• קטיף שקדים (צילום: מלאני פידלר/פלאש90)
    מלאני פידלר/פלאש90
  • מטע שקדים פורח ברמת הגולן (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)
    מתניה טאוסיג/פלאש90
  • שקדייה בשיא פריחתה (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)
    מאור קינסבורסקי/פלאש90
  • מטע שקדים פורח ברמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)
    מאור קינסבורסקי/פלאש90

השקדייה פורחת, בינתיים בעזרת כימיקלים

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

המשתתפים ביום העיון (בזום, כמובן) שהקדיש לאחרונה משרד החקלאות לנושא "חדשנות וטכנולוגיה בגידול שקד" היו מופתעים. המצגת של ד"ר שאול בן יהודה, מרכז מקצועי ראשי בשירות ההדרכה של משרד החקלאות (שה"מ), נעצרה על שקף ובו נתונים מטרידים על השימוש בחומרי הדברה רעילים בענף השקדים.

"דוגמה לממשק ריסוסים במטע שקד", נאמר בכותרת. "רוססו תכשירים נגד מזיקים, מהם 9 לא מורשים!!!" – כל ההדגשות וסימני הקריאה במקור.

מתחת לכותרת הופיעה רשימה של תכשירים כימיים, חלקם רעילים מאוד, שבהם, לפי ד"ר בן יהודה, נעשה שימוש במטעי שקד בארץ. רוגור, למשל, מוגדר כ"רעיל בבליעה, שאיפה ומגע עם העור". בהתוויה של התכשיר ראנר, נכתב: "מסוכן. עלול לגרום לגירוי במגע עם העיניים", ובהנחיות השימוש לחקלאי נכתב: "התרחץ והחלף בגדים לאחר השימוש. יש לכבס את בגדי העבודה בנפרד מהכביסה הרגילה".

מתוך המצגת של ד"ר שאול בן יהודה
מתוך המצגת של ד"ר שאול בן יהודה

בשקף הבא ציין בן יהודה ש"מרבית המגדלים מרססים בין 4-7 ריסוסים בתכשירים כימיים רעילים, לחלקם אין רישוי בשקד וחלקם מרוססים במינונים של פי 2-4 מאלו המורשים".

לא בכל יום בכיר במשרד החקלאות מטיח טענות כאלה בפניהם של החקלאים ומשרטט תמונת מצב מדאיגה בענף שנמצא בתחום פיקוחו של המשרד.

בשיחה עם זמן ישראל שנערכה לאחר הכנס, נשמע בן יהודה הרבה יותר מפוייס וניסה לרכך את חומרת הדברים. "נתתי דוגמה של מקום יוצא דופן לרעה, כדי להמחיש עד לאיזה מקום רע אנחנו יכולים להגיע אם נמשיך עם השיטות הקיימות. הבאתי את זה כדוגמה ולכן כתוב על המצגת 'דוגמה'.

"אלה נתונים שלקוחים משנים עברו, ובוודאי שלא מייצגים את כלל המגדלים שכן עובדים לפי תוויות הרישוי של החומרים".

"נתתי דוגמה של מקום יוצא דופן לרעה, כדי להמחיש עד לאיזה מקום רע אנחנו יכולים להגיע אם נמשיך עם השיטות הקיימות. הבאתי את זה כדוגמה ולכן כתוב 'דוגמה'"

מנקודת מבט של צרכן הקצה, קשה לדעת מה רמת שאריות חומרי ההדברה בשקדים שאנחנו אוכלים. בדו"ח חדש שמשרד החקלאות פרסם השבוע עם סיכום 2019 של הדגימות לאיתור חומרי הדברה בפירות וירקות, לא נלקחה אפילו דגימה אחת משקד מתוך כ-1400 דגימות מ-80 סוגים של גידולים.

במשרד החקלאות מסבירים ש"הסקר של 2019 התמקד במוצרים שאנו יודעים שהם 'בעייתיים' ושהציבור הישראלי אוכל אותם בכמויות גדולות, ולכן השקד נשאר הפעם בחוץ. בסקר של 2020, שעדיין לא פורסם, נלקחו כ-30 דגימות משקדים. מחצית מהן היו נקיות לגמרי מחומרי הדברה, ובחצי השני היו שאריות של חומרי הדברה אבל בלי חריגות מהתקן".

מבחינת בן יהודה, ההתמקדות בנתונים הבעייתיים שהציג בשקופיות מעיבה על השמחה ומסיטה את תשומת הלב מהדבר העיקרי שבו הוא מבקש להתמקד בימים אלה – פריצת הדרך שהשיג בניסוי שערך בתקופה האחרונה יחד עם מגדלי שקדים ברחבי הארץ, העשוייה להביא להפחתה דרמטית של השימוש בחומרי הדברה מסוכנים בענף.

מטע שקדים פורח ברמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)
מטע שקדים פורח ברמת הגולן (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)

הפיילוט, שנערך בשיתוף 11 מטעי שקד גדולים מעמק החולה ועד איזור השפלה, נועד לבחון דרכים ירוקות למיגור עש החרוב – המזיק העיקרי שפוגע במטעי שקדים בארץ ובעולם.

למלחמת החורמה בעש גויסו הפרומונים, חומרים כימיים שמופרשים ומעבירים באמצעות ריח מסרים בין שני המינים. ברגע שנעשה בהם שימוש מושכל הם מבלבלים את העש ומונעים ממנו להתרבות. צאצאי העשים שהצליחו להערים על מזימת הפרומונים ולהתרבות בכל זאת, פגשו במסגרת הניסוי תכשיר ביולוגי מבוסס חיידקים.

לדברי בן יהודה, השילוב בין שני כלי הנשק הללו התגלה כאפקטיבי ואיפשר להפחית ב-70% את השימוש בתכשירי ההדברה הכימיים.

"המסר שלי הוא שיש כיוון חדש וטוב שבו החקלאים ומגדלי השקדים יכולים לעבוד בשיטות הרבה יותר בריאות וידידותיות לסביבה בלי שהגידולים שלהם ייפגעו.

ד"ר שאול בן יהודה במטע שקדים (צילום: מעיין גולני)
ד"ר שאול בן יהודה במטע שקדים (צילום: מעיין גולני)

"חשוב לציין שהחומרים שמרוססים כיום על ידי רוב המגדלים תקינים ועברו את כל האישורים. תמיד יש ותמיד יהיו אנשים שיחרגו מהתקנות, אבל אני לא מכוון אליהם כי אלה ימשיכו לעבור על התקנות גם אם נביא את השיטות הכי ידידותיות ומוצלחות".

בוויכוח הנצחי בין החקלאות הכימית לאורגנית, בן יהודה מאמין בדרך האמצע – חקלאות משולבת. כזו שבה משתמשים במינימום החומרים הכימיים החיוניים אבל מחליפים את הרוב באמצעים ירוקים שאינם פוגעים בבריאות ובסביבה.

בוויכוח הנצחי בין החקלאות הכימית לאורגנית, בן יהודה מאמין בדרך האמצע – חקלאות משולבת. כזו שבה משתמשים במינימום החומרים הכימיים החיוניים אבל מחליפים את הרוב באמצעים ירוקים

אחרי הרבה שנים בתחום, בן יהודה עדיין מדבר על הניסוי שלו בהתלהבות של מדען צעיר.

"זה מהפך דרמטי. אם היית שואל לפני שלוש שנים מגדל שקד אם זה אפשרי לגדל שקדים עם כל כך מעט חומרים כימיים, הוא היה זורק אותך מכל המדרגות".

קטיף שקדים (צילום: מלאני פידלר/פלאש90)
קטיף שקדים (צילום: מלאני פידלר/פלאש90)

לטענתכם גם בשיטות הקיימות השקדים שמגיעים אל קערת הפיצוחים נקיים מחומרי הדברה. אז למה להתאמץ כל כך?
"השקד עצמו מוגן בזכות הקליפה והמבנה שלו, אבל בכל העולם יש לחץ להוריד את הכימיקלים הרעילים כי הם פוגעים בסביבה ובמקורות המים, הם נשארים שם וברוב המקרים אנחנו לא באמת יודעים מה הם עושים.

"השקד עצמו מוגן בזכות הקליפה והמבנה שלו, אבל בכל העולם יש לחץ להוריד את הכימיקלים הרעילים כי הם פוגעים בסביבה ובמקורות המים, הם נשארים שם וברוב המקרים אנחנו לא יודעים מה הם עושים"

"חוץ מזה, הם פוגעים בבריאות של מי שעובד בשדה ובא איתם במגע ישיר. גם אם החומר מתפרק אחרי 24 שעות, זה לא מוסרי כלפי התאילנדי שמרסס איתו ונחשף אליו כל יום. חקלאות מקיימת צריכה לדאוג לכל השרשרת, לא רק למי שאוכל את השקד בסופו של דבר".

אם שיטת הגידול המקיימת יקרה יותר, אין סיכוי שהחקלאים יאמצו אותה.
"כרגע יכול להיות שהגידול בשיטות החדשות יהיה קצת יותר יקר, אבל הניסיון מלמד שהעלות יורדת עם הזמן ככל שאנחנו לומדים את התהליכים ומייעלים אותם. עשינו תהליך דומה לפני כמה שנים עם זבוב הפירות, אחד המזיקים הגדולים בארץ, ובמהלך השנים העלות של הגידול בשיטות המשולבות ירדה ב-75%.

"חוץ מזה, במקרים רבים החומרים הכימיים פשוט לא עושים את העבודה (באחד השקפים במצגת נכתב באדום בולט 'למרות הריסוסים, אין במקרים רבים הדברה מספקת של העשים' – א.ל.). ברגע שאפילו אחוז אחד מהמטע נפגע, הסוחרים באים ועושים שמות בתמורה שהם נותנים לחקלאים. אז השיטות החדשות והמקיימות יכולות להביא גם תועלת כלכלית לחקלאים".

שקדייה בשיא פריחתה (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)
שקדייה בשיא פריחתה (צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש90)

אחרי שסדרת הניסויים הוכתרה בהצלחה, האתגר הגדול של בן יהודה הוא להטמיע את השינויים בקרב קהילת החקלאים – לא בהכרח קליינטים קלים שממהרים לשנות הרגלים של שנים.

"הניסיון מלמד שזה מחלחל לאט", הוא אומר. "אני לא יכול להתחייב שבתוך שנה נעביר את כל המגדלים בארץ לשיטות החדשות, אבל השליחות שלי היא לשכנע אותם שזה עובד ושזה כדאי להם".

עוד 930 מילים
סגירה