אחמד שיב, תושב טול כרם, עוקב אחר החדשות על מבצע החיסונים של ישראל, ומקנא. "אנחנו נקבל את זה הרבה יותר מאוחר, ונקבל סיני או רוסי או מי יודע איזה", אומר שיב, שעובד עבור חברה חקלאית ישראלית. "כרגע, אני לא עוצר את נשימתי".
יותר מ-2.5 מיליון ישראלים כבר קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. הפלסטינים, לעומת זאת, עדיין לא קיבלו שום מנה, וכנראה גם לא יקבלו בחודשים הקרובים, דבר המעורר ויכוח חריף בשאלה אם ישראל צריכה לפעול כדי להבטיח שהגדה המערבית ועזה ייכללו במבצע החיסונים שלה.
המבקרים אומרים שלישראל יש מחוייבות מוסרית ומשפטית להבטיח שהפלסטינים יקבלו חיסונים יחד עם אזרחי המדינה, בעוד שבעלי תפקידים ישראלים טוענים כי חיסונים לפלסטינים אינם באחריותה הבסיסית, והדבר יישקל רק לאחר שמבצע החיסונים הישראלי יושלם.
אפידמיולוגים ישראלים מסבירים כי חיסון הפלסטינים בהקדם האפשרי הוא אינטרס ישראלי ברור ומיידי: שתי האוכלוסיות מעורבבות זו בזו במידה שאינה מאפשרת להשיג חסינות עדר אצל האחת ללא האחרת.
"המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור להם להתמודד עם הנושא", אומר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב.
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב: "המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור להם להתמודד עם הנושא"
רוב המומחים רואים בחסינות עדר את הדרך היחידה לחזור לחיים נורמליים. שיעור האוכלוסייה הנדרש לכך מוערך ב-60 עד 80 אחוזים, תלוי בגורמים שונים, בהם רמת ההדבקה של הנגיף.
ישראל צופה כי עד מרץ יחוסנו 5.2 מיליון תושבים, שיחד עם המספר המוערך של אנשים שכבר נדבקו בנגיף מהווה כ-65% מהאוכלוסייה, המונה 9.25 מיליון בני אדם. אבל אם מוסיפים לכך את 3 מיליון התושבים של הגדה המערבית, שיעור המחוסנים יורד אל מתחת ל-50 אחוז. אם כוללים גם את תושבי עזה, כפי שעושים כמה מהאפידמיולוגים, המספר נמוך אף יותר.
"הם צריכים להיות חלק מהתמונה. ההתעלמות מהם היא לרעתנו. אנחנו ממש מסכנים את האוכלוסייה שלנו אם לא נחסן אותם", אומר ד"ר מנפרד גרין, מומחה לחיסונים ששימש כמנהל המייסד של המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות.
ממשיכים להתערבב זה בזה
למרות הסכסוך והמחסומים, יותר מ-100 אלף פלסטינים נכנסים דרך קבע לישראל או להתנחלויות לצורכי עבודה, ורבים מהם נוסעים הלוך ושוב, כך על פי העמותה להגנת זכויות עובדים "קו לעובד".
"יש פלסטינים שבאים לעבוד בישראל, ויש תנועה של ערבים ישראלים שנוסעים לשטחים הפלסטיניים, שזה דבר הרבה יותר שכיח מכפי שחושבים – לקניות, לחתונות ולביקורים משפחתיים", אומר אמנון להד, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות בקהילה.
"יש פלסטינים שבאים לעבוד בישראל, ויש תנועה של ערבים ישראלים שנוסעים לשטחים, שזה הרבה יותר שכיח מכפי שחושבים – לקניות, לחתונות ולביקורים משפחתיים"
גורמים במערכת הבריאות, הן בישראל והן ברשות הפלסטינית, השמיעו מפעם לפעם האשמות כלפי הצד השני ב"ייצוא" נגיף הקורונה לשטחם. "לווירוס הזה יש כלל – אם הוא נמצא במקום מסוים, הוא נמצא בכל מקום. ראינו איך הווירוס קופץ מעבר לקו הירוק, לכפר קאסם, נתניה, חיפה", מסכים מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, גבי ברבש.
פרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן-גוריון טוען כי עירוב האוכלוסיות מוגבל מספיק כדי שישראל תוכל להשיג חסינות עדר בלי הפלסטינים, אבל אומר כי ישראל עדיין תצטרך להיות מוכנה לזרם משמעותי של הדבקות מהשטחים הפלסטיניים. "אם פלסטינים עובדים בישראל והם מתערבבים איתנו, זה יכול להוביל לבעיות רציניות מבחינת הפצת הווירוס", אומר הרץ.
גורמים במערכת הבריאות הפלסטינית אמרו כי הם מצפים לקבל את משלוחי החיסונים הראשונים במרץ. אולם תאריכי יעד קודמים נדחו, וכמות גדולה של חיסונים עשויה להגיע רק באמצע השנה. ברשות הפלסטינית מדגישים כי בהיעדר תמיכה מצד ישראל, הכוונה היא לחסן את האזרחים באמצעים שבידם.
חוששים מהחיסון הרוסי
הפלסטינים אומרים כי חתמו על הסכמים עם ארבע חברות שונות לרכישת חיסונים נגד נגיף הקורונה: החיסון של אסטרהזניקה הבריטית וספוטניק V הרוסי השנוי במחלוקת, ושניים אחרים שלא פורסמו.
אולם בכיר ברשות הפלסטינית הביע דאגה מהחיסון הרוסי, בהינתן שאינו מקבל תמיכה גורפת מהקהילה המדעית ברחבי העולם.
![חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/12/AP_20338666632645-1024x640.jpg "חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)")
"אנחנו מהססים לגבי החיסונים האלה, וננקוט בצעדים במיוחדים", אומר אוסאמה אל-נג'אר, בכיר במשרד הבריאות הפלסטיני, לזמן ישראל. "אנחנו שוקלים להתחיל איתם על קבוצה קטנה שתהיה תחת בקרה צמודה לפני שנשתמש בהם באופן נרחב, מאחר שהחיסון הרוסי לא קיבל את אישור החירום של אירגון הבריאות העולמי. אז עדיין יש סיבה לחשש".
"אנחנו שוקלים להתחיל איתם על קבוצה קטנה שתהיה תחת בקרה צמודה לפני שנשתמש בהם באופן נרחב, מאחר שהחיסון הרוסי לא קיבל את אישור החירום של אירגון הבריאות העולמי. אז עדיין יש סיבה לחשש"
אל-נג'אר מעריך שמנות החיסון של אסטרהזניקה לא יגיעו לרמאללה לפני אמצע מרץ, ומגלה כי הפלסטינים כבר שילמו 50% ממחיר החיסון מראש. שאר מנות החיסון, אמר, עלולות שלא להגיע לרשות הפלסטינית עד סוף השנה.
משלוח קטן, סמלי, של החיסון הרוסי – כ-5,000 מנות שנתרמו כמתנה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין – היה צפוי להגיע לרמאללה ביום שישי, אך לא יצאה הודעה רשמית שמאשרת כי אכן הגיע.
למעשה, כמה מועדים שנקבעו מראש במבצע החיסונים של הרשות כבר חלפו: משרד הבריאות הפלסטיני צפה שהחיסון הרוסי יגיע לרמאללה בסוף דצמבר, אבל התהליך נדחה מאז. לדברי אל-נג'אר, הרשות הפלסטינית מוגבלת קשות כלכלית, מה שמגביל את יכולתה לרכוש חיסונים מחברות אחרות.
"כל החברות שאנחנו בקשר איתן דורשות תשלום מראש של 50%, מה ששם אותנו מלכתחילה בעמדת נחיתות ומעבר ליכולתנו לשלם" הוא אומר.
הרשות הפלסטינית צפויה לקבל כ-20% ממנות החיסון הנדרשות לה מקובאקס, מערכת בינלאומית לחלוקה שיתופית של החיסונית שנתמך על ידי ארגון הבריאות העולמי מתוך מטרה להבטיח חלוקה הוגנת של החיסון נגד קורונה גם למדינות עניות יותר.
בתשובה לשאלת זמן ישראל, דובר הנציגות של ארגון הבריאות העולמי ברשות הפלסטינית אמר כי חלוקת החיסונים באמצעות קובאקס צפויה להתחילה באמצע 2021. אולם כרגע, אף אחד מהחיסונים לא אושר לחלוקה בתוכנית קובאקס.
הפלסטינים, מצידם, מוכנים לוגיסטית לביצוע החיסונים לכשיגיעו משלוחי המנות. "הדרכנו צוותי מיוחדים בתהליך החיסון, הכנו ציוד רפואי לשימוש במבצע והחלטנו כיצד נחלק את החיסונים, והכנו מערכות קירור ניידות", אומר אל-נג'אר. "מבחינה לוגיסטית, אנחנו מוכנים לחיסונים ברגע שיגיעו".
אינטרס ישראלי
מיכאל מילשטיין, לשעבר בכיר במשרד הביטחון, מוסיף כי לישראל יש בכל מקרה אינטרס בטחוני להבטיח שהפלסטינים יחוסנו, ובייחוד תושבי הגדה המערבית. "ישראל רוצה לשמר יציבות אסטרטגית וכלכלית באזור. ישראל לא צריכה לרכוש את החיסונים בעצמה, אבל אנחנו צריכים לתמוך בהם בכל דרך שאנחנו יכולים, כולל עזרה כספית", טוען מילשטיין.
"ישראל רוצה לשמר יציבות אסטרטגית וכלכלית באזור. ישראל לא צריכה לרכוש את החיסונים בעצמה, אבל אנחנו צריכים לתמוך בהם בכל דרך אפשרית, כולל עזרה כספית"
האתגרים הלוגיסטיים הם עצומים. בישראל קיימים מרכזי אחסון עצומים בנגב עבור החיסונים של פייזר ומודרנה. לרשות הפלסטינית יש יחידה קטנה יחסית ביריחו לאחסון בתנאי קור.
ברצועת עזה, הנשלטת בידי חמאס, המכשולים יהיו גדולים אף יותר. התשתית שם ניזוקה על ידי שלוש המלחמות שהתנהלו בין ישראל לחמאס וכן על ידי הסגר שהיא נתונה בו מצד ישראל ומצרים מזה 13 שנים. עזה סובלת מהפסקות חשמל כרוניות, דבר שיקשה מאוד להקפיד שם על אחסון בקירור.
מילשטיין אומר כי הוא מאמין שחמאס יפעל להסלמת המתיחות בדרום בניסיון ללחוץ על ישראל לאפשר את הכנסת החיסונים לרצועה.
"חמאס ינסה כל מיני טריקים – יותר עפיפוני תבערה והתקפות על הגדר – בניסיון לדחוק בישראל לאפשר את החיסון. ישראל צריכה לשחק קשוח כאן, לא להסכים לתת דברים בלי תמורה", אומר מילשטיין.
"חמאס ינסה כל מיני טריקים, עפיפוני תבערה והתקפות על הגדר, בניסיון לדחוק בישראל לאפשר את החיסון. ישראל צריכה לשחק קשוח, לא להסכים לתת דברים בלי תמורה"
ברבש מסרב להתייחס לשאלה מי צריך לממן את החיסונים לפלסטינים אבל הוא מבהיר כי השגת חסינות בקרב הפלסטינים היא "אינטרס אפידמיולוגי מרכזי".
"ישראל זה 9 מיליון בני אדם", הוא אומר. "לא כולם יהיו מחוסנים, ודאי לא למשך זמן מסוים. ילדים לא מקבלים חיסון, ואף על פי שהם לא יחלו באותה מידה, אנחנו לא רוצים את זה. צריך לעזור להם לקבל חיסונים כי ישראל והפלסטינים קשורים אחד בשני. זה אינטרס שלנו".
איפה שיתוף הפעולה
שאלת חיסון הפלסטינים הציתה סופת אש קטנה בתקשורת וברשת, שהדגישה את הניגוד החד בין מבצע החיסונים המואץ של ישראל לבין המחסור בחיסונים כלשהם בצד הפלסטיני. "הפלסטינים אינם נכללים במבצע החיסון הישראלי, הזריקות הולכות למתנחלים", נכתב בכותרת בגרדיאן מוקדם יותר החודש.
גורמים רשמיים בישראל ממסגרים את הדיון סביב השאלה אם ישראל מחויבת לדאוג לשכניה או לא, בעוד ארגוני זכויות אדם טוענים כי ישראל אחראית לפלסטינים כשם שהיא אחראית לאזרחיה שלה.
הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לפלסטינים בשנות ה-90, מציינים מפורשות כי הרשות הפלסטינית היא האחראית לשירותי הבריאות הפלסטיניים. אבל ההסכם עמום באשר לחובות המוטלות על ישראל ועל הפלסטינים במקרה של מגפה משתוללת.
ארגוני זכויות אדם מציינים סעיף המחייב את הישראלים ואת הפלסטינים לעבוד יחד: "ישראל והצד הפלסטיני יחליפו מידע לגבי מגפות ומחלות מידבקות, ישתפו פעולה במאבק בהן ויפתחו שיטות להעברת תיקים ומסמכים רפואיים".
"כל משפטן הגון יגיד לך – החובה לשתף פעולה היא לדבר ולהסתדר אחד עם השני; החוק הבינלאומי מתייחס לזה כ'חובות המדינה' – לעשות מאמץ כן לתאם, לספק מידע. זה לא אומר שצד אחד צריך לתת לצד השני דברים בחינם", אומר יוג'ין קונטורוביץ', משפטן שמרן שמנהל את המרכז למזרח התיכון ולחוק בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה.
"כל משפטן הגון יגיד לך – החובה לשתף פעולה היא לדבר ולהסתדר אחד עם השני, לעשות מאמץ כן לתאם, לספק מידע. זה לא אומר שצריך לתת לצד השני דברים בחינם"
ארגוני זכויות האדם, שטוענים כי ישראל היא כובשת בגדה המערבית ובעזה, מזכירים גם את אמנת ז'נבה הרביעית – מסמך משפטי בינלאומי שמספק קווים מנחים לכוחות כובשים.
ישראל דוחה את הטענות כי היא מהווה כוח כובש בגדה המערבית, ואומרת כי השטחים שבשליטתה מאז 1967 אינם כבושים אלא "נתונים במחלוקת". לפיכך, ירושלים מעולם לא קיבלה את חלותה של אמנת ז'נבה הרביעית על השטחים.
אי שוויון ואפליה
"המצב הקיים הוא שמתנחל מתקוע יכול לקבל חיסון, בעוד ששכנו בכפר הפלסטיני תקוע אינו יכול. זה ביטוי מובהק של אפרטהייד", אומר מיכאל ספרד, עורך דין ופעיל שמאל, שכתב באופן נרחב על הממשל הצבאי הישראלי בגדה המערבית ובעזה.
ספרד מזכיר מקרה משנות ה-90: כשעיראק איימה על ערי ישראל בנשק כימי במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, ממשלת ישראל חילקה מסכות גז למתנחלים, אבל לא לפלסטינים. בג"ץ הורה לממשל הצבאי של ישראל בגדה המערבית לחלק מסכות גם לפלסטינים בנימוקים של אי שוויון ואפליה וכן אי מילוי חובותיו כלפי האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.
אבל הקרקע המשפטית השתנתה משמעותית מאז שנות ה-90. ישראל חתמה על הסכמי אוסלו, שמטילים מפורשות על הרשות הפלסטינית את האחריות האחרונה לחיסון הפלסטינים. "גם אם אמנת ז'נבה הרביעית חלה על המקרה קודם לכן – זו נקודת מחלוקת. הסכם אוסלו גובר על כל מחויבות אחרת שאולי הייתה קיימת", אומר אלן בייקר, לשעבר דיפלומט ישראלי.
הסכמי אוסלו נועדו להוות הסכם ביניים עד שהמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יבשיל לכדי הסדר קבע, אבל מעולם לא הושג הסכם מתקדם יותר. ישראל עדיין שולטת כמעט בכל הכניסות והיציאות של השטחים הפלסטיניים, והכוחות הישראליים נכנסים דרך קבע לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית כדי לבצע מעצרים.
![טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/12/D1041-052-1024x640.jpg "טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)")
ועדיין, אפילו השאלה איזה חוק חל כאן נתונה לוויכוח, מאחר שאמנת ז'נבה הרביעית קובעת כי הסכמים בילטרליים, דוגמת הסכמי אוסלו, אינם יכולים לשלול מתושביו של שטח כבוש כל זכות שהאמנה מעניקה להם.
"אם מבינים אותו נכון, אוסלו היה שינוי בתוך מסגרת של כיבוש. הוא לא סיים את הכיבוש הישראלי באופן סופי או הסיר מישראל את האחריות לאלה החיים תחת שלטונה אם הפלסטינים אינם מסוגלים להשיג חיסונים עבור עצמם", אומר ספרד.
"אוסלו היה שינוי בתוך מסגרת של כיבוש. הוא לא סיים את הכיבוש הישראלי באופן סופי או הסיר מישראל את האחריות לאלה החיים תחת שלטונה אם הפלסטינים אינם מסוגלים להשיג חיסונים עבור עצמם"
בייקר דוחה את הרעיון שישראל מחויבת לאספקת החיסונים. אבל הוא גם מכיר בכך שישראל אינה יכולה להתחמק מהסוגיה לחלוטין.
"שיתוף פעולה אינו אומר שישראל חייבת לספק 1.5 מיליון חיסונים לפלסטינים", הוא מסכם. "מצד שני, זה לא אומר שישראל יכולה להתעלם לחלוטין מהעובדה שהפלסטינים הם שכנינו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם