עמותת תרבות של סולידריות (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
האנשים שהחליטו דווקא עכשיו להקדיש את חייהם לעזרה לזולת

מאכילים ונהנים

עידן הקורונה

הקורונה הכלכלית הולידה יותר ויותר נזקקים, אבל שירותי הרווחה מתקשים לסייע ● זה מה שהביא מאות אנשים מרחבי הארץ להתנדבות אקסטרים ● החייל מבאר שבע שפתח גמ"ח עם חבריו הסדירניקים ● הזוג מראש העין שהקים מחסן מזון ● והשחקן שמחלק מרק ועוגות בדרום תל אביב ● "בעולם סביר הרשויות צריכות לדאוג לזה, אבל זה לא קורה אז אין ברירה" ● דוח מהשטח הרעב

חמישי בערב, קומה מינוס אחת במרכז מסחרי בלב פתח תקווה. אושר שוקרון מתזז בין קרטונים של מוצרי מזון, שתכף יחולקו בחינם. המדפים כמעט התרוקנו אחרי שעשרות אנשים הגיעו בשעות האחרונות כדי להצטייד באוכל לשבת. זו שעת השיא, והוא מפוצץ באנרגיות: "אני לא שואל שאלות את האנשים שמגיעים, אבל אני יודע שיש כאן הרבה אימהות חד הוריות".

בקומה למעלה נמצאת אשתו, שני שרביט. היא מקבלת את פני הבאים, שמגיעים כדי לאסוף את המזון. חלקם מתנדבים שישנעו אותו לרחבי גוש דן, חלקם מגיעים כדי לקחת אוכל עבור בני משפחותיהם.

למיזם שהקימו קוראים משמחים ילדים רעבים, ובעמוד הפייסבוק שלהם אפשר למצוא אינספור פוסטים של אימהות שמבקשות עזרה כשברקע תמונה של מקרר ריק. לרגע נדמה שמדובר בבדיחה סרקסטית במיוחד, אלא שהסרט הזה אמיתי. יש שם גם בקשות למוצרים כמו מטרנה, חיתולים או ריהוט.

אושר שוקרון ושני שרביט (צילום: עומר שרביט)
אושר שוקרון ושני שרביט (צילום: עומר שרביט)

הוא אינסטלטור, בן 23. היא מטפלת בקשישים, בת 26, שנמצאת כרגע בחופשת לידה. התינוקת שלהם, בת כמה חודשים, ישנה במסדרון בין המחסן לקומה העליונה. את המרכול החינמי הזה, שנקרא הגמ"ח של השם, הם פתחו בהתחלה בבית שלהם בראש העין. לפני כמה שבועות עברו למחסן הזה, כ-180 מ"ר בפתח תקווה, העיר בה הכירו בפאב.

"זה התחיל לפני שנתיים כשעזרתי דרך הקיר הפרטי שלי בפייסבוק. זה פשוט גדל מפה לאוזן, ומתחילת הקורונה המצב החמיר. אלה שתרמו התחילו לבקש עזרה בעצמם, שזה הדבר הכי עצוב. האם אני מקבלת תמיכה ממוסדת? ממש לא", אומרת שרביט.

"זה התחיל לפני שנתיים כשעזרתי דרך הקיר הפרטי שלי בפייסבוק. זה פשוט גדל מפה לאוזן, ומתחילת הקורונה המצב החמיר. אלה שתרמו התחילו לבקש עזרה בעצמם, שזה הדבר הכי עצוב"

תרומות הם מקבלים מאנשים פרטיים ומתנדבים שמגיעים לסדר סחורה ולעשות משלוחים לכל מרכז הארץ. "יש כאן פנסיונרים, עולים חדשים שבאים גם כדי לתרגל קצת עברית, וגם חיילים מבסיס סירקין שמבקשים לבוא", מספר שוקרון תוך כדי שהוא מעביר קרטונים לקומה העליונה.

במחסן יש רק מוצרים יבשים, וכל קרטון מכיל בין היתר מלח, שמן, ארבע קופסאות שימורים, פתיתים ואטריות. במקרים מסוימים שרביט עושה משלוחים באונליין ישירות מהסופר לנזקקים כדי לרכוש עבורם בשר, חלב וגבינות.

מחלקת הרווחה של עיריית פתח תקוה מעבירה אליהם מספרי טלפון של משפחות שזקוקות לעזרה, אלא שאותה עירייה לא מסייעת למלא את המדפים.

מחסן הגמ"ח של השם (צילום: עומר שרביט)
מחסן הגמ"ח של השם (צילום: עומר שרביט)

"ניסיתי לדבר עם ראש העיר, הוא הבטיח לבוא ואז לא ענה. אנחנו אובדי עצות בקטע הזה, רק שיעזרו לנו למלא את המחסן. בכל זאת, הם מפנים אלינו משפחות. אנחנו לא יכולים להגיד למי שבא לכאן שנגמר כי העירייה לא רוצה לעזור", הוא אומר בעודו מראה לי חילופי הודעות בינו לגבין רמי גרינברג, ראש העיר.

מעיריית פתח תקוה טרם התקבלה תגובה.

למה אתם צריכים להיות אלה שמסייעים?

שוקרון: "העירייה צריכה לקחת אחריות ולתת יד, אנחנו משרתים אותם וזה עוזר להם ואפילו את המעט שאפשר הם לא עושים".

שרביט: "ברור שהממשלה צריכה לדאוג לזה, אבל זה לא קורה. יש כאן אמהות שמוכרות ברווחה. מביאים להן קופסה קטנה של ירקות ופסטה שבקושי מספיקה ליממה, כאילו אומרים 'קחי ותסתמי את הפה'. קיבלת סל, אבל אין לך אפילו את השמן לפתיתים. מה היא תעשה עם זה?".

"ברור שהממשלה צריכה לדאוג לזה, אבל זה לא קורה. יש כאן אמהות שמוכרות ברווחה. מביאים להן קופסה קטנה של ירקות ופסטה שבקושי מספיקה ליממה, כאילו אומרים 'קחי ותסתמי את הפה'"

אלפיים כריכים, 220 קריאות לעזרה

שוקרון ושרביט לקחו את ההתנדבות לאקסטרים, והם לא לבד. אוזלת היד של הממשלה באספקת ביטחון תזונתי לנפגעי הקורונה הכלכלית, מביאה לכך שיותר ויותר אנשים ברחבי הארץ מתמסרים לדבר, חלקם הגדול בהתנדבות ומיעוטם כמנהלי עמותות בשכר.

בשישי בצהריים לירון כהן מחכה בתחנה שליד שוק התקווה בתל אביב. הוא שחקן תיאטרון ועושה הפעלות לילדים. שני תחומים שהקורונה השביתה לגמרי.

"בהתחלה חילקתי מזון לשלוש משפחות ועכשיו אני עומד על 15", הוא מספר על קו החלוקה שלו, בזמן שהוא נוסע באוטובוס לקריית שלום כדי לאסוף אוכל ממתנדבים. לאחר מכן הוא יחזור לתקווה כדי לחלק את הסחורה.

(צילום: עמותת הפרדס)
פעילות של עמותת הפרדס (צילום: עמותת הפרדס)

"התחלתי עם שתי נשים חד הוריות שאני מכיר אישית. אני מגיע אליהן פעמיים בשבוע ומביא להן פירות, ירקות, סלי מזון ואוכל מבושל", הוא מוסיף בעודו אוחז בעגלת שוק גדולה שתכף תתמלא בעוגות, מרקים ומוצרי מזון.

כל המשפחות שיקבלו את האוכל ממוקמות בדרום תל אביב. העמותה שמארגנת את האופרציה נקראת הפרדס. במקור הם עסקו בפיתוח מנהיגות קהילתית ואירועי תרבות. משבר הקורונה דחק אותם לעשות הסבה גם לחלוקת מזון.

העמותה משרתת כ-150 משפחות. במיזם הזה כהן עושה הכל: "אני על העמותה הזו 24/7. אני עמוק בתוך זה מהסגר הראשון, והכל בהתנדבות. אמא שלי מבסוטה ואפילו תומכת. לפעמים האוכל מגיע אליי הביתה אז אנחנו מכינים חמגשיות והיא עוזרת במיון לשקיות". הוא רווק בן 38, גדל ליד ככר דיזנגוף, כשהיה בן 13 המשפחה עברה לכפר שלם ומאז הוא גר שם.

"אני על העמותה הזו 24/7. אני עמוק בתוך זה מהסגר הראשון, והכל בהתנדבות. אמא שלי מבסוטה ואפילו תומכת. לפעמים האוכל מגיע אליי הביתה אז אנחנו מכינים חמגשיות והיא עוזרת במיון לשקיות"

"תמיד הייתי בקטע של נתינה וכשהתחילה הקורונה חיפשתי מקום להתנדב, אמרתי לעצמי שזה הזמן שלי. אני מתכנן גם ערוץ יוטיוב שיחבר בין ילדים על הספקטרום לילדים רגילים". לדבריו, בחודשים האחרונים יש יותר אנשים שזקוקים לעזרה.

אלון מדר ורון שאול (צילום: עומר שרביט)
אלון מדר ורון שאול (צילום: עומר שרביט)

התחנה הראשונה בקרית שלום היא אצל אלון מדר ובן זוגו רון שאול. שני ילדיהם מתרוצצים בין הסלון לחצר והם מוסרים לכהן 28 עוגות שאפו בבית. חצי מהעוגות הוא יחלק בתקווה בעצמו ואת השאר יעביר לרכזת שבט בצופים. "אסור להם לעשות פעולות, אבל מותר להם להתנדב אז הם עוזרים בחלוקה לקשישים או שהם מגיעים לבית אבות בשכונה ומשמחים אותם".

התחנה הבאה בקרית שלום היא אצל אמה בביוב, מנהלת עמותת פרדס. היא עושה את זה בהתנדבות בשבע השנים האחרונות ולפני כן היתה חשבת שכר בתנובה במשך כשני עשורים. העמותה היתה קיימת לפניה ונועדה לחזק את החוסן הקהילתי והשכנות הטובה.

"בהתחלה, הקרובים אליי הסתכלו עליי קצת מוזר", היא אומרת. "בן הזוג שלי חשב שזה לא נכון שאהיה תלויה בו כלכלית, אבל האמנתי בדרך ועם הזמן שקעתי בעשייה.

"העמותה עוסקת בפיתוח מנהיגות מקומית של הורים ונשים. בקורונה ראינו צורך בסיוע לרכישת מזון ותרופות. גייסנו מערך שלם של מתנדבים, ותוך חודש וחצי קיבלנו 220 פניות לעזרה. ירקות קיבלנו מארגון פסיה בדרך בן צבי, ויש בחורה בשם אתי דרורי שמצילה אוכל מבושל ממסעדות. בנוסף, יש קבוצה של נשים שבישלו אוכל בסופי שבוע כדי לחלק לקשישים".

אמה בביוב ולירון כהן (צילום: עומר שרביט)
אמה בביוב ולירון כהן (צילום: עומר שרביט)

מי המשפחות שאתם משרתים?
"יש משפחות שהיו נורמטיביות מבחינה כלכלית, ועכשיו זקוקות לעזרה ומתביישות. אתה מרגיש שיש להן קושי לבקש את הסיוע וקשה לראות את זה. אנחנו עוזרים בתקווה, שכונת שפירא וקרית שלום ואנחנו בקשר עם פעילים בנווה עופר.

"לא היינו בתחום של חלוקת אוכל, אבל בקורונה ענינו על צורך שעלה ועם התגייסות מהירה של תושבים הגענו למצב שחילקנו אלפיים כריכים. קשה לנו לראות את הקושי של התושבים".

"לא היינו בתחום של חלוקת אוכל, אבל בקורונה ענינו על צורך שעלה ועם התגייסות מהירה של תושבים, הגענו למצב שחילקנו אלפיים כריכים. קשה לנו לראות את הקושי של התושבים"

גורת כלבים חמודה מתנפלת על כהן בחצר ביתה של שולמית שיר-חן. היא דימונאית במקור, "הייתי חוזרת לשם עכשיו", ובקרית שלום מאז שהתחתנה ב-1975. שיר-חן חברה בעמותת הפרדס ומתנדבת במרכז מידע של ביטוח לאומי.

"אני מנחה קבוצה של העצמה נשית, וכשהעירייה הפסיקה לחלק אוכל לקחנו את המושכות. בסגר הראשון פתחנו חמ"ל בבית וקיבלתי מוצרים שלא ידעתי מה לעשות איתם. 5 קילו אורז, למשל. אז גייסתי את הנשים מהקבוצה והן הגיעו לבשל כאן. העברנו הכל לחמגשיות וככה התחלנו לחלק אוכל באמצעות מתנדבים.

שולמית שיר חן (צילום: עומר שרביט)
שולמית שיר חן (צילום: עומר שרביט)

"יש אמהות חד הוריות וקשישים ואנשים בודדים שצריכים אוכל ובאים ולוקחים. זה מצב חדש שלא הכרנו. יש הרבה אנשים שלא האמנתי שצריכים עזרה".

כהן אוסף ממנה 3 קופסאות של 4 ליטר מרק וממשיך לתחנת האוטובוס. בהמשך יעשה את קו החלוקה שלו בתקווה. "נכון שלעשות טוב לזולת זה לא דבר שכיח, אבל יש אנשים טובים באמצע הדרך. בעולם סביר הממשלה והעירייה צריכות לדאוג לזה, אבל כשזה לא קורה פשוט אין ברירה".

מנת החסד והצדקה

אותה רוח התנדבותית אחזה בעמית אסוס בן ה-19 מבאר שבע, שיחד עם 5 חברים מפעיל בחודשים האחרונים גמ"ח עצמאי של סיוע באוכל. הוא בוגר חינוך דתי ומשרת בחיל האוויר, ככה שאת הבית הוא רואה לבערך שלושה ימים מדי שבוע וחצי.

"לפני כמה חודשים ראינו צורך של משפחות נזקקות שאין להם מה לאכול וכל פעם נתקלנו בסיפור נקודתי ונרתמנו לעזרה במגבית מחברים, לא משהו מסודר. ואז ראינו שזה מצליח ויש לנו יכולת לעזור אז פתחנו גמ"ח שנקרא פתח לבך", הוא מספר.

גמ"ח פתח ליבך של עמית אסוס (צילום: עומר שרביט)
גמ"ח פתח ליבך של עמית אסוס (צילום: עומר שרביט)

"אנחנו עומדים על 6 סלי מזון קבועים כל שבוע ל-6 משפחות. פעם בשבוע אנחנו מגיעים אליהם עם עופות, דגים, חלב, כל מה שמשפחה צריכה. משפחה גדולה תקבל יותר וקטנה תקבל פחות.

"יש לנו אם חד הורית עם 4 ילדים ומשבר הקורונה לא מוסיף, היא מגיעה למצב שהיא אומרת 'אין לי מה לתת לילדים, אני חייבת עזרה'. יש לנו משפחה אחרת עם עשרה ילדים שפתאום נסגר להם העסק בבום.

"אני לא מתחיל לחפור ולשאול שאלות, הגענו אליהם דרך הרווחה ואנשים שיודעים המשפחה הזו באמת זקוקה לעזרה. יש כאלה שמבקשים עזרה בתשלום חשבון חשמל או משפחה אחרת שבה שניים מהילדים חולים, והאבא צריך לטפל בהם ולכן לא יכול לעבוד".

כל המתנדבים הם חיילים בסדיר, ועולה השאלה איך הם מצליחים לתחזק את קו החלוקה הקבוע, וזה בלי לקחת בחשבון עוד עזרות נקודתיות שבאות על הדרך. אסוס אומר כי את הקניות הם עושים בשלישי ורביעי ומשתדלים לחלק את האוכל בימים האלה, כדי שלמשפחה יהיה זמן לסדר ולהכין את הכל לשבת.

"יש לנו רכבים, כל פעם שמישהו בבית ויכול לצאת שניה לעשות את הסיבוב הקטן הזה שלוקח חצי שעה, לקחת קניה מהסופר ולחלק את המצרכים למשפחות".

איך ולמה בחור בן 19 שבקושי רואה את הבית מוצא זמן ורצון למלא מקררים למשפחות שהוא לא מכיר?
"גדלנו על מנת החסד והצדקה והחלטנו לרוץ על זה. אחת השאיפות שלנו היא להקים ארגון חסד גדול שנוכל להתפאר. אם אתה לא תעשה את זה אף אחד אחר לא ידאג לזה. אתה רואה משפחה שצריכה לשבת לשולחן שבת ומתקשה לקנות אוכל, או יום רגיל שבו ילד לא אוכל כלום ואמא בוכה את הנשמה שלה".

"אם אתה לא תעשה את זה אף אחד אחר לא ידאג לזה. אתה רואה משפחה שצריכה לשבת לשולחן שבת ומתקשה לקנות אוכל, או יום רגיל שבו ילד לא אוכל כלום ואמא בוכה את הנשמה שלה"

מאיפה אתם מגייסים את התרומות?
"יש קבוצות פייסבוק כמו 'באר שבע ביחד' או משפחה וחברים קרובים. גם בבסיס שלי לפעמים אני שולח הודעה בבקשה לעזרה, וחיילים שמרוויחים 800 שקל באים ושמים את הכסף שלהם. במקום לקנות 8 פחיות זירו במכונה הם תורמים 40 שקל לגמ"ח. הדור שלנו יותר פתוח, יש רשתות חברתיות והמידע הרבה יותר חשוף מפעם. אנשים רואים את המצוקה ואף אחד לא מצליח להתעלם מזה".

חברי גמ"ח פתח ליבך
חברי גמ"ח פתח ליבך

המיזם שלהם התחיל לפני ארבעה חודשים, ובמהלך הדרך גם דאגו לאסוף כסף לקניות עבור משפחות בחגים. "אתה אומר לעצמך 'וואלה האכלתי עכשיו כמה משפחות בחג כי אני נתתי להם ואם אני לא אתן אף אחד לא ייתן. זה ממלא אותך ויש הרגשה של עשיתי משהו בעולם. זה צורך שהיה קיים גם לפני הקורונה.

"הרווחה עוזרת, אבל יש משפחות שלא נעים להן להיכנס לרווחה וכאלה שאולי ויזואלית לא נראה שצריכים עזרה, אבל בפועל כן זקוקים לזה. לפני כמה שנים הם עבדו והשתכרו למחייתם ופתאום נפלו וזו כאפה שקשה להתעורר ממנה".

"יש משפחות שלא נעים להן להיכנס לרווחה וכאלה שאולי ויזואלית לא נראה שצריכים עזרה, אבל בפועל כן זקוקים לזה. לפני כמה שנים הם עבדו והשתכרו למחייתם ופתאום נפלו וזו כאפה שקשה להתעורר ממנה"

זה סביר שאת הביטחון התזונתי יספקו קבוצה קטנה של חיילים בני 19, ולא הממשלה?
"לא משנה כמה הממשלה תחפש לעזור, בסופו של יום יש צורך ואף ממשלה בעולם לא תגיע למצב שבו היא מכלכלת את כולם. יש כאלה שלא עובדים, אבל מישהו בדק למה הם לא עובדים? אז הם מקבלים הבטחת הכנסה של 3,500 שקל, אבל זה לא מספיק אפילו לכיסוי חשבונות. זה צורך שהממשלה לא תוכל לדאוג לו באופן עקבי למשך חודשים.

"יש כאלה שלא רואים במה שאנחנו עושים את החן, שואלים 'למה אתה צריך את זה על הראש שלך, תן לממשלה ולעירייה לדאוג'. אם הממשלה הייתה עושה את הכל אז לנו לא הייתה נשארת מצווה לעשיית חסד, אז לפעמים משאירים לנו קצת".

מעדיפים להישאר אנונימיים

חוסר הביטחון התזונתי הוא בעיה בוערת בכל רחבי הארץ, ומי שנושאים בנטל הם מתנדבים שאורזים את האוכל או מביאים אותו למי שצריך. כך, למשל בחיפה, שבה עמותת לב חש גייסה בסגר הראשון 400 מתנדבים ואוכל מחברות הייטק שהושבתו ומלקט ישראל, ובסך הכל חילקה 50 אלף מנות מבושלות.

העמותה ממוקמת בשכונת הדר, ונועדה לצמצם פערים בחברה וליצור שוויון הזדמנויות. בין השאר אנשיה מפעילים מרפאת שיניים מסובסדת, מרכז למסירת ריהוט, עגלת קפה במחלקה אונקולוגית לילדים ובקרוב גם מלונית ליד בית החולים רמב"ם.

עמותת לב חש
עמותת לב חש

תסמיני הקורונה הביאו את העמותה להתמקד בחלוקת מזון. "זה הפך למשהו מאוד אינטנסיבי", אומרת דקלה כהן מיכאלי שמנהלת בשכר את כל האופרציה. היא מתפעלת מעל 90 מתנדבים קבועים ועוד כאלף שמגיעים להתנדבות חד פעמית במהלך השנה.

לדבריה, חלה עלייה משמעותית בפניות לעזרה, חלקם הגדול מאנשים שלא היו מוכרים לרווחה לפני המשבר ולא רוצים להיות מוכרים גם במהלכו.

"הם מקווים שזה יהיה זמני ומעדיפים להישאר אנונימיים. היום התקשרה מישהי שסיפרה שהיא לא עובדת והמשרה של בעלה הצטמצמה בחצי, ועם ארבעה ילדים ששניים מהם תינוקות הם פשוט לא מצליחים לשרוד.

"יש משפחות שמתביישות לפנות למשפחה המורחבת, כבר לא נעים להם לבקש. יש גם כאלה שבעבר עבדו בעבודות יומיות בשוק או דברים מהסוג הזה והחזיקו את הבית והיום גם את זה אין".

"יש משפחות שמתביישות לפנות למשפחה המורחבת, כבר לא נעים להם לבקש. יש גם כאלה שבעבר עבדו בעבודות יומיות בשוק או דברים מהסוג הזה והחזיקו את הבית והיום גם את זה אין"

העירייה לא תומכת בעמותה, אך מי שכן עוזרים לה הם דווקא הפקחים העירוניים והשוטרים שהפכו למתנדבים בעצמם. "בזמן הסיור השגרתי שידכנו להם קשיש ערירי שיבואו לבקר אותו ולשמוע מה שלומו ואם חסר לו משהו".

כהן מיכאלי חושבת שההחמרה של המשבר החברתי נובעת מניהול לא נכון. "כל הסיפור של התמודדות עם נזקקים ותמיכה ורווחה צריך לעבור רפורמה. יש אוכלוסיות חלשות שצריך לתת להן תמיכה, אבל אין תכנית אחת עם חזון ליעד ברור לצמצום העוני".

גם בימים גשומים וסוערים

מצוקת המזון לא התחילה במשבר הקורונה, היא רחבה ונוגעת גם באזורים שאינם מזוהים עם מצוקה ועוני. עמותת מתנדבי הרצליה מחלקת סלי מזון ל-250 משפחות מדי חמישי אחר הצהריים. המתנדבים עושים את זה בהיקפים משתנים כבר שנים. אחת המתנדבות היא טל שטלמן מולכו, מנהלת שירות באל על.

עמותת מתנדבי הרצליה (צילום: עומר שרביט)
עמותת מתנדבי הרצליה (צילום: עומר שרביט)

היא נשאבה למערך ההזנה הזה לפני כמה שנים, ובזמן שהיא בחו"ל בעלה מתגייס לאסוף את האוכל במקומה. "לפעמים אנחנו מחלקים ביחד וזה זמן איכות של שנינו. החלוקה בזוג הופכת את זה לקל יותר במיוחד בימים גשומים וסוערים יותר".

העמותה מקבלת סיוע מהעירייה וארגון לתת ותרומות פרטיות. יש להם כ-60 מתנדבים שדואגים לארוז ולחלק עד שמונה ארגזים כל אחד. כשצריך הם עוזרים למשפחות גם בתחומים אחרים.

"יש לי נחת מהמחלקים שלי, הנה בדיוק עכשיו אחד שאל אותי אם לעשות קו אחד או יותר", אומרת שטלמן מולכו, "האנשים עושים בתקופה הזו עבודה כפולה, בגלל המגבלות על מספר האנשים שיכולים לשהות במרכז האריזה ובגלל שחלק מהמחלקים נכנסו לבידוד".

טל שטלמן מולכו
טל שטלמן מולכו

הארגזים מכילים עד עשרה מוצרים ביניהם פסטה, אורז, שימורים, שוקולד, טחינה, בשר, גבינות, ירקות וביצים. לבתים בהם יש תינוקות נשלחים גם מטרנה וטיטולים.

"אני בת 49 ולא זוכרת יום בחיי שלא עשיתי משהו התנדבותי. תמיד הייתי בוועד הכיתה או בוועד הבית. לא יודעת אם זה ממקום של לרצות או למלא את הזמן או לחיות בעולם יותר טוב, מניחה שקצת מכל דבר. חשוב לי שהילדים שלי יראו שאני מתנדבת בכל יום חמישי ולוקחת קרטונים באוטו כמו שליח של סופר".

היא לא צופה שהפעילות הזו תיפסק כשהמשבר הנוכחי יחלוף. "אני מקבלת את המאגר ממחלקת הרווחה, הצורך גדל, ויש עוד עמותות שפועלות בעיר. אני מוצאת יומיים בשבוע להתנדב, ואני אמשיך לעשות את זה. זה היה הרבה לפני הקורונה וזה יהיה הרבה אחרי".

עוד 2,401 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההקלות נמשכות: ביום ראשון תלמידי ז'-י' ישובו לבתי הספר והמסעדות ייפתחו לקבלת קהל

בג"ץ: יש להכיר ביהדותם, לצורך חוק השבות, של מי שעברו בארץ גיור רפורמי או קונסרבטיבי; דרעי: זו החלטה מוטעה; לפיד: מברך על הפסיקה ● הוחל בהפעלת פיילוט הצמידים האלקטרוניים לשבים ארצה מחו"ל ● שגריר איחוד האמירויות בישראל הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא ריבלין ● הממשלה החליטה להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל וצד"ל שלחמו בלבנון

עוד 46 עדכונים

ביטחון תזונתי - מי אחראי?

הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים.

ברור לכל בר דעת כי זה צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי ויעדי הצמיחה הלאומיים. היעדר ביטחון תזונתי פוגם בתפקוד כלל אזרחי המדינה וביכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. הדבר נכון במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובמיוחד אצל ילדים וקשישים.

ברור לכל כי ביטחון תזונתי צריך להיות מובן מאליו, אבל ב-2021 זה לא קורה ויש לכך השלכות רבות וחמורות. היעדר ביטחון תזונתי הינו בעיה כלכלית, חברתית ובריאותית, המשפיעה באופן ישיר על החוסן הלאומי

בטחון תזונתי לאומי מוגדר כמצב בו קיים מזון בריא ומזין, הזמין לכלל אזרחי המדינה, בדרך שנותנת כבוד לנזקק ולוקחת בחשבון העדפות תרבותיות. בכדי להבטיח בטחון תזונתי במצבי משבר, כמו עכשיו – זמנים של אי-יציבות קשרי הסחר ואספקת מזון הגלובלית – יש לנקוט במספר פעולות חיוניות. אנו קוראים להבטיח את בריאות האוכלוסייה ע"י קביעת המזונות הבסיסיים, הבריאים והחיוניים לשמירה על בטחון תזונתי לאומי ולדאוג לאספקתם הרציפה במחיר שווה לכל נפש.

החוסן הלאומי תלוי, בין היתר, בהקניית ביטחון תזונתי. מדינת ישראל הינה "מדינת אי" שאינה יכולה להיות תלויה בשכנותיה. על כן הינה מחויבת להבטיח חקלאות מקומית וייבוא סדיר שבכוחם לספק למזון באיכות ובכמות ראויה לתקופות ממושכות, וזאת בכדי להתמודד עם תקופות משבר, כמו גם לאפשר הנגשת מזון לכלל תושביה באופן קבוע.

כמה נתונים שצריך לדעת. לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. הסקר האחרון שערך הביטוח הלאומי (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. סקר חדש יפורסם בקיץ אבל ברור שהיום המספרים האלו הם תת-אומדן.

מי שחי בתקציב מצומצם, מצמצם גם באיכות המזון ובריאותו נפגעת. לפני הקורונה משפחה ממוצעת בשני העשירונים התחתונים (אחד מחמש משפחות) הייתה צריכה להוציא כ-65% מהכנסתה על מזון כדי לרכוש את "סל המזון" הבריא המומלץ ע"י משרד הבריאות. בפועל משפחות אלו מוציאות בממוצע רק 42% מההכנסה על מזון, משום שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לצרוך מספיק פירות וירקות יקרים או מקורות חלבון איכותיים (קטניות, בשר ומוצרי חלב). במקום זה מעדיפים מזון זול, מעובד, עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. התוצאה היא השמנה, ותחלואה בשיעור גבוה פי כמה מחלקם באוכלוסייה.

לפני משבר הקורונה, 33% מאוכלוסיית ישראל סבלו מעודף משקל ו-20% מתת-תזונה. סקר הבט"ל האחרון (מ-2016) הראה שכ-14% סבלו מאי ביטחון תזונתי חמור וכ-11% מאי בטחון תזונתי בינוני. היום ברור שהמספרים האלו הם תת-אומדן

בעקבות משבר הקורונה המצב רק החמיר: 13% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מצמצמים במזון או בארוחות, ו-45% נזקקים לעזרה בהבאת מזון, תרופות ועוד. בכלל האוכלוסייה נצפתה עליה של 40%-70% בדרישה לסיוע במזון מעמותות; כ-50% אוכלים יותר חטיפים וממתקים, ואילו בין 13%-20% אוכלים פחות וחווים מחסור במזון.

לפי נתונים מעמותת "לתת", כ-656,000 משקי בית (22.6%) חווים כעת אי-ביטחון תזונתי, וזה כולל כ-799,000 ילדים (32%), מתוכם 395,000 (15.8%) חווים אי ביטחון תזונתי חמור. עוד לפני הקורונה, סקר בין לאומי של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת בר אילן דיווח שכ-10% מילדי ישראל בכיתות ו'-י' דיווחו שיש שהם הולכים לבית הספר או לישון רעבים משום שאין מספיק כסף לאוכל בבית, ולכן – כן, ילדים הולכים לישון רעבים.

מאז הקורונה, מאות אלפי ילדי גן ובית ספר יסודי, שבשגרה מקבלים ארוחה חמה ומזינה בבית הספר, בין השאר כדי לאבטח את תזונתם, הפסיקו לקבל הזנה בשל הסגירות הממושכות של מוסדות החינוך. ממצאים ראשוניים של מחקר שלנו בקרב הורים לילדי בית ספר מוצאים שעל כל משפחה שמקבלת סיוע בהזנה, יש עו שלא מקבלים משום שלא יודעים כיצד לבקש או שנמנעים מלפנות לסיוע בשל תחושת בושה.

האיוולת היא, שלמרות שקיים תקציב הוא לא יושם, משום שאין מנגנון להפעיל את המיזם כאשר בתי הספר סגורים, ולשון החוק לא מזכירה את מטרתה: מתן ביטחון תזונתי לילדים. ככל שלא מציעים פתרונות, הילדים צוברים פערים בריאותיים התפתחותיים וחברתיים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

עוד דיווח כי מאז פרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו50% מדווחים על קשיים כלכליים. 25% מדווחים שמצבם סביר לעומת 45% שדיווחו כך לפני שנה. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו. ידוע לפי חוק אנגל (Engel) שככל שיש ירידה בהכנסות, יש עלייה באחוז התקציב המשפחתית שיוצא לצורכי מזון.

מפרוץ המגפה, 268,000 משקי בית חיים בעוני מחפיר, 30% מהאזרחים חיים בעוני ו-50% מדווחים על קשיים כלכליים. 24% טענו שרצו לקבל עזרה אך לא קבלו

מה הממשלה עשתה להסדיר את בעיית אי-ביטחון תזונתי ורעב של ילדים? מי אחראי על הנושא העגום הזה? ומדוע הוא אינו בראש סדר היום הלאומי? בפועל, המצב מזכיר את ימי השופטים, "איש הישר בעיניו יעשה", כשאין יד מכוונת.

בין המשרדים השונים שמעורבים בטיפול בהבאת מזון לנזקקים יש למנות את הרווחה, הבריאות, החינוך, האוצר, הפנים, הביטחון, החקלאות, הכלכלה, המשפטים, המשרד לקידום קהילתי ועוד היד נטויה. משרדים אלה מקיימים ישיבות רבות משותפות עם הרבה רצון טוב אבל אין מנהיגות.

ולמה? ההיסטוריה מלמדת על תפיסות שונות אידיאלוגיות ומערכתיות. האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי ביטוח לאומי והבטחת הכנסות. לעומת אלה, אנשי בריאות הציבור והממונים על תזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלה של  של משרד ממשלתי אחד. כתוצאה מכך, נושא אי הביטחון התזונתי נותר יתום, ואף גורם לא לוקח אחריות.

מה צריך לעשות? קבוצה רחבה של אנשי אקדמיה וארגונים בחברה האזרחית  מציעים את המסגרת האופרטיבית הבאה:

1

להקים ועדת מנכ"לים המשותפת למשרדי הממשלה הרלוונטיים (כנ"ל) לשם קביעת מדיניות ממשלתית סדורה שתדאג לאבטחת הביטחון התזונתי, לזיהוי מכשולים המובילים לאי ביטחון תזונתי, ולמצוא את הדרכים להתמודד עימם. כמו כן, בדיוני הוועדה ישתתפו, לפי העניין, ראש רח"ל (רשות חרום לאומי) נציגים מהשלטון המקומי והרשויות המקומיות כולל מהחברה הערבית, פיקוד העורף, המרכז לביטחון לאומי, קופות החולים, נציגים מהאקדמיה ומהמגזר השלישי.

האוצר והרווחה טוענים שאין "בעיה" של אי ביטחון תזונתי – רק של עוני. ולכן הפתרון בידי בט"ל והבטחת הכנסות. אנשי בריאות הציבור והתזונה במשרד הבריאות דורשים טיפול אסטרטגי – בהובלת משרד ממשלתי אחד

2

הוועדה תוסמך על ידי הממשלה להציע פתרונות מעשיים לטפל בבעיית הביטחון התזונתי כדלקמן:

א. קביעת מנגנוני מיפוי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון וגיבוש המלצות לסיוע להן, ותוכניות מניעה ושיקום במצבי אי בטחון תזונתי.

ב. גיבוש תכנית עבודה לאומית רוחבית שתכלול תקציב ייעודי רב-שנתי. יקבעו אבני דרך ויעדים לצמצום אי הביטחון התזונתי.

ג. פיתוח מנגנוני בקרה ומעקב אחר יישום התוכניות, כולל מדדי הצלחה ותפוקה, כדי להבטיח את ביצוע ההמלצות.

ד. הקמת מנגנון הסברה על בחירה ואכילה מזון בריא, מונגש ומותאם לכלל קבוצות האוכלוסייה , וכן שימוש במחקר מלווה שיסייע בגיבוש ההמלצות ואופן ההסברה, ובפרסום מדדים עדכניים (dashboard).

לכולנו עניין בשינוי המצב הנוכחי. אומה הניזונה היטב היא אומה בריאה, היא אומה משגשגת ובת-קיימא.

פרופ' אהרון טרואן הוא חבר סגל בביה"ס למדעי התזונה ובמכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה, בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' טרואן חוקר את השפעת התזונה והמטבוליזם על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי ובכלל זה את יישום התובנות ממדעי התזונה הבסיסיים והקליניים במדיניות תזונה, בריאות הציבור וביטחון תזונתי. צילום: לואי וייל Louis Weijl

פרופ' (אמריטוס) אליוט בארי, מנהל לשעבר של בית ספר לבריאות הציבור ע''ש בראון של האוניברסיטה העברית. הוא יועץ ל-FAO של ה-UN רומא, בנושא ביטחון תזונתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים

ההופעות חוזרות, אבל האמנים בקונפליקט גדול

פרסום ראשון שובם של המופעים מול קהל מצית ויכוח חריף ● מצד אחד, המעריצים ששמחים לרגל הקאמבק ● מצד שני, יש המבקרים את העובדה שמדובר בהופעות למתחסנים בלבד ● וכך נקלע אסף אמדורסקי ללב הסערה כשהחליט להופיע רק בפני בעלי תו ירוק ● אמנים בכירים, ביניהם קורין אלאל, זאב נחמה, רשף לוי וטונה, מפרסמים היום עצומה הקוראת לממשלה לאשר בדיקות מהירות בכניסה לאולמות

עוד 872 מילים

מתברר שלא צריך לנסוע לגליל או לרמת הגולן כדי להתקרב לטבע: אפשר להישאר בלב תל אביב והטבע כבר יגיע אליך ● תושבים במרכז תל אביב מדווחים בימים האחרונים על ביקורי תנים ברחובות במרכז העיר, כולל יללות בלילות והשכמה בחמש בבוקר ● בעיריית תל אביב מודעים למצב ופחות מתרגשים מהחיכוך בין חיות הבר המוגנות לבני האדם ● יש רק בקשה מפורשת אחת: אל תאכילו אותם

עוד 879 מילים

למקרה שפיספסת

התקנים לא עודכנו מאז שנות השבעים, ואלפים מחכים כשנה לפסיכולוג

הקורונה החריפה את המצב העגום בפסיכולוגיה הציבורית ● ילדים ממתינים לאבחון, מבוגרים מחכים לטיפולים, מאושפזים סובלים ממצוקה קשה ● נכון להיום, יש תקן ל-165 פסיכולוגים רפואיים במערכת הציבורית, כשהצורך עלה בשנה האחרונה ל-2,229 משרות ● ד"ר יובל הירש: "ההבטחות לתקציבים לא עוזרות לאלה שעכשיו חווים מחשבות אובדניות, עכשיו הם קורסים"

עוד 815 מילים

משהו רקוב בממלכת סקוטלנד

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד. ביום שני ה-22.02 פורסם כי סלמונד, יו"ר "המפלגה הלאומית הסקוטית" — להלן SNP — והשר הראשון של סקוטלנד לשעבר,  מאשים בכירים במפלגתו ומקורבים ליורשתו בתפקידים, השרה הראשונה ניקולה סטרג'ון, בקשירת קשר ובתפירת תיקים נגדו במטרה להפיג את השפעתו הפוליטית.

כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד

האשמה של סלמונד היא הפיתול האחרון בעלילה סבוכה במילא, אשר תוסיף דלק לתיאוריות קונספירציה קיימות ועשויה להכתים את ה-SNP חודשים ספורים טרם הבחירות הסקוטיות. בחירות שבסופן אם וכאשר ה-SNP תזכה ברוב בפרלמנט, יש בכוונתה לערוך משאל עם שני על עצמאות מהממלכה המאוחדת.

הסיפור מתחיל באוגוסט 2018, כאשר אלכס סלמונד הוא כבר פוליטיקאי בדימוס, לאחר שהתפטר מהובלת ה-SNP ב-2014, לאחר ההפסד במשאל עם שנערך בספטמבר, ולאחר שהפסיד את מושבו קצר הימים בפרלמנט הבריטי בבחירות 2017. לעיתונות מודלף שממשלת סקוטלנד פתחה בחקירה משמעתית בגין שתי טענות להטרדה מינית נגד סלמונד מצד שתי עובדות במשרדו, המתוארכות לשנת 2013, כשהוא היה השר הראשון של סקוטלנד — לצורך העניין תפקיד המקביל למושל בארה"ב.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות שהשיקה ניקולה סטרג'ון, זכרו את השם, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP אשר נחשבה לבת טיפוחיו. המדיניות החדשה מאפשרת לממשלה לחקור טענות של הטרדה מינית נגד שרים לשעבר, לרבות שרים של ממשלות קודמות, מדיניות שסלמונד טוען שנכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו.

כאשר עצם קיום החקירה מתפרסם, החקירה כבר פועלת מספר חודשים. בעתיד יתגלה שסטרג'ון וגורמים בכירים נוספים, כגון בעלה פיטר מורל מזכ"ל המפלגה וראש הסגל שלה ליז' לויד, היו מעורבים בחקירה וקיימו דיונים לא מתועדים בביתם של סטרג'ון ומורל.

התקנון המיניסטריאלי של סקוטלנד מחייב שכל השיחות הרשמיות עם השרה הראשונה יתועדו בפרוטוקול או בזיכרון דברים, שבהערת צד מעלה שאלות על האם ומתי בני הזוג סטרג'ון ומורל צריכים לדאוג לתיעוד כשהם מדברים ביניהם על עבודה.

שבוע לאחר מכן סלמונד פותח בקמפיין לגיוס כספים להגשת תביעה נגד הממשלה הסקוטית, שלטענתו זיהמה את התהליך ומנעה מצוות ההגנה שלו גישה למידע במטרה להבטיח את אשמתו. תוך יומיים הוא גייס 100 אלף פאונד.

ב-8 ינואר 2019 בית המשפט פוסק לטובת סלמונד וקובע שהממשלה הסקוטית אכן קיימה חקירה מזוהמת ושהיא מינתה חוקר בעל היכרות מוקדמות עם המתלוננות. לסלמונד הוענקו פיצויים בסך חצי מיליון פאונד. במקום סוף הסיפור העלילה מכאן מסתבכת.

החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות, שהשיקה ניקולה סטרג'ון, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP שנחשבה לבת טיפוחיו. מדיניות שלטענת סלמונד נכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו

ב-24 בינואר סלמונד נעצר על ידי המשטרה והואשם ב-14 עבירות ביניהן: 9 עבירות של תקיפה מינית, 2 עבירות של תקיפה מגונה — מדרג נמוך יותר של תקיפה מינית, ו-2 עבירות של ניסיון לביצוע אונס. 9 מהעבירות, כולל שני הניסיונות לביצוע אונס, בוצעו לכאורה במעון הרשמי.

המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020 וב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת. לאחר הזיכוי הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה פרלמנטרית, במטרה לחקור את תפקודם ומעורבותם של הממשלה הסקוטית, של ניקולה סטרג'ון,  פיטר מורל, ליז' לויד אנשי מטה ועובדי מדינה נוספים, בחקירות סלמונד.

במסגרתה התגלו הדיונים הלא רשמיים בביתם של סטרג'ון ומורל, ובנוסף להם התגלו הודעות ווטסאפ של מורל בהן, לכאורה, הוא היה מעורב בתכלול מאמצים להפעלת לחץ על המשטרה לחתור לכתב אישום, ובשימוש בחומרי חקירה לקמפיין תקשורתי, כשחלק מחומרי החקירה הפלילית הגיעו מהחקירה המשמעתית, ושלכאורה אנשי מנגנון של ה-SNP עסקו בליקוט שמועות ובחיפוש אחר מקרים להבאה למשטרה.

ועדת החקירה הפרלמנטרית עדיין פעילה וגובה עדויות, ובמקביל מנהלת מלחמה עם הממשלה ומערך התביעה, שמתנהלים בכבדות מעוררת חשד בכל הנוגע להעברת חומרים משפטיים.

מצפייה בחלק מדיוני הוועדה אני יכול לומר שלראות פוליטיקאים, אנשי מנגנון ועובדי מדינה בכירים טוענים באופן סדרתי לחוסר זיכרון, מתבטאים בהסתייגות בלי מסויגת, ומסיטים את כובע "מקבל ההחלטות" לאנשים שונים, היא לא פחות ממדהימה.

גם אם לא הייתה קנוניה, ואכן חסרה מסה קריטית של מידע כדי לבסס שהייתה כזו, יש די והותר מידע כדי להסיק שיש משהו רקוב בממלכת סקוטלנד. המעורבות שאיננה שנויה במחלוקת בהקשר לחקירה המשמעתית נגד סלמונד, מציגה מיזוג שגרתי בין התפקידים והאינטרסים המפלגתיים לממלכתיים.

ב-6 במאי תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט חדש, במערכת בחירות שעשויה להיות גורלית. תוצאותיה יקבעו האם פניה של סקוטלנד לחמש השנים הקרובות יהיו לכיוון עצמאות מהממלכה המאוחדת. אין צל של ספק שה-SNP היא הפייבוריטית להיות הסיעה הגדולה ביותר. השאלה היא האם היא תזכה ברוב מוחלט שיאפשר לה לקדם משאל עם שני, או שמא תאלץ להסתפק בממשלת מיעוט ולספוג עיכוב למשך 5 שנים.

ב-24 בינואר סלמונד נעצר והואשם ב-14 עבירות, בהן: 9 עברות תקיפה מינית, 2 עברות של תקיפה מגונהו-2 עברות של ניסיון לביצוע אונס. המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020. ב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת

שאלה בה דווקא הפרשה סביב אלכס סלמונד, מי שהפך את ה-SNP ממפלגה שולית ואזוטרית למפלגה מרכזית אשר מטרותיה נלקחות ברצינות גמורה והוביל אותה עד סף הניצחון, עם נראטיב "מלחמת האזרחים" העוטף אותה, עשויה להטות את הכף.

יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאן נעלם דוד אמסלם

מערכת הבחירות נמצאת בשלב הבטן הרכה, רגע לפני בליץ האחרון ● שלושה דברים בכל זאת קורים מאחורי הקלעים ● בליכוד מתעקשים ששקד ובנט עדיין רואים עצמם משתלבים בצמרת המפלגה בטווח הרחוק, מה שישפיע על הקואליציה שיבחרו לשבת בה בטווח הקצר ● אבתיסאם מראענה מנקה את העבודה מאנשי הימין שבה ● ובליכוד מתחילים לשים לב לקרע בין אמסלם לנתניהו ● פרשנות

עוד 767 מילים

ספינת המעפילים של מוטי

פרסום ראשון איש העסקים מוטי כהנא, החי בניו ג'רזי, מארגן בימים אלה מבצע מעפילים מודרני ● ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע בבחירות, או מכל סיבה אחרת, יצטרכו לטוס לקפריסין - שם תמתין להם ספינה של כהנא, שתיקח אותם לישראל ● כל העלויות בקפריסין יהיו על חשבון כהנא, בעל היסטוריה ארוכה של חילוץ יהודים ממדינות אויב ● "שקלתי לקרוא לספינה 'אלטלנה'", הוא מספר, "אבל בסוף בחרתי בשם יותר הולם: 'דמוקרטיה'"

עוד 548 מילים ו-4 תגובות
חיילים גרמנים אוספים את היהודים בשכונת היהודים באמסטרדם, 1941

בדיוק לפני 80 שנה הפכה הולנד למדינה היחידה שיצאה במחאה נגד רדיפת יהודים על ידי הנאצים ● אחרי שלושה ימים, השביתה חוסלה באלימות, ובסופו של דבר שלחו הגרמנים חמישה מכל שבעה יהודים הולנדים אל מותם ● ההיסטוריון באס קורטהולט מסביר את חשיבות המרי הנדיר ההוא ומוצא קווי דמיון למחאת Black Lives Matter

עוד 780 מילים

חיסונים רבותיי ההיסטריה חוזרת

מגפה שמאיימת לחסל אחוז ניכר מהאוכלוסייה ● אזרחים זועמים נגד חיסונים, ושוטרים שנאלצים לרסן אותם ● צו הקובע קנס כבד ומאסר למי שיסרב להתחסן ● ממשל אמריקאי המשתף פעולה עם ישראל רק באופן חלקי ● ומגפות שמודברות אחת אחר השנייה, למרות הכל ● בין הטיפוס והשחפת לאבעבועות והפוליו: היסטוריית מבצעי החיסונים חושפת לא מעט היסטריה ישראלית

עוד 2,208 מילים

גנץ לא צריך להיבחר כדי להישאר רה"מ החליפי בממשלת המעבר

האפשרות שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה הציפה את הדיון בשאלה מה יקרה ביום שאחרי השבעת הכנסת הבאה, אם גנץ איננו חבר בה ● הקמפיין של כחול-לבן מנסה לשכנע כי בלעדי גנץ בכנסת, נתניהו יהפוך לשליט יחיד ● אולם כשם שראש ממשלה ממשיך לכהן בממשלת מעבר עד להקמת ממשלה חדשה, כך גם החליפי - וגנץ ימשיך להחזיק בכוח של חצי ממשלה בין אם הוא ח"כ או לא ● פרשנות

עוד 1,335 מילים

גלנט: הן המורים והן התלמידים לא יחויבו להגיע לימי הלימוד שצפויים להתווסף בקיץ

דיווחים: גורמים במשרד האוצר אומרים כי אין מקור תקציבי למימון התוכנית להארכת הלימודים ● בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והתיר לאבתיסאם מראענה להתמודד בבחירות ● הממשלה אישרה לחסן נגד קורונה פועלים פלסטינים, שעובדים בישראל ובהתנחלויות ● מירי רגב: ועדת החריגים תבוטל; כל ישראלי שירצה לשוב ארצה כדי להצביע בבחירות - יוכל לעשות זאת

עוד 48 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הטקטיקה של נתניהו

מול הנינוחות העקשנית של אודי סגל, מטה הקסמים של נתניהו נשבר ודרך הפעולה של ראש הממשלה נחשפה במלוא מערומיה: קודם תשובה לא מדויקת, אחר כך תיקון מופרז של הרושם השגוי על ידי הסטת הנושא, ולקינוח שקר קטן בלוויית דובדבן של התפארות עצמית ● הנה כמה מהרגעים המשמעותיים של נתניהו בערוץ 13

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,238 מילים ו-2 תגובות

גנץ יעלה את ועדת החריגים לדיון בממשלה, באופוזיציה יפנו ליועמ"ש

סערת ועדת החריגים: סער קורא לאפשר חזרת כל הישראלים לארץ בכפוף לבידוד ובדיקות, בנט אומר שלא ברור מה הקריטריונים, מי קובע ומתי נותנים תשובה, ישראל ביתנו תתלונן ליועמ"ש ויש עתיד דורשת לחשוף את קבלת ההחלטות בוועדה ● רגב: "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומקבלת 4,000 פניות ביום" ● ליברמן: "נתניהו נסחט על ידי בני משפחתו" ● מזל"טים של חיל האוויר איתרו כתם 140 ק"מ מחופי ישראל

עוד 18 עדכונים

נראה שטהרן מנסה לשפר את עמדתה לקראת המו"מ הצפוי על הסכם גרעין חדש, על ידי חסימת סוכני סבא"א ואיום מתמשך להגביר את העשרת האורניום ● אבל לטקטיקה הזו עשויות להיות השלכות מסוכנות

עוד 752 מילים

ראיון האיש שהקדים את דונלד טראמפ

מותו לפני 30 שנה נותר בגדר תעלומה, אבל ספר חדש מאת הסופר ג'ון פרסטון חושף פרטים על חייו יוצאי הדופן של המו"ל הבריטי רוברט מקסוול ● מהשקרים וההגזמות שפיזר על ילדותו בשואה ● דרך הפזרנות הכספית שליוותה אותו לאורך כל חייו והאכזריות שהראה כלפי עובדיו ומשפחתו ● ועד לספק-התאבדות ספק-נפילה למותו ● "קל מאוד לראות את מקסוול כגרסה מוקדמת של טראמפ"

עוד 3,084 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה