איך לנצח את הקורונה - מקום לקול שונה

הדמייה של נגיף הקורונה (צילום: wildpixel/iStock)
wildpixel/iStock
הדמייה של נגיף הקורונה

מדיניות ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה התאפיינה עד כה ביכולת לקויה לרתום את הציבור וליישם צעדים הגיוניים ומידתיים, ומנגד בהטלת סגרים כוללים ואגרסיבים.

לצערנו, נסיונותינו לאתגר את מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, ולהציג אלטרנטיבות מעשיות לפעולה, נתקלו עד עתה בחומה אטומה שמנעה דיון ענייני ופתוח. זאת חרף העובדה שאנחנו קבוצה של רופאים ומדענים בכירים עתירי נסיון וידע, ושהמניע היחיד לפעילותנו הוא דאגה כנה לציבור, למדינת ישראל ולמצב אליו נקלענו.

נסיונותינו לאתגר את מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, ולהציג אלטרנטיבות מעשיות לפעולה, נתקלו בחומה אטומה שמנעה דיון ענייני, חרף העובדה שאנו קבוצת רופאים ומדענים בכירים עתירי נסיון וידע

מטרת רשימה זאת היא להציג תוכנית פעולה מעשית, המציעה שורה של צעדים חיוביים ובוני אמון על מנת לאפשר לנו לעמוד בהצלחה באתגרים שמציבה בפנינו המגיפה עכשיו ועל מנת שנוכל גם לעמוד באתגרים דומים בעתיד. קודם לכל יש להדגיש את הנחות היסוד ואת העקרונות שהינם יסוד דיון שכזה.

עקרונות היסוד לדיון:

  • המחלה מסוכנת ופוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (גיל מתקדם ומחלות רקע).
  • החיסון מגן על קבוצות הסיכון ולכן הסכנה למוות ולפגיעות קשות באוכלוסיה זאת כבר פחותה ותהיה עוד יותר כזאת בעתיד הקרוב.
  • למדינת ישראל תנאים בסיסיים מצוינים להתמודדות עם הקורונה – מדינת אי עם שער כניסה אחד, אוכלוסיה צעירה, ומערכת בריאות מצוינת.
  • סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן. גם אם הוא ממתן תחלואה לזמן מוגבל נזקיו העקיפים לבריאות, לחברה ולכלכלה עצומים.
  • מערכת הבריאות נמצאת כעת בעומס משמעותי, אך עומס זה דומה לעומסי החורף המוכרים מדי שנה, והמערכת איננה קרובה לסכנת קריסה.
  • אמון הציבור חיוני להתמודדות עם מגיפה, והאמון בממשלה ובהנהגתה נשחק מאד מאז פרוץ המשבר.
  • מערכת הבריאות הוזנחה שנים רבות ולא תוגברה כנדרש מפרוץ המגיפה.

מצב החרום מחייב הגדרת הקדימויות, והקדימות הראשונה צריכה להינתן לשיקום ולחיזוק מערכת הבריאות על מנת שתוכל להתמודד עם מכלול המשימות העומדות בפניה כעת ועם אלה שעלולות לעמוד בפניה בעתיד.

מטרת רשימה זאת היא להציג תוכנית פעולה מעשית, המציעה שורה של צעדים חיוביים ובוני אמון על מנת לאפשר לנו לעמוד בהצלחה באתגרים שמציבה בפנינו המגיפה עכשיו ועל מנת שנוכל גם לעמוד באתגרים דומים בעתיד

הצעדים המתבקשים מיד:

הכשרת צוותים נוספים ליחידות לטיפול נמרץ, אחיות וכוח עזר בנוסף על רופאים

במקביל יש להבטיח הוספת תקנים ותוספת מיטות וציוד למחלקות הפנימיות ולמחלקות הקורונה הנושאות בעיקר הנטל.

הקצאת התקציבים הדרושים לשיפוי מיידי של בתי החולים בגין אובדן הכנסה הנובע מצמצום הפעילות הבלתי דחופה בשל הקורונה.

במקביל יש להקים מערך אשפוז בית לחולי קורונה בינוניים על בסיס אשפוז וניטור בבית, באחריות משותפת של קופות החולים ובתי החולים, ובתוספת התקנים והאמצעים הדרושים לכך ובדגש על רפואת המשפחה. מערך כזה יקטין את העומס מבתי החולים ותועלתו תהיה גם בעיתות שגרה ולא רק בעיתות חירום.

ביטול תהליכי עבודה מיותרים:

  1. בידוד בבית ולא במלוניות לחולי הקורונה הקלים או האסימפטומטים שיש להם האפשרות לבידוד בבית.
  2. צמצום המיגון המלא והמכביד של הצוותים בבתי החולים (כפי שנהוג בארה"ב).
  3. העברת חולי קורונה שאינם מדבקים עוד לטיפול במחלקה פנימית רגילה בחדרים נפרדים עם מיגון פשוט על ידי צוותים מחוסנים.
  4. הפעלת מרפאות יעודיות/ קדם מיון לחולי קורונה בינונים מהקהילה כדי לחסוך את הצורך להפנותם למלר"דים לכל בדיקה ובירור.
  5. יישום תוכניות לטיפול ממוקד בשחיקה הגבוהה של צוותי הרפואה, בקופות החולים ובבתי החולים. הטיפול בעובדים הוא המרכיב החשוב ביותר בחיזוק מערכת הבריאות.
  6. ביטול הדרישה המכבידה של משרד הבריאות מקופות החולים שכל חולה קורונה קל בבית יעבור תהליך של קבלה ושחרור.

מיקוד המאמץ בקבוצות הסיכון מאחר שעיקר הסיכון לתחלואה קשה ולתמותה הוא באוכלוסייה זאת, יש לרכז בה את המאמצים המניעתיים  המירבים. כל הקטנה בתחלואה של אוכלוסייה זאת תקטין אשפוז ותמותה באופן משמעותי.  עד להשלמת החיסון יש לתת עדיפות מירבית להגנה וטיפול באוכלוסייה הזאת ולמניעת הדבקה בתוכה או בהעברה אליה. יש להעניק עדיפות ולהקצות שעות יעודיות לאוכלוסיה הזו בקבלת שירותים, בצרכנות ובפעילויות תרבות ופנאי. יש להעניק פיצוי מלא על היעדרות הכרחית מעבודה לצורך מניעת הדבקה.

ביטול הסגר. הסרה מיידית של הסגר המלא ופתיחה הדרגתית של מקומות העבודה והמסחר בתוך חודש, תוך יישום כללי מיגון אוניברסלים של מניעת התקהלויות, ריחוק פיזי ועטיית מסכות במקומות סגורים וביטול חובת עטיית מסכות באויר הפתוח כצעד בונה אמון עם הציבור. במקביל ובהדרגה יש לפתוח את ענפי התרבות, הפנאי והספורט, ואת מערכת החינוך לכל הגילאים, תחת תוו סגול.  ילדים פחות חולים, פחות נדבקים ופחות מדביקים. ניתן לשקול הטלת מגבלות ממוקדות במוקדי תחלואה מובהקים.

הסרת הסגר המלא ופתיחת מקומות העבודה והמסחר בהדרגה בתוך חודש, תוך יישום כללי מיגון אוניברסלים: מניעת התקהלויות, ריחוק פיזי ומסכות במקומות סגורים, וביטול חובת עטייתן באויר הפתוח כצעד בונה אמון

שינוי מדיניות הבדיקות. צמצום משמעותי של הבדיקות המיותרות לגילוי הנגיף (PCR) באוכלוסיה האסימפטומטית, ומיקודן לפי התוויות קליניות ואפידמיולוגיות. הגברה של בדיקות סרולוגיות וביצוע סקרים ממוקדים לאיתור התפשטות המחלה. קביעה מחודשת של סף הבדיקה החיובית ל-PCR בהתאם לרמת הסיכון הקליני-אפידמיולוגי למחלה ולהדבקה. רתימת הציבור ליתן תשומת לב לכל סמני מחלה ראשוניים המכוונים לבידוד עצמי ובדיקה מידיים. לכוון את המאמץ של התחקירים האפידמיולוגים למוקדי התפרצות והתפשטות המחלה בלבד ולא לכלל האוכלוסיה.

ניהול המשבר. יש לחזק את ההיבטים המקצועיים בניהול המשבר. הניהול המתאים הוא על ידי צוות בינמשרדי, תוך התיעצות עם גורמי יעוץ רשמיים של אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור, כאשר משרד הבריאות אחראי על ההיבט המקצועי. יש להבטיח שקיפות מלאה של הנתונים ותהליכי קבלת ההחלטות לציבור, לרבות שיתוף כל הנתונים הגולמיים והמודלים גם עם גורמים מקצועיים מחוץ לממסד.

לסיכום:

אם נשכיל לנקוט בכל או בחלק מן הצעדים המנויים לעיל נוכל לצלוח את המגיפה, לקיים שגרת חיים עם הנגיף לאורך זמן במידה ולא ניתן להכחידו, וגם להיות מוכנים למגפות דומות או חמורות יותר בעתיד.

* ד"ר יואב יחזקאלי ופרופ' צבי בנטואיץ, הינם חברים במועצת החירום למשבר הקורונה.

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.

ד"ר יואב יחזקאלי הוא מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, ממקימי צוות הטיפול במגפות ואירועים חריגים, ומרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת״א. שימש כסגן מנהל בי״ח, רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. מלמד מינדפולנס לרופאים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
פרופ' בנטואיץ היקר, כמו תמיד אתה ורק אתה אומר דברי טעם...הלוואי שיקשיבו לקולך שהוא לא רק מבוסס על עובדות מדעיות אלא גם על נסיון רב שנים ורגישות לאדם ולחולה . אילנה אליעזר ארגמן
הטענה (המוגדרת "עיקרון יסוד") כי "סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן" היא טענה נפוצה, אבל היא שגיאה חמורה. הסגרים היו יעילים בדחיית התחלואה (מה שמכונה "שיטוח העקומה"), ונת... המשך קריאה

הטענה (המוגדרת "עיקרון יסוד") כי "סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן" היא טענה נפוצה, אבל היא שגיאה חמורה. הסגרים היו יעילים בדחיית התחלואה (מה שמכונה "שיטוח העקומה"), ונתנו זמן לפיתוח חיסונים וטיפולים, שהורידו ויורידו את התחלואה והתמותה בצורה דרמטית.
הסגרים היו כואבים, אבל הם דחו הדבקה של מיליונים ותמותה של עשרות אלפים בישראל, עשרות אלפי אנשים שינצלו אם החיסון יעבוד כצפוי.

עוד 860 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

דיווח: עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לשכנעם לתמוך במועמדותו לנשיאות

שר הכלכלה והתעשייה אומר שהמטרה העיקרית שלו כנשיא תהיה לפעול למען אחדות בעם ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ

קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" עתרה לבג"ץ בדרישה לקבוע שנבצר מבנימין נתניהו לכהן כראש הממשלה – כך דיווח הבוקר אביעד גליקמן מחדשות 13. בעתירה, שהוגשה על ידי עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, נקבע שכשנתניהו מנע מינוי שר משפטים הוא הפר את הסדר ניגוד העניינים הנוגע אליו, והדבר מחייב הכרזה על נבצרותו.

יושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מוסיף להתנגד לממשלה שתוקם תוך שיתוף פעולה עם רע"ם.

השר עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת במטרה לשכנע אותם לתמוך במועמדותו לתפקיד נשיא המדינה – כך מדווח הבוקר יובל קרני ב"ידיעות אחרונות". "המטרה העיקרית שלי כנשיא תהיה אחדות העם ומניעת הסלמה בין האוכלוסיות השונות, שיכולה להגיע לידי מלחמת אחים", אומר פרץ לחברי הכנסת שעימם הוא נפגש. "פרשתי מהחיים המפלגתיים, אבל לא מהחיים הפוליטיים", הסביר פרץ לשומעיו.

המועד האחרון לקיום הבחירות לנשיאות – לא יאוחר מ-9 ביוני.

השרה מירי רגב דרשה שהסרטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ישובץ במהלך הדלקת המשואות – כך דיווח הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ". אולם, בניגוד לתביעתה, הסרטון הוקרן לפני שהוחל בהדלקת המשואות. הסרטון – כך מצוין בדיווח – אושר קודם שידורו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי.

מחרתיים – ביום ראשון – תופסק החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים. החובה לשים מסכות במרחבים סגורים נותרת על כנה.

ביום זה גם תופסק החלוקה לקפסולות במערכת החינוך, והתלמידים ישובו ללמוד במתכונת מלאה של שישה ימים בשבוע. כמו כן התלמידים לא יידרשו עוד למסור הצהרות בריאות על בסיס יומי.

עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

מדינת סוד מוחלט בהחלט

שבעים ושלושה אביבים חוגגת ישראל היום. כבר לא המדינה הקטנה והצעירה שגדלנו על ברכיה (רוב מדינות העולם כיום צעירות ומעוטות אוכלוסין ממנה). כבר לא מדינה מוקפת אויבים, רוב גבולהּ עם מדינות שחיות איתה בשלום. אם להאמין לראש הממשלה, מדינה שכלכלתה משגשגת ועתידה מזהיר.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה מרחק עשורים ממצב של מאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להסתכל אל עברה בעיניים פקוחות ותתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות. אלא שמדינת ישראל והחברה הישראלית ממשיכות בעקשנות לברוח מבשורת עברן.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה עשורים ממאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להביט בעברה בעיניים פקוחות ולהתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות

שופטי בית המשפט העליון דחו בשבוע שעבר את עתירתם של ההיסטוריון שי חזקני והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש שירות הבטחון הכללי להסיר את החיסיון על מסמכים, ובהם מידע היסטורי על אירועי ואדי סליב משנת 1959.

פסיקתם מצטרפת לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מן החודש שעבר, בה דחה השופט ברנר עתירה של עו"ד איתי מק, שביקשה לחשוף מידע על שיתוף פעולה בטחוני בין מדינת ישראל לשלטון הרודן דובליה בהאיטי לפני כארבעים שנים ויותר. עתירה נוספת של ההיסטוריון נדב קפלן, בה נדרש השב"כ להסיר את החסיון ממסמכים הנוגעים לרצח קסטנר, עדיין תלויה ועומדת.

בעניין חזקני, השופטים קבעו קביעות נאות על תרומתו של הדיון ההיסטורי ונסמכו על תקדימים בדבר חשיבות השקיפות וזכות הציבור לדעת, אולם בפועל נמנעו מלקבוע חובה משפטית ולוחות זמנים ברורים אפילו לחשיפת אותם מסמכים שהשב"כ מודה שאין בפרסומם חשש לביטחון המדינה. לפי פסק-דינם השופטים השתכנעו שפרסום המסמכים המבוקשים עלול "לגלות שיטות ודרכי פעולה של השירות ובעיקר לפגוע בביטחונם ובשמם הטוב של מקורות אנושיים".

הציבור הישראלי הרחב, ממנו מוסתר המידע, חייב לתמוה האם פרסום פרטים על אירוע ישראלי פנימי מלפני מעל ששים שנים הוא כזה שלא ניתן בהשמטות סבירות לנטרל את הסיכון שלו למקורות אנושיים (למשל בהשחרת שמותיהם). האם בכל מצב בו ניתן ללמוד משהו מן העבר שעלול ליצור קושי מסוים בימינו אלה, נדונו שלא לקבל מידע מקורי ומהימן על עוולות שביצעה המדינה?

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי.

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי

מתחים בין-עדתיים, יחס המשטר לעולים, אלימות פוליטית, הגנה על זכויות אדם ונושאים רבים אחרים שבאים לידי ביטוי באירועים היסטוריים, מלווים את עברה של כל מדינה דמוקרטית. היכולת להתקדם יחד ולהגיע להסכמות לגביהם תלויה גם ביכולת להסתכל יחד אל ההיסטוריה, ללמד אותה וללמוד ממנה.

מעל מכלול הפרשיות ההיסטוריות הטמונות בארכיונים בישראל מרחפת רוח הנכבה. כאשר עמד לפוג החסיון על המסמכים הרלוונטיים לחקר אירועי מלחמת העצמאות, האריכה מועצת הארכיונים את החסיון עליהם מחמישים לשבעים שנה.

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שישב לצידי באותה ישיבה שאל מה יקרה כשנגיע לשנת השבעים. "אז נשוב וניפגש" אמר גנז המדינה דאז, יהושע פרוינדליך. ואכן כשהתקרבו סכנות הפרסום והשקיפות חזרה המועצה והאריכה את החיסיון על חומרים ביטחוניים מסווגים לתשעים שנה, תקופת חיסיון שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי.

דחיית הקץ הבלתי נמנע, בו נצטרך להישיר מבט גם אל פרקים קשים בעברנו, היא הונאה עצמית מצערת וילדותית משהו. המחשבה ששביעות רצון קולקטיבית חשובה יותר מן האמת ההיסטורית מעידה בעיקר על חוסר בטחון קולקטיבי. על רצון לחיות בבועה מוגנת, שברור שסופה להתפוצץ בזמן ובמקום הכי פחות נוחים חברתית.

מעל הפרשיות בארכיונים מרחפת רוח הנכבה. כשעמד לפוג החסיון על מסמכי מלחמת העצמאות, האריכה אותו מועצת הארכיונים מ-50 ל-70 שנה. עו"ד מהאגודה לזכויות האזרח שאל מה יקרה כשנגיע לשנת ה-70. "אז נשוב וניפגש"

פרסום החומרים על ואדי סאליב, מהמעט שאפשר לדלות מתוך פסק-הדין (וכך באשר לפרשיות האחרות), צפוי לעורר כעסים ומתחים. היכולת להתגבר עליהם לא טמונה בהסתרת המידע, אלא בלמידה ממנו ובניית עתיד שונה.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 606 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה