משפחה מאושרת. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
תוצאה חיובית

משבר הקורונה גם עשה טוב להורים ולילדים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

"'אני מעדיף לקפוץ ממגדלי עזריאלי מאשר להישאר עם הילדים בבית לתקופה ארוכה', זה היה המשפט הכי נפוץ ששמעתי מההורים שטיפלתי בהם לפני עידן הקורונה", אומרת הפסיכותרפיסטית, ד"ר סוזי קגן.

"אז זו לא רק אני, האמא הגרועה הזו, שהייתה מחפשת להם תעסוקה מחוץ לבית בכל חופש ובכל סופ"ש?", אני שואלת.  "כולם היו ככה", עונה ד"ר קגן, ראש בית הספר לפסיכותרפיה במשחק. "המון הורים פחדו להיות עם הילדים בלי שזה ילווה באטרקציות. תראי את פיצוץ האוכלוסין שתמיד היה בכל מקומות הבילוי בחופשות הקיץ".

עשרה חודשים לתוך משבר הקורונה, אני יכולה לומר שהשנה עמדתי באתגר ההורות הגדול ביותר שהדור שלי חווה. אבל בסופו של דבר, לצד כל הקשיים והאתגרים, אולי זה לא כזה סיוט ואפשר למצוא גם נקודות אור להורים וילדים בכל הטירוף הזה.

ד"ר סוזי קגן (צילום: B & A אולפני צילום)
ד"ר סוזי קגן (צילום: B & A אולפני צילום)

"פתאום הורים שהיו אחוזי אימה בתחילת הסגר הראשון וחיו בהמתנה תמידית שהסיוט הזה ייגמר, נאלצו להתמודד עם הפחד הכי גדול שלהם, וזה עשה פלאים ליחסים שלהם עם הילדים", מסבירה ד"ר קגן.

"בהתחלה הם טענו בגלוי שהם לא רוצים את זה. אמא לילדים קטנים אמרה לי – 'אני רגילה לפגוש אותם בארבע אחר הצהריים, ולהשכיב אותם לישון בשבע בערב. שלוש שעות מספיקות לי'. מה שההורים לא הבינו זה שהם חיו עם הרבה רגשות אשם.

"אם אני נמצאת עם הילדים רק שלוש שעות ביממה אני עסוקה בלפצות אותם, ולא באמת מבלה איתם זמן איכות. ברגע שאני נמצאת איתם כל היום, אין לי צורך לפצות, ואז מתחילה ההתקרבות האמיתית שלא תלויה בדבר".

"מכורח הנסיבות ההורים התרגלו לנוכחות הילדים ולמדו להיות איתם, לשוחח איתם, לשתף פעולה. ההורים גילו שלא מדובר במפלצות קטנות, אלא בבני אדם שיודעים לשחק אחד עם השני ולהסתדר לבד כשצריך, כי כשנמצאים ביחד כל היום נוצרות הזדמנויות שלא קיימות בימי השגרה. הילדים קיבלו מעמד שווה יותר בתוך הבית, ואף אחד כבר לא ממהר להכניס אותם למיטה בשבע בערב".

"אם אני נמצאת עם הילדים רק שלוש שעות ביממה אני עסוקה בלפצות אותם, ולא באמת מבלה איתם זמן איכות. ברגע שאני נמצאת איתם כל היום, אין לי צורך לפצות, ואז מתחילה ההתקרבות שלא תלויה בדבר"

הילדים כבר לא במלחמה

מהשיחות עם קגן ומומחים אחרים, מתברר כי השינוי שחל לטובה ביחסי הורים וילדים קרה לפני הכל בגלל שינוי המאזן בין שעות העבודה לשעות הנוכחות בבית.  "אחת המחלות של העידן הנוכחי היא שההורים לא היו נוכחים בחיי הילדים, לא פיזית ולא מנטלית", אומרת ד"ר קרני גיגי, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.

"הם עבדו שעות ארוכות והילדים היו עסוקים ברוב שעות היום במסגרות ובחיי החברה. אז ההורים לא פיקחו על מה שקורה בחיי הילדים, לא באמת הכירו אותם ולא באמת בילו איתם. היום אני רואה לא מעט משפחות שההורים יצאו לחל"ת והתחילו להתעניין בחיי הילדים".

אילוסטרציה. תלמידים במסכות בדרכם לבית הספר. אוגוסט 2020 (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
אילוסטרציה. תלמידים במסכות בדרכם לבית הספר. אוגוסט 2020 (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)

עצם הנוכחות הפיזית בבית מיתנה את המלחמה הבלתי פוסקת על תשומת הלב ההורית. "לפני הקורונה, רוב האינטראקציה בין הורים לילדים בתוך השעות הספורות שההורים היו בבית, התבססה על מלחמת החורמה על תשומת הלב", מסבירה ד"ר קגן.

"אם ההורה נמצא עם האחים, אם הוא משוחח עם ההורה השני, אם הוא חלילה מדבר בטלפון או מסתכל במחשב, הילד תמיד ניסה למשוך את תשומת הלב. ברגע ששעות הבית של ההורים התארכו לזמן בלתי מוגבל, גם אם ההורה עובד או מדבר בטלפון, הילדים כבר לא בלחץ ואין מלחמה".

"אם ההורה נמצא עם האחים, אם הוא משוחח עם ההורה השני, אם הוא בטלפון או מסתכל במחשב, הילד תמיד ניסה למשוך את תשומת הלב. ברגע ששעות הבית של ההורים התארכו לזמן בלתי מוגבל, הילדים כבר לא בלחץ"

השעות המרובות של הבילוי המשותף פתחו בפני ההורים את עולמם של הילדים. "רוב ההורים לא אוהבים לשחק עם הילדים שלהם, זה משעמם אותם ומרגיש להם כמו בזבוז זמן", אומרת ד"ר קגן.

"היום אני שומעת על יותר בתים שמכבים בהם את הטלוויזיה, שהייתה הבייביסיטר האולטימטיבי, ועוברים למשחקים. עבור ילדים המשחק הוא שפה – ברגע שאתה משחק אתי אתה מדבר בשפתי, אתה סוף סוף מקשיב לי. פעם ההורים היו דוחים את השפה הזו – לא עכשיו, לך לשחק בחדר. אבל היום בזכות המשחק, נוצרת קרבה".

 ביקור במרחב הסגור

לצד הקושי הרב שעוררה בקרב ההורים הלמידה מרחוק, היא יצרה גם הזדמנות לראות את הילדים במצבים שפעם היו מתקיימים במרחבים הסגורים של בתי הספר.

ד"ר קרני גיגי
ד"ר קרני גיגי

"פתאום, כשהילד לומד לידי, אני יכולה לראות איך הוא מתנהג בכיתה, איך הוא מדבר עם חברים, איך הוא עונה למורה, איך הוא מתמודד עם משימות", אומרת ד"ר גיגי. "זו הזדמנות להורים להכיר לא רק בחלקים המוצלחים של הילדים אלא גם בחלקים היותר מאתגרים".

"אם פעם המורה הייתה אומרת להורים – הילד מפריע בכיתה ולהורים היה קשה לקבל את זה, היום הם יכולים לראות את זה במו עיניהם. יש הורים שזה היה להם מאוד קשה ויש כאלה שראו בזה הזדמנות לעזור לילד וגם לשפר את הקשר במשולש הזה הורה – מורה – ילד".

לדבריה של ד"ר סגל לויט, מרצה בנושאי חוסן ומשבר, יועצת בדיקנט וראש תחום יחסי מחנכים מורים במכללה האקדמית להוראה גורדון, בתקופה הזו הייתה גם לילדים הזדמנות נדירה לפתח תכונות שהן הכרחיות במציאות של המאה ה-21. היא מדברת לא רק על פיתוח יכולות טכנולוגיות ומיומנויות תקשורת דיגיטליות חדשות, אלא גם על תכונות חדשות.

"המציאות המשתנה וחוסר היציבות אמנם מעיקה על הילדים, אבל מצד שני היא מאפשרת להם לפתח גמישות מחשבתית. היום לומדים בבית ספר, מחר לומדים בזום – בסופו של דבר הם מפתחים יכולת לעבור מדפוס פעולה אחד לאחר מבלי להיאחז בו. הכישורים האלה הם קריטיים עבור ילדים שגדלים למציאות כל כך דינאמית, וזה גורם חוסן משמעותי".

"המציאות המשתנה מאפשרת לילדים לפתח גמישות מחשבתית. היום לומדים בבית ספר, מחר לומדים בזום – בסופו של דבר הם מפתחים יכולת לעבור מדפוס פעולה אחד לאחר מבלי להיאחז בו"

גם ברמה המשפחתית הילדים נאלצו לפתח כישורים חדשים של משא ומתן, התחשבות וגמישות כלפי בני ביתם. "אם, למשל, בבית יש שני מחשבים וארבעה ילדים שצריכים להיכנס לזום, איך פותרים את זה? נדרשת כאן יכולת להגיע להסכמים, להתפשר ולהתחשב באחרים, גם מילדים כפרטים, וגם מכל המשפחה כמערכת מתפקדת".

אחרי שהאסימונים נופלים

לתופעות שהביא איתו משבר הקורונה יש גם יתרונות, אבל ד"ר גיגי, שנחשפת להיקף המצוקות של המשפחות בישראל כפסיכולוגית חינוכית במערכת הציבורית, מבקשת להזכיר כי אנו מנהלות דיון פריבילגי.

"המשפחות החזקות יותר מבחינה כלכלית, מבחינה בריאותית, מבחינת הסמכות ההורית והזוגיות של ההורים, ידעו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות. במשפחות האחרות זה יצר מצבים קשים. ישנם הורים שלא מצאו את הפניות הרגשית להיפתח לעולמם של הילדים כי הם היו מוטרדים והיו תחת לחצים גדולים משל עצמם".

משפחה בקורונה. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)
משפחה בקורונה. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/vlada_maestro)

גם ד"ר קגן רואה בתקופה הזו שני סוגי משפחות – אלה שמנהלות את המשבר ומנתבות אותו, ואלה ששורדות אותו. בכל מקרה, היא מספרת כי התקופה מציפה את הצורך של המשפחות לפתור בעיות ולטפל בהן – הקליניקות של המטפלים הפרטיים בתחום המשפחה מלאות ורשימות ההמתנה ארוכות.

"היום התקשרה אליי מטופלת חדשה שנאלצתי לסרב לה ואמרה לי – 'את המטפלת העשרים שאני מדברת איתה', ולא היה לי למי להפנות אותה כי אני יודעת שכל הקולגות שלי מלאים. זה טוב כי זה אומר שמשפחות, שתמיד היחסים בהן מורכבים, מתפנות לטפל בבעיות. אני רואה גם שהילדים, בעיקר המתבגרים, מתפנים לספר להורים על המצוקות שלהם".

"יש לי משפחה מטופלת שהילדה המתבגרת סיפרה דווקא בתקופה הזו להורים שאחיה לוקח לה כסף במשך שנים, וההורים לא ידעו. ישנה מתבגרת שרק הקורונה גרמה לה לבוא ולהגיד להורים – 'אני פוגעת בעצמי'. כי פתאום הם היו בבית יותר ושמו לב שמשהו לא בסדר אצלה. הורים שמים לב להפרעות אכילה בקרב הילדים כי יש יותר ארוחות משפחתיות. בעיות שנדחקו לשוליים פתאום צצות ועולות ואין מנוס מלטפל בהן", אומרת ד"ר קגן.

ד"ר כלנית לויט (צילום: יח"צ)
ד"ר כלנית סגל לויט (צילום: יח"צ)

כיצד התקופה הזו תשפיע על העתיד שלנו, האם בחלוף המשבר נישאב אל תוך שעות העבודה הארוכות ולדפוסי ההתעלמות הישנים? יכול להיות שקורה כאן משהו שישנה את האופן שבו נגדל ילדים?

"ברמה האישית אני יכולה להגיד שנפלו לי הרבה אסימונים", אומרת ד"ר גיגי, אם לשלושה. "בשגרת טרום קורונה חיינו באשליה שאנחנו יכולים הכל – גם לעבוד עד מאוחר וגם לגדל ילדים, ומה שמשנה זה האיכות ולא כמות הזמן שאנחנו משקיעים בהם".

"זה לא נכון. יש משמעות גם לאיכות – להיות נוכחים, ולא להיות במסכים – וגם לכמות הזמן. למרות שלאנשים יש נטייה לחזור לדפוסים ישנים, אני מקווה שהדבר הראשוני הזה שגילינו מחדש של משפחה שנמצאת הרבה ביחד, יימשך גם אחרי הקורונה".

לדעתה של ד"ר קגן, הקורונה שנכנסה לעולם של מסכים ורשתות חברתיות הצילה אותנו מניכור רגשי וחברתי: "כבר הפסקנו לשוחח ולהתעניין ולגעת אחד בשני. השהות הממושכת בבית הכריחה משפחות שלמות לחזור להתעניין, לדאוג, לדבר וגם לריב – וזה תהליך חשוב. חזרנו לתקשורת בין-אישית ואני מקווה שזו מיומנות שניקח איתנו גם הלאה".

עוד 1,303 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

ישראל מחויבת לחיסון הפלסטינים בשטחים

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש.

מבחינת המשפט הבינלאומי, מדינת ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967. כל עוד לא סיפחה את הגדה תוך הענקת אזרחות לכל תושביה הפלסטינים (ולחילופין: הפכה עצמה למדינת אפרטהייד רשמית באמצעות סיפוח הגדה ללא מתן זכויות אזרח לפלסטינים) וכל עוד לא הסכימה לכונן מדינה פלסטינית, מדינת ישראל היא המעצמה הכובשת שם. והיא האחראית לשלומם ורווחתם הרפואית של מיליוני הפלסטינים בגדה בעת התפרצות מגפה.

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת בסעיף 56 שעל המעצמה הכובשת לפעול למיגור מגפות בשטח הכבוש. מבחינת המשפט הבינלאומי, ישראל היא מעצמה כובשת בגדה מאז יוני 1967

הדבר מטיל עליה חובה לחסן את התושבים הפלסטינים שתחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שראש הממשלה נמנע מלעשות כן, הוא גם מסביר בשילוב מוכר של הסתה ושקר, שאלפי העובדים הפלסטינים שפוקדים את ישראל כדי להתפרנס משכר נמוך, הם שאחראים לכך שהתחלואה בישראל גבוהה לאין ערוך בהשוואה למדינות אי אחרות (וזהו גם הסברו השקרי והמסית לנתוני התמותה הגבוהים לאין ערוך בישראל בהשוואה למדינות אי אחרות).

זו לא רק הסתה מוכרת (הפלסטינים מפיצי מחלות כשם שמפגיני בלפור הפיצו מחלות, מסביר מי שמכנה את הרוטציה "תחלואה" ובכך חושף את האמת על השקר המוחלט שעמד מאחורי הסכם הרוטציה עליו חתם). זהו גם כזב: התחלואה בגדה המערבית נמוכה מזו שבמדינת ישראל. נתוני התמותה שם נמוכים יותר. ואין שום עדות שהפועלים הפלסטינים בישראל (שאותם היה על נתניהו לחסן כמו את כל הפלסטינים) הם שמעלים את התחלואה והתמותה.

ישנן עדויות, לעומת זאת, על כך שישראלים לא מעטים ששבו מדובאי ואזרחים לא ישראלים שהגיעו לכאן מטעמי לחצים פוליטיים (בחורי ישיבות מארצות הברית. ואין בכך כדי לרמוז חלילה שכל הציבור החרדי או רובו אחראי להפצת המחלה. רחוק משם) ובכלל שהעדר הפיקוח בנתב"ג הפרוץ – הם שהולידו את שיעור התחלואה. כמו גם אכיפה סלקטיבית במוקדי תחלואה ידועים וזאת מהטעמים הפוליטיים-הישרדותיים המוכרים של הנאשם שמחתים את שותפיו על מסמכי נאמנות מבישים.

הסתה, שקר ובריחה מאחריות לניהול נפשע מטעמי אינטרס הישרדות אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי והלאומי. התמהיל המוכר של נתניהו.

חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישית. קיים חשש – לא בלתי מבוסס, אני חייב לומר – שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות יקבל הכרעות לא על בסיס האינטרס הלאומי אלא על בסיס שיקולי הישרדות אישית.

אלו דברי נתניהו בשנת 2008. השנה בה נתן את קולו לתמיכה בהצעת חוק טרומית שלפיה, תופסק כהונת ראש ממשלה ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. השנה שבה אולמרט התפטר בשלב החקירות. זמן רב בטרם הפך נאשם במשפט פלילי.

אמנת ז'נווה מחייבת את ישראל לחסן את התושבים הפלסטינים תחת שליטתה הצבאית. לא זו בלבד שרה"מ נמנע מכך, לטענתו הפלסטינים הם שאחראים לתחלואה הגבוהה בישראל יחסית למדינות אי אחרות

מה השתנה מאז? מבחינה עקרונית, לא השתנה דבר. נתניהו צדק אז כמובן. מבחינה מהותית, השתנה הכל. 13 שנים לאחר מכן, אנו שקועים במדמנה חוקתית, משפטית, פוליטית, ציבורית ומוסרית מצחינה במיוחד. רק בגללו.

והתקציב שלא הועבר רק כדי להפר הסכם רוטציה בידי הנוכל שמתעקש לשקר שוב ושוב ולטעון שיש תקציב? שטויות. העיקר שביבי יישאר ראש ממשלה. עם קואליציית הבלהות הגזענית והרקובה שלו.

רקוב.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 472 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

רגב: ועדת החריגים תבוטל כדי לאפשר לרוצים להצביע לחזור

התחלואה מזנקת ברשות הפלסטינית; מנהל בית חולים ברמאללה: "המצב מזכיר את שהתרחש באיטליה״ ● זנדברג: חיסונים לפלסטינים זו חובתנו והדבר הנכון בריאותית ● הספינה היוונית אינה מעורבת באסון הזפת ● משרד החוץ: הודיעו לנו בדיעבד על העברת חיסונים לחו״ל ● ליברמן: נתניהו פוחד ממשפחתו ולכן משתף אותם בסודות מדינה ● גורמים ישראלים מאשרים: הרוסים מחפשים את שרידי גופת אלי כהן בסוריה

עוד 20 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות

סוף סוף ביידן טילפן

מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם ככל העמים, מצד שני אנחנו "אור לגויים". שיחת הטלפון מהנשיא ביידן שהתמהמהה לבוא – הפנתה זרקור לסתירה הפנימית בזהות שלנו.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של שנת 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך. חיכתה וקיוותה.

באמצע שנות ה-80 יצא הלהיט הגדול של שלום חנוך, ששר "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". המקבילה של 2021 היא "ביידן לא מטלפן". ישראל כולה חיכתה בנשימה עצורה לצלצול טלפון ממנו, כאילו היה אהוב הפכפך

שיגרנו רמזים וציוצים, שלחנו את ידידינו להשתדל למעננו ולהציק בעקביות לג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן: נו, למה הוא לא מתקשר? מה לוקח לו כל כך הרבה זמן? מתי הוא סוף סוף ירים טלפון? תשובתה של סאקי הייתה שהוא בהחלט מתכוון להתקשר, אלא שכרגע הוא פשוט עסוק – קורונה, סין ועוד עניינים אחרים – נשמעה לנו דומה באופן מטריד לדחייה של מחוזר "זה לא אתם, זה אני".

בסופו של דבר, אחרי שנתן לנו לחכות יותר מארבעה שבועות, הנשיא ביידן סוף סוף התקשר. אלא שלחיבוק הזה היה טעם מריר. למה התעכב כל כך? מה, הוא לא אוהב אותנו? הוא לא יודע כמה אנחנו חשובים לארצות הברית, ולעולם כולו?

מילא נתניהו, אבל אנחנו?

השאלה מדוע ביידן חיכה זמן רב כל כך היא סוגיה בפני עצמה. אין כמעט ספק שיש לה קשר מסוים להתמסרותו הנלהבת של נתניהו לטראמפ, ובהחלט ייתכן שקיים גם עניין של סגירת חשבונות ישנים מתקופת ממשל אובמה. אבל מדוע אנחנו היינו מודאגים כל כך? האם הצורך שלנו בצלצול נובע מתלותנו בארה"ב? מתחושה של בידוד בעולם?

כבר שנים רבות שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם המודרני, קשריה ההדדיים והאמיצים עם רוסיה, סין והודו. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. חרם לא מדאיג אותנו, הוא הצהיר. להפך, האחרים צריכים לחשוש שמא נחרים אותם. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לגבי שיחת הטלפון המתמהמהת מביידן, שיחה שהיה ברור כי תגיע בסופו של דבר?

שנים שישראל מציגה נרטיב שבבסיסו עוצמתה וחשיבותה בעולם. נתניהו ליגלג על הקריאות להחרים את ישראל. אם כך, איך קרה שאומת הסטארט-אפ פיתחה אובססיה לשיחת הטלפון המתמהמהת?

במידה מסוימת אפשר בוודאי לייחס זאת לתסמיני גמילה, אחרי תועפות תשומת הלב שהורגלנו לקבל מממשלת טראמפ. מבחינתה, האינטרסים של ישראל חפפו כמעט כמובן מאליו לאלה של ארצות הברית. הו, אֵילו ארבע שנים מופלאות היו אלה. כמה מחוזרים היינו, כמה מתנות ושבחים הורעפו עלינו. טראמפ העניק לנו שגרירות בירושלים והכרה בריבונותנו ברמת הגולן. ועכשיו? אפילו לשיחת טלפון קטנה אנחנו נאלצים לחכות.

לפחות סאקי הודיעה שנהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון שתקבל את השיחה הנכספת. אל דאגה, היא רמזה לנו, יש לכם עדיין מקום מיוחד אצלנו. אבל האותיות הקטנות הבהירו: אובייקטיבית, אתם לא עד כדי כך מיוחדים. רק יחסית לאזור שלכם. ניצחון זעיר, ובכל זאת משהו להיאחז בו.

הסתירה הפנימית של מדינת ישראל

בזהות העצמית של מדינת ישראל ישנה סתירה פנימית מובנית. מצד אחד – החלום הציוני לעשות את היהודים לעם ככל העמים. עייפנו מתשומת הלב ש"מרעיפים" עלינו אנטישמים ברחבי העולם. הותשנו מהקונספירציות שלפיהן אנחנו שורש כל הרעות החולות – ממגיפת הדבר ועד לשריפות בקליפורניה. איננו שולטים בכלכלה העולמית ולא בעיתונות העולמית. אנחנו רוצים רק שיעזבו אותנו במנוחה לחיות חיים נורמליים בארצנו.

אבל במקביל, הסיפור שאנו כיהודים מספרים לעצמנו אודות עצמנו, לפיו תפקידנו הראוי הוא להיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. אנחנו הרי ההפך הגמור מ"נורמליים": אנחנו "עם לבדד ישכון". אנו עם הסגולה, שאותו בחר ה' מכל העמים. אפילו אם נניח שה"נבחרוּת" לא מקנה לנו עליונות וזכויות-יתר אלא דווקא מטילה עלינו אחריות – עַם שעומדים בפניו תנאים ושאיפות כאלה, לא קל לו להתמודד עם אנונימיות.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על ייחודנו, לפחות בכל הנוגע לשאיפות, הוא מבורך מבחינת היהודים והיהדות: זהו נטל עצום, אבל זו גם ברכה פוטנציאלית שאין כמותה – ההישגים האדירים שהשיגו בני העם היהודי לאורך כל תולדותיו מוכיחים שלרוב תיעלנו באופן חיובי את השאיפה למעמד של עם נבחר.

אלא שאנחנו רוצים ליהנות מכל העולמות. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי פותח בחקירה נגדנו, הוא בבירור אנטישמי משום שלא טיפל קודם בצפון קוריאה, סוריה או איראן. הרי אנחנו בסך הכול עם ככל העמים ויש להתייחס אלינו בהתאם. במקביל אנחנו מציגים את עצמנו כיחידים ומיוחדים – האומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת הטכנולוגיה וההייטק המובילה, הראשונים שנקטו בבידוד, שחיסנו את האוכלוסייה, שייחלצו מהמגיפה – אור לגויים ומתָּת לעולם במלוא מובן המילה. אז למה ביידן לא מטלפן?

אם ביה"ד בהאג פותח בחקירה נגדנו, הוא אנטישמי כי אנו עם ככל העמים. במקביל, אנו מציגים עצמנו כאומה המוסרית ביותר, הצבא החזק ביותר, חממת ההייטק המובילה, הראשונים להתחסן. אז למה ביידן לא מטלפן?

האחריות שמוטלת על כתפינו

ועם כל זה, ייתכן שלעיכוב בשיחת הטלפון יש גם צד חיובי. תמצית הסיפור היהודי היא לא שהוגדרנו מלכתחילה כעם קדוש, אלא שמוטל עלינו להגיע לדרגת עם קדוש. קיומה והצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מטעים אותנו לא פעם לחשוב שכבר עכשיו ומעצם הגדרתנו אנחנו אור לגויים, ולא שאנחנו עם שהוצב בפניו האתגר להיות אור לגויים. את המעמד הזה עלינו להרוויח ביושר.

טוב שביידן חיכה לפני שהתקשר. טוב נעשה אם בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו אודות עצמנו, נסיט את הדגש מההישגים שלנו אל האחריות המוטלת עלינו. טוב יהיה אם נפסיק לראות את עצמנו כמרכז העולם, כמעצמת-על מובילה. תפישה עצמית כזאת מולידה בינוניות, כי היא מונעת מאיתנו להבדיל בין מי שאנחנו לבין מי שראוי שנהיה, ובין ההצלחות שרשמנו לזכותנו לבין המשימות שעדיין עומדות בפנינו.

ואף על פי כן – טוב שהתקשר. סוף סוף.

הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר, בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. ספרו הראשון נקרא "גבולות היהדות" וספרו השני "אלוהים בעדיפות שנייה: כיצד להציל את הדת מעצמה" כבר יצא לאור באנגלית, ובקרוב יראה אור בתרגום לעברית. נשוי לעדינה, אב לשלושה, וסב לשלושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 851 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות

טיול לשבת בחזרה לצקלג, שבה הסתתר דוד מפני שאול המלך

אף שצקלג המקראית הושמדה באש - ואולי דווקא בזכות השריפה שהתחוללה בה - ישנם שרידים רבים מהיישוב התנ"כי ● לבד מצקלג, שאותה זיהו הארכאולוגים סער גנור ויוסף גרפינקל, עסקו השניים בחפירות נרחבות בחורבת קייאפה - שמזוהה עם שעריים המקראית - שנדמה שהוקמה לפי תוכנית אב סדורה ● מסע בזמן אל ימי דוד המלך

עוד 1,158 מילים

יושב ראש הפרלמנט במדינה הזהיר שאם לא תוקם ממשלה בתוך חודש - תוחשך לבנון, כי לא יהיה תקציב לרכישת דלק, הדרוש להפעלת תחנות החשמל ● כווית פועלת נגד השימוש בביטקוין במדינה, ואילו סעודיה ואיחוד האמירויות השיקו מטבע קריפטו חדש ● מצרים מציינת שנה למותו של מובארכ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,105 מילים

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

״הקומבינות של דרעי וליצמן על חשבון חילונים צריכות להיפסק״

עימותים באום אל-פחם: שוטרים פצעו קשה מפגין בראשו ● ח״כ יוסף ג׳אברין נורה בגבו ברימון הלם ● אורלי לוי-אבוקסיס: "ניסו לעשות לי חיסול פוליטי״ ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב מבוים ונועד לצרכי קמפיין ● סער: בנט ואני לא מקיימים שיחות על רוטציה בינינו ● שקד לא פוסלת בלוק טכני עם סער ● היועמ"ש החליט לדחות את ההכרעה בתיקים של נבחרי ציבור עד לאחר הבחירות

עוד 37 עדכונים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה