לקיחת דם במסגרת מבצע בדיקות סרולוגיות ברצועת עזה, 14 בינואר 2021 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
Abed Rahim Khatib/Flash90
"אנחנו ממש מסכנים את האוכלוסייה שלנו אם לא נחסן גם אותם"

מומחים מזהירים: לא נגיע לחיסון העדר אם ישראל לא תדאג לחסן את הפלסטינים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

אחמד שיב, תושב טול כרם, עוקב אחר החדשות על מבצע החיסונים של ישראל, ומקנא. "אנחנו נקבל את זה הרבה יותר מאוחר, ונקבל סיני או רוסי או מי יודע איזה", אומר שיב, שעובד עבור חברה חקלאית ישראלית. "כרגע, אני לא עוצר את נשימתי".

יותר מ-2.5 מיליון ישראלים כבר קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. הפלסטינים, לעומת זאת, עדיין לא קיבלו שום מנה, וכנראה גם לא יקבלו בחודשים הקרובים, דבר המעורר ויכוח חריף בשאלה אם ישראל צריכה לפעול כדי להבטיח שהגדה המערבית ועזה ייכללו במבצע החיסונים שלה.

המבקרים אומרים שלישראל יש מחוייבות מוסרית ומשפטית להבטיח שהפלסטינים יקבלו חיסונים יחד עם אזרחי המדינה, בעוד שבעלי תפקידים ישראלים טוענים כי חיסונים לפלסטינים אינם באחריותה הבסיסית, והדבר יישקל רק לאחר שמבצע החיסונים הישראלי יושלם.

פלסטינים בלבוש מגן בעת פתיחת ביתחולים בשכם,16 בינואר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
פלסטינים בלבוש מגן בעת פתיחת ביתחולים בשכם,16 בינואר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

אפידמיולוגים ישראלים מסבירים כי חיסון הפלסטינים בהקדם האפשרי הוא אינטרס ישראלי ברור ומיידי: שתי האוכלוסיות מעורבבות זו בזו במידה שאינה מאפשרת להשיג חסינות עדר אצל האחת ללא האחרת.

"המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור להם להתמודד עם הנושא", אומר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב.

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב: "המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור להם להתמודד עם הנושא"

רוב המומחים רואים בחסינות עדר את הדרך היחידה לחזור לחיים נורמליים. שיעור האוכלוסייה הנדרש לכך מוערך ב-60 עד 80 אחוזים, תלוי בגורמים שונים, בהם רמת ההדבקה של הנגיף.

ישראל צופה כי עד מרץ יחוסנו 5.2 מיליון תושבים, שיחד עם המספר המוערך של אנשים שכבר נדבקו בנגיף מהווה כ-65% מהאוכלוסייה, המונה 9.25 מיליון בני אדם. אבל אם מוסיפים לכך את 3 מיליון התושבים של הגדה המערבית, שיעור המחוסנים יורד אל מתחת ל-50 אחוז. אם כוללים גם את תושבי עזה, כפי שעושים כמה מהאפידמיולוגים, המספר נמוך אף יותר.

צוות רפואי מטפל בחולה קורונה בבית החולים דורה בגדה המערבית, 14 בינואר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
צוות רפואי מטפל בחולה קורונה בבית החולים דורה בגדה המערבית, 14 בינואר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

"הם צריכים להיות חלק מהתמונה. ההתעלמות מהם היא לרעתנו. אנחנו ממש מסכנים את האוכלוסייה שלנו אם לא נחסן אותם", אומר ד"ר מנפרד גרין, מומחה לחיסונים ששימש כמנהל המייסד של המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות.

ממשיכים להתערבב זה בזה

למרות הסכסוך והמחסומים, יותר מ-100 אלף פלסטינים נכנסים דרך קבע לישראל או להתנחלויות לצורכי עבודה, ורבים מהם נוסעים הלוך ושוב, כך על פי העמותה להגנת זכויות עובדים "קו לעובד".

"יש פלסטינים שבאים לעבוד בישראל, ויש תנועה של ערבים ישראלים שנוסעים לשטחים הפלסטיניים, שזה דבר הרבה יותר שכיח מכפי שחושבים – לקניות, לחתונות ולביקורים משפחתיים", אומר אמנון להד, יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות בקהילה.

"יש פלסטינים שבאים לעבוד בישראל, ויש תנועה של ערבים ישראלים שנוסעים לשטחים, שזה הרבה יותר שכיח מכפי שחושבים – לקניות, לחתונות ולביקורים משפחתיים"

גורמים במערכת הבריאות, הן בישראל והן ברשות הפלסטינית, השמיעו מפעם לפעם האשמות כלפי הצד השני ב"ייצוא" נגיף הקורונה לשטחם.  "לווירוס הזה יש כלל – אם הוא נמצא במקום מסוים, הוא נמצא בכל מקום. ראינו איך הווירוס קופץ מעבר לקו הירוק, לכפר קאסם, נתניה, חיפה", מסכים מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, גבי ברבש.

פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)
פרופ' גבי ברבש (צילום: צילום מסך חדשות 12)

פרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן-גוריון טוען כי עירוב האוכלוסיות מוגבל מספיק כדי שישראל תוכל להשיג חסינות עדר בלי הפלסטינים, אבל אומר כי ישראל עדיין תצטרך להיות מוכנה לזרם משמעותי של הדבקות מהשטחים הפלסטיניים. "אם פלסטינים עובדים בישראל והם מתערבבים איתנו, זה יכול להוביל לבעיות רציניות מבחינת הפצת הווירוס", אומר הרץ.

גורמים במערכת הבריאות הפלסטינית אמרו כי הם מצפים לקבל את משלוחי החיסונים הראשונים במרץ. אולם תאריכי יעד קודמים נדחו, וכמות גדולה של חיסונים עשויה להגיע רק באמצע השנה. ברשות הפלסטינית מדגישים כי בהיעדר תמיכה מצד ישראל, הכוונה היא לחסן את האזרחים באמצעים שבידם.

חוששים מהחיסון הרוסי

הפלסטינים אומרים כי חתמו על הסכמים עם ארבע חברות שונות לרכישת חיסונים נגד נגיף הקורונה: החיסון של אסטרהזניקה הבריטית וספוטניק V הרוסי השנוי במחלוקת, ושניים אחרים שלא פורסמו.

אולם בכיר ברשות הפלסטינית הביע דאגה מהחיסון הרוסי, בהינתן שאינו מקבל תמיכה גורפת מהקהילה המדעית ברחבי העולם.

חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)
חייל בחיל הים של רוסיה מקבל חיסון "ספוטניק" נגד הקורונה. 3 בדצמבר 2020 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)

"אנחנו מהססים לגבי החיסונים האלה, וננקוט בצעדים במיוחדים", אומר אוסאמה אל-נג'אר, בכיר במשרד הבריאות הפלסטיני, לזמן ישראל. "אנחנו שוקלים להתחיל איתם על קבוצה קטנה שתהיה תחת בקרה צמודה לפני שנשתמש בהם באופן נרחב, מאחר שהחיסון הרוסי לא קיבל את אישור החירום של אירגון הבריאות העולמי. אז עדיין יש סיבה לחשש".

"אנחנו שוקלים להתחיל איתם על קבוצה קטנה שתהיה תחת בקרה צמודה לפני שנשתמש בהם באופן נרחב, מאחר שהחיסון הרוסי לא קיבל את אישור החירום של אירגון הבריאות העולמי. אז עדיין יש סיבה לחשש"

אל-נג'אר מעריך שמנות החיסון של אסטרהזניקה לא יגיעו לרמאללה לפני אמצע מרץ, ומגלה כי הפלסטינים כבר שילמו 50% ממחיר החיסון מראש. שאר מנות החיסון, אמר, עלולות שלא להגיע לרשות הפלסטינית עד סוף השנה.

משלוח קטן, סמלי, של החיסון הרוסי – כ-5,000 מנות שנתרמו כמתנה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין – היה צפוי להגיע לרמאללה ביום שישי, אך לא יצאה הודעה רשמית שמאשרת כי אכן הגיע.

למעשה, כמה מועדים שנקבעו מראש במבצע החיסונים של הרשות כבר חלפו: משרד הבריאות הפלסטיני צפה שהחיסון הרוסי יגיע לרמאללה בסוף דצמבר, אבל התהליך נדחה מאז. לדברי אל-נג'אר, הרשות הפלסטינית מוגבלת קשות כלכלית, מה שמגביל את יכולתה לרכוש חיסונים מחברות אחרות.

אוסאמה אל נג'אר (צילום: צילום מסך)
אוסאמה אל נג'אר (צילום: צילום מסך)

"כל החברות שאנחנו בקשר איתן דורשות תשלום מראש של 50%, מה ששם אותנו מלכתחילה בעמדת נחיתות ומעבר ליכולתנו לשלם" הוא אומר.

הרשות הפלסטינית צפויה לקבל כ-20% ממנות החיסון הנדרשות לה מקובאקס, מערכת בינלאומית לחלוקה שיתופית של החיסונית שנתמך על ידי ארגון הבריאות העולמי מתוך מטרה להבטיח חלוקה הוגנת של החיסון נגד קורונה גם למדינות עניות יותר.

בתשובה לשאלת זמן ישראל, דובר הנציגות של ארגון הבריאות העולמי ברשות הפלסטינית אמר כי חלוקת החיסונים באמצעות קובאקס צפויה להתחילה באמצע 2021. אולם כרגע, אף אחד מהחיסונים לא אושר לחלוקה בתוכנית קובאקס.

הפלסטינים, מצידם, מוכנים לוגיסטית לביצוע החיסונים לכשיגיעו משלוחי המנות. "הדרכנו צוותי מיוחדים בתהליך החיסון, הכנו ציוד רפואי לשימוש במבצע והחלטנו כיצד נחלק את החיסונים, והכנו מערכות קירור ניידות", אומר אל-נג'אר. "מבחינה לוגיסטית, אנחנו מוכנים לחיסונים ברגע שיגיעו".

החיסון שהציגו הרוסים לקורונה, אוגוסט 2020 (צילום: Alexander Zemlianichenko Jr/ Russian Direct Investment Fund via AP)
החיסון שהציגו הרוסים לקורונה, אוגוסט 2020 (צילום: Alexander Zemlianichenko Jr/ Russian Direct Investment Fund via AP)

אינטרס ישראלי

מיכאל מילשטיין, לשעבר בכיר במשרד הביטחון, מוסיף כי לישראל יש בכל מקרה אינטרס בטחוני להבטיח שהפלסטינים יחוסנו, ובייחוד תושבי הגדה המערבית.  "ישראל רוצה לשמר יציבות אסטרטגית וכלכלית באזור. ישראל לא צריכה לרכוש את החיסונים בעצמה, אבל אנחנו צריכים לתמוך בהם בכל דרך שאנחנו יכולים, כולל עזרה כספית", טוען מילשטיין.

"ישראל רוצה לשמר יציבות אסטרטגית וכלכלית באזור. ישראל לא צריכה לרכוש את החיסונים בעצמה, אבל אנחנו צריכים לתמוך בהם בכל דרך אפשרית, כולל עזרה כספית"

האתגרים הלוגיסטיים הם עצומים. בישראל קיימים מרכזי אחסון עצומים בנגב עבור החיסונים של פייזר ומודרנה. לרשות הפלסטינית יש יחידה קטנה יחסית ביריחו לאחסון בתנאי קור.

ברצועת עזה, הנשלטת בידי חמאס, המכשולים יהיו גדולים אף יותר. התשתית שם ניזוקה על ידי שלוש המלחמות שהתנהלו בין ישראל לחמאס וכן על ידי הסגר שהיא נתונה בו מצד ישראל ומצרים מזה 13 שנים. עזה סובלת מהפסקות חשמל כרוניות, דבר שיקשה מאוד להקפיד שם על אחסון בקירור.

מילשטיין אומר כי הוא מאמין שחמאס יפעל להסלמת המתיחות בדרום בניסיון ללחוץ על ישראל לאפשר את הכנסת החיסונים לרצועה.

עובדים פלסטינים עומדים בתור במחסום ליד מעלה אדומים ב-30 ביוני 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
עובדים פלסטינים עומדים בתור במחסום ליד מעלה אדומים ב-30 ביוני 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

"חמאס ינסה כל מיני טריקים – יותר עפיפוני תבערה והתקפות על הגדר – בניסיון לדחוק בישראל לאפשר את החיסון. ישראל צריכה לשחק קשוח כאן, לא להסכים לתת דברים בלי תמורה", אומר מילשטיין.

"חמאס ינסה כל מיני טריקים, עפיפוני תבערה והתקפות על הגדר, בניסיון לדחוק בישראל לאפשר את החיסון. ישראל צריכה לשחק קשוח, לא להסכים לתת דברים בלי תמורה"

ברבש מסרב להתייחס לשאלה מי צריך לממן את החיסונים לפלסטינים אבל הוא מבהיר כי השגת חסינות בקרב הפלסטינים היא "אינטרס אפידמיולוגי מרכזי".

"ישראל זה 9 מיליון בני אדם", הוא אומר. "לא כולם יהיו מחוסנים, ודאי לא למשך זמן מסוים. ילדים לא מקבלים חיסון, ואף על פי שהם לא יחלו באותה מידה, אנחנו לא רוצים את זה. צריך לעזור להם לקבל חיסונים כי ישראל והפלסטינים קשורים אחד בשני. זה אינטרס שלנו".

אמנים פלסטינים ציירו ציורי קיר כחלק ממסע להגברת המודעות למאבק בקורונה בעזה, ספטמבר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
אמנים פלסטינים ציירו ציורי קיר כחלק ממסע להגברת המודעות למאבק בקורונה בעזה, ספטמבר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

איפה שיתוף הפעולה

שאלת חיסון הפלסטינים הציתה סופת אש קטנה בתקשורת וברשת, שהדגישה את הניגוד החד בין מבצע החיסונים המואץ של ישראל לבין המחסור בחיסונים כלשהם בצד הפלסטיני. "הפלסטינים אינם נכללים במבצע החיסון הישראלי, הזריקות הולכות למתנחלים", נכתב בכותרת בגרדיאן מוקדם יותר החודש.

גורמים רשמיים בישראל ממסגרים את הדיון סביב השאלה אם ישראל מחויבת לדאוג לשכניה או לא, בעוד ארגוני זכויות אדם טוענים כי ישראל אחראית לפלסטינים כשם שהיא אחראית לאזרחיה שלה.

הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לפלסטינים בשנות ה-90, מציינים מפורשות כי הרשות הפלסטינית היא האחראית לשירותי הבריאות הפלסטיניים. אבל ההסכם עמום באשר לחובות המוטלות על ישראל ועל הפלסטינים במקרה של מגפה משתוללת.

ארגוני זכויות אדם מציינים סעיף המחייב את הישראלים ואת הפלסטינים לעבוד יחד: "ישראל והצד הפלסטיני יחליפו מידע לגבי מגפות ומחלות מידבקות, ישתפו פעולה במאבק בהן ויפתחו שיטות להעברת תיקים ומסמכים רפואיים".

אילוסטרציה, עידן הקורונה בעזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flas90)
אילוסטרציה, עידן הקורונה בעזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flas90)

"כל משפטן הגון יגיד לך – החובה לשתף פעולה היא לדבר ולהסתדר אחד עם השני; החוק הבינלאומי מתייחס לזה כ'חובות המדינה' – לעשות מאמץ כן לתאם, לספק מידע. זה לא אומר שצד אחד צריך לתת לצד השני דברים בחינם", אומר יוג'ין קונטורוביץ', משפטן שמרן שמנהל את המרכז למזרח התיכון ולחוק בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה.

"כל משפטן הגון יגיד לך – החובה לשתף פעולה היא לדבר ולהסתדר אחד עם השני, לעשות מאמץ כן לתאם, לספק מידע. זה לא אומר שצריך לתת לצד השני דברים בחינם"

ארגוני זכויות האדם, שטוענים כי ישראל היא כובשת בגדה המערבית ובעזה, מזכירים גם את אמנת ז'נבה הרביעית – מסמך משפטי בינלאומי שמספק קווים מנחים לכוחות כובשים.

ישראל דוחה את הטענות כי היא מהווה כוח כובש בגדה המערבית, ואומרת כי השטחים שבשליטתה מאז 1967 אינם כבושים אלא "נתונים במחלוקת". לפיכך, ירושלים מעולם לא קיבלה את חלותה של אמנת ז'נבה הרביעית על השטחים.

פלסטינים ממתינים במעבר רפיח בעזה לעבור למצרים, במאי 2018 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)
פלסטינים ממתינים במעבר רפיח בעזה לעבור למצרים, במאי 2018 (צילום: AP Photo/ Khalil Hamra)

אי שוויון ואפליה

"המצב הקיים הוא שמתנחל מתקוע יכול לקבל חיסון, בעוד ששכנו בכפר הפלסטיני תקוע אינו יכול. זה ביטוי מובהק של אפרטהייד", אומר מיכאל ספרד, עורך דין ופעיל שמאל, שכתב באופן נרחב על הממשל הצבאי הישראלי בגדה המערבית ובעזה.

ספרד מזכיר מקרה משנות ה-90: כשעיראק איימה על ערי ישראל בנשק כימי במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, ממשלת ישראל חילקה מסכות גז למתנחלים, אבל לא לפלסטינים. בג"ץ הורה לממשל הצבאי של ישראל בגדה המערבית לחלק מסכות גם לפלסטינים בנימוקים של אי שוויון ואפליה וכן אי מילוי חובותיו כלפי האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.

אבל הקרקע המשפטית השתנתה משמעותית מאז שנות ה-90. ישראל חתמה על הסכמי אוסלו, שמטילים מפורשות על הרשות הפלסטינית את האחריות האחרונה לחיסון הפלסטינים. "גם אם אמנת ז'נבה הרביעית חלה על המקרה קודם לכן – זו נקודת מחלוקת. הסכם אוסלו גובר על כל מחויבות אחרת שאולי הייתה קיימת", אומר אלן בייקר, לשעבר דיפלומט ישראלי.

הסכמי אוסלו נועדו להוות הסכם ביניים עד שהמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יבשיל לכדי הסדר קבע, אבל מעולם לא הושג הסכם מתקדם יותר. ישראל עדיין שולטת כמעט בכל הכניסות והיציאות של השטחים הפלסטיניים, והכוחות הישראליים נכנסים דרך קבע לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית כדי לבצע מעצרים.

טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן, 13 בספטמבר 1993 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

ועדיין, אפילו השאלה איזה חוק חל כאן נתונה לוויכוח, מאחר שאמנת ז'נבה הרביעית קובעת כי הסכמים בילטרליים, דוגמת הסכמי אוסלו, אינם יכולים לשלול מתושביו של שטח כבוש כל זכות שהאמנה מעניקה להם.

"אם מבינים אותו נכון, אוסלו היה שינוי בתוך מסגרת של כיבוש. הוא לא סיים את הכיבוש הישראלי באופן סופי או הסיר מישראל את האחריות לאלה החיים תחת שלטונה אם הפלסטינים אינם מסוגלים להשיג חיסונים עבור עצמם", אומר ספרד.

"אוסלו היה שינוי בתוך מסגרת של כיבוש. הוא לא סיים את הכיבוש הישראלי באופן סופי או הסיר מישראל את האחריות לאלה החיים תחת שלטונה אם הפלסטינים אינם מסוגלים להשיג חיסונים עבור עצמם"

בייקר דוחה את הרעיון שישראל מחויבת לאספקת החיסונים. אבל הוא גם מכיר בכך שישראל אינה יכולה להתחמק מהסוגיה לחלוטין.

"שיתוף פעולה אינו אומר שישראל חייבת לספק 1.5 מיליון חיסונים לפלסטינים", הוא מסכם. "מצד שני, זה לא אומר שישראל יכולה להתעלם לחלוטין מהעובדה שהפלסטינים הם שכנינו".

עוד 1,769 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ממחר יוחל במתן מנת חיסון אחת למי שחלו בקורונה והחלימו

בג"ץ: יש להכיר ביהדותם, לצורך חוק השבות, של מי שעברו בארץ גיור רפורמי או קונסרבטיבי; דרעי: זו החלטה מוטעה; לפיד: מברך על הפסיקה ● מבלי לעדכן את גלנט - סיכמו נתניהו ואדלשטיין שתלמידי ז'-י' ישובו לבתי הספר בשבוע הבא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא ריבלין ● הממשלה החליטה להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל וצד"ל שלחמו בלבנון

עוד 44 עדכונים

ביטחון תזונתי - מי אחראי?

הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים.

ברור לכל בר דעת כי זה צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי ויעדי הצמיחה הלאומיים. היעדר ביטחון תזונתי פוגם בתפקוד כלל אזרחי המדינה וביכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר נכון במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובמיוחד אצל ילדים וקשישים.

ברור לכל כי ביטחון תזונתי צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי

בטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו קיים מזון בריא ומזין, הזמין לכלל אזרחי המדינה, בדרך שנותנת כבוד לנזקק ולוקחת בחשבון העדפות תרבותיות. בכדי להבטיח בטחון תזונתי במצבי משבר, כמו עכשיו – זמנים של אי-יציבות קשרי הסחר ואספקת מזון הגלובלית – יש לנקוט במספר פעולות חיוניות. אנו קוראים להבטיח את בריאות האוכלוסייה ע"י קביעת המזונות הבסיסיים, הבריאים והחיוניים לשמירה על בטחון תזונתי לאומי ולדאוג לאספקתם הרציפה במחיר שווה לכל נפש.

החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, בהקניית ביטחון תזונתי. מדינת ישראל הינה "מדינת אי" שאינה יכולה להיות תלויה בשכנותיה. על כן הינה מחויבת להבטיח חקלאות מקומית וייבוא סדיר שבכוחם לספק למזון באיכות ובכמות ראויה לתקופות ממושכות, וזאת בכדי להתמודד עם תקופות משבר, כמו גם לאפשר הנגשת מזון לכלל תושביה באופן קבוע.

כמה נתונים שצריך לדעת. לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. הסקר האחרון שערך הביטוח הלאומי (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. סקר חדש יפורסם בקיץ אבל ברור שהיום המספרים האלו הם תת-אומדן.

מי שחי בתקציב מצומצם, מצמצם גם באיכות המזון ובריאותו נפגעת. לפני הקורונה משפחה ממוצעת בשני העשירונים התחתונים (אחד מחמש משפחות) הייתה צריכה להוציא כ-65% מהכנסתה על מזון כדי לרכוש את "סל המזון" הבריא המומלץ ע"י משרד הבריאות. בפועל משפחות אלו מוציאות בממוצע רק 42% מההכנסה על מזון, משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לצרוך מספיק פירות וירקות יקרים או מקורות חלבון איכותיים (קטניות, בשר ומוצרי חלב). במקום זה מעדיפים מזון זול, מעובד, עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. התוצאה היא השמנה, ותחלואה בשיעור גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסייה.

לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. סקר הבט"ל האחרון (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. היום ברור שהמספרים האלו הם תת-אומדן

בעקבות משבר הקורונה המצב רק החמיר: 13% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מצמצמים במזון או בארוחות, ו-45% נזקקים לעזרה בהבאת מזון, תרופות ועוד. בכלל האוכלוסייה נצפתה עליה של 40%-70% בדרישה לסיוע במזון מעמותות; כ-50% אוכלים יותר חטיפים וממתקים, ואילו בין 13%-20% אוכלים פחות וחווים מחסור במזון.

לפי נתונים מעמותת "לתת", כ-656,000 משקי בית (22.6%) חווים כעת אי-ביטחון תזונתי, וזה כולל כ-799,000 ילדים (32%), מתוכם 395,000 (15.8%) חווים אי ביטחון תזונתי חמור. עוד לפני הקורונה, סקר בין לאומי של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת בר אילן דיווח שכ-10% מילדי ישראל בכיתות ו'-י' דיווחו שיש שהם הולכים לבית הספר או לישון רעבים משום שאין מספיק כסף לאוכל בבית, ולכן – כן, ילדים הולכים לישון רעבים.

מאז הקורונה, מאות אלפי ילדי גן ובית ספר יסודי, שבשגרה מקבלים ארוחה חמה ומזינה בבית הספר, בין השאר כדי לאבטח את תזונתם, הפסיקו לקבל הזנה בשל הסגירות הממושכות של מוסדות החינוך. ממצאים ראשוניים של מחקר שלנו בקרב הורים לילדי בית ספר מוצאים שעל כל משפחה שמקבלת סיוע בהזנה, יש עו שלא מקבלים משום שלא יודעים כיצד לבקש או שנמנעים מלפנות לסיוע בשל תחושת בושה.

האיוולת היא, שלמרות שקיים תקציב הוא לא יושם, משום שאין מנגנון להפעיל את המיזם כאשר בתי הספר סגורים, ולשון החוק לא מזכירה את מטרתה: מתן ביטחון תזונתי לילדים. ככל שלא מציעים פתרונות, הילדים צוברים פערים בריאותיים התפתחותיים וחברתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

עוד דיווח כי מאז פרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו50% מדווחים על קשיים כלכליים. 25% מדווחים שמצבם סביר לעומת 45% שדיווחו כך לפני שנה. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו. ידוע לפי חוק אנגל (Engel) שככל שיש ירידה בהכנסות, יש עלייה באחוז התקציב המשפחתית שיוצא לצורכי מזון.

מפרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו-50% מדווחים על קשיים כלכליים. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו

מה הממשלה עשתה להסדיר את בעיית אי-ביטחון תזונתי ורעב של ילדים? מי אחראי על הנושא העגום הזה? ומדוע הוא אינו בראש סדר היום הלאומי? בפועל, המצב מזכיר את ימי השופטים, "איש הישר בעיניו יעשה", כשאין יד מכוונת.

בין המשרדים השונים שמעורבים בטיפול בהבאת מזון לנזקקים יש למנות את הרווחה, הבריאות, החינוך, האוצר, הפנים, הביטחון, החקלאות, הכלכלה, המשפטים, המשרד לקידום קהילתי ועוד היד נטויה. משרדים אלה מקיימים ישיבות רבות משותפות עם הרבה רצון טוב אבל אין מנהיגות.

ולמה? ההיסטוריה מלמדת על תפיסות שונות אידיאלוגיות ומערכתיות. האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי ביטוח לאומי והבטחת הכנסות. לעומת אלה, אנשי בריאות הציבור והממונים על תזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלה של  של משרד ממשלתי אחד. כתוצאה מכך, נושא אי הביטחון התזונתי נותר יתום, ואף גורם לא לוקח אחריות.

מה צריך לעשות? קבוצה רחבה של אנשי אקדמיה וארגונים בחברה האזרחית  מציעים את המסגרת האופרטיבית הבאה:

1

להקים ועדת מנכ"לים המשותפת למשרדי הממשלה הרלוונטיים (כנ"ל) לשם קביעת מדיניות ממשלתית סדורה שתדאג לאבטחת הביטחון התזונתי, לזיהוי מכשולים המובילים לאי ביטחון תזונתי, ולמצוא את הדרכים להתמודד עימם. כמו כן, בדיוני הוועדה ישתתפו, לפי העניין, ראש רח"ל (רשות חרום לאומי) נציגים מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות כולל מהחברה הערבית, פיקוד העורף, המרכז לביטחון לאומי, קופות החולים, נציגים מהאקדמיה ומהמגזר השלישי.

האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי בט"ל והבטחת הכנסות. אנשי בריאות הציבור והתזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלת משרד ממשלתי אחד

2

הוועדה תוסמך על ידי הממשלה להציע פתרונות מעשיים לטפל בבעיית הביטחון התזונתי כדלקמן:

א. קביעת מנגנוני מיפוי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון וגיבוש המלצות לסיוע להן, ותוכניות מניעה ושיקום במצבי אי בטחון תזונתי.

ב. גיבוש תכנית עבודה לאומית רוחבית שתכלול תקציב ייעודי רב-שנתי. יקבעו אבני דרך ויעדים לצמצום אי הביטחון התזונתי.

ג. פיתוח מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכניות, כולל מדדי הצלחה ותפוקה, כדי להבטיח את ביצוע ההמלצות.

ד. הקמת מנגנון הסברה על בחירה ואכילה מזון בריא, מונגש ומותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה , וכן שימוש במחקר מלווה שיסייע בגיבוש ההמלצות ואופן ההסברה, ובפרסום מדדים עדכניים (dashboard).

לכולנו עניין בשינוי המצב הנוכחי. אומה הניזונה היטב היא אומה בריאה, היא אומה משגשגת ובת-קיימא.

פרופ' אהרון טרואן הוא חבר סגל בביה"ס למדעי התזונה ובמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' טרואן חוקר את השפעת התזונה והמטבוליזם על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי ובכלל זה את יישום התובנות ממדעי התזונה הבסיסיים והקליניים במדיניות תזונה, בריאות הציבור וביטחון תזונתי. צילום: לואי וייל Louis Weijl

פרופ' (אמריטוס) אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור ע''ש בראון של האוניברסיטה העברית. הוא יועץ ל-FAO של ה-UN רומא, בנושא ביטחון תזונתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים

ההופעות חוזרות, אבל האמנים בקונפליקט גדול

פרסום ראשון שובם של המופעים מול קהל מצית ויכוח חריף ● מצד אחד, המעריצים ששמחים לרגל הקאמבק ● מצד שני, יש המבקרים את העובדה שמדובר בהופעות למתחסנים בלבד ● וכך נקלע אסף אמדורסקי ללב הסערה כשהחליט להופיע רק בפני בעלי תו ירוק ● אמנים בכירים, ביניהם קורין אלאל, זאב נחמה, רשף לוי וטונה, מפרסמים היום עצומה הקוראת לממשלה לאשר בדיקות מהירות בכניסה לאולמות

עוד 872 מילים

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

למקרה שפיספסת

התקנים לא עודכנו מאז שנות השבעים, ואלפים מחכים כשנה לפסיכולוג

הקורונה החריפה את המצב העגום בפסיכולוגיה הציבורית ● ילדים ממתינים לאבחון, מבוגרים מחכים לטיפולים, מאושפזים סובלים ממצוקה קשה ● נכון להיום, יש תקן ל-165 פסיכולוגים רפואיים במערכת הציבורית, כשהצורך עלה בשנה האחרונה ל-2,229 משרות ● ד"ר יובל הירש: "ההבטחות לתקציבים לא עוזרות לאלה שעכשיו חווים מחשבות אובדניות, עכשיו הם קורסים"

עוד 815 מילים

משהו רקוב בממלכת סקוטלנד

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד. ביום שני ה-22.02 פורסם כי סלמונד, יו"ר "המפלגה הלאומית הסקוטית" — להלן SNP — והשר הראשון של סקוטלנד לשעבר,  מאשים בכירים במפלגתו ומקורבים ליורשתו בתפקידים, השרה הראשונה ניקולה סטרג'ון, בקשירת קשר ובתפירת תיקים נגדו במטרה להפיג את השפעתו הפוליטית.

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד

האשמה של סלמונד היא הפיתול האחרון בעלילה סבוכה במילא, אשר תוסיף דלק לתיאוריות קונספירציה קיימות ועשויה להכתים את ה-SNP חודשים ספורים טרם הבחירות הסקוטיות. בחירות שבסופן אם וכאשר ה-SNP תזכה ברוב בפרלמנט, יש בכוונתה לערוך משאל עם שני על עצמאות מהממלכה המאוחדת.

הסיפור מתחיל באוגוסט 2018, כאשר אלכס סלמונד הוא כבר פוליטיקאי בדימוס, לאחר שהתפטר מהובלת ה-SNP ב-2014, לאחר ההפסד במשאל עם שנערך בספטמבר, ולאחר שהפסיד את מושבו קצר הימים בפרלמנט הבריטי בבחירות 2017. לעיתונות מודלף שממשלת סקוטלנד פתחה בחקירה משמעתית בגין שתי טענות להטרדה מינית נגד סלמונד מצד שתי עובדות במשרדו, המתוארכות לשנת 2013, כשהוא היה השר הראשון של סקוטלנד — לצורך העניין תפקיד המקביל למושל בארה"ב.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות שהשיקה ניקולה סטרג'ון, זכרו את השם, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP אשר נחשבה לבת טיפוחיו. המדיניות החדשה מאפשרת לממשלה לחקור טענות של הטרדה מינית נגד שרים לשעבר, לרבות שרים של ממשלות קודמות, מדיניות שסלמונד טוען שנכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו.

כאשר עצם קיום החקירה מתפרסם, החקירה כבר פועלת מספר חודשים. בעתיד יתגלה שסטרג'ון וגורמים בכירים נוספים, כגון בעלה פיטר מורל מזכ"ל המפלגה וראש הסגל שלה ליז' לויד, היו מעורבים בחקירה וקיימו דיונים לא מתועדים בביתם של סטרג'ון ומורל.

התקנון המיניסטריאלי של סקוטלנד מחייב שכל השיחות הרשמיות עם השרה הראשונה יתועדו בפרוטוקול או בזיכרון דברים, שבהערת צד מעלה שאלות על האם ומתי בני הזוג סטרג'ון ומורל צריכים לדאוג לתיעוד כשהם מדברים ביניהם על עבודה.

שבוע לאחר מכן סלמונד פותח בקמפיין לגיוס כספים להגשת תביעה נגד הממשלה הסקוטית, שלטענתו זיהמה את התהליך ומנעה מצוות ההגנה שלו גישה למידע במטרה להבטיח את אשמתו. תוך יומיים הוא גייס 100 אלף פאונד.

ב-8 ינואר 2019 בית המשפט פוסק לטובת סלמונד וקובע שהממשלה הסקוטית אכן קיימה חקירה מזוהמת ושהיא מינתה חוקר בעל היכרות מוקדמות עם המתלוננות. לסלמונד הוענקו פיצויים בסך חצי מיליון פאונד. במקום סוף הסיפור העלילה מכאן מסתבכת.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות, שהשיקה ניקולה סטרג'ון, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP שנחשבה לבת טיפוחיו. מדיניות שלטענת סלמונד נכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו

ב-24 בינואר סלמונד נעצר על ידי המשטרה והואשם ב-14 עבירות ביניהן: 9 עבירות של תקיפה מינית, 2 עבירות של תקיפה מגונה — מדרג נמוך יותר של תקיפה מינית, ו-2 עבירות של ניסיון לביצוע אונס. 9 מהעבירות, כולל שני הניסיונות לביצוע אונס, בוצעו לכאורה במעון הרשמי.

המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020 וב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת. לאחר הזיכוי הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה פרלמנטרית, במטרה לחקור את תפקודם ומעורבותם של הממשלה הסקוטית, של ניקולה סטרג'ון,  פיטר מורל, ליז' לויד אנשי מטה ועובדי מדינה נוספים, בחקירות סלמונד.

במסגרתה התגלו הדיונים הלא רשמיים בביתם של סטרג'ון ומורל, ובנוסף להם התגלו הודעות ווטסאפ של מורל בהן, לכאורה, הוא היה מעורב בתכלול מאמצים להפעלת לחץ על המשטרה לחתור לכתב אישום, ובשימוש בחומרי חקירה לקמפיין תקשורתי, כשחלק מחומרי החקירה הפלילית הגיעו מהחקירה המשמעתית, ושלכאורה אנשי מנגנון של ה-SNP עסקו בליקוט שמועות ובחיפוש אחר מקרים להבאה למשטרה.

ועדת החקירה הפרלמנטרית עדיין פעילה וגובה עדויות, ובמקביל מנהלת מלחמה עם הממשלה ומערך התביעה, שמתנהלים בכבדות מעוררת חשד בכל הנוגע להעברת חומרים משפטיים.

מצפייה בחלק מדיוני הוועדה אני יכול לומר שלראות פוליטיקאים, אנשי מנגנון ועובדי מדינה בכירים טוענים באופן סדרתי לחוסר זיכרון, מתבטאים בהסתייגות בלי מסויגת, ומסיטים את כובע "מקבל ההחלטות" לאנשים שונים, היא לא פחות ממדהימה.

גם אם לא הייתה קנוניה, ואכן חסרה מסה קריטית של מידע כדי לבסס שהייתה כזו, יש די והותר מידע כדי להסיק שיש משהו רקוב בממלכת סקוטלנד. המעורבות שאיננה שנויה במחלוקת בהקשר לחקירה המשמעתית נגד סלמונד, מציגה מיזוג שגרתי בין התפקידים והאינטרסים המפלגתיים לממלכתיים.

ב-6 במאי תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט חדש, במערכת בחירות שעשויה להיות גורלית. תוצאותיה יקבעו האם פניה של סקוטלנד לחמש השנים הקרובות יהיו לכיוון עצמאות מהממלכה המאוחדת. אין צל של ספק שה-SNP היא הפייבוריטית להיות הסיעה הגדולה ביותר. השאלה היא האם היא תזכה ברוב מוחלט שיאפשר לה לקדם משאל עם שני, או שמא תאלץ להסתפק בממשלת מיעוט ולספוג עיכוב למשך 5 שנים.

ב-24 בינואר סלמונד נעצר והואשם ב-14 עבירות, בהן: 9 עברות תקיפה מינית, 2 עברות של תקיפה מגונהו-2 עברות של ניסיון לביצוע אונס. המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020. ב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת

שאלה בה דווקא הפרשה סביב אלכס סלמונד, מי שהפך את ה-SNP ממפלגה שולית ואזוטרית למפלגה מרכזית אשר מטרותיה נלקחות ברצינות גמורה והוביל אותה עד סף הניצחון, עם נראטיב "מלחמת האזרחים" העוטף אותה, עשויה להטות את הכף.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאן נעלם דוד אמסלם

מערכת הבחירות נמצאת בשלב הבטן הרכה, רגע לפני בליץ האחרון ● שלושה דברים בכל זאת קורים מאחורי הקלעים ● בליכוד מתעקשים ששקד ובנט עדיין רואים עצמם משתלבים בצמרת המפלגה בטווח הרחוק, מה שישפיע על הקואליציה שיבחרו לשבת בה בטווח הקצר ● אבתיסאם מראענה מנקה את העבודה מאנשי הימין שבה ● ובליכוד מתחילים לשים לב לקרע בין אמסלם לנתניהו ● פרשנות

עוד 767 מילים

ספינת המעפילים של מוטי

פרסום ראשון איש העסקים מוטי כהנא, החי בניו ג'רזי, מארגן בימים אלה מבצע מעפילים מודרני ● ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע בבחירות, או מכל סיבה אחרת, יצטרכו לטוס לקפריסין - שם תמתין להם ספינה של כהנא, שתיקח אותם לישראל ● כל העלויות בקפריסין יהיו על חשבון כהנא, בעל היסטוריה ארוכה של חילוץ יהודים ממדינות אויב ● "שקלתי לקרוא לספינה 'אלטלנה'", הוא מספר, "אבל בסוף בחרתי בשם יותר הולם: 'דמוקרטיה'"

עוד 548 מילים ו-4 תגובות
חיילים גרמנים אוספים את היהודים בשכונת היהודים באמסטרדם, 1941

בדיוק לפני 80 שנה הפכה הולנד למדינה היחידה שיצאה במחאה נגד רדיפת יהודים על ידי הנאצים ● אחרי שלושה ימים, השביתה חוסלה באלימות, ובסופו של דבר שלחו הגרמנים חמישה מכל שבעה יהודים הולנדים אל מותם ● ההיסטוריון באס קורטהולט מסביר את חשיבות המרי הנדיר ההוא ומוצא קווי דמיון למחאת Black Lives Matter

עוד 780 מילים

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

גלנט: הן המורים והן התלמידים לא יחויבו להגיע לימי הלימוד שצפויים להתווסף בקיץ

דיווחים: גורמים במשרד האוצר אומרים כי אין מקור תקציבי למימון התוכנית להארכת הלימודים ● בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר לאבתיסאם מראענה להתמודד בבחירות ● הממשלה אישרה לחסן נגד קורונה פועלים פלסטינים, שעובדים בישראל ובהתנחלויות ● מירי רגב: ועדת החריגים תבוטל; כל ישראלי שירצה לשוב ארצה כדי להצביע בבחירות - יוכל לעשות זאת

עוד 48 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,238 מילים ו-2 תגובות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה