של בני נוער נעשתה שכיחה יותר בחודשים האחרונים ברוב מגזרי ושכבות החברה.

חצי מהתלמידים לא בזום. הם עובדים

"בתחילת ספטמבר, יועצת בית הספר שאלה אותי אם יש בכיתה שלי חבר'ה שהפסיקו ללמוד כדי לעזור בפרנסה", מספרת גלית (שם בדוי), מורה מחנכת בכיתה י"ב בעיר מבוססת במרכז הארץ. "היא הסבירה שדיברו איתה הורים שהילדים שלהם עובדים בדברים כמו ניקיון, ואמרו שייעדרו חלק מהימים כדי לעבוד, כי ההורים לא עובדים והמצב רע.

"בדקתי עם כל ההורים והילדים בכיתה, שאלתי אם יש כאלה שצריכים עזרה, שנגייס כסף לעזור למשפחה, ולשמחתי אין מקרים כאלה אצלי. הילדים ברובם עובדים, יותר מאשר לפני הקורונה, בפחות כסף. הם מחליפים את העובדים המבוגרים בסופרים, בחנויות, במספרה, במשרדים, כי הם דורשים פחות. אצל רובם זה דמי כיס, כמו לפני הקורונה, לא ממש עזרה בפרנסה.

"הילדים ברובם עובדים, יותר מאשר לפני הקורונה, בפחות כסף. הם מחליפים את העובדים המבוגרים בסופרים, בחנויות, במספרה, במשרדים, כי הם דורשים פחות"

"יש להם יותר זמן, ולפעמים הם באים ואומרים לי, אני אפסיד שעתיים מהשיעור הזה והזה כי יש לי משמרת בעבודה, ואני מאשרת. יש גם כאלה שנכנסים לזום מהעבודה. אני יודעת גם שאם לפני הקורונה רוב הילדים התחילו לעבוד בי"א, עכשיו מתחילים לעבוד בכיתה ט'".

בספטמבר רוב המשק פעל, מאז אנחנו שוב בסגר. האם, למיטב ידיעתך התלמידים שעבדו במקומות ה"לא חיוניים" הפסיקו לעבוד?
"לא יודעת על אף אחד שהפסיק לעבוד בזמן הסגר. להיפך, אני יודעת על ילדים שעובדים, נגיד במספרה, שהספר העביר את המספרה הביתה, אז הילדה שעוזרת לו עברה יחד איתו".

בתקופה שבה הכול סגור, והילדים תקועים בבית או מסתובבים ברחובות, ויש מצוקה כלכלית אמיתית גם בעיר מבוססת כמו שלך, את חושבת שעבודה שנותנת לילדים כסף, עניין וערך עצמי זה דבר שלילי?
"ממש לא שלילי. הבעיה זו המצוקה שדוחפת את הילדים לעבוד – לא רק המצוקה הכלכלית, אלא גם השעמום וההסתגרות בבית. העבודה היא דווקא סוג של פתרון. אבל זה בתנאי שהעבודה נעשית בשכר סביר, בצורה חוקית ומסודרת עם ביטוח והכול. ואני חוששת שזאת פריבילגיה ורק חלק מהילדים נהנים ממנה. ואם זה המצב אצלנו, לא רוצה לחשוב מה קורה באזורים פחות מבוססים בארץ".

ואכן, מורים ביישובים פחות מבוססים מתארים מציאות קשה בהרבה. ניבין (שם בדוי), מורה בחטיבת ביניים בבית ספר ערבי ביפו, מספרת: "פחות מ-50% מהתלמידים נמצאים בזום, ואלה שכן נמצאים, חלקם עייפים, לא מרוכזים, אפילו נרדמים.

"אנחנו שומעים מאנשים בקהילה שהילדים האלה עובדים, והיועצת מתקשרת להורים, וההורים מכחישים. אנחנו יודעים טוב מאוד שהם עובדים, ואנחנו מבינים את ההורים. זאת הישרדות. חלק מהכסף שהילדים מקבלים זה דמי כיס לבזבוזים שלהם, חלק הולך למשפחה".

"פחות מ-50% מהתלמידים נמצאים בזום. אנחנו שומעים שהילדים האלה עובדים, והיועצת מתקשרת להורים, והם מכחישים. אנחנו יודעים טוב מאוד שהם עובדים, ואנחנו מבינים את ההורים. זאת הישרדות"

במה הם עובדים?
"בכל מה שיש. איפה שיש להם קרובי משפחה שייקחו אותם לעבודה. בבניין, שם חסרים עכשיו עובדים מהשטחים, שיפוצים בבתים, מספרות, מוסכים, רחיצת מכוניות, שליחים של הסופר. מוכרים פחות, כי הם עלולים להיתפס ולחטוף קנס, יותר מאחורי הקלעים".

האם זאת תופעה חדשה, או משהו שהיה קיים עוד לפני הקורונה?
"זה היה קיים תמיד. יש כאן הרבה משפחות חד-הוריות, משפחות אומנה, וילדים שגרים אצל הסבתות והדודות, יש בעיות פרנסה ויש היעדר סמכות הורית של ההורים על הילדים.

"אבל כל עוד הם היו בבית הספר המצב היה יותר טוב, התחילו לעבוד בגיל שזה חוקי – 15, 16. אצלי בכיתה ח' זה לא היה קיים. כעת המצב מחמיר והגיל שבו ילדים מתחילים לעבוד ירד בצורה מפחידה".

תעסוקת ילדים. אילוסטרציה (צילום: istock)
תעסוקת ילדים. אילוסטרציה (צילום: istock)

בתקופות שבהן בתי הספר נפתחים, הם חוזרים ללמוד?
"חלקם לא. הם מודיעים שהם לא באים כי הם חוששים להידבק, אנחנו לא תמיד מאמינים להם שזה נכון. יש לא מעט שממש נושרים, ובגיל הזה זה מדאיג מאוד, מפחיד ממש".

בניגוד למצב ביפו, נראה כי ביישובים הערביים במשולש שיעור העסקת בני הנוער ירד בתקופת הסגרים. ביחידה לקידום נוער בעיריית טירה, למשל, מציינים שבשנה האחרונה, בני נוער שנשרו מהלימודים ונרשמים ליחידה לקבל השמה לעבודה מקבלים הרבה פחות השמות – בגלל הירידה הכללית בביקוש לידיים עובדות, לפחות במקומות עבודה חוקיים.

"יש משבר כלכלי חמור והביקוש לעובדים ירד", אומר לזמן ישראל מנהל היחידה, זוהיר עבד אלחי, "אנחנו עובדים עם נערים שכבר לא יסיימו ללמוד, ומשתדלים לשלוח אותם לעבודות מקצועיות, שילמדו מקצוע – מסגרות, פחחות, מכונאות.

"אבל בעלי העסקים בקשיים והם מנסים לחסוך ומזמינים פחות עובדים. התוצאה היא שהמצוקה בבתים מחמירה, משפחה שלמה שאף אחד לא עובד וחיים מחל"ת או מפיצויים של העסק".

נראה שבמרכז הארץ יש דווקא עלייה בתעסוקת בני נוער, גם בשכונות עניות ביפו, למשל. למיטב ידיעתך, זה לא המצב במשולש?
"בגדול יש ירידה בביקוש לעובדים, גם בתחום הלא פורמלי. אני בעמדה פורמלית אבל אני מדבר גם עם אנשים במגזר הפרטי על המצב בשטח. בעלי העסקים עצמם במצוקה ואם הם בכלל יכולים לפתוח את העסק, הם מעדיפים לעבוד קשה יותר בעצמם ולחסוך על ידיים עובדות. נערים עובדים פחות אפילו במשפחות שבהן הם עבדו אצל אבא או דוד שלהם. אם האבא בקושי עובד, הוא ייקח את הילד לעבודה?

"אני יודע שחלק מהנערים כן עובדים, במה שיש. יש את אלה שעומדים בצמתים ושוטפים מכוניות, ויש כאלה שהולכים עם אבא שלהם לעבוד בשיפוצים. וחלק מהחבר'ה שלפני כן עבדו בעבודות מקצועיות, עכשיו עובדים בעבודות גרועות מהסוג הזה. המצב חמור מאוד. מאוד מאוד. לא רק אצל הערבים, גם אצל היהודים. אצלנו תמיד המצוקה יותר חריפה, אבל היא לא ייחודית".

"חלק מהנערים עובדים במה שיש. עומדים בצמתים ושוטפים מכוניות, הולכים עם אבא שלהם לעבוד בשיפוצים. וחלק מהחבר'ה שלפני כן עבדו בעבודות מקצועיות, עכשיו עובדים בעבודות גרועות"

"עבודת נוער היא לא פתרון לפרנסה ולתעסוקה"

ברמה הארצית, בהסתדרות הנוער העובד והלומד סבורים שההיקף הכולל של התעסוקה ירד. הארגון מטפל בתלונות על פגיעה בשכרם ותנאי העסקתם של נערים – ואחת האינדיקציות להיקף תעסוקת הנוער הוא מספר התלונות שהם מטפלים בהן – ולפי מספר התלונות, היקף התעסוקה ירד.

בשנים רגילות מטפלים בארגון בכ-6,000 תלונות כאלה. בחודשים הראשונים של 2020, בזמן הסגר הראשון ואחריו, התקבלו כ-1,500 תלונות בחודש אחד – אבל רובן הגדול עסק בפיטורים.

ילדים מוכרים מצתים בצומת. אילוסטרציה (צילום: פלאש90)
ילדים מוכרים מצתים בצומת. אילוסטרציה (צילום: פלאש90)

"אלה היו שאלות של נערים שהוצאו לחל"ת אבל לא מקבלים דמי אבטלה, וחלקם גם לא קיבלו שכר על התקופה שעבדו", אומר מתוקי, "מה מגיע לי, למי לפנות, מתי אקבל. חלק מהם, למשל באולמות אירועים, לא קיבלו שכר עד עכשיו, כי מקומות העבודה קרסו ונעלמו".

בחודשים האחרונים, מדווחים בארגון, ירד מספר התלונות לכמה עשרות בחודש. "כשלא עובדים, אין תלונות על העסקה לא הוגנת", אומר מתוקי. "שלושת הענפים המרכזיים שנערים ונערות מועסקים בהם הם מסעדות ובתי קפה, מזון מהיר ואולמות וגני אירועים – ושלושתם סגורים כבר חודשים. וגם במקומות שפתוחים, כמו הסופרים, הם מתחרים לא רק בצעירים שעבדו שם קודם, אלא גם במבוגרים בני 50-60, מובטלים או שאיבדו את העסק, ומוכנים לעבוד בכל דבר".

"כשלא עובדים, אין תלונות על העסקה לא הוגנת. שלושת הענפים המרכזיים שנערים ונערות מועסקים בהם הם מסעדות ובתי קפה, מזון מהיר ואולמות וגני אירועים – ושלושתם סגורים כבר חודשים"

הייתכן שיש פחות תלונות על העסקה בגלל שעסקים ממילא עובדים בצורה לא חוקית?
"יש כאן בעיה רצינית. אני מייצג את העובדים, ואני לא מוכן לתת שום לגיטימציה להעסקה פוגענית. אבל אני מבין את העסקים, והאחריות נמצאת קודם כל על הממשלה, על הסגרים ועל מודל הפיצוי הפגום שהיא יצרה.

"מה שאתה מדבר עליו בוודאות מלאה קיים, והרבה. גם אם התמונה הכוללת היא של פחות תעסוקה, מי שחייב עבודה, בגלל המצוקה הכלכלית בבית, ימצא עבודה. במקום שבו יש עסקים שפתוחים באופן לא חוקי, יש גם העסקה לא חוקית. במיוחד של בני נוער שלא זכאים לדמי אבטלה. אז אם הם זקוקים לכסף הם יעבדו בכל תנאי. אני יודע גם שמי שעובד, עובד יותר שעות, לפעמים במקום ללמוד.

גם אם התמונה הכוללת היא של פחות תעסוקה, מי שחייב עבודה, בגלל המצוקה הכלכלית בבית, ימצא עבודה. ובמקום שבו יש עסקים שפתוחים באופן לא חוקי, יש גם העסקה לא חוקית

"המצוקה דוחפת אותם לעבוד ב'שחור', בעבודות שחלקם בשכר ממש גרוע, הרבה מתחת למינימום, או בעבודות מסוכנות שלפי חוק עבודת בני נוער אסור בכלל להעסיק אותם. הם עובדים במשחטות, במפעלים עם כל מיני חומרים מסוכנים, במאפיות ליד תנורים גדולים, בבנייה – אולי לא באתרי בנייה רשמיים, ששם יש יותר פיקוח, אבל בפרוייקטים של תשתיות ובשיפוצים, ובשליחויות".

הסיכון שמתוקי מדבר עליו אינו תיאורטי. חברות השליחויות הגדולות שחולשות על חלק גדול מהשוק – וולט ותן ביס – אינן מעסיקות בני נוער. אבל בענף השליחויות המשגשג יש לא מעט "חאפרים", ואלה מעסיקים נערים שמבצעים את השליחויות באופניים חשמליים. דוראל זכריה, נער בן 14 מכפר סבא, נהרג באפריל השנה כשרכב על אופניו בעבודתו כשליח.

שליחי תן-ביס (צילום: דין אהרוני רולנד)
שליחי תן-ביס. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: דין אהרוני רולנד)

"אנחנו מתכוונים להילחם בהעסקה הפוגענית והמסוכנת הזאת", אומר מתוקי, "אנחנו לא מחכים למדינה שתפעל, אלא מפעילים חמ"ל ואוספים מידע על בעיות והפרות כדי להפעיל את המשטרה ולהיכנס לפעולה משפטית. במקביל, אנחנו בונים תוכנית להכשרה מקצועית לנערים, שתשלים את ההכשרות שהמדינה נותנת, כדי שנערים לפחות יעבדו באופן חוקי".

למרות כל התופעות הפסולות של העסקה בלתי חוקית, חלק מהנערים מועסקים חוקית, או לפחות במקומות שלא עושקים ומסכנים אותם. כשבתי הספר, כל החוגים והפעילויות וכל מקומות הבילוי סגורים, והנערים צריכים לבחור בין ישיבה בבתים, הסתובבות חסרת תכלית ברחובות, ומפגשים בבתים שמייצרים הדבקה – האם עצם העובדה שהם מגיעים לעבודה שלילית בעיניך?
"עבודה של בני נוער לא אמורה להיות מכשיר להעברת זמן. אני חושב שצריך לפתוח, תחת מגבלות, את בתי הספר, המתנ"סים, הספורט לנערים ותנועות הנוער.

"יחד עם זה, אני מסכים שהעבודה עדיפה על שוטטות ברחובות. אפילו הקניונים סגורים, וכמובן שקניון הוא לא תחליף לפעילות חינוכית, ספורטיבית ויצירתית, אבל כל מקום מפגש מסודר עדיף על הוואקום שהם נמצאים בו. בוודאי עבודה – ויש גם נערים שצריכים מאוד את הכסף. אנחנו גם ממש לא נגד העסקת בני נוער בתקופות רגילות. רק שיעשו את זה לפי החוק, על זה אסור לוותר".

"עבודה של בני נוער לא אמורה להיות מכשיר להעברת זמן. אני חושב שצריך לפתוח, תחת מגבלות, את בתי הספר, המתנ"סים, הספורט לנערים ותנועות הנוער. יחד עם זה, אני מסכים שהעבודה עדיפה על שוטטות ברחובות"

מורים שדיברנו איתם מדווחים שנערים נעדרים משיעורי הזום כדי לעבוד, וחלקם למעשה נשרו מהלימודים, לא רק בתיכון אלא אפילו בחטיבת הביניים. אתם מודעים לתופעה הזאת ולסכנה שבה?
"אנחנו יודעים שזה קיים ושזאת בעיה רצינית מאוד. הם עובדים פחות כיום, אבל מי שעובד – עובד יותר שעות, לפעמים בזמן שבו הם אמורים להיות בבית הספר.

"זה לא סתם שיש מספר שעות ביממה ובשבוע שמותר להעסיק בני נוער, ושעות שאסור, כדי שיוכלו להיות בבית עם הוריהם ומשפחתם וכדי שיוכלו ללמוד. המצב הזה מסוכן וחמור ביותר. מי שנפלט ממערכת החינוך עלול כבר לא לחזור אליה".

עוד 2,044 מילים
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הורוביץ: היה מקום להחלטת בית הדין בהאג לפתוח בחקירה

יאיר גולן: יקרו יותר ויותר אירועים כמו החקירה בהאג עקב שליטת ישראל על עם אחר ● מתן כהנא: מרצ מיישרת קו עם שוברים שתיקה. בושה ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו מסעדות, מלונות, אולמות אירועים ועולם התרבות והספורט ● מרב מיכאלי: בני גנץ צריך לפרוש ● מפגינה נגד נתניהו הוכתה בפניה ביבנאל

עוד 9 עדכונים

תקווה חדשה

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

ההגמוניה החרדית

הבעיה היא לא היהדות.

בכעס רב קראתי בימים האחרונים את ההתבטאויות הנלוזות של אלו שחושבים שהיהדות היא הרכוש הפרטי שלהם. הגינוי הבוטה כלפי גיורים בצה"ל, ומעט קודם לכן הטינה כלפי הגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים – אמירות כל כך צפויות, וכל כך מצערות.

ואף על פי שהן צפויות, האמירות הללו מכעיסות רבים ורבות, כאמור גם אותי. מדוע? לכאורה, העמדה הזו הייתה כל כך צפויה, שהכועסים היו אמורים לפהק לשמוע שוב את הקללות והלעג המוכרים לנו. אך בכל זאת יש כאן כעס ראוי – שכן המניע לאמירות הללו אינו מניע של יהדות, של הלכה, של אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה.

העמדה הזו כה צפויה, שאפשר היה לפהק מהקללות והלעג המוכרים לנו. ובכל זאת יש כאן כעס ראוי – כי המניע לאמירות אינו מניע של יהדות, הלכה, אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה

במחברות הכלא שלו, תאר המהפכן הקומוניסט אנטוניו גראמשי את ההגמוניה. גראמשי ניסה להסביר מדוע "הפרולטריון", מעמד הפועלים, אינו מתמרד נגד האליטות. גראמשי טען כי אותן אליטות מחזקות את מעמדן השליט על ידי יצירת הרושם שאלו הם פני הדברים הטבעיים. על ידי יצירת הרושם שהן אמורות להיות האליטות ויצירת המחשבה שכללי המשחק בהם משחקים השחקנים הפוליטיים הם כללי המשחק שיש לנהוג בהם, ממשיכות האליטות להתל בכולנו כבמריונטות.

במקרה שלנו, כללי המשחק אינם מידי שמים, וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, ההכפשות, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה הן עמדות. עמדות שאנו לא חייבים לקבל כדברי אלוהים חיים. לא – אלו דברי רבנים, שחלקם בעזרת השם עדיין חיים.

אמנם, השליטה של היהדות האורתודוקסית בחיים בישראל היא די ברורה. במסגרת אותו סטטוס קוו ידוע לשמצה, שאפשר לדבר האם ועד כמה הוא באמת תקף כיום, הוחלט לאסדר את הדת כחלק בלתי נפרד מהמדינה.

מאיסור על תחבורה ציבורית בשבת, דרך שליטת הרבנות בריטואלי חיים כגון נישואין וקבורה ועד למינויים של רבני ערים (מכספי מסים) – הדת (היהודית בעיקרה, אך לא רק) מוסדה כחלק משמעותי מהחיים במדינה. ברבים ממוסדות אלה שולטת האליטה החרדית. למשל ברבנות הראשית. אך רק נזכיר – כל זה לא חייב להיות כך, ואפילו הדת הממוסדת במדינה אינה ציווי אלוהי.

הסיבה של האליטה החרדית לצעקות השבר בימים האחרונים מגוחכת: הרי אין ולא צפויה סכנה של רפורמים וקונסרבטיבים שיהגרו בהמוניהם לישראל. אין ולא צפויה סכנה של מאות אלפי גיורים רפורמים שיתקיימו בישראל, ויכירו, אויה לנו, בגרים מכל קצוות תבל.

התהליך הטכני עצמו כל כך ארוך שעצם הרעיון בלתי סביר. אך השנאה הבוערת כלפי התנועה הרפורמית באה מאותו מקום של השנאה החרדית לציונות בתחילת המאה ה-20 (לא של החרדיות כולה, יש לציין), ולהשכלה במאות ה-18-19 – חשש מהחדש, מהקידמה, מהאפשרות שלא כולם ינהו אחרי הרעיונות אותם "אנו" שואפים לקדם. החשש שמא השליטה לא תהיה "בידינו". ההפסד הצורב של היהדות האורתודוקסית מול החילון והרפורמה הותיר אותה בפחד, והפחד מזין את השנאה.

כללי המשחק אינם מידי שמים וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה עמדות

אלא ששנאה אינה ערך יהודי. היהדות האורתודוקסית עליה גדלתי (כחילוני ממשפחה שומרת מסורות), מאמינה ב"ואהבת לרעך כמוך". היהדות שלי אינה מאמינה בקריאת קדיש בשל נישואין למגוירת בצבא, אלא בהכלת ואהבת כל מי שרוצה להיות חלק מהעם הזה.

היהדות שלי מאמינה בחיבוק של קהילות אחרות, גם אם הן מאמינות ביישום הדרך הדתית בצורה שונה מאיתנו. היא מאמינה במחלוקת, היא מאמינה ביכולת להתדיין, היא מאמינה שאפשר להגיד "אנחנו לא מסכימים איתך, אבל אנחנו מוכנים להכיר בקיומך".

ההגמוניה החרדית, אשר שולטת ברבנות הראשית, ובמידה רבה גם בפוליטיקה הדתית בישראל, לא יכולה להביא עצמה ליישום המצווה הפשוטה הזו. מכאן גם ההשקפה שלי, לפיה אותה הטינה, התיעוב העמוק כלפי הרפורמים, אינו מגיע ממקום הלכתי בעיקרו – אלא ממקום של חשש לאובדן הכוח הפוליטי והשליטה בחיי הדת הממוסדים בישראל.

החשש שמא הציבור החילוני בישראל יגלה שיש אפשרות אחרת של יהדות, שאינה האורתודוקסית-חרדית. שלאותם חילונים שרוצים לשמור במידת מה על עקרונות דתיים, יהיה לאן ללכת. שלאותם חילונים תהיה אפשרות להיות מחוברים ליהדותם, בלי להיות מחוברים ליהדות כפי שחלק מהמנהיגים החרדים רואים אותה.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה