מדיניות ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה התאפיינה עד כה ביכולת לקויה לרתום את הציבור וליישם צעדים הגיוניים ומידתיים, ומנגד בהטלת סגרים כוללים ואגרסיבים.
לצערנו, נסיונותינו לאתגר את מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, ולהציג אלטרנטיבות מעשיות לפעולה, נתקלו עד עתה בחומה אטומה שמנעה דיון ענייני ופתוח. זאת חרף העובדה שאנחנו קבוצה של רופאים ומדענים בכירים עתירי נסיון וידע, ושהמניע היחיד לפעילותנו הוא דאגה כנה לציבור, למדינת ישראל ולמצב אליו נקלענו.
נסיונותינו לאתגר את מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, ולהציג אלטרנטיבות מעשיות לפעולה, נתקלו בחומה אטומה שמנעה דיון ענייני, חרף העובדה שאנו קבוצת רופאים ומדענים בכירים עתירי נסיון וידע
מטרת רשימה זאת היא להציג תוכנית פעולה מעשית, המציעה שורה של צעדים חיוביים ובוני אמון על מנת לאפשר לנו לעמוד בהצלחה באתגרים שמציבה בפנינו המגיפה עכשיו ועל מנת שנוכל גם לעמוד באתגרים דומים בעתיד. קודם לכל יש להדגיש את הנחות היסוד ואת העקרונות שהינם יסוד דיון שכזה.
עקרונות היסוד לדיון:
- המחלה מסוכנת ופוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (גיל מתקדם ומחלות רקע).
- החיסון מגן על קבוצות הסיכון ולכן הסכנה למוות ולפגיעות קשות באוכלוסיה זאת כבר פחותה ותהיה עוד יותר כזאת בעתיד הקרוב.
- למדינת ישראל תנאים בסיסיים מצוינים להתמודדות עם הקורונה – מדינת אי עם שער כניסה אחד, אוכלוסיה צעירה, ומערכת בריאות מצוינת.
- סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן. גם אם הוא ממתן תחלואה לזמן מוגבל נזקיו העקיפים לבריאות, לחברה ולכלכלה עצומים.
- מערכת הבריאות נמצאת כעת בעומס משמעותי, אך עומס זה דומה לעומסי החורף המוכרים מדי שנה, והמערכת איננה קרובה לסכנת קריסה.
- אמון הציבור חיוני להתמודדות עם מגיפה, והאמון בממשלה ובהנהגתה נשחק מאד מאז פרוץ המשבר.
- מערכת הבריאות הוזנחה שנים רבות ולא תוגברה כנדרש מפרוץ המגיפה.
מצב החרום מחייב הגדרת הקדימויות, והקדימות הראשונה צריכה להינתן לשיקום ולחיזוק מערכת הבריאות על מנת שתוכל להתמודד עם מכלול המשימות העומדות בפניה כעת ועם אלה שעלולות לעמוד בפניה בעתיד.
מטרת רשימה זאת היא להציג תוכנית פעולה מעשית, המציעה שורה של צעדים חיוביים ובוני אמון על מנת לאפשר לנו לעמוד בהצלחה באתגרים שמציבה בפנינו המגיפה עכשיו ועל מנת שנוכל גם לעמוד באתגרים דומים בעתיד
הצעדים המתבקשים מיד:
הכשרת צוותים נוספים ליחידות לטיפול נמרץ, אחיות וכוח עזר בנוסף על רופאים
במקביל יש להבטיח הוספת תקנים ותוספת מיטות וציוד למחלקות הפנימיות ולמחלקות הקורונה הנושאות בעיקר הנטל.
הקצאת התקציבים הדרושים לשיפוי מיידי של בתי החולים בגין אובדן הכנסה הנובע מצמצום הפעילות הבלתי דחופה בשל הקורונה.
במקביל יש להקים מערך אשפוז בית לחולי קורונה בינוניים על בסיס אשפוז וניטור בבית, באחריות משותפת של קופות החולים ובתי החולים, ובתוספת התקנים והאמצעים הדרושים לכך ובדגש על רפואת המשפחה. מערך כזה יקטין את העומס מבתי החולים ותועלתו תהיה גם בעיתות שגרה ולא רק בעיתות חירום.
ביטול תהליכי עבודה מיותרים:
- בידוד בבית ולא במלוניות לחולי הקורונה הקלים או האסימפטומטים שיש להם האפשרות לבידוד בבית.
- צמצום המיגון המלא והמכביד של הצוותים בבתי החולים (כפי שנהוג בארה"ב).
- העברת חולי קורונה שאינם מדבקים עוד לטיפול במחלקה פנימית רגילה בחדרים נפרדים עם מיגון פשוט על ידי צוותים מחוסנים.
- הפעלת מרפאות יעודיות/ קדם מיון לחולי קורונה בינונים מהקהילה כדי לחסוך את הצורך להפנותם למלר"דים לכל בדיקה ובירור.
- יישום תוכניות לטיפול ממוקד בשחיקה הגבוהה של צוותי הרפואה, בקופות החולים ובבתי החולים. הטיפול בעובדים הוא המרכיב החשוב ביותר בחיזוק מערכת הבריאות.
- ביטול הדרישה המכבידה של משרד הבריאות מקופות החולים שכל חולה קורונה קל בבית יעבור תהליך של קבלה ושחרור.
מיקוד המאמץ בקבוצות הסיכון מאחר שעיקר הסיכון לתחלואה קשה ולתמותה הוא באוכלוסייה זאת, יש לרכז בה את המאמצים המניעתיים המירבים. כל הקטנה בתחלואה של אוכלוסייה זאת תקטין אשפוז ותמותה באופן משמעותי. עד להשלמת החיסון יש לתת עדיפות מירבית להגנה וטיפול באוכלוסייה הזאת ולמניעת הדבקה בתוכה או בהעברה אליה. יש להעניק עדיפות ולהקצות שעות יעודיות לאוכלוסיה הזו בקבלת שירותים, בצרכנות ובפעילויות תרבות ופנאי. יש להעניק פיצוי מלא על היעדרות הכרחית מעבודה לצורך מניעת הדבקה.
ביטול הסגר. הסרה מיידית של הסגר המלא ופתיחה הדרגתית של מקומות העבודה והמסחר בתוך חודש, תוך יישום כללי מיגון אוניברסלים של מניעת התקהלויות, ריחוק פיזי ועטיית מסכות במקומות סגורים וביטול חובת עטיית מסכות באויר הפתוח כצעד בונה אמון עם הציבור. במקביל ובהדרגה יש לפתוח את ענפי התרבות, הפנאי והספורט, ואת מערכת החינוך לכל הגילאים, תחת תוו סגול. ילדים פחות חולים, פחות נדבקים ופחות מדביקים. ניתן לשקול הטלת מגבלות ממוקדות במוקדי תחלואה מובהקים.
הסרת הסגר המלא ופתיחת מקומות העבודה והמסחר בהדרגה בתוך חודש, תוך יישום כללי מיגון אוניברסלים: מניעת התקהלויות, ריחוק פיזי ומסכות במקומות סגורים, וביטול חובת עטייתן באויר הפתוח כצעד בונה אמון
שינוי מדיניות הבדיקות. צמצום משמעותי של הבדיקות המיותרות לגילוי הנגיף (PCR) באוכלוסיה האסימפטומטית, ומיקודן לפי התוויות קליניות ואפידמיולוגיות. הגברה של בדיקות סרולוגיות וביצוע סקרים ממוקדים לאיתור התפשטות המחלה. קביעה מחודשת של סף הבדיקה החיובית ל-PCR בהתאם לרמת הסיכון הקליני-אפידמיולוגי למחלה ולהדבקה. רתימת הציבור ליתן תשומת לב לכל סמני מחלה ראשוניים המכוונים לבידוד עצמי ובדיקה מידיים. לכוון את המאמץ של התחקירים האפידמיולוגים למוקדי התפרצות והתפשטות המחלה בלבד ולא לכלל האוכלוסיה.
ניהול המשבר. יש לחזק את ההיבטים המקצועיים בניהול המשבר. הניהול המתאים הוא על ידי צוות בינמשרדי, תוך התיעצות עם גורמי יעוץ רשמיים של אנשי מקצוע מתחום בריאות הציבור, כאשר משרד הבריאות אחראי על ההיבט המקצועי. יש להבטיח שקיפות מלאה של הנתונים ותהליכי קבלת ההחלטות לציבור, לרבות שיתוף כל הנתונים הגולמיים והמודלים גם עם גורמים מקצועיים מחוץ לממסד.
לסיכום:
אם נשכיל לנקוט בכל או בחלק מן הצעדים המנויים לעיל נוכל לצלוח את המגיפה, לקיים שגרת חיים עם הנגיף לאורך זמן במידה ולא ניתן להכחידו, וגם להיות מוכנים למגפות דומות או חמורות יותר בעתיד.
* ד"ר יואב יחזקאלי ופרופ' צבי בנטואיץ, הינם חברים במועצת החירום למשבר הקורונה.
פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.
ד״ר יואב יחזקאלי הוא מומחה ברפואה פנימית ומינהל רפואי. ממקימי צוות הטיפול במגיפות, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון. שימש כראש ענף בחיל הרפואה בדרגת סא״ל, כסגן מנהל בי״ח, רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. רופא משפחה פעיל, יועץ רפואי במכון המחקר KI לרפואה חישובית. מורה למינדפולנס, חמלה ובודהיזם. חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטענה (המוגדרת "עיקרון יסוד") כי "סגר מלא אינו יעיל בהורדת תחלואה ותמותה לאורך זמן" היא טענה נפוצה, אבל היא שגיאה חמורה. הסגרים היו יעילים בדחיית התחלואה (מה שמכונה "שיטוח העקומה"), ונתנו זמן לפיתוח חיסונים וטיפולים, שהורידו ויורידו את התחלואה והתמותה בצורה דרמטית.
הסגרים היו כואבים, אבל הם דחו הדבקה של מיליונים ותמותה של עשרות אלפים בישראל, עשרות אלפי אנשים שינצלו אם החיסון יעבוד כצפוי.